## Be'er Mayim Chaim, Exodus

###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:1)

**אז** ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. כלומר שעלה בלבם לשיר השירה הזאת לשם הוי"ה הרחמים מה שלכאורה היה צריך לשיר לאלהים כי הוא העושה הדין והוא המנער מצרים בתוך הים, ואך משונה הדין והגבורה הזה כי נעשה בכח ה' יד הגדולה, ועבור כן ויאמרו לאמר, שאמרו שכך צריך לאמר בנוסח שירה זאת, אשירה לה' פירוש לשם הוי"ה ולא לאלהים, והטעם כי גאה גאה ותרגומו ארי אתגאי על גותניא וכאמור שעל אלו המתגאים נגד שמו יתברך ואומרים מי ה' אשר אשמע בקולו, בא הנקמה והדין מבחינת הוי"ה יד הגדולה שיתגדל שמו בעולם, ועל כן אנכי לה' אשירה שהוא הוא עושה עתה נקמה בגוים תוכחות בלאומים, ואמרו עוד סוס ורכבו רמה בים, כלומר כי לא זה לבד שגדול אדונינו ורב כח בעולם הזה לעשות במלכי אדמה באדמה מה שירצה כי אף על צבא המרום במרום לו הגדולה והגבורה ומושל בעליונים ותחתונים לעשות בהם כרצונו, והנה הם והשר שלהם השליך במצולה, כמאמר חז"ל (שמות רבה כ"ג, ט"ו) סוסיהם ורוכביהם לא נאמר אלא סוס ורוכבו מלמד שנטל הקב"ה שר שלהם תחילה והשליכו לתוך הים, ואמר רמה ולא ירה ואמרו חז"ל (תנחומא בפרשה זו י"ג) שהיו עולין למרום ויורדין לתהום ואין נפרדין וכו', וגם זה הוא להגיד כי נעשה דבר הזה בגדולה וגבורה כאחד, ועל כן נעשה הדין בכל השלימות להעלותן ולהורידן מאיגרא רמא לבירא עמיקתא מה שאין כן בחינת הדין לא יגביה רק ישפיל לארץ, כי זה מדתו בדין והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:2)

**ב** או יאמר הכתוב אז ישיר וגו' עד כי גאה גאה. כי הנה נודע דברי רבותינו ז"ל (גיטין נ"ו:) כל המיצר לישראל נעשה ראש וכו', ולהבין זאת מאין זכו מצֵירי ישראל להעשות ראשים. נראה, כי ידוע אשר לא תדמה מפלת והשפלת איש נבזה וחדל אישים מנוגע ומעונה למפלת שר הגדול שבגדולים אשר כבר היה בגדולה למעלה למעלה, ולכן אומר הכתוב (איכה א', ט') ותרד פלאים כי הפלא ופלא היה בירידתן שהיה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, והוא מובן לכל. אשר על כן המיצר לישראל והקב"ה רוצה להפילו ואם יפילנו בקטנותו לא יכאב לבבו כל כך, ועל כן הקב"ה מגביהו ומנשאהו לכל לראש ואחר כך משפילו ומורידו לארץ, וזאת חרוץ משפטו בעד אשר הֵיצר לישראל. ועוד אפשר לומר, כי הקב"ה נקרא מתגאה על גאים, כי אין כבוד לגדולת אלהינו ברוך הוא וברוך שמו שיעמוד עצמו עם כל איש נבזה ושפל להשפילו, כי (תהלים צ"ג, א') ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז וגו', כלומר בזה ניכר המלוכה כשהוא לובש גאות והתאזר עוז להשפיל גאים עדי ארץ באלו המנושאים הגבוהים והמתגאים בעולם, ולא באיש הקטן השפל, וכמאמר חז"ל (מנחות נ"ג.) יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים, יבוא אדיר זה הקב"ה ויפרע לאדירים אלו ישראל מאדירים אלו המצרים, באדירים אלו המים, כי זה נאה לאדיר שיפרע מאדירים ולא מאיש השפל הנבזה ועל כן המיצר לישראל נעשה ראש ומגביהו הקב"ה, שיהיה כבודו של הקב"ה בזה כביכול ברוך הוא וברוך שמו להשפילו. אף שכל הגוים כאין נגדו כאפס ותהו נחשבו לו, מכל מקום מתנהג בעצמו בדרך אשר יובן לבני העולם השפל גם כן, ולזה אומר הכתוב (תהלים צ"ב, ח') בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד, כלומר כי זה אשר פורחין הרשעים כמו עשב ומתגדלין ומתנשאין למעלה, זה הכל בשביל להשמדם עדי עד עבור שני הטעמים האמורים. או למען השפלתו מאיגרא רמא, או שאין הקב"ה מתגאה כי אם על הגאים. גם לזה אמר (שם ל"ז, ל"ה) ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ויעבור והנה איננו, הכל על דרך זה. ועל כן אדם הרואה הצלחת השר המיצר לישראל ואינו יודע טעמים האמורים שזה הוא מפלתו, הוא תמה בעצמו לאמר מה זאת עשה אלהים להגביה לזה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:3)

**והנה** נודע מדברי מרן האר"י ז"ל (בפרי עץ חיים שער הזמירות) אשר תיבת אז רומז על שלושה יחודים נוראים הכוללים כל העולמות עיין שם, ועל כן אמר משה לפני הקב"ה (שמות ה', כ"ג) ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה וגו'. כי הפליא פלאות להבין את אשר נעשה. כי היות שהוא הכין דיבורו ומחשבתו לדבר אל פרעה ביחודי שמותיו ברוך הוא וברוך שמו הכלולים באז בכדי להכניע את פרעה ולנצח כל המקטריגים, ועתה לא די שלא הועיל אלא אף שנתגדל פרעה ביותר ויותר לעשות דוקא עשיות להראות שאין שליט ומושל עליו והרע עוד לישראל מאשר לפנים, ותמה על זה ושאל לו באלהים על זה הדבר, והוא לא ידע שזה הוא סיבת הכנעתו ומפלתו כי לפני שבר גאון כנ"ל. ולזה השיבו אל עליון עתה תראה אשר אעשה וגו', כלומר כי עתה בודאי תראה אחר שנתגאה לבו כל כך כי בעבור זה היה כל זאת, והנה אמרו חז"ל (שמות רבה כ"ג, ג') דבר אחר אז ישיר משה וכו', אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך וכו', יודע אני שחטאתי לפניך באז שנאמר ומאז באתי אל פרעה וגו', הרי אני משבחך באז וכו' עד כאן, כי משה חטא במה ששאל בה' למה הרע לעם הזה אחר שדיבר אל פרעה ביחודי שמותיו יתברך הנרמזים באז, כי היה לו לידע ולהאמין אשר ודאי יעשה הקב"ה את אשר אמר, ועל כן עתה כשנתוודע לו אשר זה ודאי אמת גדול כי ביחודי השמות של אז ודאי הכניעו ושברו לגמרי וזה הוא האות אשר נתגדל והתנשא תיכף אחריו, כי זה הוא מפלתו, וגאונו זה לפני שבר הוא לו. ועל כן פתח פיו בחכמה ושיבח לבחינת אז הלז ואמר אז ישיר משה כלומר ששר על הבחינה הנפלאה הזו בחינת אז אשר תיכף בדברו אליו שיבר והכניע כל אלילי מצרים בזה. ונעשה תיכף בפרוח רשעים כמו עשב וגו' להשמדם עדי עד. וגמר אומר והטעם כי לא נעשה תיכף מפלתו והכנעתו, כי הנה גאה גאה כלומר שדרך הקב"ה להיות מתגאה על הגאים דוקא, וזה כבודו יתברך להיות רם על רמים, או בכדי להורידו מאיגרא רמא וכו', ועל כן אני משבח ומפאר לשלושה יחודים הנפלאים אשר באז, כי נפלאים המה להשפיל את אויבי ה', ומה שנתגאה פרעה אחרי שמעו אותם, הכל הוא לכבוד הבורא יתברך להיות יציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד, ועל זה אמר הכתוב, (שם צ"ג, ב') נכון כסאך מאז וגו' נשאו נהרות וגו', פירוש כי הן נכון כסאך מאז הראשון שאמר משה אל ה' ומאז באתי וגו', כי הן גם אז כבר נעשה מפלת פרעה וחילו, ואך מה שנשאו נהרות ה' כי אין נהרות אלא המלכויות שנושאים את עצמם ושופטים את ישראל כמאמר חז"ל (ילקוט תהלים רמז תתמ"ח), נשאו נהרות קולם שאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו, הכל בשביל שישאו נהרות דָכְיָם, פירוש שישאו הנהרות הללו הגדולים את דכים מה שאני מדכאן ביסורים קשים ובמה מקולות מים רבים אדירים משברי ים כי אדיר במרום ה', ועל כן יבוא אדיר ויפרע מאדירים באדירים כאמור, ועל כן במה שקלקל משה וגרע ח"ו בבחינת אז יחודים הנוראים הללו תיקן עתה ונתן דעתו לתת שיר ושבח לאלו היחודים מה שלא הבין תחילה ועתה בא וחקרה וספר שבחה מאז.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:4)

**ג** עוד יתבאר אומרו אשירה וגו' כי גאה גאה וגו'. כי נודע מה שכתב מרן האר"י ז"ל (בכוונת חנוכה ופורים) במה שאנו אומרים שעשה נסים לאבותינו וגו', כי שעשה, הוא סוד מיתוק הדינים של אלהים על ידי שם אל שהוא בחסד בסוד הכתוב (תהלים נ"ב, ג') חסד אל כל היום, כי ש"ע מן שעשה הוא מספר שני פעמים אל במלואן והם הש"ע נהורין הנמשכין מאריך ששם רחמים פשוטים חסדי אל, וש"ה רומז אל שם אלהים שבמילוי יודין הוא גימטריא שי"ן ועם ה' אותיות של אלהים הוא ש"ה, וש"ע נהורין הללו הם הממתיקין לדיני אלהים, ואז נתהפך הדין על ראש שונאי ישראל, כי אויבי ישראל ושונאיהם אין להם יניקה כי אם מבחינת הגבורה דאלהים דקדושה אשר משם מתפשט ומשתלשל עד בחינת אלהים אחרים ח"ו, כמו שאיתא בזוה"ק כמה פעמים (ועיין בליקוטי תורה בראשית בסוד חטא אדם) ועל כן כאשר אלהים דקדושה נמתק ונתבסם ונכלל ברחמים, אז ממילא אין שום יניקה לבחינת אלהים אחרים, וכל בחינת החיצונים והקליפות נופלין לעומקא דתהום רבה ונתהפך עליהם כל בחינת הדינים והיסורים והפורענות לאבדם לעד ולעולמי עולמים, ועל כן אנו אומרין שעשה נסים לאבותינו, כי על ידי בחינה שעשה המתקת אלהים דקדושה בזה נעשה נסים לאבותינו שגאלם ממות לחיים ונהפך כל הדינים על ראש שונאי ישראל.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:5)

**ואפשר** זה פירוש הכתוב (ישעיה כ"ד, כ"א) יפקוד ה' על צבא המרום במרום וגו', כי פקידה הוא לטוב כמו וה' פקד את שרה וגו', ונודע מדברי האר"י ז"ל (בליקוטי תורה על פרשה זו) שהוא על ידי רבוע שם ע"ב העולה פק"ד, וכמאמר הכתוב (רות א', ו') כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם, כי גם פרנסה באה על ידי הפקידה שבשם ע"ב. ועל כן אמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום הוא צבאות אלהים להיות נמתק ונתבסם, וממילא נתבטל ונכשל כח אלהים אחרים ונפל עזור כל מלכי האדמה באדמה. ואפשר לזה אמר הכתוב ויוש"ע ה' ביום ההוא, כי בחינת הנוקבא מכוּנה על שם אלהים שהיא בחינת הדינים והיא נקראת חוה ועם ג' אותיותיה הוא כ"ב, והוא מנין וי"ו שבויוש"ע (או אפשר שה' אותיות שבויוש"ע רומז אל ה' אותיות אלהים) והש"ע הנותרין הם הש"ע נהורין הממתיק לשם אלהים, ועל ידי זה נעשה הישועה והנסים לישראל ונהפך הדין על פרעה וחילו. והנה התרגום אונקלוס פירש כאן כי גאה גאה, ארי אתגאה על גותניא וגאותא דיליה הוא וכו' ולכאורה דבריו צריכין פירוש, ואכן כוונתו על האמור, כי מה שאמר הכתוב כי גאה גאה סוס ורכבו רמה וגו', לכאורה אין זה כבוד הבורא להתגאות על סוס פרעה, ואכן עיקר הגאות הוא מה שנתגאה למעלה למעלה ופקד על צבא המרום במרום להמתיק דיני אלהים לכללן ברחמים, להיות האלילים כליל יחלוף ונעו כל אלילי מצרים מפניו מפני פחד ה' והדר גאונו וזאת נעשה ממילא כאשר נמתק אלהים דקדושה, אז חללים יפלו כל מלכי האדמה. והנה תיבת גאה מורה על שם אלהים, כי הג' מורה על שם הג' מילואין אשר בשם אלהים ביודין בההין באלפין כנודע, וא' רומז על אלהים פשוט כמו שמובא בכוונת האר"י ז"ל (בכוונת הא' של ראש חודש עיין שם) ובכוונת נצר חסד לאלפים שהוא לשמות המתחילין באלפין, והה' מורה על ה' אותיותיו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:6
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:6)

**וזה** אמר הכתוב אשירה לה' כי גאה גאה. פירוש שהוא נתגאה על מי שנאה לו לקרותו גאה והוא אלהים דקדושה שכללו ברחמים להמתיק את הדין לגמרי, ועל כן מסיים וגאותא דיליה הוא, כלומר שלא נתגאה על סוס פרעה ופרשיו רק גאותא דיליה הוא שהמתיק הדין דקדושה והכרית כל אלהים אחרים בזה וממילא סוס ורוכבו רמה בים, כי רק מלך אלהים על גוים שגוים שואבים חיותם והשפעתם מגבורת אלהים אשר מתפשט עד אלהים אחרים ח"ו, אבל כשנמתק אלהים דקדושה ברחמים ממילא סוס ורכבו רמה בים, הן ס"מ ונוקבא דקליפה הרמוז בהם כרשום בכוונות, והן חיל הגשמיים כולם נבהלו נחפזו צללו כעופרת במים אדירים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:7
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:1:7](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:1:7)

**ד** גם יאמר הכתוב אז ישיר משה וגו'. כי הנה חז"ל (רבה ותנחומא בפרשה זו) הקשו ולמה באז, ואמנם לפי מה שאמרנו למעלה, אשר בקריעת ים סוף היה נס בתוך נס שני הפכים בנושא אחד, כי בעת שעברו בני ישראל את הים ביבשה, ותיכף הלכו המצרים אחריהם ועמדו שניהם בחרבה בים אז נקרע הים לחצאין וישובו המים בחציו בחלק אשר היו המצרים עומדים בתוכו וצללם כעופרת, וחציו השני היה חריבה ויבשה להעביר לבני ישראל ועיין בדברינו למעלה (בפסוק (י"ד, כ"ז) ויט משה וגו'), וכל זה היה כי עשה הקב"ה באותו הלילה בכחו דין ורחמים ברגע אחד דין למצרים ורחמים לישראל וזה היה עיקר הפלאת נס הזה כמו שאיתא בזוה"ק (וירא קי"ג:), מה שאין האדם יוכל לעשות כן, כי האדם אם מלא שמחה ונחת לא יעשה ברגע ההוא שום דבר רוגז וכעס, ויניח דבר הרוגזה על עת אחר לעשותו וכן להיפך כשהוא מלא רוגז וכעס לא יעשה בעת ההוא חסד ורחמים כי הוא מוגבל ולא יעשה שני הפכים בעת אחד, מה שאין כן אלהינו ברוך הוא וברוך שמו הכל יכול ועושה דין ורחמים ברגע אחד. והנה נודע מכוונות אשר תיבת אז רומז למספר שמנה אותיות של הוי"ה אדנ"י עיין שם, והוא בחינת דין ורחמים, ולזה אמר הכתוב אז ישיר משה, שזה היה עיקר שיר ושבחה של משה להללו באז, אשר אין כמהו שעשה דין ורחמים ברגע אחד, בשני שמותיו הקדושים הוי"ה ואדנ"י הנרמזים באז. ואמרו עוד בשבחן,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:2:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:2:1)

**עזי** וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי וגו'. זה יבואר על פי דברינו האמורים למעלה בפסוק (י"ד, כ"ט) ויושע ה' שפלאי פלאות נעשה בנס הזה שהדין הגדול שנעשה באבדן המצרים נעשה על ידי שם הוי"ה יד הגדולה ולא בשם אלהי"ם בחינת הדין עיין שם באריכות. והנה נודע מדברי האר"י ז"ל אשר שם הוי"ה ואלהים מחולקים זה מזה בסידורן, כי שם הוי"ה כשהוא שלם במלואו אז הוא מורה על הרחמים וכשהוא נחלק מורה על הדין כי שם י"ה מורה בדין בסוד הכתוב (תהלים צ"ד, י"ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. ובשם אלהים הוא להיפך כי כשהוא נכתב כולו מורה על תגבורת הדין, וכשהוא נחלק מורה על החסד בסוד הכתוב (תהלים נ"ב, ג') חסד אל כל היום. והנה מפלת מצרים שהיה מסוד שם הוי"ה הרחמים שעשה בהם דין ודאי אשר כל השם נתעטף בשם י"ה שמורה על הדין ועשה נקמה בגוים כי הרשעים הפכו מדת הרחמים למדת הדין ונגלל שם הוי"ה באותיות הראשונים לבד שם י"ה ליסר לשונאיו, (כי אם לא כן מאין ימצא בחינת הדין ברחמים גמורים, והבן) ובישראל שזכו להפך מדת הדין לרחמים ודאי שם אלהים נגלל ונתעטף בשם אל להנהיגם ברחמים, ועל כורחך אתה צריך לומר כן, כי נודע אשר הקפאת התהומות בלב ים ולהציב המים כמו נד שלא יעברו המים כדרכן, מוכרח להעשות על ידי בחינת הדין כי זה בחינת הדין וקימוץ הוא לעכב התפשטות המים הנגררים בחסדי אל, ורק כי בחינת הדין הזה היה להם לרחמים לעבור בתוכו ביבשה, ועל כן ודאי היה נעשה על ידי שם אלהים בחינת הדין רק שנתעטף בשם אל להיות חסד לישראל. ועל כן אמרו ושבחו ישראל בשני אלה, אחת עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, פירוש עוזו ונקמתו מה שהכרית כל פועלי און בשם י"ה כאמור זה היה לנו לישועה (וכפירוש רש"י לפי דרכו עיין שם שהוא שם דבר) וזה הוא מדת הרחמים שהיפכו למדת הדין, והשנית זה אלי מה שזכינו אנחנו להפך מדת הדין לרחמים מאלהים שם אל להפך את הים לחרבה, ואנוהו שאספר נויו ושבחו לבאי עולם. וכללו עוד שני השבחים יחד ואמרו אלהי אבי וארוממנהו, כי אבי סתם יאמר על יעקב אבינו שהוא בחיר האבות בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, ועל כן הכתוב אומר (ישעיה מ"ג, א') בוראך יעקב, ונודע אשר יעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים אהל חסד ואהל גבורה בחינת עמודא דאמצעיתא, ובזה נכלל כל השבח הנזכר הן זמרת י"ה והן זה אלי, ולו ארומם בשיר ושבחה. ולא תקשי לך על הכפל כי כן דרך בעלי השיר לומר בשבחן כפל דבר אחד במלות שונות כידוע, ואמר עוד בהודאתן למלך הכבוד לפי הנזכר.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:3:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:3:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:3:1)

**ה'** איש מלחמה ה' שמו. כי נודע מה שמבואר בכמה מקומות בכתבי קודש קדשים מרן האר"י ז"ל אשר בעת התגברות הדינים בעולם וח"ו הימין נכלל בהשמאל אז כל ההויות נעשים בסוד אלהים בסוד הכתוב (מלכים-א י"ח, ל"ט) ה' הוא האלהים, כי אין שם הוי"ה שולט בעולם והוא נכלל באלהים ועל כן נקרא שם אלהים עליו, אבל עתה לא כן נעשה, כי אף על פי שעשה ה' דין קשה כזה למצרים אבל הכל היה מסוד הוי"ה הגמור יד הגדולה שיתגדל שמו בעולם על ידי זה כנזכר, ועל כן אמרו ראו מה נעשה עתה, כי הן ה' איש מלחמה ששם הוי"ה עשה עתה מלחמה ודין קשה כזה ואף על פי כן ה' שמו כי לא נשתנה להקרא שם אלהים עליו רק שם הוי"ה שמו, יד הגדולה והתגדִלתי והתקדִשתי לעיני גוים רבים (יחזקאל ל"ח, כ"ג). וגמר אומר,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:1)

**מרכבות** פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף. ולכאורה צריך להבין מאמרם בזה. א', למה אמרו תחילה בים ואחר כך בים סוף. ב', מה נשתנו המרכבות מהשלישים שהמרכבות הושלכו במי הים, והשלישים נטבעו בטיט כפירוש רש"י, וגם לכאורה זה מיותר כולו שכבר אמרו למעלה סוס ורכבו רמה בים, גם להבין למה אמרו שם רמה וכאן ירה, וכבר נתעוררו חז"ל בזה (ילקוט רמז רמ"ג). ולהשכיל זה נקדים תחילה להבין קצת אמרי קודש מאמרי אלהים חיים במדרש רבותינו ז"ל (שוחר טוב תהלים קפיטל י"ח פסוק י"א) וזה לשונם: בשעה שיצא פרעה לרדוף אחרי בני ישראל, אמר תנו לי סוס זכר שארכב עליו שהוא קל, מה עשה הקב"ה היה מדמה כנגדו, כשם שהביא פרעה זכר כך הביא הקב"ה סוס זכר ורכב עליו שנאמר (חבקוק ג', ח') כי תרכב על סוסיך וגו', חזר פרעה ואמר תנו לי סוס נקבה שהיא יכולה לעמוד במלחמה והיא טובה במלחמה, אמר הקב"ה אף אני כן אדמה לך שנאמר (שיר השירים א', ט') לסוסתי ברכבי פרעה וגו' עד כאן. וברבה (בשיר השירים פסוק לסוסתי ברכבי פרעה) מוסיף בזה הלשון: חזר ורכב פרעה על סוס אדום על סוס לבן על סוס שחור כביכול נגלה הקב"ה על סוס אדום ולבן ושחור שנאמר (חבקוק ג', ט"ו) דרכת בים סוסיך וגו' עד כאן, וכל חכם לב יראה וישכיל אשר ודאי אין הדברים כפשוטן כי למה יהיה נדמה הקב"ה דוקא רוכב על סוס כמותו, ועוד וכי פרעה לבדו היה יכול לכבוש מלחמה רבה כזו שצוה להחליף לו הסוס ואם יהיה לו סוס טוב ינצח הוא המלחמה. ובלא זה עין כל רואה יראה אשר חכמינו ודאי כיוונו בזה איזו דברים של מעלה, וצריך להשכיל דברי חכמים וחידותיהם בזה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:2)

**ואני** בעניי אען ואומר, בהקדם לתת לב, אשר בכל המלחמה הזו שהיה על הים לא נזכר כלל האנשים אנשי חיל שהיו ממצרים רק הרכב והסוסים, כמו בתחילת הרדיפה נאמר (שמות י"ד, ז') ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים וגו' ואחר כך במפלתן נאמר (שם שם, כ"ג) ויבואו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו, ואחר כך (שם שם, כ"ח) וישבו המים ויכסו את הרכב וגו', ואחר כך בשירתן גם כן נאמר סוס ורכבו, ומרכבות פרעה וחילו וכאלה רבות ולכאורה זה יפלא, וכי עיקר נצחון המלחמה הוא הרכב והסוס, הלא ודאי שקר הסוס לבד לתשועה ועיקר הוא האנשי חיל הגבורים הרוכבים עליהם, והם היו נצרכים להזכר בכתוב ולא הסוסים, ומפורש אמרו חז"ל (בתיקוני זוהר תיקון מ"ז, פ"ד:) הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפל לסוס, וגם להבין מה שחלק הכתוב שש מאות רכב לבד ואחר כך וכל רכב מצרים ומה היה המקרא חסר לומר מתחילה כל רכב מצרים או למנות כולן ולא מקצתן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:3)

**ואמנם** כל הדברים האלה אין הכוונה בהם על פשטות הדברים בגשמיות עולם הזה, כי לא דיברה תורה במתים אשר אינן יודעין מאומה, והכוונה העיקרית הכל הוא על שורש הדברים למעלה הן בקדושה והן להבדיל בקליפה כי את זה לעומת זה עשה האלהים, וכל המלחמה הכבידה והגדולה הזאת הכל היה במכות אשר יצאו מן הקדושה והכו בקליפה להכניעה ולכרות את שורשה ממעלה ומתחת. והנה נודע מה שכתב מרן האר"י ז"ל (בפרי עץ חיים שער חג המצות ובסידור בהגדה) אשר מכת בכורות היה שיצתה המכה מכתר דמלכות דקדושה והכתה בשלוש ראשונות דזכר דקליפה, כי בכר היא ב' בינה כ' כתר ר' ראשית חכמה וכו', עיין שם, ואמנם כתב (בליקוטי תורה פרשת בא ובשאר מקומות) כי בכר הוא סוד הדעת, ונראה לדעתי כי עבור כך כתב בכר בתורה לפעמים חסר בלא ו' ולפעמים בו', כי הדעת נודע שהוא סוד הו' כמו שמבואר (בכוונת ואלה"י יעקב עיין שם) כי הדעת כולל חכמה ובינה כנודע והיא הארת הכתר על כן גם היא מכונה בשם הג' ראשונות ולכן נכתב לפעמים בו' לרמוז גם על הדעת, והבן. ועל כן לא שילח פרעה את בני ישראל כי אם במכת בכורות לפי שעיקר כח וחיות כל דבר שבעולם, הוא הראש שבו שורה עיקר המוח והתחיה, כי אם יכרת הראש ממנו נשאר פגר מובס מה שאין כן באם יחתך היד והרגל ישאר בחיותו, ועל כן כל עוד שלא הגיע המכה להגלגולת בחינת הג' ראשונות פרפר עצמו ולא רצה להניח עד הכותו במצח אשה זונה ואז שלחם מארצו. ואמנם תדע שלא נרצץ אז מוחו לגמרי שלא ישאר עוד שם שום כח וחיות בג' ראשונות דקליפה, והראיה שיצאו עוד למלחמה על הים ובלא קצת חיות הראש ודאי שאי אפשר לילך ועיין בליקוטי תורה (פרשת שמות) מה שכתוב שם במה שנשאר פרעה הרשע מכל בכורי מצרים והוא היה הגדול בכולם ותבין בזה כי לא נשלמה המכה זו אז בכל בחינותיה, ועל כן כאשר רדפו עוד אחרי בני ישראל, אמרו חז"ל עליהם (תנחומא פרשה זו ח') טוב שבנחשים רצוץ את מוחו, כי קליפת מצרים נקרא נחש כידוע וכמו שאיתא (בשמות רבה ג', י"ב) ולפי שלא נרצץ מוחו לגמרי בעת מכת בכורות שהוא במוח שבראש מלא לבו לרדוף אחריהם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:4)

**והנה** נודע מכוונות שם, כי עשר מכות אשר יצאו מן הקדושה, הכו בג' ראשונות דנוקבא דקליפה, ובתשעה ספירות דזכר דקליפה מכתר ועד יסוד, ונמצא נשאר עוד בחינת מלכות דזכר דקליפה ושבעה ספירות נוקבא דקליפה, וידוע מה שכתב מרן האר"י ז"ל (בליקוטי תורה פרשה בלק) וזה לשונו: כבר הודעתיך בסוד יותרת אשר על הכבד כי בקדושה הזכר גובר והנוקבא טפילה לו ובטומאה להיפך וזה שכתוב (במדבר כ"ב, ה') פתורה אשר על הנהר כי המלכות שלו מלמעלה עיין שם. אשר על כן לא יכלו לצאת כי אם בהכות במצרים גם בג' ראשונות נוקבא דקליפה הגם שלכאורה היה די להכות הזכר כולו וממילא תיבטל הנוקבא, אך לפי שבקליפת הנוקבא גוברת על הזכר לא היו יכולים לצאת עד אשר הגיע המכה למצח אשה זונה נוקבא דקליפה וכאשר הוכתה בג' ראשונות שלה ממילא נחלש כוחה וגירשה את ישראל ממצרים, ורק שלא נרצץ לגמרי. והנה פרעה הרשע כאשר הביט שיש לו עוד כח בקליפה היינו ז' ספירות דנוקבא ומלכות דדכורא בזה חיזק את לבו מאוד לרדוף אחרי בני ישראל, ועל כן ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים וגו', כי רכב ידוע שהוא בסוד הנוקבא בסוד הכתוב (תהלים ס"ח, י"ח) רכב אלהים רבותים וגו' אדני בם וגו', (גם הוא מספר ד' פעמים ב"ן ודו"ד שהם בסוד הנוקבא) וכנגד זה גם בקליפה נקראת כן, ועל כן את זה לקח, ויצב לו למטרה לרדוף בכח זה את ישראל. ולזה חלקן הכתוב, כי לקח שש מאות רכב בחור והם מששה ספירות דנוקבא דקליפה אשר נשארו, וכל מדה כלולה ממאה כידוע הרי שש מאות ונתן סימן מאיזה בחינה מדבר, רכב בחור, רכב הוא הנוקבא, ובחור הוא מספר גבורה כי נוקבא דקליפה הוא בסוד הגבורה הגדולה שמתגברת על הזכר בסוד פתורה אשר על הנהר כמובא למעלה והם מבחינת החסד שלה עד היסוד, ונשאר עוד בחינת המלכות דנוקבא ובחינת המלכות דזכר דקליפה, ועליהם אמר הכתוב וכל רכב מצרים כי רכב הוא בחינת הנוקבא כנזכר, והוא נוקבא דזכר ונוקבא דנוקבא. ואכן כח כולם הוא רק מחיות הנשאר מג' ראשונות שלהם כי בלי חיות הג' ראשונות אין כלום, ועל כן ושלושים על כולו, רומז על ג' ראשונות שהם בסוד שלוש ושלושים כידוע, וכן הוא בכוונת ומבחר שָלישָיו שרומז על ג' ראשונות עיין שם, ובכח הזה יצא להלחם מלחמת ישראל.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:5)

**ובזה** יומתק דברי רבותינו הנזכרים בנופת צופים, ואמרו (מדרש תהלים י"ח פסוק י"א) בשעה שיצא פרעה לרדוף וגו' אמר תנו לי סוס זכר שארכב עליו שהוא קל. ראה והבין מה שמבואר במקומות רבים אין מספר בדברי מרן האר"י ז"ל כי רבוע אדנ"י הוא מספר קכ"ו שהוא בסוד הנוקבא (ועיין בכוונת עשר מכות בכוונת צפרדע) וקכ"ו היא מספר סו"ס בשוה ועל כן תחילה אמר תנו לי סוס זכר שארכב עליו לרמז על בחינת המלכות דזכר דקליפה אשר נשאר ולזה סיים שהוא קל, פירוש שהוא קל בתוקפו שהנוקבא חזקה ממנו, ותחילה אמר אלחם בזה כי אפשר גם בזה אנצח במלחמה ולא אצטרך לחמור ממנו, ועל כן מה עשה הקב"ה היה מדמה כנגדו והביא סוס זכר ורכב עליו, כי הנה במדה שאדם מודד מודדין לו, ובדבר שבא פרעה להלחם, הנה הדבר אשר לעומתו בקדושה בא להלחם כנגדו, ועל כן מבואר בשערי אורה (שער ג' ד') שמפלת מצרים על הים היה בשלושה שמות אדנ"י אלהי"ם צבאו"ת כי שם אדנ"י מורה על בחינת מלכות הגמור מלכות שבמלכות, ואלהי"ם יורה על מלכות שבזעיר אנפין בחינת גבורת זעיר אנפין, וצבאו"ת יורה על זעיר אנפין שבמלכות כידוע ליודעים, והללו בקדושה הם ממש נגד אלו הג' שבא פרעה להלחם עמהם, ונגד שלושה אלו נדונו מצרים בשלושה דינים על הים, כי אחרי שכל עיקר כחו שבא הוא בבחינת המלכות דקליפה בכללות על כן נשטף במי הים שמורה בכללות על המלכות דקדושה, ואך כי נחלק הדין לשלושה בחינות. א', טביעה במי הים. והב', שנעשה הים טיט לגמול להם כמדתם ששעבדו את ישראל בחמר וכו'. והג', שהוקשה הים כאבן והמים זורקים אותם על האבנים כמאמר חז"ל (ילקוט רמז רמ"ו וכפירוש רש"י בכתוב) והוא נגד שלושה בחינות הנזכרים, כי זריקת המים על האבנים הוא נגד בחינת מלכות שבמלכות כי נודע אשר אבן הוא מספר ג"ן שעליה אמר הכתוב (שיר השירים ד', י"ב) גן נעול אחותי כלה, ואומר (תהלים קי"ח, כ"ב) אבן מאסו הבונים וגו' והוא בחינת המלכות ומי הים היו זורקין אותם על האבנים הרי מלכות שבמלכות, ועל זה רומז הכתוב (שיר השירים א', ט') לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי שסופי תיבות אלו המלות עם הכולל הוא מספר אבן עם האותיות, והטביעה בטי"ט רומז על שני פעמים מילוי מ"ה שבזעיר אנפין כמו שהוא בכוונות (הטיבול בחרוסת) כי היו"ד מצטרפת לכאן ולכאן ועיין שם ונעשה מימי הים ועל כן הוא זעיר אנפין שבמלכות והבן, ועל זה רומז הכתוב (חבקוק ג', ט"ו) דרכת בים סוסיך חמר מים רבים (כמאמר חז"ל (תנחומא בשלח י"ג) שמזה נלמוד טביעתם בטי"ט) כי מיעוט רבים שלושה כמו שאיתא בתורת כהנים (מובא בילקוט סוף רמז תקס"ח) שלושה אבות והיא חסד גבורה תפארת בחינת זעיר אנפין, ועל כן אמר חמר ולא טיט לרמז על רמ"ח אברים שבאיש מה שאין כן באשה שנמצאו לה רנ"ב כמאמר חז"ל (בכורות מ"ה.) וההשלכה במי הים לבד ירמוז על מלכות שבזעיר אנפין, כי לפעמים רומז הים גם אל הזעיר אנפין כמו שתראה שהכתוב קוראו בלשון זכר כמו (תהלים קי"ד, ג') הים ראה וינס והוא מלכות שבזעיר אנפין, ועל זה רומז הכתוב (חבקוק ג', ח') כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה, כי סוס כבר כתבנו שרומז אל המלכות ונשאר י"ך שהוא ל' בחינת חסד גבורה תפארת שבזעיר אנפין כידוע, ועל כן סיים מרכבותיך ישועה כי חכמה גבורה תפארת הם עיקר המרכבה כסא של שלוש רגלים כנודע, ואפשר שגם השלושה דינים אחרים שנזכרו במצרים בים שהם כקש וכעופרת וכמו אבן כמאמר חז"ל (ילקוט רמז רמ"ו) גם כן רומז על ג' בחינות הנזכרים, כי אבן כבר כתבנו שהוא מלכות שבמלכות, ועופרת הוא זעיר אנפין שבמלכות כי עופר רומז על זעיר אנפין כמאמר הכתוב (שיר השירים ח', י"ד) ברח דודי ודמה לך וגו' או לעופר האילים, והתי"ו רומז על המלכות כנודע. וק"ש ירמוז על מלכות שבזעיר אנפין כי הקו"ף הוא המלכות שנכללת מעשר שכללותן עשר הרי מאה והשי"ן הוא ג' ראשים בחינת חסד גבורה תפארת שבזעיר אנפין והכל כידוע.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:6
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:6)

**ונחזור** אל הענין, כי כאשר רכב פרעה על סוס זכר שהוא קל בחינת מלכות שבזעיר אנפין הגביר הקב"ה מדה הזו אשר לעומתו בקדושה ועמד נגדו בשם אלהי"ם המורה על בחינה זו כנזכר, אשר על זה נידון אחר כך בהשלכה למי הים הרומז על זה, ועל כן סיימו שנאמר כי תרכב על סוסיך וגו' וכבר כתבנו שרמז גם כן על זה, וכשראה פרעה הרשע שאינו יכול לעמוד בזה, חזר ואמר תנו לי סוס נקבה שהיא יכולה לעמוד במלחמה כיוון ברשעתו על בחינת מלכות שבנוקבא דקליפה שהיא לעולם גוברת על הזכר וחזקה ממנו ועל כן אמר שהיא יכולה לעמוד במלחמה לצד תוקפה וגבורתה, ועל כן סיימו ואמרו בחכמתן, לפי כשהסוס רוצה להשתין עומד ומתעכב אבל הנקבה הולכת ומשתנת, תן לב להשכיל דברים אלה. כי ידוע מה שכתב מרן קודש קדשים האר"י ז"ל (בכוונת יפנה אשר קודם התפילה) וזה לשונו: כי יש בחינת הארה היורד לחיצונים להחיותן, והוא כי השערות הם בחינת דינים וכו' עד ויש שערות הראש שאינם קשים כל כך ויוצא מותרות שלהם מול פניו והוא בחינת קטנים והם להם כדי חיותם וכו' עד כאן, נמצאת למד כי ההשתנה הוא הארת חיותם, ועל כן ביטול חיותם נקרא כשהוא רוצה להשתין כלומר, כי נלקח חיותם אשר על ידם ההשתנה מהם ולפי שהזכר כחו קל וחלוש, תיכף כשמתחיל החיות לצאת ממנו ומתעכב שאינו יכול עוד ללכת ברגליו עבור חלישתו, מה שאין כן הנקבה שכוחה חזק ותקיף והיא הולכת ומשתנת כלומר אף בעת הלקח חיותה הולכת בשעת מעשה, עד עת גמר לקיחת חיותה לגמרי שאז ודאי תשאר כפגר נתעב, ועל כן היא טובה במלחמה כי כחה חזק, ובמדה שמדד מדדו לו וגבר הקב"ה כביכול ברוך הוא וברוך שמו שם אדנ"י מלכות דמלכות דקדושה ועמד נגדו, ונידון אחר כך על זה בהשלכת הים על האבנים. וסיימו שנאמר (שיר השירים א', ט') לסוסתי ברכבי פרעה וגו' כי הכל רומז לזה כאשר ביארנו, ובראותו שגם בזה אין לו תקנה חזר ורכב על סוס אדום על סוס לבן ושחור הוא בחינת זעיר אנפין שבנוקבא דקליפה ששם ו' קצוות כולל כל הגוונים וסבור לפי שרבים הם אפשר בזה ינצח המלחמה, וגבר הקב"ה נגדו שם צבאות, וטבעו על זה בטיט בים ונאמר על זה (חבקוק ג', ט"ו) דרכת בים סוסיך חמר מים רבים, הכל לרמז על זעיר אנפין דמלכות דקדושה שעמד נגדו וביטל כחותיו, ובזה ממילא לא תקשה מה שלא נזכר בכל המלחמה לעיקר כי אם הרכב והסוסים כי רק זה היה עיקר מלחמת פרעה במה שבא עוד בכח אשר נשאר בקליפת מצרים אחרי צאת בני ישראל משם, שהרכב והסוסים רומזים עליהם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:7
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:4:7](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:4:7)

**ועל** אלו הג' בחינות הנזכרים שבחו אהובים ורוממו לאל, והודו לאל השמים בשירתן, ותחילה אמרו סוס ורכבו רמה בים לרמז על בחינת מלכות שבזכר דקליפה כי סוס הוא המלכות כנזכר ומי שרוכב עליו הוא בחינת הזעיר אנפין, ועל כן אמר רמ"ה בים כי הר' רומז על המלכות כידוע שהוא רבוע אלהי"ם, ומ"ה הוא הזעיר אנפין והוא מלכות שבזעיר אנפין ומשפטו נחרץ שהושלך בים, ועל כן רומז כאן המלכות בהר' שהוא רבוע אלהים כי משפט הזה נעשה בשם אלהים כאמור, וכאן אמרו מרכבת פרעה וחילו ירה בים, לרמז על מלכות שבנוקבא דקליפה כי המלכות נקראת רכב וכשהיא בנוקבא נקראת מרכבת בסוד חמץ ומחמצת הרומז על הנוקבא והבן, ועל כן אמר ירה בים, כלומר שהושלכו עם מי הים שהים השליך וירה אותם על אבנים שבו, שהוא משפט החרוץ מול זה כאמור, ועל כן נרמז בראש תיבות מרכבת פרעה וחילו מספר קכ"ו שהוא אדנ"י ברבוע כי משפט הזה נעשה על ידו כנאמר, ואמרו עוד ומבחר שלשיו טבעו בים סוף לרמז על בחינת זעיר אנפין שבנוקבא דקליפה שהוא בבחינת שלוש בחינות חסד גבורה תפארת, והמה טבעו בים סוף ואין טביעה אלא במקום טיט, כי כן הוא משפט החרוץ מול זה כנאמר, ועל כן טבעו עם האותיות עולה צ' עם הכולל לרמז על שם צבאו"ת שמתחיל בצ', ואך על זה לבד היה די לומר ושלשיו טבעו, ואמרו ומבחר שלשיו, לרמז על ג' ראשונות דקליפה כי כבר כתבנו אשר אין כח בכל אלה כי אם כאשר ישאבו מעט כח וחיות מהג' ראשונות ואף שהג' ראשונות כבר נלקו בעודם במצרים הן דנוקבא והן דדכורא, מכל מקום לא נרצץ מוחו לגמרי ונשאר עוד מעט חיות אצלו, וממנו שאבו כל בחינות האלה מעט חיותם, וכתבנו שם שזה הנשאר הוא החיות המובחר והגדול שבכולם כמו שמבואר בליקוטי תורה, והיה זה עד מלחמת הים שאז נאמר עליהם, (מכילתא י"ד, ז') טוב שבנחשים רצוץ את מוחו, ונראה שלזה רמז הכתוב חמר מים רבים כי חמר ירמז על ג' ראשונות שהח' הוא חכמה, והמ' בינה סוד א' מארבעים ור' כתר עליון בחינת אריך אנפין שהוא בינה המקוריית שנרמזת באלהים שברבועו הוא ר' כידוע למשכילים, ולזה אמר כאן ומבחר שלשיו בחינת הג' ראשונות שנקרא שלוש ושלשיו ומובחר שבהם הנשאר טבע בים ואין טביעה אלא בחינת חמ"ר מים רבים (ועיין בכוונות שמפורש שם שמבחר שלשיו רומז על ג' ראשונות עיין שם) ועל כן סיים בים סוף, כי הורידם מאגרא רמא בחינת ג' ראשונות אל ים סוף סופא דכל דרגין בחינת המלכות דמלכות דקדושה שהכתה בגלגולת דקליפה (כמו שמבואר בכוונה במכת דם עיין שם). ואמרו עוד בשירתם,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:5:1)

**תהומות** יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן. ולכאורה המקרא הזה צריך הבנה, כי הנה התהום ידוע שהוא המים אשר מתחת לארץ (ועיין במסכת סוכה נ"ג: שמפורש שם כן) ומי הים הוא על הארץ כידוע ועל כן הלכו ישראל ביבשה בתוכו וטביעת מצרים לא היה אלא במים הללו אשר על הארץ, כמפורש בכתוב וישובו המים ויכסו את הרכב וגו', ועין כל רואה יעיד אשר כן הוא, ואיך אמר כאן הכתוב אשר מי התהום כיסה את המצרים, ועל כן נראה בביאורו, על דרך שאמרו חז"ל (שמות רבה א', י' ובמסכת סוטה י"א.) בפסוק (שמות א', י"א) ויבן ערי מסכנות לפרעה רב ושמואל חד אמר שמסכנות את בעליהן וכו' (ופירש רש"י שעל ידי אותם הערים ועל ידי אותה העבודה נסתכנו מצרים לטבוע בים) עד את פיתום ואת רעמסס וכו' למה נקרא שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום בלעו עד כאן, ונמצאת למד שהערים הללו אשר נבלעו בתהומות הארץ הוא שגרם להטביע את המצרים בים. והנראה שהוא בדבר אשר זדו עליהם, כי הנה פרעה לא נצטרך לשום בנין לעצמו רק נתכוון ליגע ולהעביד לישראל בעבודה קשה, ועל כן בכוון זה היתה כוונתו לבנות לו בנין שאינו עומד כלל רק שראשון ראשון נבלע בתהום בכדי שלא יהיה קץ וסוף לשיעבודן ולא יהיה ח"ו תקומה למפלתן, ועוד כי זה האיש העובד עבודה שיש לה קץ וקצבה מתנחם הוא לומר כי אגמרנו ואנוח מעבודתי, ובעבודה שאין לה סוף יחלש לב האדם מאוד בעבודתו בה אחרי שיודע שיהיה זה לעולם בלי סוף, ולפי שהוא ייגע את ישראל בדבר שפי תהום בלעו, והוא המים שבתהום, כן הוא נבלע ונכסה במים מדה כנגד מדה והוא אומרו כאן תהומות יכסיומו, כלומר אלה הערים שנבלעו בתהומות הארץ הוא שגרם שמי הים יכסהו, והם ירדו במצולות כמו אבן, והמים עליהם ונבלעו בהם ופועל אדם ישלם לו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:5:2)

**ולבאר** זה מעט בדרך האמת נראה לפי קט שכלי, כי זה לשון חז"ל שם (סוטה י"א.) ויבן ערי מסכנות לפרעה רב ושמואל חד אמר שמסכנות את בעליהן וחד אמר שממסכנות את בעליהם דאמר מר כל מי שעוסק בבנין מתמסכן, את פיתום ואת רעמסס רב ושמואל חד אמר פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסס שראשון ראשון מתרוסס וחד אמר רעמסס שמה ולמה נקרא שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום בלעו עד כאן. והנראה בכוונת דבריהם ז"ל כי הנה נודע סוד גלות מצרים מדברי מרן האר"י ז"ל (בפרי עץ חיים שער כ"א פרק א') שאותן הנשמות היו אלו הנשמות שנפגמו בחטא אדם הראשון בכל הקומה שלימה שהוא סוד מאה והוצרכו לצרפם וללבנם והצירוף היה שנתגלגלו בשלושה דורות וקיבלו עונשן היינו בדור אנוש ודור המבול ודור הפלגה שראשי תיבות מ'בול א'נוש ה'פלגה הוא מאה סוד הנשמות מכל הקומה, ואחר כך נבחנו שנתגלגלו בדור ההוא שירדו בגלות מצרים, וקבלו עוד שם עונש מן שני דורות שהם מבול הפלגה, כי עונש המבול כל הבן הילוד וגו' ועונש הפלגה נשתעבדו בחומר ובלבנים, והנה כבר נודע בסוד הכתוב (קהלת ח', ט') עת אשר שלט האדם באדם וגו' שכאשר ישלוט האדם בליעל באדם דקדושה ובולע בתוכו ניצוצות קדושים הוא לרע לו ודאי שאחר הצירוף והליבון לא די שמוציאים ממנו זה הניצוץ, אלא שמקיא מבטנו גם שאר ניצוצי קדושה שהיו בו סוד החיות שהיה מחיה אותו ונשאר מת והוא לרע לו ודאי, ולכן בגלות מצרים כתיב (שמות י"ב, ל"ו) וינצלו את מצרים שלא נשאר בהם שום ניצוץ קדושה ונאבדו כולם וכו' עד כאן. הרי מבואר בפירוש שמה ששלט פרעה בישראל ועבד בהם עבודה קשה זה היה רעתו שניטל חיותו עבור זה, וזה שאמרו חז"ל כאן, ויבן ערי מסכנות וגו' רב ושמואל וכו' ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כי חד אמר שמסכנות את בעליהן, פירוש שסיכן בעליהם למיתה כי על ידי העבודה הזו בררו הנשמות מן הקליפות עד אשר נשארו פגרים מתים, וממילא מזה גם מצרים הגשמיים שקבלו חיותם מהם נימוחו מן העולם, וחד אמר שממסכנות, כי נשארו הקליפות עניים ואביונים מן הנשמות הקדושות ועני חשוב כמת כמאמר חז"ל (נדרים ס"ד:) ועל כן, כן נקרא שם הערים חד אמר שראשון ראשון מתרוסס, כלומר על ידי הבנין הוציאו הנשמות מעט וראשון ראשון שבקליפות מתרוסס, וחד אמר פי תהום בלעו כלומר שנפלו לנוקבא דתהום רבה והכל אחד.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:5:3)

**או** אפשר לומר שכל אחד מדבר בבחינה אחרת, כי חד אמר שמסכנות בעליהם למיתה, מדבר באלו הנשמות גלגול דור הפלגה שנצטרכו לצירוף חומר ולבנים ולא יותר, ועל כן על ידי הבנין הזה הוציאו כל נשמותיהם מן הקליפה והורידו את הקליפה עד מותם שלא נשאר להם עוד חיות ואלו מתו במצרים ולא על הים כי לא נצטרכו לזה, רק כי ה' נלחם להם במצרים ואמרו חז"ל (ילקוט רמז רל"ה) כשם שאלו לוקין על הים כך לוקין אותם שנשארו במצרים, והם הללו הנזכרים שניטל חיותם על ידי שיעבוד חומר ולבנים, וזה הוא שאמר ראשון ראשון פי תהום בלעו, כי על ידי זה ירדה הקליפה לנוקבא דתהום רבה. וחד אמר שממסכנות את בעליהן, זה הוא מדבר באותן הנשמות מגלגול המבול שהיו צריכין גם לעונש כל הבן הילוד היאורה וגו' ועל כן בשיעבוד חומר ולבנים לא נשלמה נשמתן בזה לצאת מכל וכל מן הקליפה שתשאר הקליפה מת לגמרי, רק על כל פנים כיון שעבדו עבודה קשה כזה ונצטערו, החלישו כח הסטרא אחרא בזה ויצאו נשמתן מעט לא לגמרי, ואלו המצרים שהיה בהם אותן הניצוצות היו מוכרחים לטבוע בים מדה כנגד מדה ולא מתו במצרים, ועל כן הוא שממסכנות את בעליהן שלא פעלו רק שיחלישו כח הסטרא אחרא ועני חשוב כמת אבל על כל פנים עדיין לא מת והוא שאמר ראשון ראשון מתרוסס כלומר שנפל הבנין אבל על כל פנים נשארו האבנים במקום שהם והוא רומז שרק נחלש כח הסטרא אחרא בבנין הזה ולא מתה לגמרי עד גזירת כל הבן הילוד ונטבעו בים כאמור, והנה נודע אשר תהום הוא אותיות המות אשר על כן אמר פי תהו"ם בלעו לרמז על אלו המצרים שמתו במצרים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:5:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:5:4)

**ולזה** שבחו ישראל כאן והודו לשמו ואמרו תהומות יכסיומו. פירוש שני בחינות תהום כיסה למצרים אחד במצרים שנהפך שם לאותיות המות ואחד על הים שכיסם מי התהום אותיות המות, שניהם ירדו במצולות כמו אבן, כי קליפה זו וזו אחרי הקאת בָּלְעָם מפיהם נפלו לעומקא דתהום רבה ערו ערו עד היסוד כמו אבן, כי נשמת דור הפלגה היה חטאם שהלבֵנה היה להם לאבן והחֵמָר היה להם לחֹמר (בראשית י"א, ג'), וכאן שתיקנו חטאם נפלה הקליפה כמו אבן, והבן. ועל כן נטבעו גם כן בטיט שעל זה אמר הכתוב (חבקוק ג', ט"ו) חֹמר מים רבים כמאמר חז"ל כנזכר, כי החֵמָר היה להם לחמר. וגם נשמת דור המבול, כי הן הן גברו בחטאם עד אשר אבנים שחקו מים (איוב י"ד, י"ט) ואמרו חז"ל (בראשית רבה ל', ח') אפילו איצטרובלין של רחיים נמחה במים ואחר התיקון נפלה הקליפה כאבן במצולה, ועל כן על שניהם אמרו ירדו במצולת כמו אבן. ואמרו עוד,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:6:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:6:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:6:1)

**ימינך** ה' נאדרי בכח ימינך ה' וגו'. להבין כפל לשונם בזה, גם לדעת אומרם תרעץ וגו' שהוא לשון עתיד והשירה היה על העבר ועין ברש"י ז"ל, ואמנם הנה כבר כתבנו למעלה אשר משונה מכה זו משאר מכות המגיע על האדם או על האומה, כי כל המכות הנה באים מדיני אלהים כאשר יתגבר הדין מאוד על האדם הזה או על האומה הזו, יכהו מכת מות, ולא כן במכה זו, לפי שהיה בה הגדלת שמו יתברך בפני כל העמים אשר תחת השמים, לפי שנתגאה פרעה ואמר (שמות ה', ב') לא ידעתי את ה', ומי ה' אשר אשמע בקולו, וחילל שמו יתברך, ועל כן כאשר הפליא מכותיו בו והראה שיש שמו יתברך בארץ אז נתגדל כבודו יתברך בכל העולם, והכל ידעו והאמינו כי יש ה' בארץ וכמו שאמר הכתוב (שמות י"ד, י"ז) ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה', שיתוודע להם שיש שם הוי"ה בעולם המושל בכל הארץ ובידו לשדד כל מערכת השמים וכוכביהם, כי עיקר כוונת פרעה שאמר מי ה' שלא האמין אשר יש בחינה המהוה אשר שולט על כל טבע העולם ובידו לעקור אותן מטבען ולא האמין רק בשם אלהי"ם שגימטריא הטבע, אבל לא למעלה מן הטבע, והראה הקב"ה נסים מופלאים ומופלגים למעלה מטבע העולם, לידע ולהאמין כי הוא המושל בכל הממלכות שרי מעלה ושרי מטה, ועל כן היה המכה הזו בבחינת היד הגדולה המורה תמיד על החסדים לפי שעל ידי החסדים נתגדל שמו בעולם כאשר ביארנו שם, וכאן נתגדל שמו בדיני מצרים על כן נאמר (שם שם, ל"א) וירא ישראל את היד הגדולה וגו', כי מכות הללו היו ביד הגדולה בחינת הימין והפכו מדת הרחמים למדת הדין להכותם במדת הרחמים. ונראה שעל כן אמרו חז"ל (סנהדרין ל"ט:) שאמר הקב"ה מעשי ידי טובעין בים וכו' לפי שהיה המכה בבחינת החסדים שאין זה מטבעם אמר מעשה ידי טובעין, רק שהשעה הוצרכה לכך שיהיה זאת ביד הגדולה שיתגדל שמו על ידי זה, ודבר זה יהיה גם כן אם ירצה ה' בגאולה האחרונה העתידה לבוא אלינו במהרה בימינו אשר אמר הכתוב (מיכה ז', ט"ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ולכאורה זה דבר קטן הוא שלא יהיה נפלאות רק כאשר במצרים כי הלא זה כבר שמענו וראינו ואבותינו סיפרו לנו מה שפועל פעלת בימיהם ימי קדם, ואמנם כי ודאי יהיה הפלאות יותר גדולות ועצומות וחזקות, ואך מודיע הכתוב אשר כל הנסים שיהיו אז יהיו כבחינת נפלאות מצרים שיהיו ביד הגדולה בבחינת הימין והחסדים בשם הוי"ה ברוך הוא כמאמר הכתוב במלחמת גוג ומגוג (יחזקאל ל"ח, כ"ב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם ובאבני אלגביש וגו' ואחר כך והתגדִלתי והתקדִשתי. וכן אמרו חז"ל (מכילתא מובא בילקוט יחזקאל רמז שע"ח) אמר רבי שמעון בר יוחאי אין שמו של הקב"ה מתגדל בעולם אלא כשהוא עושה משפט וכו' ואית לן קריין סגיאין ונשפטתי אתו וגו' ואחר כך והתגדִלתי והתקדִשתי וכו' ואומר ואכבדה בפרעה ובכל חילו וכו' עד כאן, כי לדבר הזה הושוה מלחמת גוג ומגוג ליציאת מצרים ששניהם נעשו בימין ביד הגדולה, ודבר זה גדול הוא על דרך כי דבר הנעשה בימין הוא נעשה בכל כוחו של אדם והעשיה הוא בשלימות בכל האופנים מה שאין כן בשמאל שהיא יד כהה והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:6:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:6:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:6:2)

**ולזה** אמרו כאן ימינך ה' נאדרי בכח. כלומר כי בכח הזה אשר נעשה עתה נתאדר ונתהלל ימינך ה', ולא השמאל והדין מבחינת אלהי"ם כי לא נעשה מכה זו מהם רק מימינך ה', או כה יאמר ימינך ה' נאדרי בכח, כלומר כי ימינך נתאדר ונתפאר מאוד כי היא עשתה בכח גדול כמו אדם העושה דבר בימינו אשר נעשית בכל כוחו, ועל כן נאמר כאן (לעיל י"ד, כ"ח) לא נשאר בהם עד אחד, כי נעשה בכח הימין. מה שאין כן במבול וסדום שנעשית בכח דין, נשאר מהם איזה פליטה, כמו במבול, נח ובניו אשר אמרו חז"ל (בראשית רבה כ"ח, ט') אף נח אינו כדאי. ובסדום נשאר לוט ובנותיו וכל העיר צוער כי שם נעשה בכח הדין והשמאל. כי במבול לא נזכר רק שם אלהים ובסדום נאמר וה' שאמרו חז"ל (ירושלמי סוף ברכות) כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו, ודבר הנעשה בשמאל אי אפשר לעשות בכל כוחו ודבר זה מחסדי אלהינו יתברך שמו שיהיה הדין נעשה בשמאל יד כהה מה שאין כן בים שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' שנעשית בימין בשם הוי"ה לבד, ועל כן נעשית בכח עד שלא נשאר בהם עד אחד, וזה ימינך ה' נאדרי בכח, ובזה אנו מאמינים אשר ימינך ה' תרעץ אויב, כלומר אם ירצה ה' לעתיד לבוא ודאי תרעץ ותשבר האויב מכל וכל כי יהיה נעשה בימינך ה' והוא בכח השלימות ובעשיה טובה ויפה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:7:1)

**וברוב** גאונך תהרוס קמיך וגו'. עיין בזוה"ק (ויקרא ט"ו.) שכתב על פסוק (תהלים י"א, ז') כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו וזה לשונו: בשעתא דקודשא בריך הוא אשגח בעלמא וחמא דמתכשרין עובדיהון דבני נשא לתתא אתגלייא עתיקא קדישא בזעיר אנפין ומסתכלין כל אינון אנפין באנפין וכו' ומתברכן כולהו מאי טעמא מתברכין משום דמסתכלין אלין באלין באורח מישור וכו'. וכד חובי עלמא סגיאו אסתים עתיקא קדישא וכו' ולא משגיחין אנפין באנפין וכדין דינין מתערי בעלמא וכו'. ושורש הדברים ידוע מה שכתב מרן האר"י ז"ל (בתיקון עוונות) בסוד איסור הגאוה כי הנה המאורות העליונים הם מתיחדים תמיד יחוד גמור והתחתונים צריכים לעליונים לקבל משם ברכה והשפעה, והעליונים הנה עיניהם לנוכח יביטו תמיד על התחתונים להשפיע להם מטובם ככל אשר צריכים והוא סוד הענוה שהעליון משגיח על התחתון ממנו, למלאות חפצו ורצונו. וכשהאדם מתגאה גורם בחטאו אשר המאורות העליונים נושאין עיניהם למעלה ולא ישגיחו אל התחתונים מהם, ואז ח"ו ח"ו התחתונים מלאים דיני דינים מהחיצונים הנאחזין בהם, ונרגן מפריד אלוף שמפריד שם י"ה מו"ה והשמאל גובר ונתגבר הדין בעולם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:7:2)

**והנה** פרעה הרשע ידוע שהיה מתגאה מאוד עד שאמר (שמות ה', ב') מי ה' אשר אשמע בקולו, ועיין במאמרי חז"ל (שמות רבה ח', ב') שהוא וסנחרב וכו' היו מן הגאים בעולם עד שאמר (יחזקאל כ"ט, ג') לי יאורי וגו', וכן אמרו חכמינו (תנחומא מובא בילקוט יחזקאל רמז שע"ב) התחיל פרעה מתגאה ואמר אני ארד אצלו וכו'. ונודע אשר על כן נדמה לסוסים שנאמר (יחזקאל כ"ג, כ') וזרמת סוסים וגו' לפי שהסוס הוא מתגאה מאוד כמאמר חז"ל (פסחים קי"ג:) ועל כן גרם בגאותו גם כן גאות למעלה כביכול עד שאורות עליונים נשאו עיניהם למרום ואורות התחתונים נתקבצו בדינים קשים ועקרו אותו וכל אשר לו. ועל כן אמרו חז"ל (שיר השירים רבה א', ט' פסוק לסוסתי ברכבי וגו') התחיל הקב"ה מתגאה עליו וכו' כי כאשר עשה הוא, כן נעשה למעלה שנתגאו המאורות העליונים למעלה והתחתונים עשו משפט בפרעה וחילו, ולזה אמרו תחילה אשירה לה' כי גאה גאה וגו' עד עזי וזמרת יה, כי בזה שוררו לו בני אלים אשר גאה גאה ותרגומו אתגאי על גותניא, כי מי שהוא מתגאה מלמטה גורם שהקב"ה מתגאה עליו מלמעלה על ידי זה וזה הוא מפלתו ועל כן סוס ורוכבו רמה בים כי בזה נפל לִשְאֹל תַּחְתִּיָה, ואמנם כל זה הוא כי עזי וזמרת יה התוקף וזמרת עריצים הזה הוא משם י"ה שנתגאה להביט למה שלמעלה והעלים עיניו מתחתונים להביט אל אותיות ו"ה ונכרתו כל פועלי און.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:7:3)

**וזה** שאמר הכתוב במחיית עמלק (שמות י"ז, ט"ז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק וגו'. כי עמלק הגדול ברשעו וגאותו לומר כי הוא יזדקק לישראל ופטרונם, בראשון וראשונה, וכן גרם למעלה להרחיק אותיות י"ה מו"ה בשורשו, וזה הוא מפלתו. ולזה אמר כי יד על כס י"ה מלחמה לה' בעמלק כלומר בשורש אחיזת עמלק הנה שם מלחמה לה', כלומר כביכול בשם הוי"ה עצמו נמצא מלחמה שאין שלום בין אותיות הראשונות לאחרונות ואין ה' שלם והכסא שלם כי נרגן מפריד אלוף אלופו של עולם ברוך הוא ונתפלגו אותיות כס י"ה מאותיות שלאחריהם ולפי שהוא הפריד שמו של הקב"ה וברוך שמו, לכך יִמָחֶה שמו מן העולם ולא יזכר עוד, מדה כנגד מדה. ולזה אמרו כאן וברוב גאונך תהרוס קמיך, על ידי רוב גאונך שאתה מתגאה למעלה בזה תהרוס קמיך מי שעומד נגדך ואומר מי ה' אשר אשמע בקולו. ואמנם להיות כי לדברינו כבר אמרו זה באומרם אשירה לה' כי גאה גאה וגו', ואפשר לומר כי שם אמרו סוס ורוכבו רמה וגו' וזה קאי על שר של מצרים שהפילו תחילה לים כמאמר חז"ל (שמות רבה כ"ג, ט"ו) וכן הוא בכתבי האר"י ז"ל (בכוונות השירה) סוס ורוכבו ס"ם ונוקביה, כי תדע שעיקר הגיאות הוא בקליפה האומרת אני ואפסי עוד, והם נשפלו תחילה, וכאן אמרו על מפלת גוף המצרים שנהרסו אחר כך. ועוד אפשר לומר כי שם אמרו על אלו המצרים שהיו על הים ונטבעו בו ועל כן אמרו רמה בים ועתה אמרו על אלו הנשארים במצרים שגם הם נלקו כמו אלו כמאמר חז"ל (ילקוט רמז רל"ה) אשר ברוב גאונך תהרוס קמיך ולא זכרו טביעה בים ולזה סיימו תשלח חרנך יאכלמו כקש, כי במתגאה ידוע אומרם ז"ל (סוטה ה'.) אין אני והוא יכולין לדור, ועל כן שרפתם כקש כי אין אדם העליון יכול לדור עם נח"ש קליפת מצרים הנקרא נחש (כמו שאיתא בשמות רבה כ', ו' ובזוה"ק וארא כ"ח.) בכפיפה, והשליכם מעל פניו על ידי גאותם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:7:4)

**או** יאמר הכתוב וברוב גאונך וגו'. כי הנה כתבנו למעלה אשר תיבת גאה מורה על שם אלהים וכאשר נמתק שם אלהים הזה ונתבסם, ממילא נתבטל כל בחינת אלהים אחרים, וכל הדינים נופלין על ראש שונאי ישראל כאשר ביארנו שם, ונראה אשר על כן דימה הכתוב בית עשו לקש כמו שכתוב (בעובדיה א', י"ח) כי הנה הקש ידוע שהוא גם כן לצורך החטה, כי לא תהיה החטה כי אם על הקש שתחתיה, ועל כן אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ג, ד') התבן והקש והמוץ מריבין זה עם זה התבן אומרת בשבילי נזרעה השדה והקש אומרת בשבילי נזרעה השדה וכו', עד אמרו החיטין המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח וכו' נטל את הקש ושרפו נטל את החיטים ועשה אותן כרי וכו' עד כאן. וכן הוא למעלה אשר אלהים דקדושה הוא למעלה כגרגיר של חיטים ותחתיו בחינת מוץ וקש אלהים אחרים, כי כן היתה הבריאה בחכמת אלהינו יתברך, וידוע זאת ליודעי סתרי אלהינו יתברך שמו, ועד עת הכרי שהוא ההמתקה הגמורה, הם אומרים ח"ו אני ואפסי עוד והם העיקר, עד בוא עת הגורן (שהוא גימטריא ג' אלהים וא' יותר סוד ההמתקה מפלא העליון כנודע) והוא עת ההמתקה הנפלאה ואז ונשגב ה' לבדו ביום ההוא והאלילים כרות יכרתון, והקש נשרף כמו אש.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:7:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:7:5)

**ואפשר** זה פירוש הכתוב (דברים ד', ל"ט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. פירוש שזאת תדע שכאשר יהיה ה' הוא האלהים בשמים ממעל, שיהיה נמתק שם אלהים ויוכלל בשם הוי"ה הרחמים והיה ה' לאלהים, אז ודאי ועל הארץ מתחת אין עוד, שגם בארץ אין עוד מלבדו, כי כולם כרות יכרתון ויתוקן עולם במלכות שדי. והנה נודע אשר מלת רוב רומז לפעמים על אורות הגדולים הבאים מלמעלה כי הוא מספר אור עם הכולל ומספר רז עם הכולל, ולזה אמר הכתוב וברוב גאונך כשבחינת גאונך שהוא בחינת אלהים כנ"ל נעשה בבחינת רוב, שמגיע אליו בחינת אורות המוחין העליונים בסוד ההמתקה, בזה תהרוס קמיך אלו הקמים נגדך ואומרים אני ואפסי עוד, והטעם כי תשלח חרונך, כאש תשלח החר"ן שלך שהוא מספר ג' אלהים כידוע (והוא בחינת ג' אלהים שהזכרנו למעלה בבחינת גאה) כלומר שתשלחנו מהמוץ ותבן להפרידו משם בבחינת ההמתקה אז יאכלמו כקש כי הם אינם אלא קש שעליו החטה, ובהסיר החטה ישרף הקש וכן כאן בהמתק דיני אלהים אז כולם יאבדו ויכלו כאכול קש לשון אש, כדבר האמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:8:1)

**וברוח** אפיך נערמו מים וגו'. הכתוב הזה יגיד על גודל הנסים והנפלאות שעשה ה' בים ששינה עליהם סדרי בראשית, כי הלא תמיד בכל התנהגות העולם הנה הימין והחסד יעשה חסד ורחמים בעולם בכל מיני טובות וברכות, ולהיפוך הדין והשמאל יעשה גבורת אלהים ביסורים ופורעניות, כי זה דרכו, וכאן נתהפך, כי הלא איבוד מצרים בים ונקמתם היה על ידי היד הגדולה והימין כאשר ביארנו למעלה (בפסוק וירא ישראל את היד וגו') ומפורש אמר הכתוב ימינך ה' נאדרי וגו' כי גדלה רשעתם כל כך שנתהפך עליהם הרחמים והחסד לדין, והצלת ישראל וגאולתן היה בדין הגמור כי נודע אשר הקמוץ וקפאות מי תהומות זה אינו נעשה כי אם על ידי הדין כי מדת החסד הוא שדרכו לרוץ ולהתפשט, וכאן אשר נתעכבו המים מטבען ונצבו כמו נד זה נעשה במדת הדין ועל כן אמר הכתוב (תהלים ס"ו, ה') לכו חזו מפעלות אלהים נורא עלילה וגו' הפך ים ליבשה, כלומר כי זה אשר הפך ים ליבשה זה הוא מפעלות אלהים שדיני אלהים פעלו זאת ונמצא אשר מדת הדין נתהפך כאן לחסד ולרחמים לעשות נס לישראל, ודבר זה דבר גדול הוא עד מאוד, כי בחינת הדין די ודי אם אינו עושה דין ויסורים באדם, אבל לא שהוא יעשה עוד נס מפורסם להציל את האדם,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:8:2)

**ואפשר** זה רמז דוד המלך ע"ה ואמר (שם מ"ז, ו') עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר וגו' עד כי לאלהים מגיני ארץ מאוד נעלה, פירוש שעל ידי התרועה שישראל מרצין את בוראם בתרועה, עלה ונתעלה מדת אלהים ונמתק הדין, ונתגבר ה' בקול שופר על ידי הקול שופר נתגבר שם הוי"ה הרחמים לרחם על העולם, ואך שלא יקשה ולמה יצטרך להתגברות הוי"ה לרחמים, יושפע שפע הרחמים בעולם על ידי שם אלהים, לזה אמר כי לאלהים מגיני ארץ מאוד נעלה פירוש כי נגד בחינת אלהים אם על ארץ היא מגינה במגן שלא יחול עליה דיני אלהים הרי זה מאוד נעלה שהוא חשיבות גדולה אבל לא שיעשה עוד רחמים וחסד בעולם, אבל כאן בנס הים לכו חזו מפעלות אלהים אשר הפך ים ליבשה, מה רבו מעשיך ה' מה כשרון מפעלות עמך ישראל שזכו לזה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:8:3)

**והנה** האף ידוע שהוא בחינת דינים שעל כן יאמר תמיד וחרה אפי או חרון אף וכדומה, ולזה שבחו ישראל לשמו הגדול, אשר וברוח אפיך נערמו מים, פירוש כי זה אשר נעשה הים ערימות ערימות ודאי לא נעשה כי אם על ידי רוח אפיך שהוא בחינת הדינים, ובדינים גמורים עשית לנו חסדים והנה הפיכת הים ליבשה היה בו שלושה דברים כי הנה ידוע אשר הים אינו מים הנִגָרים להיות הולך כמו נחל, רק הוא עומד תמיד במקום אחד, וכן קראו הכתוב (בראשית א', י"א) ולמקוה המים קרא ימים, שהוא רק מקוה המים ומוצב תמיד במקום אחד. ונמצא כאשר צוהו הקב"ה שיבואו בני ישראל בתוכו ביבשה, הוכרח המים אשר באמצע הים לקבץ עצמו להנשא על המים שקודם לו להתיצב גבוה מעל גבוה, עד אשר יעשה בתוכו דרך ושביל רחב לששים רבוא בני אדם, כי המים האחרונים לא ירדו למטה לישאר יבשה במקומו כי הם נקווין ועומדין לא מהלכין, והבן זה. ואפשר שעל זה שיבח הכתוב ואמר (ישעיה מ"ג, ט"ז) הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה. כי בים גדול, זה הפלא מבנחל, כי בנחל אם יעמדו המים במקום אחד שלא ירדו למטה, תיכף יעשה יבשה רבה, כי המים התחתונים ירדו למטה מאוד מאוד מה שאין כן בים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:8:4)

**ואפשר** שבזה נכון מאמר חז"ל שאמרו (שמות רבה כ"א, ו') שאמר הים למשה מפניך אני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואתה בששי וכו' עד שנטה ה' ימינו לימין משה וכו' עד כאן. והקשה הרב הקדוש בעל אור החיים הרי נקרע המים לפני רבי פנחס בן יאיר בעל כרחו (בחולין דף ז'.) אף שאמרו לו המים אני הולך לעשות רצון קוני ואני ודאי וכו' עד כאן, ולמה הרעיש הים כל כך לפני משה. ואמנם ידוע הוא, אשר יש כח ביד החכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, אבל לא בקום עשה כמו שאיתא (ביבמות פ"ט: צ'.) ושם מבואר רבות. ועל כן בגינאי נהרא שפגע בו רבי פנחס בן יאיר שהיה נהר ההולך, לא היה צריך אלא לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, שיעמדו מימיו במקום אחד שלא ילכו להלאה, וממילא מים שאחריו היו נגרים והולכים ונשאר מקומו יבשה וחרבה, וכן ציית לדברי חכמים ועמד במקומו מה שאין כן בים מקוה המים, שהוצרך לעקור דבר מן התורה בקום עשה, שהוא שינשא חלק אחד ממימיו על מים הקודמים לו להתיצב עליו בגבוה על גבוה ולא צוהו הבורא בבריאתו כך, עמד נגד משה ולא רצה, ואך כי הנה משה ודאי אמר לו שהקב"ה צוהו בכך שיבקע הים, ומה כחו של הים לעמוד נגד צווי הבורא ברוך הוא, לזה אמר לו הן אני גדול ממך שאני נבראתי בג' וכו' ונמצא אם היה צווי הבורא ברוך הוא בדבר הזה, יותר היה ראוי שיאמר לי מלומר לך שאתה קטן ממני, ואפשר זה אתה מוסיף מדעתך כדברי חכמים, ואין אני יכול לעקור דבר בקום ועשה, עד שנטה הקב"ה ימינו לימין משה, פירוש שהראה להים חביבות משה ובני ישראל שנטה כביכול ימינו לימינו והוא דוגמת אח החביב לאחיו מאוד כמו שנאמר (תהלים קכ"ב, ח') למען אחי וריעי וגו', או בן החביב לאביו כמו שכתוב (דברים י"ד, א') בנים אתם וגו', מה שמעולם לא עשה זאת לים, כי חביבים ישראל שאין בכל העולם חביבים כמותם ולזה בודאי משה גדול מהים ובזה ציית הים והבין כי על כן אל משה אמר ולא לו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:8:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:8:5)

**ונחזור** לענין, אשר זה היה בחינה אחת ביבישת הים שהנשאו מי הים למעלה על מים הקודם לו. בחינה השנית, כי הנה ידוע אשר כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א', ז') והם אלו הנהרות ההולכים, ונמצא כאשר באו מים הללו הנוזלים למקום מעמד הים, הנה דרכם לילך ולהתפשט למטה, ובצווי הבורא גם הם נצבו שם כמו נד שלא לילך להלאה אפילו פסיעה אחת. ובחינה השלישית הוא, כי הנה נודע מדברי חז"ל אשר התהום עולה ומשקה תמיד את הארץ, כמו שאמרו (בתענית כ"ה:) אין טפח מלמעלה שאין התהום יצא לקראתו ג' טפחים, ואיתא בפרקי דר' אליעזר (פרק ה' מובא בילקוט תהלים רמז תשמ"ג) וזה לשונו: רבי יהושע אומר עוביה של ארץ מהלך ששים שנה ותהום נובע ומוציא מים וכו' עד כאן. ועוד שם סילנות עולין מן התהומות להשקות פני כל הארץ וכו' והעבים מעבירין הצינורין בימים, והמים משמיעין קול וכו' עד כאן. ונמצא אשר עוד היה מקום לפני בני ישראל שלא יכלו ללכת בים עבור סילנות התהומות שעולין שם מתחת לארץ, אך שנקפאו כל התהומות שלא ינבעו דרך הים, וכל אלה הדברים הכל נעשה בכח הגבורה החזקה דיני אלהינו יתברך שמו כי זה דרכו וטבעו, ועל כן ישראל הודו לאל השמים בזה ואמרו שלושה דברים הללו. א', וברוח אפיך נערמו מים, שמי הים נעשו ערימות ערימות גלים על גלים כי היו מוכרחים המים האמצעים להנשא על מים שקודם להם להתיצב שם כמו גלים וכריות של ערימה שהם גבוהים. ב', נצבו כמו נד נוזלים, פירוש שאשד הנחלים הבאים ממקום אחר ונטו ללכת למטה כדרכם עתה נעשו המהלכים עומדים וקמו נד אחד כל הנוזלים. והג', קפאו תהומות בלב ים התהומות שתחת הארץ נקפאו שלא ינבעו המים מתחת לארץ אל מקום היבשה כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:9:1)

**אמר** אויב ארדוף אשיג וגו'. הנה כבר כתבנו למעלה (בפסוק מרכבות פרעה וחילו וגו') אשר עיקר כוונת פרעה היה להגביר כח בחינת זעיר אנפין דנוקבא דקליפה בששה מדותיו להלחם בו עם ישראל, ונגד זה לקח שש מאות רכב בחור נגד ששה מדות הללו ועל זה היה עיקר סמיכתו, כי הנוקבא דקליפה חזקה מאוד יותר מן הזכר כמו שכתבתי שם, ועל כן אמר בחור שהוא מספר גבורה כי על זה תלה כל גבורותיו, ונגד הששה מדות הללו אמר כאן הכתוב ששה דברים שהיה במחשבת פרעה ברודפו, והם ארדוף, אשיג, אחלק שלל, תמלאמו נפשי, אריק חרבי, תורישמו ידי. כי בחינת החסד ידוע שדרכו להתפשט ולרוץ, ונגדו אמר ארדוף. ובחינת הגבורה הוא להשיג הדבר ולהעמידו, על כן אמר למולו אשיג. ובחינת התפארת ידוע שהוא בבחינת החלוקה לימין ולשמאל, ולזה אמר לעומתו אחלק שלל. ובחינת הנצח נודע שבו בחינת הנצחון, ואמרו חכמינו אשר נצחון הוא מעין עולם הבא, כי ירוה וישביע נפשו כאשר ינצח את חבירו שהוא תאוה אשר בלתי שיעור, על כן אמר נגדו תמלאמו נפשי שתמלא נפשי ותאותי ורוחי ורצוני מהם. ובחינת ההוד ידוע שהוא בבחינת הגבורה ללחום מלחמה בחרב וחנית, ועל זה אמר למולו אריק חרבי. וכל אלה בקדושה הם לעבודת שמו יתברך לקדשו בהם, והוא לקחם בקליפה להגביר בהם אויבי ה' ח"ו. ובחינת היסוד ידוע אשר בקדושה הוא להשפיע לישראל כל מיני טובות וברכות, ונגדו בקליפה אמר תורישמו ידי לשון רישות ודלות כפירוש רש"י ולקבל השפע אליו וכל אלה רצה להגביר על ישראל בכח הקליפה החזקה. ולזה אמר הכתוב,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:10:1)

**נשפת** ברוחך כסמו ים וגו'. ורשום בכוונות נ'שפת ב'רוחך ראשי תיבות שם ב"ן, והוא בחינת הנוקבא כנודע ואך סופי תיבות הם ת"ך נגד בחינת הזעיר אנפין שהוא י"ו פעמים שם הוי"ה עם ד' אותיות, לרמז גם כן על זעיר אנפין שבנוקבא דקדושה שנתגבר ברחמי ה' והפר מחשבת פרעה ותחבולותיו והפיל לזעיר אנפין דנוקבא דקליפה אשר לעומתו, ופור המן נהפך לפורינו, ועל כן אמרו כסמו ים לשון יחיד לרמז על בחינת זעיר אנפין הנזכר שכיסהו מי ים, ולזה סיימו צללו כעופרת במים וגו' וכבר כתבנו למעלה אשר עופרת רומז על בחינה הזו, כי עופר היא בחינת זעיר אנפין כמאמר הכתוב (שיר השירים ב', ט') דומה דודי לצבי או לעופר וגו', ות' היא בחינת המלכות, כי הושב להם מחשבתם על ראשם מה שחשבו להגביר בחינה זו, על זה צללו הם כעופרת, ורעתו הוא שיסרו. ואחר אשר נעשה כל אלה שהושפלה הקליפה בכל השלושה בחינות שביארנו למעלה ולא נשאר בהם מתום, ועין ישראל ראתה כל אלה, פתחו פיהם ואמרו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:11:1)

**מי** כמוכה באלים ה' וגו'. כלומר שאין כמוך בכל הדברים הקשים בעולם, וכל קליפת הגוים כאין נגדך כאפס ותהו נחשבו ורק אתה ה' גדול שמך, ולזה אמרו חז"ל (בילקוט רמז ר"ן) על פסוק זה מי כמוכה באלו שקורין עצמן אלהות, או מי כמוכה באלו שאחרים קורין אותן אלהות וכו' עד כאן. כי עיקר השבח הזה הוא אחר הדברים האמורים במה שבטח פרעה על תוקף הקליפות אשר נשארו אחר מכות מצרים, וידע חזקם ועוזם והן הן שקורין עצמן אלהות היא אומרת אני ואפסי עוד, ואחרים קורין אותן אלהות, כי עיקר אלהי האומות הם הקליפות והחיצונים שהם בוטחין בהם, ואחרי ראותם כי כלו ונחרצו וירדו אל ירכתי בור שאול תחתיה, אז והיתה לה' המלוכה ואמרו מי כמוכה באלים ה' שאין כמוכה בכל אלהי העמים. וביותר לפי מה שאמרו חז"ל (פרקי דר' אליעזר פרק מ"ג מובא בילקוט תרי עשר רמז תק"ן) אשר פסוק זה אמר פרעה בעצמו, ודאי נכונים הדברים כי אחר שהוא ידע תוקף הקליפות ובטח בהם עד שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו כי בטח באלהיו, ועתה אשר כולם צללו כעופרת במים אדירים ואז עינו ראה ולא זר אשר גדול ה' מכל האלהים ועל כן אמר מי כמוכה באלים ה' וכאמור שאתה הוא התוקף על כל בחינות הקליפות, וזה הוא שאמרו בדרך כלל שבכולם אין כמוהו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:11:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:11:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:11:2)

**ועתה** חזרו לפרש בדרך פרט גדולת ה' ונפלאותיו מה שנתעלו ונתגברו ג' בחינות מדות הקדושה שבהם, עשה נקמה בכל הג' בחינות מדות הקליפה אשר לעומתם, שבהם היה בטחון פרעה המבואר למעלה. ולזה אמרו מי כמוכה נאדר בקודש, נודע סוד הקודש שהוא במלכות סוד שבת קודש לפי שאבא נקרא קודש ובאבא יסד ברתא כנודע, וזה אמרו נגד מלכות שבמלכות דקדושה שנתגברה נגד מלכות שבנוקבא דקליפה, וכולה קודש היא ועל כן רשום בכוונות במקום הזה ראשי תיבות שם ב"ן שהוא במלכות כידוע. נורא תהלות, אמרו נגד זעיר אנפין שבמלכות שנתגדל ונתגבר על בחינה זו אשר לעומתו בקליפה, כי נורא הוא סוד זעיר אנפין כידוע מכוונת השמונה עשרה ותהלה הוא סוד המלכות (כמו שמובא בפרי עץ חיים בכוונת תהלה לדוד), ועל כן רומז זה לזעיר אנפין שבמלכות, וכן רשום בכוונות סוד התפארת והוא תפארת שבמלכות. עושה פלא, אמרו נגד מלכות שבזעיר אנפין דקדושה אשר נתגבר ונתגדל כי עושה הוא סוד המלכות בחינת עשיה, ופלא הוא סוד האלף העולה כ"ו בחינת שם הוי"ה שבזעיר אנפין ועל כן זה הוא נגד מלכות שבזעיר אנפין, והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:12:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:12:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:12:1)

**נטית** ימינך תבלעמו ארץ נחית בחסדך וגו'. כאן שבחו ישראל והודו לשמו ואמרו לעצמן נראה גודל ההפרש וההבדלה המופלאה והמופלגה אשר בינינו לבין המצרים, כי הן במצרים הנה גדולת רחמי שמים ברוך הוא ורוב חסדיו גרמו שיבלעו בארץ ולא יהיו למאכל לדגי הים או לעוף השמים, כמאמר חז"ל (ילקוט רמז רנ"א) בשכר שאמרו ה' הצדיק זכו לקבורה וכו', והוא אומרו נטית ימינך תבלעמו ארץ שימינך היא שגרמה להם שיבלעו בקרקע אבל לעם קדוש ישראל מה רבו מעשיך אשר תחילה בנסעם ממצרים שלא היה בהם עדיין מצוות כל כך, על כל פנים גרם חסדך אשר נחית בחסדך עם זו גאלת שגאלת אותם מאויביהם בחסדך, אבל אחר כך כשהלכו אחר שמו יתברך והלכו אחריו לארץ ציה וערבה, אז לא די שהחסד גרם שתעשה להם חסדים, אלא אף נהלת בעזך אל נוה קדשך, שאף בעזך כח הגבורה בו נהלתם אל נוה קדשך, כי קרעת להם הים שהיה בכח הגבורה כאמור. ועבור כל אלה הנה,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:14:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:14:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:14:1)

**שמעו** עמים ירגזון וגו' עד יעבור גם זו קנית. כי אחרי שמעם נסים שעושה הקב"ה לישראל הן במדת החסד והן במדת הדין כולם יראו לנפשם מפחד ישראל שלא יפלו עליהם וה' מושיעם, ועל כן אמר תפול עליהם אימתה ופחד, כי תחילה בצאת ישראל ממצרים והושיעם ה' במדת חסדו יתברך וגאלם שלא בטבע העולם תיכף נתפחדו מאוד בראותם שכל כך יושיעם בחסדיו, ואחר כך בקריעת ים סוף כשראו שהדין הגמור עשה להם נסים מופלאים שלא בטבע ונהפך עליהם לרחמים מופלגים כזה, אז נבהלו אלופי אדום וגו' כי רעדה אחזתם, שלא שמעו כזאת מימיהם שהדין יעשה חסד לאדם, ועל כן אמרה רחב הזונה אל שלוחי ישראל (יהושע ב', ט'-י') וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו', לא הזכירה כלל מפלת מצרים ומכותיו, רק את אשר הוביש ה' את מי ים סוף כי זה הוא פלא גדול שכח הגבורה יעשה חסד לאדם להעביר אותו בתוך הים ביבשה, וכן כאשר הוביש ה' את הירדן מפני בני ישראל נאמר (שם ה', א') ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו' וכל מלכי הכנעני וגו' את אשר הוביש ה' את מי הירדן וגו' וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח וגו', והכל כאמור, בינה זאת. ולזה סיים עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית, כלומר כל הפחד והאימה הזה היה בשני פעמים, כי תחילה עד יעבור עמך ה' שהוא הגאולה ויציאתן ממצרים שהושיעם ה' בחסדו בנסים מופלגות, ואחר כך עד יעבור עם זו קנית על הים כי שם ראו יותר ויותר שהדין עשה להם חסדים בנסים מופלאים, ולזה אמר כאן עם זו קנית, על דרך מאמרינו לקונה עבדיו בדין, כי בריאת העולם היה להיטיב לבריותיו בחסדיו, וזה נתחייב כביכול ברוך הוא וברוך שמו מאז בריאת העולם שיעשה טובות לעולמו בחסדו, אבל כשעושה טובות בכח הדין זה נקרא דרך משל כמו אדם הלוקח חפץ שלו, ממון או דבר אחר, ונותן בעד חפץ אחר שהוא קונה החפץ האחר בדבר שלו, כן כביכול הקב"ה העושה טובות בדין, נעשה כמי שלוקח חפץ שלו שאינו נתחייב בו ונותן בעד זה, ועל כן אנו אומרים לקונה עבדיו בדין, כי כאשר עושה טובות עם הדין, אז קונה עבדיו בקנין גמור, ועל כן על הים שהיה בחינה זו, שניצולו בדין אמרו עם זו קנית, קנין ודאי שקנאם משלו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:19:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:19:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:19:1)

**כי** בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו וגו' ובני ישראל הלכו וגו'. כפלו לומר זאת מה שכבר אמרו כזה וכזה למעלה, ואמנם על פי מה שהעלנו למעלה (בפסוק וישב הים לפנות בוקר), כי נס בתוך נס היה בבקיעת הים, כי לא זו שנבקע תחילה לשני צדדים להעביר את ישראל בתוכו בחרבה, אלא אף שגם אחר כך כאשר באו בני ישראל לתוכו והלכו משפתו אל עבר השני, והמצרים הלכו תיכף אחריהם, אז נקרע הים לחצאין, אשר על חלק שהיו המצרים בתוכו וישובו המים וינערו את מצרים בתוכו, וצד השני נשאר עומד מוצב כחומה מזה ומזה להעביר ישראל, וזה הוא הקריעה שאמרו חז"ל שנקרע הים, ולא זה הוא מה שנחלק תחילה לשנים כי זה הוא הנקרא בקיעה ולא קריעה, והקריעה הוא כאמור שנקרע לחצאין שחציו ישטוף את המצרים וחציו נשאר כמו נד, ואפשר שזה אמר הכתוב שם וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, פירוש כשהיו ישראל עומדים על שפת הים מעבר השני שבתוכו, כבר ראו את מצרים מת שהים מנער אותו בתוכו, או כה יאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים השני, והשפת שאצלם עדיין עומד כחומה ותגדל זאת בעיניהם למאוד איך הקב"ה מציל אותם בידו אחד ובידו השני טובע למצרים, ועל כן אמרו אשירה לה' כי גאה גאה שני גאות כאחת הצלה וטביעה רחמים ודין, וימינך ה' נאדרי וגו' ימינך ה' תרעץ אויב כי זה דומה ממש לעושה דבר בשתי ידים בפעם אחת וימין אחד נאדר בקודש להצלת ישראל וימין השני באותו פעם תרעץ אויב, וזה ששבחו והודו לשמו יתברך כאן בסוף השירה ואמרו מפורש לומר כי כל השירה הזאת הכל למה שראינו בעינינו, כי בא סוס פרעה וגו' וישב ה' עליהם את מי הים, והיה מחויב להיות שב כל המים אשר קמו כמו נד, ולא כן היה כי ובני ישראל הלכו אז ביבשה בתוך הים בעבר השני וראו את מצרים נעורים בים לאחוריהם, ודאי מה גדלו מעשיו בזה, אין כאלהינו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:19:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:19:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:19:2)

**או** יאמר כי בא סוס פרעה ברכבו וגו'. על דרך אומרם ז"ל (מכילתא מובא בילקוט רל"ה) דרך ארץ המרכבות נמשכות אחר הפרדים, עכשיו מרכבות מושכות את הפרדים וכו' עד כאן. והוא אומרו כי בא סוס פרעה ברכבו וגו' שהסוס בא על ידי הרכב לתוך הים שהרכב המשיכו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:19:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 15:19:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/15:19:3)

**גם** יאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. כי הנה נודע אומרם ז"ל (סוטה ל"ז.) בפסוק (תהלים ס"ח, כ"ח) שם בנימין צעיר רודם, שקפץ שבט בנימין תחילה לים או נחשון בן עמינדב עד צוארו וכו', ולכאורה צריך להבין איך סיכנו בעצמם סכנת מות וסמכו על הנס, כי מנין היו יודעין שישועתן יהיה על ידי קריעת הים והלא הרבה ריוח והצלה לפניו, ודלמא היה הקב"ה שולח מלאכו אל מחנה פרעה וחילו והיה שורפם ברגע כמו חיל סנחרב או סיסרא וכדומה, והם היו הולכין ביבשה שלא על דרך הים כלל, ואכן כי אמרו חז"ל (שמות רבה כ"א, ו') תנאי התנה הקב"ה עם הים שיהיה נקרע וכו', וכתבנו למעלה אשר התנאי מרומז בתורה במה שאמר (בראשית א', ט') יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה שמלות ותראה היבשה מיותר, להורות אשר לפעמים יתראה היבשה במקום הים, והוא אומרו יקוו המים אל מקום אחד ולפעמים תראה היבשה בו בעת שאצטרך להעביר לבני ישראל ועיין שם. ועל כן ישראל בעת עומדם על הים ומצרים לאחוריהם ומצד אחד מדבר והים סוגר לפניהם, אשר ודאי על זה הותנה התנאי המרומז בתורה שעתה יקרע, וקפצו לתוך הים. ולזה אמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, כלומר עבור היבשה הנזכר בתורה ותראה היבשה שמורה על קריעת ים סוף הלכו בתוך הים והגיע המים עד צואריהם לפי שידעו מהתנאי ובטחו באלהי אבותם, שבודאי זה העת המוכן לזה, כי למה יעשה הקב"ה נפלאות אחרות, אחר שעתה עת לקיים תנאו, ואפשר נמי שזה פירוש הכתוב למעלה ויעברו בני ישראל בתוך הים ביבשה כלומר מה שעברו בתוך מי הים היה ביבשה בשביל מלת יבשה המוזכר בתורה המורה על תנאי ובטחו שבודאי המים יקיימו תנאם כדבר האמור.