## Bartenura on Mishnah Kilayim Chapter 3

###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:1:1)

**עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה טְפָחִים עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים וְכוּ'‏ זוֹרְעִים וְכוּ'.** בְּפֶרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פד:) דָּרַשׁ לַהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ (ישעיה סא), תּוֹצִיא חַד, צִמְחָהּ חַד, הֲרֵי תְּרֵי, זֵרוּעֶיהָ תְּרֵי הֲרֵי אַרְבָּעָה, תַצְמִיחַ חַד הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְהָא דִתְנַן לְעֵיל בְּפֶרֶק שֵׁנִי יָרָק בְּיָרָק שִׁשָּׁה טְפָחִים, הַנֵּי מִילֵי בְּשָׂדֶה גְדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יָרָק הַרְבֵּה אֲבָל הָכָא דְּאֵין זוֹרֵעַ מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶלָּא מְעַט לֹא חַיְשִׁינַן. וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַקְדִּים לְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה הוּא כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה בֵּין כָּל זְרִיעָה וּזְרִיעָה רִחוּק טֶפַח וּמֶחֱצָה [הַגָּהָ"ה זֶה שֶׁלֹּא כְּדַעַת רַשִׁ"י וְהָרַאֲבַ"ד זַ"ל שֶׁהֵם זַ"ל סוֹבְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק בֵּין כָּל זֶרַע וְזֶרַע שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אֲבָל בְּשַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא הֶעֱתִיק מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל דְּהָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב] כְּדֵי שֶׁלֹּא יִינְקוּ זֶה מִזֶּה, אֶלָּא אִם תִּהְיֶה זָוִיּוֹת בְּצַד זָוִיּוֹת אוֹ בְצַד צֶלַע מְקוֹם זְרִיעָה שְׁנִיָּה אָז לֹא יִצְטָרֵךְ, כִּי הַגְבָּלַת הַזָּוִיּוֹת יַרְאֶה הַבְדָּלָתָם וְאָז אֵין חוֹשְׁשִׁין לִינִיקָתָם אֲפִלּוּ הֵם זֶה בְּצַד זֶה, וְאִם כֵּן בָּעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה אֶפְשָׁר לִזְרֹעַ בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי זְרָעִים וְלֹא תִהְיֶה כִּלְאַיִם, וְזוֹ צוּרָתָהּ [צִיּוּר א'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת]. וְיִהְיֶה מִדַּת מַה שֶּׁנִּזְרַע בְּזוֹ הָעֲרוּגָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה טְפָחִים, וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא דְּבַעֲרוּגָה בֶּחָרָבָה שָׁנִינוּ, אֲבָל עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת אָסוּר לִזְרֹעַ בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינִין, שֶׁאִם יִזְרַע בְּכָל רוּחַ שֶׁבַּעֲרוּגָה זוֹ וּבְכָל רוּחַ שֶׁבָּעֲרוּגָה שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ יֵרָאֶה הַכֹּל כִּמְעֹרָב. וְהָרַב רַבִּי שִׁמְשׁוֹן זַ"ל פֵּרֵשׁ עַל פִּי הַיְרוּשַׁלְמִי דְּכָךְ הוּא סֵדֶר הַזְּרִיעָה, מַנִּיחַ בַּקְּרָנוֹת חָרֵב טֶפַח וַחֲצִי חֹמֶשׁ עַל טֶפַח וַחֲצִי חֹמֶשׁ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֵק זֶרַע מִזֶּרַע, זֶרַע מִזְרַח מִזֶּרַע דָּרוֹם, שִׁעוּר אֲלַכְסוֹן שֶׁל טֶפַח וַחֲצִי חֹמֶשׁ, דְּהַיְנוּ טֶפַח וָחֵצִי, וְזוֹרֵעַ בְּכָל רוּחַ אַרְבָּעָה טְפָחִים חָסֵר חֹמֶשׁ בָּאֹרֶךְ. וְרֹחַב טֶפַח וּמֶחֱצָה, אֶלָּא שֶׁמֵּצֵר וְהוֹלֵךְ בְּכָל צַד עַד שֶׁיְּהֵא כָּלֶה לְרֹחַב טֶפַח חָסֵר חֹמֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְעוֹלָם בֵּין זֶרַע דָּרוֹם לְזֶרַע מִזְרָח טֶפַח וָחֵצִי, וְכֵן לְכָל רוּחַ עַד שֶׁיְּהֵא מַנִּיחַ בְּאֶמְצַע הָעֲרוּגָה שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה, וְעוֹשֶׂה בָּאֶמְצַע נֶקֶב וְזוֹרֵעַ בּוֹ גַּרְעִין אֶחָד כָּזֶה [צִיּוּר ב'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת]. [הַגָּהָ"ה יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁלֹּא יַעֲלֶה כָּל הַזָּרוּעַ שֶׁבְּצוּרָה זוֹ רַק פָּחוֹת מִשְּׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים (נראה לי שצריך לומר פחות מארבעה עשר טפחים, דהוי שלשה עשר וארבעה חמשין)]. וְהִקְשׁוּ בַגְּמָרָא מַאי דוֹחְקֵיהּ לְאוֹקְמֵיהּ בָּעֲרוּגָה שֶׁבֶּחָרָבָה, יַקִּיפוּהָ עֲרוּגוֹת מִכָּל צַד כְּנֶגֶד הַקְּרָנוֹת וְאֵין בָּהּ דָּבָר זָרוּעַ, וְתֵרְצוּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְמַלֵּא הַקְּרָנוֹת וְיִזְרַע הָעֲרוּגָה עַל זוֹ הַצּוּרָה [צִיּוּר ג'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת], אוֹ עַל זוֹ הַצּוּרָה [צִיּוּר ד'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת]. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ בַּעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ תִּשְׁעָה זֵרְעוֹנִין וְיִהְיֶה בֵּין כָּל אֶחָד טֶפַח וּמֶחֱצָה כָּזֶה [צִיּוּר ה'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת], לְפִי שֶׁכָּל הַנִּזְרָע מִמֶּנָּה הוּא תִּשְׁעָה טְפָחִים בִּלְבָד, וְעַל זוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ יִהְיֶה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהָא דְנָקַט עֲרוּגָה שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה, לְפִי שֶׁהִיא הַיּוֹתֵר קְטַנָּה שֶׁבָּעֲרוּגוֹת, שֶׁהִיא אַמָּה עַל אַמָּה, וְהִשְׁמִיעָנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִזְרֹעַ בָּהּ זְרָעִים מִשְׁתַּנִּים וְלֹא יִהְיוּ כִלְאַיִם:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ערוגה שהיא ששה טפחים על ששה טפחים – it is explained below at the conclusion of the document. [if so, in all of the published editions, this commentary is not found at the conclusion of the document and now, when we have merited to the publication of the work Melekhet Shlomo (the work of Rabbi Shlomo Adani – 1567-1629 the 17th century scholar of Hebron), we found in it a copy of this commentary of Rabbi Obadiah of Bartenura with his thoughts. And in order that the teaching of the LORD is perfect [renewing life] (see Psalms 19:8), we have published it here in its appropriate place]. ערוגה – which is six handbreadths [by six handbreadths], etc.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:1:2)

**הָיָה לָהּ גּוֹבֵל גָּבוֹהַּ וְכוּ'.** בַּיְרוּשַׁלְמִי [הַגָּהָ"ה וְכֵן נִרְאֶה מִן הַבַּבְלִי פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא] אָמְרוּ שֶׁגַּם רֹחַב הַגּוֹבֵל טֶפַח, נִמְצֵאת הָעֲרוּגָה שְׁמֹנָה עַל שְׁמֹנָה:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
היה לו גובל גבוה וכו' – in the Jerusalem Talmud [comment: and so it appears from the Babylonian Talmud in the ninth chapter of Shabbat/”Rabbi Akiva] they said that also the width of a boundary is a handbreadth, it is fund that the garden-bed is eight [handbreadths] by eight [handbreadths] and they sow in it thirteen [seeds]. Three on each and every boundary and one in the middle like this (see drawing #6 in the standard editions of the Mishnah), and it will be that the measurement of what is sown from it thirty-handbreadths. And the Rosh, of blessed memory (Rabbi Asher ben Yehiel 1250-1327 – born in Cologne, Germany and died in Toledo, Spain) explained that on each and every border he sows four [seeds] in the four corners and between each and every corner (comment: the rest of each boundary that is from one corner to another corner), [he sows] two kinds of seeds, and that which is taught in a Baraitha that three [seeds are sown] on each boundary because one [corner] is counted with the two and he counts one corner for every direction and between the four species that are in each direction, he has to needs to distance three [handbreadths of] blank space that between them are four and one-half handbreadths, and there will remain a place for seed that are four species of three and one-half handbreadths and this for each species a handbreadth minis one-eighth of a handbreadth. But in the Jerusalem Talmud an objection is raised that they place three [seeds] on every border and five in the middle like the garden-beds of the first clause and that there would be seventeen species. And it responds because the borders are excluded, meaning that one must distance the seed of the garden-bed from the seed of the border a handbreadth and-a-half [comment: it means a handbreadth-and-a-half from the eastern side and a handbreadth and-a-half from the western side, which are three handbreadths, and there doesn’t remain, etc.) but there does not remain a free space to sow in the garden-bed other than three handbreadths by three handbreadths. But if you would say, why doesn’t he sow on each and every border five species of six handbreadths for the four handbreadths of open space that is between the five species [of seed] and there would remain two handbreadths for the five species. Two-fifths of a handbreadth for every species by length of a handbreadth, and that there would be between everything sixteen species [comment: explanation – four seeds for the four corners and another three on each and every border, that makes sixteen except for the middle]. But one can say that perhaps with the multiplicity of species, there is confusion.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:3
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:1:3)

**זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר.** שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל וְאֶחָד בָּאֶמְצַע כָּזֶה [צִיּוּר ו'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת], וְיִהְיֶה מִדַּת הַזָּרוּעַ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים טְפָחִים. וְהָרֹא"שׁ זַ"ל פֵּרֵשׁ עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל זוֹרֵעַ אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּעַת הַקְּרָנוֹת וּבֵין כָּל קֶרֶן וָקֶרֶן [הַגָּהָ"ה פֵּרוּשׁ שְׁאָר כָּל הַגּוֹבֵל שֶׁמִּקֶּרֶן לְקֶרֶן] שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים, וְהָא דְקָתָנֵי שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבֵל מִשּׁוּם דְּקֶרֶן אֶחָד נִמְנֶה עִם הַשְּׁנַיִם, וּמוֹנֶה קֶרֶן אַחַת לְכָל רוּחַ, וּבֵין אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבְּכָל רוּחַ צָרִיךְ לְהַרְחָקַת שְׁלֹשָׁה אֲוִירִין שֶׁבֵּינֵיהֶם אַרְבָּעָה טְפָחִים וָחֵצִי, וְיִשָּׁאֵר לִמְקוֹם זֶרַע אַרְבָּעָה מִינִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וּמֶחֱצָה, וְהוּא לְכָל מִין טֶפַח חָסֵר שְׁמִינִית טֶפַח. וּבַיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ וְנִתְנֵי שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל וַחֲמִשָּׁה בָאֶמְצַע כְּמוֹ בָּעֲרוּגָה דְרֵישָׁא וְלֶהֱוֵי שִׁבְעָה עָשָׂר מִינִין, וּמְשָׁנֵי מִשּׁוּם שֶׁהַגְּבוּלִים מְמַעֲטִים, פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק זֶרַע הָעֲרוּגָה מִזֶּרַע הַגְּבוּל טֶפַח וּמֶחֱצָה [הַגָּהָ"ה פֵּרוּשׁ טֶפַח וּמֶחֱצָה מִצַּד מִזְרָח וְטֶפַח וּמֶחֱצָה מִצַּד מַעֲרָב הָרֵי שְׁלֹשָׁה וְלֹא נִשְׁאַר וְכוּ'] וְלֹא נִשְׁאָר מָקוֹם פָּנוּי לִזְרֹעַ בָּעֲרוּגָה כִּי אִם שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה לֹא יִזְרַע עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל חֲמִשָּׁה מִינִין שִׁשָּׁה טְפָחִים לְאַרְבָּעָה אֲוִירִים שֶׁבֵּין חֲמִשָּׁה מִינִין, וְיִשָּׁאֵר שְׁנֵי טְפָחִים לַחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, שְׁנֵי חֻמְשֵׁי טֶפַח לְכָל מִין בְּאֹרֶךְ טֶפַח, וְיִהְיוּ בֵּין הַכֹּל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִינִין. [הַגָּהָ"ה פֵּרוּשׁ אַרְבָּעָה לְאַרְבַּע הַקְּרָנוֹת וְעוֹד שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל, הֲרֵי שִׁשָּׁה עָשָׂר מִינִין חוּץ מִן הָאֶמְצָעִי] וְיֵשׁ לוֹמַר דְּשֶׁמָּא בְּרִבּוּי הַמִּינִים אִיכָּא עִרְבּוּבְיָא:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
זורעים וכו' – in the explanation of Rabbi Akiva, he expounded upon the Scriptural verse as it is written (Isaiah 61:11): “For as the earth brings forth her growth and a garden makes the seed shoot up,” תוציא/brings forth – is one; צמחה/her growth is one, which is two, זירועיה/the (i.e., its) seed – which is two, that makes four; תצמיח/shoot up – is one that makes five (see Tractate Shabbat, Chapter 9, Mishnah 2). For it is taught above in Chapter 2 (Mishnah 10) that “vegetables [of one kind which are to be sown in a field containing mostly] vegetables [of another kind must themselves cover an area of] six handbreadths, these words concern a large field where there is in a lot of vegetation but here, when he does not sow from each other than a little bit, we are not concerned. And what there is to advance to the explanation of the Mishnah is that we require that there will be between each and every sowing/seeding a distance of a handbreadth and one-half (the comment – this not according to the opinion of Rashi or the Raavad (Rabbi Abraham ben David 1125-1198 b. Posquieres, France) may their memories be blessed, and they, may their memories be blessed, hold that we have to distance between each and every sowing three handbreadths, but in [Tractate] Shabbat in the [ninth] chapter [entitled] “Rabbi Akiva,” he copied from the commentary of Rashi (Rabbi Shlomo Yitzhaki of Worms, France– 1040-1105) of blessed memory, for there it is like what is written in the [commentary of] Tosefet Yom Tov (i.e., Rabbi Gershon Shaul Yom Tov Lippman Heller 1579-1654 d. in Krakow, Poland)], in order that they don’t absorb one from the other than if there will be corners at the side of corners or the side of the rib which is the place of a second sowing, then he will have no need for it, for at the setting bounds of the corners, he will see their distinction and then there is no concern for their absorption, even if they are one at the side of the other, and if so, in a garden bed of which is six [handbreadths], it is possible to sow in it five kinds of seeds and they would not be mixed seeds/Kilayim and this is its shape (see drawing #1 in standard volumes of Tractate Kilayim): And the measurement will be what was sown in the garden-bed of twenty-four handbreadths, and we stated in the Gemara in the chapter [nine] “Rabbi Akiva” of Tractate Shabbat 85b, that we taught this concerning a garden-bed in a destroyed area but in a garden bed among garden-beds, it is prohibited to sow in it five different kinds, for if he would sow in each direction of this garden-bed and in every direction that is in the garden-bed that is around it, he will see everything as mixed. And our teacher the Rabbi Shimshon, may his memory be blessed, explained according to the Jerusalem Talmud that this is the order of the sowing. He places in the corners of a destroyed area one handbreadth and half of a fifth [of a handbreadth] by a handbreadth and a half- of-a- fifth [of a handbreadth] in order that he can remove [one] seed from [another] seed, the seed to the east from the seed to the south is the measurement of a diagonal line of one handbreadth and half of one-fifth, which is a handbreadth-and-a-half, and he sows in every direction four handbreadths minus a fifth by length and the width is a handbreadth and a half but rather defines the boundaries on each side util he completes the width of a handbreadth minus one-fifth in order that there would always be between the seed of the south to the seed of the east a handbreadth and one-half, and similarly in every direction until he places in the middle of he garden bed three handbreadths by three handbreadths and he makes in the middle a perforation and seeds in it one kernel like this (see drawing #2 in the standard editions of the Mishnah). [The comment: There are those in interpret that that all of the sowing will not come up in this shape, just less than twelve handbreadths]. But they posed a difficulty in the Gemara (Tractate Shabbat 84b) why did they squeeze it to establish it in a garden bed that is in dry land? Let it surround the garden-bed from every side corresponding to the corners and there isn’t anything sown? But the Gemara (ibid.,) that it is a decree lest he fill up the corners and sow the garden-bed in this form (see drawing #3 in the standard editions of the Mishnah) or on this form (see drawing #4 in the standard editions of the Mishnah). But the reason that they didn’t say in garden-bed which is six handbreadths by six handbreadths, that they sow within it nine seeds/rows of plants and that there will be between each one a handbreadth-and-a-half like this (see drawing #5 in the standard editions of the Mishnah). Because everything that is sown from it is only nine handbreadths and on this when they do it first, it will be twenty-four handbreadths, but that the Mishnah took a garden-bed of six handbreadths by six handbreadths because it is the smallest of the garden-beds which is a cubit by a cubit, and it came to teach us that it is possible to sow in it different seeds and that it would not be mixed seeds/Kilayim.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:4
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:1:4)

**מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלְאֵהוּ.** וְלֹא יוּכַל לִזְרֹעַ שְׁלֹשָׁה בְּכָל גְּבוּל:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
מפני שהוא ממלאהו – and he won’t be able to sow three [seeds] in each border.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:5
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:1:5)

**רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שִׁשָּׁה בָּאֶמְצַע.** בַּיְרוּשַׁלְמִי דָּרֵישׁ זֶרַע זַרְעָהּ זֵרוּעֶיהָ הֲרֵי תְּלָתָא, דַּהֲוָה מָצֵי לְמִכְתָּב זֶרַע וּכְתִיב זֵרוּעֶיהָ, וְתוֹצִיא צִמְחָהּ תַצְמִיחַ תְּלָתָא, הֲרֵי שִׁשָּׁה. וְכָתַב הָרַ"שׁ זַ"ל דְּבַיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ לְמַאי דְשָׁנִינַן לְעֵיל לְרַבָּנָן שֶׁהַגְּבוּלִין מְמַעֲטִין הֵיכִי תָּנֵי רַבִּי יְהוּדָה שִׁשָּׁה בָאֶמְצַע, וְאִי תֵימָא רַבִּי יְהוּדָה אַרֵישָׁא קָאֵי, פֵּרוּשׁ שֶׁאוֹמֵר תַּנָּא קַמָּא חֲמִשָּׁה וְהוּא אוֹמֵר שִׁשָּׁה, הָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁמֹנָה עָשָׂר בָּאֶמְצַע אַלְּמָא אַסֵּיפָא קָאֵי, וּפֵרוּשׁ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר עַל הַגְּבוּל וְשִׁשָּׁה בָאֶמְצַע הֲרֵי שְׁמֹנָה עָשָׂר. וְאֵינוֹ מְתָרֵץ כְּלוּם בַּיְרוּשַׁלְמִי. הִלְכָּךְ נִרְאֶה שֶׁגֹּבַהּ הַגְּבוּל עוֹלֶה לְמִנְיַן הָרִחוּק, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי אַמַּאי נָקַט הָיָה לָהּ גּוֹבֵל גָּבוֹהַּ טֶפַח, לִתְנֵי הָיְתָה הָעֲרוּגָה שְׁמֹנָה עַל שְׁמֹנָה, אֶלָּא וַדַּאי תָּנָא גָּבוֹהַּ טֶפַח לְאַשְׁמְעִינַן שֶׁהַגֹּבַהּ בִּכְלַל מִדַּת הָרִחוּק. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּרַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר בְּפִרְקִין כִּמְלֹא רֹחַב הַפַּרְסָה דְּהַיְנוּ טֶפַח, וְאֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק כִּי אִם טֶפַח, וְהַשְׁתָּא כֵּיוָן שֶׁגֹּבַהּ הַגְּבוּל מִן הַמִּנְיָן לְרַבִּי יְהוּדָה יָכוֹל לִזְרֹעַ בְּכָל הָעֲרוּגָה. וְזוֹרֵעַ בָּהּ שִׁשָּׁה מִינִין שְׁלֹשָׁה בְּשׁוּרָה אַחַת מִן הַמִּזְרָח וּשְׁלֹשָׁה בְּשׁוּרָה אַחַת מִן הַמַּעֲרָב וְכָל מִין וָמִין טֶפַח וּשְׁלִישׁ טֶפַח רֹחַב בְּאֹרֶךְ שְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה, כָּזֶה [צִיּוּר ז'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת]. וְרֹחַב כָּל זָרוּעַ מֵאֵלֶּה טֶפַח וּשְׁלִישׁ בְּאֹרֶךְ שְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה, וְהַקַּו הַלָּבָן הֶחָרֵב שֶׁבֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁמִּצַּד זֶה לְבֵין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁמִּצַּד הָאַחֵר, הֵם שִׁשָּׁה טְפָחִים בְּאֹרֶךְ הָעֲרוּגָה, וְהֶחָרֵב שֶׁבֵּין זָרוּעַ לְזָרוּעַ הוּא שְׁנֵי טְפָחִים וָחֵצִי כְּאֹרֶךְ הַזָּרוּעַ, אֲבָל רָחְבּוֹ טֶפַח אֶחָד כְּדַעַת רַבִּי יְהוּדָה, דְּלֹא בָעֵי הַרְחָקָה רַק טֶפַח, וְהֵם אַרְבָּעָה אֲוִירִים שֶׁהֵן עֲשָׂרָה טְפָחִים, סַךְ כָּל הֶחָרֵב בָּעֲרוּגָה שִׁשָּׁה עָשָׂר טְפָחִים וְסַךְ כָּל הַזָּרוּעַ בְּאֶמְצַע הָעֲרוּגָה מִלְּבַד הַגּוֹבְלִין עוֹלֶה עֶשְׂרִים טְפָחִים. וּלְרַבָּנָן זוֹרֵעַ מִין אֶחָד בַּעֲרוּגָה חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה כִּי צָרִיךְ חֲצִי טֶפַח [הַגָּהָ"ה פֵּרוּשׁ עִם טֶפַח שֶׁבְּגֹבַהּ הַגּוֹבֵל הֲוֵי טֶפַח וּמֶחֱצָה כְּדַעַת רַבָּנָן וְיִהְיֶה כָּל הַזָּרוּעַ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה טְפָחִים מֵאַחַר שֶׁהוּא מִין אֶחָד. עַד כָּאן] מִכָּל צַד מִן הַגּוֹבֵל. וְאִם תֹּאמַר לְרַבָּנָן אַמַּאי אֵינוֹ זוֹרֵעַ כִּי אִם מִין אֶחָד בְּכָל הָעֲרוּגָה, וַהֲלֹא יָכוֹל לִזְרֹעַ בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינִין טֶפַח עַל טֶפַח בְּכָל קֶרֶן וָקֶרֶן וְטֶפַח עַל טֶפַח בָּאֶמְצַע, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא אֲלַכְסוֹן שֶׁל טֶפַח הָאֶמְצָעִי כְּנֶגֶד אֲלַכְסוֹן הָעֲרוּגָה שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה טֶפַח וּמֶחֱצָה בֵּין זֶרַע הָאֶמְצָעִי לְזֶרַע הַקְּרָנוֹת, לְפִי שֶׁאֲלַכְסוֹן הָעֲרוּגָה שִׁבְעָה טְפָחִים [הַגָּהָ"ה פֵּרוּשׁ רְצוֹנוֹ לוֹמַר, עַתָּה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר רַק חֲמִשָּׁה טְפָחִים שֶׁכְּבָר אָכַלְנוּ חֵצִי טֶפַח לְכָל צַד תַּשְׁלוּם טֶפַח וָחֵצִי כִּדְאָמְרָן, וַאֲלַכְסוֹן זְרָעִים שֶׁל הַקְּרָנוֹת וְהָאֶמְצָעִי אַרְבָּעָה טְפָחִים וְחֹמֶשׁ, פֵּרוּשׁ שְׁנֵי אֲלַכְסוֹנֵי הַקְּרָנוֹת עִם אֲלַכְסוֹן הָאֶמְצָעִי עוֹלִין אַרְבָּעָה טְפָחִים וְחֹמֶשׁ. וּפֵרֵשׁ הֶחָכָם הַ"ר אַבְרָהָם אֲזוּלַאי נֵר"וֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁתִּתֵּן טֶפַח זָרוּעַ לְכָל קֶרֶן וְקֶרֶן וְטֶפַח זָרוּעַ בָּאֶמְצַע אִם יִהְיֶה אֲלַכְסוֹנוֹ כְּנֶגֶד אֲלַכְסוֹן עֲרוּגָה כְּצוּרָה זוֹ [צִיּוּר ח'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת] הִנֵּה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים הַזְּרוּעִים עִם חֻמְשֵׁיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲלַכְסוֹנִים הַנִּזְכָּרִים הֵם אַרְבָּעָה טְפָחִים וְחֹמֶשׁ, נִשְׁאַר מִן הַשֶּׁבַע שֶׁהוּא אֲלַכְסוֹן הָעֲרוּגָה שֶׁל חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים פָּחוֹת חֹמֶשׁ לִשְׁנֵי הַהַרְחָקוֹת, וְאָנוּ צְרִיכִין שְׁלֹשָׁה שֶׁלְּיָמִין, טֶפַח וּמֶחֱצָה לְכָל צַד, שֶׁהוּא טֶפַח וּשְׁנֵי חֻמְשִׁין וַחֲצִי חֹמֶשׁ, וְלֵיכָּא בְּכָל צַד רַק טֶפַח וּשְׁנֵי חֻמְשִׁין, לָזֶה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה טֶפַח הַזָּרוּעַ בְּאֶמְצַע אֲלַכְסוֹנוֹ כְּנֶגֶד אֲלַכְסוֹן הָעֲרוּגָה אֶלָּא צַלְעוֹ כְּנֶגֶד אֲלַכְסוֹן הָעֲרוּגָה כָּזֶה [צִיּוּר ט'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת] כִּי בְּכָךְ יִשָּׁאֵר לִשְׁנֵי הַהַרְחָקוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים הַצְרִיכִים וְעוֹד חֹמֶשׁ אֶחָד יָתֵר. כֵּיצַד, תֵּן טֶפַח וּשְׁנֵי חֻמְשִׁין לַזֶּרַע שֶׁבְּקֶרֶן זָוִית עִם אֲלַכְסוֹנוֹ, וְטֶפַח וּשְׁנֵי חֻמְשִׁין לַזֶּרַע שֶׁבְּקֶרֶן זָוִית כְּנֶגְדָהּ בָּאֲלַכְסוֹן, וְטֶפַח לְבַד לַזֶּרַע שֶׁבָּאֶמְצַע, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ בָּאֲלַכְסוֹן אֶלָּא אַרְבַּע צַלְעוֹתָיו כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת, נִשְׁאַר אֲוִיר פָּנוּי בֵּין קֶרֶן זָוִית לְצֵלַע הָאֶמְצָעִי טֶפַח וָחֵצִי וַחֲצִי חֹמֶשׁ, וְכֵן בְּקֶרֶן זָוִית שֶׁכְּנֶגְדָהּ, וְכֵן לִשְׁנֵי הָאֲלַכְסוֹנִים הָאֲחֵרִים, עַד כָּאן. וְתֵרֵץ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה זַ"ל וְיֵשׁ לוֹמַר מִדְּלֹא שָׁרָא רַחְמָנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה מִכְּלָל דְּפָחוֹת מִשִּׁשָּׁה אִיכָּא עִרְבּוּב, עַד כָּאן. הַקֻּשְׁיָא וְהַתֵּרוּץ הֵן הֵן דִּבְרֵי הַר'‏ שִׁמְשׁוֹן ז"ל, וְהַפֵּרוּשׁ דְּמִכְּלָל דִּבְפָחוֹת מִשִּׁשָּׁה אִיכָּא עִרְבּוּב אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן צֵלָע בְּצַד זָוִית. עַד כָּאן הַגָּהָ"ה] וַאֲלַכְסוֹן הַזְּרָעִים שֶׁל הַקְּרָנוֹת וְהָאֶמְצָעִי אַרְבָּעָה טְפָחִים וָחֹמֶשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר מִדְּלֹא שָׁרָא רַחֲמָנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה מִכְּלַל דְּפָחוֹת מִשִּׁשָּׁה אִיכָּא עִרְבּוּב. וְהָרַמְבַּ"ם זַ"ל פֵּרֵשׁ שֶׁדַּעַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּזְרַע בְּזוֹ הָעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה וְיֵשׁ לָהּ גְּבוּל טֶפַח שְׁמֹנָה עָשָׂר מִינִין כְּזוֹ הַצּוּרָה [צִיּוּר י'‏ בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת], וְיִהְיֶה מִדַּת הַזָּרוּעַ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים טְפָחִים, וּכְשֶׁתִּסְתַּכֵּל בְּצוּרָה זוֹ תִּמְצָא שִׁשָּׁה מְסֻמָּנִים אֹרֶךְ כָּל אֶחָד שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְרֹחַב שְׁנֵי טְפָחִים, נִמְצָא כָּל צֶלַע מֵהֶן אֲלַכְסוֹן טֶפַח וּמֶחֱצָה עַל טֶפַח, נִמְצְאוּ הַזְּרָעִים מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִטֶּפַח וּמֶחֱצָה. אָמְנָם אִם נִרְצֶה לוֹמַר לְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁיִּזְרַע תִּשְׁעָה מִינִין בַּעֲרוּגָה בָּאֶמְצַע וּכְמִדַּת הַזְּרִיעָה הַזֹּאת וּנְצַיֵּר אוֹתָהּ כְּמוֹ זֹאת הַצּוּרָה [צִיּוּר י"א בְּסוֹף הַמַּסֶּכֶת], זֶה אִי אֶפְשָׁר לְפִי שֶׁכָּל מְסֻמָּן מֵהַתִּשְׁעָה הַמְסֻמָּנִין הַמְצֻיָּרִין הוּא אָרְכּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים וְרָחְבּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים, נִמְצָא כָּל צֶלַע מֵהֶם אֲלַכְסוֹן טֶפַח עַל טֶפַח, וְהוּא טֶפַח וּשְׁנֵי חֻמְשִׁין, וְאָנוּ צְרִיכִין לְטֶפַח וּמֶחֱצָה וְלֵיכָּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
רבי יהודה אומר ששה באמצע – In the Jerusalem Talmud, it expounds upon זרע/offspring (see Leviticus 22:13), זרעה/her offspring (see Genesis 3:16) and זירועיה/the seed (see Isaiah 61:11), these are three, for these words/ הו"מ to be written זרע/offspring but it is written "זרועיה ותוציא צמחה"/ “For as the earth brings forth her growth [and a garden] makes the seed shoot up,” תצמיח/grow – these are three which makes six. And Rabbi Shimshon [son of Abraham of Sens 1150-1230), of blessed memory, wrote that in the Jerusalem Talmud raises the objection – for what reason do we teach above according to the Rabbis that the boundaries limit? How does Rabbi Yehuda teach that there are six seeds [planted] in the middle? But if you were to say that Rabbi Yehuda is referring to the first clause, meaning that when the first Tanna/teacher states that it is five [seeds sown] and he states six [seeds sown], surely Rabbi Hiyya teaches that Rabbi Yehuda states that there are eighteen [seeds sown] in the middle, so we see that he refers to the concluding clause, but the explanation that there are twelve [seeds sown] on the boarder and six in the middle which makes eighteen does not solve anything in the Jerusalem almud. Therefore, I appears that the height of the border counts for the number of the distance, for if you would not say this, why does it [the Mishnah] take this, it would be a border that is one handbreadth high, let it teach that the garden-bed was eight [handbreadths] by eight [handbreadths] but rather, certainly, it teaches that it is a handbreadth high to inform us that the border is part of the measurement of the distance. And one must say that Rabbi Yehuda, according to his reasoning, that stated in our chapter – like as large as the width of a toe, which is a handbreadth, and one does not have to distance more than an handbreadth, and now, since the height of the boundary is from the number according to Rabbi Yehuda, he is able to sow in all of the garden-bed. And he sows in it six species, thee in one row from the east and three in one row from the west and each and every species is a handbreadth and one-third of a handbreadth wide at the length of two and one-half handbreadths (see drawing #7 found in standard editions of the Mishnah). But the width of that which is sown from these is a handbreadth and a third-of a handbreadth with the length of two and one-half handbreadths and the white line of dry land that is between the three rows that is from this side or whether the three rows that are from the other side, they are six handbreadths along the length of the garden-bed, and the dry land that is between that which is sown is to sow two and one-half handbreadths according to the length of what is sown, but its width is one handbreadth according to the opinion of Rabbi Yehuda for he does not require distancing other than a handbreadth, and they are four blank spaces which are ten handbreadths , the total is that tall of the dry land in the garden-bed is sixteen handbreadths, and in total, all that is sown in the middle of the garden-bed , excluding the borders counts for twenty handbreadths. But according to the Rabbis, one sows one species in the garden-bed five [handbreadths] by five [handbreadths] for one requires one-half a handbreadth from each side from the border. But if you say regarding the Sages, why one does not sow other than one species in the entire garden-bed, and isn’t he able to sow in it five species, a handbreadth by a handbreadth in each and every corner and a handbreadth and a handbreadth in the enter as long as there would not be a diagonal line of the middle handbreadth corresponding to the diagonal line of the garden bed and one-half between the middle sown seed and the sown seed of the corners, because the diagonal line of the garden bed is seven handbreadths and the diagonal of the sown seeds of the corner and of the middle is four and one-fifth handbreadths. And one can say that since the All-Merciful did not permit other than five [sown seeds] within the six [handbreadths], it follows that less than six there is confusion. But Rabbi Meir Rothenberg, of blessed memory, explained that the opinion of Rabbi Yehuda that it is possible that he can so in this garden-bed which is six [handbreadths] by six [handbreadths] and that it has a boundary of a handbreadth of eighteen species like this form (see drawing #8 found in standard editions of the Mishnah). And it will be that the measure of the sown seeds from it will be thirty handbreadths, but when one observes this form, you will find six marked, the length of each one is three handbreadths and the width is two handbreadths, it is found that each side of them has a diagonal line of one and one-half handbreadths by one handbreadth, it is found that these seeds are distant from each other more than a handbreadth and a half. But, if you want to say to Rabbi Yehuda that he should sow nine species in the middle of the garden-bed and according to the measure of this sowing and we should draw it like this figure (see drawing # 9 found in standard editions of the Mishnah), this is impossible because all that is marked from the nine marked and embroidered areas, its length is two handbreadths and its width is two handbreadths, it is found that each side of them has a diagonal line one handbreadth by one handbreadth and this is a handbreadth and two fifths, but we require a handbreadth and a half and it is lacking. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda. [and examine his explanation in Tractate Shabbat, Chapter 9 (Mishnah 2)].


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:2:1)

**כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִים בָּעֲרוּגָה.** הָא דְשָׁרִינַן לְעֵיל חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה, וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינֵי זֵרְעוֹנִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ גְּבוּל טֶפַח, הַנֵּי מִילֵי בְּמִינֵי יְרָקוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ לְזָרְעָם עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, אֲבָל מִינֵי זְרָעִים שֶׁדַּרְכָּן לִזְרֹעַ מֵהֶן שָׂדֶה גְדוֹלָה לֹא, מִשּׁוּם דְּמֵחֲזוּ כְּכִלְאַיִם:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
כל מין זרעים אין זורעים בערוגה – that we permitted above (in Mishnah 1) five seeds in garden-bedand thirteen kinds of seeds that when there is a border of a handbreadth, these words concern the species of vegetables that is customary to seed them garden-bed by garden-bed, but not species of seeds which are customary to sow them in a large field because they appear like mixed seeds/Kilayim.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:2:2)

**אֲפוּנִים הַשּׁוּפִים.** אֲפוּנִים חֲלָקִים שֶׁנִּרְאִין כְּאִלּוּ הֵן מְשׁוּפִין בִּכְלִי שֶׁמְּשָׁפִין וּמַחֲלִיקִין בּוֹ הָעֵצִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר אֲפוּנִים [הַשּׁוּפִים קְטַנִּים], גַּמְלוֹנִים גַּסִּים וּגְדוֹלִים לְשׁוֹן אֲרַמִּי קוֹרִין לְדָבָר גָּדוֹל גַּמְלוֹנָא:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
אפונים השופים – smooth beans (without incisions) that appear as if they are smoothed with a utensil that smooth them, that the wood levels them . Another explanation: beans [small smooth faced], large-sized, thick and big beans in the Aramaic language we call a large thing גמלונא/large.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:3
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:2:3)

**גְּבוּל.** כְּמִין אִצְטַבָּא שֶׁל טִיט מְגֻבָּל שֶׁעוֹשִׂין סָבִיב לָעֲרוּגָה לִדְרִיסַת רַגְלֵי אָדָם:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
גבול – a kind of portico/balcony of stamped clay/plaster that they make around the garden-bed for the human treading of feet.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:4
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:2:4)

**שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ טֶפַח.** כְּשֶׁזָּרְעוּ [בוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִינֵי זֵרְעוֹנִים] וְנִתְמַעֵט, מֻתָּרִים הַזֵּרְעוֹנִים שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּתְמַעֵט וְאֵין צָרִיךְ לַעֲקֹר מִשּׁוּם מְקַיֵּם כִּלְאַיִם, כֵּיוָן שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ בִּשְׁעַת זְרִיעָה. וּמִיהוּ אֵינוֹ יָכוֹל לִזְרֹעַ בּוֹ [בַּתְּחִלָּה] לְאַחַר שֶׁנִּתְמַעֵט עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ עַל גֹּבַהּ טֶפַח:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
שהיה גבוה טפח – when they sowed [in it twelve kinds of seeds], and it was diminished, the seeds are permitted that grow in it even after it became diminished and there is no need to uproot [them] because of [concern of] establishing mixed seeds/Kilayim since it was appropriate/fit from its outset at the time of sowing; but however, he is not able to sow it [ab initio] after it became diminished until he raises it to the height of a handbreadth.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:5
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:2:5)

**אַחַת מִכָּאן.** בִּשְׂפַת הַתֶּלֶם לְרָחְבּוֹ וְאַחַת בַּשָּׂפָה הָאַחֶרֶת וְאַחַת בְּאֶמְצַע הַתֶּלֶם, וְהוֹלֵךְ וְזוֹרֵעַ מִכָּל מִין עַד שֶׁיִּהְיוּ מְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְשֶׁהֵן עֲמֻקִּים טֶפַח לִרְבוּתָא נָקַט מִשּׁוּם דְּבַיְרוּשַׁלְמִי אִיכָּא מַאן דְּאָסַר דְּמֵחֲזֵי כְּחָבוּשׁ:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
אחת מכאן – on the border of the ridge/furrow to its width and one on the other rim and one in the middle of the furrow/ridge and he goes and sows from every species until they will be distant one from the other a handbreadth and one-half, and when they are one handbreadth deep to something remarkable that it (i.e., the Mishnah) took for in the Jerusalem Talmud there is an opinion that forbade it for it appears as planting one species too near another species (producing Kilayim).


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:3:1)

**רֹאשׁ תּוֹר.** קֶרֶן זָוִית מְחֻדֶּדֶת נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֵר, כְּתוֹרֵי זָהָב שֶׁל תַּכְשִׁיטֵי אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שָׁלֹשׁ זָוִיּוֹת מְחֻדָּדוֹת:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ראש תור – corner-piece that is sharpened enters into another field, like the golden doves of women’s jewelry that have three sharpened corners.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:3:2)

**שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסוֹף שָׂדֵהוּ.** וְנִכָּר וְלֹא מֵחֲזֵי כְּכִלְאַיִם:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
שהוא נראה כסוף שדהו – and it is recognized but it does not appear like Kilayim/mixed seeds (see Tractate Kilayim, Chapter 2, Mishnah 7).


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:3
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:3:3)

**מְפֻלָּשׁ.** פָּתוּחַ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו כְּמוֹ מָבוֹי מְפֻלָּשׁ שֶׁפָּתוּחַ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
מפולש – open from two sides like an alley opening into a street (not closed by a required fictitious partition) that is open from two directions.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:4
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:3:4)

**רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֹרֶךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים.** לֹא בָעִינַן מְפֻלָּשׁ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הַתֶּלֶם הַזָּרוּעַ אָרֹךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּרַע אַחֵר מַקִּיפוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו שָׁרֵי:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ר' עקיבא אומר אורך ששה טפחים – we don’t require open but rather that the furrow that is seeded is is six handbreadths in length even though other seed surrounds it from three directions, it is permitted.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:5
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:3:5)

**וְרֹחַב מְלֹאוֹ.** הַיְנוּ שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהוּא שִׁעוּר רֹחַב תֶּלֶם. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נַמִּי בָּעֵי רֹחַב הַתֶּלֶם בִּמְלֹאוֹ אַף עַל גַּב דְּלֹא פֵרֵשׁ לְמִלְּתֵיהּ, דְּכֵיוָן דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמֵקֵל וְלֹא בָעֵי מְפֻלָּשׁ בָּעֵי רֹחַב מְלֹאוֹ, כָּל שֶׁכֵּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּמַחְמִיר. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ רֹחַב מְלֹאוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָחְבּוֹ [כְּעָמְקוֹ]:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ורוחב מלואו- that is six handbreadths which is the measure of the width of the furrow, and Rabbi Yishmael also requires the width of the furrow fully as wide even though he did not explain his words for since that Rabbi Akiva is lenient and don’t require open, he requires fully as wide, all the more so Rabbi Yishmael who is stringent. But Maimonides explained that fully as wide [means] that its width will be [like its depth].


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:6
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:3:6](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:3:6)

**רֹחַב פַּרְסָה.** וְהַיְנוּ טֶפַח, וְהָא דְקָאָמַר רֹחַב פַּרְסָה וְלֹא קָאָמַר רֹחַב טֶפַח מִשּׁוּם דְּמַפִּיק לַהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (דברים יא) וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בֵּין יָרָק לְיָרָק מָקוֹם לַהֲנָחַת הָרֶגֶל דְּהַיְנוּ רֹחַב פַּרְסָה, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וּבְפִרְקִין דִּלְעֵיל דִּתְנַן יָרָק בְּיָרָק שִׁשָּׁה טְפָחִים הָתָם מַיְרֵי בֵּין שְׂדֵה יָרָק לִשְׂדֵה יָרָק אַחֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק זֶה מִזֶּה שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְהָכָא מַיְרֵי בְּבָא לִטַּע שׁוּרָה אַחַת שֶׁל יָרָק בְּתוֹךְ שָׂדֶה כְּדִתְנַן בְּהֶדְיָא וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִטַּע בְּתוֹכוֹ שׁוּרָה שֶׁל יָרָק אַחֵר, הִלְכָּךְ מַפְסִיק בְּתֶלֶם רָחָב לְמַר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְמַר כִּדְאִית לֵיהּ:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
רוחב פרסה (width of the sole of the foot) – which is a handbreadth but it doesn’t state that the width is a handbreadth because it derives it from Scripture, as it is written (Deuteronomy 11:10): “[For the land that you are about to enter and possess is not like the land of Egypt from which you have come. There the grain you sowed] had to be watered by your own labors, like a vegetable garden,” that there needs to be between each vegetable a place for the placing down of the foot (see Talmud Shabbat 85a), which is the width of the sole of the foot , and the Halakah is according to Rabbi Akiva, but in our chapter that is above, it is taught in the Mishnah (see Tractate Kilayim, Chapter 2, Mishnah 10), that vegetables [of one kind which are to be sown in a field containing] vegetables [of another kind must themselves cover an area of] six handbreadths square, there we are speaking between a green field and [another] green field that one must distance one from the other six handbreadths, but here we are speaking of someone coming to plant one row of vegetables within a field as it is taught in the Mishnah explicitly, and he requests to plant within it a row of another vegetable, therefore, the wide furrow interrupts for the one as he has it and the other as he has it.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:4:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:4:1)

**שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִשּׁוּאִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי מֻתָּר.** דְּכָל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת נִרְאֵית כְּשָׂדֶה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאִיכָּא הֶכֵּרָא וְאֵין כָּאן עִרְבּוּב, וְהוּא דְּאִיכָּא תֶּלֶם מַפְסִיק בֵּין מִין לְמִין, אֲבָל שׁוּרָה אַחַת שֶׁל קִשּׁוּאִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל דְּלוּעִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי אָסוּר אַף עַל גַּב דְּתֶלֶם מַפְסִיק בֵּין כָּל מִין וָמִין, לְפִי שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִינִים הַלָּלוּ עָלִים שֶׁלָּהֶם מִתְפַּשְּׁטִים וּמִתְעָרְבִים זוֹ עִם זוֹ, וּכְשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא שׁוּרָה אַחַת מִכָּל מִין וָמִין נִרְאִין כְּאִלּוּ נִזְרְעוּ כֻּלָּן יַחַד בְּמַפֹּלֶת יָד וּמֵחֲזוּ כְּכִלְאַיִם, וְאֵין הַפְסָקַת הַתֶּלֶם נִכֶּרֶת בָּהֶן:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
שתי שורות של קשואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של פול המצרי מותר – for each two rows appears like a field of its own, and there is recognition and there isn’t confusion here and this where is a furrow that interrupts between each and every species, but one row of cucumbers and one row of gourds and one row of the Egyptian bean is prohibited, even though there is a furrow interrupting between each and every species, because these three species, their leaves spread out and intertwine with each other, but when there isn’t there anything other than one row from each and every species, it appears as if all of them were sown together with one and the same throw, and it appears like Kilayim/mixed seeds, and the interruption of the furrow is not recognized in them.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:4:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:4:2)

**וְשׁוּרָה שֶׁל קִשּׁוּאִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר.** קָסָבַר הוֹאִיל וְאִיכָּא שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִשּׁוּאִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ חָשְׁבִינַן לְהוּ כְּאִלּוּ הֵן סְמוּכוֹת וְיֵשׁ כָּאן שָׂדֶה שֶׁל קִשּׁוּאִין וְשׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִין וְשׁוּרָה שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי הֲווּ כְּאִלּוּ נְטוּעוֹת בְּשָׂדֶה שֶׁל קִשּׁוּאִין, וְסַגִּי לְהוּ בְּהַרְחָקַת תֶּלֶם, כְּדִתְנַן לְעֵיל הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה יָרָק וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִטַּע בְּתוֹכוֹ יָרָק אַחֵר וְכוּ':

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ושורה של קישואין ר"א מתיר- for he holds that since there are two rows of cucumbers even though they are not adjacent to each other, we consider them as if they are adjacent and here is here a field of cucumbers and a row of gourds and a row of Egyptian bean, it is as if they are planted in a field of cucumbers and it is sufficient for them with the distance of furrow, as it is taught in the Mishnah above (Tractate Kilayim, Chapter 3, Mishnah 3), “that if his field was sown with [one kind of] vegetables, and he wishes o plant a row of another [kind of] vegetables,” etc.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:4:3
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:4:3)

**וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.** לְפִי שֶׁאֵין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִשּׁוּאִין סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ לֹא חֲשִׁיבֵי כְּשָׂדֶה שֶׁל קִשּׁוּאִין וּמֵחֲזוּ כְּכִלְאַיִם וְיֵשׁ כָּאן עִרְבּוּב וְאֵין הַפְסָקַת הַתֶּלֶם מוֹעֶלֶת בָּהֶן, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
וחכמים אוסרים - because the two rows of cucumbers are not adjacent one to another, they are not considered as a field of cucumbers and appear like Kilayim/mixed seeds, and there is confusion here and there is no interruption of the furrow that would be effective with them. And the Halakha is according to the Sages.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:5:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:5:1)

**קִשּׁוּת וּדְלַעַת.** שֶׁהֶעָלִים שֶׁלָּהֶן מִתְפַּשְּׁטִים וּמִתְעָרְבִים זוֹ עִם זוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינִים:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
קישות ודלעת – that their leaves spread out and become intertwined with each other and all the more so, the other species.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:5:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:5:2)

**זוֹ נוֹטָה לְצַד זֶה.** דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין הֶפְסֵק שֶׁל תֶּלֶם מוֹעִיל לָהֶן, הַטָּיַת הֶעָלִים זוֹ לְצַד זֶה וְזוֹ לְצַד זֶה מוֹעִיל לָהֶן, הוֹאִיל וּמַה שֶּׁאָסְרוּ חֲכָמִים בְּכִלְאַיִם לֹא אָסְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
זו נוטה לצד זה – for even though there Is no interruption of a furrow that is effective for them, the leaning of these leaves (i.e., of the cucumber) to one side and those (i.e., of the gourd) to the other is effective for them, for since that which the Sages forbade regarding Kilayim/mixed seeds they did not prohibit other than because of the sake of appearances.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:6:1)

**עוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת.** שִׁעוּר הַשּׁוּרָה אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב, וּכְשֶׁעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל בְּצָלִים שֶׁהֵן שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְנוֹטֵעַ בְּאֶמְצָעָן שׁוּרָה אַחַת שֶׁל דְּלוּעִים שֶׁהִיא אַרְבַּע אַמּוֹת נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת בּוּרוֹת מִכָּאן וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בּוּרוֹת מִכָּאן:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת – the measurement of the ow is not less than four cubits wide, and when he uproots two rows of onions which are eight cubits, and plants in the middle of them one row of gourds which are four cubits, there remained two cubits of uncultivated ground from one side and two cubits of uncultivated ground from the other side.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:6:2)

**וּמַנִּיחַ קָמַת בְּצָלִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.** שֶׁהֵן שְׁמֹנֶה אַמּוֹת רֹחַב וְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁהֵן כְּמוֹ כֵן שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ בְּאֶמְצָעָן שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל דְּלוּעִין שֶׁהִיא אַרְבַּע אַמּוֹת, נִמְצָא בֵּין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל דְּלוּעִין לְקָמַת הַבְּצָלִים שְׁתֵּי אַמּוֹת בּוּרוֹת וְקָמַת הַבְּצָלִים שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בּוּרוֹת בֵּין קָמַת הַבְּצָלִים לְשׁוּרָה שְׁנִיָּה שֶׁל דְּלוּעִים, הֲרֵי בֵּין שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים לְשׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְכֵן לְעוֹלָם:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ומניח קמת בצלים ב' שורות – which are eight cubits wide and he uproots two rows which are like eight cubits and plants in their middle one row of gourds which is four cubits, it is found that between the first row of gourds to the standing crop of onions is two cubits of uncultivated land and the standing crop of onions is eight cubits, and the two cubits of uncultivated land between the standing crow of onions to the second row of gourds, there are between a row of gourds and another row of gourds twelve cubits and so always.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:3
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:6:3)

**רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.** קָסָבַר שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִים לְקָמַת הַבְּצָלִים אֶלָּא הַתֶּלֶם, כְּדִתְנַן לְעֵיל בְּפִרְקִין בִּשְׁאָר יְרָקוֹת. וּבֵין שׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִים לְשׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִים מַפְסִיקִים שְׁמֹנֶה אַמּוֹת שֶׁל קָמַת הַבְּצָלִים בִּלְבָד:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
רבי עקיבא אומר עוקר ב' שורות ונוטע שתי שורות – he holds that one does not have to interrupt between the two rows of gourds to the standing crop of onions other than a furrow, as is it taught in the Mishnah above in our chapter (Tractate Kilayim, Chapter 3, Mishnah 3) with regard to the rest of the vegetables. And between rows of gourds to the rows of gourds there is an interruption of eight cuits of standing onions alone.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:4
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:6:4](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:6:4)

**וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה וְכוּ'.** חֲכָמִים כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סְבִירָא לְהוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בֵּין שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, מִיהוּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַצְרִיךְ הֶפְסֵק שְׁתֵּי אַמּוֹת בּוּרוֹת בֵּין שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים לְקָמָה שֶׁל בְּצָלִים, וַחֲכָמִים מַתִּירִים לִסְמֹךְ שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים אֵצֶל קָמָה שֶׁל בְּצָלִים וְלֹא מַצְרְכֵי אֶלָּא תֶּלֶם אֶחָד בִּלְבָד כִּשְׁאָר יְרָקוֹת. אֲבָל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה בֵּין שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים לַחֲבֶרְתָּהּ בָּעוּ חֲכָמִים לְפִי שֶׁהַדְּלוּעִים עָלִין שֶׁלָּהֶן רְחָבוֹת וּמִתְפַּשְּׁטוֹת הַרְבֵּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵרָאֶה כָּל הַשָּׂדֶה מְעֻרְבֶּבֶת בִּבְצָלִים וּדְלוּעִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
וחכמים אומרים אם אין בין שורה לחברתה י"ב אמה וכו' – The Sages hold like Rabbi Yishmael that there needs to be between one row of gourds to its neighbor twelve cubits, however Rabbi Yishmael requires an interruption of two uncultivated cubits between the row of gourds to the standing crop of onions, but he Sages permit placing a row of gourds adjacent to a standing crop of opinions, and don’t reuire anything other than only one furrow like the rest of the vegetation. But the Sages require twelve cubits between the row of gourds to its neighbor because the leaves of the gourds are wide and spread out greatly, in order that it should not appear that the entire field is combined/mixed with onions and gourds. And the Halakha is according to the Sages.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:1
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:1)

**דְּלַעַת בְּיָרָק.** הַבָּא לִטַּע דְּלַעַת אֵצֶל יָרָק עֲבוֹדָתָהּ כַּיָּרָק דְּהַיְנוּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. אֲבָל אִם בָּא לִטַּע דְּלַעַת בִּתְבוּאָה צָרִיךְ לְהַרְחִיב לוֹ בֵּית רֹבַע כְּשִׁעוּר עֲבוֹדַת הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהוּא מְקוֹם זְרִיעַת רֹבַע הַקַּב:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
דלעת כירק- a person who comes to plant gourd next to vegetables tills them like vegetables, that is six handbreadths (see Tractate Kilayim, Chapter 2, Mishnah 10). But if he comes to plant gourd with grain, he must widen it to be a Bet Rova (i.e., the minimum area required in order to sow one-quarter of a Kab of produce – 104 1/6 square cubits), like the measurement of tilling grain which is ten cubits and two and one-half cubits by ten cubits, which is the space of the sowing of a Rova of a Kab.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:2
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:2)

**שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים נוֹתְנִים לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים.** וְקִילָא שׁוּרָה מִדְּלַעַת יְחִידִית, דִּדְלַעַת יְחִידִית בִּתְבוּאָה צְרִיכָה בֵּית רֹבַע, לְפִי שֶׁשּׁוּרָה מִנַּכְּרָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלֵיכָּא עִרְבּוּב כְּמוֹ בִדְלַעַת יְחִידִית. וְשִׁשָּׁה טְפָחִים דִּתְנַן הָכָא הֲוֵי שִׁעוּר רֹחַב, אֲבָל שִׁעוּר אֹרֶךְ לֹא אִתְפָּרֵשׁ בְּמַתְנִיתִין, וּבַתּוֹסֶפְתָּא פֵּרְשׁוּ דְּצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׁעוּר הָאֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
שורה של דלועים נותנים לה עבודתה ששה טפחים – and the row is lenient than an individual gourd, for an individual gourd in a [plot of] grain requires a Bet Rova (i.e., 104 1/6 square cubits), because a row is recognized on its own and there is no confusion like with an individual gourd, and six handbreadths that is taught here in the Mishnah is the measurement of width, but the measurement of length is not explained in our Mishnah but in the Tosefta it is explained that the measurement of the length is twelve and one-half cubits.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:3
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:3)

**וְאִם הִגְדִּילָה.** הַשּׁוּרָה וְנִכְנְסוּ הָעֲנָפִים בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים, יַעֲקֹר מִלְּפָנֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ וְנִכְנְסוּ בְּתוֹךְ שִׁעוּר זֶה:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
ואם הגדילה – [if] the row [of gourds grew larger] and their branches entered within the six handbreadths, he should uproot from before it all of the branches that spread and entered within this measurement.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:4
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:4](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:4)

**נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ.** שֶׁל שׁוּרַת הַדְּלוּעִים אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַתְּבוּאָה:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
נותנין לה עבודתה – of the row of gourds four cubits, for it needs to distance four cubits from the grain.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:5
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:5](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:5)

**הֲתַחְמִיר זוֹ מִן הַגֶּפֶן.** דִּתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ד'‏ הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ כֶרֶם וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְהָכִי נַמִּי בְּשׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים אֵין לְהַחְמִיר וְלִתֵּן לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת, דְּאֵין לְהַחְמִיר בְּכִלְאֵי זְרָעִים יוֹתֵר מִבְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
התחמיר זו מן הגפן – as it is taught in the Mishnah further on in [Tractate Kilayim] Chapter four [Mishnah 5], a person who plants a row of five vines, the School of Hillel states that it is not vineyard and he doesn’t grant it the tilling of the vineyard of four cubits, but rather six handbreadths, and this is also in a row of gourd one should not be stringent and give them four cubits, for one is not more stringent with regard to mixed seeds [of vegetations] than with mixed seeds in a vineyard.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:6
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:6](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:6)

**מָצִינוּ שֶׁזּוֹ חֲמוּרָה מִן הַגֶּפֶן.** אַף עַל גַּב דְּאִסּוּר כִּלְאֵי זְרָעִים קִיל מֵאִסּוּר כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, מִכָּל מָקוֹם הָא אַשְׁכְּחָן דִּלְגֶפֶן יְחִידִית כְּשֶׁבָּא לִטַּע אוֹתָהּ בִּתְבוּאָה נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים וְלִדְלַעַת יְחִידִית נוֹתְנִים לָהּ בֵּית רֹבַע שֶׁהֵן עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁנֵי טְפָחִים וּמֶחֱצָה עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת וְהוֹלֶכֶת מֵרָחוֹק, הָכִי נַמִּי אֵין לִתְמוֹהַּ אִם לְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל גְּפָנִים נוֹתְנִים לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים וּלְשׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִין נוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
מצינו שזו חמורה מן הגפן – even though the prohibition of mixed seeds [with vegetables] is more lenient than the prohibition of mixed seeds of a vineyard, nevertheless, we find ha regarding an individual vine, when he comes o plant it with grain, we grant it its tilling of six handbreadths, and for an individual gourd we give it a Bet Rova which is ten cubits and two and one-half handbreadths by ten cubits because it spreads out and goes from afar, here two we should not be amazed if one row of vnes we give it tillage of six handbreadths but for a row of gourds we five it four cubits.


###### Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:7
[Bartenura on Mishnah Kilayim 3:7:7](https://torahapp.org/share/book/Bartenura%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:7:7)

**כָּל שְׁלֹשָׁה דְלוּעִין לְבֵית סְאָה.** רַבִּי מֵאִיר פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר שֶׁלִּדְלַעַת יְחִידִית בִּתְבוּאָה נוֹתְנִים לָהּ בֵּית רֹבַע, וְסָבַר אִיהוּ דְנוֹתְנִים לָהּ שְׁלִישִׁית בֵּית סְאָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי סָבַר שְׁלִישִׁית בֵּית כּוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כֻלָּם אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא בִּלְבָד. וּדְלַעַת הַשְּׁנוּיָה בְּמַתְנִיתִין הִיא דְּלַעַת יְוָנִית בִּלְבָד שֶׁעָלִים שֶׁלָּהּ רְחָבִים וּמְסַכְּכִים וּמִסְתַּבְּכִים טְפֵי, אֲבָל דְּלַעַת מִצְרִית עִם שְׁאָר דְּלוּעִין דִּינָן כִּשְׁאָר יְרָקוֹת:

**Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2022:**
כל שלשה דלועין לבית סאה – Rabbi Meir disputes the first Tanna/teacher who stated that for an individual gourd planted among grain, we provide it a Bet Rova, but he thinks that we give it one =-thrid of a Bet Seah, and Rabbi Yosi ben HaChotef Efrati holds one-third of a Bet Kor. But the Halakha is not accoding to the words of all of them, but rather only according to the First Tanna/teacher [of the Mishnah]. And the gourd that is taught in our Mishnah is only the Greek gourd that its leaves are wide and creep and are more entangled. But the Egyptian gourd with the rest of the gourds, their law is like that of the rest of the vegetables.