## Batei HaNefesh on Pesach Haggadah, Magid, Four Questions

###### Batei HaNefesh on Pesach Haggadah, Magid, Four Questions 2:1
[Batei HaNefesh on Pesach Haggadah, Magid, Four Questions 2:1](https://torahapp.org/share/book/Batei%20HaNefesh%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_Four%20Questions/r/2:1)

**מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.** פ' ע"פ דף קט"ז ע"א אמר רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירותא ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר א"ל בעי לאודויי ולשבוחי א"ל פטרתן יתי מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו. פירש הרב מהר"ר יוסף דוד ז"ל במ"ש רב נחמן דרו נהים כריסי' לא שוי ולהכי אמר ליה דמפיק ליה לחירותא ויהיב ליה כספא ודהבא דאלו מפיק ליה לחרותא לחוד. לדידיה הוא רע לו שרוצה לאכול הרבה ואין לו ומשו"ה אמר ויהיב ליה כספא ודהבא כדי לאכול לשבעה. והשיב בעי לאודויי ולשבוחי עכ"ד: 
**ואפשר**כמ"ש רז"ל דכשיצאו ישראל ממצרים אז אמרו הגוים כי כל המכות היו בעבור שפרעה התריס נגד ה' ואמר מי ה' וכו' אבל כשראו שהצילם מפרעה בים סוף ונטבעו והם מוקפים ענני כבוד ומן ובאר ידעו כי הכל עשה בעבור ישראל. ומשו"ה אמר עבדא דמפיק מאריה לחירותא ויהיב ליה כספא ודהבא דאלו אפיק ליה לחרותא לבד היה אפשר דלאיזה סיבה הי' זה ולא הי' לעשות נ"ר לעבד. אבל כשנתן לו כסף וזהב הוא מופת חותך דהוא לכבוד העבד ולעשות לו נ"ר ולכן השיב בעי לאודויי על החירות ולשבוחיה על שנתן לו הכסף והזהב: 
**והנה**רשב"ם ז"ל כתב וז"ל פתח ואמר לאחר שאלת הבן התחיל לומר עבדים היינו וגומר ההגדה בשבח והודאה כלומר כן עשה לנו הקב"ה שהיינו עבדים ויוציאנו משם עכ"ל. ודברים ככתבן קשים לשמוע. והיותר נכון נראה שהם שתי לשונות. וכצ"ל עבדים היינו לאחר שאלת הבן. פתח ואמר התחיל לומר עבדים היינו וגומר וכו'. וכונתו שהוא תופס עמ"ש בש"ס ושמואל אמר עבדים היינו ובזה אתא רשב"ם ואמר דלשמואל יאמר עבדים היינו אחר שאלת הבן וזהו דיבור אחר וכונתו דלשמואל עבדים היינו לאו התחלה גמורה אלא קרי ליה מתחיל בגנות דאחר שאלת מה נשתנה הוא יאמר עבדים. ואח"ך הוא דיבור אחר פתח ואמר וקאי על ר"נ ומפרש דהתחיל עבדים וגומר ההגדה בשבח והודאה כלומר כן עשה וכו' ודוק כי קצרתי. והש"ס מייתי הא דר"נ אמר לדרו. ללמד דא"צ שאלה ע"ד מה נשתנה אלא סגי בשאלה כל דהו כדעבד ר"נ לעבדו ובזה אמר לו פטרתן מלומר מה נשתנה ודוק היטב: 
**והנה**בשמחת הרגל בתוך הדברים כתבתי דטעם איסור משהו דרך דרש היינו כי בליל פסח היה חסר משהו ח"ו ליכנס לנ' ש"ט וכו' ע"ש וזה כתבתי כפי פשט הדברים אבל זה אינו לפי הקדמה מז"ה ז"ל דל' יום קודם התחיל ה' להוציא נשמות ישראל מתוך הקליפות עד שבליל פסח כבר יצאו כלם מהסט"א וכו' כמ"ש במק"א ולפי דבריו יש לומר דמאחר דבליל פסח ממש נגמר הוצאתם מהסט"א משו"ה מליל פסח יש איסור משהו ולא קודם ודוק כי קצרתי:


###### Batei HaNefesh on Pesach Haggadah, Magid, Four Questions 2:2
[Batei HaNefesh on Pesach Haggadah, Magid, Four Questions 2:2](https://torahapp.org/share/book/Batei%20HaNefesh%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_Four%20Questions/r/2:2)

**מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבלין וכו'.** אפ' דהתנוק אשר אביו מדריכו ומחנכו להיות עניו ושיסתפק במועט וכיוצא ממדות תוריות תרומיות הטב חרה לו כי הלילה הזו ב' טבולים כדרך גדולים ועשירים ועל כן שואל מה נשתנה הלילה הזו שבכל הלילות אין אנו מטבלים אפילו פעם א' ולמדתנו להתנהג בצדק ויושר. והלילה הזו כגדולי העשירים. ולא עוד אלא דבר ואיפכו מצה הרומז ליצר הטוב. ומרור המורה לקבל היסורין. והסבה כגדולים וגאים. ויאמר אביו שמע בני הני מילי הם לזכור כי עבדים היינו ויוציאנו. ואינם במקרה ולגאוה ולגדולה כאשר דמית היות לכבוד ולתפארת והמנהג כמנהג עשירים גאים ח"ו ולא יעשה כן במקומנו כי אם להודות לה' כל תגמולוהי אתוהי כמה רברבין ותמהוהי: