## Badei HaAron; Sheviit Siman 15 ###### Badei HaAron; Sheviit 15:1 [Badei HaAron; Sheviit 15:1](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:1) **השלכת פירות שביעית לפח אורגני (קומפוסטר)** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:2 [Badei HaAron; Sheviit 15:2](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:2) **שאלה** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:3 [Badei HaAron; Sheviit 15:3](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:3) האם מותר להשליך שאריות מזון הקדוש בקדושת שביעית לקומפוסטר? ###### Badei HaAron; Sheviit 15:4 [Badei HaAron; Sheviit 15:4](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:4) **תשובה** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:5 [Badei HaAron; Sheviit 15:5](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:5) בקומפוסטר מונחים כל הזמן שאריות מזון אורגניות העוברות תהליך כימי של ריקבון איטי, המאפשר את הפיכתו לדשן אורגני (קומפוסט). תהליך הריקבון הנו ריאקציה כימית שבמהלכה נפלט חום, ומשום כך הוספת שאריות מזון חדשות לקומפוסטר מזרזת את רקבונן. ומכיוון שיצירת קומפוסט ודאי איננה מייעודם של הפירות הקדושים בקדושת שביעית, הכנסתם של הפירות לקומפוסטר דינה כהפסד פירות שביעית. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:6 [Badei HaAron; Sheviit 15:6](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:6) **פתרונות להנחת הפירות בקומפוסטר** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:7 [Badei HaAron; Sheviit 15:7](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:7) נראה בפשטות, שהנחת שאריות מזון הקדוש בקדושת שביעית תהא מותרת רק באחד מהאופנים הבאים: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:8 [Badei HaAron; Sheviit 15:8](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:8) א. להמתין עד שירקיבו הפירות מאליהם כך שתפקע מהם קדושתם, ואז להשליכם לקומפוסטר. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:9 [Badei HaAron; Sheviit 15:9](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:9) ב. להניח את הפירות בקומפוסטר באופן שלא יוגדר כמפסיד פירות שביעית בידיים. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:10 [Badei HaAron; Sheviit 15:10](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:10) ידידי הרב רימון שליט"א בספרו "שמיטה" (עמ' 367) נקט בדרך השנייה והתיר להניח חול או נייר על השכבה העליונה ולהניח מעליהם את השאריות החדשות. באופן זה אמנם לאחר כמה שעות ייפסדו השאריות החדשות, אך כיוון שדבר זה אינו קורה מיידית, אלא רק בגרמא - אין בכך איסור. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:11 [Badei HaAron; Sheviit 15:11](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:11) אין ספק שדרך זו נוקטת בדרכם של גדולי העולם, והראשון שבהם המהרי"ט (ח"א פ"ג) שהתיר הפסד פירות שביעית בגרמא, ונדון בדבריהם לקמן. אולם לגבי הסברא עצמה יש לדון: האם יסוד האיסור הוא הפסד האוכלין ע"י האדם ואז ייתכן שבגרמא יהיה מותר; או שמא הקפידה התורה על אכילתם ("לאוכלה") ולכן האיסור נקבע לפי מבחן התוצאה, וכל מעשה שמונע או מצמצם את אכילתם אסור אף אם נעשה בגרמא! ###### Badei HaAron; Sheviit 15:12 [Badei HaAron; Sheviit 15:12](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:12) **הפסד פירות שביעית בגרמא** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:13 [Badei HaAron; Sheviit 15:13](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:13) כאמור, מקור ההיתר להפסיד פירות שביעית בגרמא הוא המהרי"ט. **המהרי"ט** בתשובותיו נשאל לגבי האכלת תולעי משי בשמיטה בְּעלי תות, מכיוון שקטיפתם של העלים מהעץ מזרזת את נשירת הפירות וגורמת להפסדם. המהרי"ט **מתיר** מכמה סיבות, ובתוך תשובתו דן בדין גרמא בהפסד פירות שביעית: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:14 [Badei HaAron; Sheviit 15:14](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:14) ואף על פי שעל ידי כן הפירות מתיבשות ונושרות כדאמרינן בחולין דאלמלא עליא לא מתקיימו איתכליא [=שאלמלי העלים לא מתקיימים הפירות] - אין בזה משום 'לאכלה ולא להפסד', הואיל וגרמא הוא ואינו מפסידן ביד, כדמוכח בירושלמי בפ"א: "הדין קינסתא דירקא מסקין לה לאגרא והיא יבשה מגרמיה" [=אותם אגודות ירק מעלים אותם לגג והן מתייבשות מאליהן], כלומר שמאכל אדם הוא ואי איפשר להאכילה לבהמה אבל לאחר שיבשה ולא חזיא לאדם שרי... שו"ת מהרי"ט, ח"א, סימן פג ###### Badei HaAron; Sheviit 15:15 [Badei HaAron; Sheviit 15:15](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:15) עיקר ראייתו של המהרי"ט הם דברי הירושלמי: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:16 [Badei HaAron; Sheviit 15:16](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:16) והדא קניבתא דירקא מסקין ליה לאיגרא והיא יבשה מן גרמה. ר"י בשם ר"ש בן יוצדק: ביין עד הפסח, בשמן עד העצרת, ובגרוגרות עד הפורים. רבי ביבי בשם רבי חנינא: ובתמרין עד החנוכה. ירושלמי, שביעית ז, א ###### Badei HaAron; Sheviit 15:17 [Badei HaAron; Sheviit 15:17](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:17) כלומר, הירושלמי מתאר שהיו מעלים את קניבת הירק (העלים שהוסרו מהירקות והם עדיין ראויים למאכל אדם) לגג על מנת לייבשם. המהרי"ט ביאר שהעלאת קניבת הירק לגג לייבוש מטרתה להפוך את עלי הירק ממאכל אדם למאכל בהמה, כלומר העלאה לגג באה לזרז את הפסדם ממאכל אדם כדי שיוכל ליתנם לבהמתו! מכאן הסיק המהרי"ט שמותר לגרום להפסד פירות שביעית בצורה לא ישירה, כלומר בגרמא. (בהמשך מונה הירושלמי את זמני הביעור שנקבעו ליין לשמן ולגרוגרות, שבניגוד לקניבת ירק, הם משתמרים כמאכל אדם לזמן רב ולכן חלה עליהם חובת ביעור). ###### Badei HaAron; Sheviit 15:18 [Badei HaAron; Sheviit 15:18](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:18) אולם **המקדש דוד (**שביעית, מב**) והחזון איש** (שביעית יד, י, ד"ה ולמדנו) דוחים את ראייתו ומחלקים בין מקום שהפירות הולכים ומתכלים בצורה טבעית (ע"י השמש) לבין עשיית מעשה הגורם להשחתה: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:19 [Badei HaAron; Sheviit 15:19](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:19) אסור לגרום הפסד לפירות שביעית וצריך אף להציל אותם מן ההפסד. אך זה רק מהפסד שהוא על ידי סיבה, ושאני ההיא דאם לא ישרש את הקורנס מאליהן הן אבודין שכך טבען ובזה אינו מחוייב לעשות טצדקא שלא יפסד דאף בתרומה שמחוייב להציל מן ההפסד גם כן לא מצינו שצריך לחולטה בחומץ או שיכבש לה בירקא שלא תפסד דכל שנפסדות מעצמה מחמת טבעה לא איכפת לן... מקדש דוד, שביעית מב ###### Badei HaAron; Sheviit 15:20 [Badei HaAron; Sheviit 15:20](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:20) המקדש דוד מתייחס לדין נוסף המובא **בירושלמי שביעית** (ט, א) הירושלמי דן בצמחים שיש בהם ספיחין, ומובא שם שאת ה"קורנס" ("ארטישוק", לפי פירושו של פרופ' יהודה פליקס על הירולשמי שם) אין מחייבים "לשרש", אולם יש "לשקף בעלים". כלומר, אין חובה לעקור את הצמח מהשורש אלא חובה לחבוט את עליו, והירושלמי ממשיך ושואל: "ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה" ומתרץ "מאיליהן הן אבידין". כלומר חביטת העלים והשארתם בחוץ אינה נחשבת להפסד מאכלי בהמה כיוון שמדובר בהפסד טבעי. מתוך זה מבאר גם המקדש דוד שהעלאת קניבת הירק לגג נועדה לשמור על הירק גם במחיר הפסד טבעי ממנו אין חובה להשמר, שלא כפי שביאר המהרי"ט לעליל שמדובר בגרמא. המקדש דוד מביא ראיה לחילוק זה מן הכתוב: "ולבהמתך... תהיה כל תבואתה לאכול" - מכאן שלא צריך למנוע מבעלי החיים שברשותו את אכילת הפירות, אע"פ שהאכלתם בידיים אסורה (כמבואר ברמב"ם שביעית ה,ה), שכן אכילת בהמות אוכלים הרואיים לאדם נחשבת להפסד טבעי. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:21 [Badei HaAron; Sheviit 15:21](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:21) גם **הרידב"ז** (בית-רידב"ז ה, א) הלך בעקבות המהרי"ט, ובעקבותיו הלכו חבל פוסקים וביניהם ספר השמיטה (ז,ג), תורת-הארץ (ח,לז-מד), וכרם-ציון (הלכות פסוקות יב,א). ###### Badei HaAron; Sheviit 15:22 [Badei HaAron; Sheviit 15:22](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:22) בבית רידב"ז הביא לדין זה מקור נוסף והוא מחלוקת תנאים לגבי בישול ירק של שביעית בשמן של תרומה: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:23 [Badei HaAron; Sheviit 15:23](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:23) אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה, שלא יביאנו לידי פסול. רבי שמעון מתיר, ואחרון אחרון נתפס בשביעית והפרי עצמו אסור. משנה שביעית ח, ז ###### Badei HaAron; Sheviit 15:24 [Badei HaAron; Sheviit 15:24](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:24) **הרמב"ם** בפירוש המשנה ביאר שהחשש במשנה הוא מפני הפסד ה"ירק של שביעית" בעקבות החלת שם תרומה עליו: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:25 [Badei HaAron; Sheviit 15:25](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:25) שלא יביאנו לידי פסול - לפי שאם נפסל מחמת התרומה ישרף הכל ונמצא גורם לפירות שביעית שלא יאכלו. ... **ואין הלכה כר' שמעון**. פירוש המשנה לרמב"ם, שביעית ח, ז ###### Badei HaAron; Sheviit 15:26 [Badei HaAron; Sheviit 15:26](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:26) כלומר לפי הרמב"ם ת"ק אסר לעשות פעולה שתחיל שם תרומה על פירות השביעית, שמא בעתיד תיפסל התרומה ויאלצו לשרוף את פירות השביעית. מפירוש זה עולה, שעל אף שבשעת הבישול שמן התרומה עדיין טהור, בכל זאת חוששים ממה שייגרם כתוצאה מהחלת שם תרומה על הפירות. וכן פסק הרמב"ם במפורש במשנה תורה (שמיטה ויובל ה, ד)¹³⁶. מכאן מוכח שלדעת הרמב"ם (שפסק כת"ק) אסור לגרום הפסד לפירות שביעית, אפילו ב'גרמא'. (וכך סבר בעל משמרת-הבית שעמו דן הרידב"ז בתשובה הנ"ל). footnotes: ¹³⁶ כתב לי הרב אברהם סתיו (שבת בשבתו כט חשוון תשע"ה) שהמהרי"ט (שם) כבר כתב שהרמב"ם בפירוש המשנה סבר שהפסד פירות שביעית בגרמא אסור, ושם הוא תירץ שהרמב"ם חזר בו במשנה תורה. אולם לענ"ד אין להשוות כלל בין הדינים, המהרי"ט התייחס לפירוש המשנה (שביעית ד, י) שאסור להסיר ענפים עם עלים כשאין עדיין פירות ושם אכן במשנה תורה (שמיטה ויובל ה, יח) מבואר שהדבר תלוי במין העץ. עם זאת, כאן לעניין שמן של תרומה הרמב"ם פוסק במפורש גם במשנה תורה כדבריו בפירוש המשנה (כפי שכתבנו למעלה), ממילא תירוצו של המהרי"ט לחלק בין הרמב"ם בפירוש המשנה לרמב"ם במשנה תורה לא רלוונטי שהרי הוא לא הוכיח שהרמב"ם חזר בו מעצם דין גרמא אלא רק מפרושו לדין שמופיע במשנה. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:27 [Badei HaAron; Sheviit 15:27](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:27) אולם הרידב"ז (שהתיר הפסד בגרמא כדעת המהרי"ט) מחלק בין מקרה זה ל'גרמא' רגילה, וכותב שהמקרה של בישול ירק שביעית בשמן תרומה חמור יותר, שכן אם תיטמא התרומה בעתיד היא תהיה טעונה שרפה **בידיים** ורק פסילתה מאכילה נעשית מאליה. ואכן זו היא שיטת **הגר"א** כפי שמובא בפירוש שנות אליהו על המשנה: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:28 [Badei HaAron; Sheviit 15:28](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:28) שאם יטמא התרומה יהיה מהצורך לשרוף הכל, ורחמנא אמר "לאכלה - ולא להפסד".... אבל המשמעות המשנה דאיירי כאן כמס׳ שביעית דקאי אבשביעית ואחרון כו׳ זה כלל על כל המסכת. שנות אליהו, שביעית ח, ז ###### Badei HaAron; Sheviit 15:29 [Badei HaAron; Sheviit 15:29](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:29) אולם בניגוד לתירוצו של הרידב"ז, נלע"ד שמדברי הרמב"ם בפירוש המשניות - "**ונמצא גורם לפירות שביעית שלא יאכלו**" – יש לדייק שהחשש של ת"ק הוא מעצם פסילת הפירות מאכילה, והרמב"ם לא התייחס כלל לצורך לשורפה בידיים. לכן נראה שלשיטת הרמב"ם כל גרם הפסד אסור. ונלענ"ד שהסיבה שבגללה לא התייחס הרמב"ם לביעור הפירות בידיים, היא מפני שלאחר שנפסלו הפירות מאכילה פוקע מהם איסור הפסד, שמקורו מ"לאוכלה". אכן, לשיטת הגר"א איסור ההפסד נובע מקדושתם העצמית של הפירות והוא קיים גם לאחר שנפסדו מאכילה. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:30 [Badei HaAron; Sheviit 15:30](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:30) כדרכו של הרמב"ם בביאור המשנה ביארו גם הברטנורא ותפארת-ישראל. אמנם לדעת **הר"ש** החשש במשנה הוא אחר: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:31 [Badei HaAron; Sheviit 15:31](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:31) שלא יביא שמן של תרומה לידי פסול דשביעית עד הביעור ותו לא: ר"ש מתיר – בפרק כל הזבחים שנתערבו דמן (דף עו) מוכח מהכא דר"ש אית ליה מביאין קדשים לבית הפסול אפי' לכתחלה. ר"ש, שביעית, ח, ז ###### Badei HaAron; Sheviit 15:32 [Badei HaAron; Sheviit 15:32](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:32) כלומר, החשש במשנה הוא להפסד **שמן התרומה** בהגיע זמן ביעור ירק השביעית, שזה חשש הפוך לגמרי לחשש שמציג הרמב"ם. וכן כתב גם **הרא"ש** (בפירוש המשנה על אתר). ולכאורה נראה שלשיטתם לא קיים איסור הפסד בגרמא. אולם ייתכן שהסתייגותם מהסבר הרמב"ם נובעת מהעובדה שבמקרה של המשנה אין מדובר בהפסד **ודאי** שייגרם בגרמא, שהרי ייתכן שהתרומה לא תיטמא, ואף הם יודו לרמב"ם במקום שודאי ייגרם הפסד. ראוי לציין את טענתו של הגר"א בשנות אליהו, שמביא ראיה לפירוש הרמב"ם מהעובדה שהמשנה נשנתה במסכת שביעית ולא במסכת תרומות, ומכאן שהחשש הוא הפסד פירות שביעית – "המשנה איירי כאן במס' שביעית, דקאי אשביעית". הגר"א מוסיף ומוכיח שכלל זה עקבי בכל המשנה. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:33 [Badei HaAron; Sheviit 15:33](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:33) לסיכום עד כה, בספר השמיטה (ז,ג), בתורת-הארץ (ח, לז-מד), ובכרם-ציון בהלכות פסוקות (יב,א) פסקו כמהרי"ט המתיר גרימת הפסד ב'גרמא', אולם ראינו סיעה גדולה של גדולי האחרונים שדחו את ראיותיו של המהרי"ט, ומצאנו דברי רמב"ם מפורשים להיפך, ואף סברא היא שמבחן התוצאה הוא הקובע, לכן אין ספק שמלכתחילה יש לפסוק לאסור הפסד בגרמא. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:34 [Badei HaAron; Sheviit 15:34](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:34) ברם, ברור שהפסד על ידי ריקבון טבעי אינו אסור, אלא רק הפסד שמטרתו לזרז את הריקבון ולכן אם למעשה האכילה מתמעטת אין תועלת בכך שמדובר בגרמא. ומכיוון שהסברא מכרעת כדעת החזו"א והמקדש-דוד וכפסק הרמב"ם המפורש, לכן לענ"ד**אין לנקוט בפתרון הגרמא כשאינו הפסד טבעי, אלא יש להמתין עד שהפירות ייפסלו מאכילת אדם.** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:35 [Badei HaAron; Sheviit 15:35](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:35) **השלכת מאכל הראוי לבהמה לקומפוסטר** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:36 [Badei HaAron; Sheviit 15:36](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:36) עד כה דנו בזריקת פירות לקומפוסטר בעודם ראויים לאכילה, וכתבנו שצריך להמתין עד שייפסלו הפירות ממאכל אדם. כעת נדון בשיעור ההמתנה הראויה ובדרגת הפסול הנדרשת. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:37 [Badei HaAron; Sheviit 15:37](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:37) על פי התוספתא הפירות נעשים אינם ראויים לאדם לאחר 'עיבור צורה', ומפרש הר"ש (פ"ח) שמדובר בלינת לילה, וכן הכריע תלמיד הגר"א בעל פאת-השולחן (וראה על כך בהרחבה לעיל 353). ###### Badei HaAron; Sheviit 15:38 [Badei HaAron; Sheviit 15:38](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:38) אולם כפי שכתבתנו בהרחבה (בסימן יג) יש הבדל מהותי בין פקיעת קדושת הפירות לעניין תרומות ומעשרות ובין פקיעת קדושת פירות שביעית. הירושלמי במסכת מעשר שני (פ"ב ה"א) מכריע שמאכל שנפסד מאכילת אדם פקעה ממנו קדושת מעשר שני, ואילו ביחס לקדושת שביעית הוא נשאר בספק, והוכחנו בהרחבה שם שהרמב"ם (מעשר שני ג, יא; שמיטה ויובל ה, ג) הכריע כספקו של הירושלמי – שבניגוד למעשר שני ותרומה שקדושתם פוקעת כאשר המאכל נפסל מאכילת אדם, בשביעית גם כאשר המאכל נפסד מאכילת אדם אך הוא עדיין ראוי למאכל בהמה, עדיין קדושת שביעית עליו. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:39 [Badei HaAron; Sheviit 15:39](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:39) יוצא אפוא שלכאורה לינת לילה כשלעצמה עדיין אינה מתירה לשים את שאריות האוכל בקומפוסטר, מפני שעדיין האוכל קדוש בקדושת שביעית לבהמה, וההנחה בקומפוסטר גורמת להשחתה מוחלטת של הפירות כך שלא יהיו ראויים אף לבהמה! ###### Badei HaAron; Sheviit 15:40 [Badei HaAron; Sheviit 15:40](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:40) ברם, מכיוון שאנו עוסקים במאכל שיועד מלכתחילה לאדם, נראה שכאשר נפסד מאכילת אדם לא חלה עליו באופן אוטומטי קדושת שביעית כמאכל בהמה, אלא אם כן מייחדים את המאכל הפגום לאכילת בהמה, וכדברי **החזון-איש**: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:41 [Badei HaAron; Sheviit 15:41](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:41) ומניח הקליפה בכלי עד שיתעפש ויפסל מאכילת אדם ואז מותר להשליכה. ואם עדיין ראוי לבהמה נראה שאם רוב בני אדם מיחדין אותן לבהמה עדיין קדשי בקדושת שביעית ואם רוב בני אדם אין מייחדין אותן לבהמה פקעה קדושתן... חזון איש, שביעית יד, ו ###### Badei HaAron; Sheviit 15:42 [Badei HaAron; Sheviit 15:42](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:42) אמנם לדעת מרן **הרב קוק** (שבת-הארץ ז, יג) גם אכילה על ידי הדחק מגדירה את המאכל כקדוש, הן לגבי מאכלי אדם והן לגבי מאכלי בהמה, ואם כך לכאורה יש להמתין עד לריקבון מוחלט של הפירות! אולם יש לשים לב שדברי הרב קוק נאמרו על הגדרת פירות שיש בהם קדושת שביעית ולא על הגדרת מאכל אדם שנפסד. לאור זאת נלענ"ד שביחס למאכל שהיה מיועד בראשיתו למאכל אדם ורק לאחר שנפסד ממאכל אדם מייעדים אותו לבהמה, גם הרב קוק יכול להודות לחזו"א שלא תחול עליו קדושת מאכלי בהמה, שהרי למדנו בברייתא בתורת כהנים (בהר פרשה א, ז) שמאכלי אדם ומאכלי בהמה הינם שתי קטגוריות: "'ואכלו אביוני עמך' - הראוי לאדם לאדם, והראוי לבהמה לבהמה", וממילא יש להגדיר מתי אוכל נחשב לראוי לבהמה, ולכן יתכן וגם ייתכן שגם לשיטתו מאכלי אדם שנפסלו לא יעברו למאכל בהמה אלא אם רגילים להעבירם לבהמה. ויותר מכך נלענ"ד שגם החזו"א אמר את חידושו רק במאכל אדם שעבר להיות מאכל בהמה, כמשתמע מתוך דבריו. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:43 [Badei HaAron; Sheviit 15:43](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:43) מלבד עצם הדיון בהגדרת מאכל בהמה, יש לצרף לדברים אלו את סברתו המדויקת של**הרב אלישיב,** שהכריע שגם למחמירים בגרם הפסד, בדבר שאינו עומד לאכילה יש להקל: ###### Badei HaAron; Sheviit 15:44 [Badei HaAron; Sheviit 15:44](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:44) יתכן לומר שגרם הפסד אסור (לסוברים כן) רק בדבר שעומד להיאכל, אבל דבר שעומד להיפסד, אין איסור לגרום להפסדו, משום שגרם הפסד אינו אסור מצד עצם המעשה, כמו הפסד בידים, אלא מצד הפסד התכלית שלמענו עומד. משפטי ארץ – שביעית, פרק כא, הערה 25, ושם כג, הערה 5 ###### Badei HaAron; Sheviit 15:45 [Badei HaAron; Sheviit 15:45](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:45) לדבריו, הסברא לאסור בגרם הפסד נובעת מפגיעה בתכלית הפירות המיועדים לאכילה, וממילא כאשר הפרי איננו עומד עוד לאכילת בהמה, גם אם הוא יהיה מוגדר כמאכל בהמה יהיה מותר להפסידו בגרמא. ודבריו מדויקים ביותר שהרי כפי שכתבנו הסברא לאסור גרמא נובעת מכך שאיסור הפסד איננו איסור עצמאי אלא "לאו הבא מכלל עשה" של לאוכלה ולא להפסד, וממילא כאשר הפרי איננו עומד לאכילת בהמה ממילא נשאר רק הדיון על הפסד בידים, וניתן יהיה להתיר להפסידו בגרמא. לאור זאת נלע"ד שמי שאין לו בעלי חיים, או כאשר מדובר בשאריות שלא רגילים לנותנן לבעלי חיים, ניתן לזורקן לקומפוסטר לאחר שנפסדו מאכילת אדם, אע"פ שבכך הוא מזרז את ריקבונם. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:46 [Badei HaAron; Sheviit 15:46](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:46) **סיכום** ###### Badei HaAron; Sheviit 15:47 [Badei HaAron; Sheviit 15:47](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:47) ראינו שישנם שני פתרונות לשימוש בפח אורגני בשביעית, דרך אחת, בה נקט ידידי הרב י"צ רימון, מסתמכת על כך שגרם הפסד בפירות שביעית מותר, והוא מציע לשים חול בין השכבות וכך ההפסד איננו ישיר אלא בגרמא. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:48 [Badei HaAron; Sheviit 15:48](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:48) אולם, לענ"ד יש להכריע כדברי הרמב"ם בפירוש המשנה, שגרם הפסד פירות שביעית הראויים למאכל אדם אסור, כיון שאנו בוחנים את היעוד ולא את המעשה. ולכן הפתרון היחיד הוא להמתין שהאוכל ייפסד מאכילה. אולם כאשר האוכל נפסד מאכילת אדם וראוי לבהמה, אך אין לו בהמה או שבמקומו אין רגילים לתת אוכל כזה לבעלי חיים – ניתן להקל בגרם הפסד. זאת על פי פסקו של החזון-איש בהגדרת מאכל בהמה, ובצירוף פסקו של הרב אלישיב לגבי גרם הפסד במאכל בהמה, וזאת על פי הסברא היסודית שכיוון שבמקרה זה המאכל כבר איננו מיועד לאכילה, ואף אינו עושה מעשה ישיר בידיים המפקיע את הפירות מאכילה, ולכן ניתן להקל. ###### Badei HaAron; Sheviit 15:49 [Badei HaAron; Sheviit 15:49](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/15:49) על כן למעשה: אין לזרוק פירות שביעית לקומפוסטר כל זמן שהם ראויים לאכילת אדם, גם אם שם חול שיחצוץ בינם ובין הפירות המצויים בתהליך הריקבון. אולם, מאכל שנפסד מאכילת אדם, כגון תבשיל שהושאר לילה מחוץ למקרר, ואין רגילים לתת אוכל זה לבהמה, יכול להניחו בקומפוסטר בצורה שלא יפסל באופן מיידי על ידי הנחת חציצה של שכבת חול או נייר עיתון שיעכבו את הפסד.