## Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times

###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:1
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:1](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:1)

**שינוי אופי השביעית בהעדר מקדש לאור ביטול תוספת שביעית**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:2
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:2](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:2)

**הקדמה**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:3
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:3](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:3)

בפרק הקודם ראינו את הדיון המהותי: האם השביעית הינה חובה על קרקפתא דגברא ולכן כל עוד לא עושה יהודי בר חיוב מלאכה לא בטלה השביתה, או שהשביעית עניינה חובת הקרקע ויש למנוע כל מלאכה שתפר את שביתת הקרקע? בסוף הדברים העלנו שיש לתלות שאלה זאת בדין תוספת שביעית וביטולה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:4
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:4](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:4)

בהמשך נעסוק באריכות בשאלה האם שביעית בזמן הזה מדרבנן, ונראה שכעקרון אין זיקה בין חובת השביעית למקדש. אולם, ישנו דין אחד ייחודי שקושר את השביעית לקיום המקדש והוא דין "תוספת שביעית". בפרק זה נברר מהו ייחודו של דין "תוספת שביעית", ומביטולו בזמן חורבן המקדש נחזור להגדרת אופי השביעית בזמן הזה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:5
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:5](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:5)

במבט פשוט, דין תוספת שביעית דומה לדינים רבים של הוספה מהחול על הקודש, אולם כפי שנראה להלן השוואה זאת איננה פשוטה, ונראה שדין תוספת שביעית מבטא את הדרישה מהקרקע לשבות, זאת לעומת הוספה מחול אל הקודש שדורשת מהאדם לשבות.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:6
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:6](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:6)

לא נעסוק בפרק זה בשאלות המעשיות של שביעית בזמן הזה, שלהם נקדיש מקום נפרד בחלק המעשי שבהמשך הספר.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:7
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:7](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:7)

**יסודות הסוגיה**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:8
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:8](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:8)

**מקור הדין**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:9
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:9](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:9)

דין "תוספת שביעית" מפורט בצורה רחבה **במשנה** בתחילת מסכת שביעית: "עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית...", "עד אימתי חורשין בשדה הלבן..." וכך ממשיכה לדון המשנה (עד סוף פרק ב) עד מתי מותר לעשות כל מלאכה ומלאכה ערב השביעית, ואלו מלאכות ניתן לעשות עד ראש השנה. במשנה עצמה מובאת מחלוקת האם יש מקור מהתורה לדין תוספת שביעית:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:10
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:10](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:10)

...שנאמר: 'בחריש ובקציר תשבת', אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית, וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. ר' ישמעאל אומר: מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:11
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:11](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:11)

משנה שביעית, א, ד


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:12
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:12](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:12)

לפי תנא קמא יש לדרוש את הפסוק (שמות לד, כא): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת", כציווי על השבתת החריש בערב שביעית והקציר במוצאי שביעית. לעומת זאת, לדעת ר' ישמעאל פסוק זה נדרש ביחס לקציר-העומר שהותר בשבת, ולא ביחס לתוספת שביעית. יש לציין שהפסוק נאמר בתורה ללא הקשר ברור, וזה מקור המחלוקת האם לדורשו לעניין שבת בראשית או לשבת הארץ.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:13
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:13](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:13)

**הבבלי** מביא ברייתא המשלימה את מקורות המשנה:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:14
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:14](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:14)

דתניא: "בחריש ובקציר תשבת" (שמות לד, כא), רבי עקיבא אומר: אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית - שהרי כבר נאמר "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר" (ויקרא כה), אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית, וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות - אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהיא מצוה.
בבלי, מועד קטן ג ע"ב - ד ע"א¹⁷

footnotes:
¹⁷ ברייתא זאת מובאת בעוד שתי סוגיות נוספות: ראש השנה ט ע"א; מכות, ח ע"ב .


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:15
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:15](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:15)

מברייתא זו עולה שתנא קמא שבמשנה הוא רבי עקיבא, וההכרח לדרשת הפסוק לדין "תוספת שביעית" הוא כפילות הציווי כאן ובחומש ויקרא. דעת ר' ישמעאל שמובאת בברייתא זהה לדעתו במשנה, ולשיטתו אין כאן כל כפילות, כיוון שהפסוק בחומש שמות עוסק בעניין אחר והוא דין קצירת העומר בשבת.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:16
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:16](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:16)

בהמשך הגמרא שם מבואר שגם ר' ישמעאל מודה בעצם דין "תוספת שביעית", אלא שהוא לומד דין זה מהלכה למשה מסיני:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:17
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:17](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:17)

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה וניסוך המים - הלכה למשה מסיני...


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:18
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:18](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:18)

ראשית, חשוב לשים לב שלפי הבבלי לכ"ע דין תוספת שביעית מדאורייתא, זאת על אף דחייתו של ר' ישמעאל את פרשנותו של ר"ע בפסוקים. כלומר, למסקנת הבבלי ישנן שתי שיטות בתנאים: שיטת ר' עקיבא (ת"ק במשנה) שלומד את דין תוספת שביעית מהפסוק "בחריש ובקציר תשבת", ודעת ר' ישמעאל שמקור הדין הוא הלכה למשה מסיני.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:19
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:19](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:19)

הלכה זאת שמסר ר' נחוניא איש בקעת חורתן מצוטטת במספר מקומות בבבלי בקשר לשלוש ההלכות שנלמדו ממנה, שלוש המצוות המובאות בהלכה הן מנהגים ייחודיים שמובאים בתורה שבעל פה אך אין להם מקור בתורה שבכתב: זקיפת הערבה בצידי המזבח (משנה, סוכה ד, ה), ניסוך המים על המזבח בחג הסוכות (שם ד, ט), ודין עשר נטיעות שמגדירות שדה כ"שדה נטיעות" שבו בטלה חובת תוספת שביעית.¹⁸

footnotes:
¹⁸ יש לציין שגם הירושלמי (שביעית פ"א, ה"ה [ה"ז]; סוכה פ"ד ה"א) מצטט רשימה זאת אך מחסיר ממנה את דין עשר נטיעות. הרש"ס אמנם תיקן את הגרסא והוסיף את דין עשר נטיעות, אך נראה שעשה זאת מסברא. עם זאת, ניתן לדייק כדבריו בירושלמי, שהרי הירושלמי מביא רשימה זאת על המשנה שלנו, ואם "תוספת שביעית" לא מוזכרת בברייתא מדוע להביא אותה בירושלמי בשביעית? בנוסף לכך הדברים מוכחים בדברי ר' יוחנן שהוא מתרץ: "בשעה שניתנה הלכה כך ניתנה, שם בקשו לחרוש – יחרושו", וכן בסוף הדברים מוזכר שהלכה זאת היא "כמו שנאמר למשה מסיני", כלומר שגם בירושלמי יש הלכה למשה מסיני שעניינה תוספת שביעית ומתקשרת עם ערבה וניסוך המים.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:20
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:20](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:20)

ואכן מסיים הבבלי (שם) ומחלק:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:21
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:21](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:21)

והני הלכתא נינהו? קראי נינהו... אלא: הלכתא לרבי ישמעאל, קראי לרבי עקיבא...


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:22
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:22](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:22)

כדי להבין מה בדיוק מגדירה ההלכה נתבונן במשנה של "עשר נטיעות":


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:23
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:23](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:23)

עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה. היו עשויות שורה ומוקפות עטרה אין חורשין להם אלא לצרכן.
משנה, שביעית א, ו


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:24
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:24](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:24)

המשנה עוסקת בהיתר לחרוש "שדה נטיעות" בזמן תוספת שביעית עד ראש השנה, ומגדירה המשנה שהשטח המתיר חרישה הוא עשר נטיעות בתוך בית סאה, שהוא חמישים אמה על חמישים אמה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:25
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:25](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:25)

מדינו הייחודי של "שדה נטיעות" ניתן להסיק שבשאר המטעים אסור לחרוש בזמן תוספת שביעית, וכך מגדירה זאת הגמרא: "כיון דהלכתא למשרי ילדה... ממילא זקינה אסירה". אולם לא מובאים כאן פרטי האיסור המדויקים ובאיזה מקרים ניתן לחרוג מהם. מעבר לכך, אם אכן מדובר בחובה להוסיף מהקודש לחול לא מובן מה המקום להחריג את הנטיעות?


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:26
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:26](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:26)

**תוספת שביעית דאורייתא או דרבנן**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:27
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:27](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:27)

ראינו בברייתא שנחלקו תנאים האם מקור דין תוספת שביעית הוא מדרשת הפסוק או הלכה למשה מסיני. אמנם מן הבבלי עולה דעה שלישית והיא שמדובר בתקנה, וכך היא הנחת היסוד שעליה מתבססת סוגיית הבבלי. באופן דומה גם סוגיית הירושלמי (פ"א ה"א) מניחה שמדובר בתקנה, למרות שבהמשך (פ"א ה"ה) מניחה הסוגיה שמדובר בהלכה או דרשה. כדרכו של הירושלמי, לא מובאת בו התייחסות מפורשת לפער בין הסוגיות, ולא מבורר האם יש כאן מחלוקת בין התנאים או חלוקה בין מצבים שונים. ולכן יוצא שהתוספת נידונה בירושלמי לפעמים כתקנה ולפעמים כהלכה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:28
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:28](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:28)

כנגד זה בבבלי מובא תירוץ ליישב את ההתייחסויות השונות:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:29
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:29](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:29)

אמר רבי יצחק: כי גמירי הלכתא - שלשים יום לפני ראש השנה, ואתו הני תקון מפסח ומעצרת. 
בבלי, מועד קטן ג ע"ב


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:30
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:30](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:30)

לפי ר' יצחק אפשר לחלק את הדין המקורי לשני חלקים: מדין תורה אסור לחרוש שלושים יום לפני ראש השנה, ותיקנו לאסור לחרוש כבר מפסח ועצרת, וכך כותב הרמב"ם (שמיטה ויובל ג, א). אולם גם לשיטה זאת לא מוסבר מדוע חרישה לצורך נטיעה חריגה ואין בה תוספת שביעית כלל, למרות שתוספת שביעית היא מהתורה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:31
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:31](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:31)

**ביטול תוספת שביעית בהעדר מקדש**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:32
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:32](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:32)

בתוספתא שביעית מובאת ברייתא המתארת את ביטול דין תוספת השביעית:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:33
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:33](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:33)

רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהא מותרין בעבודת הארץ עד ראש שנה.
תוספתא, שביעית א, א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:34
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:34](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:34)

בפשטות, ביטול התוספת נעשה לאחר חתימת המשנה, ולכן הוא מובא רק בתוספתא.¹⁹ דיוק זה חשוב לצורך ניתוח המקורות, כיוון שלפי הבנה זאת כל המשניות של מסכת שביעית קדמו לביטול התוספת וממילא לא ניתן לדייק מהן להלכה בזמן הזה.

footnotes:
¹⁹ בירושלמי כתב יד רומי נכתב:"רבן גמליאל הנשיא" שהוא בנו של רבי, וכך ביאר את הדברים הרש"ס (טז ע"א). לעומת זאת הרשב"ץ (אבות א, טז) ביאר שרבן גמליאל כאן הוא רבן גמליאל דיבנה "רבן גמליאל השני בימי רבי עקיבא שסלקוהו מהנשיאות מפני שציער רבי יהושע בן חנניא... ונהג נשיאותו אחר החורבן ובזמן הבית בסופו...", לפי פירושו כבר במשנה ישנם דינים שנאמרו לאחר ביטול התוספת. הריבמ"ץ מוצא במשנה (א, ה) הלכה שמעידה לכאורה על ביטול התוספת: "שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן" – הרי ששדה אילן מותרת בחרישה עד ראש השנה. אולם ר"ש ליברמן (תוספתא כפשוטה זרעים ב', עמ' 482-483) טוען שהמילים "עד ר"ה" אינם מופיעים בשום נוסח של המשנה אלא רק אצל פרשני המשנה. וכאמור כן מוכח בנוסח הברייתא שבירושלמי כתב יד רומי, וכך מסתבר גם מהפער בין דין המשנה לדין התוספתא והתלמודים.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:35
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:35](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:35)

ברייתא זאת הובאה הן בבבלי והן בירושלמי, ובשני התלמודים התקשו מנין הסמכות לבטל את הדין, גם אם מקור הדין הוא תקנה בלבד? וכך מובא בירושלמי הדיון על ביטול התקנה:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:36
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:36](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:36)

רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. ר' יוחנן בעי, לא כן תנינן: 'אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין'? ר' קרוספי בשם ר' יוחנן: שאם בקשו לחזור יחזורו, לחרוש יחרושו... 
ירושלמי, שביעית פ"א, ה"א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:37
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:37](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:37)

לפי נקודת המוצא בירושלמי דין תוספת שביעית מקורו בתקנה, וביטול התקנה אפשרי מפני שהיא הייתה על תנאי שיוכלו לחזור ממנה בכל עת. בהמשך מיישב הירושלמי את הנחת היסוד שמדובר בתקנה עם דרשת רבי עקיבא מהפסוק "בחריש ובקציר תשבות" – ומבאר שהפסוק אינו אלא אסמכתא:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:38
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:38](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:38)

ר' אחא בשם ר' יונתן: בשעה שאסרו, למקרא סמכו, ובשעה שהתירו, למקרא סמכו. בחריש ובקציר תשבות, בחריש שקצירו אסור ואי זה זה? - זה חריש שלערב שביעית שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור ואי זה? - זה קציר שלשביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. ובשעה שהתירו למקרא סמכו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה אף ערב שבתות שנים את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה...


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:39
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:39](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:39)

האפשרויות שמציעות דרשות האסמכתא השונות הן האם להשוות את השביעית לשבת (שבה כל האיסורים מתחילים בכניסת שבת ממש), או שמא בשביעית יש דין ייחודי הדורש הכנה של הקרקע לפניה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:40
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:40](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:40)

יש לשים לב שבדברי ר' יונתן מובן שביטול התוספת היא חזרה מוחלטת מעצם דין התוספת, כלומר, בתקופת חלות התקנה האיסור היה מוחלט ולאחר ההיתר הותרה תוספת שביעית לכול. זאת בניגוד לדברי רבי יוחנן המובאים לעיל, שמהם נראה שמתחילת התקנה היא הייתה מותנית ולא היה צורך למצוא אסמכתא לביטולה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:41
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:41](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:41)

כאמור לעיל, דין זה נידון בירושלמי פעם אחת כתקנה (פ"א, ה"א) ופעם שנייה כהלכה (פ"א ה"ה). לפי ר' יוחנן אם מדובר בתקנה ההיתר לבטל נבע מכך שמדובר בתקנה מותנית, אולם, ביחס לאפשרות שמדובר בביטול הלכה, חוזרת הקושייה למקומה – איך אפשר לבטל הלכה?


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:42
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:42](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:42)

ר' חייא בר אבא בעי קומי ר' יוחנן: ועכשיו למה הן חורשין בזקינות? א"ל: בשעה שניתנה הלכה כך ניתנה, שאם בקשו לחרוש – יחרושו...
ירושלמי, שביעית פ"א ה"ז


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:43
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:43](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:43)

ר' חייא מקשה לר' יוחנן מדוע חורשים את כל שדי האילנות עד ראש השנה? תשובת ר' יוחנן היא שחלק מההלכה היתה שיהיה ניתן לבטלה. דבריו כאן דומים מאוד לדבריו ביחס להבנה שמדובר בתקנה, בשני המקרים הדין היה מותנה: "שאם בקשו לחרוש יחרושו". אולם, ההשוואה בין הדינים קשה: בעוד שבתקנה בית הדין הוא היוזם ולפיכך מובן מדוע הוא רשאי לסייג את דבריו ולאפשר את ביטולם בשעת הצורך, בהלכה אין הדבר מובן – שהרי אף אם יכולת הביטול גם היא הלכה למשה מסיני, אי אפשר שהדבר יישאר לשיקול דעת בית הדין אלא צריכים להינתן מסיני תנאים ברורים שבהם תבוטל התקנה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:44
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:44](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:44)

דברים דומים לדברי ר' יונתן בירושלמי הובאו בשמו של רבי יוחנן בבבלי. אולם בניגוד לירושלמי שסבור שמקור הדין בתקנה הנסמכת על פסוק, ההבנה בבבלי היא שמדובר בדרשה של ממש שעוקרת את הדרשה הישנה (לדעת רבי עקיבא) או את ההלכה למשה מסיני (לדעת רבי ישמעאל):


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:45
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:45](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:45)

רבי יוחנן אמר: רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו. מאי טעמא? גמר 'שבת שבת' משבת בראשית, מה להלן היא אסורה, לפניה ולאחריה - מותרין, אף כאן, היא אסורה, לפניה ולאחריה - מותרין. 
בבלי, מועד קטן ד ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:46
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:46](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:46)

ר' יוחנן בבבלי מבין שרבן גמליאל ובית דינו דרשו דרשה חדשה, ולפיה יש להשוות בין שבת בראשית (שבה החיוב הוא על האדם ולכן לא שייך להוסיף בה מהחול לקודש) לשבת-הארץ – שאף אם תהיה לעבודה השפעה על טיב הקרקע בשמיטה, אין לאסור את העבודה בערב השמיטה. עיקרון זה שניתן לשנות את הדין בדרשה חדשה מתמיה את רב אשי:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:47
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:47](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:47)

מתקיף לה רב אשי: מאן דאמר הלכתא - אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא? ומאן דאמר קרא - אתיא גזרה שוה עקרה קרא?


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:48
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:48](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:48)

רב אשי שולל את האפשרות שלבית הדין של רבן גמליאל היתה סמכות לבטל הלכה או לבטל דרשת פסוקים מכוח גזרה שוה,²⁰ ועל כן הוא מציע פתרון אחר לביטול הדין:

footnotes:
²⁰ 'תקיפתו' של רב אשי את ר' יוחנן מצריכה עיון, שהרי לכאורה זהו עיקר חידושו של ר' יוחנן – שהיה בסמכותו של בית דינו של רבן גמליאל לדרוש את התורה באופן שונה ממה שדרשו לפניו, שכך הוא כוחה של דרשה. זאת ועוד, לדעתי ניתן לפרש שלדעת ר' יוחנן תמיד היו קיימות שתי דרשות – האחת תקפה בזמן ששביעית מתקיימת במלא יפעתה והארץ עושה את פירותיה בשנה השישית כששומרים על קדושתה ונתבעת לרצות את שבתותיה כאשר פוגעים בשביתתה; והדרשה השנייה תקפה לזמן החורבן ואין כאן 'ביטול דרשה' אלא 'ביטול תוקפה של דרשה'. הבנה זאת משווה בין דברי ר' יוחנן בבבלי ובירושלמי, אלא שבירושלמי מדובר על דרשות שאינן אלא אסמכתא לתקנה, ואילו בבבלי ההבנה היא שגם בדרשות חז"ל ניתנה לעיתים לחכמים הסמכות לקבוע את תוקפן. על עצם עיקרון זה של דרשות שונות בהתאם לדור, ראה גם את דברי מרן הרב קוק שנאמרו ביחס לדברי הגמרא בשבת (יג ע"ב): "בקשו לגנוז את ספר יחזקאל" (עין איה שבת א, סז): "...אמנם כח ב"ד הוא יפה לחדש ולדרוש בתורה, כל ב"ד לפי הבנתו, ואיו לך אלא ב"ד שבימיך. וכשישראל הם על מכונם וב"ד הגדול יושב ב"מקום אשר יבחר ד'", אז אין צריך לשום חתימה והמשכה לאיזה הוראה קבועה מדורות שעברו כ"א בדברים שהם קבלות ברורות הלכה למשה מסיני, אבל כל הוראות מסופקות צריכות הן להחתך ע"פ ב"ד הגדול. ולפעמים הי' ב"ד אחד דורש בתורה ומעלה ע"פ דרשותיו הוראות חדשות, והי' כל זה דברי תורה, שכך הונח בעצם התורה ע"פ החכמה העליונה שתהי' נדרשת ע"פ דרכי תורה בצירוף השפעת השכל והסכמת הב"ד שבימים ההם". והדברים יורחבו בעז"ה בעתיד בספר נפרד שבכוונתי להוציא לאור, על דרכי דרישת התורה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:49
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:49](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:49)

אלא אמר רב אשי: רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה, וכי גמירי הלכתא - בזמן שבית המקדש קיים, דומיא דניסוך המים. אבל בזמן שאין בית המקדש קיים - לא. 
בבלי, מועד קטן שם


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:50
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:50](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:50)

כלומר רב אשי מדייק שהסמכות לבטל את תוספת השביעית נלמד בגופה של ההלכה. כפי שראינו לעיל, הלכה זו נזכרת בצמידות לשני דינים נוספים: ערבה, וניסוך המים. צמידות הלכה זו לשתי המצוות שבמקדש מלמדת לפי רב אשי שחלק מתנאי ההלכה הוא מציאות של מקדש. בהמשך הדברים נוכיח, שמהות "תוספת שביעית" תלויה בחיוב שביעית על הארץ כ"שבת הארץ", לפי פירוש זה ניתן להסביר שחורבן המקדש וגלות השכינה משנים את המשמעות של קדושת הארץ מקדושה המוטלת על הקרקע לקדושה המוטלת על האדם.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:51
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:51](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:51)

מעבר לכך, ניתן להציע קשר רוחני מהותי בין שלוש ההלכות: תוספת שביעית, ערבה וניסוך המים – בזיקתן לתפילה על שפע גשמים ורוב דגן ותירוש. הבאת ערבה וניסוך המים הם הלכות שמהותן היא תפילה על העתיד וההודאה על שפע הגשמים וצמיחת היבול. תפיסה זו נובעת מהכרה עמוקה בחיותה של ארץ ישראל ובהנהגת הקב"ה את העולם. בדומה לכך, היכולת לשמור על השמיטה במלא יפעתה מתוך יסודות של "שביתת הארץ", ובכלל זה שמירה על תוספת שביעית ומניעת כל הכנה לשנת השביעית, תלויה גם היא בשפע הגשמים ובברכת הארץ: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים". שלוש המצוות הללו יונקות את כוחן מהמקדש, ולאור זאת ניתן להסביר את הסברא לקשור בין שלוש ההלכות.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:52
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:52](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:52)

**שתי רמות של שביעית: בזמן המקדש ובהעדרו**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:53
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:53](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:53)

הבבלי מדגיש שלדעת רבי עקיבא שלמד את הדין מהפסוקים אכן אין מקום לחלק בין זמן הבית לזמן אחר, ולכן מסתבר שבית דינו של רבן גמליאל הכריע כדעת רבי ישמעאל. לאור זאת הכריע הרמב"ם שמקור הדין של תוספת שביעית הוא הלכה וכביאור הבבלי שההלכה תלויה במקדש:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:54
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:54](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:54)

עבודת הארץ בשנה ששית שלשים יום סמוך לשביעית - אסורה, הלכה למשה מסיני, מפני שהוא מתקנה לשביעית. ודבר זה בזמן שבית המקדש קים הוא שנאסר מפי השמועה. וגזרו חכמים שלא יהיו חורשין שדה האילן ערב שביעית בזמן המקדש אלא עד העצרת, ושדה הלבן עד הפסח. ובזמן שאין המקדש קים - מתרין בעבודת הארץ עד ראש השנה, כדין תורה. 
רמב"ם שביעית ג, א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:55
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:55](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:55)

הרמב"ם מבאר שיש לפנינו שתי רמות חיוב, שלושים יום הוא החיוב הלכה למשה מסיני, ואיסור חרישה מפסח ועצרת הוא תקנה. אולם שני החיובים בטלו בזמן החורבן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:56
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:56](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:56)

**תוספת שביעית: הכנת הקרקע לשביעית או הוספה מהחול לקודש**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:57
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:57](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:57)

כדי להבין את השינוי במהות השביעית בהעדר מקדש עלינו להבין תחילה את אופייה של "תוספת שביעית". ישנן שתי אפשרויות להבין את חובת התוספת. אפשרות אחת היא שחובה על האדם להרחיב את השביעית במימד הזמן, והזמן שקודם לשביעית הוא קדוש כמו השביעית ואסור בכל המלאכות שנאסרו בשביעית. אפשרות שנייה היא שמדובר בחובה להרחיב את הפעולות המשפיעות על הקרקע, כדי שהקרקע תשבות בשביעית ולא תיעשה "מלאכה". ניתן לדמות אפשרויות אלו להלכות שבת: אם האיסורים הם במימד הזמן, תוספת שביעית דומה להוספת זמן לשבת מהחול על הקודש (שהיא תוספת השבת המקובלת למעשה), ואילו אם האיסורים נובעים מחובת שביתת הקרקע בשביעית, יש לדמות את האיסור לאיסור "שביתת כלים" – כלומר האיסור שכליו יעשו מלאכה בשבת.²¹

footnotes:
²¹ ביחס לשבת נפסקה ההלכה כבית הלל שאין חובה להשבית את כליו בשבת, כגון לשרות בגדים בצבע שייצבעו במהלך השבת, שנחלקו בו במשנה שבת (א, ו).


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:58
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:58](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:58)

**מלאכות שתפקידן לתקן את הקרקע לשביעית**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:59
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:59](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:59)

מכמה סוגיות מוכח שאיסור מלאכה בתוספת שביעית נובע מהשפעתן של המלאכות על איכות הקרקע והצומח בה בשביעית. ההוכחה המובהקת ביותר לכך היא ההבדלה הקיימת באיסורי המלאכה בין סוגים שונים של עצים וגידולים. לכאורה, אם התוספת הייתה במימד הזמן הרי שיש להגדיר ממתי מתחיל האיסור וכל הדינים היו חלים מאותו הזמן. אולם מכך שהמשנה מבדילה בין סוגי מטעים וסוגי עבודות מוכח לכאורה שהדבר תלוי בהכנה לשביעית, ואכן כך מבאר **הרא"ש** עפ"י הירושלמי:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:60
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:60](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:60)

ובירושלמי מפרש... בריש שביעית דגרסינן התם ולמה עד עצרת עד כאן הוא יפה מכאן ואילך מנבל פירותיו והתנינן אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל עד כאן מעבה את הקורות מכאן ואילך מתיש כחן, הילכך אם הוא חורש מזמנים הללו ואילך נראה כמתקן שדהו לצורך שביעית כיון שאין בו שום תיקון לצורך האילן...
תוספות רא"ש, ראש השנה ט ע"ב, ד"ה מותר


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:61
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:61](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:61)

אנו רואים שלפי הירושלמי קביעת המועדים השונים תלויה בהשפעת העבודה הנעשית בהם על גידולי השנה השישית והשביעית, אם אפשר ליהנות מתוצאות העבודה כבר בשנה השישית העבודה מותרת, ואם כל התיקון הוא לצורך השנה השביעית הוא נאסר. כלומר אנו בוחנים את הפעולה ואת השפעתה לשביעית, ומכאן שאיננו מדברים על תוספת במימד הזמן, אלא אנו מדברים על תוספת ביחס לקרקע שלא לעשות מלאכה שתועלתה היא השבחת הקרקע והכנתה למלאכה לשביעית עצמה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:62
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:62](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:62)

אולם עדיין ייתכן לפי הבנה זאת לחלק ולומר, ששלושים הימים שקודם ראש השנה הם תוספת בממד הזמן, ורק התוספת לגבי החרישה מתייחסת לקרקע, אולם לא כך רואים בדעת **הרמב"ם**:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:63
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:63](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:63)

עבודת הארץ בשנה ששית שלשים יום סמוך לשביעית - אסורה, הלכה למשה מסיני, מפני שהוא מתקנה לשביעית...
רמב"ם שביעית ג, א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:64
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:64](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:64)

לפי הרמב"ם גם שלושים הימים שנאמרו באופן כללי על מלאכות רבות לא נאסרה בהן העבודה מצד ההתייחסות אליהם כאל שביעית, אלא משום: "שהוא מתקנה לשביעית".


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:65
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:65](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:65)

ניתן להסביר את הכלל הגורף כאן כניתוח כללי של המציאות. על פי רוב, המלאכות החקלאיות משפיעות בטווח של שלושים יום ומעלה, ולכן מלאכות שנעשות בסוף השישית ישפיעו על העץ רק בשביעית ולא לפני כן. לפי יסוד זה גזרו חכמים במלאכות שלהן השפעה ארוכה יותר, כגון החרישה של שדות עצים בוגרים. הוכחה לכך שיש כאן חשיבה דיפרנציאלית יש להביא מההיתר לחרוש שדה נטיעה עד ראש השנה, כלומר, יש מלאכות שאפילו בתוך שלושים הימים שלפני ראש השנה מותרות, וממילא אי אפשר לומר שמדובר בתוספת בממד הזמן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:66
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:66](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:66)

וכך אכן מבאר **הריטב"א** את הטעם של הרחבת התוספת משלושים יום לפסח ועצרת:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:67
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:67](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:67)

אלא חריש של ערב שביעית הנכנסת לשביעית. פי' שהיא מועלת בשביעית וזה מן התורה שלשים יום קודם שביעית, וחכמים הוסיפו בשדה (אילן) לבן מן הפסח ובשדה (לבן) [אילן] מן העצרת דבהכי מועילין בשביעית.
ריטב"א, ראש השנה ט ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:68
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:68](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:68)

לפי הריטב"א גם תקנת חכמים שמרחיבה את האיסור לחרוש שדה מפסח או משבועות נובעת מהשיקול העיקרי של דין תוספת שביעית – למנוע תועלת לצמיחה בשביעית (בדומה לדברי הרא"ש, אלא שנראה שלדעת הרא"ש לא פסקו כר' יצחק ולכן הוא מתייחס לזמן שבין פסח ועצרת לשלושים יום שלפני ראש השנה כדאורייתא).


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:69
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:69](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:69)

**ההשוואה בין תוספת שביעית לתוספת שבת**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:70
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:70](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:70)

על אף האמור לעיל, ניתן להוכיח לכאורה שתוספת שביעית קיימת גם בממד הזמן מכך שהן הבבלי והן הירושלמי משווים את דין תוספת שביעית לדין תוספת שבת. היטיב להגדיר קושי זה בעל השאגת אריה **בטורי אבן**:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:71
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:71](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:71)

ואני תמה מה ענין תוספת זה דנפקא ליה לר"ע מחריש וקציר לתוספת זה של שבת ויום טוב דנפקא ליה מועניתם ללמוד זה מזה הא האסור בזה מותר בזה תוספת של חרישה ערב שביעית הנכנס לשביעית היינו שלא יחרוש בערב שביעית חרישה המועיל לשדה ואילן בשביעית... לא שמעת מינה שיהא אסור לקצור בערב שביעית וכן לחרוש במוצאי שביעית משום תוספת... וכן שלא לקצור במוצאי שביעית פירות שהביאו שליש בשביעית וזה אסור לעולם ואין לתוספת זה זמן קצוב... ואלו תוספת שבת וי"ט דנפקא ליה מועניתם הא לגמרי להיפך דמותר לחרוש קודם שבת וי"ט חרישה המועלת לשבת וי"ט... וכן מותר לקצור בחול פירות שהביאו שליש בשבת וי"ט ואסור לחרוש ולקצור וכן שאר כל מלאכות סמוך לשבת וי"ט מעט לפניהם או לאחריהם משום תוספת שבת וי"ט...
טורי אבן, ראש השנה ט ע"א ד"ה חריש


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:72
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:72](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:72)

הטורי אבן כאן הגדיר את השאלה בצורה הבהירה ביותר: לכאורה אין כל דמיון בין תוספת שבת לתוספת שביעית, שהרי בתוספת שביעית נאסר לחרוש באופן המועיל לשביעית, ואילו בערב שבת הדבר מותר, ומאידך, לא נאסר לעשות פעולה כקצירה בערב שביעית, ואילו בתוספת שבת נאסרו כל המלאכות. הטורי אבן עצמו נשאר בקושייה (בדעת ר"ע) וננסה להשיב עליה בהמשך לאור דברי הראשונים, אך ביסוד דבריו רואים שברור לו שאי אפשר להתייחס לתוספת שביעית כתוספת בממד הזמן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:73
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:73](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:73)

ואכן סוגיה זאת צריכה עיון גדול, כיון שמוזכרות בה דרשות חז"ל הפוכות זו מזו. בגמרא במועד קטן ובירושלמי ישנה דרשה שמשווה את השמיטה לשבת, שבשניהם אין דין תוספת:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:74
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:74](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:74)

גמר 'שבת שבת' משבת בראשית, מה להלן היא אסורה, לפניה ולאחריה מותרין, אף כאן, היא אסורה, לפניה ולאחריה מותרין. 
בבלי, מועד קטן, ד ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:75
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:75](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:75)

כלומר ההנחה היא שבשבת אין חובה להוסיף מהחול לקודש, ולכן גם בשביעית אין חובה שכזאת. הרי שאין כאן השוואה חיובית בין הדינים, וממילא לא שייך ללמוד מכאן שישנו חיוב של תוספת שביעית על כל פרטיה בממד הזמן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:76
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:76](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:76)

כנגד סוגיה זאת בגמרא במסכת ראש השנה נראה להיפך:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:77
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:77](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:77)

ודמוסיפין מחול על קדש מנלן? דתניא (שמות לד): בחריש ובקציר תשבת, רבי עקיבא אומר אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית... אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית... ורבי ישמעאל, מוסיפין מחול על קדש מנא ליה? - נפקא ליה מדתניא (ויקרא כג): ועניתם את נפשתיכם בתשעה, יכול בתשעה? תלמוד לומר בערב - אי בערב יכול משתחשך? תלמוד לומר בתשעה. הא כיצד? מתחיל ומתענה מבעוד יום. מלמד שמוסיפין מחול על קדש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין? תלמוד לומר (ויקרא כג): מערב עד ערב. אין לי אלא יום הכפורים, שבתות מנין? תלמוד לומר תשבתו. ימים טובים מנין? - תלמוד לומר שבתכם. הא כיצד? כל מקום שיש בו שבות - מוסיפין מחול על קדש.
בבלי, ראש השנה ט ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:78
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:78](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:78)

בפשטות הגמרא מבררת מה המקור לדין הכללי שחובה להוסיף מהחול לקודש, ומחלקת: לשיטת ר' עקיבא, שלמד את תוספת שביעית מדרשה, הדרשה של תוספת שביעית היא מקור הדין לכל המצוות, ואילו לשיטת ר' ישמעאל שחלק על הדרשה, דין זה נלמד מיום הכיפורים בפסוק "ועינתם את נפשותיכם בתשעה...".


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:79
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:79](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:79)

לכאורה, מדיון זה נראה שנקודת ההנחה היא שתוספת שביעית מלמדת על כך שיש להוסיף מהחול על הקודש בממד הזמן ולכן ניתן ללמוד ממנה גם לשבת ויו"ט. כלומר שיש שוויון בין התוספות. מעבר לכך גם לפי המסקנה (לשיטת ר' ישמעאל) יש ללמוד את כל דיני התוספת השונים (שבת, יו"ט ושביעית) ממקור אחד.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:80
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:80](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:80)

**שיטת התוספות – ההשוואה לתוספת שבת איננה מתייחסת לעיקר תוספת שביעית**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:81
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:81](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:81)

אם כן בשונה מנקודת המוצא של הגמרא במועד קטן ושל הירושלמי שאין כל חובה כללית להוסיף מהחול על הקודש, מסקנת הגמרא בראש השנה שהן לר"ע והן לר' ישמעאל ישנה חובה כללית כזאת, הן בשבת ויו"ט והן בשביעית. לאור הסתירה בין הסוגיות יש לברר כמו איזה סוגיה מכריעים להלכה. אפשרות נוספת היא לומר ששתי הסוגיות עוסקות בדינים שונים. ואכן בעלי התוספות העלו קושייה זאת ועוד שתי קושיות המראות סתירה ביחס לעצם דין תוספת מהחול לקודש בשבת:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:82
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:82](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:82)

וקצת קשה דבפ' מקום שנהגו (פסחים נד ע"ב) בעי למימר דהא דיוה"כ ספקו אסור בבין השמשות שלו איירי, ואמאי הא אפילו ודאי יום סמוך לחשיכה אסור בכניסתו או ודאי לילה סמוך ליום ביציאתו משום תוספת. וכמו כן קשיא בפרק במה מדליקין (שבת דף לד.) דתנן ספק חשכה אין מדליקין...
תוספות, ראש השנה ט ע"א, ד"ה ור' עקיבא


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:83
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:83](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:83)

עצם הדין שיש חובה להוסיף מהחול על הקודש קשה משני דינים שהובאו בסוגיות אחרות: **א.** בין השמשות של יום הכיפורים נאסר במלאכה. ואם ישנה חובה להוסיף מהחול על הקודש, כבר קודם לכן היה צריך להחמיר! **ב.** בספק חשכה אסור להדליק נרות שבת, הרי שבסמוך לחשכה אין איסור להדליק, וממילא מוכח שאין חובה להוסיף מהחול על הקודש!


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:84
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:84](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:84)

ומיישבים התוספות בשני אופנים:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:85
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:85](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:85)

ושמא משום דסגי בתוספת משהו נקיט הכי, ועוד דרבן גמליאל דפרק קמא דמו"ק (דף ג:) לית ליה תוספת כלל דקאמר התם נמנו על שני פרקים הללו והתירום כלומר פסח ועצרת ומפרש בירושלמי בריש מסכת שביעית בשעה שהתירו למקרא סמכו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך מה ערב שבת בראשית אתה מותר לעשות עד שתשקע החמה אף כל ערב (שבת) אתה מותר לעשות עד שתשקע החמה וטעם זה נמי איתא בריש מו"ק (ד' ד.) יליף שבת שבתון משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותר כו'


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:86
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:86](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:86)

התוספות מעלים שני תירוצים אפשריים: האפשרות הראשונה היא שכיון שדי בתוספת כלשהי, לכן המדליק את הנר סמוך לחשכה ודאי קיים דין תוספת שבת; והאפשרות השנייה היא שיש כאן מחלוקת תנאים ולדעת רבן גמליאל ובית דינו אין דין תוספת מהתורה לא בשביעית ולא בשבת.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:87
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:87](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:87)

למעשה, אם פוסקים כרבן גמליאל, האפשרות הראשונה נדחית, ולכן למעשה מתקיים רק התירוץ השני שיש מחלוקת תנאים, והלכה כמו הסוגיה במועד קטן שאין חובת תוספת שבת או שביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:88
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:88](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:88)

בדרך זאת נקט **הגר"א** (או"ח רסא, סעיף ב) והוא מדייק שכן דעת הרמב"ם שלא הביא כלל חובה להוסיף "תוספת שבת", אולם גם לשיטתו תוספת יו"כ היא מהתורה. אולם, לדעת **הגרש"ז אוירבך** זצ"ל (מעדני ארץ סימן ו, ד) ניתן ליישב בין הגמרות – שישנן שתי תוספות נפרדות: תוספת שביעית של חרישה לצורך שביעית השונה במהותה מתוספת שבת, ותוספת שביעית "פורתא" (לפי האפשרות הראשונה בתוס') שקיימת ב"תוספת שביעית" כמו "תוספת שבת". אמנם הוא כותב במפורש שלמרות שיש תוספת "פורתא" הדומה לשבת, עדיין התוספת שביעית העיקרית אותה ביטלו רבן גמליאל ובית דינו שונה מהותית מתוספת שבת הנידונה. (ביחס לשאלה האם להלכה נשארת חובת תוספת שביעית פורתא, מדובר בדיון כמעט תיאורטי²² שהרי ההנחה של התוספות היא שבכל מציאות לא תבטל תוספת פורתא וממילא כל אדם שפורש ממלאכה לפני השקיעה של ערב ראש השנה לא יעבור על תוספת פורתא).

footnotes:
²² כד הוינא טליא, הוציא הרב נויבירט חוברת "קצור דיני שמטת קרקעות" ובה כתב למעשה שיש חובה לקיים "תוספת שביעית פורתא" ולפרוש בה מכל מלאכה. הדבר התמיהני, ופניתי לגרש"ז אוירבך ושאלתי אותו כיצד הוא פסק דין זה הרי מדובר בדעת יחיד בתוס' ובדין שאינו ניתן ליישום כלל, והוא השיב לי שנכונים הדברים והוא כתב את הדברים לפלפולא בעלמא ואין לכך כל משמעות הלכתית מעשית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:89
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:89](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:89)

**שיטת ר"ת – ההשוואה לתוספת שבת מתייחסת לתוספת שלאחר השבת**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:90
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:90](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:90)

לעומת תירוצם של התוספות,**ר"ת** יישב את הקשיים בדרך אחרת לחלוטין. לדעתו יש לבאר את הסוגיה בראש השנה ביחס לתוספת שלאחר השבת ולאחר השביעית בלבד, וגם זאת רק לדעת ר' ישמעאל.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:91
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:91](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:91)

ר"ת מחלק את הסוגיה לשני שלבים:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:92
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:92](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:92)

בשלב הראשון נשאלה השאלה של הוספה מהחול על הקודש, שאלה זאת עסקה אך ורק בשביעית, ולכן לדעת ר' עקיבא אין כל לימוד לשבת ויו"ט אלא לשביעית בלבד, וכך לשונו של ר"ת:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:93
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:93](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:93)

ור' עקיבא תוספת יום הכפורים וימים טובים לית ליה. ואפילו אבועיי לא איבעיא לן לר' עקיבא שהרי לא בעא התלמוד דמוסיפין מחול על הקדש אלא על שביעית גרידא כדפרישי'.
ספר הישר, חלק החידושים, תלא


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:94
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:94](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:94)

השלב השני הוא המשך הסוגיה בראש השנה, שבעקבות הקושי בדעת ר' ישמעאל נידונו גם שאר התוספות, של יוה"כ ושבת. בשלב זה אכן נידונה התוספת בממד הזמן, אבל ר"ת מצמצם את הדיון רק לתוספת במוצאי שביעית וכך לשונו:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:95
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:95](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:95)

[והא] דנפקא ליה מבפירקא קמא דראש השנה מ'תשבתו שבתכם' דההיא דרשה דהתם לתוספת שבת דלאחריה אתא...
שם


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:96
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:96](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:96)

הנימוק המרכזי של ר"ת לביאורו הוא שהרי לא ברורה השאלה "ולר' ישמעאל מוסיפים מהחול על הקודש מנ"ל?" שהרי לפי הסוגיה במועד קטן מקור תוספת שביעית לר' ישמעאל הוא הלכה למשה מסיני, ולכן מעמיד ר"ת שכל הדיון בסוגיה בראש השנה הוא ביחס לתוספת שביעית לאחריה, שאותה יש ללמוד למסקנה מהדרשה "תשבותו". מכל זה יוצא שלדעת ר"ת אין להתייחס לתוספת שביעית לפניה בממד הזמן, אלא כהכנה לשביעית בלבד.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:97
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:97](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:97)

בתחילת הדיון הבאנו את קושיית הטורי אבן, כיצד הגמרא לומדת לפי ר"ע שיש תוספת שבת מדין תוספת שביעית שאינן דומים זה לזה כלל. **הגרש"ז אוירבך** זצ"ל (מעדני ארץ סימן ו, ג) הביא קושייה זאת וישב שלמרות שאין דמיון בין שתי התוספות: "כיוון שתוספת האמור בשביעית חמור יותר, שפיר מצינן למיגמר מיניה תוספת שבת". אולם לאור דברי ר"ת ניתן ליישב את הדברים ביתר בהירות: אכן הגמרא לא לומדת תוספת שבת מתוספת שביעית, והדיון בדברי ר"ע עסק אך ורק בתוספת שביעית הרגילה, אולם במהלך הדיון בשיטת ר' ישמעאל נוספה לדיון קדושה בממד הזמן, אך הדיון היה רק לגבי מוצאי השביעית. ואכן בתוספת לאחריה לא שייך לדבר על השבתת הקרקע כהכנה לשביעית ולכן היא אפשרית אך ורק בממד הזמן (ראה ראב"ד כתוב שם, ראש השנה פ"א. ובמאמרי תוספת שביעית גולות יא, עמ' 246, 263, 271).


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:98
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:98](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:98)

לסיכום, ראינו שהגמרא מדמה את תוספת שבת לתוספת שביעית, והעלנו שלכאורה יש ללמוד מכאן שתוספת שביעית איננה רק איסור מלאכה המכינה לשמיטה אלא תוספת בממד הזמן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:99
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:99](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:99)

אולם, כפי שהוכחנו לא ניתן לקרוא את שתי הסוגיות בפשטותן שהרי הן סותרות. בכל הראשונים שהבאנו מוכח שאכן יש הבדל מהותי בין תוספת שבת ותוספת שביעית והוצעו שלושה תירוצים ליישב בין הסוגיות: לדעת **התוספות** הסוגיה נתונה במחלוקת תנאים, ולכן למעשה יש לפסוק כסוגיה במועד קטן ולדחות את הסוגיה בראש השנה, ולכן אין חובה כלל להוסיף מהחול לקודש בממד הזמן לא בשביעית ולא בשבת, וכן פסק **הגר"א** למעשה ביחס להלכות שבת. תירוץ אחר שהובא **בתוספות** הוא שיש שתי תוספת שונות: תוספת שביעית שעניינה לתקן את הארץ לשביעית אותה ביטלו רבן גמליאל ובית דינו ותוספת שביעית פורתא שנשארה להלכה למעשה. ובדרך זאת נקט **הגרש"ז** אוירבך. ודרך שלישית היא דרכו של **ר"ת** שאין ללמוד את הסוגיה בראש השנה כמקשה אחת, לפי ביאורו לדעת ר"ע ישנו דיון רק בשביעית ואין לדמותה כלל לשבת ולשיטתו אין למעשה חובה להוסיף מהחול לקודש בממד הזמן, ואילו לדעת ר' ישמעאל יש אכן חובה להוסיף מהחול לקודש, אך זאת רק במוצאי שבת ושביעית, ושם הטעם איננו השבתת הקרקע אלא המשך הקדושה בממד הזמן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:100
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:100](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:100)

**היתר נטיעת עצים בזמן תוספת שביעית**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:101
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:101](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:101)

דין נוסף שממנו ניתן ללמוד על אופי התוספת הוא היתר נטיעה לכתחילה ערב שביעית (בזמן שנאסרה חרישה). הגמרא במסכת ראש השנה מביאה ברייתא שממנה עולה שמותר לכתחילה לנטוע עצים עד שלושים יום לפני ראש השנה, והקשו התוספות:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:102
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:102](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:102)

...ותימה דבפ"ב דשביעית (משנה א) תנן... שחורשין בשדה הלבן עד פסח ובשדה האילן עד עצרת וכיון דאפילו ליטע בתחילה שרי שלשים יום לפני ר"ה אמאי אסור לחרוש לשתרי נמי לחרוש עד לפני ר"ה שלשים יום...
תוספות, ראש השנה ט ע"ב, ד"ה ומותר


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:103
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:103](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:103)

התוספות מתקשים במה חמורה החרישה לצורך עצים שנאסרה, מהנטיעה עצמה שהותרה בין פסח לשלושים יום? ומביאים שלושה תירוצים, תירוץ ראשון הוא דעת ר"ת:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:104
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:104](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:104)

ואור"ת דלא החמירו בנטיעה כמו בחרישה משום דאין תוספת שביעית דאורייתא בנטיעה אלא בחרישה דכתיב ביה קרא כדדרשינן לעיל (ע"א) מבחריש ובקציר תשבות ...


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:105
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:105](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:105)

לדעת ר"ת החמירה התורה בחרישה יותר משאר דברים, לשיטתו לא מצאנו הבדל ברור בין החרישה לנטיעה אלא דרשת הפסוק.²³ לעומתו ממשיכים התוספות:

footnotes:
²³ הרא"ש בתוספותיו כתב דברים דומים מאוד, אלא שהוא הוסיף ודחה את ר"ת בזו הלשון: "ולא נהירא לי דמסתמא מרבינן תוספת שביעית לכל דין שביעית וכל האסור בשביעית אסור במוצאי שביעית כמו לר' ישמעאל דמפיק לה משבתכם." מדברים אלו כמו שהם מנוסחים ניתן היה להבין שהוא סובר שתוספת שביעית היא תוספת בממד הזמן. אולם בדקדוק הדברים יש לשים לב שדברים אלו הם רק דחייה לר"ת, ודעתו היא כדברי התוספות בביאור הירושלמי (שיובא להלן) שהכל תלוי בשאלה האם המלאכה מועילה לשביעית.אם צודקים דברינו יש להשיב למה הוא כותב שכל האסור בשביעית אסור בתוספת? נראה שהדבר קשור לדיוק בלשונו. אם נתבונן בדבריו ניווכח שהוא מתייחס לתוספת במוצאי שביעית שאותה הוא מגדיר כתוספת בממד הזמן בדומה לדעת ר"ת, והקושייה שלו משם היא שאם נקבל את דברי ר"ת שרק חרישה נאסרה מהתורה הרי כך יהיה הדין גם במוצאי שביעית שיהיה רק איסור חרישה ולא שאר מלאכות, ועל כך חולק הרא"ש. עם זאת ברור שהרא"ש לא מתייחס לתוספת לפניה, כיוון שבפירוש הוא מכריע כר"ת שאין תוספת בממד הזמן אלא לאחר השביעית. בחלק מהמהדורות שנדפסו תיקנו את נוסח הרא"ש בזו הלשון: "וכל האסור בשביעית אסור ב[ערב] (מוצאי) שביעית" [הנוסח בכתבי היד בסוגריים עגולים והתיקון בסוגריים מרובעים]. מקור השיבוש ככל הנראה הוא אי הבנת המהדיר מדוע כתב כאן הרא"ש "במוצאי שביעית", הרי אנו עוסקים "בערב שביעית". אך לדברינו מובן, שכן הוא בא לדחות את ר"ת שהגביל את דין התוספת מהתורה לחרישה בלבד, אך לא להרחיב את התוספות בממד הזמן לערב שביעית אותה הוא עצמו דחה לפני כן.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:106
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:106](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:106)

ועוד יש ליתן טעם משום דכל חורש ערב שביעית הוי להועיל בשביעית אבל אין לאסור ערב שביעית ליטע מחמת שהאילן גדל בשביעית דכל האילנות נמי מיגדל גדלי בשביעית וא"כ לא יטע לעולם...


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:107
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:107](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:107)

כלומר לדעת התוספות כל מהות תוספת שביעית הוא "כדי להועיל בשביעית" ודבר זה שייך רק ביחס לפעולות המיטיבות את האדמה או העצים שבה, לעומת זאת נטיעה אינה מוגדרת כפעולה העשויה "להועיל בשביעית", שהרי גם מי שנוטע שנתיים קודם עדיין העץ לא יחיה בשביעית לולא אותה נטיעה, ולכן היא לא נאסרה מעבר לשלושים יום.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:108
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:108](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:108)

התוספות מוסיפים תירוץ שלישי לפי הירושלמי:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:109
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:109](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:109)

ובירושלמי מפרש טעמא אחרינא בריש מסכת שביעית דגרסינן התם ולמה עד עצרת? עד כאן הוא יפה לפרי מכאן ואילך מנבל פירותיו. והא תניא אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל! עד כאן מעבה הקורות מכאן ואילך מתיש כחן. ולפי טעם זה ניחא דכיון דאין מועיל לאילן מכאן ואילך מיחזי כמתקן שדהו לצורך שביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:110
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:110](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:110)

לפי דיוק זה בירושלמי המדד הוא האם מדובר בהכנה לשביעית או לא. תירוץ זה דומה במקצת לתירוץ הקודם של התוספות, אלא שכאן המבחן הוא האם המלאכה מועילה **רק** לשביעית או **גם** לשביעית. חרישה לאחר הפסח היא "מיחזי כמתקן שדהו" זאת כיוון שהיא לא מועילה כלום לשישית, שהרי פירות השישית כבר יצאו, אולם מלאכה שמועילה גם לשישית וגם לשביעית כגון נטיעה לא תיאסר.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:111
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:111](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:111)

תירוץ זה לענ"ד מבאר כפתור ופרח את יסוד הדין שהובא בברייתא המובאת בגמרא בראש השנה:²⁴ נטיעה שנקלטה שלושים יום לפני ראש השנה נחשבת לנטיעה בת שנה למניין שנות ערלה ומותר לקיימה בשמיטה, ואם נקלטה לאחר מכן יש לעוקרה. על פי התירוץ השלישי ניתן להסביר שמכיוון שנספרת לנטיעה השנה השישית למניין שנות ערלה, אין כאן פגיעה בתוספת שביעית, שהרי המלאכה נעשתה לצורך השישית **וגם** לצורך השביעית והשמינית וכו', אך לא **רק** לצורך השביעית כמו החרישה. אולם, אם השנה הראשונה לערלה היא שנת השמיטה אז נטיעתה דומה לחרישה שמועילה רק לשביעית, ולכן היא נאסרת ככל יסודות התוספת שאסרו לעשות מלאכה לצורך השביעית.

footnotes:
²⁴ ראה בהרחבה לקמן סימן ג, עמ' 147.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:112
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:112](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:112)

עיקרון זה יכול לענות לנו גם על שאלה מהותית יותר שהוזכרה בתחילת פרק זה. הלכה למשה מסיני היא ש"עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה". מדוע התירה התורה לחרוש לצורך נטיעה עד ראש השנה בשונה משאר שדה אילן? אם מדובר באיסור דאורייתא במה שונה חרישה לצורך נטיעה צעירה מעץ בוגר?


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:113
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:113](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:113)

אכן על פי היסוד שלמדנו מהירושלמי הדברים מיושבים: חרישת שדה לצורך עצים בוגרים לא נועדה לצורך העצים עצמם אלא לצורך פירות השנה הבאה, ולכן היא נחשבת כמלאכה הנעשית **רק** לצורך השביעית. לעומת זאת חרישת השדה לצורך הנטיעות הצעירות נועדה לאפשר את קליטתן ולכן פעולה זו מיועדת **גם** לשנה השישית וגם לשביעית, ולכן היא הותרה עד ראש השנה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:114
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:114](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:114)

בכל המקורות שראינו בפרק זה מוכח שהגדרות איסור תוספת שביעית הן יחסיות ותלויות בשאלה האם המלאכה נועדה לתקן שדהו לשביעית או שעושה מלאכה שמועילה לשישית (גם אם היא בפועל מסייעת אח"כ לשביעית).


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:115
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:115](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:115)

מכל האמור מוכח שדין תוספת שביעית דומה ביותר לדין "שביתת כלים", כלומר שביתת האדמה, והדבר מובן מאוד אם נחזור לפסוקי התורה שראינו בתחילת המבוא שמצוות השביעית היא שבת הארץ. עם זאת, כאמור, ביטול התוספת מעיד על שינוי מגמת השביעית כפי שהסברנו לעיל.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:116
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:116](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:116)

**חיוב מלקות בזמן תוספת שביעית**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:117
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:117](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:117)

על אף האמור עד כה, ממקור אחד בחז"ל הסיקו ראשונים שתוספת שביעית מהותה תוספת בממד הזמן. הגמרא במועד קטן (ג ע"ב) מביאה משפט סתום שהביא רב דימי מארץ ישראל: "יכול ילקה על התוספת ונסיב לה תלמודה לפטורא", ומבאר ר' יוחנן שהרישא של המשפט הסתום הוא שאלה האם יש מלקות על תוספת שביעית, והסיפא היא התשובה – שר"ג ובית דינו ביטלו את התוספת ולכן אין חיוב מלקות.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:118
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:118](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:118)

התקשו **התוספות**:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:119
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:119](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:119)

יכול ילקה על תוספת של ראש השנה - ואם תאמר מלקות מנלן והלא לא כתיב בתוספת לאו אלא עשה גרידא בחריש ובקציר תשבות? איכא למימר דמבחריש ובקציר מפקינן דצריך תוספת, כלומר שהשביעית מתחלת משנה הששית וכל דין שביעית יהיה לששית דהכי קאמר רחמנא דשביעית מתחלת קודם שנת שביעית וא"כ הוא כשביעית. 
תוספות, מועד קטן ג ע"ב


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:120
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:120](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:120)

התוספות התקשו בעצם ההו"א שיש מלקות בתוספת שביעית, הרי כל הציווי "בחריש ובקציר תשבות" הוא מצוות עשה! ותירוצם הוא שמשמעות תוספת שביעית היא ש"השביעית מתחלת משנה הששית וכל דין שביעית יהיה לששית". לפי תפיסה זאת, תוספת שביעית איננה רק איסור הכנה אלא תוספת קדושה בממד הזמן. אולם, על דברי התוספות יש להקשות את כל הקושיות שהעלינו למעלה מעצם ההשוואה, ובפרט מכך שהותר לנטוע בזמן התוספת, ואם אכן ישנה תוספת בממד הזמן היה צריך לאסור את כל הדינים ביחד ולא יתכן חיוב שביעית באופן דיפרנציאלי לכל מלאכה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:121
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:121](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:121)

על אף שהדברים מפורשים בתוספות, מצינו שני ראשונים אחרים שתירצו תירץ דומה לתירוצם של התוספות, אך נמנעו מלהסביר את תוספת שביעית כתוספת בממד הזמן, וכך כותב **הרא"ש**:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:122
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:122](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:122)

יכול ילקה על תוספת שביעית דאתיא מבחריש ובקציר תשבות. י"מ דהאי לוקה לאו מלקות דאוריתא דתשבות עשה הוא אלא מכת מרדות מדרבנן, ולי נראה דלוקה מדאוריתא דקרא מרבה תוספת שביעית לכל דין שביעית...
תוספות הרא"ש, מועד קטן ג ע"ב


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:123
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:123](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:123)

הרא"ש מביא שני תירוצים: תירוץ ראשון שאין כאן כלל דיון בדאורייתא. תירוץ דומה הביא **ריטב"א** בשם רש"י (שאינו בדפוס לפנינו)²⁵, לשיטה זאת אין צורך להוכיח שהרחיבו את השביעית בממד הזמן. תירוץ שני (שהוא תירוץ הרא"ש עצמו) דומה מאוד לדברי התוספות, שיש כאן החלה של דיני השביעית על התוספת, אולם הרא"ש דקדק בלשונו ובדבריו נראה שאין מדובר בהרחבה בממד הזמן, אלא ריבוי עונש אותו יש להסביר כמתייחס רק לדינים שנאסרו בתוספת אך אין מדובר בהרחבה של פעולות נוספות שאינן משפיעות על השביעית. דברים דומים כתב הריטב"א:

footnotes:
²⁵ ביחס לזיהוי רש"י על מסכת מועד קטן ראה להלן הערה 57 עמ' 176.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:124
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:124](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:124)

... ויש לפרש מלקות ממש וקרא הכי קאמר בחריש תשבות כמו בשאר מלאכות שכתבתי לך שהן בלאו.
חידושי ריטב"א, מועד קטן ג ע"ב, ד"ה ור' יוחנן


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:125
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:125](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:125)

אנו רואים שוב, שגם הריטב"א מבאר שיש כאן הרחבה של העשה לכל חיובי השביעית, אלא שגם הוא משווה רק את החרישה ולא את כל המלאכות, וגם בדבריו נראה שאין לשנות את אופי התוספת. לאור דברי הריטב"א והרא"ש, נראה שיש לומר שרק במה ששייך בו תוספת (כיוון שהוא משפיע על השביעית) אנחנו מחשיבים כבר עכשיו את המעשה כאילו נעשה בשביעית ולוקים עליו, וממילא דבר שאינו שייך בתוספת לא יתחייב במלקות ואין כאן הרחבה של השביעית בממד הזמן אלא בשאלת ההשפעה על הקרקע כפי שראינו עד כה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:126
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:126](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:126)

לסיכום, אמנם בדברי התוספות אכן ישנה גישה מפורשת שתוספת שביעית היא תוספת בממד הזמן. אולם בראשונים אחרים נראה שיש ליישב את הגמרא בדרך אחרת: כיוון אחד לפי רש"י (שהובא בריטב"א) שמדובר במלקות מדרבנן, ולפי הרא"ש והריטב"א מוכח שחיוב המלקות איננו מעיד על תוספת בממד הזמן אלא רק על הרחבת הלאו למלאכות שנאסרו כיוון שהן משפיעות על השביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:127
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:127](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:127)

לאור דברים אלו נלענ"ד שאם אנו מבינים שעשיית מלאכה בערב שביעית פוגעת בשביתת הארץ, ממילא מובן גם למה לוקים עליה, שהרי זה כמי שגורם לביטול שביתת הארץ ואין זה משנה אם הוא גרם לכך מתוך השנה השישית או מתוך השנה השביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:128
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:128](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:128)

**סיכום**


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:129
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:129](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:129)

דין תוספת שביעית מושתת על דין מהתורה, אולם רבן גמליאל ובית דינו ביטלו את התוספות. לפי מסקנת הבבלי ביטול התוספת נבע מחורבן המקדש. הכרעה זאת מניחה שישנן שתי רמות שמירה על השביעית: אחת לפני החורבן ואחת לאחריו.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:130
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:130](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:130)

ראינו בהרחבה שדין תוספת שביעית איננו רק חובה על האדם להוסיף בממד הזמן מהחול על הקודש, אלא חובה להימנע ממלאכות שתכליתן היא השבתת הקרקע בשביעית. כלומר תוספת שביעית נובעת מכך שחובתנו לדאוג לכך שהקרקע תשבות בשביעית, והיא מלמדת שחובת השביעית איננה רק על האדם אלא על הקרקע, וממילא אסור לאדם להתחכם ולגרום לקרקע להצמיח בשביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:131
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:131](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:131)

עקרון זה מוכח מכמה סוגיות:


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:132
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:132](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:132)

א. אנו רואים שהאיסור הוא דיפרנציאלי, כלומר האיסור תלוי ברמת ההשפעה של המלאכה על השביעית ולכן נשנו זמנים שונים בין פעולה לפעולה.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:133
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:133](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:133)

ב. ראינו שאמנם הגמרא משווה בין תוספת שבת לשביעית, אך מסקנת הסוגיה איננה פשוטה כל עיקר, והוצעו שלושה פתרונות: אפשרות אחת היא שהסוגיה שהשוותה בין הדינים נדחתה על ידי הסוגיה במועד קטן שביטלו את השביעית. אפשרות שנייה היא שישנן שתי תוספות: א. תוספת בממד הזמן שלה מספיק הוספה קלה: "תוספות פורתא" ואילו התוספת המרכזית (שהיא התוספת שבוטלה בעקבות החורבן) עניינה השבתת הקרקע בשביעית. אפשרות שלישית היא שהסוגיה שהשוותה בין הדינים התייחסה למוצאי שביעית שאז אכן לא שייך לדבר על איסור הנובע ממלאכות שישפיעו על השביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:134
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:134](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:134)

ג. ראינו שהתירו לנטוע אילן בתנאי שהוא יספיק להיקלט בשישית, והקשו הראשונים למה אסרו חרישה והתירו קליטה. אולם ראינו שהחלוקה בין המלאכות היא האם המלאכה משפיעה רק על השביעית ואז היא נאסרת בתוספת שביעית, ואילו מלאכה שמועילה גם לשישית וגם לשביעית מותרת. בדרך זאת הסברנו גם את ההלכה למשה מסיני שהתירו לחרוש לצורך נטיעה עד ר"ה, כיוון שחרישה זאת איננה חרישה לצורך שביעית אלא לצורך הנטיעה שתיקלט בשישית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:135
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:135](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:135)

מכל הדברים מוכח שהאיסורים בתוספת שביעית מהותם לאסור מלאכה שתגרום לקרקע שלא לשבות בשביעית, אולם בהעדר מקדש בטלה חובה זאת והותר לעשות מלאכות גם אם כל תכליתן היא שהקרקע לא תשבות בשביעית.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:136
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:136](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:136)

לפי הבחנה זאת נראה שבהעדר מקדש הדרישה לשבות ממלאכה בשביעית עוברת מחובות על הקרקע לחובות על האדם. שינוי זה קריטי מאוד בעולם ההלכתי וביחסנו לשביעית. כיון שכפי שראינו בפרק הקודם אם השביעית היא מצווה על הקרקע אין מקום להערמה במכירתה לגוי, ואף יותר מכך כל פירות הנכרים יאסרו שהרי הקרקע לא שבתה, וודאי שלא יועילו שינויים במלאכת האדם. לעומת זאת, אם חובת השביעית בזמן הזה היא על האדם ולא על הקרקע ניתן לקנות יבול שגידל מי שאינו יהודי, או לחילופין ניתן להקל לעשות פעולות שנעשות באופן אוטומטי, או בשינוי וכד'.


###### Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:137
[Badei HaAron; Sheviit, Halakhic Foundations of Shmita in Contemporary Times 2:137](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/s/Halakhic%20Foundations%20of%20Shmita%20in%20Contemporary%20Times/r/2:137)

עקרון זה יכול לסייע לנו להבין את היחס לשביעית מדרבנן. הרב קוק השווה את חובת השביעית בזמן הזה לעניין הפקעת גוי מקדושת הארץ לדין שביעית בסוריה. אולם, בצדק התקשו רבים בהשוואה זאת, שהרי דין דרבנן רגיל נקבע "כעין דאורייתא" ולא ייתכן שישתנה כל יסוד הדין רק בגלל שהוא דרבנן. ומלבד זאת, כל דיני שביעית שבמשנה נשנו בבית שני שאף בו נהגה שביעית מדרבנן, ולא מצאנו שם כל שינוי מהותי מדיני התורה. אולם, אם נכונים דברינו ביחס לביטול תוספת שביעית, ניתן אכן להתייחס לקרקע באופן שונה בין דין התורה היסודי ובין דין שביעית בהעדר מקדש, ובפרט כאשר השביעית מדרבנן (וראה על כך עוד בהרחבה לקמן בבירור דין קניין גוי להפקיע משביעית עמ' 117).