## Badei HaAron; Sheviit Siman 7 ###### Badei HaAron; Sheviit 7:1 [Badei HaAron; Sheviit 7:1](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:1) **השקיה בשביעית** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:2 [Badei HaAron; Sheviit 7:2](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:2) **שאלה** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:3 [Badei HaAron; Sheviit 7:3](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:3) האם מותר להשקות בשביעית כדרך שמשקים בשאר שנים, או שיש צורך לצמצם את ההשקיה ולהעדיף השקיה אוטומטית (ע"י מחשב)? האם הימנעות מהשקיית גינה יש בה משום הידור מצווה גם אם כתוצאה מכך תיהרס הגינה? ###### Badei HaAron; Sheviit 7:4 [Badei HaAron; Sheviit 7:4](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:4) **תשובה** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:5 [Badei HaAron; Sheviit 7:5](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:5) בחז"ל אנו מוצאים התייחסות להשקיה בשביעית במספר מקורות שעוסקים במצבים שונים. כפי שכבר הרחבנו (לעיל עמ' 171), בריש מועד קטן (שהיא הסוגיה המרכזית שדנה ביסודות המלאכות המותרות בשביעית) נידונה השקיית "בית השלחין", ושם ראינו את יסודות החלוקה בין "אוקמי אילנא" ל"אברויי אילנא". כפי שהרחבנו שם, להלכה יש להתייחס למלאכות שהותרו להעמדת הקיים ("אוקמי אילנא") כפעולות שאינן נחשבות למלאכה בשביעית כלל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:6 [Badei HaAron; Sheviit 7:6](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:6) לאור זאת יש לדון ביחס להשקיית גינה ושדה, ולברר מספר שאלות: א. האם יש איסור השקיה בשביעית? ב. אם יש איסור השקיה, באיזה מצבים הותרה ההשקיה? ג. האם כשהותרה ההשקיה צריך להגביל או לצמצם אותה או לא? ###### Badei HaAron; Sheviit 7:7 [Badei HaAron; Sheviit 7:7](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:7) **יסודות הסוגיה** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:8 [Badei HaAron; Sheviit 7:8](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:8) בחז"ל ניתן למצוא שתי סוגיות העוסקות בהשקיה בשביעית: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:9 [Badei HaAron; Sheviit 7:9](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:9) א. המשנה במועד קטן (א, א) שלפיה מותר להשקות את בית השלחין בשביעית, והסוגיה בבבלי המשווה בין השקיה בשביעית שהותרה להשקיה בשבת שנאסרה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:10 [Badei HaAron; Sheviit 7:10](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:10) ב. המשנה בשביעית (ב, ד) שממנה נראה שנחלקו התנאים האם מותר להשקות נטיעה בשביעית, זאת לעומת הברייתא בתורת כהנים ומשנה במועד קטן (א, ג) שמהן נראה שמותר להשקות את האילנות בשביעית. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:11 [Badei HaAron; Sheviit 7:11](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:11) **היתר השקיית שדה השלחין** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:12 [Badei HaAron; Sheviit 7:12](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:12) המקור הפשוט ביותר ביחס להשקיה היא הסוגיה בריש מועד קטן. המשנה פותחת בהיתר להשקות בית השלחין בשביעית: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:13 [Badei HaAron; Sheviit 7:13](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:13) (א) משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחלה בין ממעיין שלא יצא בתחלה אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון ואין עושין עוגיות לגפנים. (ב) רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחלה בשביעית ומתקנין את המקולקלות במועד... (ג) רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכים את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה. משנה מועד קטן א, א-ג ###### Badei HaAron; Sheviit 7:14 [Badei HaAron; Sheviit 7:14](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:14) במשניות אלו אנו רואים את היתר ההשקיה של שדה השלחין. הגמרא מדייקת ששדה שלחין היא שדה הצמאה למים "לישנא דצחותא", זאת לעומת שדה הבעל שהיא שדה שמקורות הרוויה שלה מגשמים והיא "לישנא דמייתבותא". וכן פסק **הרמב"ם** (שמיטה ויובל, א, ח): "משקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזריעה שצמאה ביותר". הגמרא פותחת בכך שהקולא במשנה להשקות במועד היא דווקא בשדה שלחין, אך אסור להשקות את שדה הבעל. אולם דברי הגמרא התייחסו למועד ולא לשביעית, ונחלקו הראשונים האם גם בשביעית קיימת אותה חלוקה. שיטה ראשונה היא שיטת **רש"י**על המשנה⁸¹ המובאת **בתוספות**: footnotes: ⁸¹ דברי רש"י אלו לא מובואים ברש"י הנדפס, ויתכן מאוד שהדברים תואמים את רש"י כ"י, אלא שכיוון שלא הגיע לנו פירושו לדף ב ע"א, וראה בהמשך שדעה זאת תואמת את שיטתו העקרונית שמלאכה שהותרה בשביעית איננה בגדר מלאכה וממילא מובן למה סבר שבשביעית הותרה השקיה גם בבית הבעל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:15 [Badei HaAron; Sheviit 7:15](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:15) לגבי שביעית פי' הקונטרס השקאה פורתא, ונראה שחזר בו ממה שפירש במשנה משקין בית השלחין במועד – ולגבי שביעית שרי אפילו בית הבעל. ואני פירשתי במשנה דשביעית נמי לא שרי אלא בבית השלחין כדפי' בקונטרס כאן. אבל ק"ל שמא הכא איירי בהשקאה גמורה דפליגי לגבי מועד ראב"י ורבנן ופלוגתייהו הוי בהשקאה מרובה, ואדרבה נראה לי דמיירי בהשקאה גמורה אלא לגבי שלחין שצריך השקאה נקט משקין וגבי בית הבעל קרוי הרבצה. לכן נראה יותר פי' הקונטרס שבמשנה ולפי' דהכא צ"ל דהשקאה גמורה אסורה בבית הבעל והרבצה מועטת שרי בשביעית ובמועד אסור אפילו הרבצה מועטת לר"א בן יעקב ולרבנן שרי אפי' השקאה גמורה. תוספות, מועד קטן, ו ע"ב, ד"ה מרביצין ###### Badei HaAron; Sheviit 7:16 [Badei HaAron; Sheviit 7:16](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:16) לדעת רש"י על המשנה, וכן דעת התוספות למסקנה, כל החלוקה בין בית הבעל לבית השלחין רלוונטית רק לדיני חול המועד, אך לעניין שביעית אין הבדל, וכיוון שהשקיה הותרה – היא הותרה גם בבית הבעל. לפי פירוש זה הביטוי "מרביצין" שמובא במשנה בשביעית ביחס לשדה הלבן זהה להיתר השקיה שבריש מועד קטן. דעה זאת תואמת את דעתם של **הר"י מלוניל**, **הנמו"י** ו**הר"ן** (שהובאו לעיל עמ' 178) ש"השקאה דצריכה תדיר לא מיקרי עבודה חשובה ומותר לעשותה" כלומר לשיטתם בפשטות אין כל הגבלה בהשקיה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:17 [Badei HaAron; Sheviit 7:17](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:17) לעומת זאת, התוספות מדייקים בדעת **רש"י** על הגמרא (ו ע"ב)⁸², שהרבצה היא השקיה מועטת. והם מדייקים בדעתו שהשקיה מועטת מותרת בשדה הבעל, ואילו בשדה שלחין שצמאה ביותר מותרת גם השקיה שאינה מועטת. וכן נראה שפסק הרמב"ם: "וכן עפר הלבן מרביצין אותו במים בשביעית בשביל האילנות שלא יפסדו". footnotes: ⁸² שתואם הן את רש"י הנדפס ד"ה שרי לתרבוצי, והן את רש"י כת"י. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:18 [Badei HaAron; Sheviit 7:18](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:18) ניתן לומר ששורש מחלוקת הראשונים הוא האם השקאה לא נאסרה כלל, ואם כן הדין שווה בכל השדות, וכן יסברו תוספות ורש"י על המשנה (המובא בתוספות), ואילו רש"י הנדפס יסביר שהשקאה נאסרה באופן עקרוני, והותרה בגלל פסידא, וממילא לא הותרה השקיה אלא בבית השלחין ולא בבית הבעל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:19 [Badei HaAron; Sheviit 7:19](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:19) בכל מקרה, למסקנה נראה שמוסכם על כולם שניתן להשקות הן שדה שלחין והן שדה בעל, אלא שבשדה שלחין ניתן להשקות באופן רגיל, ואילו בשדה הבעל הותרה רק השקיה מועטת (הרבצה). ###### Badei HaAron; Sheviit 7:20 [Badei HaAron; Sheviit 7:20](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:20) **סתירה במקורות ביחס להשקיית אילנות** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:21 [Badei HaAron; Sheviit 7:21](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:21) לאחר שראינו את הדיון המתיר השקיית שדה השלחין (במשנה במועד קטן) יש לבחון את המקור השני (במשנה בשביעית, בדיון על השקיית נטיעה ואילנות בערב שמיטה) האוסר השקיה בשביעית, וליישב את הסתירה לכאורה שקיימת בין המשניות. וכך נאמר במשנה בשביעית: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:22 [Badei HaAron; Sheviit 7:22](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:22) מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה. רבי אלעזר בר צדוק אומר: אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העיקר. משנה שביעית ב, ד ###### Badei HaAron; Sheviit 7:23 [Badei HaAron; Sheviit 7:23](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:23) המשנה מתירה להשקות נטיעה עד ראש השנה של השנה השביעית, כלומר בזמן תוספת שביעית, ומכאן שבשביעית עצמה אסור להשקות כלל. בהמשך המשנה מובא שביחס לשביעית נחלקו התנאים: לדעת ת"ק אסור להשקות בשביעית עצמה, ולדעת ר' אלעזר בר צדוק מותר להשקות בשביעית את נוף האילן, אך לא את גזעו ושורשיו. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:24 [Badei HaAron; Sheviit 7:24](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:24) מאידך, אנו מוצאים בברייתא **בתורת כהנים** שהותרה השקיית אילנות: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:25 [Badei HaAron; Sheviit 7:25](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:25) ושבתה הארץ יכול מלחפור בורות ושיחים ומערות ומלתקן את המקוואות תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, אין לי אלא לזרע ולזמיר לחריש לעידור לניכוש ולכיסוח ולביקוע מניין תלמוד לומר שדך לא וכרמך לא כל מלאכה שבשדך ושבכרמך... יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא ימלא את הנקעים שתחת הזיתים ולא יעשה עוגיאות בין אילן לאילן חבירו, תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, הזרע והזמיר בכלל היו, ולמה יצאו להקיש להם, אלא מה זרע וזמיר מיוחדים שהם עבודה בארץ ובאילן, אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן. ספרא, בהר פרשה א ###### Badei HaAron; Sheviit 7:26 [Badei HaAron; Sheviit 7:26](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:26) לפי התורת כהנים "מילוי נקעים שתחת הזיתים" ו"עשיית עוגיאות בין אילנות" לא נאסרו, כפי שכבר ראינו (עמ' 175) ברייתא זאת הובאה בגמרא ושם מבואר שגם המלאכות שנאסרו בברייתא נאסרו מדרבנן. כלומר לפי הברייתא לא נאסרה השקיית אילנות אפילו מדרבנן. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:27 [Badei HaAron; Sheviit 7:27](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:27) באופן דומה ב**משנה** במועד קטן (א, ג) שהובאה לעיל מובא במפורש ש"מושכים את המים מאילן לאילן" כלומר גם שם אנו רואים שהותרה השקיית אילנות ע"י המשכת מים. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:28 [Badei HaAron; Sheviit 7:28](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:28) לאור כל זאת יש לברר כיצד יש להכריע לאור כל המקורות, מחד ישנה את החלוקה הברורה שבריש מועד קטן בין שדה בעל ושדה שלחין. מאידך ישנה סתירה ביחס להשקיית אילנות שלפי המשנה בשביעית נאסרה השקיית נטיעה, ולפי העולה בתורת כהנים ומשנה במועד קטן מותרת השקיית אילנות. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:29 [Badei HaAron; Sheviit 7:29](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:29) על אף הסתירה הברורה, חשוב לשים לב שהגמרא לא מזכירה כלל שיש סתירה בין המקורות, מי שציין לסתירה זאת הוא הראב"ד: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:30 [Badei HaAron; Sheviit 7:30](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:30) והקשה הראב"ד מהא דתנן בפ"ב דשביעית מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה, עד ר"ה אין, בשביעית לא, אלמא אסור להשקות את האילנות בשביעית, והכא שרינן! וכן במתני' נמי שרינן דתנן ר' אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן... תוספות רא"ש, מועד קטן, ג ע"ב ד"ה ולא ימלא ###### Badei HaAron; Sheviit 7:31 [Badei HaAron; Sheviit 7:31](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:31) והדברים טעונים בירור. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:32 [Badei HaAron; Sheviit 7:32](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:32) **ישוב הסתירה בין המקורות** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:33 [Badei HaAron; Sheviit 7:33](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:33) **חלוקה בין בית השלחין לבית הבעל (ראב"ד)** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:34 [Badei HaAron; Sheviit 7:34](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:34) אפשרות ראשונה, המובאת ברא"ש בשם **הראב"ד,** היא ליישב את הסתירה ע"י חילוק בין שני סוגי שדות, על פי מה שנתבאר בגמרא במו"ק, ששדה שלחין מותר בהשקיה ושדה בעל אסור: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:35 [Badei HaAron; Sheviit 7:35](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:35) ותירץ דהכא איירי בזיתים העומדים בבית השלחין דאי לא משקה להו פסדי וההיא דמסכת שביעית בדלא קיימי בבית השלחין... תוספות רא"ש, מועד קטן, שם ###### Badei HaAron; Sheviit 7:36 [Badei HaAron; Sheviit 7:36](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:36) לפי תירוץ זה, כאשר נאסרה השקיה במשנה בשביעית היא נאסרה בגלל שמדובר בבית הבעל, ואין הפסד, ואילו כאשר הותרה ההשקיה בברייתא בתורת כהנים מדובר בשדה שלחין בו יפסד האילן. לפי תירוץ זה, הקריטריון הקובע את היתר ההשקיה הוא האם האילן או הפירות ייפסדו מחוסר השקיה, או לא. פירוש זה גם מבאר מדוע הגמרא לא ראתה סתירה בין המקורות, וזאת מפני שההבדל בין בית השלחין לבית הבעל כבר נתבאר במפורש בגמרא במו"ק המחלקת בין מלאכות "לאוקמי אילנא" למלאכות "לאברויי אילנא". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:37 [Badei HaAron; Sheviit 7:37](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:37) לפי פירוש זה, ודאי שאין צורך בהשקיה בשינוי (כגון על הנוף, כדברי ר' אלעזר בר' צדוק), וכאשר הותרה ההשקיה (משום העמדת הקיים) ניתן להשקות באופן רגיל, כפי שדייקנו (לעיל עמ' 197) בלשון הרמב"ם "לא גזרו על אלו" ומלשון רש"י "אינן עבודה", וכאשר נאסרה אסור להשקות כלל (גם לא על הנוף, וכדעת ת"ק). ###### Badei HaAron; Sheviit 7:38 [Badei HaAron; Sheviit 7:38](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:38) באופן דומה ניתן לראות גם **בפירוש הראב"ד לתורת כהנים**: "ואין זו השקאה, שהרי השקאת אילן אסורה בשביעית כדתנן פ"ב... אלא אוקמי בעלמא הוא...". וכן מובא בתירוץ דומה בפירוש השני שמובא **בר"ש על התורת כהנים**: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:39 [Badei HaAron; Sheviit 7:39](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:39) ולא ימלא הנקעים מים. שתחת הזיתים עושים נקעים למטה משורת הזתים וממלאים שם מים ליקח משם ולהשקות משם זרעים ואילנות. אבל אין זו השקאת האילן שא"כ היה אסור. כדתנן בפ"ב דשביעית [מ"ד] דדוקא משקין את האילן בערב שביעית ולא בשביעית. א"נ אפשר שמועיל קצת לאילנות והוא אוקמי בעלמא...: תורת כהנים עם פירוש המיוחס לר"ש משאנץ⁸³ (עמ' 219) footnotes: ⁸³ דברי הפירוש כאן תואמים את שיטת הר"ש כפי שנראה להלן שגם לשיטת בית הלל אסורה ההשקיה בשביעית. למקור הפירוש ראה אצל א. א אורבך בעלי התוספות (עמ' 312-314). שבשל סתירות מסוימות בין הפירוש הנ"ל לפירוש הר"ש למשנה הוא מציע ליחס פירוש זה לדברי ר' ברוך מוורמיזה בעל 'ספר התרומה'. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:40 [Badei HaAron; Sheviit 7:40](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:40) גם כאן מובאת האפשרות שההבדל במקורות נובע מהתייחסות למציאויות שונות – של "אוקמי" ושל "אברויי". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:41 [Badei HaAron; Sheviit 7:41](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:41) **העמדת הסתירה כמחלוקת תנאים** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:42 [Badei HaAron; Sheviit 7:42](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:42) ההסבר השני שהובא בראשונים הוא שיש להרחיב את מחלוקת התנאים שבמשנה בשביעית, כלומר, התנא שבתורת כוהנים ובמשנה במועד קטן שמתיר להשקות אילנות בשביעית הולך בשיטת ר' אלעזר בר' צדוק שמותרת השקיה על הנוף בשביעית וחולק על התנא קמא. כזכור גם לשיטת ר' אלעזר ב"ר צדוק יש לחלק בין השקיית הנוף שהותרה להשקיית העיקר שנאסרה, וממילא קשה להעמיד את שאר המקורות לשיטתו שהרי בהן לא מצאנו סיוג כיצד ואיך להשקות. ואף יותר מכך במקורות האחרים מדובר על המשכת אמה, ועשיית עוגיות לגפנים, שהן השקיה בעיקר ולא בנוף! ###### Badei HaAron; Sheviit 7:43 [Badei HaAron; Sheviit 7:43](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:43) אולם מחלוקת התנאים שבמשנה הורחבה **בתוספתא** על אתר: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:44 [Badei HaAron; Sheviit 7:44](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:44) משקין את הנטיעות עד ראש השנה ר' יוסה בן כיפר או' משם ר' ליעזר בית שמיי או' משקה (את) על הנוף ויורד על העיקר בית הלל או' על הנוף ועל העיקר אמרו בית הילל לבית שמיי אם אתה מתיר לו מקצת התר לו את הכל אם אין את מתיר לו את הכל אל תתיר לו מקצת. תוספתא, שביעית א, ה ###### Badei HaAron; Sheviit 7:45 [Badei HaAron; Sheviit 7:45](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:45) בתוספתא אנו רואים שנחלקו בית שמאי ובית הלל בשאלה מה מותר להשקות? אולם בפשטות מפתיחת התוספתא נראה שהמחלוקת היא בדעת ת"ק, כלומר כיצד מותר להשקות בזמן תוספת שביעית, וכן ביארו את התוספתא **הר"ש** (שביעית ב, ד) וכן נראה שביאר **הרמב"ם** (פירוש המשנה, שם). מנגד, יש מי שדייק מהמילים "משם ר' ליעזר" שנחלקו בשביעית עצמה, ובעצם ר' אלעזר בר' צדוק הביא את שתי הדעות, וכן מציע להלכה **הראב"ד** (בתירוץ השני): ###### Badei HaAron; Sheviit 7:46 [Badei HaAron; Sheviit 7:46](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:46) ... והקשה הראב"ד... ועוד תירץ דפלוגתא דתנאי היא דר' אלעזר בן צדוק פליג עלה ואמר משקה הוא על הנוף בשביעית אבל לא העיקר, ובתוס' פליג עלה ר' יוסי בן כפר משום ר' אלעזר בן שמוע ואמר ב"ש אומרים משקה על הנוף אבל לא על העיקר וב"ה אומרים אף העיקר. תוספות הרא"ש, מועד קטן ג ע"א ###### Badei HaAron; Sheviit 7:47 [Badei HaAron; Sheviit 7:47](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:47) כלומר לפי התירוץ השני⁸⁴ של הראב"ד למעשה יש מחלוקת תנאים ביחס להשקיה, שלפי ר' אלעזר בן שמוע אליבא דב"ה מותרת השקיה אפילו על העיקר. לדעת הראב"ד ניתן ליישב את המשנה במועד קטן שהותר להשקות אילנות באופן רגיל, כיוון שהלכה כבית הלל שבתוספתא. דברי בית הלל בתוספתא הובאו גם בירושלמי (פ"ב ה"ד) וכך פירש **הר"ש סירלאו** על הירושלמי: footnotes: ⁸⁴ למעשה נראה שאין מחלוקת בין התירוצים שהרי גם לפי התירוץ השני שהיתר השקיית האילנות במועד קטן הוא בעצם לדעת בית הלל וכר' אלעזר בר' צדוק, עדיין יש לשקול את השאלה שברישא האם מדובר בשדה הבעל או בשדה שלחין. וכן ניתן להוכיח מדברי הר"ש סיריליו שהביא את שני הדינים: האחד בביאור המשנה בשביעית, והשני בביאור בית הלל בתוספתא. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:48 [Badei HaAron; Sheviit 7:48](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:48) משקה על הנוף ויורד על העיקר. פי' רבנו שמשון ז"ל דהך ברייתא בערב שביעית מיירא דקתני רישא דברייתא בתוספתא משקין את הנטיעות עד ר"ה והדר קתני ר' יוסי בן כיפר אומר וכו' בין על הנוף בין על העיקר והיינו כמתני' ור' אלעזר ב"ר צדוק דשרי בשביעית על הנוף דוקא הוא דשרי ואינו נכון אלא דפליג אר' אלעזר בר צדוק ובשביעית גופה שרי ר' יוסי בן כיפר ועובדי דגמ' מוכחן הכי דפריך וכי מתכוין לעבודת הארץ ואי עד ר"ה מאי פריך ועוד מ"ט דב"ש ומשקה בסלא הוא דשרו ב"ה דכיון דמשקה תולדה הויא כדאיתא במ"ק ואבות הוא דאסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא אלא מדרבנן הוא דאסירי בשינוי בעלמא סגי : ר"ש סיריליו, פ"ב ה"ד (דף כ ע"ב) ###### Badei HaAron; Sheviit 7:49 [Badei HaAron; Sheviit 7:49](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:49) הר"ש סירלאו הביא את דעת הר"ש משאנץ, שמחלוקת ב"ש וב"ה בערב שביעית, אולם הוא דוחה אותם לאור הדיון בירושלמי. ולמעשה הוא מבאר שדברי בית הלל מתייחסים לשביעית עצמה, וממילא יש לפסוק כדעתם שלא כת"ק (כדברי הראב"ד).⁸⁵ footnotes: ⁸⁵ יש לציין שעמוד קודם הוא מביא גם את תירוצו הראשון של הראב"ד בביאור דעת ת"ק, כלומר לשיטתו גם ת"ק מודה שבשדה שלחין מותרת השקייה בשביעית ורק נטיעה בשדה הבעל יש להחמיר, ואילו לדעת בית הלל הותרה השקיה בכל מקרה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:50 [Badei HaAron; Sheviit 7:50](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:50) לסיכום – לדעת **הרש"ס והראב"ד** (בתירוץ השני) אין הלכה כדברי המשנה בשביעית, והלכה כדעת המשנה במועד קטן והתוספתא – שהותרה השקיית אילנות בשביעית. ואילו לדעת **הר"ש משנץ והרמב"ם** יש לפסוק כדעת ת"ק במשנה בשביעית, שאין להשקות את הנטיעה אלא עד ראש השנה. וכן נלע"ד בפשט התוספתא, שמחלוקת בית שמאי ובית הלל (האם מותר להשקות על העיקר או רק על הנוף) מתייחסת לתוספת שביעית, ולא לשביעית עצמה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:51 [Badei HaAron; Sheviit 7:51](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:51) **חלוקה בין מצבי השקיה שונים (שיטת הרמב"ם)** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:52 [Badei HaAron; Sheviit 7:52](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:52) ראינו שלדעת הר"ש והרמב"ם הלכה כדעת ת"ק במשנה בשביעית, שנאסרה השקיה בשביעית עצמה והותרה רק בזמן התוספת. לגבי דעת הר"ש ניתן בפשטות לפרש (כדברי הראב"ד בתירוץ הראשון וכפי הפירוש המיוחס לו בתורת כהנים) שהכול תלוי בשאלת "אוקמי" ו"אברויי". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:53 [Badei HaAron; Sheviit 7:53](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:53) אולם, בדעת הרמב"ם נראה שהסוגיה מורכבת, שהרי הרמב"ם ניסח את הדינים באופן דומה למשנה, ואינו מזכיר שהחומרא שלא להשקות אחר ראש השנה עוסקת באברויי. על כן מחד הוא כותב ביחס לתוספת שביעית: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:54 [Badei HaAron; Sheviit 7:54](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:54) ...אף בזמן המקדש מותר לסקל ולזבל השדות ולעדור המקשאות והמדלעות ובית השלחין עד ר"ה, ומזבלין ומפרקין ומאבקין ומעשנין ומקרסמין ומזרדין ומפסלין ומזהמין את הנטיעות וכורכין וקוטמין אותן, ועושין להם בתים ומשקין אותם... כל עבודות אלו מותרות בערב שביעית עד ר"ה של שביעית ואפילו בזמן המקדש. רמב"ם שמיטה ויובל ג, ט ###### Badei HaAron; Sheviit 7:55 [Badei HaAron; Sheviit 7:55](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:55) כלומר הוא פוסק כדעת ת"ק שבמשנה, שמותר להשקות את הנטיעה רק בזמן תוספת שביעית ולא בזמן השביעית עצמה. מאידך, הוא כותב ביחס למשיכת המים מ"אילן לאילן": ###### Badei HaAron; Sheviit 7:56 [Badei HaAron; Sheviit 7:56](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:56) משקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזריעה שצמאה ביותר, וכן שדה האילנות אם היו מרוחקין זה מזה יתר מעשר לבית סאה מושכין את המים מאילן לאילן, אבל לא ישקו את כל השדה, ואם היו מקורבין זה לזה עשר לבית סאה משקין כל השדה בשבילן, וכן עפר הלבן מרביצין אותו במים בשביעית בשביל האילנות שלא יפסדו. רמב"ם שמיטה ויובל א, ח ###### Badei HaAron; Sheviit 7:57 [Badei HaAron; Sheviit 7:57](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:57) כלומר הוא פוסק גם כפשט המשנה במועד קטן, ופשט התורת כהנים, שמותר להשקות את האילנות ע"י משיכת מים מאילן לאילן. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:58 [Badei HaAron; Sheviit 7:58](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:58) בפשטות דברי הרמב"ם אינם תואמים לשני התירוצים שראינו לעיל. ביחס לאפשרות שמדובר במחלוקת תנאים – כמובן שאי אפשר ליישב כך, שהרי הוא פוסק כשני הצדדים. וביחס לאפשרות שמדובר במציאות שונה של אוקמי ואברויי – אמנם יתכן לפרש כך. אולם, קשה אם כן מדוע הרמב"ם לא מציין לחלוקה זאת? ###### Badei HaAron; Sheviit 7:59 [Badei HaAron; Sheviit 7:59](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:59) ונראה שיש לדקדק בלשון הרמב"ם (והמשנה) שמבדיל בין ההלכות בשלוש נקודות: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:60 [Badei HaAron; Sheviit 7:60](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:60) א. השקיה באופן ישיר שנאסרה, לעומת משיכת מים שהותרה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:61 [Badei HaAron; Sheviit 7:61](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:61) ב. השקיה ממעין שנאסרה, לעומת השקיה במי גשמים שהותרה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:62 [Badei HaAron; Sheviit 7:62](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:62) ג. השקיית נטיעה נאסרה, לעומת השקיית אילן שהותרה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:63 [Badei HaAron; Sheviit 7:63](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:63) נעיין בהרחבה בכל אחת מהאפשרויות ונבחן את הדברים לאור השאלה היסודית מה הטעם או המקור לחלוקה זאת? ###### Badei HaAron; Sheviit 7:64 [Badei HaAron; Sheviit 7:64](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:64) **השקיה ישירה לעומת המשכת מים** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:65 [Badei HaAron; Sheviit 7:65](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:65) כאמור, החלוקה הראשונה האפשרית בדעת הרמב"ם היא שהוא מחלק בין השקיה ישירה שנאסרה ובין משיכת מים שמותרת. עיקרון זה תואם את שיטת בעל **פאת השלחן** ברמב"ם שיש לחלק באופן עקבי בין "עבודת האילן" ל"עבודת הארץ". על הבנה זאת חוזר בעל פאת השלחן במספר מקומות (סימן כ ס"ק ב, יא, כא-כב) וממכלול הדינים נראה לדעתו שלשיטת הרמב"ם גם כשניתן להקל ב"עבודות הקרקע" משום "אוקמי" לא ניתן להקל ב"עבודות האילן". עיקר דבריו הובאו ביחס ל"זיהום" אילן כדי שלא יינזק. על אף שמסקנת הבבלי בעבודה זרה (הובא לעיל עמ' 184) שה"זיהום" שנאסר במשנה הוא זיהום לאברויי, וה"זיהום" שהותר בברייתא הוא זיהום לאוקמי, הרמב"ם אינו מזכיר היתר זיהום לאוקמי. בעל פאת השלחן מבאר שהרמב"ם הכריע כדעת הירושלמי, שהעמיד את המשנה בשיטת רבי שאסר זיהום האילן אפילו לאוקמי: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:66 [Badei HaAron; Sheviit 7:66](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:66) ולי נראה ברור דרבינו דרכו תמיד לנטות אחר הירושלמי במקום שהסוגיה פשוטה... וא"כ ברייתא דאייתי לה רבה ב"י בבבלי הוא כרבנן וסתם מתני' כר'. ופי' כסתם מתני' וכרבי, ולמד מדפרש בסוגין לרבנן טעמא דהיתרו משום דזיהום הוי כמושב שומר לחדש, פירושו שלא יאכל העוף... וזיהום דכמושיב שומר ה"ל לאוקמי אילנא ודאי, ומשמע דבכה"ג ג"כ אסור בשביעית משום דהוי בגופא של אילן ה"ל עבודת האילן... ועכ"ב בחוה"מ יש קולא בדבר האבד משא"כ בשביעית בדבר שהוא עבודה אף דאבד כמו בכה"ג דזיהום לשמור שלא יאכל העוף או התולעים מ"מ אסור מפני שהוא עבודה... פאת השלחן, כ, ס"ק יא ###### Badei HaAron; Sheviit 7:67 [Badei HaAron; Sheviit 7:67](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:67) לדעת בעל פאת השלחן (בדעת הרמב"ם) היתר "לאוקמי" נאמר רק לגבי עבודות הנעשות בקרקע, אך לא לגבי עבודות הנעשות בגוף האילן. לאור דיוק זה מתבארים דברי הרמב"ם שחילק בין השקיית נטיעה שנאסרה, משום שהיא מתבצעת בגוף האילן, ובין המשכת מים שמותרת משום שנעשית בקרקע. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:68 [Badei HaAron; Sheviit 7:68](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:68) אולם, על אף שפירוש זה אכן אפשרי בלשון הרמב"ם,⁸⁶ שמקפיד לחלק בין שתי דרכי ההשקיה, למעשה נלע"ד שאין להחמיר כדעה זאת ואין מקום להבדיל בין השקיה ישירה להשקיה עקיפה, מכמה סיבות: ראשית, לפי פירוש זה הרמב"ם מכריע כנגד הבבלי, ולהלן נראה שניתן ליישב את דבריו באופן שלא יסתרו את מסקנת הבבלי.⁸⁷ יתירה מכך, ברמב"ם בהלכות שבת נראה שאין מקום לחלק בין השקיה ישירה להשקיה עקיפה,⁸⁸ ומנלן לחלק בזה בין שביעית לשבת? ובנוסף לזה, הסברה להקל בהשקיה המתבצעת בקרקע ולהחמיר בהשקיה המתבצעת על האילן עצמו, קשה, שכן האילן קולט את המים דרך שורשיו שבאדמה, ואדרבה כבר הזכרנו לעיל שהשקיית נוף האילן נחשבת ל"שינוי". footnotes: ⁸⁶ וכן ניתן להוכיח קצת גם לאור דברי הרמב"ם בפירוש המשנה (שביעית ב, ד): "ומשקין אותן, הוא שיתן המים על ראש הנטיעה והוא יורד על כולה ומשקה אותה..." כפי שרואים הביטוי "משקין אותן" מתפרש על ידי הרמב"ם כהשקיה באופן ישיר ואכן גם כאן (ג, ח) משתמש הרמב"ם בביטוי זה. ⁸⁷ בהמשך (עמ' 261) נביא את דברי הצפנת פענח שביאר את יסוד החלוקה בין המקורות להבדיל בין הצמחת נטיעה שנחשבת למלאכה לאברויי, לעומת השקיית אילן שהיא מלאכה לאוקמי. וכך גם ניתן לישב כאן שהרי הזיהום המובא במשנה בשביעית הוא זיהום "נטיעה", זאת לעומת הברייתא שהיא זיהום "אילן". על אף הסבר זה גם כאן יש להקשות שהרי הבבלי לא קיבל חלוקה זאת. ⁸⁸ זאת בניגוד לדברי החתם סופר (הגהות השלחן ערוך, אורח חיים, רנב, מג"א ס"ק כ) בביאור דברי רש"י במועד קטן, שתמיד רק מים שניתנים באופן ישיר על עיקרי האילן נאסרו, וכל השקיה אחרת הותרה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:69 [Badei HaAron; Sheviit 7:69](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:69) הצעת הפאת השלחן בדעת הרמב"ם מעמידה את דבריו בניגוד לשאר הראשנים שפסקו בפשטות כדעת הבבלי, שדין אוקמי שייך הן במלאכות האילן והן במלאכות הקרקע. וכן כתב למעשה **הרב טוקצינסקי**: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:70 [Badei HaAron; Sheviit 7:70](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:70) ובמהות "לאוקמי" יש לחקור שלש חקירות, ובשלשתן דעתנו נוטה להיתרא:... ###### Badei HaAron; Sheviit 7:71 [Badei HaAron; Sheviit 7:71](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:71) ג) ועבודה לאוקמי בגוף האילן – הנה הפא"ש (כ, יא) הוכיח שדעת הרמב"ם (פ"א) שכל לאוקמי שרי רק עבודה מחוץ לאילן, כגון קשקוש מסביב לאילן (מו"ק ג) אבל בגוף האילן אסור אף לאוקמי, הגם שבע"ז שם מסיק שיש תרי מיני "זהום" וזהום של לאוקמי שרי אף בגוף האילן – הנה בירושלמי לא מחלק בהכי ופסק הרמב"ם כהירושלמי. אכן מלבד מה שלקמן הגהה 3 נבאר בעזה"י שאין הכרח כלל להוכיח כן מהרמב"ם, הרי רש"י ור"ש פ"ב ד, ועוד נקט כהבבלי שאף בגוף האילן התירו. ספר השמיטה (טוקצינסקי), עמ' כב, הערה 1ב ###### Badei HaAron; Sheviit 7:72 [Badei HaAron; Sheviit 7:72](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:72) הרב טוקצינסקי דוחה את העמדת פאת השלחן, הן בפשטות הרמב"ם והן בפסיקת הלכה למעשה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:73 [Badei HaAron; Sheviit 7:73](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:73) וכן פסק **מרן הרב קוק** למעשה (שבת הארץ קונטרס אחרון, י) והוא מאריך לפרש את הירושלמי באופן שונה. וכן נראה בדעת **החזון איש** (יז, יט). ###### Badei HaAron; Sheviit 7:74 [Badei HaAron; Sheviit 7:74](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:74) כיוון אחר שגם הוא מתמקד בהבדל שבין השקיית אילנות בהמשכה ובין השקיה ישירה הם דברי **החזון איש**: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:75 [Badei HaAron; Sheviit 7:75](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:75) והא דאין משקין את הנטיעות בשביעית היינו במרווחין למה שפסק הר"מ כר"ש, ומשום דסגי להו בהרבצה או בהמשכה מאילן לאילן אבל אי לא סגי להו בהרבצה ובהמשכה מאילן לאילן זהו דין בית השלחין ומותר להשקות כל השדה בשבילן, וכן בנוטעין י' לב"ס משקה אותה כדרכן. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:76 [Badei HaAron; Sheviit 7:76](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:76) חזון איש, סימן יז, ס"ק כא ###### Badei HaAron; Sheviit 7:77 [Badei HaAron; Sheviit 7:77](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:77) לפי החזון איש יש לחלק בין שלושה סוגי השקיה: הרבצה, המשכה, והשקיה. **הרבצה** היא השקיה מועטת (כפי שכתב רש"י המובא לעיל) והיא מותרת בשדה הלבן. **המשכה** היא השקיה ממוקדת לעצים ולא לשדה והיא מותרת באילנות, ו**השקיה** מלאה של כל השדה מותרת רק בבית השלחין. לשיטתו יוצא בפשטות שהמשכה מותרת תמיד, וכאשר אסרו השקיית נטיעות הכוונה היא השקיה ממש, וזאת משום שהיה ניתן להשקות בהמשכה או בהרבצה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:78 [Badei HaAron; Sheviit 7:78](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:78) אולם לענ"ד דבריו אינם פשוטים ברמב"ם, שהרי לפי דבריו עיקר הבעיה בנטיעה איננה השקייתה אלא השקיית השדה, והרי הרמב"ם לא מזכיר כלל את השדה. מעבר לכך, בדברי הרמב"ם על נטיעה אין התייחסות לגודל השדה, ולפי פירוש החזון איש הרי זהו השיקול המרכזי, וכיצד ייתכן שהרמב"ם לא התייחס לכך? (בעיקר החלוקה בין הרבצה להשקיה ראינו לעיל שנחלקו רש"י ותוס' ראה לעיל עמ' 247). ###### Badei HaAron; Sheviit 7:79 [Badei HaAron; Sheviit 7:79](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:79) **המשכת מי גשמים לעומת השקיה ממעיין** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:80 [Badei HaAron; Sheviit 7:80](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:80) הבדל נוסף שניתן למצוא בין הדינים הוא ההבדל בין השקיה במי מעיין שנאסרה להשקיה במי גשמים שהותרה. וכן כתב **במקדש דוד**: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:81 [Badei HaAron; Sheviit 7:81](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:81) ועוד נראה דב' מני השקאות הן, דהא לכאורה קשה אמאי מושכין המים מאילן לאילן, הא כל האילנות חוץ מאתרוג גדלין על רוב מים כדאמרינן בר"ה ואין צריכין השקאה כלל, וע"כ זה דמושכין את המים מאילן לאילן היינו מי גשמים שירדו עליהם שצריך להמשיכן ממקום למקום, וזה מותר אף בשביעית, אבל מתניתין דמשקין את הנטיעות עד ר"ה מיירי להשקותן ממעין דמתוך שהן נטיעות צריכות השקאה וזה שרי רק עד ר"ה. מקדש דוד, סימן כט, ס"ק ו ###### Badei HaAron; Sheviit 7:82 [Badei HaAron; Sheviit 7:82](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:82) לדעת המקדש דוד מכיוון שטבעם של אילנות לחיות על מי הגשמים, ובדרך כלל אינם צריכים תוספת השקיה, לכן המשכת מי מעיין אליהם היא "אברויי" ואסורה, אולם הדאגה שמי הגשמים יגיעו לאילן היא נצרכת לקיומו וזו משמעות ההיתר למשוך מים מאילן לאילן. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:83 [Badei HaAron; Sheviit 7:83](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:83) למעשה, חלוקתו של המקדש דוד היא בין שדה בעל, לשדה שלחין, אלא שהוא מדייק בחז"ל שכל האילנות (לבד מאתרוג) דינם באופן בסיסי כשדה בעל. לפי המקדש דוד יוצא שגם הרמב"ם מודה לחלוקה שהציעו הראב"ד והר"ש, שהשקיית נטיעה נאסרה בגלל שמדובר בהשקיית בית הבעל, וכאשר הותרה המשכת מים מאילן לאילן היא הותרה בגלל היותה השקיית שדה השלחין. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:84 [Badei HaAron; Sheviit 7:84](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:84) אולם נראה שבניגוד לדברי הראב"ד והר"ש, נקודת המוצא שלו היא שבדרך כלל אין להתיר השקיית אילנות אלא במקומות חריגים שאליהם לא מגיעים מי הגשמים, בעוד שלדעתם ברור שאין איסור גורף ויש לבחון כל מקום לגופו. יש להעיר שסברת המקדש דוד מתאימה יותר לגידולים המקוריים בארץ ישראל, אך כיום רבים מהאילנות הם זנים שמוצאם באזורים טרופיים ובאזורנו הצחיח הם אינם יכולים להתקיים על מי הגשמים בלבד. לכן ייתכן שאף הוא מודה לדברי לגבי מציאות ימינו – שמלכתחילה יש לבחון כל סוג עץ לגופו. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:85 [Badei HaAron; Sheviit 7:85](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:85) **השקיית נטיעה לעומת השקיית אילן** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:86 [Badei HaAron; Sheviit 7:86](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:86) חלוקה השלישית בין הדינים היא החלוקה בין השקיית אילן שהותרה לבין השקיית נטיעה שנאסרה. וכך כתב **הגאון הרוגצ'ובר**: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:87 [Badei HaAron; Sheviit 7:87](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:87) ...והנראה מדברי רבינו ז"ל דגבי נטיעות הוי אברויי ואסור וגבי אילנות הוי אוקמא ושרי ולכך נקט כאן בהל' שמיטה ויובל רק נטיעות... צפנת פענח, הלכות יום טוב פרק ח הלכה י ###### Badei HaAron; Sheviit 7:88 [Badei HaAron; Sheviit 7:88](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:88) אולם על אף שחלוקה זאת מסתברת הן בלשון הרמב"ם והן בלשון המשנה, סברתה קשה – כיצד ייתכן שדווקא נטיעה שהיא שברירית יותר וצריכה יותר מים היא האסורה, ואילו אילן שבמקרים רבים ישרוד גם בלי מים כלל יאסר? ###### Badei HaAron; Sheviit 7:89 [Badei HaAron; Sheviit 7:89](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:89) ונלע"ד שהרוגצ'ובר מבאר בדעת הרמב"ם שהגדרת "אוקמי" ו"אברויי", אינה נקבעת לפי מידת הנזק שייגרם לעץ ללא הטיפול, אלא לפי חשיבות המלאכה (כפי שביארנו לעיל עמ' 197). מלאכה שמטרתה לשמר את הקיים אינה חשובה ומותרת, ואילו מלאכה שבאה להבריא את האילן ולפתחו חשובה ואסורה. השקיית אילן אינה יוצרת הצמחה חדשה גם אם בעקבותיה האילן ילבלב יותר ואינה אלא המשכת הקיים. לעומת זאת השקיית נטיעה גורמת להצמחתו ולכן היא חשובה ואסורה. (וראה על כך עוד בהרחבה בשאלת היתר מלאכה להעמדת פירות, לקמן סימן ח). ###### Badei HaAron; Sheviit 7:90 [Badei HaAron; Sheviit 7:90](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:90) על אף שחלוקה זאת מבריקה ויסודית בלשון הרמב"ם, נראה למעשה שגם הוא יודה שמותר להשקות נטיעה שתיפסד ללא המים, ולכן במקומות יבשים תותר גם השקיית נטיעה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:91 [Badei HaAron; Sheviit 7:91](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:91) מעבר לכך, לענ"ד, ניתן להמשיך עיקרון זה ולבאר שהשקיית נטיעה נבחנת כמו השקיית שדה, ורק כאשר מותר להשקות בית השלחין, שהיא כלשון הרמב"ם: "שדה זרעים שהיא צמאה ביותר" מותר להשקות נטיעה, זאת לעומת אילנות בוגרים מותר להשקותם ללא התנאי "שהיא צמאה ביותר". וכן ניתן להסביר את לשונו המדויקת של הרמב"ם בהיתר השקיית בית השלחין ושדה האילנות: "שלא תעשה הארץ מלחה, וימות כל עץ שבה" כלומר בשדה שלחין (ובכלל זה בשדה נטיעות) הטעם הוא שלא תעשה הארץ מלחה והמדד הוא יובש הקרקע, ואילו בשדה אילנות הטעם הוא שלא "ימות כל עץ שבה" שהוא טעם של "אוקמי". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:92 [Badei HaAron; Sheviit 7:92](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:92) לשיטה זאת נראה למעשה שגם בנטיעה וגם באילן ניתן להקל להשקות "לאוקמי", אלא שבנטיעה יש צורך לחכות עד שהיא תהיה צמאה ביותר כדין שדה זרעים, ואילו באילן אין צורך להמתין כך וניתן להשקות כרגיל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:93 [Badei HaAron; Sheviit 7:93](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:93) **היתר השקיית אילנות ואיסור השקיית נטיעה - סיכום** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:94 [Badei HaAron; Sheviit 7:94](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:94) ראינו שישנה סתירה לכאורה בין מקורות התנאים. במשנה בשביעית נראה שהשקיית נטיעה אסורה, ואילו במשנה במועד קטן ובתורת כהנים נראה שהשקיית אילנות בהמשכה מותרת. וראינו לכך שני פתרונות מרכזיים: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:95 [Badei HaAron; Sheviit 7:95](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:95) א. שיטת הראב"ד והר"ש – ההבדל בין המקורות הוא ההבדל בין שדה שלחין ושדה הבעל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:96 [Badei HaAron; Sheviit 7:96](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:96) ב. שיטת הראב"ד (בתירוץ השני) והרש"ס – הדבר תלוי במחלוקת תנאים, ולדעת בית הלל מותרת השקיה בשביעית, והמשנה בשביעית נדחית מההלכה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:97 [Badei HaAron; Sheviit 7:97](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:97) **הרמב"ם** כתב כנוסח המשנה, וראינו שלושה כיוונים בביאור דבריו: ###### Badei HaAron; Sheviit 7:98 [Badei HaAron; Sheviit 7:98](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:98) א. השקיית המשכה המותרת היא השקיית הקרקע, ואילו השקיית הנוף (שהיא ההשקיה שנידונה במסכת שביעית) אסורה, זאת לאור דעת **פאת השלחן** שהרמב"ם הקל במלאכות "לאוקמי" רק במלאכות הקרקע ולא במלאכות בגוף האילן. אולם ביאור זה קה הן מלשון הרמב"ם והן מסברה. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:99 [Badei HaAron; Sheviit 7:99](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:99) ב. המשכת מי גשמים שהיא צורך קיום העץ מותרת, ואילו השקיה ממעיין שאינה נצרכת לרוב העצים אסורה ונחשבת ל"אברויי" (שיטת **המקדש דוד**). למעשה גם בשיטה זאת החלוקה המרכזית היא בין "אוקמי" ל"אברויי". אלא שהיא מחמירה ביותר בהגדרת צורך העצים במי שלחין. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:100 [Badei HaAron; Sheviit 7:100](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:100) ג. השקיית **נטיעה** נחשבת להשקיה ל"אברויי", כיוון שתוצאותיה הן הצמחת דבר חדש, לעומת זאת השקיית אילן נחשבת להעמדת הקיים ולכן היא יותר קלה (שיטת **הגאון הרוגצ'ובר**). למעשה, גם בנטיעה וגם באילן המדד הקובע הוא מניעת הנזק לאילן, אלא שבהשקיית נטיעה יש צורך להמתין שהקרקע תהיה "צמאה ביותר", ואילו בהשקיית אילן ניתן להקל ולהשקות באופן רגיל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:101 [Badei HaAron; Sheviit 7:101](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:101) למעשה נראה שלדעת כולם מותרת השקיה "לאוקמי", ולדעת רובם נאסרה השקיה "לאברויי", כדין שדה בעל. על כן אין להקל כדעת הרש"ס שהשקיה הותרה לגמרי, וכן אין להקל באילן יותר מנטיעה כפי דברינו בפירוש הרמב"ם לאור דברי הרוגצ'ובר. מאידך, אין גם דרישה להחמיר בהשקיה יותר משאר מלאכות השביעית, ולכן כאשר הארץ "צמאה ביותר" כהגדרת הרמב"ם, מותרת ההשקיה, וכמו בשאר מלאכות שנועדו להעמדת הקיים – המלאכה מותרת באופן מלא ואין להבדיל בין גינת נוי לחקלאות. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:102 [Badei HaAron; Sheviit 7:102](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:102) **הגבלת כמות המים** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:103 [Badei HaAron; Sheviit 7:103](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:103) עד כה עסקנו בבירור הסוגיה, וראינו שחז"ל התירו השקיית בית השלחין. כמו"כ ראינו שלדעת רוב הפוסקים החלוקה למעשה היא חלוקה בין "אוקמי" ל"אברויי", אלא שבחלק מהמקרים (נטיעה, ומי מעיין) ההגדרה הקבועה היא להחשיבם כ"אברויי". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:104 [Badei HaAron; Sheviit 7:104](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:104) ברמב"ם (שמיטה א, ח) ראינו שהגדרת בית השלחין היא: "שדה שהיא צמאה ביותר". לאור זאת יש לדון האם כאשר הותרה השקיה אין משמעות לכמות המים, או שמא הותרה רק כמות מים מינימלית שתעמיד את האילן כך שלא יופסד, אבל השקיה בכמות מים שיהיה בה משום הצמחה יהיה בה דין "אברויי אילנא" ותיאסר. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:105 [Badei HaAron; Sheviit 7:105](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:105) בחלק מחוברות ההדרכה שיצאו בשנים האחרונות מובאות טבלאות לכמויות המים מקסימליות שבהם מותר להשקות כל עץ, כך לדגמא מובא ב"מדריך שמיטה לחקלאי": ###### Badei HaAron; Sheviit 7:106 [Badei HaAron; Sheviit 7:106](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:106) ...קביעת מנות המים תעשה ע"י שמוש בקוצב מים (הנסגר אוטומטי) קטן ושל 4/3 המתאים לגינות נוי, קוצב זה חוסך זמן ומאפשר השקיה יעילה בכמות הנדרשת. למי שאין בידו קוצב יכל להפעיל את הממטרות כאשר כל הברזים בבית סגורים ולראות במונה המים מהי כמות המים העוברת במשך שעה ע"י הפעלת הממטרות, זה עוזר בקביעת מנת המים. מדריך שמיטה לחקלאי⁸⁹, עמ' 113-110 footnotes: ⁸⁹ מהדורת תשמ"ז, ובאופן דומה מובא במדריך שפורסם בתשס"ז בקטיף שביעית עמ' 246-250. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:107 [Badei HaAron; Sheviit 7:107](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:107) ובהמשך מובאות טבלאות של צריכת המים הממוצעת. יש אף שהגדילו לעשות ודנו בשאלה האם ראוי לעשות מכירת קרקעות גם בגינות פרטיות, כדי להימנע מאיסור השקיית יתר.⁹⁰ אולם דברים אלו לענ"ד תמוהים, שהרי לא מצאנו בשום מקור בחז"ל או בראשונים הגדרה והגבלה לכמות המים המותרת בהשקיה. footnotes: ⁹⁰ ילקוט יוסף שמיטה, עמ' שמא: "יש שיעצו שאם אין שם בקי שייעץ להם על ההשקאה, שימכרו את הגינה לגוי באמצעות המכירה הנעשית ע"י הרבנות, כדי שלא יכשלו באיסורים אלה. אולם יש לפקפק בזה שהיא חומרא הבאה לידי קולא". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:108 [Badei HaAron; Sheviit 7:108](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:108) ונראה שמקור הדברים נעוץ ביסודות דיני "אוקמי" כפי שביררנו לעיל, האם עשיית מלאכות להעמדת הקיים היא **היתר** משום "אוקמי", או שמלאכות אלו לא נאסרו כלל. ואכן נראה שהפוסקים שכתבו שיש לצמצם⁹¹ הסתמכו על דברי החזון איש שהבאנו לעיל (עמ' 190) שמלאכות "לאוקמי" הותרו רק משום פסידא, ולכן יש לעשות הכול כדי לצמצם במלאכות אלו. אולם כאמור לפי המסקנה שם, לדעת רבים מהראשונים ניתן להקל, וכן נלע"ד. יתירה מכך, גם בדעת החזון איש יש מקום לחלק בין השקיה למלאכות אחרות, שהרי הוא עוסק במלאכות שניתן לעשותן בערב שביעית, ואילו בהשקיה גם הוא מודה שניתן להשקות בשביעית עצמה. וכן כתב לחלק **הרב ניסים קרליץ** שליט"א: footnotes: ⁹¹ בהלכות שביעית כרם ציון (ט, גידולי ציון א) מובא הספק הנזכר בשם הגאון ר' שרגא פרנק זצ"ל, וב"משנת יוסף" (כרך א, תוספות אחרונים, עמ' קסט) מובא הספק בשם קונטרס ישועת הארץ. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:109 [Badei HaAron; Sheviit 7:109](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:109) נראה בעיקר דינא דבית השלחין שמותר להשקות כדי צורכו בלי צמצום... דכיוון דחז"ל קבעו דבית השלחין הוא מצב של פסידא ועכשיו השדה צמאה למים, מותר להשקותה אף שבהמנעות השקאה זו לא יהיה פסידא כל כך... דאין צריך לדון על כל השקאה והשקאה... ומה שכתב החזו"א שצריך לשקול בכל עבודה ועבודה אם יש בזה חשש שימות העץ, ושחייבין לזבל ולנכש קודם השביעית כדי שלא יצטרכו לזבל ולנכש בשביעית... יש לומר, שכך זה איירי רק בשאר תולדות, אבל במלאכה השקאה... במקום שחז"ל קבעו שזה מצב של פסידא, אין צריך לצמצם וכל שהשדה צמאה למים מותר להשקות, אבל בשאר מלאכות שחז"ל לא קבעו שהם מצב של פסידא, בזה צריך לשקול בכל עבודה ועבודה אם השדה במצב של פסידא... ונראה שדשא העשוי לנוי, נחשב כבית השלחין שמותר להשקותו אם הוא צמא למים. חוט השני, שמיטה ויובל א, י (עמ' קא) ###### Badei HaAron; Sheviit 7:110 [Badei HaAron; Sheviit 7:110](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:110) לדעת הרב קרליץ, גם לשיטת החזון איש ההגבלה ביחס למלאכות שהותרו משום אוקמי קיימת רק במקומות שאין לנו הגדרה מפורשת מהו "אוקמי" ומהו "אברויי", אך לגבי השקיה הגדירו חז"ל במפורש את בית השלחין כשדה הזקוק למים, וממילא הדבר יחיד שאותו צריך לברר הוא האם מדובר במציאות של בית השלחין או לא.⁹² footnotes: ⁹² ואכן בספר "בצאת השנה" מובאים חוזרי הרבנות הראשית לישראל, ובחוזר ט (תמוז תשי"ח) התירו השקאה בפרדסים ועצי פרי ללא הגבלה, וביתר בהירות בחוזר יא (חשוון תשי"ט): "בעצי פרי בשטחים קטנים ליד הבתים אין ראוי לסמוך על המכירה, מכל מקום מותר הטיפול בהשקאתם הרגילה". כמו כן מצאתי שהורה להיתר הגר"ב זילבר בהלכות שביעית (סימן א, ס"ק עב), וכן מובא בספר "שביעית להלכה ולמעשה" מאת הרב שמואל ריכנברג בהוצאת "המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה", ושם מובא שהגר"נ קרליץ הורה להיתר והגר"ש אלישיב הורה שמותר להשקות רק כפי הצורך לקיום. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:111 [Badei HaAron; Sheviit 7:111](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:111) ואכן לאחר שראיתי את הטבלאות שפרסמו בשמיטה של שנת תשמ"ז, שוחחתי עם הגרשז"א זצ"ל וגם הוא התנגד להשקיה ע"פ טבלאות. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:112 [Badei HaAron; Sheviit 7:112](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:112) לאור זאת לענ"ד אין כל מקום להגדיר כמויות מים מותרות להשקיה, שהרי לא מסתבר שחז"ל קבעו גדר בכמות המים, מפני שבימים ההם לא היתה אפשרות של מדידת כמות המים בזמן שמשכו את המים מאילן לאילן וכדו'. ולכן לא מצינו זכר לא ב"השקאת בית השלחין" ולא בדין "מושכין את המים מאילן לאילן" לכמות מים מינימלית. ברם, צריך להיזהר להשקות רק כאשר השדה "צמאה ביותר", ולפי החידוש שחידשנו לעיל, אילנות שמוצאם באזורנו אינם מגיעים באופן טבעי למצב של "צמאה ביותר". ###### Badei HaAron; Sheviit 7:113 [Badei HaAron; Sheviit 7:113](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:113) **סיכום והלכה למעשה** ###### Badei HaAron; Sheviit 7:114 [Badei HaAron; Sheviit 7:114](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:114) ב**משנה במועד קטן** הותרה השקיית בית השלחין. ונחלקו הראשונים: לדעת **רש"י** על המשנה (הובא בתוס') ו**התוספות** – השקיה בשביעית הותרה תמיד, וכן נראה מדעת **הר"י מלוניל**, **נמו"י**, ו**הר"ן** שכתבו שהשקיה אינה נחשבת מלאכה כלל (ראה לעיל עמ' 178). ###### Badei HaAron; Sheviit 7:115 [Badei HaAron; Sheviit 7:115](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:115) מאידך, לדעת **הרמב"ם** ו**רש"י** (על דף ו ע"ב) השקיה בשביעית הותרה רק בבית השלחין, ולא בבית הבעל. וכן נראה דעת הר"ש והראב"ד בביאור היחס בין הסוגיות השונות. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:116 [Badei HaAron; Sheviit 7:116](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:116) בנוסף לכך דנו באריכות ביחס בין משניות שונות שנראה מהן לכאורה שנאסרה השקיית נטיעה בשביעית, וביארנו אותן באופנים שונים. כאשר הדעות השונות תואמות לשתי השיטות שהועלו ביחס למשנה במועד קטן – האם הותרה השקיה לגמרי או רק לעמדת הקיים. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:117 [Badei HaAron; Sheviit 7:117](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:117) למעשה יש לפסוק כדעת רוב הראשונים – שהשקיית בית השלחין הותרה והשקיית בית הבעל אסורה. לאור זאת, היתר ההשקיה נקבע תמיד לפי הקריטריונים – האם מדובר במצב של בית השלחין והאם ההשקיה נועדה להעמדת הקיים, וכפי הגדרת **הרמב"ם** ביחס להשקיה "שדה שהיא צמאה ביותר". בפועל, אי אפשר להגדיר הפרשי זמן קבועים בין השקיה להשקיה, שכן הדבר תלוי בסוג הצמח, בעונה, במיקום ועוד. למעשה אין צורך לחשוש, וודאי שלא להידחק להיתר מכירה בגינות פרטיות, אלא יש להתבונן בחצר וכאשר הצמחים צמאים והעלים מתחילים להתקפל (גם לאחר שעות החום) ניתן להשקות את הצמח באופן רגיל. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:118 [Badei HaAron; Sheviit 7:118](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:118) ונלע"ד שכאשר משקים גינה שלמה שיש בה צמחים שזקוקים למים וצמחים שאינם נזקקים, ניתן להקל, שהרי ראינו שההגדרה נקבעת לפי השדה ולא לפי הצמח הבודד. ###### Badei HaAron; Sheviit 7:119 [Badei HaAron; Sheviit 7:119](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/7:119) לגבי השקיית מחשב – אם מכוונים את המחשב מערב שביעית ניתן להשקות באופן רגיל, כפי שכתבנו לעיל (עמ' 68 בביאור היחס בין שבת הארץ לשבת האדם), שבזמן הזה לא נאסרו פעולות הכנה מערב שביעית. אולם למעשה דבר זה הוא כמעט בלתי אפשרי, שהרי מרווחי הזמן וכמויות המים משתנות לפי עונות השונות, וממילא כמעט בלתי אפשרי לסמוך על כך שהמחשב יכוון בשנה השישית כיאות למשך כל שנת השמיטה. אם מכוונים את המחשב בשביעית יש לכוון את מרווח הזמן שבין הההשקיות לפי הזמן המשוער שעובר מרגע ההשקיה עד לצימאון העץ (התקפלות העלים). אולם אין להתייחס להשקייה באמצעות מחשב כגרמא, כיוון שזאת הדרך המקובלת כיום להשקות, ופעולה שנעשית בדרך הרגילה איננה נחשבת לגרמא.⁹³ footnotes: ⁹³ בדומה לדברי הגרש"ז אוירבך ביחס להדלקת נורה בפתיחת דלת מקרר (שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא): "דאפשר כיון שבאופן קבוע ומתוכנן נדלקת הנורה ע"י פתיחה ונכבית ע"י סגירה, ורק בדרך זו רגילים תמיד להדליק ולכבות, אפשר דחשיב ממש כעושה בידים והפותח דלת של מקרר אף שעיקר כוונתו לפתוח הדלת, מ"מ לדינא ה"ז חשיב כעושה בבת אחת שתי פעולות פותח דלת וגם לוחץ ממש על כפתור שמדליק נורה". כלומר, מכיוון שזו הדרך הרגילה לכבות את הנורה, אין זה נחשב לפסיק רישא דלא ניחא ליה, אלא למכבה בידים. אמנם אי אפשר להשוות לגמרי את הדינים, אך נלע"ד שיש לבחון באופן דומה את מנגנון הגרמא: כל פעולה שהיא חלק מהמנגנון המקורי והרגיל של המכשיר אינו נחשב לגרמא. רק מנגנון שנבנה בנוסף ובמיוחד לצורך הרחקת הפעולה מידי האדם העושה אותה, ייחשב גרמא.