## Be'er Mayim Chaim, Exodus

###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:1:1)

**ומשה** היה רועה את צאן יתרו חותנו וגו'. הודיע הכתוב מאין זכה משה להיות הוא השליח לישראל והוא אשר יוציאם ויביאם, לרעות את עם ה', והוא לאשר היה רועה נאמן בצאן חותנו ברחמים מרובים כמאמר חז"ל (שמות רבה ב', ב') שפעם אחת ברח ממנו גדי אחד ורץ אחריו וכו' נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני הצמא עיף אתה הרכיבו על כתיפו והוא מהלך אמר הקב"ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך, חייך אתה תרעה את צאני וכו', עד כאן. הרי שמשם זכה לרעות כצאן עמו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:2:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:2:1)

**וירא** והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל. מלת והסנה השני לכאורה מיותר והיה לו לומר ואיננו אכל, והבן. ואמנם פירוש הכתוב שהאש היה סביב הסנה כמו שמבואר בתיקוני זוהר (תיקון ו' דף כ"ב:) ואמר שם ובתלת גוונין אלין אתאחדת בת עין וכו' עיין שם. ולזה אמר הכתוב והנה הסנה בוער באש פירוש שאש בוער סביב לו, והסנה גופא מקום שריות בת עין שהוא מקום השראת השכינה איננו אכל, וזה שאמרו חז"ל (שמות רבה ב', ה') למה בסנה וכו' על מקום שריות בת עין כיוונו, והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:3:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:3:1)

**ויאמר** משה אסורה נא ואראה וגו' מדוע לא יבער הסנה. כי ידע משה אשר רמז לו הקב"ה במה שנגלה עליו בסנה להראות אשר השכינה בתוקף הגלות בקליפת מצרים שהם החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה ולכן היה קשה לו מדוע לא יבער הסנה למה לא ישרף המצרים עם אלהיהם וכל אשר בהם הלא אשו של הקב"ה הוא אש אוכלה אש ומכל שכן שתאכל קוצים. ולזה אמר הכתוב,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:4:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:4:1)

**וירא** ה' כי סר לראות וגו'. ואמרו חז"ל (שמות רבה ב', ו') מהו כי סר לראות אמר הקב"ה סר וזעף הוא זה וכו', מורה באצבע על האמור שהיה משה סר וזעף כי נתקשה להפליא על כי תצא אש ומצאה קוצים ואינו אוכלן, והלא כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהו נחשב לו, וכראות אל עליון את זאת קראהו והשיבו כאשר נבאר.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:5:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:5:1)

**ויאמר** אל תקרב וגו' של נעליך וגו'. הנה חז"ל אמרו (סנהדרין ל"ט:) בפסוק (שמות י"ד, כ') ולא קרב זה אל זה כל הלילה ביקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר להם הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה וכו' והענין הוא כי הלא נודע אשר בכל דבר ודבר שבא לכלל בריאה בכולם יש בהם חיות הקדושה ואור ה' המחיים ומקיימם על קיומם (כי אם לא כן עשיתו רשות בפני עצמו ח"ו) מכל שכן בבחינת המדבר שהוא העליון מכל צבא הארץ ודאי אשר ישרה בו אור חיות אלהים בורא שמים וארץ המחיה ומהוה אותו תמיד מאין ליש כאשר אנו אומרין המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית מחדש ממש כי הוא מחיה ומהוה את כל הבריאה כולה יומם ולילה כאשר בראש הבריאה וכבר הארכנו בדבר הזה בכמה מקומות. ועל כן קשה לו להקב"ה לאבד מעשה ידיו כי אחר ששפע אלהי בו שהוא בראו מתחילתו ועדיין מחייהו באורו הלא נודע (כתובות י'.) שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה, ודי בזה. ולזה אמר מעשה ידי טובעין בים וכו' והבן, אם לא כשנתמלא סאתם מכל וכל אז נאמר (משלי י"א, י') באבוד רשעים רנה כי אז ניצוץ הקדוש פורח מאתם ממילא שאין יכול עוד כלל לדור שם בשכונת הרעים שגברו על עצמן הרע עד קצה האחרון, ואז שמחה להניצוץ הקדוש כשיוצא ממנו וכמו שמחלק בזוה"ק בזה (בראשית ס"א:) ומבואר שם שמצרים לא היה עדיין מילוי סאתם בשלימות ועל כן אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין וכו'. ועל כן אמרו חז"ל (בילקוט רמז רל"ה) שרצה גבריאל להרוג המצרים בלילה אמר לו הקב"ה המתן להם עד אותו שעה שפעל אביהם עמי שנאמר (בראשית כ"ב, ג') וישכם אברהם בבוקר וכו'. כי לצד שלא נתמלא סאתם עדיין, הוצרכו דוקא לשעה מבוררת שיעמוד להם זכות אביהם אברהם. והנה כאן אמרו חז"ל (שמות רבה ב', ה') למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה וכו' והם דברינו הנזכרים והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:5:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:5:2)

**ועל** כן כשהיה משה סר וזעף למה הסנה איננו אוכל והוא רומז אל המצרים למה אין הקב"ה מכלם כרגע אמר לו של נעליך וגו' כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא כלומר כי על כן נתגליתי בסנה להראות שאין מקום פנוי בלא שכינה ואפילו מקום הארץ הגשמי שאתה עומד עליו אדמת קודש הוא מחיות קדושת שכינתי השוכנת למטה בארץ ומזה תבין למה קשה לי לאבד המצרים לצד שמעשה ידי המה ואין מקום פנוי וכו', ולא במהרה כל כך יאבד אומה בעוד ששעתה קיימת מצד ניצוץ השכינה השוכנת בקרבם, וכבוד אלהים הסתר דבר.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:6:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:6:1)

**ויסתר** משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים וגו'. לכאורה להביט היה צריך לומר, ואכן כי פירושו שהיה ירא אולי יביט יותר מדאי ויענש כמו שמצינו בזקני ישראל שנאמר בהם (שמות כ"ד, י"א) ויחזו את האלהים וגו' שנהגו קצת קלות ומתו באש התבערה כמאמר חז"ל (ספרי, מובא בילקוט רמז תשל"ב) וזה כי ירא מהביט פירוש פן יביט יותר מהראוי.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:1)

**ויאמר** ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו וגו'. צריך להבין כפל הראיות שראה ה' וכבר עוררו חז"ל בזה (שמות רבה ג', ב'). וגם אחר כך כפל לשון הכתוב את עני עמי ואת צעקתם שמעתי ושנה ושִלש לומר כי ידעתי את מכאוביו. ויתכן בביאורו על פי אשר אמרתי בפסוק (איכה ה', ג') יתומים היינו ואין אב. שאחד מהם מיותר כי אחרי שיתומים היינו ודאי שאין אב.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:2)

**ואמנם** הוא על דרך משל, למלך שהיה לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן והיו שניהם מסובין על שולחן אביהם ובודאי כל עודם בבית אביהם כלום חסר מבית המלך והיה להם כל מיני טובות והצלחות וברכות כיד המלך, וברבות הימים אירע שנפל עליו מלך אחד קשה כהמן ולקח את שני בניו הללו לשביה והניחם במאסר בית הכלא והיה להם שם צער ודוחק גדול בכל מיני פורעניות הן יסורי הגוף מעוני כבל ומרוב עבודה והן עינוים מחוסר לחם ומים, והנה הגדול שבהם שהיה שלם בשכלו וכבר ידע כי בהיותו על שולחן אביו לא חסר לו כלום והיה נפשו יודעת בטוב כי כל אלה היסורים והעוני המגיע אליו עתה הכל הוא עבור שגלה מעל שולחן אביו וממילא באו עליו כל אלה, ואילו היה בבית אביו ודאי שלא היה נחסר לכלום ועל כן בכל השוועות והזעקות שצעק מתוך הצרה לא נשמע ממנו כי אם אוי לי שגליתי מבית אבי ונתרחקתי ממנו, כי ידע שזה גרם לכל הצרות הבאות עליו. ואולם אחיו הקטן שלא היה יודע ממעלת אביו וכי כל אשר חסר לו עתה הכל הוא עבור שנתרחק מבית אביו, לא היה צועק כמוהו כי אם על כל צרה וצרה צעק אוי לי על זה כמו אוי לי על שאני חסר לחם או על שאני עובד כזה ובעינוי סבל וכדומה. ופעם אחד שאל לאחיו הגדול מפני מה אתה אינך צועק על צרת עצמך שאתה חסר לחם ומים וכדומה ותצעק על הרחקתך מאביך אמר לו שוטה שוטה מה אעשה לך שאתה אינך יודע, ואילו היית יודע כמוני שכל הצרות והיסורים האלה לא הגיענו כי אם במה שגלינו מאבינו ואם היינו אצל אבינו ודאי שלא היינו חסרין לכלום, גם אתה לא היה נשמע מפיך כי אם אוי לי שאני בכאן בלא אבי כי דא ביה כולא ביה ואין אנו חסרין כי אם לזה וזה הוא עיקר גלותינו וצרותינו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:3)

**והנמשל** מובן ממילא, כי כן הוא בכל גלות ישראל האחים הגדולים שבינינו השלימים בשכלם ויודעים בטוב אשר כל צרה וצרה שבא עליהם בגלות המר והנמהר הכל הוא עבור התרחקות נשמותינו מאור פני מלך חיים ועבדים משלו בנו שהקליפות שולטים ח"ו על נשמות ישראל, ולכן על כל צרה וצרה שלא תבוא אינם צועקים ושואלים בפיהם כי אם על שגלינו מעל שולחן אבינו ונפשותינו הרחיקו נדוד מאור פניו יתברך כי מבינים אשר אינו חסר לנו כי אם זאת, אבל אחים הקטנים שבינינו שאינם מבינים כל זאת, קול נשמע בפיהם ביסורי הגלות על כל צער ודחק המגיע להם לומר אוי כי צר לי בזה או בזה כי אינם נותנים לב שהכל הוא עבור התרחקנו מבית אבינו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:4)

**וזה** שאנו אומרין יתומים היינו ואין אב, כלומר אף שאנו יתומים וחסרים מכל דבר ודבר וגם כל מיני יסורים שפורט והולך למטה, מימינו בכסף שתינו על צוארינו נרדפנו וגו' אף על פי כן אין בפינו כי אם ואין אב שנתרחקנו מבית אבינו ועבור זה הגיענו כל אלה ואין אנו חסרים כי אם להתקרב אל אבינו ומיד כאשר נהיה עם אבינו ודאי שנהיה מלאים כל טוב כי כלום חסר מבית המלך.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:5)

**והנה** בגלות מצרים שנטבעו נשמות ישראל בתוקף קליפת מצרים עד שנכנסו למ"ט שערי טומאה וממילא על ידי זה שיעבדו בהם בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. אבל לא זה הוא עיקר הגלות כי עיקר הגלות הוא גלות הנשמות שנטבעו בתוך הקליפות ונתרחקו מבית אביהם אור פני אלהים חיים ומלך עולם. והנה הגדולים אשר היו נמצאים בהם אשר ידעו והבינו את זאת שמו זאת על לבבם, ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה שעיקר שועתם היה להמתיק דיני אלהים למעלה להוציא את הנשמות מכור הברזל טומאת מצרים ושכינת עוזינו שירדה למצרים עם יעקב כמו שאמר הכתוב (בראשית מ"ו, ד') אנכי ארד עמך מצרימה וכמו שאיתא בזוה"ק (ויגש רי"א ובתחילת פרשת שמות עיין שם) וכמו שכתבנו למעלה. ואמנם הללו היו מעט מן המעט שהיה בהם שכל לידע ולהבין את זאת, אבל כל שאר המוני העם שהיו במצרים, לרוב סבלות עבודתם עבודת פרך ולרוב שקיעת נפשותם בקליפה, לא ידעו ולא הבינו זאת והיה עיקר צעקתם את פני ה' צעקת יסורי גופם ועבודתם בטיט ובבנין. וגם אלו רמוזים בכתוב הנזכר במה שאמר ויאנחו בני ישראל מן העבודה כלומר אנחתם לא היה אלא מן העבודה הקשה, ובאמת לא זה הוא העיקר כנזכר.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:6
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:6)

**והכתוב** רומז שני אלו הדברים במה שאמר (לעיל א', י"ג וי"ד) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו'. פרט שני עבודות, כי זה ששיעבדו מצרים את בני ישראל בפרך הכוונה על שיעבוד הגופים כמו שתרגם המתרגם ואפלחו מצראי ית בני ישראל בקשיו, אבל העיקר וימררו את חייהם בעבודה וגו' פירוש עיקר המרירות היה לחייהם של ישראל הוא נפשותם ונשמתם שהם חלק אלוה ממעל והוא חיותם של ישראל, להם הגיע עיקר המרירות לצד גלותם והתרחקותם ממלך עליון ונטבעו ונשקעו בקליפה קשה קליפת מצרים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:7
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:7](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:7)

**והנה** הקב"ה הטוב והמיטיב לכל אף שלא שמע מכללות עם ישראל כי אם הזעקה משיעבוד הגופים בעבודת הטיט הגשמי כי שכחו בהעיקר ואחזו להם בהטפל מכל מקום היה זה אתערותא דלתתא בלב נשבר ונדכה להיות על ידי זה הקב"ה מתעורר באתערותא דלעילא ולזכור בשיעבוד הקשה אשר עליהם בשיעבוד הנשמות, שהוא יודע אשר זה הוא עיקר גלותם וצערם ופורענותם, ולזכור את אשר מררו המצרים את חייהם ונתחכמו וסבבו סיבות כאשר יכלו שח"ו ישאר הקדושה בתוכם לעולמים. וזה אומרו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה שעלתה שועתם מן העבודה אל האלהים שיזכור הוא ממה שגלה עמהם השכינה הקדושה הנקראת אלהים וגם חיות אלהים אשר בקרבם בבחינת נשמתם וזה עיקר רב גודל צרתם מרירת חייהם שנתמרמר עד מאוד כי חשב צעקתם לפניו להיות כמתעורר באתערותא דלתתא לגרום אתערותא דלעילא לזכור להם שיעבוד נפשותם אשר נטבעו כל כך. לזה אומר אחר כך וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים, שאלהים ראה את בני ישראל שהם צועקים על הגשמי שהם עובדים בטיט ולבנים אבל וידע אלהים שהוא ידע את אמיתיות צערם ומרירותם וזה עלה לפניו לרחם עליהם ושלח לפניהם משה עבדו אהרן אשר בחר בו לגאול את חייהם מהעבודה ונתן לב לקרבן לעבודתו וליראתו ולהיות נדבקים בו יתברך. וזה שאמר פרעה למשה (שמות ה', ח') כי נרפים הם נרפים על כן הם צועקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו שתיבת לאמר לכאורה מיותר. ואמנם כי זאת הבין פרעה אשר בני ישראל גורמין בצעקתם באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא להיות הקב"ה נזכר בשורש תכלית הענין לתת לב לקרבם לעבודתו ולהיות חפץ בהם, ועל ידי זה יכנס גם ממילא קצת אור וחיות לישראל להיות גם הם מתחילין להתאוות לעבוד לאלהיהם, וזה אומרו כי הם צועקים לאמר נזבחה לאלהינו שהם גורמין בצעקתם את פני ה' שיתעורר בלבבם לאמר נזבחה לאלהינו כי מגיע להם חיות אלהות להתאוות לעבודתו ולהתדבק בו ועל כן שגור בפיהם לומר נזבחה לאלהינו וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:8
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:8](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:8)

**וכל** הענין הזה גילה הקב"ה למשה כאן באומרו ראה ראיתי, שתי ראיות ראיתי. אחד, את עני עמי אשר במצרים פירוש הכנעת ושיעבוד עמי שהוא נשמותיהם ונפשותיהם שהם הנקראים עמי ולא הגופים שנקראו רק בשר אדם אבל האדם היא הנשמה לבד וראיתי מרירות חייהם נפשם ונשמתם שנטבעו ונשקעו בתוך עמקי טומאת קליפת מצרים. והשנית, ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו, כי הם בעצמם שאין לבבותיהם פונים היום אל ה' לצעוק על כבוד ה' מעומקא דליבא כי מרוב הצרות אינם מבינים כל זאת ועל כן לא שמעתי צעקתם כי אם מפני נוגשיו מה שנוגשי המצרים עושים להם בעוני וברוב עבודה, ואמנם גם את זה שמעתי לצד היותו בלב נשבר ונדכה ממעמקי הלב בצרתם וכבר נאמר (תהלים קי"ח, ה') מן המיצר קראתי יה ענני וגו', ובאמת אני ידעתי את מכאוביו שאני היודע עיקר כאבם שכל מכאובם שיש להם בצרת הגופים הכל הוא עבור מכאוב הנפשות שנתרחק מאוד מאור פני, ועל כן גם צעקתם שצועקים לפני על צרתם אני שומע כי אני יודע עד היכן הדברים מגיעים מאין נמשך להם צרתם ומה הדבר הנצרך להושיע להם שינצלו מצערם, ועל כן וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה וגו', וגם כאן כפל לשון הגאולה על שתי בחינות הללו כי וארד להצילו מיד מצרים להציל הנפשות והנשמות מיד קליפת מצרים שהוא עיקר הגאולה וממילא יגאלו גם הגופות ולהעלותו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה למען לא ישבו בני ישראל עוד על אדמה טמאה ולהיותם בלב אחד להתדבק ולהתקרב אל ה' אלהיהם כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:9
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:9](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:9)

**עוד** יאמר הכתוב כי ידעתי את מכאוביו. והנה כבר אמר ראיתי את עני עמי ואת צעקתם וגו', ואכן כי זה אמר לו להודיע על מה זה נתגלה בסנה וכי לא היה אילן אחר וכדומה להתגלות עליו ואמרו חז"ל בזה (שמות רבה ב', ה') כי כשישראל שרוין בצער כך כביכול הוא שרוי בצער ועל כן נגלה מן הקוצים ולזה אמר כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילו וגו' פירוש על אשר ידעתי במכאובם של ישראל לכן ירדתי פה להתגלות בבחינת הירידה כביכול באילן של קוצים מפני צרותיהם של ישראל.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:10
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:7:10](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:7:10)

**עוד** יאמר הכתוב כי ידעתי את מכאוביו. וכמו שכתבנו כי אמר למשה שלא תסבור שאחר צעקתם הבאה אלי ירדתי פה לראותם אם כן הוא כאשר צעקו וכמו שכתוב בפסוק (בראשית י"ח, כ') ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה וגו', כי לפעמים יש איש אשר חבירו ייצר לו והוא צועק הרבה יותר מן הצער ויש אשר אדרבה שהצער הוא יותר מצעקתו ויש אשר הם שוין, ועל כן אמר ארדה נא ואראה אם עשו כצעקתה הבאה אלי שכך צערום כאשר צועקים אז כלה ואם לא וגו'. וכן כאן אפשר שיסבור משה כי ירד הקב"ה לראות אם כן עשו להם המצרים כאשר עלתה צעקתם את פני ה' לזה אמר לו כי ידעתי את מכאוביו ידעתי בטוב את מכאוב צרותיהם. ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:8:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:8:1)

**וארד** להצילו וגו'. פירוש להצילו ודאי לא לראות הכצעקתה הבאה אלי עשו רק להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:9:1)

**וגם** ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים וגו'. דקדק לפרש אשר מצרים לוחצים וגו', כי הכל לפי המבייש והמתבייש ועל כן יותר יחרה אף ה' אשר מצרים זה בנו של חם שנתקלל זרעו בעבד עבדים ונאמר בהם (ישעיה כ', ד') כן ינהג מלך אשור שבי מצרים וגו' נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים וגו'. ילחצו ויעבדו בבני בכורי ישראל.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:10:1)

**ועתה** לכה וגו'. עיין בדברינו להלן בפסוק (שמות ד', ח') והיה אם לא יאמינו שם סדרנו סידור הכתובים בפרשה הזאת אחת לאחת על כן לא הצגנוהו כאן שלא לערבב הדברים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:13:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:13:1)

**ויאמר** משה אל האלהים הנה אנכי בא וגו' ואמרו לי מה שמו וגו'. מלשון זה לכאורה משמע שכבר נתרצה בשליחותו ולא שאל רק מה יאמר להם כשישאלו על שמו של הקב"ה וזה אינו כן כי הרי אחר זה אמר עוד שני פעמים בי אדני לא איש דברים אנכי וגו', וגם שלח נא ביד תשלח. רק מה שאמר כאן הוא הכל לטעון כי הוא אינו יכול לילך בשליחות הזה ותחילה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא וגו' והשיבהו הקב"ה כי אהיה עמך וגו' וחזר לטעון כי יאמרו לי מה שמו מה אומר אליהם והכל להראות כי הוא אינו ראוי לזה, וראיה שאינו יודע מה להשיב בשמותיו של הקב"ה ועל כן תשלח אחר היודע.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:14:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:14:1)

**ויאמר** וגו' אהיה וגו'. עיין בדברינו להלן בפסוק (שמות ה', כ"ב) למה הרעותה וגו' ובריש פרשת וארא באופן ד' שם אדבר בו נכבדות בעזרת ה' יתברך בסידור השמות אשר בשני הכתובים הללו על מכונם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:16:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:16:1)

**לך** ואספת את זקני ישראל ואמרת אליהם וגו' פקד פקדתי אתכם. צוה לו לאסוף את הזקנים דוקא כי הם יודעין זה הסימן של פקד פקדתי המונח בידם מאבותיהם מיעקב ויוסף כמאמר חז"ל (שמות רבה ג', ח' ובילקוט רמז ס"ד) ובזה יאמינו לו, ואמנם להבין כפל לשון הפקידה, נראה שבא להראות על שני הדברים שעשה ה' בטובת ישראל בגאולתן כאשר כתבנו למעלה, אחד שנגאלו הם עצמם ממצרים, והב' שעוד יצאו ברכוש גדול בביזת מצרים וביזת הים עד אשר וינצלו את מצרים, וגם על שני הדברים שעשה הקב"ה במשפט הרשעים פרעה וחילו, שפקד תחילה על צבא המרום במרום שהוא שר פרעה ומצרים ואחר כך על מלכי האדמה באדמה כל חיל מצרים הבאים אחריהם בים שלא נשאר בהם עד אחד.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:1)

**ואמר** אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני וגו' אל ארץ זבת חלב ודבש. לכאורה היה די להבטיח להם שיעלה אותם מעני מצרים מבית עבדים אל ארץ אחרת סתם ולמה לו להבטיחם עוד בארץ זבת חלב ודבש, ואולם כי פן יאמרו ישראל אם הקב"ה כל יכול ויוציאנו מכאן ביד חזקה למה לו להוציאנו מכאן יתן לנו בכוחו הגדול את הארץ הזאת לרשתה כי הלא ארץ מצרים טובה היא כמאמר הכתוב (בראשית י"ג י') כגן ה' כארץ מצרים, ולמה לו להוציאנו אל ארץ אחרת. והקב"ה לא היה חפץ בזה בשום אופן כי ראה ערותה ערות מצרים וטומאתה מקולקלת יותר מכל הארצות עד שנאסר החזרה להם מטעם שאין שם עוד ניצוצין הקדושים, וחוץ לזה חפץ להביאם אל ארץ המקודשת מכל הארצות בזה שער השמים. ועל כן אמר להם כי לזה אני מוציא אתכם לארץ אחרת כי היא ארץ טובה למאוד ארץ זבת חלב ודבש.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:2)

**ונודע** אשר כל דברי תורתינו הקדושה כולם רומזים לאורות עליונים נפלאים גבוהים ורמים ואף על פי כן אין מקרא יוצא מידי פשוטו כי הפשט והכוונה הכל אחד כי כל דבר ודבר אשר בארץ שנקרא שמו עליו הנה זה שמו למעלה. כלומר ששם בשורש חיות דבר זה כן שמו שזה חיותו בשלושה אותיות אלו או בארבע. דרך משל הגשם נראה כאן לעין עצמית טיפת הגשמים ונקרא גשם, אבל זה הגשם אינו יורד מעצמו כי אם שיש לו שורש בשמי השמים שהוא התהוותו וחיותו ושם הוא שמו גשם שחיותו הוא בשלושה אותיות אלו ועל כן גם כאן נקרא גשם על שם המושאל משמו למעלה אבל עיקר שמו הוא בשמי השמים וכן בכל דבר ודבר. ועל כן פקח עיניך וראה ותבין כי לעולם בכל הדברים הפשט והכוונה הכל אחד כי הפשט הוא בעולם הזה והכוונה מדבר הזה הוא בעולמות עליונים בשורש חיות דבר הזה. ונמצא שהכל אחד הוא ממש.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:3)

**ולאהבת** ישראל אציגה נא עמך עוד מעט מן המעט להבינך בדבר הזה. כי הנה תפילת השמונה עשרה גלוי וידוע לכל שרומזת הכל לאורות עליונים אשר בשמי השמים וכולה שמותיו של הקב"ה שעל כן קראוה חז"ל (ברכות ו':) דברים העומדים ברומו של עולם כי כל דיבור ודיבור שבה הכל נמנה ונגמר לכוונות עצומות נשגבים ונוראים, ונודע מה שכתב האר"י ז"ל כי המתפלל בפשוטי הדברים כל עוד שמכוון בה יותר שואל פרס מרבו יותר וכו' כי כולה בקשות עצמיות הן הנצרכים לגופו של אדם, כמו רפאינו וברכינו וכדומה, ואם שהדבר כך הוא איך יתקנו אנשי כנסת הגדולה דבר כזה לתקלה ח"ו כי הלא ודאי ידעו אשר רוב מהמוני העם לא יכוונו בכוונות הידועין להם כי אם על פי פשוטי הדברים יתפללו ונמצא לא די שאינם מתקנים אלא אף ח"ו מקלקלים שנראה בעבודתם שמבקשים לקבל פרס, ועוד איך שייך לומר כזאת בבורא עולם שהוא יברא דבר כזה שנֹאמר דברים המורים על דברי העולם הזה ואליבא דאמת הם דברים אחרים לגמרי שאינם מגיעים כלל לעניניהם, כמדומה שאין דברים כאלו מתקבלים על לב נבון.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:4)

**ואמנם** האמת כי הכל אחד הוא הפשט והכוונה. כי דרך משל אדם החולה נודע אשר בודאי לא יחלה גופו אם לא ימצא איזה פגם בנשמתו בשורש חיותו למעלה למעלה והפגם הוא באופן שלא תוכל לקבל האורות המגיעין אליה מלמעלה ממנה על ידי הצינורות הידועין ועל ידי זה נחלה נשמתו למעלה ומגיע עד לגופו מלמטה, וכשהקב"ה בחסדו שולח לו רפואה כל ענין הרפואה הוא כאשר יומתק הדין אשר בשורש נשמתו למעלה ואז יתחיל להאיר עליה מאורות הנמשכין אליה דרך המדות והשמות מאור אין סוף ברוך הוא ותתרפא שם בשורשה ויגיע הרפואה עד גופו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:5)

**והנה** נודע אשר שורש כל נשמות ישראל הם במדת המלכות בסוד (שבת ס"ז.) כל ישראל בני מלכים הם, ועל כן האדם המתפלל רפאינו ה' ונרפא על רפואת גופו הנה עיקר הרפואה הוא בשורשו אשר בשמים ממעל והוא בבחינת המלכות, והרפואה הוא שיומתק הדין משורש נשמתו על ידי המשכות והשפעות שורש אורות עליונים הנמשכים ובאים ממקור מקום אשר שם בחינת אורות הרפואה אל מקום אשר נפגמה שם ובזה תתרפא, וגם הרפואות הנעשים בארץ למטה מהסמים והרפואות הידועות לכל חולי הכל על זה סובב והולך כי הרפואה הזו הנה שורשה בשמים ממעל במדה אשר שם נשרש ונקבע אורות הרפואה מצור העולמים ברוך הוא וכשנמשך אור הזה למקום הפגם נתרפא שם ומזה יתרפא גם למטה, רק שצריך האדם לידע זאת שהקב"ה הוא הבורא רפואות על האופן הזה, ולא יתלה במזל וטבע העולם, ועל כן רוב ועיקר רפואות החולים הוא נתינת צדקה לעניים כי ענין הצדקה ידוע שכן גורם למעלה שממשיך האורות שלמעלה אל בית המלכות והוא עיקר הרפואה לפי שנתרפאה שם שורש נשמתו כאשר יהל אור אליה מבחינת הצדיק להיות נעשה מצדק צדקה וגוף וברית חשבינין חד והוא הרפואה, והבן. והיא הכוונה בעצמה כי אדם המתפלל בכוונות הידועות אף אם יכוון כל היום לא יועיל כי אם בשורש נשמתו, רק שכל נשמות ישראל אחד הם ויוכל האדם לכוון להמשיך הרפואה על ידי שורש נשמתו גם לאחרים הצריכים רפואה. ועל כן אנו אומרין בכל יום שלושה פעמים רפאינו אף שאין כל אחד צריך לרפואה, מכל מקום כיון שכל ישראל אדם אחד הוא ובודאי לא ימלט שלא ימצא בכללות ישראל יום אחד שלא יהיה בו חולים הצריכים לרפואה, ועל כן אדם המתפלל בפשיטות שלא על פי הכוונות מכל מקום מה הוא מתפלל שישלח לו הקב"ה הרפואה ומה הוא הרפואה הוא הארת אורות עליונים משורש מדת הרפואה לשורש נשמתו אשר בנקודת המלכות להמתיק הדין ותתרפא שתוכל לקבל האורות של מעלה ממקום הרפואה והיא היא הכוונה בעצמה כנודע להיודעים לכוון. וכן הוא בכל הדברים שבעולם ועל כן אתה הראת לדעת בעליל כי הפשט והכוונה אחד ממש הוא ביחוד בלי שום פירוד.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:6
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:6)

**ואכן** עיקרי הדברים הוא, כי כשאדם מתפלל ומכוון בה על הפשט להנאת עצמו להשיג רפואה לחוליו ולהתברך בברכות השנים ובגשמים וטל ומטר ודאי שאין עבודה זו חשובה לפני אלהים האמת כי הוא עובד את עצמו לדרוש שלומו וטובתו ולא את אלהיו ובודאי מבקש פרס הוא אחרי שכל כוונתו לצורך עצמו, מה עובד בזה אלהים. ועל כן זה היודע הכוונות הראוים ומכוון רק למעלה למעלה להמתיק הדין משכינת עוזינו ולהמשיך אליה כל מיני שפע וברכה מלמעלה וממנה לכנסת ישראל שלמטה ודאי עבודה זו חשובה למאוד מאחר שאין כוונתו לצורך עצמו כי אם לכבוד ה' באהבתו ויראתו. אבל גם המתפלל על פשוטו יוכל לעבוד בכזה והוא כי כל אשר ישאל מאת אדוניו אשר חסר לו ידע אשר זה החסרון ודאי יש בשורשו למעלה כי בכל צרתם לו צר, וכשהאדם בצער שכינה מה אומרת קלני מראשי כמו שאיתא (סנהדרין מ"ו.), ועבור זה הוא מתפלל ומבקש מבורא עולם להשלים חסרון זה למעלה בשורשו להקל צער שכינת עוזינו שאומרת קלני מראשי וכו' ואין כוונתו בשום אופן למענו לקבל פרס כי יודע שהוא וכל אשר לו הכל אפס ואין אם יש לו או אם אין לו, וכי לזה נברא להשיג קניני עולם הזה להתענג בנופת צוף מחמדיו וחמדת תענוגיו הלא זה הבל הבלים ואין עיקר עשייתו בעולם כי אם לעבוד לבוראו, וזאת היא עבודתו בתפילתו שמתפלל ומבקש מבורא עולם ברוך הוא להשלים חסרון עליון להמתיק כל הדינים למעלה ולהרבות ברחמים מרובים וחסדים הגדולים על כל העולמות של מעלה ושל מטה כי הקב"ה וברוך שמו חפץ חסד הוא למאוד וחפץ מאוד לברך את עמו ישראל תמיד בכל הטוב, רק שצריך לזה אתערותא דלתתא כי על בחינה הזו ברא העולם הזה שייטיב בכל הטובות אחרי אתערותא אליו והוא מתאוה לתפילתן של ישראל כידוע ועל כן זה עיקר תפילתו להמשיך הברכות לכל העולמות בכדי שיגיע תענוג ונחת רוח לבורא עולם בזה החפץ לברך את עמו ישראל באהבה. הנה זה ודאי עבודה החשובה שבחשובות אף שאינו ידוע לכוון בכוונות הנוראות העצומות עבור קטנות שכלו שאינו יכול להשיג אותם או שארי מניעות, ובודאי יֵעָשֶה הכוונה מאליה על ידי פשוטי התיבות והמלות, והבן זה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:7
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:7](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:7)

**ועל** זה אמר רב כהנא (בשבת ס"ג.) כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא וכו'. כי אחרי שידע שהתורה כולה שמותיו של הקב"ה ואין דבר רֵק בה בשום אופן. ואם רֵק הוא, מכם. כמאמר חז"ל (בראשית רבה א', י"ד). שאין אנו יודעין רזי התורה במקור מקום מחצבתה אבל היא כולה סודי סודות, סבר שהכוונה היא דבר אחר כלל מפשטי הכתובים ואין זה לזה נוגע כלל, עד אחר כך שנתוודע לו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הכוונות והסודות הכל אחד היא עם הפשט כי כפי שמו למעלה כן ברא הקב"ה בחכמתו ניצוץ דק ממנו דוגמתו למטה והכל אחד היא, כי זה למטה נמשך מאשר למעלה בהשתלשלות ומדרגות שונות זה אחר זה ברצון בעל הרצון, ועל כן הפשט והכוונה לעולם אחד הוא כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:8
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:17:8](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:17:8)

**ועל** כן זה שאמר הקב"ה להם בשבח הארץ ארץ זבת חלב ודבש, הנה כן הוא בפשוטו, ועיקרי אמיתיות הדברים הם בשורשם שרומזים שם במעלת ארץ ישראל בקדושת האורות אשר בה אשר עבור האורות האלו חפץ הקב"ה להביאם שם להקדישם לחלקו, ומאורות הללו נשתלשל בהשתלשלות רבות עד שנעשה למטה בארץ זבת חלב ודבש והאוכל מפריה בכוונה הראויה ורצויה לפני יוצר כל ובהכנעה ובשבירת תאותו ובאימה וביראה בזה השולחן אשר לפני ה', אז הוא זוכה להיות מאירין עליו כל האורות הללו שדברים הללו נשתלשלו מהם. ואכן לצד כי נתלבשו בלבושים רבים מצד עפר הגשמיות על כן האוכלם בידים מסואבות לא בקדושה ובטהרה ומכוון למלאות תאותו מדברים ההם ושוכח שכל אלה אורות עליונים הם, רק סבור שהארץ ניתן לבני אדם למלאות בטנו וכריסו בתענוגי עולם הזה אז (דברים ל"ב, ט"ו) וישמן ישורן ויבעט וגו' ויטש אלוה עשהו וגו'. מחמת לבוש הקליפות שנתלבש על אור חיות הקודש, אבל האוכלם בקדושה ובטהרה ודאי אשר פירות ארץ ישראל אין שיעור להפלגת האורות שיוכל האדם השלם לקבל מהם ודי בזה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:19:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:19:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:19:1)

**ואני** ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה. רבינו הקדוש רש"י ז"ל נדחק בפשט כתוב הזה, ולי נראה לפי פשוטו כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך מדעתו ומהסכמתו וגם לא ביד חזקה כלומר וגם ביד חזקה לא תוכלו ללכת מאתו כי הרי אין עבד יכול לברוח וכו' ומכל שכן ששים רבוא אדם כמאמר חז"ל (מכילתא מובא בילקוט רמז רס"ט) וראיה מבני אפרים שדחקו את הקץ ורצו לצאת בזרוע ממצרים ועמדו המצרים והרגום כמו שאיתא (בפרקי דרבי אליעזר, מובא שם רמז רכ"ז) רק אני אעשה שישלח אתכם כי ושלחתי את ידי והכיתי וגו' עד ואחרי כן ישלח אתכם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:20:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:20:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:20:1)

**בכל** נפלאותי אשר אעשה בקרבו וגו'. לכאורה אשר אעשה לו הוה ליה למימר, ויראה שזה על דרך כי שמי בקרבו כי ידוע שהשכינה וכל אוכלוסיה ירדה למצרים עם יעקב כמאמר הכתוב (בראשית מ"ו, ד') אנכי ארד עמך מצרימה וגו' וכמו שאיתא בזוה"ק (ויגש רי"א. ובשמות ב':). וידוע אשר היא שעמדה לאבותינו ולנו כי השכינה נקראת אש אוכלה אש והיא אשר עשתה השפטים במצרים ובאלהיהם ועל כן אמר בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו כי מה שבקרבו ובתוכו ממש זה יעשה לו נפלאות.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:22:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 3:22:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/3:22:1)

**ושאלה** אשה משכנתה וגו' כלי כסף וכלי זהב. נקט דברים אלו, כי אף שדברים אלו אינם נצרכים לדרך ואם כן איך ימלא פה השואל לשאול דבר שאינו נצרך לדרך, לשאילה בעלמא, אם לא שדעתם לברוח. וצוה הקב"ה בגזירותיו שישאלו דוקא כלי כסף וכלי זהב ולא ייראו שלא ישאלו להם, כי ונתתי את חן העם בעיני מצרים וישאילום מעצמם ובעל כורחם שלא בטובתם כמאמר חז"ל (ברכות ט':).