## Bat Ayin, Balak

###### Bat Ayin, Balak 1
[Bat Ayin, Balak 1](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/1)

**וירא** בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא וגו' (כב ב - ג). הנה כבר עמדנו בזה שלכאורה נראה כתרתי דסתרי אהדדי, שבתחילה אמר שסיבת יראת מואב מפני בני ישראל מחמת את כל אשר עשה ישראל וגומר, היינו שנצחו מלחמת סיחון ועוג שלא כדרך הטבע, וכפירוש רש"י, ואחר כך אמר כי רב הוא תולה סיבת יראת מואב מחמת ריבוי העם.


###### Bat Ayin, Balak 2
[Bat Ayin, Balak 2](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/2)

**אך** נראה, דהנה כתיב (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, כי תכלית הבריאה היה רק בשביל היראה כמ"ש (קהלת ג יד) והאלהים עשה שייראו מלפניו, ואמרו חז"ל (ברכות ו:) שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, כי הבורא ברוך הוא מסר התנהגות העולם בחי' חסד ורחמים אל היראה, שמי שיש לו יראה אמיתית בשלמות הוא מושל ביראת אלהים וכמ"ש חז"ל (מו"ק טז:) ע"פ (שמואל ב כג ג) צדיק מושל ביראת אלהים מי מושל בי צדיק, שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל.


###### Bat Ayin, Balak 3
[Bat Ayin, Balak 3](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/3)

**או** יאמר כי הבורא ברוך הוא נקרא כ"ל, כי הוא מקור כל הנבראים וחיות של כל הנבראים כמ"ש (נחמיה ט ו) ואתה מחיה את כולם, וכמו שמסרו לנו אנשי כנסת הגדולה על חיינו המסורים בידך. וזה פירוש הפסוק (תהלים קג יט) ומלכותו בכל משלה, שמי שיש לו יראה אמיתית יש לו ממשלה בכל ומשפיעים שפע חיים וברכה לעולם כמ"ש (תהלים קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. ועפי"ז בחי' יראה נקראת אבן שתיה שממנה הושתת העולם (יומא נד:), שהוא נקודה של עולם, וירושלים וארץ ישראל סמוך לה כי שם הוא משכן היראה, וזהו מאמר הגמרא (כתובות קי:) כל הדר בארץ ישראל וכו'.


###### Bat Ayin, Balak 4
[Bat Ayin, Balak 4](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/4)

**והנה** קודם שכבשו ישראל ארץ סיחון ועוג לא היו המואבים מתפחדים מפני בני ישראל, מחמת אזהרת הקב"ה אל תצר את מואב (דברים ב ט), אף שהיו בני ישראל נראים לפניהם מזוינים, עם כל זה לא עלתה להם שום ריעותא מזה, ומזה הבינו שאין להם לירא מפניהם, וזה היה להם בזכות לוט שהלך עם אברהם כמ"ש (בראשית יב ד) וילך אתו לוט. אך אחר שכבשו ארץ סיחון ועוג ונכנסו לקצת ארץ ישראל, שאז באו ליראה בשלמות כמ"ש (דברים ב כה) היום הזה אחל תת פחדך ויראתך וגו' וכמו שדברנו מזה במקום אחר, אז נכנסה היראה והפחד בלבבם של המואבים, כי מחמת זה יכולים בני ישראל גם כן לשלוט עליהם וכמו שביארנו למעלה על פסוק ומלכותו בכל משלה.


###### Bat Ayin, Balak 5
[Bat Ayin, Balak 5](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/5)

**ועתה** נבא לביאור הפסוק, וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי, היינו שכבשו ארץ סיחון ועוג ונכנסו לקצת ארץ ישראל ובאו ליראה בשלמות, אז ויגר מואב מפני העם מאוד, כי מחמת זה יהיו יכולים גם כן לשלוט עליהם, וזהו כי רב הוא - שבאו לבחינת רב בחינת יראה בשלמות, שמי שיש לו יראה אמיתית יש לו ממשלה בכל והוא בבחינת רב וכאמור, ובמה יוכל האדם לבוא לבחי' יראה על ידי בושה, יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון:


###### Bat Ayin, Balak 6
[Bat Ayin, Balak 6](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/6)

**או** יאמר וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד וגו' (כב ב). דהנה לכאורה יש לדקדק בפסוק זה, כי לאו רישא סיפא ולאו סיפא רישא, בתחילה אמר שהפחד של בלק היה מחמת שראה מה שעשו ישראל לשני המלכים הגדולים, ואחר כך אמר שהפחד היה מחמת שעם בני ישראל רבים המה, מה לי אם רבים או מועטין מאחר שנצחו לשני המלכים הגדולים האלו ראוי לו לפחוד.


###### Bat Ayin, Balak 7
[Bat Ayin, Balak 7](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/7)

**ונ"ל** ענין זה, במה שנבאר מקודם פירוש הפסוק (שה"ש ח ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה, הנה בהשקפה הראשונה לא ידענו המכוון בפסוק זה.


###### Bat Ayin, Balak 8
[Bat Ayin, Balak 8](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/8)

**ונ"ל** על פי הפסוק (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ואמרו רז"ל (זוהר ח"א דף פו:) אל תקרי בהבראם אלא באברהם, כי נודע שעיקר בריאת שמים וארץ היה בכ"ב אותיות התורה וכמאמר הכתוב (תהלים לג ו) בדבר ה' שמים נעשו, וכמאמר הכתוב (משלי ח ל) ואהיה אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן (זוהר ח"ב דף קסא.), כמאמר הזוהר הקדוש (שם) באורייתא ברא קוב"ה עלמא ובאורייתא מתנהג עלמא, היינו בכ"ב אותיות התורה שהם נכללים בה' מוצאות הפה, וזהו בה"א בראם היינו בכ"ב אותיות התורה היוצאים מה' מוצאות הפה, ברא עלמא.


###### Bat Ayin, Balak 9
[Bat Ayin, Balak 9](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/9)

**וזהו** עיקר לראות שיהיה דיבורו של אדם ופיו תמיד בקדושה, שלא לחלל ח"ו פיו במאכלים יתרים ודיבורים בדברים בטלים, ושלא לדבר שקר ח"ו כמאמר הזוהר הקדוש (ח"ג דף מב.) על פסוק (קהלת ו ז) כל עמל אדם לפיהו, בגין דלא נטר ליה.


###### Bat Ayin, Balak 10
[Bat Ayin, Balak 10](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/10)

**וזהו** כוונת הפסוק (משלי יב יט) שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר, כוננת לשון עבר לא נאמר אלא תכון לשון עתיד (זח"ב קפח:), מחמת שזה עתיד להיות כשנהיה שרוים על אדמתינו אי"ה יהיה הדיבור בשלמות בבחי' אמת, אבל לא עכשיו כשאנחנו בגלות, כי כאן לשון שקר מתגברת.


###### Bat Ayin, Balak 11
[Bat Ayin, Balak 11](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/11)

**ולזה** כיוונו חז"ל (ברכות ו.) אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, כי זאת ידוע שבתי כנסיות יש בהם מבחינת קדושת א"י כמאמר חז"ל (מגילה כט.) עתידין כל בתי כנסיות שילכו לארץ ישראל, מחמת שיש בהם מבחי' קדושת ארץ ישראל, ולעתיד יתקבצו לשורשם ולזה ילכו לא"י, ומחמת זה אין תפלתו של אדם נשמעת בחוצה לארץ אלא בבית הכנסת, שמחמת קדושתה יכול להיות הדיבור בשלמות כמו בארץ ישראל.


###### Bat Ayin, Balak 12
[Bat Ayin, Balak 12](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/12)

**אך** העיקר הוא שלא להפריד ח"ו דבוריו ופיו ומחשבתו מהקדושה כי זה הוא עיקר שלימות האדם להיות מחשבתו דבוקה בה' תמיד כמאמר הכתוב (בראשית ב ז) ויהי האדם לנפש חיה ות"א לרוח ממללא, והוא לשון הקודש, היינו לדבר אמת ושלא לדבר שקר כל עיקר, שלא להוציא ח"ו הכ"ב אותיות חוץ לקדושה, ולזה אותיות אמת כלליות של הכ"ב אותיות ראש תוך סוף.


###### Bat Ayin, Balak 13
[Bat Ayin, Balak 13](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/13)

**ולזה** כיוון הכתוב (ירמיה ה כב) האותי לא תיראו, היינו שצריך לירא ולפחוד מהאותיות הקדושות שלא להפרידם ח"ו מבחינת הקדושה, וזהו בחינת רוח הקודש. וזהו שאנו מבקשים מהשי"ת (תהלים נא יג) א"ל ת"שליכנו מ"לפניך ר"ת אמת, ורוח קדשך א"ל ת"קח מ"מנו ג"כ ר"ת אמת, היינו שבבחי' אמת יכולין לבא לבחי' רוח הקודש.


###### Bat Ayin, Balak 14
[Bat Ayin, Balak 14](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/14)

**וזהו** גם כן מה שאנו מתפללים (תפיל עמידה דשבת) וטהר לבנו לעבדך באמת, טהר גימטריא רו"ח, היינו לרמז על דבר האמור למעלה שעל ידי בחי' אמת יכולים לבא לבחי' רוח הקודש רוח ממללא, בחי' אבות הקדושים. וזאת ידוע (זח"א כה:) שאות שי"ן מרמז לבחי' אבות, שי"ן דתלת ראשין מרמז על תלת אבהן, ולזה ב' של יעקב הוא שין בא"ת ב"ש, ק' של יצחק הוא ד' בא"ת ב"ש, מ' של אברהם הוא י' בא"ת ב"ש, לרמז על שם שד"י הוא שם השפעה כמאמר הכתוב (בראשית מג יד) ואל שדי יתן לכם רחמים, מלשון שדים המשפיעים חלב לתינוק.


###### Bat Ayin, Balak 15
[Bat Ayin, Balak 15](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/15)

**וזהו** פירוש הפסוק אחות לנו קטנה וגו', פירוש עכשיו שאנחנו בגלות המר הדבקות להבורא ברוך הוא הוא קטן למאד, אחות לשון דבקות והתחברות, והוא עתה בבחי' קטנה מחמת התגברות השקר, ולזה ושדים אין לה שאין אנחנו יכולים להשפיע עלינו, אכן אי"ה כשנזכה להיות על אדמתנו בארץ ישראל יהיה הדיבור בשלמות בלשון הקודש, ואז יהיה גם כן בחי' שדים בחי' השפעה בחי' רוח ממללא, כי שם יוכלו לבא לבחי' אבות כנ"ל, ולזה ושדי"ם גימטריא שי"ן במילואו ושי"ן מרמז לתלת אבהן כנ"ל.


###### Bat Ayin, Balak 16
[Bat Ayin, Balak 16](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/16)

**וזאת** נודע כי ארץ סיחון ועוג הוא מעבר לירדן ירחו, וירחו הוא לשון ירח, וירח הוא בחינת דיבור, כי כמו שהירח לית לה מגרמה כלום רק שהיא מקבלת אורה מאור השמש המאיר לתוכה כך הדיבור צריך להיות דבוק במחשבה שלא להפריד הדיבור מהמחשבה כנ"ל. ולזה כשבאו ישראל לארץ סיחון ועוג התחיל להתנוצץ אור קדושת ארץ ישראל עליהם, והתחילו לתקן הדיבור שיהיה בשלמות, כי עיקר בחי' לשון הקודש הוא בבחי' ארץ הקדושה, ובזה הם יכולים לכבוש ולשלוט על כל העולם.


###### Bat Ayin, Balak 17
[Bat Ayin, Balak 17](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/17)

**וזהו** וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי, היינו שכבשו ארץ סיחון ועוג ששם יכולין לתקן בחי' הדיבור, ויוכלו לכבוש את כל העולם, ואפשר שע"ז מרמז תיבת לאמורי היינו בחי' אמירה ודיבור לרמז על הנ"ל. וזהו ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא, היינו בבחי' ר"ב הו"א גימטריא רו"ח, לרמז שהיה להם השפעת רוח הקודש ולשון הקדש ועל ידי זה יוכלו לכבוש ולשלוט בכל העולם, ומפני זה היה ירא מפניהם, השי"ת יזכנו להיות דבקים במחשבה ודבור להבורא ב"ה אמן כן יהי רצון:


###### Bat Ayin, Balak 18
[Bat Ayin, Balak 18](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/18)

**מה** טבו אהליך יעקב וגומר (כד ה). הנה עיקר בריאת העולם היתה בגין דיתקרי רחום וכו' (זח"ג רנז:), ובכל דבר יש חסד השי"ת, וזה עיקר עבודת האדם להסתכל תמיד בכ"מ שיש בחי' אור וקדושה ובחינת חיים, ואפילו בבחינת נפילת האדם בבחי' גשמיות יש חסד השי"ת, להעלותו לבחי' תשובה, וזהו ואתם הדבקים בה' וגו' (דברים ד ד), ר"ל שתמיד יהיה האדם דבוק באותה בחי' לראות ולהסתכל בבחי' חיות של הבורא ברוך הוא שבכל דבר.


###### Bat Ayin, Balak 19
[Bat Ayin, Balak 19](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/19)

**וזהו** נקרא בחינת עין טובה שהיה לאברהם אבינו ע"ה כמאמר חז"ל (אבות פ"ה מי"ט) עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה. ועל ידי מה יכולים להגיע לבחי' עין טובה, על ידי נפש שפלה ורוח נמוכה, פירוש שבתחילה צריך האדם להרגיל את עצמו בבחי' נפש שפלה היינו למעט בתענוגי עולם הזה להסתפק עצמו במיעוט שהוא רק ההכרח לחיות נפשו לעבודת השי"ת, ושלא לרדוף אחר מותרות התענוגים, ואז ממילא יהיה לו רוח נמוכה בחי' שפלות כמאמר הכתוב (דברים ח יב-יד) ואכלת ושבעת ורם לבבך וגו' ר"ל שעל ידי מותרות אכילה ושתיה ושאר תענוגי עולם הזה בא לו בחי' גסות, וכמו שהיה בלעם רודף אחר הכבוד ושאר תענוגים בבחי' נפש רחבה, ועל ידי זה היה לו רוח גבוה ועין רעה, אבל אברהם אבינו ע"ה שהיה לו בחי' נפש שפלה שלא היה רודף אחר הכבוד ותענוגי עולם הזה, על ידי זה תיקן בחי' נפש, והיה לו רוח נמוכה בחי' רוח, ועין טובה בחי' נשמה.


###### Bat Ayin, Balak 20
[Bat Ayin, Balak 20](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/20)

**וזהו** שאמר הכתוב (משלי כ כז) נר ה' נשמת אדם וגו', ר"ל שעל ידי נ"ר היינו נפ"ש רו"ח של ה' שמתקנים מגיעים לבחי' נשמת אדם בחי' נשמה.


###### Bat Ayin, Balak 21
[Bat Ayin, Balak 21](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/21)

**(ועתה** נבא אל הביאור למה שמצינו בתחילה אמר הקב"ה לבלעם לא תלך עמהם (במדבר כב יב), ואחר כך כששלח בלק שרים רבים ונכבדים מאלה אמר (שם כב כ) אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם, האיך שייך שינוי רצון ח"ו אצל הבורא ברוך הוא.


###### Bat Ayin, Balak 22
[Bat Ayin, Balak 22](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/22)

**אך** נראה דהנה רצון הבורא ברוך הוא היה שבלעם גם כן יברך את ישראל, וכמו שמצינו בפ' שבירך את ישראל, אך שלא היה יכול להיות קיום בברכתו לחול על ישראל מחמת שהיה משוקע מאוד בסטרא אחרא ומדות רעות שלו עין רעה ונפש רחבה ורוח גבוה, ומחמת זה לא היה באפשר שיברך את ישראל, רק אח"כ כשהיה לו בושה לפני שרי בלק כמ"ש אל האתון לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך (שם כב כט) והיה לו בושה גדולה, באותה שעה כמו שפירש רש"י ז"ל, ומחמת אותה הבושה נסתלק ממנו קצת המדות רעות שלו עד שהיה יכול להיות קיום בברכתו שיברך את ישראל.


###### Bat Ayin, Balak 23
[Bat Ayin, Balak 23](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/23)

**וזה** פירוש הכתוב (שם כב לא) ויגל ה' את עיני בלעם וירא מלאך ה' וגו', שלכאורה תמוה האיך אפשר שטמא כזה יוכל להסתכל בפני מלאך. אך על ידי בושה הגדולה שהיה לו באותה שעה נסתלק ממנו קצת המדות רעות שלו והיה יכול להסתכל בפני המלאך. וזה פירוש הפסוק ויגל ה' את עיני בלעם, ויגל הוא לשון הסרה כמו ויגל יעקב את האבן (בראשית כט י), פירוש שסר ממנו קצת המדות רעות שלו עין רעה, ומחמת זה היה יכול להסתכל בפני המלאך ולהיות קיום בברכתו.


###### Bat Ayin, Balak 24
[Bat Ayin, Balak 24](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/24)

**ועתה** נבא לביאור, בתחילה כששלח בלק שרים שלא היו מכובדים כל כך, והיה גלוי וידוע לפני הקב"ה שלא יהיה לו בושה כל כך בפניהם שיסתלק ממנו קצת המדות רעות שלו ולהיות קיום בברכתו, לא נתן לו רשות להלוך עמהם, רק אחר כך כששלח בלק שרים רבים ונכבדים מאלה והיה גלוי לפני השי"ת שיהיה לו בושה גדולה לפניהם, אז אמר לו אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה, ועוד אמר לו (שם כג טז) שוב אל בלק וכה תדבר, כי עתה יכול להיות קיום בברכתו לחול על ישראל כנ"ל).


###### Bat Ayin, Balak 25
[Bat Ayin, Balak 25](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/25)

**וזהו** שכאשר רצה ה' לברך את ישראל על ידי בלעם אמר לו השי"ת אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה, פירוש שיעשה קצת תיקון לבחינותיו הרעים שהם עין רעה וכו' כדי שיוכל לשרות עליו רוח קדוש בחי' קדושה. והוא לא עשה כן רק הלך כמו שהיה, וזהו שאמר הכתוב (שם כב כב) ויחר אף אלהים כי הולך הוא, ר"ל הולך כמו שהוא בלי שום שינוי לטובה, ולכן ויתיצב מלאך ה' לשטן לו. וכן אמר לו (שם כב לב) אנכי יצאתי לשטן וגו', שט"ן ר"ת שפילה טובה נמוכה, מרמז לשלשה בחי' טובים הנ"ל שרמז לו המלאך שיתקן כנ"ל.


###### Bat Ayin, Balak 26
[Bat Ayin, Balak 26](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/26)

**וכן** הזהיר לו עוד פעם שנית ואמר לו (שם כב לה) לך עם האנשים ואפס את הדבר וגו', ולכאורה מלת ואפס אין לו פירוש. ולפי דרכינו ניחא, שמלת אפס הוא מלשון מיעוט, ר"ל שיסור מעליו הג' בחינות רעים שיש בו, שיכול לשרות עליו בחי' קדושה.


###### Bat Ayin, Balak 27
[Bat Ayin, Balak 27](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/27)

**ועכ"ז** הוא עמד ברשעתו, רק מחמת אהבת ה' את עמו השרה עליו רוח הקודש כדי שיברכם, ולכן וישא עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו וגו' (שם כד ב), ופירש רש"י שאין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה וכו', פירוש שראה בלעם שיש לישראל אותה בחי' טובה של עין טובה עד שאין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה, פירוש שאין להם בחי' התנגדות שהוא בחינת עין רעה, אלא אדרבה כולם רואים זה את זה בבחינת עין טובה, לכן וישא משלו ויאמר מה טובו אוהליך יעקב וגו', ר"ל שבחי' נ"ר היינו נפש שפלה ורוח נמוכה הוא בחי' אוהל לבחי' עין טובה בחי' נשמה שהוא בחי' ישרא"ל גימטריא אור חושך, שבעין טובה רואין בחי' אור גם במקום חושך.


###### Bat Ayin, Balak 28
[Bat Ayin, Balak 28](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/28)

**וכן** אמר בלעם לבלק לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים (שם כד יד), פירוש מה שיעשה העם הזה לעמך הוא בעבור שיהיה להם בחי' אחרית הימים, פירוש שישראל מה שעושים בעולם הזה כל כוונתם הוא לאחרית הימים שמתקנים את עצמם ליכנס לטרקלין ולא שיהיה להם תענוג בעולם הזה רק העיקר הוא לזכות לחיי עולם הבא.


###### Bat Ayin, Balak 29
[Bat Ayin, Balak 29](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/29)

**וזהו** אראנו ולא עתה (שם כד יז), ר"ל שאני רואה שהם עושים שלא לקבל שכר עתה כמאמר חז"ל (עירובין כב.) היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם. אשורנו ולא קרוב, פירוש שהוא בעיניו לא קרוב, שאינו מצפה לקבל שכר תיכף רק לעולם הבא, יהי רצון שנזכה לבחי' שלשה המדות הטובים בחי' נפש רוח נשמה בשלמות כן יהי רצון:


###### Bat Ayin, Balak 30
[Bat Ayin, Balak 30](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/30)

**יזל** מים מדליו וגו' וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו (כד ז). ות"א ותתנטל מלכותיה. וי"ל למה לא מתרגם ותתרומם מלכותיה.


###### Bat Ayin, Balak 31
[Bat Ayin, Balak 31](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/31)

**להבין** זה, הנה ידוע מאמר חז"ל (פסחים סו:) כל המתגאה אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, פירוש שהשכינה מסתלקת ממנו כמאחז"ל (סוטה ה.) אין אני והוא יכולים לדור בעולם, כי עיקר השראת השכינה הוא ואת דכא ושפל רוח, ועיקר קבלת עול מלכות שמים הוא על ידי בחי' ענוה ולב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה (תהלים נא יט), ואז אין לו בחי' שכחה.


###### Bat Ayin, Balak 32
[Bat Ayin, Balak 32](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/32)

**כי** על ידי השראת השכינה ית' בחי' מלכותו נשפע על ישראל כל טוב וברכה ושפע וחיים כמו שאמר המגיד ז"ל (מאור עינים תהלים) על מאמר חז"ל (שבת קנו.) אין מזל לישראל, פירוש בחינת אי"ן בחי' ענוה הוא המזל לישראל, היינו כשישראל המה בבחינת אי"ן בחינת ענוה אז אותה בחינת אי"ן הוא מיזל וממשיך ומשפיע על ישראל כל טוב שפע וברכה וחיים, כי על ידי שמקבלים עליהם על ידי ענוה בחי' קבלת עול מלכות שמים בשלמות ודבקים לקדושה, ממילא בא להם כל טוב ונסתמו ונסתלקו מהם כל המקטריגים.


###### Bat Ayin, Balak 33
[Bat Ayin, Balak 33](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/33)

**וזהו** שאמר הכתוב (בראשית לב כד) ויאבק איש עמו עד עלות השחר, פירוש על דרך דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ג דף קצא.) על פסוק (שה"ש א ה) שחורה אני ונאוה, יו"ד דלית ביה חיורא כלל, פי' היא בחי' ענוה שאין רואה בעצמו שום לובן ומעלה מרוב שפלותו בקרבו, וזהו ויאבק איש עמו עד עלות השח"ר, פירוש שהיה לו מלחמות ומקטרגים עד שהגיע לבחי' ומעלת היו"ד היינו בחי' הש"חר שנקרא שח"ר כנ"ל, בחי' ענוה בשלמות והשראת השכינה, אז נסתלקו כל המקטריגים ונמשך לו מזל ושפע וברכה.


###### Bat Ayin, Balak 34
[Bat Ayin, Balak 34](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/34)

**וזהו** פירוש הפסוק יזל מים מדליו וגו' פירוש יזל הוא בחינת מזל של ישראל, הוא מדליו בחינת ד"ל בחינת ענוה בחינת שחורה דלית ביה חיורא כלל, ועי"ז וזרעו במים רבים, נמשך לו שפע רב וחיים וכו'.


###### Bat Ayin, Balak 35
[Bat Ayin, Balak 35](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Balak/r/35)

**וירם** מאגג מלכו, פירוש אבל אם נתרומם לבו בקרבו בבחינת אגג מלכו, בחינת עמלק, בחינת גאוה וגסות הרוח, אז יתנשא מלכותו, ות"א ותתנטל מלכותיה, פירוש שיתנטל בחינת מלכותו ית' בחינת השראת השכינה מעליו, ונסתלק ח"ו בחי' מז"ל. אבל הישראל היו בשלמות הענוה בחינת שחורה בחינת יו"ד, ונסתלקו המקטריגים ונהפך קללתו לברכה עד עולם כן יהי רצון אמן.