## Bat Ayin, Tazria ###### Bat Ayin, Tazria 1 [Bat Ayin, Tazria 1](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/1) **וידבר** וגו' אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא (יב ב). ויש לדקדק, שלכאורה תיבת תטמא הוא מיותר. ###### Bat Ayin, Tazria 2 [Bat Ayin, Tazria 2](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/2) **ולהבין** זה על דרך המוסר, על פי דאיתא בזוה"ק (זח"א ד.) עמא די חשוכא מהפכין לנהורא כו'. דהנה עיקר שעשוע דקוב"ה בצדיקים שמהפכים מדת הדין למדת הרחמים, היינו שבכל בחי' דינים רואין ומסתכלין בחי' חסדי השם יתברך, שמאמינים בה' כי חפץ חסד הוא, ומה ששולח על אדם איזה צרה רחמנא ליצלן, הוא בחינת חסד, כדי שיפשפש במעשיו, בין כשיש לאדם איזה יסורים בגשמיות, או ברוחניות שרואה שאין עבודתו שלמה, הכל הוא לטובתו כדי להעלותו לתשובה עלאה יותר, כי גם בחינת דינין בחינת גבורה בחינת שמאל נכלל בו בחינת חסד, כדאיתא בזוה"ק (ח"ב דף קסז.) יהי אור דא ימינא ויהי אור דא שמאלא, שגם בחינת שמאל בחינת גבורה נקרא בחינת אור בחינת חסד, אלא שבחינת חסד שבו הוא מכוסה. ולכן בתיבת שמאל נכלל שם א"ל בחינת חסד. ###### Bat Ayin, Tazria 3 [Bat Ayin, Tazria 3](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/3) **וזהו** רצון הבורא ברוך הוא, שיבין כל זה ושיאמין באמונה שלמה שהוא בחינת חסד, ובזה מעלה בחינת הדין ונתהפך לבחינת חסד, כדאיתא בזוה"ק (ח"ב דף סז.) על פסוק (ויקרא ט כב) וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וגו' ידו כתיב, דבעי לארמא ימינא על שמאלא, פירוש שצריך האדם להרים ולהגביר בחינת חסד בחינת ימין על בחינת שמאלא בחינת דין, לומר שכל עיקר היסורים הוא בחינת חסד כנ"ל, ובזה נתהפך מצרה לחסד, כמאמר הכתוב (מל"א יח לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו' ענני וגו', דהנה מנחה הוא בחינת דין (זח"ב כא:) בחינת שמאלא, ואליהו הנביא הוא בחינת אתחלתא דגאולה, כמאמר הכתוב (מלאכי ג כג) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו', פירוש ויהי בעלות המנחה, היינו כשמעלין את המנחה בחינת דין למעלה לבחינת חסד כנ"ל, נתהפך בחינת דין מה שהיה בתחלה בחינת צרה בחינת אב"ל, נתהפך ונעשה ל"ב"א בחינת חס"ד, והוא בחינת גאולה שנגאל מהצרה. ###### Bat Ayin, Tazria 4 [Bat Ayin, Tazria 4](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/4) **וזה** רמזו רז"ל באמרם (סנהדרין קו:) רחמנא לב"א בעי, פירוש רחמנא, היינו ה' המרחם וחפץ חסד, הוא רוצה בחינת לב"א, היינו שיהפכו ישראל מן אותיות אב"ל לאותיות לב"א כנ"ל. ###### Bat Ayin, Tazria 5 [Bat Ayin, Tazria 5](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/5) **וזהו** ענין הנגע, כמאמר הכתוב (ויקרא יג ג) וראה הכהן את הנגע וגו' ושער בנגע הפך לבן וגו' וטמא אותו וגו'. פירוש, שער הוא בחינת דינין (ז"ח יתרו לא.), שעל ידי בחינת דין בא נגע, על ידי שהפך לבן, היינו שהיפך אותיות לבן ממה שהיו בתחלה בחינת חסד בחינת לב"ן (ת"ז ת' ע' קכז.), הפך אותם ונעשה אותיות נב"ל, לשון נבֵלה שאין לו חיות רוחני, בחינת קדושה וסיוע מלמעלה, לכן וטימא אותו, עד שמתקן כל זאת ומעלה בחינת דין לבחינת חסד כנ"ל ויטהר. ###### Bat Ayin, Tazria 6 [Bat Ayin, Tazria 6](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/6) **וזהו** מאמר חז"ל (ר"ה יז:) על פסוק (שמות לד ו) ויעבור ה' על פניו ויקרא וגו' מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור וכולי. פירוש ויעב"ר גימטריא חס"ד גבור"ה (ע' ע"ח שכ"ה פ"א מ"ב), ומכאן למדו שהקב"ה נתעטף, היינו שנתעטף ונתלבש בחינת חסד בבחינת גבורה. ועל ידי שהאדם מבין ומאמין בזה ומעלה בחינת גבורה כנ"ל, ממשיך על עצמו י"ג מדות הרחמים, ונגאל מבחינת גבורה כנ"ל. ###### Bat Ayin, Tazria 7 [Bat Ayin, Tazria 7](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/7) **וכל** זה הוא הן בבחינת גשמיות הן בבחינת רוחניות, כשנופל ממדרגתו מעבודתו בקודש ועלה ג"כ אותה בחינת גבורה כנ"ל. ###### Bat Ayin, Tazria 8 [Bat Ayin, Tazria 8](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/8) **וזהו** מרומז בפסוק אשה כי תזריע וילדה זכר וגו'. ר"ל אש"ה מרמז לבחינת דין כידוע (זח"ג רנט:), היינו כשבא על האדם בחינת דין (בחינת נפילה מעבודתו בתורה ותפלה), ועל ידי זה מפשפש במעשיו ומעלה אותה בחינת דין לבחינת חסד, ועל ידי זה נמשך עליו קדושה עליונה בחינת זכ"ר גימטריא ברכ"ה בחינת חסד (זח"ג יד., ע' פרדס שכ"ג ערך ברכה). ###### Bat Ayin, Tazria 9 [Bat Ayin, Tazria 9](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/9) **ואח"כ** וטמאה שבעת ימים וגו', היינו שאחר כל הנ"ל נופל ממדרגתו במדותיו בבחינת שבע מדות שלו שנקראים שבעת ימים כידוע (ע' פרדס שכ"ג ערך ימים, וע' צוואת הריב"ש אות פ"ז). ###### Bat Ayin, Tazria 10 [Bat Ayin, Tazria 10](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/10) **ועל** זה אמר הכתוב כימי נדת דותה תטמא, פירוש על דרך מאמר חז"ל (נדה לא:) טומאת נדה היא כדי לחבבה על בעלה, פירוש שגם בחינת נפילה זו השניה בבחינת שבעת ימים בחינת שבע מדות, הוא גם כן כבחינת טומאת נדה כדי לחבבה על בעלה, וגם זהו הוא להעלותו למדרגה יותר גדולה כמאמר הכתוב (משלי כד טז) כי שבע יפול צדיק וקם, שבחינת נפילה הוא בשביל קימה ועליה למדרגה יותר גדולה, אמן כן יהי רצון: ###### Bat Ayin, Tazria 11 [Bat Ayin, Tazria 11](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/11) **ואם** נקבה תלד וגו' (יב ה). ויש לדקדק בשינוי לשון הכתוב, שאצל זכר כתב הלידה קודם, ואצל נקבה כתב הלידה לבסוף, והוה ליה לכתוב ואם תלד נקבה. ###### Bat Ayin, Tazria 12 [Bat Ayin, Tazria 12](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/12) **ולהבין** זה, גם להבין פירוש הכתוב (ויקרא יד לד) כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחוזה וגו'. הנה עיקר בחינת העבודה הוא בחינת דעת, התחברות חסד וגבורה (ע"ח שכ"א פ"ב), לחבר בחינת גשמיות לבחינת קדושה, ולתקן מדותיו הגשמיים ולהעלותם לבחינת קדושה, וכמאמר הכתוב (תהלים קלה ו) כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, ויש לדקדק לכאורה מה חידוש משמיענו הכתוב בזה, שהבורא ברוך הוא שברא את השמים והארץ בוודאי יכול לעשות בהם כל אשר חפץ. אלא הכי פירושו, כל אשר חפץ ה', קאי על האדם אשר חפץ ומבקש לדבק עצמו בה', הוא עושה בשמים ובארץ, ר"ל מחבר בחינת ארץ, היינו בחינת גשמיות, לבחינת שמים, היינו בחינת רוחניות בחינת קדושה. ###### Bat Ayin, Tazria 13 [Bat Ayin, Tazria 13](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/13) **וזהו** בחינת גר, שמכניס בחינת גשמיות תחת כנפי השכינה, ומרומז באותיות ג"ר ר"ת גשמיות רוחניות. ###### Bat Ayin, Tazria 14 [Bat Ayin, Tazria 14](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/14) **אמנם** כאשר זוכה האדם שהשי"ת יהיה בעזרו להיות בבחינה זו של דעת בחינת ג"ר הנ"ל, צריך האדם לידע באמת שאין זה כחו ועוצם ידו רק עזר ה' בלבד. ###### Bat Ayin, Tazria 15 [Bat Ayin, Tazria 15](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/15) **וזהו** שאמר דוד המלך ע"ה כאשר הגיע לבחינה זו אמר לפני ה' (תהלים קיט יט) גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך, פירוש אני עתה בבחינת גר הנ"ל, אבל אני יודע שהוא רק מצד דבקות שלך, פירוש מצד רחמיך הרבים שאתה מדבק בחינת הקדושה לבחינה שלי, לכן אבקש אל תסתר ממני מצותיך, מלשון צוותא בחינת התחברות. ###### Bat Ayin, Tazria 16 [Bat Ayin, Tazria 16](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/16) **אבל** כאשר סובר האדם ח"ו שכחו ועוצם ידו עשה לו בחינה זו, והוא בחינת גסות הרוח, אזי מסתלקת ממנו חכמתו ובחי' אהבה ויראה שיש לו, כמאמר חז"ל (פסחים סו:) אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו שהוא בחינת בי"ת (ת"ז ת' ע' קכ:), כי בי"ת מרמז לשני בחינות יראה ואהבה הנ"ל. ###### Bat Ayin, Tazria 17 [Bat Ayin, Tazria 17](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/17) **אמנם** יש ג' בחינות אהבה ויראה, א' הוא על מנת לקבל פרס בעולם הזה, אעפ"י שהיא בחינה גרועה מאוד מ"מ מדה טובה היא שהוא מאמין בשכר ועונש. ב' הוא בחינת אהבה ויראה על מנת לקבל פרס בעולם הבא דוקא. ג' היא אהבה ויראה אמיתית שלא על מנת לקבל פרס רק מגודל השתוקקות להבורא ברוך הוא בגודל בושה והכנעה אמיתית. וצריכים ליזהר מאוד כשיש לו אחת מן הג' בחינות הנ"ל שידע ויאמין שהוא בעצמו לא עשה שום פעולה ואין לו שום אחיזה בהם רק מחסד ה' שהופיע עליו הבורא ברוך הוא. ###### Bat Ayin, Tazria 18 [Bat Ayin, Tazria 18](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/18) **וזהו** מרומז בפסוק אשה כי תזריע וילדה זכר (יב ב), פירוש תזריע גימטריא ג' פעמים אהב"ה ירא"ה, מרמז לג' בחינות הנ"ל. ועל זה אמר הכתוב אשה כי תזריע, פירוש אש"ה היינו כנסת ישראל (זח"א קצו:), כי תהיה לה ג' בחינות הנ"ל. וילדה זכר, ר"ל זכר גימטריא ברכה, היינו שימשיך בחינת ברכה (היינו בחינת ברכה וחסד ה' שהופיע עליו אהבה ויראה). ואחר כך וטמאה שבעת ימים, היינו שיכול להיות שיסתלק קצת בחינת קדושה בחינת אהבה ויראה שלו מחמת איזה פניה, שיסבור שכחו ועוצם ידו וכו'. אבל ואם נקבה תלד, שקדמה בחינת נקבה קודם הולדה, שיש לו בחינת גסות הרוח, זה אינו מוליד בחינת זכר בחינת ברכה, והטומאה היא גדולה ביותר, וטמאה שבועיים וגו'. ###### Bat Ayin, Tazria 19 [Bat Ayin, Tazria 19](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/19) **וזהו** שאמר הכתוב (ויקרא יד לד) כי תבואו אל ארץ כנען וגו', ר"ל כי תגיעו לבחינת ארץ כנען שכולל ארץ שבעה עממין, מרמז לבחינת דעת שכולל כל השבעה מדות של אדם (ע' זח"ג קע.), גם אר"ץ כנע"ן גימטריא דע"ת עם שבעה המדות, ור"ל שתשיגו בחינת דעת הנ"ל אשר אני נותן לכם, רצה לומר שלפי האמת אני נתתי אותה לכם. לאחוזה, ר"ל שיהיה לכם בו אחוז"ה, היינו שתסברו בדעתכם שיש לכם שום כח ואחוזה בזה, אז ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם וגו', ר"ל שיהיה בחינת נגע בבחינת בי"ת, בחי' אהבה ויראה שלכם, שיסתלק הבחינת קדושה כנ"ל, על ידי בחינת אחוזת"כם, בחינת אחיזה שיש לכם בזה לפי דעתכם כנ"ל. ###### Bat Ayin, Tazria 20 [Bat Ayin, Tazria 20](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/20) **כי** צריך אדם להאמין באמונה שלמה שמאת ה' היתה זאת, ואז יהיה מנג"ע ע"נג (ספר יצירה ב ז) וקדושה, יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון: ###### Bat Ayin, Tazria 21 [Bat Ayin, Tazria 21](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/21) **או** יאמר על דרך זה, דהנה ג' בחינות אהבה ויראה הנ"ל נקראים ענ"ג, ר"ת ע"דן נ"הר ג"ן (זח"א כו.). ובחינה עליונה מכולם שהיא בחינה ג', שהוא אהבה ויראה בלתי לה' לבדו בלי שום כוונה לגרמיה, מכונה בשם עד"ן שהוא לשון ראשית, כמאמר הכתוב (קהלת ד ג) אשר עד"ן לא היה, ובחינה זו היא ראשית וחשיבות לב' בחינות ראשונות. ובחינה ב' מכונה בשם נה"ר, שהוא לשון נהורא עילאה, תענוג רוחני. ובחינה ג' מכונה בשם ג"ן, שהוא לשון גנות, שהוא מגונה נגד ב' בחינות הראשונות (כיון שהוא על מנת לקבל פרס גשמי). ###### Bat Ayin, Tazria 22 [Bat Ayin, Tazria 22](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/22) **ושבת** מרמז על ג' בחינות אלו, כמאמר הכתוב (ישעיה נח יג) וקראת לשבת ענ"ג. וכל השומר שבת כהלכתו יכול לבא לג' בחינות אלו דרגא בתר דרגא. וזה כוונת הגמרא (שבת יב.) יכולה היא שתרחם, פירוש על ידי בחינת שבת יכול לבא לבחינת תרחם, גימטריא ג' פעמים יראה. ###### Bat Ayin, Tazria 23 [Bat Ayin, Tazria 23](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/23) **וכשאדם** מתחיל לעורר עצמו בג' בחינות אלו, הבא לטהר מסייעין אותו (שבת קד.), כמו שכתוב בספרים (זח"א פו:) באתערותא דלתתא נתעורר אתערותא דלעילא. ###### Bat Ayin, Tazria 24 [Bat Ayin, Tazria 24](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/24) **וזהו** כי תזריע, גימטריא ג' פעמים יראה אהבה, פירוש כשהתחיל רק לזרוע ולהתעורר ג' בחינות אלו. מיד וילדה זכר, ר"ל מסייעין אותו מן השמים לבא לבחינת הולדת זכר מכח אל הפועל, המרמז לג' בחינות הנ"ל, כי תבת זכ"ר במילואו כזה זיי"ן כ"ף רי"ש גימטריא ג' פעמים יראה אהבה. גם תיבת זכר גימטריא ברכה, מקור ההשפעה באתערותא דלעילא. ###### Bat Ayin, Tazria 25 [Bat Ayin, Tazria 25](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/25) **וחודש** ניסן מרמז על בחינה ג', שאינו רוצה כלל בקבלת פרס, כי נסן חסר יוד בגימטריא כסף, והיו"ד מרמז על בחינת אהבה עליונה (ע' ת"ז ת' ע' קכא:), פירוש שנכספה וגם כלתה נפשי רק לאהבה עליונה, לכך נקרא ניסן החודש הזה (שמות יב ב), שבחינת ניסן זה הוא שכרו כדאיתא (אבות פ"ד מ"ב) שכר מצוה מצוה, המצוה שעושה זה הוא שכרו אצלו, שכל התענוגים כלא חשובים אצלו נגד התענוג הגדול והנפלא שיש לו בעת עשיית המצוה, אבל העובד על מנת לקבל פרס הן בעולם הזה הן בעולם הבא אפילו ביראה ואהבה אין השכר תיכף רק מצפה לתשלום גמול לעתיד, אבל בזה השכר הוא תיכף, יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון: ###### Bat Ayin, Tazria 26 [Bat Ayin, Tazria 26](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/26) **או** יאמר על דרך זה, גם להבין טעם הכפל של ימי טהרה אצל נקבה. דהנה איתא (פסחים נ:) לעולם יעסוק אדם בתורה אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. והקשה בתוספות (ד"ה וכאן) מהא דאיתא (ברכות יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא, ותירצו, כאן לקנתר, כאן על מנת להקרא רבי, ומזה יכול לבא להזדככות החומריות ללמוד תורה לשמה. ###### Bat Ayin, Tazria 27 [Bat Ayin, Tazria 27](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/27) **וביאור** לימוד תורה לשמה הוא על דרך זה, כמו שאיתא בגמרא (ע' זח"ג נג:) למה נקרא שמה תורה, שמורה דרך, היינו שעיקר הלימוד יהיה על בחינה זו שלא לצפות לשום תשלום גמול לא בעולם הזה ולא בעולם הבא עבור לימודו, רק מחמת שהתורה מורה לו דרך לעבודת ה' להיות סור מרע ועשה טוב שלא על מנת לקבל פרס, וכשהוא לומד בזה הכוונה התורה מביאו לידי כך להמתיק בחינת מדת הדין, שעל זה מרמז שם אלקים (זח"ג לט:) שהוא גימטריא הטבע (ע' גינת אגוז ח"א דף ה ע"ג, פרדס שי"ב פ"ב), ויהיה נכלל במדת הרחמים שעל זה מרמז שם הוי"ה ב"ה (ת"ז ת' כב סז.), היינו שיהיה נמאס בעיניו כל הדברים הטבעיים וכל הדברים הגשמיים כל שהוא רק להנאתו, ואפילו גמול בעולם הבא שהיא הנאה רוחנית, כדאיתא (ברכות יז.) צדיקים יושבים וכו' ונהנין מזיו השכינה, גם זה לא נחשב בעיניו כלל. ###### Bat Ayin, Tazria 28 [Bat Ayin, Tazria 28](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/28) **וכל** כוונתו יהיה רק לעשות נחת רוח לבורא עולם ב"ה, אפילו בשעה שהוא מוכרח לעשות צרכיו ההכרחיים גם כן יהיה כוונתו רק למלאות רצונו ית' ולא למלאות תאוותו ח"ו, ובחינה זו היא בחי' אבות, אברהם מרמז על בחינת חסד (זח"א מז:), להיות סור מרע ועשה טוב בתורה ומצות, יצחק מרמז על בחינת גבורה (זח"ג לא.), ויעקב מרמז על בחינת תפארת (זח"א קנז:) התחברות חסד וגבורה (זח"ג לח:), היינו שאפילו בשעה שהוא עוסק בצרכי גשמיים שהוא בחינת גבורה, גם שם אינו מבקש רק שמו הקדוש הוי"ה ב"ה, ואינו דורש טובתו ותאותו והנאתו כלל וכלל. ###### Bat Ayin, Tazria 29 [Bat Ayin, Tazria 29](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/29) **ולבחינה** זו אי אפשר לבא רק על ידי לימוד התורה לשמה, וזה מרומז בפסוק (משלי ג יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, דהנה בחינה הנ"ל מכונה בשם דרך גימטריא ב"פ הוי"ה אלקים כמ"ש בספרים (ע' לק"ת לך לך עה"פ ויהי בימי אמרפל, מא"א מע' הד אות יד), מרמז על התכללות בחינת אלקים בבחינת הוי"ה ב"ה. גם בחינה הנ"ל מכונה בשם שלום, שבחינת שלום הוא בחינת התחברות ב' דרכים הפכיים, שהוא כמו התחברות חסד וגבורה. וזהו דרכיה דרכי נועם, היינו הדרך שהתורה מורה לנו הוא דרך נועם, שעל ידה נמתקו כל הבחי' גבורות כנ"ל, וכל נתיבותיה הוא בחינת שלום כנ"ל. ###### Bat Ayin, Tazria 30 [Bat Ayin, Tazria 30](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/30) **וזהו** סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים לד טו), היינו שצריך להיות כל כך סור מרע ועשה טוב עד שתבקש בחינת שלום, היינו בחינת התחברות חסד וגבורה, שאפילו כשיעסוק בגשמיות הוא בחינת גבורות, יהיה מעלה אותם וממתיק אותם. ###### Bat Ayin, Tazria 31 [Bat Ayin, Tazria 31](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/31) **וזהו** רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם וגו' (דברים י טו), דהנה בחינות הללו מרומזים בנקודות חולם שבא קמץ ר"ת חש"ק (ת"ז הקדמה י., ת"ז ת' סט קד.), שקמץ מרמז על בחינת חסד כמ"ש וקמץ הכהן (ויקרא ה יב, ת"ז הקדמה ה.), שבא מרמז על בחינת גבורה בחינת אש (ת"ז שם), חולם מרמז על בחינת תפארת (ת"ז ת/ סט קד.), התחברות חסד וגבורה (זח"ג לח:). ולבחינה זאת אי אפשר לבא רק על ידי לימוד התורה לשמ"ה, וזה מרומז בנקודות אלו חול"ם שב"א קמ"ץ גימטריא תור"ה. ###### Bat Ayin, Tazria 32 [Bat Ayin, Tazria 32](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/32) **ואף** על פי כן מי שמכוון לתשלום גמול בעולם הזה או בעולם הבא יש הבדל בינו לבין עכו"ם, שעל כל פנים הוא מאמין באמונה שלמה שיש שכר ועונש והכל הוא בהשגחתו ית', אבל העכו"ם כל מעשיהם הם רק להנאת עצמם, ואינם מאמינים בשכר ועונש ובהשגחתו ית'. ###### Bat Ayin, Tazria 33 [Bat Ayin, Tazria 33](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/33) **וזהו** רק באבותיך חשק ה', שחשק ה' הוא רק בבחינת אבות, שהיא בחינת חש"ק. ואף על פי כן ויבחר בזרעם אחריהם, היינו שהם בבחינת אחוריים, שבחינת חש"ק בחינת אבות הוא בחינת פנים, ובחינה ב' הוא בחינת אחוריים, ואעפ"כ בחר ה' בכם יותר מכל העמים, שעל כל פנים מאמינים בהשגחתו ית', ואומות העולם אינם מאמינים כלל. ###### Bat Ayin, Tazria 34 [Bat Ayin, Tazria 34](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/34) **והנה** מי שעוסק בתורה ומצות ומעשים טובים ומכוין להנאת עצמו לתשלום גמול בעולם הזה, הוא בחינת נוקבא יולדת ומפלת, היינו שאינו דבר הקיים, כך מי שמכוין לתשלום גמול בעולם הזה וודאי אינו יכול להשיג משאלות לבו, שיכול להיות בזה בחינת נסיון. אבל מי שעוסק בתורה ומצות על מנת לקבל פרס בעולם הבא, אעפ"י שאינו דרך הנכון אעפ"כ הוא דבר הקיים, שבוודאי ישיג, שהבורא ברוך הוא בוודאי יתן לו חלקו בגן עדן, שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה (ב"ק לח:), על כן מכונה זה הבחינה בבחינת זכר. ###### Bat Ayin, Tazria 35 [Bat Ayin, Tazria 35](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/35) **וזהו** אשה כי תזריע וילדה זכר, היינו שההולדה שלו יהיה בבחינת זכר על מנת לקבל פרס בעולם הבא, וטמאה שבעת ימים, שגם זה אעפ"י שכוונתו לקבל תענוג רוחני אעפ"כ אינה עיקר העבודה. והעיקר הוא שלשים יום ושלשת ימים תשב, היינו שעיקר הוא לבא מבחינה זו שלא לשמה לבחינה ג"ל, היינו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קיט יח), שהיא בחינת תורה לשמה. ###### Bat Ayin, Tazria 36 [Bat Ayin, Tazria 36](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/36) **ואם** נקבה תלד, היינו שההולדה תהיה בבחינת נוקבא, על מנת לקבל פרס בעולם הזה, וטמאה שבועיים, שזה מדרגה הפחותה יותר, על כן וששים יום וששת ימים וכו', היינו לראות לבא מקודם מבחינה זו לבחינת גל עיני וגו' על מנת לקבל פרס בעולם הבא, ואח"כ יבא מזה לבחינת ג"ל אמיתי, כמאמרם ז"ל (פסחים נ:) מתוך שלא לשמה וכו'. ###### Bat Ayin, Tazria 37 [Bat Ayin, Tazria 37](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/37) **לכך** כתיב ואם נקבה תלד, ולא כתיב ואם תלד נקבה, דכשהוא בבחינת נוקבא אינו בוודאי שיהיה הולדה, היינו שישיג משאלות לבו, רק מזה יוכל לבא לבחינה גדולה מזו, עד שיזכה לבא לבחינה אמיתית שהוא לימוד התורה לשמה, שנזכה לזה אמן כן יהי רצון: ###### Bat Ayin, Tazria 38 [Bat Ayin, Tazria 38](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/38) **אדם** כי יהיה בעור בשרו וכו' לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן וגו' (יג ב). הנה איתא בזוה"ק (זח"א כו:) לערב רב אתהפך להם ענג לנגע, **ושמעתי בשמו של הרב הקדוש מוהר"א הכהן ז"ל מ"ק קארעץ** דזהו הפירוש בכתוב (ויקרא יג ה) והנה הנגע עמד בעיניו, שלא ניתהפך העין להיות הצרוף ענ"ג. ###### Bat Ayin, Tazria 39 [Bat Ayin, Tazria 39](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/39) **והנה** לבאר זה, דאיתא במשנה דאבות (פ"ה מי"ט) עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע וכו'. ונוכל לומר שזהו הפירוש בכתוב (במדבר כב כב) ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו, ומבואר בזוהר הקדוש (זח"ג רז:) מלאכא דרחמי הוה, לשטן לו דייקא. והיינו שהיה רוצה להפך מדותיו מרעה לטובה, שיהיה לו נפש שפלה ועין טובה ורוח נמוכה וזהו שט"ן ש"פלה ט"ובה נ"מוכה. ואפשר לומר שלזה עמד בשלשה מקומות, ואפשר שרמזו זה בדבריהם ז"ל שאמרו (תנחומא בלק ח) סימני אבות הראהו, זהו סימני אבות, ג' מדות הנ"ל, ובזה השפיל דעתו באותה שעה שאפילו דעת בהמתו לא ידע (ברכות ז., תנחומא בלק י), וזהו המקור למדות טובות הללו רוח נמוכה, וכאשר יהיה בו מדות הללו לא יחפוץ בקללה ויהיה ראוי לברך אותם, כמ"ש לאברהם אבינו ע"ה והיה ברכה (בראשית יב ב), וכן הוא אומר (משלי כב ט) טוב עין הוא יבורך, קרי ביה יברך כמבואר בזוהר הקדוש (זח"ג סג:). ###### Bat Ayin, Tazria 40 [Bat Ayin, Tazria 40](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/40) **והנה** עין טובה מרומז ומכונה בשם עין ימין, ועין רעה בשם עין שמאל. והנה בענ"ג העין הוא מימין, והוא עין טובה, והנון עם הג' המה נגררים ונסמכים אל העין מימין, הנון היא נפש שפלה, והג' נתחלף בר' בא"ת ב"ש והוא רוח נמוכה. ובנגע העין הוא משמאל, מרומז על עין רעה, והנון עם הגימל גם כן בהיפוך, מתלמידיו של בלעם הרשע. ###### Bat Ayin, Tazria 41 [Bat Ayin, Tazria 41](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/41) **ונוכל** לרמוז זה בפסוק (ויקרא יב ב) אשה כי תזריע וגו'. כי ר"ת של ר"וח נ"מוכה נ"פש ש"פלה ע"ין ט"ובה היא גימטריא תרע"ט, והנה אות טי"ת היא בעצמה טוב ולכן נכלל בו מספר טוב, ולזה מספרם תזריע (ר"ל ז' י' של תזריע גימטריא טוב). ובזה וילדה זכר, היא ברכה, שעל ידי מדות הללו בבחינת אדם, בתו של אברהם אבינו אשה יראת ה', נולד בחינת ברכה, כמאמר הכתוב והיה ברכה, ואז היא פתיחא דברכאן, וההיפך מזה היא הנגע סגירא דטובא סגירא דנהורא כמבואר בזוה"ק (זח"ג מט:). ###### Bat Ayin, Tazria 42 [Bat Ayin, Tazria 42](https://torahapp.org/share/book/Bat%20Ayin/s/Tazria/r/42) **וזהו** זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו (ויקרא יד ב), והנה זא"ת היא מיעוט, היינו שישפיל דעתו ברוח נמוכה ונפש שפלה. ומרומז ביום טהרתו שהוא מספר תרע"ח ועם הכולל הוא מספר תרע"ט, שהוא רוח נמוכה ונפש שפלה ועין טובה.