## Be'er Mayim Chaim, Genesis

###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:1:1)

**וישכם** לבן וגו' ויברך אתהם וגו'. חז"ל אמרו (בראשית רבה ע"ד, ט"ז) דווים וסגופים היו בעל כרחם ולא היו מפרינים (פירוש מפייסין) אלא בפה הדא הוא דכתיב וישכם לבן בבוקר וילך וישב לבן למקומו לסורו, דבר אחר מלמד שנכנסו ליסטים בתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה (כך היא הגירסא במתנות כהונה ופירוש שנטלו הליסטים את הכל וחזר לכמו שהיה עיין שם) ולא נודע פירושו על נכון ועיין במפרשים שם, ולי אפשר לומר על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין ל"ט:) יבוא מי שדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם ויפרע ממי שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם ולזה לבן שהיה עם יעקב הצדיק עשרים שנה ולא למד ממעשיו ולהיפך יעקב שדר עם רשע כזה כ"ב שנים ונשאר בצדקו ראוי לו שיפרע ממנו ולזה אמר הכתוב וישב לבן למקומו לסורו פירוש לסורו הרע אשר בתחילה שחפץ להרע ליעקב כאשר בתחילה ולעבור על כריתת הברית. וגם ירמוז בו למקומו לסורו הרע כאשר בתחילה בעבירה ורשעות ולא פעל בו כלום מה שהיה כל כך עם יעקב אבינו, ולזה אמר הכתוב שהיפוך מזה היה ביעקב. כי,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:2:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:2:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:2:1)

**ויעקב** הלך לדרכו. שהלך גם עתה לדרכו הראשון אשר בתחילה כשיצא מבאר שבע ולא יגרע מצדיק עינו וצדקתו כלל וכלל כל זמן היותו בבית לבן הרשע, ועל כן כיון שהוא היה דר אצל רשע כזה ולא למד ממעשיו ראוי לו שיפרע מלבן שהיה דר אצל צדיק ולא למד וכו'. ועל כן ויפגעו בו מלאכי אלהים פירוש בו בלבן פגעו שלוחי דיני אלהים שעלו ליסטים בביתו ונטלו כל אשר לו בכדי לבטל מחשבתו הרעה שחשב לבטל הברית ולרדוף אחר יעקב. ועל זה רמז למקומו למקומו הראשון בעניות מלמד שעלו ליסטים וכו' בכדי שישאר עני שחשוב כמת (נדרים ס"ד:) ולא ירדוף אחרי בית יעקב ומזה דייקא שדוויים וסגופים היו ולא היו מפרינין אלא בפה והא דכתיב וישב לבן למקומו או למקומו הראשון כמו קודם הברית או למקומו בעניות בכדי שלא ירדוף מכלל שהיה בלבו לרדוף או למקומו ברשעות ויבוא צדיק ויפרע ממנו מכלל שלא היה הברית שלם אצלו כי אם הוא לא היה חפץ כלל ברעת יעקב ודאי שיעקב לא היה חפץ ברעתו כאמור למעלה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:2:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:2:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:2:2)

**או** ירצה לומר ויעקב הלך לדרכו. רצה לומר דרכו המיוחד לו הראוי ליעקב בחיר האבות ועל כן ויפגעו בו מלאכי אלהים כלומר פתאום פגעו בו המלאכים על דרך אומרם ז"ל (חולין צ"א:) בפסוק (לעיל כ"ח, י"א) ויפגע במקום מלמד שקפצה לו הארץ וכן כאן מיד כאשר ויעקב הלך לדרכו שהתחיל ללכת תיכף ויפגעו בו מלאכי אלהים מלאכי ארץ ישראל שבאו לנגדו בקצה גבול חוץ לארץ כי כעל כנפי נשרים נשאו הקב"ה לארצו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:3:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:3:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:3:1)

**ויאמר** יעקב כאשר ראם וגו'. מלת כאשר ראם לכאורה מיותר והיה די לומר ויאמר יעקב מחנה אלהים וכו', ואולי יאמר שיעקב הכירם כי הם מלאכי ארץ ישראל ולא של חוץ לארץ מפני שכבר ראם בחלומו שהיו עולים בסולם המלאכים מארץ ישראל, ולזה ויאמר יעקב כאשר ראם כלומר שיעקב אמר שהללו הם שראם בחלום הלילה ועל כן מחנה אלהים זה ממחנה שכינה השרוי בארץ. או שמלת כאשר ראם הוא נתינת טעם לומר לפי שכבר ראם על כן אמר מחנה אלהים זה ממחנה נחלת אלהים מארץ ישראל כי הכירם ועל כן ויקרא שם המקום ההוא מחנים על שם הנס שנעשה לו, כי הנה בהליכתו לחרן מיד כשבא להר המוריה עלו מלאכי ארץ ישראל וירדו מלאכי חוץ לארץ כי שם שער השמים לעלות מארץ לשמים ולרדת דרך שם, והיה סבור שגם עתה ילכו אתו מלאכי חוץ לארץ עד הר המוריה שער השמים לעלות דרך שמה ושם ירדו מלאכי ארץ ישראל לילך עמו בארץ, ועתה כשפגעו בו מלאכי ארץ ישראל בקצה גבול חוץ לארץ שבאו לקראתו וידע שבודאי גם מלאכי חוץ לארץ ילכו עמו עד הר המוריה לעלות בשער השמים, ונמצא ילך עד שם בשני מחנות ועל כן קרא כן למקום ההוא לזכרון הנס כי כן היה דרכם כמו (בראשית ט"ז, י"ד) באר לחי רואי, או (שמות י"ז, ט"ו) ה' נסי וכדומה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:3:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:3:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:3:2)

**והנה** חז"ל אמרו (בראשית רבה ע"ד, י"ז) ששים רבוא מלאכים היו עם יעקב והנה איש אשר אלה לו ודאי שאין לו להתפחד מעשו אחיו כי מלאכי אש אתו לאלפים ורבבות לשמרו מכל צד, ואך מבואר בזוה"ק (וישלח קס"ו:) בסוד הכתוב (משלי י"ב, ט') טוב נקלה ועבד לו, דא יעקב דמאיך רוחיה לגבי דעשו בגין דלבתר ליהוי עבד לו וישלט עלוהי וכו' ועל דא מיד הוי נקלה ולבתר האי דאיהו מתכבד יהיה עבד לו. ולזה סמך הכתוב לכאן וישלח יעקב מלאכים וגו' לומר כי אף שהיו אתו מחנות המלאכים הללו הראה הכנעה לפני עשו וקראו אדוני בכדי למשול עליו לבסוף להכניעו תחת כפות רגליו. וגם לגודל צדקת יעקב אבינו שקיים בנפשו (שם כ"ח, י"ד) אשרי אדם מפחד תמיד, ותמיד היה יראתו על פניו שמא יגרום החטא לא רצה לסמוך על הנס שיעשה לו כי אולי ח"ו יפגום בדבר מה ויניחוהו המלאכים לבדו, ושלח מלאכים אליו ולפייסו. או אפשר שלא רצה ליהנות ממעשה נסים כי כל הנעשה לו נס מנכין לו מזכויותיו כמאמר חז"ל (תענית כ:), והיה טוב לו יותר להתנצח בעולם הזה להתהפך לעבד לעשו, ויהיה שמור לו זכויותיו לעולם הבא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:4:1)

**וישלח** יעקב מלאכים לפניו וגו'. יש לדקדק בזה כמה דקדוקים. א', אומרו לפניו לכאורה ללא צורך והיה די באומרו מלאכים אל עשו וגו'. ב', אומרו ארצה שעיר אין להבין כי מה נפקא מיניה אם השליחות הוא לארץ שעיר או למקום אחר במקום שעשו יהיה שמה וכמו שהוא גם כן בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים, גם להבין עיקר השליחות מה זה שלח אליו וכי בזה יפויס עשו במה שישמע שיעקב יש לו שור וחמור וגו' הלא רשע יראה ויכעוס ויחרוק שיניו על ברכת צדיקים ואם בשביל שאין בהם מברכת אביו מטל השמים וגו' כמו שפירש רש"י ז"ל היה לו לומר העיקר שאין לי מטל השמים וכו' ולא יותר, ד' למה היה צריך לשלוח אליו מלאכי מעלה לזה וכי לא היה די לשלוח לו בזה דיירי ארעא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:4:2)

**ואמנם** הנה יעקב אבינו הכל בחכמה עשה והוא על דרך שאמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ג, א') בפסוק (בראשית ל"ו, ל"א) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך וגו' וזה לשונם: זה שאמר הכתוב (משלי כ', כ') נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך. נחלה מבוהלת בראשונה, ואלה המלכים אשר מלכו וגו'. ואחריתה לא תבורך, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו'. כי הן עיקר מפלת אדם או גוי ואומה הוא כאשר יגבה לבו בקרבו לומר אני ואפסי עוד ומי יעשה לי דבר והוא בחינת הקליפה הארורה שאומרת אני ואפסי וגו' זה הוא מפלתן כי בזה יוצא מאתם כל בחינת חיות הקדושה שבקרבם כי בגבה רוח כביכול הקב"ה אומר אין אני והוא יכולין לדור כמאמר חז"ל (סוטה ה'.) וכיון שיוצאין מתוכם ניצוצי הקדושה שזה חיותם מיד הם נאבדים מכל וכל. ועל כן אמר הכתוב (תהלים ל"ז, ל"ה-ל"ו) ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ויעבור והנה איננו וגו', כי זה הוא תכלית מפלתו כשהוא מתגדל ויוגבה לבו בקרבו בזה אז בורחין מאתו כל בחינת חיות הקדושה ונאבד הוא וכל אשר לו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:4:3)

**ובזה** אפשר ליתן טעם נכון על סעודת אסתר שעשתה להמן הרשע כי הן ידעה אשר תכלית מפלתו לא יהיה כי אם עד אשר תוגדל ותוקד לבו בקרבו למעלה למעלה עד קץ הגבהות שלו ועל כן הכינה לו הסעודה ומיד אש קדחה באפו ואמר (אסתר ה', י"ב) אף לא הביאה אסתר המלכה וגו' כי אם אותי וגם למחר וגו'. והכין לו תיכף העץ לתלות את מרדכי כי עלה עד קץ הגבהות המעותד לו, ובזה תיכף נאבד הוא וכל אשר לו. ואפשר שגם קרח ועדתו נאבדו על ידי זה במה שנגבה לבם בקרבם לומר כי להם ראוי להשתמש בכתר כהונה וכתר מלכות. ולזה אמר הכתוב (משלי ט"ז, י"ח) לפני שבר גאון וגו'. כי זה הוא הסימן כשהקב"ה כביכול רוצה להשפיל גוי או ממלכה או אדם רשע נותן להם מקודם גדולה ומלכות וממשלה שעל ידי זה מתגדל ומתרומם לבם בקרבם ונשמדים עדי עד. מה שאין כן בעם ישראל הכשרים יראי אלהים, יותר מה שהקב"ה משפיע להם טובה וברכה, ביותר הם נכנעים ונשפלים ומקטינים את עצמם כמאמר חז"ל (חולין פט.) על פסוק (דברים ז', ז') לא מרובכם מכל העמים. נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית י"ח, כ"ז) ואנכי עפר ואפר. נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו (שמות ט"ז, ז') ונחנו מה וגו'. כי מי שחכמת אלהים בקרבו מבין מדעתו אשר לא בצדקתו וביושר לבבו הקב"ה מיטיב עמו כי עדיין לא יצא אדם ידי חובת עבודתו מיום הבריאה כראוי למלך הכבוד ואמרו חז"ל (ערכין י"ז.) אם יעמוד את אברהם יצחק ויעקב בדין כו', ועל כן אין הצדיקים מבקשים מהקב"ה כי אם מתנת חנם כמאמר חז"ל (ספרי ריש ואתחנן) כי יודעים באמת שאין מגיע להם כלום רק כביכול שמו יתברך כי חפץ חסד הוא ואינו מקפח שכר כל בריה נותן להם לצדיקים כל טוב וברכה ועל כן ברכתם עומדת לעד כי תמיד לבבם נשבר בקרבם ואינם מתגדלים בלבם כמעשה הרשעים על ידי הטובות. ועל כן אמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ו, ד') הרשעים תחילתן שלוה וסופן יסורין כי עיקר יסוריהם הוא על ידי השלוה שבתחילתן שבזה נגבהים ונדכאים על ידי כן, מה שאין כן הצדיקים להיפוך תחילתן יסורין וסופן שלוה כי הם בעת השלוה יותר נשבר לבבם מאשר בעת היסורין בראותם גודל החסד והטובה הנפלאה שעושה הקב"ה עמם בחסד חנם ועל ידי זה נכנעין ונשפלין לפניו ברוך הוא ובזה לא יבושו ולא יכלמו לנצח וטובתן שלימה עד סוף כל הדורות. ולזה שיבח אב החסידים דוד המלך ע"ה את איש ירא ה' ואמר (תהלים קי"ב, ג') הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד. כלומר אף על פי שהון ועושר בביתו אף על פי כן צדקתו עומדת לעד לא כמעשה הרשעים שאחרי הגיעם לעושר וכבוד מתגדלים ופוקרין באלהי עולם לא כן כי אם צדקתם עומדת לעבוד ביראה ובושה והכנעה לפני מלך עולמים ברוך הוא וברוך שמו הנכבד והנורא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:4:4)

**והענין** הזה הוא בעשו הרשע כאשר אמר עליו הנביא (עובדיה א', ד') אם תגביה כנשר קנך ואם בין כוכבים וגו'. משם אורידך וגו' משם דייקא כי זה הוא מפלתו במה שיעלה לשמים שיאו להגביה את עצמו כנשר עד בין כוכבי מעלה לומר כי גם שם מגיע מלכותו משם ירד ויושפל כאמור. ועל כן נאמר עליו (משלי כ', כ') נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך. כי על ידי מלכותו תחילה יאבד הוא וכל אשר לו כרשעים שתחילתן שלוה וסופן יסורין. ואפשר זה הוא ענין שליחות שעיר המשתלח לעזאזל בכדי שתראה הקליפה שישראל שולחין אליה דבר ותוקד לבה בקרבה להתגדל והוא ביטולה והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:5
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:4:5)

**ואל** זה הביט יעקב אבינו ע"ה ושלח שלוחיו לעשו לומר לו אשר הוא ברצונו נותן לו המלוכה לפניו והוא אדון לו, ויעקב עבדו. והכל בכדי שיהיה לעשו נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך על ידי הגבהת הלב מה שיתגאה עשו על ידי השליחות הלז ומשם במלכותו עד אשר יעלה לשמים שיאו ואז כגללו לנצח יאבד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. והוא אומרו וישלח יעקב כלומר בחינת שליחות עשה, כבחינת שליחות השעיר לעזאזל שעל ידי זה יתגדל ויוגבה לבו בקרבו ומשם יורידו ה'. ועל כן מלאכים ממש שלח לו ולא בני אדם בכדי שירבה רוממותו בקרבו לומר עד היכן הגיע כסאי להיות מלאכי מעלה באין לפני בשליחות ממש כמאמר הכתוב (עובדיה א', ד') ואם בין כוכבים שים קנך וגו'. כי סבר שהוא ראוי להשתמש במלאכים. ומה היה השליחות אמר הכתוב לפניו אל עשו אחיו כי הנה יעקב אבינו בראותו מלאכי ארץ ישראל לקראתו ללוותו לארץ (כאמור בסוף פרשה הקודמת) אמר בדעתו אפשר שבאו להנחיל לו תיכף המלוכה בארץ כענין שנאמר בישראל אחר כך (שמות ל"ג, ב') ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי וגו'. ולא רצה יעקב בזה ושלחם לפניו אל עשו אחיו כלומר שילכו קודם אל עשו לתת לו המלוכה מלפניו בכדי שתהיה נחלה מבוהלת וגו' כנאמר, עד אשר תכלה מלכות עשו יבואו אליו להמליכו על כל הארץ. ולזה ארצה שעיר כלומר השליחות הוא בבחינת ארצה שעיר כמו הארץ המקבלת מהשעיר המשתלח שם והוא הקליפה שהוא לרע לו כן המלוכה הזו היא אבדתו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:6
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:4:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:4:6)

**וגם** יאמר ארצה שעיר שדה אדום כלומר כי על כן נקרא נחלתו בשני שמות ארצה שעיר שדה אדום להראות על ידו אשר תחילתו יהיה מלכותו עלי ארץ ומדינה והיושבים עליה והוא על שם שעיר כי הוא יצא בראשונה כאדרת שער שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה להראות שתיכף יטול המלוכה ויתגדל במלכותו, אבל אחר כך יהיה שדה אדום מדבר וחרוב מאין יושב כמאמר הכתוב (מלאכי א', ג') ואשים את הריו שממה ונחלתו לתנות מדבר וגו', ומכל זה ראה יעקב כי הוא צריך ליטול המלכות בראשונה ואחר כך ויעבור והנה איננו ועל זה נאמר (במדבר כ"ב, כ') ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד. ולזה אמר הכתוב,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:5:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:5:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:5:1)

**ויצו** אותם וגו' כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך וגו'. ולכאורה לאדוני לעשו הוא מיותר כי אין האמירה כי אם כה אמר עבדך וגו' והבן. ואמנם זה צוה בפירוש לומר לו שהוא מכנה אותו לאדון לו ועל כן אמר לאדוני לעשו כלומר מזה שקראו עשו על שם שנעשה ונגמר כבן שנים הרבה, מזה נראה בעליל שהוא אדוני בתחילה כנ"ל. ועל כן תאמרון לו בזה הלשון כה אמר עבדך יעקב כלומר ראה שאצלך אני מכנה אותי לעבד לך ולא כן אצל אחרים כי הרי עם לבן גרתי כלומר אצל לבן לא נעשיתי אלא גר שהוא היה תושב ואני גר ממדינה אחרת אבל לא עבד למו, ואף שהיה נודע לבן בגדולתו ורשעו לא היה גדול ממני רק כתושב מגר אבל לא כאדון לעבדו והראיה כי רק ואחר עד עתה כלומר אני בעצמי אחרתי אצלו מדעתי אבל לא בעל כרחי ורק עד עתה, מה שאין כן אם היה אדון לי היה מעכבני עוד אצלו כי הרי רדף אחרי להשיבני אצלו ואך כי לא היה יכול לי וגם זה שהייתי אצלו לא בחנם היה כעבד עולם. רק,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:6:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:6:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:6:1)

**ויהי** לי שור וחמור צאן ועבד וגו'. שנטלתי שכרי אצלו בשלימות מה שאין כן אצלך אני מכנה עצמי לעבד אליך ועתה אשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך, פירוש זה אני שולח לשאול את פיך שתאמר במה שאוכל למצוא חן בעיניך כדין העבד אצל אדוניו שמבקש תחבולה באיזה דבר ימצא חן וחסד בעיני רבו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:7:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:7:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:7:1)

**וישבו** המלאכים וגו' לאמר באנו אל אחיך וגו'. מלת לאמר לכאורה מיותר וגם אמרו אל אחיך אל עשו אחד מהם מיותר. ויתבאר על זה הדרך כי הנה באמת עשו נודע שהיה מכבד את הוריו כמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ג, ח') שעל כן אמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אבל לא בחיי אביו כי היה מכבדו וירא ממנו. ואם כן יקשה איך יצא למלחמה עם ד' מאות איש נגד יעקב בחיי אביו. ואכן כי עשו רשע ערום היה ויצא אל יעקב באהבה ואחוה כאדם היוצא לקראת אחיו עם אנשיו ומשמשיו אבל אורבו טמון בקרבו היה שישים דמי מלחמה בשלום ויהרגנו בפתע פתאום בלי נודע כלל אם מאתו היה או לא. (וצא ולמד ממה שכתב הרב הקדוש בעל אור החיים בפסוק (בראשית ד', ח') ויאמר קין אל הבל אחיו וגו' שאמר לו דבר אחוה כאהבת אח לאחיו שלא יבין הבל בערמותו ופתאום יפילו לבור שחת). ואמנם הנה המלאכים משרתי עליון הבינו זה ועל כן השיבו אל יעקב לאמר פירוש שאנו צריכים לומר לך איזה דבר הנסתר שראינו בשליחות זה כי הנה באנו אל אחיך שמראה עצמו כאילו אחיך הוא באהבה ואחוה אבל באמת אל עשו הוא אורבו טמון בקרבו כעשו הרשע, וגם הולך לקראתך כאדם ההולך לקראת אחיו כעין מה שנאמר (שמות ד', י"ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. אבל וד' מאות איש עמו כלומר כי כולם הולכים בזה שעמו להתנהג כאח ולחשוב מחשבות און ומרמה, ועל כן צריך אתה מאוד ליזהר בשמירתך ולפקוח עיניך עליו ועליהם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:7:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:7:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:7:2)

**עוד** ירצה באומרו וגם הולך לקראתך. שמלת וגם אין לו פירוש, ואמנם הנה יהונתן בן שאול בעת עוברו אל מצב הפלשתים אמר אל נושא כליו (שמואל-א י"ד, ח'-ט') הנה אנחנו עוברים אל האנשים וגו' אם כה יאמר אלינו דומו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה וגו'. ופירש רש"י אם כה יאמרו שעתם מצלחת ולבם רם עליהם וכו'. ולזה אמרו כי חוץ ממה שהוא עודנו בשנאתו עמך כעשו הרשע הנה גם הוא הולך לקראתך ואינו ממתין עד בואך שמה כי אין פחד אלהים לנגד עיניו וזה סימן שלבו רם עליו ועל כן הזהר והזהר ממנו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:8:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:8:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:8:1)

**ויירא** יעקב מאוד ויצר לו. אמרו חז"ל (לשון רש"י על פי הילקוט רמז קל"א) ויירא שמא ייהרג ויצר לו אם הוא יהרוג את אחרים, לכאורה יפלא הלא הלכה רווחת היא בישראל אשר רודף ניתן להצילו בנפשו ומקרא מלא אמר הכתוב (שמות כ"ב, א') אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים כידוע ולמה צר ליעקב אם יהרוג הוא את אנשים המבקשים את נפשו. ואמנם על פי מה שכתבנו למעלה כי היה הולך באהבה ואחוה בדברי פיו און ומרמה לרמות את יעקב ולהרגו בלט, נכון הוא כי זה אשר צר לו כשמעו שהוא לא יבוא עליו למלחמה מפורשת ויהיה הוא המתחיל במלחמה נגד אחיו ויהרוג את אחרים אשר למראית עין לא ארב לו ולא קם עליו וח"ו יתחלל שם שמים על ידו וגם איך ישא פני אביו לומר כי הרג את בנו אשר אהבו, על דברים שבלב שאין מכיר אותם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:9:1)

**ויאמר** אם יבוא וגו' והיה המחנה הנשאר לפליטה. רש"י ז"ל פירש לפליטה על כורחו כי אלחם עמו ולכאורה ולמה לא ילחם עמו במחנה הראשונה שתשאר גם היא לפליטה על כרחו. ואמנם הכל מורה לדברינו הנזכרים כי הודיעו לו המלאכים שעשו רוצה לשים דמי מלחמה בשלום לבוא באהבה כאח ולערבבו ולהממו פתאום ח"ו, ועל כן חצה העם לשני מחנות ואם יבוא אל המחנה האחת בלט והכהו פתאום בלי ידיעה אז והיה המחנה הנשאר לפליטה בעל כורחו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:9:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:9:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:9:2)

**ואמנם** עוד אפשר לומר בזה כי הנה רש"י ז"ל מדקדק שינוי לשון הנאמר בכתוב הזה אל המחנה האחת והכהו כי המחנה האחת לשון נקבה הוא והכהו לשון זכר. ואפשר לומר שיעקב עשה על דרך שאמר הקב"ה לגדעון (שופטים ז', ב') רב העם אשר אתך וגו'. כי כבוד ה' אלהי ישראל להושיע במתי מעט להודיע כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט. ועל כן יעקב אבינו כבטחו בשם אלהי יעקב כי יצילו מכל צרה לא רצה לעמוד נגדו עם כל מחנהו ויחץ את העם אשר אתו וגו' לשני מחנות בכדי להגדיל שמו של הקב"ה כביכול כי יושיעו במעט דמעט. ולזה ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו פירוש והכהו לעשו על כן אמר לשון זכר אז ממילא והיה המחנה הנשאר לפליטה שלא יצטרכו ללחום עמו כלל ויתגדל ויתקדש שמיה רבא שמחנה אחת לבד הכהו, (או אפשר גם בפשוטו לומר שעשה בדרך שעשה יהושע בעי שהעמיד אורב אחרי העיר כאמור שם (יהושע ח׳:ד׳, ) כן גם הוא ויחץ את העם ואמר בלבו אם מה' הוא שאנצל אין מעצור לו להושיע ברב או במעט כאמור ואם ח"ו אינו כדאי להנצל בדרך הנס כי אם לערוך מלחמה עמו אז אעשה לו אורב מאחוריו והיה המחנה הנשאר לפליטה בעל כורחו כי יהיה לו המלחמה מפנים ואחור וזה שפירש רש"י כי אלחם עמו פירוש כדרך מלחמת גוי אל גוי בכלי קרב ונחזור לענין) ולפי שרצה להגדיל הנס שיושיעו ה' במתי מעט ולא סמך עצמו על כוחו וגבורתו במלחמה (ואף במלחמה גופא ודאי ידע כי שקר הסוס לתשועה במלחמה רק לה' המלחמה) על כן הוצרך לערוך תפילה לאל רם ונשא שבידו כח וגבורה ובידו לגדל ולחזק לכל. ופתח פיהו ואמר,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:10:1)

**ויאמר** יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו'. פירוש הנה אצל אבותי אברהם יצחק היה בהם כח שיתנהגו אף לפי מדת דינו של הקב"ה כביכול והיה נקרא עליהם אלהי אברהם וגו' בחינת אלהים מדת הדין כי היו בבחינת אבירי לב הרחוקים מצדקה שאמרו חז"ל (ברכות י"ז:) שכל העולם כולו ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע כי כל כך היטיבו מעשיהם שאף על פי הדין מגיע להם כל הטובות, אבל לי ה' האומר אלי וגו' שאיני כדאי להתנהג לפי בחינת מדת הדין כי אם הוי"ה שם הרחמים הוא האומר אלי שוב לארצך וגו' (ובזה מיושב קושית רש"י ז"ל שכתב מהו זה שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לומר האומר אלי וגו' והבן) וגם זאת היה לפי שראה ה' בעניי בהיותי גר בארץ נכריה הגדיל טובו וחסדו עלי לאמר שוב לארצך ולמולדתך שלא להיות גר בארץ והכל מצד הרחמים כי אני לפי פחיתת ערכי איני ראוי ליותר אשר על כן אם לא למעני יעשה תעשה בזכות אבותי שהיו ניזונין בזרוע ונשאר זכותם לבני בניהם להיות כח בהם להפך מדת הדין לרחמים.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:10:2)

**ועוד** כיוון בדבריו אלה ליחד שם ה' בתפילתו ביחודא שלים ליחד ולחבר מדותיו של הקב"ה אחת לאחת בבחינה שאמרו חז"ל (ברכות ל"ב.) לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה תחילה ואחר כך יתפלל. ונודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל סידור השבח הזה שהוא יחוד המדות הקדושים שזה הוא עיקר הורדת השפע והברכה לכל באי עולם, שאחר כך על ידי התפילה נמשך מלמעלה מעלה הברכה והשפע הזו שהתפלל עליה על ידי צינורות השפע המושפעים והולכים ממדה אל מדה בבחינת מקבלין דין מן דין והכל כשהן מתיחדין אחד אל אחד. ולזה הסדיר כאן יעקב אבינו שבחו של מקום ברוך הוא בסדר המדות ואמר אלהי אבי אברהם דרועא ימינא ואלהי אבי יצחק דרועא שמאלא ה' האומר אלי בחינת תפארת גופא והוא בחינת ג' קוין הכוללין בחינת היחוד בתשע מדות הראשונות ומשם עד בחינת המלכות הנקראת ארץ ישראל וזה שוב לארצך וגו' (והוא על דרך מאמר הכתוב (ישעיה ט', ה') פלא יועץ וגו' עד שר שלום כללן כולן ויצא בשלום כנודע).


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:10:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:10:3)

**ואיטיבה** עמך. הגם שלא מצינו שיאמר לו הקב"ה לשון זה כי אם שוב אל ארץ אבותיך וגו' ואהיה עמך וגו', אפשר לומר כי הנה פירוש ואהיה עמך יסובב על ב' דרכים והכל אחד. א', הוא על דבר הטובה, כי כשהקב"ה מיטיב לאדם ומשפיע לו ברכתו אז ביותר ממה שהאדם מתענג מזה, כביכול הקב"ה שש ושמח בזה כי חפץ חסד הוא ויותר ממה שהעגל רוצה וכו' (פסחים קי"ב.), ובזה שהקב"ה מתענג מזה, מגיע עוד יותר ויותר שפע ברכה לאדם הזה על שגרם נחת רוח לפניו יתברך שמו במה שהקב"ה משפיע לו והוא מקבלו על נכון כידוע. וזה ואהיה עמך כלומר שאהיה כמו אתה כמו שאתה תתענג מהברכה כן אני אקבל תענוג ונחת רוח ויגיע לך עוד ברכה מזה. והב', הוא להיפוך ח"ו כשהאדם מצטער אז שכינה מה אומרת קלני מראשי וכו' כמאמר חז"ל (סנהדרין מ"ו.). ובכל צרתם לו צר, כי צער האב גדול בחולשת בנו מצער הבן. וגם זה הוא טובה לאדם שכאשר האדם חוזר בתשובה והקב"ה מושיעו מצרתו אז מקבל שכר גם כן על ישועת ה' במה שיצא מצרתו כביכול ברוך הוא. וזה אומרם ז"ל (ברכות ח.) מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם והבן. וגם זה הוא ואהיה עמך כאמור שאהיה כמו אתה ממש להיות בצרתם לו צר כביכול, ואמנם יעקב אבינו הבין כי ודאי הבטחת ואהיה עמך שאמר לו הוא על הטובה כי למה לי לבשרו בעודו בבית לבן בצרה שיהיה עמו עוד בצרה בבית אבותיו וכמו שאמר משה רבינו ע"ה דיה לצרה בשעתה ולזה אמר הלא אמרת לי ואיטיבה עמך כלומר שעמך גם לי יטיב כי אתה תהיה בטובה וממילא גם אני אקבל טובה ותענוג מזה ובזאת אני באתי להפיל תחנתי לפניך.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:11:1)

**קטנתי** מכל החסדים ומכל האמת וגו'. להבין מהו החסד ומהו האמת. נראה על דרך אומרם ז"ל (ראש השנה י"ז:) כתיב (תהלים ס"ב, י"ג) ולך ה' החסד וכתיב (שם) כי אתה תשלם לאיש כמעשהו בתחילה כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולבסוף ולך ה' החסד, ולהבין מאי שנא בתחילה שאין עושין עמו חסד ולבסוף מתנהג בחסד. נראה כי בתחילה אם אין האדם ראוי לשום ברכה אז קשה להתחיל לו בברכה כי מדת הדין מעכבת אבל אם בתחילה האדם ראוי לאיזה ברכה שיהיה ואז המקטרג מסתלק קצת מן האדם כי הוא ראוי לאיזה ברכה ואז הקב"ה משפיע לו בטובו יותר מן הראוי, לצד הסתלקות המקטרג מעליו. ואפילו בלא זה ממילא הוא כאשר יתחיל להריק הברכה ממילא יריק עוד ועוד ברוב חסדו וטובו מה שאין כן בתחילה שכל התחלות קשות. ועוד כי מיד שהאדם הזה מקבל קצת ברכה אז הקב"ה כביכול מתענג מזה מאוד ומשפיע לו עוד יותר בעד זה גופא שגרם תענוג הקב"ה אף שלא יגיע לו זה לפי עבודתו מכל מקום משפיע לו הקב"ה בטובו בעד מה שמקבל נחת רוח מאתו, מה שאין כן בתחילה והבן. ועבור זה אמרו חז"ל (מגילה י"ג:) כשפוסקין לאדם גדולה פוסקין לו ולבניו עד סוף כל הדורות ופשיטא ודאי דאיירי אפילו אם אינו ראוי לזה מצד מעשיו שיפסקו לו זאת לבניו אחריו דאם הוא ראוי לזה בעצמו מאי אתא לאשמעינן בזה אלא ודאי אף אם מצד מעשיו אינו ראוי לזה מכל מקום כיון שגרם בעבודתו כל כך להיטיב עמו להיות מושל בקרב ישראל ממילא גורם עוד בזה חסדו וטובו של הקב"ה להיות פוסקין זאת לזרעו אחריו עד עולם. והוא אומרם ז"ל בגמרא (ראש השנה י"ז:) אילפא רמי כתיב ורב חסד וכתיב ואמת בתחילה ואמת ולבסוף ורב חסד כי תחילת השכר צריך להיות באמת לערך המגיע לו ואחר כך עושין עמו עוד חסד וחסד.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:11:2)

**ולזה** אמר יעקב אבינו ע"ה קטנתי מכל החסדים ומכל האמת כלומר שאפילו מכל החסדים הבאים מכל האמת גם מזה קטנתי כי כבר כמה וכמה עשית עמדי שהרי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות פירוש נסים על נסים כי בתחילה נתתי מקלי בירדן ונבקע הירדן כמאמר חז"ל (לשון רש"י כאן ממדרש אגדה), וזה אפשר אמת היה לפי מעשי לצד שהלכתי אז לדבר מצוה נשואי אשה ולשמוע דבר אבי ואמי, וכמאמר חז"ל (חולין ז'.) ברבי פנחס בן יאיר שאמר פלוג נמי להאי דבמצוה קא עסיק וכו', ובזה ודאי שלמת את מעשי.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:11:3)

**ועתה** הייתי לשני מחנות ולכאורה לפי דברי חז"ל הנזכר שהיה מספר מעשה נסים שנתן מקלו בירדן ונבקע היה לו לומר וגם הייתי לשני מחנות לספר נס אחר נס ומהו עתה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:11:4)

**ולדברינו** יובן שאמר כי אחר שילום האמת לפי מעשי הופיע הקב"ה עוד ברוב טובו וחסדו עלי עד אשר עתה הייתי לשני מחנות עבור החסד הבאה אחרי האמת והן עתה מה יש לי עוד צדקה ולזעוק אל המלך הלא כבר קבלתי כל החסדים פירוש אף זה שהוא כולו חסדים ואין בו צד זכותי כלל רק שבאה מכל האמת כולו שהיה לי גם זה קבלתי ומכל שכן מכל האמת לבד שאם ירצה הקב"ה להתנהג עמי בדרך האמת ודאי שאין בי כח לעמוד, ועל כן אין לי לבקש כי אם במה שאתה אמרתי לי שוב אל הארץ וגו' ואטיבה עמך ודברך אמת וקיים לעד ובזה תושיע לי ולא בדבר אחר. עוד יאמר,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:5
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:11:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:11:5)

**קטנתי** מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית וגו' כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות. שעתה נתקטן אני בעיני ובשכלי עד מאוד במה שאני ירא מעשו והרי עד עתה היתה בטחוני גדול וחזק מאוד בחסדיך אשר תעשה עמדי כי הלא במקלי עברתי את הירדן הזה פירוש שהלכתי במקלי בתוך מי הירדן בבטחוני בך שבודאי תעזור לי ועל ידי אמיתיות הבטחון הזה היית עוזר לי ונבקע הירדן מלפני, כמו בקריעת ים סוף שעד שלא קפץ נחשון בן עמינדב עד צוארו במים לא היה נקרע המים וכיון ששם בטחונו בה' שיעבור הנהר ובא במים עד נפש נקרע הים לפניו (סוטה ל"ז.), וזה שאמרו חז"ל (לשון רש"י כאן ממדרש אגדה) נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן ולכאורה למה לא נבקע בלא נתינת המקל בו הכי במקל בקעהו, ואכן כי נתן מקלו להלוך בו וכיון שהתחיל לילך בבטחון הגדול הזה על ידי זה נבקע הירדן לפניו, הרי עד כמה גדלה בטחוני אז והן עתה הייתי לשני מחנות מחמת היראה ופחד אולי אוכל להציל מחנה האחת וראה עד כמה נתקטנתי ונפלתי בשכלי עד מאוד, ועל כן את שפלותי וחרפתי ראה ובחסדך הגדול תושיע ידך לי והצילני נא מיד אחי מיד עשו אף שלא גדלה וחזקה בטחוני כל כך, ליראתי מפני החטא, יגולו רחמיך על מדותיך להושיעני בחסד חנם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:12:1)

**הצילני** נא מיד אחי וגו'. האי נא לכאורה מיותר. ונראה שלחלק בא, לומר כי שתים ביקש. אחד הצילני נא שלא יהרוג הוא את אחרים שאין זה תפארת ליעקב להיות בא בדמים והושיעה ידו לו. והשנית שיצילו מיד אחיו שלא ייהרג מאתו. ואפשר עוד לומר כי רמז זה באומרו הצילני וגו' מיד אחי כלומר שאתה תהיה המציל ולא אני אציל את עצמי על ידי הריגת אחי אלא אתה תציל אותי מיד אחי פירוש בעוד אחי קיים תצילני שלא על ידי מיתת אחי.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:12:2)

**גם** יאמר מיד אחי מיד עשו. כי נודע אשר שנו רבותינו (בבא מציעא כ"ד.) המציל מפי ארי וגו' הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהם מה שאין כן למבריח ארי מנכסי חבירו דפטור בעל הנכסים אף מלשלם לו שכר טרחתו מכל שכן הנכסים גופא שהם שלו. והחילוק הוא דזה שהוא כבר בפי ארי כבר הוא נאבד ממש והמציל אותן הוא זוכה מן ההפקר מה שאין כן למבריח ארי שעדיין לא שלט בהן המזיק ולא באו עדיין לכלל נאבדים. ואמנם אלהינו יתברך שמו לעד ולנצח נצחים הוא המציל את צדיקיו מבין שיני אריות ממש אף שכבר הם בפי ארי, הקב"ה מצילם מידם כמאמר אדונינו דוד המלך ע"ה (תהלים ג', ח') כי הכית את כל אויבי לחי שני רשעים שברת וגו'. כי הוא יתברך מצילם מבין שיניהם ממש והוא שובר שיניהם ומציל את ידידיו. ואפשר על כן אנו אומרים (בפיוט לראש השנה לאל עורך דין) לקונה עבדיו בדין כי הוא יתברך מוציאנו מבין שיני כפירים ואנו שלו ממש, כדין מציל מפי ארי. ונפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר וגו' (תהלים קנ"ד, ז'). כי כשאנו עדיין מבחוץ רק שהם עומדים עלינו לכלותינו אין צריך אז לשברם ולהשמדם עדי עד רק להבריחם מאתנו, אבל אם כבר אנו בידיהם ובפיהם ממש אז הקב"ה כביכול צריך לשבר הפח בכדי למלט עמו בית ישראל מהם ומהמונם. ולזה אמר הכתוב (שם צ"ז, י"א) מיד רשעים יצילם. כלומר גם כשהם כבר ביד הרשעים הקב"ה מצילם על ידי שבירת שיני רשעים וכדומה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:12:3)

**וזה** התפלל יעקב הצילני נא מיד אחי וגו' כלומר כשכבר אהיה בידו ויוצרך לשבר הפח בכדי להציל אותי, נא אתה תציל אותי בזה ולא תהיה ידי בו שאני אהרוג אותו. ולזה סיים כי ירא אנכי אותו פירוש אני בעצמי ירא אנכי שלא יהרוג אותי, וגם אותו אני ירא שלא אהרוג כי לא זו תפארת יעקב לשפוך דם ארצה בפרט דם אחיו ובפרט כאשר כתבנו למעלה שעשו היה מוכן לבוא ברמאות כאח ולהרוג אותו בלט, ואם הוא יהרוג אותו ח"ו יתחלל שם שמים כי אין הכל יודעין מה בקרב לב איש כנאמר למעלה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:12:4)

**ועוד** יאמר כי ירא אנכי אותו. על דרך תפילת משה שאמר (במדבר י"ד, י"ג-ט"ז) ושמעו מצרים כי העלית בכוחך וגו' ואמרו מבלתי יכולת וגו'. כי לאשר כבר ראו כל האומות הנסים והנפלאות שעשית עמהם וידעו כי ידך זאת אתה ה' עשית את כל אלה ואתה מתהלך עמם ושמך נקרא עליהם, ועתה בראותם כליון שלהם יאמרו ח"ו כי כבר תשש כוחו וכו'. וכן אמר יעקב בנפשו הלא כבר נשמע למרחוק נסים שעשית לי כי במקלי עברתי וגו' והייתי לשני מחנות והצלתני עד הנה מעשו ומלבן וידעו האומות כי שמך נקרא עלי. אם עתה ח"ו לא תעזור ח"ו יתחלל שמך לומר כי ח"ו אין בך כח להציל. ולזה כאשר התחיל לומר הכל במלת נסתר אלהי אבי אברהם וגו' ה' האומר אלי וגו' והן עתה אם לא יצילני מיד אחי ירא אנכי אותו פירוש ירא אנכי את ה' שלא יתחלל שמו ח"ו על ידי.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:5
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:12:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:12:5)

**פן** יבוא והכני אם על בנים. לא אמר אם על בן או אמהות על בנים רמז ללאה שהיו עיניה רכות שבכתה תמיד שלא תעלה בגורלו של עשו (בבא בתרא קכ"ג.), ובודאי בלבו עליה על זה, וימסור נפשו להכותה דייקא ולא אחרת. גם יאמר אם על בנים לומר כי איני ירא כי אם מאם אחת משתי האמהות והיא לאה כנזכר אבל רחל כבר יש לה שטנו של עשו והוא יוסף, כי בית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א', י"ח). ועל כן נגש יוסף ורחל וישתחוו יוסף קודם לרחל כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"ח, ט') כי הוא אינו ירא מעשו שהוא שטנו ומגין ממילא על אמו. גם יאמר אם על בנים אם שהיא עתה חופפת על בנים רבים והיא לאה מה שאין כן רחל לא היה לה אז כי אם בן אחד יוסף לבד, ובנימין עדיין לא נולד.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:13:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:13:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:13:1)

**ואתה** אמרת היטב איטיב וגו' ושמתי את זרעך וגו'. לכאורה יקשה ממה נפשך אם היה נכון לבו בטוח בדבר ה' במה שאמר לו היטב איטיב עמך ולא היה ירא שמא יגרום החטא אם כן מה היה ירא פן יבוא והכני וגו' ואם היה ירא שמא יגרום החטא אם כן מה מועיל זה שאמר לו היטב איטיב עמך. ואכן הכל סובב הולך למה שכתבתי למעלה כי עיקר יראת יעקב היה שלא יתחלל שם שמים על ידו במה שכולם ידעו כי ה' אלהיו מתקיים על ידו ועשה לו נסים עד הנה. ולזה אמר ואתה אמרת והבטחת לי והנה אני יודע שקטנתי מכל החסדים ושמא יגרום החטא ח"ו לבטל ההבטחה אבל כל העולם אינם יודעים זאת ומחזיקים אותי למתהלך לפני ה' ויודעין מהבטחתך, ועתה כראותם ח"ו אבדן מולדתי יתחלל שמך לומר ח"ו דברים אשר לא כן. ועוד הנה נודע מאמר חז"ל (ברכות ז'.) כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה אף על תנאי אינו חוזר. אשר על כן יעקב אבינו ודאי לא היה ירא מעצמו או על כליון זרעו בשום פנים, רק יראתו היה שלא יכה אם אחת על בנים כלומר עם בניה, והבטחת הקב"ה יתקיים בהנשארים שהם יפרו וירבו כחול הים. ועל כן אמר הנה שתי הבטחות הבטחתני אחת על עצמי ואחת על זרעי ואמרת ושמתי את זרעך וגו' וסתם זרעך משמע כל הזרע אשר יצא ממני יפריון וירביון כחול הים כי לא אמרת לי כמו לאברהם (בראשית כ"א, י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק כמאמר חז"ל (נדרים ל"א), כי אם סתם זרעך כל זרעי ועל כן חלילה לו לנגוע בקצהו, ולא יגרום קטנות זכויותו לקלקל משמעות הבטחה זו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:1)

**וילן** שם בלילה ההוא. מה שהוצרך הכתוב להודיענו זאת שלן שם באותו הלילה להגיד כי האבות נהגו בתפילתן כמו בקרבן ממש כי תפילות נגד אבות תיקנו ונגד הקרבנות (ברכות כ"ו:) ועל כן עשאו בתפילה כמו בקרבן ממש שהיה טעון לינה כידוע (ספרי ראה ט"ז, ז) וכן בתפילתם. ועל כן יעקב שהתפלל לאלהיו כל התפילה האמורה למעלה בענין, לן שם בלילה ההוא. ואל זה רומז הכתוב בתפילת יעקב בצאתו מבאר שבע שנאמר שם ויפגע במקום וילן שם וגו' פירוש מאחר שפגע במקום ההוא והוא התפילה שהתפלל שם כמו שאמרו חז"ל (ברכות כ"ו:) אין פגיעה אלא תפילה, על כן וילן שם להשוות תפילתו לקרבנות אשי ה'.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:2)

**ויקח** מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. כבר הארכנו בחיבורנו סידורו של שבת (חלק ב' פרק ג') בכמה פירושים נאים על פסוק הזה ונציג קצת כאן בקיצור מופלג. כי הנה יעקב אבינו במה שעשה עם לבן בהצגת המקלות בשקתות המים לעת יחם הצאן אף שעשה כל אלה בדין היושר והצדק ולא עולתה בו בכל אלה, כי עביד אינש דינא לנפשיה כמבואר בחושן משפט (סימן ד') וקיים בו עם עקש תתפתל מכל מקום לגודל הפלגת מעלות הנכבדות ליעקב אבינו בחיר האבות לא היה רצונו ליהנות מהם עבור שהושע ידו לו, ועל כל פנים עשה איזה דבר בידו לישועתו ולא ראוי זאת לכבודו ליהנות מזה. וכאשר אמרה אביגיל לדוד המלך (שמואל-א כ"ה, כ"ו) בעת הלכו להרוג לנבל אישה אף שהיה הורגו בדין ובמשפט הצדק, אמרה אליו (שם) אשר מנעך ה' מבא בדמים והושע ידך לך. כי הצדיקים הנה ה' יריב ריבם ולא הם בעצמם. ועל כן לפי שעשה מעשה בעצמו לא רצה בהנאתם ושלחם מנחה לעשו וזה אומרו ויקח מן הבא בידו כלומר מחמת שבאו בידו בכח ידו בעשייתו על כן שלחם מנחה לעשו אחיו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:3)

**או** יאמר בדרך זה כי הנה ודאי בהמות יעקב לא רצו ללכת למנחה לעשו וכל אחת תאמר ולמה אני נבחרתי להיות נשלח ממחנה צדיקו של עולם לעשו הרשע וכמו שמצינו באליהו בהר הכרמל שלא רצה הפר השני להיות נקרב לעבודת אלילים עד שלחש לו אליהו באזנו שכשם שיתקדש שם שמים על ידי הפר הנבחר לשמים כן יתקדש על ידך כמאמרם (ילקוט נ"ך רמז רי"ד), ואף על פי כן לא רצה ללכת עד לקחו אליהו בידו ומסרו לנביאי הבעל, וכן כאן הוצרך יעקב ליקחם בידו ולמסרם למנחה לעשו וזה אומרו מן הבא בידו כלומר שלקחם בידו ומסרם למוליכי המנחה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:4)

**או** כך יאמר לפי שלא ידע יעקב את מי ממקנה בהמותיו יקח בשביל המנחה ועל כן ניסה שכל מי שבא לידו ממילא הבין שזה הוא שראוי למנחת עשו וזה אומרו ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו שכל מי שבא בידו בלקיחה הראשונה זה מסר למנחת עשו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:5
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:5)

**או** אפשר שלקח אלו הבאים לידו מאליהם וכמו שהיה בתיבת נח שבאו מאליהם אל התיבה וכל הבא בידו מאיליו הבין שזה שייך לחלק עשו. ולזה מונה והולך כל הנשלח אליו עזים מאתים וגו' להגיד כי זה חידוש יותר מפר שהיה בימי אליהו שלא היה רק פר אחד אשר לא חפץ לילך שיוקרב לעבודה זרה וכאן היה כאלה רבות ולא נשלחו שיקרבו לעבודה זרה כי אם תחת רשות עשו אף על פי כן לא רצו להמסר מעצמן עד שמסרם יעקב בידו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:6
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:6)

**או** שהיה הכל בהשגחה מאת בורא ברוך הוא כל מי שיפול בגורל עשו כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואפילו בהמתן, אם לא שראוין לכך מנפשות הטמאות הדביקים בהם ביותר עד שהגונים לחלק עשו הרשע ועיין עוד שם בחיבורנו כי הארכנו שם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:7
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:7](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:7)

**ועוד** יאמר מן הבא בידו וגו'. כי נודע אשר כל עבודת יעקב שהיה בצאן, והקב"ה הציל ממקנה לבן ונתן לו כמו שכתוב (לעיל ל"א, ט') ויצל אלהים ממקנה אביכם ויתן לי. הכל בכדי לברר ניצוצי הקדושה מן הקליפה. ועל כן נאמר (לעיל ל', מ"ב) והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב. כי יש מיני ניצוצות הקדושה הדבקים בקליפה שאינם יוצאים משם לעולם עד עת קץ שיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ והאלילים כליל יחלוף וממילא יצאו הניצוצי הקדושה מהם לפי שלא ישאר שום קליפה סביבם אבל כל עוד שלא יבוטל הקליפה לא יוכלו לצאת הניצוצות ממאסרם לשוב אל חיק אביהם. ויש מיני ניצוצים הקדושים שבתוך הקליפה שאנו מבררין אותן בכל יום ויום על ידי תפילות ומצוות ומעשים טובים. ואלה הניצוצות הם אשר נקראו הקשורים כי עודם קשורים ומצומדים בחבל העליון עד מקום שורשם שנחצבים משם, ובקל יוכל האדם להוציאם על ידי שורשם. מה שאין כן הם שלא יקראו קשורים לפי שאינן יכולין לצאת עד עת קץ ונראים כנפסקים וניתקים ח"ו משורשם, אף שבאמת גם המה קשורים הם בשורש חבל יעקב אך לפי ראות עין הרואה נראים כנפסקים ח"ו נצמדים בקליפה ועל כן נקראים עטופים שנעטפים ונלבשים בתוך הקליפה. ולזה אחר עבודת יעקב שכל עבודתו היה לברר אותן שיש להם עדיין חלק בקדושה וקשורים בשורשם נאמר והיה העטופים ללבן כי אלה הצאן שלא יכלו להתברר לפי שהקדושה נעטף ונתלבש בהן בדיבוק רב זה נשאר ללבן, והקשורים אלה שהיו קשורים ומצומדים בשורשם נתעלו לחלק יעקב להיות תחת רשות הקדושה לצאת מבית לבן הרשע אל שורש יעקב בחיר שבאבות. ונמצא לפי זה ודאי צריך להבין איך יוציא יעקב אלה הצאן המקושרות קשורים לחלק יעקב, לשלחם לעשו הרשע שורש הרע והטומאה מדור הקליפות.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:8
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:14:8](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:14:8)

**ואמנם** הכל היה בסוד שעיר המשתלח אשר נשלח לעזאזל מקום מדור הקליפות והכל על פי הדיבור בכדי להפריד ולהבדיל כל מיני הרע והסטרא אחרא מן הקדושה ועל כן לקח יעקב כאן חמשה מיני בהמות נגד ה' עולמות הידועים ליודעים, ונגד נשמת כל חי הנחלק לה' חלקים נפש רוח נשמה חיה יחידה (בראשית רבה י"ד, ט'), בכדי להפריד הקליפה מכל החמשה עולמות (אף שמבריאה ולמעלה נאמר (תהלים ה', ה') לא יגורך רע מכל מקום נודע שכל עולם ועולם כלול מכל החמשה כמו שמובא בכוונת הווידוי במה שאומרים אם חטאתי וגו' ופגמתי באות יו"ד של שמך הוי"ה עיין שם) ומכל החמשה חלקי הנשמה שיהנה מבשר אלו המינים ולהפרד מהקדושה מכל וכל. ועל כן צוה לשלוחיו וריוח תשימו בין עדר ובין עדר כדי שיהיה ניכר חלק כל מין ומין לבד שישים אותו רשע עיניו. בכל חלקי המינים ויובדל מחמשה חלקי קדושה. והכל עלה בהשכל יעקב מיד ה' עליו כעין שילוח לעזאזל. ועל כן גם בעזאזל נאמר למסרו ביד איש עתי וכו', כי ודאי שה הנבחר לשם עזאזל לא היה רוצה לילך מעצמו לשם, כמו הפר שבימי אליהו. ועל כן הוצרך הכהן למסרו בידו בכח וללחוש לו כי גם על ידו יתקדש שם שמים בהבדל הסטרא אחרא מן הקדושה. וגם זה היה מוכרח להיות על פי הגורל שנתן הכהן שני גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל כי הכל בהשגחה מאתו הוא מי הוא אשר יפול לחלק ה' ומי לשלח אותו לעזאזל המדברה. וכל זה נבחן בחיות הרוחניות שבו אם ראוי לחלק זה או לזה. ועל כן הנראה אשר גם בשילוח יעקב לעשו כל המחנה הזה בתורת שילוח לעזאזל שהיה מגריל על הבהמות ועל מי שעלה בידו מנחה לעשו היה משלח אותו לעשו כי לא ידחה בהמה מבהמותיו כי אם על ידי הגורל שהוא על פי ה' ובמסירה בעל כורחה. וזה מאמר הכתוב ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו שלקח אותן הבהמות אשר בא בידו הגורל מנחה לעשו את אלו שלח אליו, ובזה היה יודע את מי לשלוח. ועל כן אמר הכתוב,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:17:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:17:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:17:1)

**ויתן** ביד עבדיו עדר עדר לבדו. שבעל כורחם נתן ביד עבדיו כל עדר ועדר כי לא היו רוצים לילך, ואכן הוא מסרם בעל כורחם לפי שכבר ידע מפי ה' כל הראוין למנחת עשו כאמור. והנה בזה אשר שלח העזים קודם להרחלים כבר הארכנו בחיבורנו סידורו של שבת (שם) להבין בזה מאמר הגמרא (שבת ע"ז:) מפני מה עיזי מסגי ברישא והדר אימרי וכו' עד כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא ולא נכפיל הדברים עיין עליהם בחיבורנו שם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:18:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:18:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:18:1)

**ויצו** את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך. פרט שלושה השאלות שישאלנו עשו כי הנה בדרך טבע העולם אינו מחויב להיות שואל תיכף בפגעו את הראשון מי אתה וכי ילך וישאל לכל הפוגעים בו. רק כאשר יראה עדר השני והשלישי אז מחויב לשאול כי הוא מילתא דתמוה להוליך עדר אחר עדר ובהמות רבות כאלה, אבל לא בפגעו את הראשון. ואך אם ישים דעתו ולבו לסדר הבהמות ההולכין אשר הכל הוצג בחכמה לפי העונה האמורה בתורה בשיעור הזכרים לפי הנקבות (בראשית רבה ע"ו, ז'), אז ישאל על אחת משלושה אלה. או של מי הם הבהמות האלו אשר כיוון לקנותם בסדר הזה ונראה מזה חכמתו כי איש חכם הוא וכשר לשים לב לסדר הזכרים לפי הנקבות כמצות עונה, או שאחד שולח לחבירו דורון חשוב ומכוון שיהיה על סדר הנאות, או ששולח למכרם בשוק וסובר אולי יזדמן קונה שידקדק על זה, וסדרם על סדר הנכון. ולזה צוה יעקב את הראשון ואמר לו כי יפגשך עשו אחי ושאלך וכו' פירוש אם ישאלך על הדבר הזה תען לו, אבל אינו סתם בטבע לשאול רק כשישים דעתו על סדרן הנאות אז ישאלך על אחת משלושה אלה. או למי אתה, מי בעל הבית שלך שמדקדק בזה לסדרן בסדר נפלא כזה, או ואנה תלך למכרן בשוק וצריך דקדוק אולי יזדמן קונה שמדקדק, או ולמי אלה לפניך למי המחנה זאת שלוחה לדורן ומתנה. ועל זה אף אתה אמור לו,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:19:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:19:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:19:1)

**ואמרת** לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו וגו'. כי המה של יעקב ונאות זה לפי כבודו שידקדק בכך ויסדרן לפי רוב חכמתו, ועוד כי היא מנחה שלוחה לאדוני לעשו ולפי ערך מעלת גדולתו צריך השולח המנחה אליו לדקדק הרבה במתנה השלוחה לו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:25:1)

**ויאבק** איש עמו. להבין מפני מה במקום אחר קראהו מלאך כנאמר (הושע י"ב, ה') וישר אל מלאך ויוכל וגו' וכאן קראהו איש, ונראה על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה נ', ב') על פסוק (בראשית י"ט, א') ויבואו המלאכים סדומה הכא את אומר מלאכים ולהלן אנשים אצל אברהם שכוחו גדול קראם אנשים אצל לוט שהיה כוחו רע קראם מלאכים וכו'. ולזה אמר כאן ויאבק איש עמו פירוש מי שאינו נקרא איש כי אם עמו לפי גדולתו בחיר האבות נקרא איש אבל באמת מלאך הוא שר השמים שנקרא לפעמים אלהים כמאמר הכתוב אחר כך (ל"ב, כ"ט) כי שרית עם אלהים וגו' כי הוא שר של עשו כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"ז, ג').


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:25:2)

**גם** יאמר ויאבק איש עמו. על דרך המבואר בזוה"ק (פרשה זו קס"ה:) בדבר השני מלאכים המלוין לאדם תמיד בסוד הכתוב כי מלאכיו יצוה לך האחד הוא היצר טוב והב' הוא היצר הרע והוא השטן הס"מ שרו של עשו כידוע, והנה יעקב אבינו ודאי קיים בנפשו ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ואמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ד, א') זה היצר הרע. ומלאך רע בעל כורחו יענה אמן, וגם הוא היה בעזרתו לשמרו מכל רע ונתקיים בו ממש כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו' שני המלאכים מצווין עליו לשמרו. ואך עתה באתערותא דלתתא כאשר עלה בלב עשו ללחום עם יעקב נתגבר כח השר שלו והתחיל גם הוא ללחום עמו והכל היה סיבה מאת ה' בכדי שיוכרח אחר כך להודות לו על הברכות וגם להסיר פחד דאגת יעקב מעשו כשיראה שכבר גבר השר שלו למעלה וזהו שאמר הכתוב ויאבק איש עמו כלומר זה האיש שהיה עד עתה עמו לסייעו ולשמרו מכל צד ועתה נהפך לאויב לו ללחום עמו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:25:3)

**עוד** יאמר איש עמו. על דרך אומרם ז"ל (סוכה נ"ב:) ביצר הרע תחילה קראו הולך ואחר כך אורח ואחר כך איש והנה אצל יעקב אבינו בחיר האבות ודאי שלא היה אצלו אף בבחינת הולך, ובביאור אמרו חז"ל (בבא בתרא י"ז.) ג' לא שלט בהם יצר הרע. ואדרבה יעקב אבינו ודאי עבד את ה' בכל כוחות היצר הרע כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ד.) בכל לבבך בשני לבבך ביצר טוב וביצר רע כאשר הארכנו בבחינה זו במקום אחר, והיפך היצר הרע לטוב ממש. אך חז"ל אמרו (סוכה נ"ב.) צדיקים נדמה להם כהר גבוה והללו בוכים וכו' ואף שכבר כבשוהו תחת ידם מכל מקום אפשר לו להדמות להם כהר גבוה. וגם כאן ביעקב אף שלא שלט בו כלל היצר הרע מכל מקום כאן שהוצרך להגלות אליו במלחמה, התגלה אליו בבחינת הגדולה שבו והוא הנקרא איש וכמו שהוא נדמה לצדיקים כהר גבוה כי מלאך ה' צבאות הוא. ולזה אמר ויאבק איש עמו פירוש מה שעד עתה היה עמו ממש לסייעו לעבודה עתה עמד כנגדו בבחינת איש.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:25:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:25:4)

**ואפשר** על זה רמזו רבותינו ז"ל (אבות ב', ה') ואל תאמין בעצמך עד יום מותך וכו' כי הגם שאדם על הארץ יסבור כיון שכבר התגבר על היצר הרע אחת ושתים עד מאה פעמים שוב אינו צריך כל כך לשמירה בעדו לא כן אחי כי אפילו אלף פעמים אם אתה תתגבר עליו, אם פעם אחת לא תתן עיניך ולבך עליו להזהר ממנו פתאום תפול ברשתו כי הלא עיניו יראו, ויביט אל האדם תמיד, אם רואה שהאדם מתגבר כארי ורואה ומאזין ומביט לבל יפול ברשת היצר הרע אז הוא לא יסיתו כל כך ולא ירצה להתגבר עליו כל כך כי יודע שהממשלה ביד האדם. אבל אם פעם אחת יראה שנשכח מעיני האדם רוב זריזותו והתעצמותו נגדו, מיד הוא מתגבר ומסיתו בכל כוחו לתפסו ברשתו. לכן הזהר והזהר ממנו, וה' לא יעזבנו בידו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:26:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:26:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:26:1)

**ויגע** בכף יריכו. מה שדוקא בכף יריכו נגע לפי שנודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל (בכוונת רחיצת החמין בערב שבת קודש) אשר הקדושה רגליה יורדת מות להאי קליפה דאקרי קליפת נוגה וכו' עיין שם על כן יש שליטה לחיצונים ברגלין דקדושה לכך נגעו בכף יריכו והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:27:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:27:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:27:1)

**ויאמר** שלחני כי עלה השחר וגו'. נראה ברמז הכתוב הזה כי נודע וכבר כתבנו קצת למעלה כי בצדיקים ההולכים לפני ה' מלאך רע בעל כורחו יענה אמן וברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו זה היצר הרע שמסייעו לעבודת בוראו כמאמר חז"ל (ברכות נ"ד.) בכל לבבך בשני יצריך יצר טוב ויצר הרע. ועיקר הסיוע הוא כי הנה מדות הרעות שיש בלב האדם כמו אש החימה והקנאה והתאוה והזירוז לעסקי העולם כולם כוחות היצר הרע הם ותאוותיו, וכשהאדם נותן לב בכל אלה איך הוא מתאוה וחושק לתאוות עולם הזה והקנאה שמקנא לחבירו במה יש לו יותר ממנו ואש הזירוז לחמדת עולם הזה להיות יום ולילה לא ינוח ולא ישקוט לחשוב מחשבות ולדבר בדברים שבלב ובעל פה ולעשות עשיות שונות בכל יום תמיד בכדי להגיע אל טרפו לחם חוקו ומלבושי כבוד ומזון אשה ובנים וכדומה. ומתיישב בשכלו למה יגרע כל כך הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, מגוף העכור הנבזה שהיום כאן ומחר בקבר לעסוק יומם ולילה בכל לבבו ונפשו ומאודו על עסקי גופו, ועסקי נשמתו אינו עולה כלל על זכרונו. ואף בשעה שהוא עוסק קצת בצרכי נשמתו כמו בעת התפילה ותפילין וכדומה מחשבתו קשורה וצמודה וטרודה בעסקי גופו בהבלי עולם. וכשהוא משים זאת על לבו ומתחרט על העבר ומתחיל ללקט נתיב לאלהים אז לוקח כל בחינת יצר הרע שהוא המדות הרעות הנזכרים, לעבודת האל יתעלה להיות מתאוה וחומד וחושק לעבודתו ולהדבק בו ולעשות נחת רוח לפניו. ומתקנא מאוד באדם גדול לעשות כמעשהו ומבעיר אש להבה שבקרבו להיות בוער כרשפי אש לרדוף תמיד בגודל זירוז אש התבערה לעשות רצונו יתברך, ולא יעצרנו גשם ושלג ולא יעכבנו דבר ולא יערב לו שום תאוה מתאוות עולם הזה אפילו בעת עוסקו בה, מפני התלהבותו מאוד לדביקות ה' ולעשות נחת רוח לפניו. וכל אלה חלקי היצר הרע הם רק שהוא מוכרח להעשות שותף לעבודתו לתת מחלקו לנחת רוח בוראנו יתברך שמו. (ועיין ברעיא מהימנא בא (דף מ"ב) בפסוק ופטר חמור תפדה בשה וגו' שביאר שם בכזה עיין שם).


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:27:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:27:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:27:2)

**והנה** עליית השחר כבר כתבנו למעלה שמורה על התגברות כח האדם על כוחות הרעים ונאמר עליו אז (בראשית א', כ"ו) וירדו בדגת הים ובעוף השמים. ועל כן אמר שרו של עשו הוא הס"מ הוא היצר הרע שלחני כי עלה השחר כלומר בעת עליות השחר שהוא התגברות האדם, שלחני מאתך שעל כל פנים לא אעזור לך בחלקי להיות שותף לעבודתך בעל כורחי. ועל זה השיבו יעקב ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני פירוש לא אעשה כמו שאתה רוצה כי אם ברכתני כלומר שאקבל גם מאתך ברכה על ידי העבודה לה' בחלקך כי על ידי העבודה הזו הקב"ה וברוך שמו מוריק ברכה ושפע לראש צדיק בכפלי כפליים, כי בזה מהפכין מדת הדין לרחמים אחרי שנוטלין כוחות היצר הרע הנמשכים משורש הדינים לעבוד עמהם עבודת ה' בזה נתהפך הדין לרחמים ומשמאל ומימין על ישראל שלום, ואז שלום שלום לרחוק ולקרוב (ישעיה נ"ז, י"ט) ואמרו חז"ל (ברכות ל"ד:) לרחוק ברישא והדר לקרוב כלומר לזה שנוטל דברים הרחוקים מאתו יתברך והוא כוחות הדינים ויצר הרע ומקרבן לה' לזה אומרים תחילה שלום כי לו הוא שלום משמאל ומימין ועליו אמר הכתוב (ירמיה ט"ו, י"ט) ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה. כי זה הוא ממש יקר מזולל, מרע טוב, מטמא טהור, ואז כפי תהיה. ואמרו חז"ל בזה (בבא מציעא פ"ה.) הקב"ה גוזר גזירה והוא מבטלה והוא משום שבו כח להפך מדת הדין לרחמים ובו מתקיים (בראשית כ"ז, ל"ו) את בכֹרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, כי שורש הדינים נקראים בכור כנודע מדברי הרב זללה"ה בליקוטי תורה, כי על כן קין ועשו היו בכורים שהם שורש הדינים והוא לוקח הבכֹרה הלזו ומהפכה לטוב אז על ידי זה נתהפך לו הבכֹרה לברכה ואת ברכתי לקח כי הוא הברכה האמיתית כשבאה משורש הדין כאשר הארכנו בזה במקום אחר. וזה שאמר לו לא אשלחך לדון אותך בשילוחין לבד מאתי כי אם ברכתני שעוד אקבל הברכה הגדולה הנפלאה על ידי זה. ועל כן לא אמר לו כי אם תברכני כי עיקר כוונתו היה שיתברך על ידו ממקור הברכות מאת שמו יתברך ולא שהוא יברך אותו דוקא, ועל כן אמר לו כי שרית עם אלהים וגו' כלומר שזכית שאלהים בחינת הדין הוא עמך להיטיב לך כחפצך והוא הברכה הנפלאה תכלית וקץ כל הברכות כנודע.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:27:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:27:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:27:3)

**גם** יאמר כי אם ברכתני. על דרך מאמר חז"ל (דברים רבה א', ד') אצל ברכת בלעם ראוין היו הברכות להאמר על ידי משה רק שלא יאמרו אוהבן ברכן וכו' כי הברכה האמורה לאדם מפי שונאו הוא יותר ניכר לעין ומתפרסם במה שגם אויביו משלים אתו על כן רצה יעקב שמלאך רע גם כן יברך אותו בעל כורחו ואז משמאל ומימין על ישראל שלום.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:28:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:28:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:28:1)

**ויאמר** אליו מה שמך וגו'. להבין למה זה שאל על שם יעקב, ועוד הלא מלאך היה ומן הסתם ידע כי שמו יעקב כי הלא דיוקנו חקוקה בכסא כמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ח, י"ב) ונראה כי הנה שם יעקב גופא מורה על ברכותיו כמאמר עשו (בראשית כ"ז, ל"ו) הכי קרא שמו יעקב ויעקבני וגו' את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי וגו'. ועל כן כאשר אמר לו יעקב שיברך אותו אמר לו מה שמך כלומר הנה שמך מורה על ברכותיך ומה אתה צריך עוד, לזה השיבו ויאמר יעקב פירוש אמת שיש לי ברכה גם בשמי אבל שמי יעקב המורה על עקב והסוף שלא אקח גדולה כי אם סוף הימים, ויעקב רצה ליטול תיכף גם כן קצת את הנצרך על כל פנים בהכרח לעבודתו יתברך שמו וכמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ג, י"ג) בפסוק (בראשית כ"ה, ל"א) מכרה כיום וגו' אמר לו זבין לי חד יומא מן דידך וכו' וכן רצה מן השר שיתן לו תיכף. ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:29:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:29:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:29:1)

**ויאמר** לא יעקב יאמר עוד שמך. המורה רק על עקב וסוף כי אם ישראל שהוא לי ראש שיתחיל הצלחתו בראש גם כן. ולא שתעקר שם יעקב ממקומו כי בעקב יהיה בודאי רוב גדולתו והצלחתו, ואך גם ישראל יהיה נקרא שיתחיל מראש. ועל כן חלקו חז"ל ואמרו (ברכות י"ג.) הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ולא כן ביעקב שאינו נעקר ממקומו כי הקורא לאברהם אברם נראה כמזלזל בכבודו לומר שהוא אב לארם לבד ובאמת הוא אברהם אב המון גוים וגם ארם בכלל מה שאין כן ביעקב וישראל אף שהברכה מתחיל גם כן מתחילה על כל פנים צריך נמי לברכת עקב שהוא תכלית כל המאורות והשמחות. ולך ראה בדברי רבותינו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר מובא בילקוט רמז קי"א) בפסוק מכרה כיום וזה לשונו: אמר ליה יעקב לעשו שני עולמות לפנינו עולם הזה ועולם הבא וכו' טול אתה עולם הזה ואני עולם הבא נטל עשו חלקו עולם הזה וכו', וכשבא יעקב מבית לבן וראה לו עשו בנים ובנות עבדים ושפחות אמר ליה יעקב אחי לא כך אמרת שתטול אתה עולם הבא וכו' הרהר עשו בדעתו ומה העולם הזה שאינו חלקו נתן לו הקב"ה שכרו, עולם הבא שהוא חלקו על אחת כמה וכמה וכו' עד כאן. הרי שיעקב נוטל חלק בראש ובסוף כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:29:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:29:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:29:2)

**כי** שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. לכאורה אינו מובן למי קרא אלהים ולמי אנשים, והנראה כי הנה נודע (זוה"ק חלק ב', מ"ב.) אשר המלאכים המלוים לאדם ועומדים בימינו הם מיכאל גבריאל רפאל נוריאל והמלאכים הם עומדים אצל האדם לשמרו ולהצילו מכל צד מאויב וחרב וכדומה. ואמנם הנה חז"ל אמרו (בראשית רבה נ', ב') בפסוק (בראשית י"ט, א') ויבואו שני המלאכים סדומה ולהלן קראן אנשים כשהיתה השכינה אצלם קראן אנשים וכו'. וזה שאמר לו כי שרית עם אלהים ועם אנשים כלומר בכח אלהים שאצלך היא השכינה הקדושה הנקראת אלהים ועם אנשים המה המלאכים העומדים על ימינך כשהם אצל השכינה נקראו אנשים ועם כח אלו שרית עלי ותוכל.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:30:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:30:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:30:1)

**וישאל** יעקב ויאמר הגידה נא שמך וגו'. גם זה צריך הבנה על מה זה שאל יעקב על שמו. ואכן נראה כי הנה דרך הצדיקים לקרוא את המקום שהקב"ה עושה נס להם על שם הנס כמו (שמות י"ז, ט"ו) ויקרא שמו ה' נסי. וכן (בראשית ל"ג, כ') ויקרא לו אל אלהי ישראל. ופירש רש"י שם להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם וכו' וכן ה' נסי להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי וכו' עד כאן. והכל בכדי להודות לאל יתברך ולפרסם נפלאותיו לעד שיהיה נקרא המקום על שם נסי ה' ונפלאותיו. והנה הגר שפחת שרי קראה למקום (שם ט"ז, י"ד) באר לחי רואי ותרגומו בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה והוא גם כן על הדבר הזה להזכיר נפלאות טובות ה' מה שעשה עמה כאן שהראה לה מלאכי ה' כמה שאמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי על כן קראה לבאר כן על שם המאורע בטובת ה' עליה ונפלאותיו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:30:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:30:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:30:2)

**ואמנם** יעקב אבינו ע"ה הנה ראיית פני המלאך לא היה נחשב אצלו לטובה ונס כי כבר קרא למקום ההוא מחנים על שם שתי מחנות מלאכים שבאו עמו שהם ב' אלפי רבבות מלאכים. ואכן כאן כנאבק לו שר מלאך ה' לא ידע פירושו בזה על מה הראה לו זאת הקב"ה עתה הלא כבר ראה רבבות מלאכים שבאו לשומרו כאמור, ומי גדול השומר או הנשמר (בראשית רבה ע"ח, א'), וכבר מוכרח כי מעלתו גדולה ממלאכי השרת ולמה זה בא לו עתה מלחמת המלאך ודן בנפשו כי הוא על שני פנים או שהמלאך הזה הוא מלאך נורא ונשגב אחד ממלאכי המרכבה המיוחדים שמעלתן גדלה עד מאוד ורצה הקב"ה וברוך שמו להראות לו אשר גם זה מעלתו קטנה ממנו ולא יכול לו כי גדולים צדיקים אף מהם לצד נשמתם שחקוקה תחת כסא כבודו יתברך למעלה ממחצב המלאכים כנודע מספרי החכמה. וכאשר פירש בשל"ה הקדוש (מסכת שבועות מ'.) אומרם ז"ל (שבת פ"ח:) מה לילוד אשה בינינו פירוש שילוד אשה יפסיק בינינו לבינך שמעלתו יהיה גדולה ממעלתינו לעמוד בינינו ובינך. או אפשר כי הוא הס"מ שרו של עשו הרשע ולא מחמת גדולתו נראה ליעקב ללחום עמו כי אם מחמת שהוא שרו של עשו שקיבל הברכות ממנו במרמה ובא הוא להראות לו כי אינו יכול לו וממילא עשו יהיה מונח תחת כפות רגליו כי מיד כאשר יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ממילא יהיה על מלכי האדמה באדמה, ולא יעלה פחד ומורא בלב יעקב מפני עשו הרשע כאשר יראה התגברות על שרו אשר בשמים ממעל והוא יודה לו בעצמו על הברכות. ועל כן כאשר רצה לשים שם המקום על שם המאורע הטובה שהפליא ה' עתה לעשות עמו ולא על ראיית המלאך כי אם על דבר הגדול שנעשה לו ולא ידע על איזה משתי פנים הנזכרים היה הנס על כן שאל לו הגידה נא שמך כי על ידי שמו ידע גודל מדרגתו ומעלתו מי הוא ומה שם יעשה למקום. ואכן לאשר באמת ששרו של עשו היה ולא בא בשביל גדולת מדריגתו בשמים ממעל כי אם להראות לו מפלת עשו ולהודות לו על הברכות על כן השיבו ויאמר למה זה תשאל לשמי כי לא מחמת כבוד שמי באתי אליך כי אם להפיל אדם תחתיך ולהודות לך על הברכות. ועל כן ויברך אותו שם שהודה לו על הברכות כפירוש רש"י כאן כי רק בשביל זה בא כנאמר. ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:31:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:31:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:31:1)

**ויקרא** יעקב שם המקום פניאל וגו'. קרא המקום על שם הנס פני אל, כי אל קשה הוא כידוע (עיין רש"י לעיל ל"א, כ"ט) כלומר ראיתי אלהים תוקף הדינים והגבורות ומי כמוהו בעל דין קשה ס"מ הידוע, ובא למלחמה עמי פנים אל פנים (כמו שאיתא בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים) ואף על פי כן ותנצל נפשי כי את זה הראה לי שמו יתברך שהוא עמי להצילני מכל גזירות קשות אכזריות ובזה אני מודה מהלל ומשבח ומפאר שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה הנכבד והנורא בקביעות שם המקום על שם המאורע למען ילמדו דורות הבאים כי לא יעזוב ה' חסידיו לעולם נשמרו וכל קוויו לא יבשו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בו ולא יעלה בלבם שום מורא ופחד משום דבר בעולם כי פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו, ובה' בטחתי לא אמעד.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:32:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:32:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:32:1)

**ויזרח** לו השמש כאשר עבר וגו'. צריך לדעת לאיזה צורך מצינו כאן סימן עת זריחת השמש שהוא כאשר עבר את פנואל הלא דבר הוא. ואמנם תדע שאין הקב"ה עושה דבר עם האדם כי אם כמעשהו מדה כנגד מדה כמאמרם ז"ל (מגילה י"ב:) במדה שאדם מודד מודדין לו. והנה מבואר בספרי יראים ובפרט בחובת הלבבות במדת הצדיקים בשני בחינות. אחת שהם מכירים בטובת הקב"ה כי הוא המיטיב להם ובחסד חנם, ומודים לו ומשבחין אותו על זה, ועל ידי זה הקב"ה מגלגל רחמיו עוד ביותר ויותר לתת להם טובות וברכות להיותם מכירין ויודעין בטובת הבורא וחסדיו עליהם. והשנית מי שאין לבו שלם עם ה' אז גם כשרואה טובת הקב"ה אצלו ויודע שהוא מה', מכל מקום אם רואה בחבירו יותר טובה מה שהקב"ה מיטיב עמו ירע לבבו על זה וידמה לו שהקב"ה כביכול שולל מאתו זה אשר יחסר לו מטובת רעהו, ורעה עושה לו. עיין שם שהאריך. מה שאין כן בצדיקים שיודעין באמת שאין מגיע להם כלום מהקב"ה אם לא רוב רחמיו וחסדיו ואיך יצויר לירע לבבו שאין נותן לו עוד כאשר לחבירו, אם יודע באמת שגם זה בחנם הוא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:32:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:32:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:32:2)

**והנה** יעקב אבינו ע"ה כשראה כאן הפלאת נסיו יתברך להצילו משרפי אש אף שעל כל פנים נגע בכף יריכו והיה צולע על יריכו מה שאין כן לאברהם זקינו הצילו הקב"ה מאור כשדים ומד' מלכים שלם בכל אבריו. מכל מקום לא עלה ח"ו על לבו דבר לומר כי רעה עשה לו כביכול שלא הצילו גם מכף יריכו כמו לזקינו רק אדרבה הודה ושיבח ומפאר למלך הכבוד שהצילו בחיים חיותו על כל פנים וכאשר אמר ותנצל נפשי כלומר ברוך ה' שהציל נפשו על כל פנים מרדת שחת, וכמשל ר' יהושע בן חנניא (בראשית רבה ס"ד, י') כי גדלה בעיניו המתנה הזאת למאוד מאוד מה שהחיה את נפשו ומדה כנגד מדה עשה לו הקב"ה כשם שהוא אינו מגרע בשבחו בדבר שחסר אצלו מבאחרים כך עשה לו דבר שהוא רק אצלו ולא באחרים ועל כן ויזרח לו השמש לו לבדו שיהיה לו זריחת השמש מיוחד אצלו בדבר שאינו אצל אחרים שלכל העולם אינה עשויה כי אם להאיר כמאמר הכתוב (בראשית א', ט"ז) להאיר על הארץ. ולו זרחה לרפואה לרפאותו מצלעתו כמאמר הכתוב (מלאכי ג', כ') שמש צדקה ומרפא בכנפיה כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"ח, ה') על כן הכתוב מיחד זריחת השמש לו לבדו ולכאורה הלא לכל העולם זרחה, ואמנם בדבר הזה שתרפא בכנפיה לו לבדו זרחה. ואפשר עבור זה אומר הכתוב שם וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו' כלומר כי לכם לבד תזרח להיות מרפא בכנפיה אבל לא לנכרים כי להם אינה עשויה כי אם להאיר. ועל כן כתבו השבעים זקנים בשנותם את טעמם לפני תלמי המלך אשר חלק ה' אותם להאיר לכל העמים כי באמת לכל העמים אין השמש רק להאיר ולא לרפואה ואדרבה לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים נידונין בה וכמאמר חז"ל (נדרים ח':) על פסוק (שם שם, י"ט) וליהט אותם וגו', כי לא יוכלו לסבול תקופת חום השמש עד שיכהו עיניהם מראות. וזהו שאמר הכתוב כאן ויזרח לו השמש כאשר עבר את פניאל והוא צולע וגו' כלומר לפני שעבר את פניאל ועדיין הוא צולע ואף על פי כן קראו פניאל להודות לשם ה' אף שלא היטיב עמו כמו לזולתו לכך עשה לו הקב"ה דבר זה שזרח לו לבדו השמש לרפואה ולא לאחרים וכאומרם (שם) צדיקים מתרפאין בה כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:33:1)

**על** כן לא יאכלו בני ישראל וגו'. לשון על כן במקום הזה לכאורה לא יובן ולמעלה מקומו אצל ויגע בכף יריכו ותקע כף ירך יעקב וגו' שם היה לו לומר על כן לא יאכלו וגו' מה שאין כן כאן אחר שנאמר מזריחת השמש שהוא התחלת הרפואה ומהו על כן. ואמנם הנה ודאי טעם האמת מה שנאסר הגיד הזה לאכול כי לכאורה וכי בשביל שהיה יעקב צולע על הגיד הזה יאסר לנו לאכול אותו לעולם מה זה ועל מה זה ומה ענין אדם אצל בהמה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:33:2)

**ואכן** האמת הוא כי מאחר שאנו רואין שהס"מ שהוא שרו של עשו לא היה יכול לתופסו ולנגוע בקצהו בשום אבר ואבר וגיד וגיד שבו הוא מטעם שראה אותו הדוּר ואמר לו דמות דיוקן שלך חקוקה בכסא. רק במקום הזה בגיד הנשה נגעו עד אשר ותקע כף ירך יעקב שמע מינה אשר שם מוכרח להיות איזה אחיזה לקליפת החיצונים בעת שרודפים להדבק אל הקדושה כקוף בפני אדם וכקליפה אל הפרי מתאחזין בגיד הזה. והוא מחמת שחיות הקדושה שבו מעט מזעיר הוא ובמקום שחריבה זו מלאה זו במקום שחריבה קצת מחיות הקדושה ממולא שם מקליפות החיצונים. ועל כן דעת רבותינו (חולין צ"ט:) שאין בו שום טעם, ואמרו עץ הוא והתורה אסרתו (רש"י פסחים כ"ב. דיבור המתחיל אלא). כי טעם כל דבר ודבר היא מחיות ניצוצי הקדושה שבקרבו מאלהינו יתברך שמו, ובגיד הזה אין בו בנותן טעם כי מעט מזעיר חיות הקודש שם. ומעט הוא אותיות טעם כי לפי שמעט הוא אין בו טעם. וראיה גמורה לזה ממה שמבואר בזוה"ק (פרשה זו ק"ע:) כי שס"ה גידי האדם הם כנגד ימות החמה כל אחד מיוחד נגד יום אחד והגיד זה מיוחד כנגד ט' באב שבו נתגבר הקליפה וחרבה בית מקדשינו ותפארתינו. ומיום היותו אין טובה בו שהוקבע בו בכיה לדורות מכבר מדור המדבר. והכל מפני שחיות הקודש אז מצער הוא, ורבתה בו אחיזת החיצונים והחטיא את ישראל אז לבכות עד שנקבע לדורות. ועל כן נאסר לאוכלו לכל בר ישראל מפני המעטת חיות הקדושה שבו והתרבות חיות החיצונים. ואדם האוכלו ידבק בו ניצוצי הרע ויחטיאהו כטעם כל מאכלות אסורות כנודע (זוה"ק שמיני מ"א.).


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:33:3)

**והנה** זה הכל נכון בעת שהיה צולע על יריכו אבל אחר כך כשנתרפא יעקב מצלעתו היה אפשר לומר שכבר נתרפא הגיד הזה מטומאתו עד שאין רשות חיות החיצונים עליו והוחזר אל הקדושה ויהיה מותר לאוכלו כשאר בשר כשר, ואמנם כי להיות שהרבה ריוח להצלה לפניו, ולמה רפאהו דוקא בשמש. כדי להראות כי רפואה הזו היא מעין עולם הבא שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה וצדיקים מתרפאין בה כנזכר למעלה והוא בדוגמת עלמא דאתי שהכל מתרפאין לעתיד כמאמר חז"ל (נדרים ח':), וזה הוא רק ליעקב אבינו כי הם ראו עולמן בחייהן כמאמר חז"ל (בבא בתרא ט"ז:) שלושה הטעימן הקב"ה מעין עולם הבא. לכך נתרפא הוא בדוגמת עלמא דאתי ונתגרשו החיצונים ממנו אבל לא באחרים שאין בהם בחינת עולם הבא, עדיין הנחש כרוך על עקבם ולא נתרפאו מצלעתן ואסור לטעום מגיד הזה מפני אחיזת החיצונים שבו עד אשר יבוא יום שכתוב בו (ישעיה כ"ה, ט') ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו וגו' ואז יושיענו מכל צרה וצוקה ורוח הטומאה יעבור מן הארץ ולא יהיה עוד בחינת (משלי ה', ה') רגליה יורדות מות שלא יהיה אחיזת החיצונים בקדושה כלל.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 32:33:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/32:33:4)

**וזהו** שאמר הכתוב כאן כי לפי שויזרח לו השמש וגו' שלא ריפא אותו הקב"ה כי אם ברפואה מעין עולם הבא על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וגו' עד היום הזה פירוש עד שיבוא היום הזה היום שכתוב בו הנה אלהינו זה כי אז הכל יתרפאו מזוהמתן ונגילה ונשמחה בו וכל בחינת החיצונים יבוטל מן הארץ וצום הרביעי וצום החמישי וגו' יהיה וגו' לששון ולשמחה (זכריה ח', י"ט). אמן כן יהי רצון.