## Be'er Mayim Chaim, Exodus

###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:7:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:7:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:7:1)

**וידבר** ה' וגו' לך רד כי שחת עמך וגו'. זה אינו מובן להיכן ירד אם שחת העם, האם לראות במפלתן ח"ו באבדן מולדתו כאשר היה אז חרון אף ה' להומם ולאבדם, ועוד מה נתינת טעם הזה לך רד כי שחת עמך וגו' וכי בשביל ששחתו העם צריך הוא לירד ממעונה אלהי קדם, וחז"ל (ברכות ל"ב.) אמרו רד מגדולתך וכו'. ולפי פשוטו נראה שהוא על דרך משל למלך שגזר גזירה על אחד מאנשיו למיתה או לעונש וכדומה, והיה המלך יודע שיועצו המיוחד הוא אוהב של זה האיש, וכשיבוא האוהב לפניו ודאי שיוכרח לישא פניו לרוב אהבתו, ועל כן צוה שלא יבוא היועץ לפניו ביום ההוא בכדי שבתוך כך יתעביד העונש ומה שיהיה יהיה, וכן כאן שחפץ הקב"ה לחרוץ משפט קשה על ישראל וידע שיועצו ואוהבו הוא משה רבינו הוא אוהב ישראל מאוד וכשיהיה זה בפניו יבקש עליהם וישא לו פנים לרוב אהבתו, על כן בגערה דיבר אליו בלשון קשה וידבר וגו' לך רד, כלומר רד ממחיצתי שאיני חפץ שתהיה לפני בעת משפט הגזירה. ולזה אמר לו,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:8:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:8:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:8:1)

**סרו** מהר מן הדרך אשר צויתם וגו'. כלומר כי ביותר ויותר תגדל הבושה והעלבון על מהירת הדבר הנעשה, הלא ימים לא כביר שבאו כולם בברית יחד ואמרו נעשה ונשמע. ויותר מה שראו את כבודי במעמד הר סיני ונגלתי עליהם בערפלי טוהר וכל העולם כולו חל מפני ובריות בראשית חרדו בהגלותי על הר סיני להשמיעם הוד קולי ודברות קדשי מלהבות אש בקולות וברקים. ואיך נהפכו תיכף לסורי גפן נכריה וכמאמר חז"ל (שבת פ"ח:) עלובה כלה שזינתה בתוך חופתה עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו וגו', ועל כן אין מקום עוד להניח לבקש רחמים ורד ממחיצתי. ובזה נכון עוד להלן,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:9:1)

**ויאמר** ה' אל משה ראיתי את העם הזה וגו'. ולכאורה אין מקום לאמירה זו, כי הלא עד עתה דיבר אליו מה חזר לומר ויאמר ה' וגו' ולא היה לו לומר כי אם ראיתי את העם הזה וגו'. ואמנם כי באמת מגערתו של הקב"ה במה שדיבר אליו קשות לך רד תשש כוחו של משה כמאמר חז"ל (ברכות ל"ב.) והוא מורה באמת על הירידה ממקום שעמד בה שלא עצר כח עוד לעמוד במקום גבוה ונורא שעמד שם ונדחה למטה כי תשש כוחו לעמוד שם (ואפשר שגם לזה כיונו חז"ל באומרם רד מגדולתך כלומר שירד ממקום הזה שעמד בו שהוא מורה על גדולתו והדר כבודו לעמוד לפנים ממלאכי השרת כמאמר חז"ל (עיין שמות רבה מ"ה, ג'). ואמנם כי אמרו חז"ל (בראשית רבה מ"ט, ב') איני עושה דבר חוץ מדעתך. ועל כן לא היה אפשר להקב"ה לכלותן בלתי ידיעת משה כי כבר אמר שלא יעשה חוץ מדעתו. ולזה ויאמר ה' אל משה אמירה רכה כי זה מורה על רחמי ה' שאינו חפץ כביכול לעשות בלתי ידיעתו, ומרחוק אמר לו ה' הנה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא. אשר על כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:10:1)

**ועתה** הניחה לי וגו'. כלומר שלא ירבה בתפילה משום ויחר אפי וגו', והנה כל המפרשים ראו כן תמהו באומרו ויחר אפי לשון עתיד, כאילו עד הנה לא חרה אף ה'. ואיך ירצה אלהינו יתברך בכוון להיות יחרה אפו והלא הוא בעצמו מתפלל על זה בכל יום תמיד יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי וכו' כמאמר חז"ל (ברכות ז'.). ועוד תמהו באומרו הניחה לי כי הלא עדיין משה לא התפלל כלל ודרשות חז"ל (שמות רבה מ"ב, ט') נודע.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:10:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:10:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:10:2)

**והנראה** בזה על פי אומרם ז"ל (ברכות שם) שבלעם היה יודע לכוון השעה שהקב"ה כועס בה שנאמר (תהלים ז', י"ז) אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע והקשו בתוספות שם מה היה יכול לומר ולקלל ברגע כמימרא, ותירצו שהיה יכול לומר כלם וכו' שהוא שלוש אותיות כרגע במימריה. ונודע אשר לפני זעמו מי יעמוד ואם הוא אל זועם בכל יום איך העולם עומד בזעם ה'. ואמנם כי גיבורי כח הם הצדיקים שבכל דור משככין כעסו ומבטלין הרוגז בכח תפילותיהם ומעשיהם הטובים שמהפכין מדת הדין לרחמים. ולזה כאן כשראה שעם קשה ערף הוא אמר למשה ועתה הניחה לי מלהתפלל עליהם ואז ויחר אפי בהם כלומר כשיגיע זמן הכעס זמן החרון אף ואתה לא תשכך הכעס ואכלם שלא תאמר כי מה אומר ברגע קלה כזו לזה אמר ואכלם שאומר מלת כלם ובזה אגמור הדין בהם חלילה. ולזה אמר,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:11:1)

**ויחל** משה את פני ה' אלהיו וגו'. ולכאורה מלת פני מיותרת והיה לו לומר את ה' אלהיו, ואמנם שהוא בדמיון היועץ הנזכר במשל שכאשר שומע שצוה המלך שלא יבוא לפניו כלל, והוא יודע שעבור כן לא יחפוץ המלך ראות פניו בכדי שלא ישא לו פנים בראותו אותו, על כן מה הוא עושה הנה הוא הולך לפני פתח בית היכל המלך וצועק בקול גדול ומר ואין מענה בפיו רק ינתן לי רשות שאראה פני המלך ולא יותר, כי יודע שבראות פניו ישא פנימו לבטל הגזירה וכן משה רבינו כראותו שנדחה ממחיצת פני ה' באומרו רד מגדולתך התחיל לבקש וחילה את פני ה' אלהיו כלומר אין רצוני יותר כי אם ראות פני ה' אלהי ואז אני יודע בודאי שישא פניו אלי לשכך כעס וחימה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:11:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:11:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:11:2)

**גם** יאמר ויחל משה את פני וגו'. כי הנה יועץ המלך ואוהבו כשרואה שנעשה דבר הנוגע לכבוד המלך ומלכותו, עליו מוטל לבוא במורא ובושה והכנעה לומר אדוני המלך הרי כן וכן יבוא מזה ואין זה כבודך. ואכן זה לא יאמר לו בפני שום בריה, כי אם בחצרות בית המלך הפנימים כי אין זה כבוד המלך שילמדו אדם דעה ובינה, ואך בסתרי סתרים לאהבת היועץ אינו נמנע מלשמוע מה בפיו כי יודע שכבודו וגדולתו הוא דורש. וכן כאן חילה משה את פני ה' וגו' כאמור למעלה שרצוני לבוא לראות פניו בחצרות ה' הפנימים כי צריך אני לדבר על דבר הנוגע לכבוד המלוכה. וזה אומרו את פני ה' אלהיו. כלומר שהוא ה' אלהיו, ובוער אמיתת האהבה והחמדה אליו יתברך וצר לו מאוד על כבודו יתברך, ועל כן הוא מבקש ומחלה לראות פניו לדבר אתו בסתר. ועל כן כשבא אליו יתברך לא דיבר עמו כלל בלשון תפילה לומר ויתפלל משה או ויצעק וכדומה רק ויאמר למה ה' יחרה אפך וגו' בדרך אמירה לבד בעצה טובה לומר כי הלא ח"ו יתחלל כבודך בכך ולמה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם וגו'. כלומר כי הרי פרעה אמר קודם (שמות י', י') ראו כי רעה נגד פניכם, ועתה כאשר ח"ו יתקיים כן יתפאר ח"ו הגרזן על החוצב בו לומר ח"ו ח"ו כי עינו ראה יותר מעין שלמעלה ויתחלל שמך. ואין זה דרך תפילה כלל רק כיועץ למלך להשקיט הכעס באומרו חוס על כבודך ואל תמהר להוציא דבר לפני אלהים בחינת הדין החזק.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:11:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:11:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/32:11:3)

**עוד** יאמר ויחל משה וגו'. על דרך שאמר רבי זירא (במגילה כ"ח.) מימי לא הקפדתי בתוך ביתי וכו'. ולשון בתוך ביתי לכאורה אינו מובן והיה די לומר מימי לא הקפדתי. ואמנם באמת כי גם במדת הכעס המגונה מאוד מאוד מכל מקום צריך האדם להשתמש בה לפעמים לצורך עבודת גבוה כמו לכעוס על עוברי רצונו יתברך שמו וכדומה בדבר מצוה וכמאמר חז"ל (ברכות ס"ג.) בפסוק (משלי ג', ו') בכל דרכיך דעהו, זה פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה ואמר רבא אפילו לדבר עבירה וכו'. וכיוונו על זה וכיוצא בזה שאף שהיא עבירה חמורה ממדות הרעות, מכל מקום אם ישתמש האדם בה באמת לצורך גבוה שלא לשם הנאתו ותאותו בשום אופן רק לשם שמים הרי מתוק ומקובל הוא כאשר כתבנו במקום אחר. ועיין בדברי קדוש העליון הרמב"ם ז"ל (בפירוש המשניות ברכות פרק ט' משנה א') בפירוש אומרם ואהבת את ה' אלהיך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע וכו' שהוא על דרך אומרם גדולה עבירה לשמה עיין שם. הרי שהוא עבודה גדולה ביחוד השם ובודאי גם הקדוש רבי זירא השתמש בזה לצורך גבוה (כי בודאי ר' זירא היה מקיים והלכת בדרכיו, והבן). ואמנם התפאר רבי זירא שמעולם לא הקפיד בתוך ביתו פירוש בפנימיותו בלבבו לא היה בו שום הקפדה כל דהוא רק מבחוץ היה נראה כמתכעס לפנים שיעשו כחפצו לשם שמים. וגם משה ידע זה שבודאי לא יצא הקצף מלפני ה' ח"ו לכלות את ישראל מלב ולב כביכול, רק מבחוץ בפני ה' היה מראה כעסו בכדי שיראו ישראל ויחזרו בתשובה ובפרט לאשר שאמרו חז"ל (עבודה זרה ד':) שלא היו ישראל ראוין לאותו מעשה אלא בכדי להורות תשובה וכו', ולזה ויחל משה את פני ה' אלהיו שעל כן חילה משה ונשא לבו להתפלל לפי שידע שרק את פני ה' אלהיו פירוש שמה שה' הוא אלהיו בבחינת הדין והכעס הוא רק בפנים מבחוץ לאיים את ישראל אבל לא כן בפנימיות הלב כביכול כי אל רחום ה' ורב חסד, רק שצריך להראות הכעס לפנים בכדי שייראו מלפניו ויחזרו בתשובה אליו.