## Be'er Mayim Chaim, Numbers

###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:1)

**ויקח** קרח וגו'. דרשות רבות דרשו חז"ל ומפרשי התורה בפרשה זו וגם אנחנו נפרשהו לפי קט שכלינו על כמה פנים. וזה יצא ראשונה. הנה כבר הארכנו כמה פעמים בבחינת שני מיני הטובות שה' הטוב מיטיב לעמו ישראל ומושיעם מצרותיהם. האחד על ידי הנסים הנגלים המופלאים לעין כל, הנעשים בשיבור כל טבע העולם, והכנעת מערכת מזלות השמים וכוכביהם. כמו בנס קריעת ים סוף והורדת המן והבאר והשליו. ובחינה זו הוא המשמח אלהים ואנשים כי שמו של הקב"ה שם הוי"ה המהוה את כל שהוא המשדד ומשבר כל בחינת הטבע, נתגדל ונתקדש לעין כל בעשותו נוראות שלא בטבע העולם. כמאמר הכתוב (יהושע ב', י'-י"א) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו' ולא קמה עוד רוח וגו'. וגם שם עם בני ישראל נתרומם ונתגדל בעיני כל העמים תחת כל השמים ויאמרו הכל כי הגדיל ה' לעשות עם עמו לתת להם נחלת גוים בשבירת כל טבע העולם ומקריו. וגם בני ישראל עצמם נכנעין ונשברין בלבבם לפני ה' אלהיהם לירא מפניו יראה עצומה בראותם כבוד גדלו וכח ידו החזקה. ונקרא אז בכתוב (איכה ד', ט"ז) פני ה' חלקם. כי בחינה זו נקרא פני ה' שכביכול הקב"ה וברוך שמו נראה וניכר לכל, כאדם שרואין אותו בפניו. ואין אחד יכול להכחיש כי נס זה לא מה' הוא כאשר חרטומי מצרים בעל כרחם הודו וענו ואמרו (שמות ח', ט"ו) אצבע אלהים היא. ובקריעת ים סוף נאמר בגלוי לעין כל (שם י"ד, ל') ויושע ה' ביום ההוא. שהיה גלוי לעין כל ונראה כי הוי"ה המהוה, הושיע להחריב את הים ליבשה. כי ניכר ה' בזה על ידי פעולותיו. ועל כן פני ה' חלקם זה חלק ישראל לבד שיושיע להם ה' אלהיהם בפנים הנראין ונגלין לעין במופתים למעלה מן הטבע. אבל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום שידעו בראותם כי נעשה בהם שפטים כי זה ודאי מה' הוא שהוא שלא כטבע. לפי שאין הקב"ה כביכול מפליא להם ענינים שלא כטבע, רק כאשר נצטרך לישראל לנער פרעה וחילו בים סוף עבור ישראל. אבל להם בעצמם כשעושה ה' בהם שפטים עושה הכל מלובש בטבע העולם כדי שלא יבינו כי מאת ה' הוא, ויתלו במקרה הטבע כי משגיא לגוים ויאבדם (איוב י"ב, כ"ג). ולזה נאמר (איכה שם, ט"ו) אמרו בגוים לא יוסיפו לגור פני ה' חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו וגו'. פירוש שהגוים אמרו כי לא יוסיפו עוד לגור מפני ישראל לפי שפני ה' חלקם לא יוסיף להביטם. כלומר לא יוסיף עוד להביט בם בפני ה' שהוא חלקם מאז, לפי שפני כהנים לא נשאו וגו'. ולא יוסיף עוד להפליא נוראות אליהם למעלה מן הטבע. ובדרך הטבע ודאי שהם חזקים ביותר מישראל, כי אין ביניהם עוסקי תורה הקדושה להתיש כוחם ומעולם לא שיבר אחד מהם עצמותיו על ה', כקטן מישראל. ועל כן חלק ה' עמו. כי הקב"ה צריך להנהיג את ישראל בבחינת שם הוי"ה המהוה למעלה מן הטבע. כיון שנתן להם התורה להתיש כוחן, מוכרח הוא לנהלם למעלה מהטבע. מה שאין כן בגוים שמלך אלהים על גוים, לא חלק ה', כי אינם זוכים לבחינה זו להנהגה למעלה מטבע לעולם.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:2)

**והבחינה** השנית בישראל היא, כי הן אשר אף שאני ה' לא שניתי ותמיד בידו כח המהוה להתהוות עולם מחדש לעשות נסים ונפלאות בשיבור טבע עולם הזה להיות נראה פני ה' תמיד על ידי שידוד המערכות. מכל מקום לפעמים המניעה הוא מאתנו בני ישראל כשאין עבודתינו עולה לפניו בלמעלה מטבע כוחי הגוף לעובדו בבחינת בכל נפשכם אפילו הוא נוטל את נפשך ולשבר כוחי גופו מכל וכל בשביל עבודתו יתברך. רק העבודה אינה אלא בדרך טבע העולם וטבע מזג הגוף שלא לענותו ביותר מטבעו. אז גם הוא יתברך לא יעשה נפלאות לנו למעלה מהטבע כי (איוב ל"ד, י"א) הן פעל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו (כאשר הארכנו מזה במקום אחר). וכמאמר חז"ל (סנהדרין צ"ח:) אמור מעתה ראוין היו ישראל להעשות להם נסים בימי עזרא כו' אלא שגרם החטא וכו' עד כאן. ומוכרח הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו להלביש את נפלאותיו ונסיו בתוך דרך הטבע וסיבה מסיבות העולם. כמו לתת בלב כורש שיצוה לבנות בית המקדש אף שזה ודאי מאת ה' הוא. כי מה נשתנה כורש מכל מלכי אדמה שירצה הוא בבנין המקדש יותר מכולם אם לא שה' הטוב נתן זאת בלבבו. מכל מקום כיון שנתלבש בטבע וסיבות העולם, יוכל המתעקש לסבור ולומר מקרה הוא שקרה כן בסיבה מן הסיבות שהוא רצה ולא הם. או נס מרדכי ואסתר אף שודאי פלא מאת ה' הוא שיהפך לבב אחשורוש מכל וכל ולצוות עוד להרוג אוהבו מעודו המן בן המדתא, ולהרוג בעמו ביום אשר חשבו על היהודים. מכל מקום אין הנס נגלה לעין כל, כי יוכל המחוסר אמנה לומר מקרה קרה שבלילה ההוא נדדה שנתו וקראו לפניו טובת מרדכי עליו, ואסתר המלכה נשאה חן בעיניו עד שנעשה כך ולא ח"ו מאת ה' הוא. ועל כן לא נזכר בכל מגילת אסתר שום שם הוי"ה מפורש רק ברמז במאמר אסתר (ה', ד') י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום שהוא ראשי תיבות הוי"ה (כמו שאיתא בדברי הרב האר"י ז"ל בכוונת שמות היוצאין מן המגילה) כי באמת כל בחינת הנסים בעולם הוא מבחינת הוי"ה המהוה חדשות בארץ. ואך לפי שהיה הנס בהסתר בתוך דרך הטבע לא הוזכר שם הוי"ה מפורש רק ברמז לומר כי מאתו הוא ובהסתר (ועיין בסידורו של שבת (שורש ב' ענף ב' עלה ח') ביארנו בזה בדבר נכון בעזרת ה' יתברך אומרם ז"ל (חולין קל"ט:) אסתר מן התורה מנין שנאמר (דברים ל"א, י"ח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. כי זה נקרא הסתרת פנים שפנים הנגלים נסתרים עתה בסיבות העולם. תדרשנו משם ולא נכפיל).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:3
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:3)

**ובזה** אפשר לפרש מקראי קודש שנתקשו בהם מפרשי התורה במה שאמר משה (שמות ל"ג, י"ב-ט"ז) ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח וגו' ועתה אם נא מצאתי חן וגו' הודעני נא את דרכך וגו' וראה כי עמך הגוי הזה ויאמר פני ילכו והניחותי לך ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו' ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן וגו' הלוא בלכתך עמנו ונפלינו וגו'. כי משה כשמעו מהקב"ה שאמר לו הנני שולח מלאך לפניך וגו' לא הבין כוונת הקב"ה בזה. כי הלא גם מלאך אלהים לא יעשה דבר כי אם בשם ה' וכמאמר הכתוב (שם כ"ג, כ"א) כי שמי בקרבו ומה ישתנה בשליחות הזה. ולזה אמר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' פירוש מה יהיה ענין שליחות זה ומי ילך עמנו. ועתה אם נא מצאתי חן וגו' הודעני נא את דרכך ואדעך. כלומר אדע נא דרכיך בזה על איזה אופן הוא אם ח"ו רעה גמורה הוא או אינו כל כך. וראה כי עמך הגוי הזה. פירוש וצריך אתה לחוס עליהם שלא תרע להם בדבר קשה ח"ו. ולזה, ויאמר פני ילכו והניחותי לך. הודיע דרכיו למשה בזה כי זה כוונתו שיסלק בחינת הנסים הנגלים המופלאים המכונים על פני ה' וזה פני ילכו בחינת הפנים זה ילך מאתכם שלא תראו פני עוד בנסים נגלים ואך אף על פי כן והניחותי לך שאנחה אותך אל הארץ (כי תחילה אמר לו (שם ל"ב, ל"ד) לך נחה וגו' שהוא ינחם ועתה אמר והניחותי שאני אנחה אתכם) ולא תירא מרעות אשר ימצא אתכם כי על כל פנים אעשה נפלאות להם להביאם לשם רק שיהיו מלובשים בטבע העולם שלא יראו פני. ועל כן ויאמר אליו אם אין פניך הולכים אל תעלנו וגו' אם לא יהיו בחינת הפנים בנסים נגלים אל תעלנו כלל כי ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן וגו' אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה כאשר כתבנו למעלה אשר בזה נפרשין ישראל מכל האומות שהם חלק ה' ורואין נסים בהתגלות פני ה' שלא בטבע. ולא כן אומות העולם שמלך אלהים על גוים להתגלגל עמהם רק בטבע לא יותר. ולזה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' כי כן באמת נעשה שהושיע ה' לישראל בנסים מופלאים כמו בשמש בגבעון דום ובהפלת חומת יריחו על ידי השופר וכדומה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:4
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:4)

**והנה** כשם שבחסדי ה' וטובותיו הנה לפעמים מעוטף הישועה והטובה בטבע העולם שאיש בער לא ידע אם מה' הוא. כן ח"ו להיפך בבחינת היסורים ועונשי האדם, אשר איש המשכיל על מוצא דבר מבין שכל העונשים מאתו יתברך הוא, והכל לטובת האדם טובות אמת על כמה בחינות שביארנו בחיבורנו סידורו של שבת (חלק שני דרוש השלישי פרק ב') כי את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג', י"ב). ושלוש מתנות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא ניתנו אלא על ידי יסורין כמאמר חז"ל (ברכות ה'.).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:5
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:5)

**ואפשר** שעל זה שואלין את האדם בעת משפטו אחר מיתתו צפית לישועה (שבת ל"א.). כלומר אם לבבו היה תמיד צלול וברור ובטוח בחסדי האל הטוב שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד וגם זו לטובה כי רצונו תמיד להיטיב לבריותיו לזכותם ולא לחייבם, לכפול שכרו בעולם הבא על ידי היסורין, או לזכך נפשו ורוחו ונשמתו מכל חטא ועוון על ידיהם כאומרם ז"ל (ברכות שם) מה מלח ממתקת את הבשר אף יסורין ממרקין כל עוונותיו של אדם, או להזכירו על ידי היסורין שישוב אל ה' אלהיו. כי כשהאדם בטובה נשכח מאתו שם ה' והולך בשרירות לבו. וכשבאין עליו יסורין נזכר בה' וישוב אל ה' וירחמהו כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"א.) נענה רבי עקיבא ואמר חביבין יסורין וכו' עד אלא מכל טורח שטרח בו ומכל עמל שעמל בו לא העלהו למוטב אלא היסורין שנאמר (דברי הימים-ב ל"ג, י"ב) וכהצר לו חלה את פני ה' אלהיו כו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:6
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:6)

**וכל** זה הוא טוב, אם זה נותן זאת אל לבו שכל זה טובה מה' הוא, ומצפה לישועה על ידי זה באחד מהבחינות אשר ביארנו. אז נאמר עליו מאמר חז"ל (ברכות שם) והמקבלן באהבה יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצליח. והקב"ה מקבל תענוג ונחת רוח מזה, אף שבאמת הלא בכל צרתם לו צר (ישעיה ס"ג, ט') ובזמן שהאדם מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי כו' כמאמר חז"ל (סנהדרין מ"ו.). מכל מקום כשזה מקבלן באופן הנאות באמונה שמה' הוא לטובתו, ומקבלן באהבה ושב בתשובה על ידיהם. הקב"ה מקבל תענוג ונחת רוח מזה כיון שבא טובה לאדם על ידיהם. ואמנם הכסיל שאינו משכיל על דבר טוב לומר כי אין דבר נעשה בלתי השגחת הקב"ה, ואף הטבע הוא מלא השגחה, ועל מה עשה ה' ליסרני, אם לא לטובתי נשברה רגל פרתי, וכדומה ביסורין. רק מדמה בנפשו כי זה מקרה הוא שקרה ממקרי העולם ופגעיו בטבע שלא בהשגחה, כי פגעו רוח רעה משעות רעות המתרגשות לבוא לעולם, ומקרה אחד יקרה את כולם והיה כצדיק כרשע. כדרך אמירת איש הבער, והללו שאינם מאמינים בה'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:7
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:7](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:7)

**ועל** שני בחינות אלו אמר הכתוב (ישעיה מ', כ"ז) למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבור. כי ידוע אשר יעקב וישראל מורים על שני בחינות אנשי ישראל. שפחותי ערך שבהם והמוני העם מכונים על שם יעקב, והחשובים מכונים על שם ישראל. ואמירה מורה בלשון רכה או אמירה בלב, ודיבור לשון קשה (תנחומא צ"ו, י"ג). ועל כן הנה המוני עם ישראל כשרואין בטובות שהקב"ה עושה להם ומושיעם בעת צרתם בדרך טבע העולם, אינם מאמינים כי זה מה' הוי"ה המהוה הוא בנס, רק שמלבישו בטבע. וסוברים שכן מקרה הטבע והמזל, להוושע אז ולהיות לו טובות. ואולם החשובים שבישראל שיש להם מצוות ומעשים טובים, כשרואין ח"ו לפעמים ביסורים הבאים עליהם, מתרעמין על הקב"ה כביכול, לומר כי עזב ה' את הארץ ביד מערכת המזל ומקרה הטבע, והאדם מתיסר שלא על פי הדין, כי אם במקרה והוראת המזל. וכאשר ענה איוב בראותו ביסורין הבאין עליו והוא היה צדיק בעיניו, פתח לקלל יום הולדו וליל הריונו, לומר כי יומו גרם לו היסורין האלה במזלות השמים ואמר (איוב ט', כ"ב) אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה, עד אחר כך שפתח לו אליהוא בן ברכאל הבוזי את עיניו והראה לו כי (שם ל"ד, י"ב) לא יעות האל משפט והצור תמים פעלו, והכל מאתו הוא לטובת אמת לפני האדם כנאמר.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:8
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:8](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:8)

**ולזה** אמר למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי וגו'. פירוש כי יעקב המורה על פחותי העם אומרים בפיהם ובלבבם שנסתרה דרכם מה' שאין ה' בקרבם מכל הטובות שעושה להם. ולא שייך בזה לדבר קשה כי הלא טוב. ותדבר ישראל, כי ישראל החשובים מדברים קשה לומר ומאלהי משפטי יעבור כמו שכתוב (איוב כ"ז, ב') חי אל הסיר משפטי, כי מגיע להם יסורים בחנם על ידי מקרה העולם שלא בהשגחה. ומתמיה הכתוב ואומר הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה'. פירוש אף אלהי עולם שהוא בחינת אלהים המנהיג עולמו בטבע, הכל מאת ה' הוא. שהטבע מלא השגחת ה' והוא המנהיג עולמו בחסד וברחמים הן בטובות והן ביסורין הכל הוי"ה שם הרחמים שם. רק שהוא מלובש בטבע העולם בהסתרת פנים שאין אתם זוכים להשגחה לנסים נגלים, למיעוט עבודתכם לפניו. כי הוא יתברך לא ייעף ולא ייגע וגו' ואין דבר קשה לפניו כביכול לשבר כל העולם הזה ברגע כמימריה. ואף בטבע העולם וכי ח"ו עייפות לפניו לומר שאינו רוצה להשגיח על עולמו שהוא יגיעות לפניו. ח"ו ח"ו אין זה בחיק הבורא יתברך. והלא כל העולם כולו נסקרין לפניו בסקירה אחת, וברגע אחת תופס כל העולם כולו. ומפני מה לא ישגיח על בריותיו שברא, לנהלם בדין ובמשפט לא להניחם לפי טבע המזל להגביה לזה ולהשפיל לזה במקרה ח"ו. ח"ו לומר כן. והאומר כן הוא פתי וסכל סומא לא ראה מאורות מימיו כופר בהשגחת האל. כי אם ודאי שהטבע והמזל הכל בהשגחה מאתו יתברך. שתרד נשמה זו במזל זה ונשמה זו במזל זה ולסבב כל סיבות העולם בהשגחה מאתו יתברך. ואך ההשגחה הוא טמיר ומכוסה בתוך הטבע, לערך עבודת ישראל. והנהגת דבר זה על בוריה, אין בריה יכול לעמוד בה להבין איך משתמש ההשגחה והמזל כאחת. כי הוא מנפלאות תמים דעות ברוך הוא, ונקרא בזוה"ק אורחין טמירין שלא נתגלו בר לקדושי עליונין וכו'. רק זאת בלתי ספק הוא שאלהי עולם ה'. שכל הטבע והמזל הכל בהשגחה פרטית מאת ה' לכל איש ואיש לפי ערך זכות נשמתו ועבודתו לה' אלהיו בגלגול זה או בגלגולים אחרים שעברו עליו או שעתיד לבוא בהן. כי הכל צפוי לפני בורא עולם ברוך הוא. ואין כאן מקומו להרחיב הדיבור בזה כי יש בזה פרטים רבים אין מספר גם לפי קט שכלינו. ומכל שכן דרכי אלהינו יתברך בזה, שלא נודעו לילוד אשה כלל, שאין ערוך אליהם.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:9
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:9](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:9)

**ואפשר** לזה יאמר הכתוב (דברים י"ג, ה') אחרי ה' אלהיכם תלכו וגו' כי בחינה זו שהקב"ה משגיח על עולמו בטבע, לא בנגלה, נקרא אחרי ה'. כי הנגלה, נקרא פני ה', שכולם רואין פני ה' כי הוא העושה נפלאות בארץ, וממילא הנסתר נקרא אחרי ה'. שעל זה אמר הכתוב (ישעיה א', ד') נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור. פירוש שמה שנאצו את קדוש ישראל ונזורו, הוא עבור בחינת אחור שהסתיר הקב"ה פניו מהם, והם לא הביטו את פועל ה' בתוך הטבע, וסברו שעזב ה' את הארץ על מקרה מערכת מזלות השמים, ועל כן נאצו אותו ונזורו ממנו. ועל כן הזהיר שאף אחרי ה' אלהיכם כשלא תראו פני אלהים רק אחוריו (על דרך (שמות ל"ג, כ"ג) וראית את אחורי ופני לא יראו) ואז ה' אלהיכם שהוי"ה נסתר בתוך אלהים הטבע, ואף על פי כן תלכו אחריו כי הכל מאת ה' המהוה הוא (וכבר ביארנו במקום אחר (בפרשת בחקותי) במלת תלכו שהוא ת"ל כ"ו סוד יחוד הוי"ה ואלהים כי ה' פעמים אלהים מספרם ת"ל גימטריא משפט עם הכולל וכ"ו הוא הוי"ה. ועל כן גם אחרי ה' אף על פי כן תלכו, ליחד הוי"ה ואלהים לידע כי הטבע אינו רק שם הוי"ה בהסתר וה' הוא האלהים בשמים ובארץ).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:10
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:10](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:10)

**ועל** זה הוכיח הקב"ה את ישראל בתוכחה ואמר (ויקרא כ"ו, כ"א) ואם תלכו עמי קרי וגו', כלומר שתאמרו כי אין בעולם השגחה מאתי לטוב ולרע רק מקרה יקרה כך. כי זה הוא מכה הגדולה מכולן. לפי שבכל העוונות שיעשה האדם יוכל להיות שכאשר יבואו יסורין עליו יתנחם על רעתו וישוב אל ה' אלהיו וירחמהו. מה שאין כן אם מדמה בנפשו שהכל בא במקרה העולם, אף אם יבואו עליו כל היסורין שבעולם לא ישוב אל ה' על ידיהם כי יאמר לא מה' הוא רק במקרה או הרעת מזלו במזלות השמים כדרך אמירת הפתאים הללו הכופרים בה' ותורתו, ובילדי נכרים יספיקו (ישעיה ב', ו') שלומדין בפלוסופיא ממחברת הנכרים הבנוין על שכלם המלאין שקרים וכזבים ופתיות, ואומרים שהקב"ה אינו משנה הטבע לעולם ועזב ה' את הארץ על מקרה מערכת השמים והכוכבים וטבע העולם. וכבר היה כן לעולמים פרעה הרשע כפר בהשגחה ואמר (שמות ה', ב') מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' וגו'. שלא היה יודע רק משם אלהים בחינת הטבע ולא האמין כי ה' הוא האלהים שכל הטבע בהשגחה הוא. ואחר כך הודה ואמר מי כמוכה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:11
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:11](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:11)

**ואכן** כי על האומות אין זה חידוש כל כך כי באמת מלך אלהים על גוים (תהלים מ"ג, ט') שמעולם לא שינה הקב"ה טבע העולם עבורם כי לא עשה כן לכל גוי וגו' כאמור למעלה. ועוד כי לפי עבות נפשם ושכלם שחיותם נלקח מעפר הארץ הגשמי שעל כן נקראים עמי הארצות שאף חיות רוחניותם הוא מחיות הארץ התחתונה ועל כן לא יוכלו להבין כלל בדבר שלמעלה מטבע העולם. אך אם ח"ו ככל הגוים בית ישראל המה שישראל מאמינים לשקריהם ופתיות שכלם העב. ונשמת ישראל הם חלק אלוה ממעל ויוכלו להבין למעלה למעלה. ומרוע בחירתם יבחרו למו למודי אפיקורסות להאמין בהם. ודאי כי יגדל עוונם מנשוא ואין להם חלק באלהי ישראל ובתורתו ובטובה העתידה לבוא על כל ישראל. ואין חכם כבעל הנסיון שאנו רואין בחוש שכל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים. שכל מי שהתחיל בדרכי לימודיהם ולהכניס קצת דבריהם בלבו, תיכף נעשה רשע ומרושע לעבור על כל העבירות שבתורה במזיד בשאט בנפש חפיצה גרועה הרבה משאר פושעי ישראל שלא יעצור כח להתגבר על תאות לבבו. אבל נפשו עליו תאבל ובשרו עליו יכאב בעוברו העבירה בשעת מעשה ואחר כך. אבל הללו לא נשבר לבבם כלל בעת עוברם העבירה ועושהו בנחת בכל תאוות לבבו. ימח שמם וימח זכרם לעד ולעולמי עולמים.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:12
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:12](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:12)

**והנה** בכזה היה חטא קרח שכפר בתורה מן השמים כמאמר חז"ל (ירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה א') והיה דעתו שהנהגת העולם הכל הוא על פי הטבע לא למעלה ממנו ולא ישונה לעולם טבע המערכה ומקרה העולם (עיין זוה"ק חלק א' י"ז.). ועל כן אמר בדעתו כי מי הוא הראוי על פי טבע העולם להיות נשיא לבני קהת לא הוא שהוא בן יצהר שהוא שני לעמרם והוא מנה את אליצפן שהוא בן עוזיאל הקטן שבכל בני קהת. ולא האמין כי משה שמע כן מפי הגבורה, לפי שסבר שהקב"ה אינו משנה כלל הטבע לעולם. ועל שם זה היה שמו קרח. אותיות ק"ר שבו על שם אם תלכו עמי קרי כי הרע שבקרי אינו אלא ק"ר והיו"ד לוקחים עמהם מהקדושה כמו הש' שבשקר כנודע מדברי הזוה"ק (חלק א', ב':) והח' שבו מורה על ח' מחמץ כי ההפרש בין חמץ למצה אינו אלא בח' שבחמץ, שֶׁשָֹם ה' במקומה, ושאר אותיותיהם שוים. והוא כי מצה מורה על בחינת הגבוה למעלה מטבע העולם הזה. שעל כן כשנגאלו ישראל ממצרים ממקום החירות למעלה מן הטבע, נאמר (שמות י"ב, ל"ט) ויאפו את הבצק וגו' עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים וגו'. כלומר לפי שגורשו ממצרים שלא בטבע על ידי מכות בכורות על כן אפוהו מצות לרמז זה (ועיין בדברי מרן הרב האר"י ז"ל בענין מצה מוחין דגדלות ותבין). ועד היום אנו אוכלין לסימן הגאולה מצה, וחמץ בכל השנה שהוא בחינת טבע העולם. ולפי שהוא הלך בקרי לומר שהכל במקרה העולם וטבעו, היה נקרא קרח ק"ר וח' מחמץ.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:13
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:13](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:13)

**ולזה** אמר הכתוב ויקח קרח, כשמו כן פעולותיו. שלקח לעצמו בחינת קרח להאמין במקרה וטבע העולם שלא בהשגחת אלהים והתחיל לעורר על ידי זה מחלוקת כי הוא בן יצהר בן קהת וגו' ולפי טבע העולם לו ראוי הנשיאות שהוא שני לבני עמרם ולא לאליצפן הקטן מכולם. וזה רמז התרגום שפירש ואתפלג וכן חז"ל אמרו (ברבה פרשה זו י"ח, ג') לשון פליגא וכו' שהתפלג ולקח עצמו לצד אחר בבחינת הנקרא אחרי ה' שהוא הטבע שלא להאמין בה' אשר שם, ונתקיים בו (ישעיה א', ד') נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור כנאמר להחזיק במחלוקת, על כי מן הטבע הוא הראוי. מה שלא כן דעת אלהים כי רק ואת הקדוש והקריב אליו מי שהוא קדוש בבחינת נשמתו ומזומן וראוי לכך משורשו ולא מטבע העולם. ובזה מרעה אל רעה יצא לכפור בתורה מן השמים לומר כי משה בדאן מלבו. כי אחר שאין השגחה בעולם רק הטבע, ממילא אין השגחה בעושי רע להפרע מהם, ולשלם שכר לעושי טוב, ודרך הטוב והרע שוין ואין תורה כלל. וגם אפיקורסי זמנינו מתמשכין כן מרעה אל רעה מתחילה להאמין שהעולם מתנהג בטבע ואחר כך לכפור בה' ובתורתו כאשר אנו רואין בחוש רחמנא לישזבן מהם ומהמונם. ואכן קרח ועדתו לפי שהיו גדולים בתורה וזכו לשמוע דברים כביכול מפי הקב"ה בעצמו במעמד הר סיני על כן עתידים הם לעלות אם ירצה ה' לימות המשיח כמאמר חז"ל בחלק (סנהדרין ק"ט:) וכמו שאיתא בדברי קודש קדשים הרב האר"י ז"ל (בכוונת צדי'ק כתמ'ר יפר'ח שהוא סופי תיבות קר"ח כנודע).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:14
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:14](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:14)

**עוד** יתבאר ויקח קרח בן יצהר וגו'. כי הנה ידוע שזה עבודת האדם כל עוד נשמתו בו על פני הארץ הלזו. לראות תמיד להגביר הקדושה שהוא בחינת הימין והחסד ולהרבות אותו ככל אשר יוכל ולהכניע ולהמעיט כח הדינים והקימוץ. שעל זה אמר הכתוב (במדבר כ"ו, נ"ד) לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט כי בחינת הקדושה והימין שהוא בחינת הרב שמתרבה בכל יום יותר ויותר על הקליפה על ידי עבודת עם קדוש ישראל עד ביאת משיח צדקינו שתתרבה הקדושה מכל וכל בכל העולמות העליונים והתחתונים. לזה תרבה נחלתו לראות תמיד להרבות נחלתו ביותר ויותר על ידי עסק התורה והמצוות ולא ירפו ידיכם בכל אשר תוכלו יומם ולילה לא תתנו פוגת לכם להרבותו עוד ועוד עד אשר ירא ה' משמים וישקף שיתרבה כבודו בכל מקומות ממשלתו שלא יהיה סטרא אחרא בעולם כלל. ולמעט, הוא בחינת הדינים והקימוץ ושרשי הרע הנאחזין בהם, תמעיטו נחלתיהן ככל אשר תוכלו לקצר בעבודתן והם בחינת כל הנאות הגופניות ועסקי כל העשיות בעבודת הארץ ובסחורה להמציא טרף ביתו. שצריך מי שעיני שכל לו לקצר בהן מכל וכל. מעט אכילה מעט שתיה מעט שינה מעט תנומה וגו' ולקיים כאומרם ז"ל (אבות ד', י"ב) הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. שלא יהיה אדם טרוד בכל יומו לבקש אוכל לפיהו לסבב בשווקים וברחובות, ואצל כל פינה יארוב על המחיה ועל הכלכלה, ופרנסת נשמתו וחמדת עשיית תענוג ונחת רוח לבורא עולם יהיה נשכח מאתו מכל וכל. כי על כל פנים לא נופל אנכי מכם פירוש שאנכי ה' אלהיך שהוא עסק עשיית התורה ומצוות ועבודת שמו יתברך אינו גרוע מעסקי עצמיכם לעסוק בעבודתו יתברך כמו בעבודת הגוף בזה חצי יום ובזה חצי יום. ולא זו דרך ה' כי דרכי ה' ועבודתו הוא להיות העבודה עיקר בעיניו לצאת על זה רוב ימיו, והמיעוט לצרכי גופו לטפל. וממילא אם התורה והמצוות עיקר בעיניו. כשהוא עושה אותם, עושאם על צד היותר טוב ונכון במחשבה טהורה ונכונה באימה ויראה בנחת ושמחה רבה בדקדוק רב שיהיו על צד השלימות הנכון. ולא יבלבלוהו מחשבותיו מעסקי גופו, כי הלא העבודה הוא העיקר שצריך לו, וגופו הוא טפל ואיך יבטל טפל את העיקר. כי הלא עיקרו בא לעולם לעבוד ולמשא את עבודתו יתברך לגרום תענוג ונחת רוח לבוראו שלא ליעול בכסופא לעלמא דאתי (וערכנו מזה דרוש ארוך בעזרת ה' יתברך בחיבורנו סידורו של שבת בחלק שני דרוש הרביעי תדרשנו משם ויערב לך).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:15
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:15](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:15)

**וצריך** האדם לראות תמיד להקטין השמאל והדין על ידי קיצורו בעבודת גופו ותאוותיו, ולהגביה הימין והחסד על ידי עסק התורה והמצוות ביותר ויותר, ובזה יוכלל השמאל בהימין והדין בחסד. והקב"ה מנהיג עולמו ברחמים, כי מעט הדין והקימוץ צריך תמיד להיות מעורב בחסד והוא היפה והנאה לו. כי החסד לבד הוא הדבר המתפשט בלתי מוגבל, ויוכל להתפשט עד בלי די ואין זה הטובה השלימה. והטובה השלימה בבחינת אומרם ז"ל (ברכות ה.) מלח ממתקת את הבשר כי מעט מן הדברים החזקים הוא הממתק והמחזק את כל הדברים. שאם יאכל אדם בשר לבד יחלש לבו משומנו ואין זה טוב וצריך מלח או שאר דברים חריפים לחזקו ואז שניהם יחד הם באופן הנאות ובאופן שיהיה הבשר עיקר והמלח טפל. כי כשיתרבה המלח יותר מכדי צרכו לבחינת המיתוק יקלקל המאכל לגמרי, והבן זה. כי כל אשר בשמים ובארץ שכל מה שבשמים יש דוגמתו בארץ וכל אשר בארץ כולם כוחות עליונים מונחים בהם ושורשם למעלה בשמי השמים ומכוונים זה נגד זה. ואנו שוכני בתי חומר בארץ הלזו מבינים מדוגמת אשר בארץ, לשרשם בשמים. (ואין כאן מקומו להרחיב הדיבור בזה ובפרט שאסור להרחיב בזה מפני קטני השכל שלא יהרסו אל ה' לסבור שיש בשר גשמי בשמים. אבל המבין יבין כי לא במקרה ולא לחנם ניתנו כל חפצי עולם הזה ליהנות בו בני אדם ולכבד עמהם שבתות ומועדי ה' אם לא מפני שורש כח אור ה' אשר בהם והם מעוררים שורש עליון בשמים והקב"ה כביכול מקבל מזה תענוג ונחת רוח ודי למבין).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:16
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:16](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:16)

**ונחזור** לענין כי יופי החסד, בהתערבות מעט הדין. דוגמת השושנה שעיקרה לבנה ומתערבב בה מעט אדמימות ליפות ולהדר יופי הלבן מה שלא היה כך אם היתה לבנה לבד. ותראה שהלבן לבד נחשב למום גדול לברך עליו ברוך משנה הבריות (ברכות נ"ח:). ורק באופן שלא יתרבה האודם, כי אם מעט הנצרך ליופי ההידור. ונראה שלזה קרא הקב"ה ליעקב ישראל וחזר וקראו יעקב ואמרו חז"ל (בברכות י"ג.) לא שתעקר שם יעקב ממקומו אלא שיהיה ישראל עיקר ויעקב טפל. כי יעקב ידוע שהוא מורה על בחינת הדין והשמאל שהוא מספר שני פעמים אלהים עם עשרה אותיותיהם כמו שאיתא בדברי הרב האר"י ז"ל. וישראל מורה על בחינת הימין והחסד בבחינת לי ראש מוחין דגדלות. ועל כן לא רצה הקב"ה שיעקר שם יעקב ממקומו כי החסד בלתי התערבות הדין לא טוב הוא כי אם שיהיה ישראל עיקר ויעקב טפל כאמור, שזה הטוב המאושר התערבות מעט הדינים בחסד. ועל כן היה עיקר העובד בבית המקדש הכהן שבא מסטרא דחסד בחינת הימין כידוע. והלוי שהוא בחינת השמאל והדין, היו טפלים להיות משוערים ומשוררים בכדי לאכללא שמאלא בימינא להיות הימין עיקר והשמאל נכלל בו ועל כן היה על הלוים כל בחינת עבודה הקשה כמאמר הכתוב (במדבר ד', כ"ד) לעבוד ולמשא. ומשא הוא לשון קשה כמאמר חז"ל (עיין במדבר רבה ו', ז'). כי עבודה הוא בחינת הדין שהוא מספר אלהים עם הכולל, והיה זה שרשם. ובעבודה הזו היו מכניעים כל בחינת הדינים תחת רשות החסד כשם שהם היו נכנעין וכפופין תחת הכהן לעבוד ולמשא כמאמר הכתוב (שם ג', ו'-ט') הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו ושמרו את משמרתו וגו' ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונים נתונים המה לו וגו'. כי היו צריכין לכוף ראש תחת יד ימין. וכל עבודת משא בחינת הדין היה עליהם שיהיו הם וכל הדינים כפופים ונעקדים תחת רשות הימין והחסד. ואפשר לזה ירמז הכתוב (שם ז', ט') ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עלהם בכתף ישאו. כי קהת רומז לבחינת הדינים שמספרו תק"ה שהוא שני אלהים אחד ברבוע כזה **א אל אלה אלהי אלהים** ואחד במילוי כזה **אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם**, וה' אותיותיו. ועל כן לרוב תוקף הדינים שבהם היו צריכין לעבודה היותר קשה להמתיק הדין הגדול להכניעו תחת הימין. ועל כן לא ניתן להם עגלות כי אם בכתף ישאו להחליש כח הדין על ידי העבודה והמשא בקודש להיות נעקד אל הקדושה. וכן יצהר בן קהת לא זכה להעמיד מבניו נשיא אף שהיה שני לעמרם. לפי שגם הוא מורה על הדין שהוא מספר ש"ה שהוא אלהים במילוי הנזכר עם ה' אותיותיו (כמו שכתב מרן הרב האר"י ז"ל בכוונת שה תמים וגו') נוסף על דיני קהת אביו, וצריך להעמיס העבודה עליהם שלא לפגום בנשיאת ראש רק יהיו עובדים ונכפפים אל הקדושה ואל הכהן בחינת הימין.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:17
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:17](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:17)

**והנה** מבואר בזוה"ק שקרח רצה לעשות משמאל ימין שרצה שיהיה העבודה בלוים שהם שורש הדין, לא בכהן שהוא בחסד. ולפי דברינו ממילא תבין שורש חטאו כי גדול ורב הוא. כי רצה להגביר השמאל והדין על בחינת החסד והימין. וכשהדינים מתרבין בעולם ממילא נתרבה כח הרע והקליפות בעולם הנאחזים בשורש הדין וקרובים אליו והוא ממש הפיכת הקערה על פיה. ואפשר שעל כן נקרא בשמו קרח כי הדינים שהם בבחינת למעט תמעיט נחלתו וצריך למעטן בכל האפשרי צריכין להיות נחשבים במספר קטן כי כל מה דממעט בהן טפי עדיף. וקר"ח במספר קטן הוא שמאל לרמז שהוא רצה להגביר השמאל על הימין (וכן הוא בדרך האמת שהיה משורש קין הראוי להיות מן הממעטין והולכין כמו שאיתא בליקוטי תורה). ולזה אמר הכתוב ויקח קרח שלקח את בחינת השמאל והדין הרמוז בקרח עצמו. ושורש נפשו באמת שורש הדין והגבורה מבחינת נשמת קין. ועוד שהוא בן יצהר שגם הוא שורש הדין. ובן קהת גם הוא תוקף הדין (במספר כנאמר ומלשון קיוהא שורש הגבורה). ובן לוי הוא ודאי שורש הדין כי שורש כל הלוים בגבורה והוא האב הראשון להם. וראיה מיעקב שקילל אפו כי עז ועברתו כי קשתה (בראשית מ"ט, ז'). וכל זה לקח עמו ורצה להכריע ולהגביר שלפי שכל אלה הדינים נכללין בו יהיה הוא הכהן לעבוד ושיוגבר השמאל על הימין.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:18
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:18](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:18)

**ומעתה** ראה והבין מה נעמו ומה צדקו דברי חז"ל (סנהדרין ק"ח.), וקבלתינו בדברי מרן הרב האר"י ז"ל שאמרו שקרח עתיד לעלות לעתיד לבוא, ועוד מכנה אותו בקבלה על שם צדיק שמכניסו בכלל הכתוב (תהלים צ"ב, י"ג) צדי'ק כתמ'ר יפר'ח סופי תיבות קרח כנזכר למעלה. כי כן הוא האמת שלעתיד לבוא יהיה הלוי לכהן והנשמות הנאחזין בגבורה יתגברו הם למעלה על נשמות הנמשכין מחסד כמו שכתוב מפורש בדברי מרן הנזכר (בליקוטי תורה ליקוטי יחזקאל אחר פסוק והחיות רצוא וגו') וזה לשונו: והנה יחזקאל היה משורש קין וכבר הודעתיך כי קין הוא הבכור שנוטל עטרת הכהונה כידוע אלא שאחר כך ניטלה הכהונה וכו' כי מעלת הגבורות גבוה מן החסדים בסוד אשת חיל עטרת בעלה וכו' נמצא כי הלוים היו ראוים להיות כהנים וכו' אמנם בעולם הזה ששורש הבל הם החסדים יותר נקיים ורובם טוב לכן הם כהנים אבל לעתיד לבוא שינקה קין ויטהר, יחזור לבכורתו באופן שהכהנים יהיו לוים והלוים כהנים. ולפי ששום אחד לא דיבר בענין העבודה שלעתיד לבוא זולתי יחזקאל לכן היה מתנבא הדבר הזה ואומר (יחזקאל מ"ד, ט"ו) והכהנים הלוים שהלוים יחזרו לכהנים וכו' ויחזקאל היה משורש קין וכו' ולו משפט הבכורה והכהונה לכן היה מתנבא על נבואה זו וכו' עד כאן. הרי לפניך מפורש שלעתיד לבוא נשמות הגבורות יתעלו על נשמות החסדים והעבודה יהיה בלוים כי יטהר הגבורה לגמרי ורוח הטומאה יעביר מן הארץ ושוב אין חשש כי בהתעלות הגבורה יאחזו החיצונים בהם כי אין שטן ופגע רע בעולם. וקרח יחזור בבחינת צדיק כתמר. כי כאשר רצה בדעתו כן יהיה והוא משורש קין ויטהר ויתעלה למעלה למעלה כדבר האמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:19
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:19](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:19)

**עוד** ירצה באומרו ויקח קרח וגו'. כי הנה מדת הנצח הידוע ליודעי סודי אלהינו ברוך הוא וברוך שמו נקרא קרח בסוד הכתוב (יחזקאל א', כ"ב) הקרח הנורא (כמו שאיתא בתיקוני זוהר קע"ג.). והנה בזוה"ק (בראשית כ"א:) כתב וזה לשונו: נצח ירכא שמאלא דיעקב וכו' וכתב עליו בעל המקדש מלך (פ"ד.) וזה לשונו: קשה שהרי נצח הוא קו ימין וכו' עד ונראה לתרץ כמו שאיתא בפרדס מהרמ"ק וזה לשונו בקיצור: עם היות הנצח הוא ענף החסד היה יונק מהגבורה וכו' עד וזה שכתב נצח ירכא שמאלא וכו' ויש סמך לזה ממה שכתב באוצרות חיים על פסוק הוא משה ואהרן ופעמים אומר אהרן ומשה שאורות הנצח הלכו לצד שמאל וכו' ואורות השמאלים שהם אורות ההוד הלכו לצד ימין וכו'. עד כאן לשונו. הראת לדעת בזה כי תרי סמכי דקשוט שהם נצח והוד מתחברין ומתחלפין והולכין מימין לשמאל ומשמאל לימין עד שמכונים אחד על שם חבירו נצח ירכא שמאלא וכו'. וזה היה טעות קרח כי סבר שגם למעלה מהם בבחינת הידים שהם חסד וגבורה מתהפכין והולכין מימין אל השמאל וראוי לכנות אחד על שם חבירו ועל כן רצה להחליף להיות הלוי לכהן כי שורש הגבורה יתחלף להקרא על שם החסד ויהיו הלוים עובדים העבודה בקרבנות וכהנים טפלים להם לעמוד במקומם (ועיין באופן שלפני זה ותבין זה).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:20
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:20](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:20)

**ולזה** אמר הכתוב ויקח קרח שלקח עצמו לצד אחד עבור הקרח הנורא שראה ששם מתחלפין זה בזה וסבר שגם הוא יתחלף לכהן לעבוד במקומו ולעשות משמאל ימין. ועל כן אמרו חז"ל (סנהדרין ק"ט:) וזה לשונם: קרח שנעשה קרחה בישראל. בן יצהר שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים. בן קהת שהקהה שיני מולידיו. בן לוי שנעשה לויה בגיהנם. וליחשוב נמי בן יעקב שעקב עצמו לגיהנם יעקב ביקש רחמים על עצמו וכו'. וכתב הרב הקדוש בעל אור החיים על זה (בפסוק הזה) וזה לשונו: ובעיני יפלא למה יכנה דברים הרעים ושמות הצדיקים ולא די זה אלא שמקשה בעל הדרשה ולחשוב נמי בן יעקב אשר לא נכון להזכיר שם מובחר האבות בדרך זה וכו' [עד כאן]. ולפי דברינו נכונים הדברים כי כל השמות שחישב הכתוב כאן. הכל לומר כי קרח לקח עמו כל בחינת הגבורות עד שורשו למעלה מאביו ואבי אביו. ולפי שרצה להגביר אותן על החסדים נהפכו כולן על ראשו לדונו באש ובמים לירד עד התהום. והן אמת שאביו ואבי אביו וכו' אף שהיה שורשם מבחינת הגבורות מכל מקום היו נכנעין תחת החסדים. והגבורות היה בהן ליפות את כח החסד ולהדרו כאשר כתבנו למעלה על צד הטוב המאושר. ולא כן בו שלקח כל הגבורות האלה שהיה בו מצד עצמו ומאביו וכו' ורצה להגביר אותן על החסדים. וכשהגבורות מתגברין, מיד נאחזין בהם החיצונים והרע, ושפטו אותו בגבורה בדינא קשיא. ולזה אמר קרח שנעשה קרחה וכו' בן יצהר שהרתיח עליו את כל העולם וכו' כי כל שורש הגבורות שלקח עמו משורשו למעלה נאחז בהם החיצונים והרע ונתהפכו להשיב גמולו בראשו בדין הקשה להשמדו עדי עד. ולזה אמר וליחשוב נמי בן יעקב וכו' כי כבר כתבנו שיעקב הוא בחינת שורש דיני אלהים רק שהוא טפל לישראל. אבל קרח שבא ממנו ודאי המשיך אליו גם שורש הדין הזה להגבירו על החסדים. ולזה דקדקו לומר בן יעקב ולא בן ישראל כאשר נחשב בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים (א' ו', כ"ג) בן קרח בן יצהר בן קהת וכו' בן ישראל. כי רק בן יעקב היה להזכיר שורש הדין ואך שיעקב ביקש רחמים על עצמו וכו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:21
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:21](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:21)

**ובזה** מוסר השכל על איש ישראל המשתקע עצמו בעבודת הארץ עבודת עולם הזה לבקש אוכל לפיהו ומזון אשתו ובניו. ולפעמים אף שכבר יש לו ממה להתפרנס בלחם לאכול ובגד ללבוש מכל מקום לא ינוח ולא ישקוט למותרות עולם הזה למלאות ביתו בכסף וזהב ולהלביש אשתו ובניו בגדי רקמה ומשי ולקשט את הכלה בתכשיטין בכל יום יותר, ועל זה מוציא ימיו ושנותיו רובם ככולם לעבוד עבודת משא עבודת עבד ממש ולנסוע בדרכים ובהרים ובמקום סכנה הכל שיהיה לו עוד יותר ויותר. אהה על מבוכה הזאת אוי לאותה בושה וכלימה להוציא כל ימיו ושנותיו על הבלים כאלה תענוג המדומה שבין יום ולילה אבד. ותורת ה' נשכח מאתו. ואפילו בשעה הקלה הזו שעוסק בתפילה ובמעשה המצוות מחשבתו טרודה ומהומה בעסקי הבליו. ומה יענה ליום פקודה ברדתו שחת לשכוח העיקר מכל וכל ולעסוק הכל בהטפל להרבות ח"ו את נחלת המעט עוד ועוד, ולהמעיט נחלת המרובה. אוי ואבוי על זה וזה ממש ח"ו כחטא קרח להרבות השמאל על הימין וסופו שבלעו הארץ בחייו. וכן באנשים הללו נעשו משוקעים ומוטבעים בטיט היון דברי הארץ הלזו והארץ מתרבה עליהם ח"ו ממש כקרח, והבן.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:22
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:22](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:22)

**ויקח** קרח וגו'. נודע תרגומו ואתפלג וכו' והנראה בביאורו מאשר ידוע לחכמי אמת אשר נפשות הצדיקים שבדור וביחוד אותן שמורין לעם ה' דרכי ה' ותורתו ועבודתו הנה נשמתן הוא כמו הצינור המושך מים ממקור מים חיים להכניס המים אל הבור שבחצר כן על ידי שורש נשמתן ממשיכין לאנשי ישראל חיות הקודש ומוחין ואמיתיות עבודה לאהבה את שמו יתברך ולירא מפניו באמת ממקור העליון ברוך הוא. והנה בדרך משל כשהבור מתמלא נראה לאדם שאין צריך עוד אל הצינור. ואכן החכם עיניו בראשו לומר הנה המים שבבור כשלא יהיו מעורבים עם מי המקור על ידי הצינור יפיגו את טעמן ויסריחו עד שלא יהיו ראוין לשתיית אדם ואולם כשהמים שבבור יהיו הולכין ושבין תמיד ויתערבו עם מי המקור יעמדו תמיד בטובן וטעמן. וכן הוא בדרכי שמו יתברך ועבודתו הנה הקצר בשכל כשרואה שבא למדריגה אחת על ידי צדקת הצדיק בכח השפעתו שהמשיך עליו על ידי שורש נשמתו. הנה נדמה בעיניו שמהיום ההוא והלאה אין צריך עוד אל הצדיק להמשיך שפע וחיות הקודש על ידי שורש נשמתו. ונדמה לו שהוא דבר חשוב בפני עצמו ואינו רוצה להיות נכנע אל הצדיק באומרו כי מה לי עמו יש לי רב מבלעדו. ואמנם החפץ באמת ומבקש אמת יודע באמת כי כאשר יתפלג ויפריד עצמו מהצדיק ח"ו יסריחו מימיו ויפיגו טעמן כנודע מחכמי תעודה בסוד העלאת המיין נוקבין שהוא דבר שאין לו הפסק. ועל זה רמז שלמה המלך ע"ה באומרו (קהלת א', ז') אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת. והוא סוד (יחזקאל א',י"ד) והחיות רצוא ושוב. כי תמיד הם שבים להעלות מיין נוקבין ולהמשיך מיין דכורין ממקור החיים חיות חדש באור המאיר ממקור שאין לו הפסק לעולם. וכמאמר הכתוב (תהלים קל"ו, ז') לעושה אורים גדולים. לעשה לא נאמר אלא לעושה שהוא לשון הוה שבכל יום ויום מאיר לעולם באור חדש וכאשר יסדו אנשי כנסת הגדולה בברכת יוצר אור המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ואור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו. ועל כן מי שמבין את זאת הנה אדרבה משים לבו תמיד להיות דבוק בצדיק הדור בכדי שיהיה לו למשפיע להיות נשפע תמיד מלמעלה באור חדש וחיות הקודש ומוחין חדשים.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:23
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:23](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:23)

**ונודע** כשדבר התחתון מתמלא מעליון שעליו אז נקרא עולם מלא והקב"ה מיחד שמו על עולם מלא כמאמר חז"ל (בראשית רבה). וזה שרמזו חז"ל באומרם (שבת ק"ד.) ג"ד גמול דלים ה"ו זה שמו של הקב"ה. כלומר כי כאשר נגמול הדל והבור מתמלא מעליותיו אז ה"ו זה שמו של הקב"ה כי הקב"ה מיחד שמו יתברך על עולם מלא כאמור. וזה היה חטא קרח ור"ן איש ראשי סנהדראות שהיו עמו כי אחר שראה שלשלת גדולה יוצא ממנו, וגם הם שהיו גדולים בתורה ובמעשים סברו בדעתם שאינם צריכים עוד למשה להשפיע עליהן משורש נשמתו כי אמרו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעין את התורה וכבר אין אנו צריכים אליו ועל מה יהיה הוא מתנשא עלינו. ועל כן אמרו למשה ולאהרן רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', פירוש רב לכם להתנשא עוד כי כבר כל העדה כולם קדושים ובאו למדריגה אשר ובתוכם ה' כלומר שכבר הקב"ה מיחד שמו עליהן להקרא אלהי ישראל ואינם צריכים עוד לרב לקבל מהצינור שלכם הדבוק במקור והלא אנחנו מלאים מצוות כרמון ומדוע תתנשאו על קהל ה' פירוש מקום שנקהל שם ה' והוא עולם מלא ואין אחר זה כלום. (ואמנם ידוע המבואר בזוה"ק בזה כי המה לא היו רק אנשי שם שהוא בבחינת הנוקבא לבד והיו צריכים למשה בהכרח בחינת הדכורא והמה הפליגו וחילקו הנוקבא מדכורא ועבדי פירודא כידוע). ועל כן השיב להם משה בוקר ויודע ה' וגו' כלומר כי זה כל האדם שצריך לידע באמת שעדיין אינו יודע כלל מידיעת ה' ברוך הוא והוא חפץ לידע. שעל כן אמרו חז"ל (ברכות נ"ה.) אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנאמר (דניאל ב', כ"א) יהב חכמתא לחכימין וגו' עד ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. ולכאורה דבר פלא הוא כי הלא יותר טוב היה ליתן חכמה למי שאין בו חכמה כי מי שיש בו כבר יש לו ולמה לו עוד.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:24
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:24](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:24)

**ואולם** כי זה עיקר חכמת החכם שידע שהוא חסר חכמה. כי זה הוא חכמתו במה שיודע שהחכמה אין לה קץ וסוף וכל עוד שמתחכם יותר יודע יותר שהוא נצרך אל החכמה. ועל כן אמרו חז"ל שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ז', כ"ג) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כי שלמה אחר שהקב"ה הבטיח לו החכמה שיחכם מכל האדם, אמר בלבו כי ישיג החכמה עד תכליתה שלא יהיה נצרך עוד לחכמה. אבל אחר כך כשנתחכם הביט בחכמתו כי היא רחוקה ממנו וצריך אליה עוד ביותר ויותר. וזה שאמר הכתוב (איוב כ"ח, י"ב) והחכמה מאין תמצא כי זה שהוא חכם ויודע באמת שהוא צריך אל החכמה ומבקש מה' יתברך שיוסיף לו חכמה אז הקב"ה מרבה חכמתו ונותן לו עוד חכמה בכל יום ויום יותר. אבל מי שהוא סכל ואינו מבין שהוא צריך אל החכמה, כי כל סכל נדמה לו שאין בעולם חכם ממנו, והוא מלא חכמה עד תכליתו, אי אפשר ליתן לו חכמה מאחר שאינו חפץ בה. ועל כן אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה כי הוא חפץ בחכמה ויודע שצריך אליה ותן לחכם ויחכם עוד. ולא כן בכסיל שאין חֵפֶץ בכסילים אל החכמה כי הוא מלא ממנה. ועבור זה הנה החכמה מאין תמצא כלומר מי שהוא בבחינת אין שיודע שעדיין אין לו חכמה הוא יכול למצוא החכמה ולא הכסיל.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:25
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:25](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:25)

**וכבר** כתבנו במקום אחר פירוש הכתוב (תהלים צ"ב, ו'-ז') מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת וגו', ולכאורה להפלא הוא שאדונינו דוד המלך ע"ה ישבח את שמו יתברך שגדלו מעשיו כל כך עד שהכסיל אינו מבין בזה. ואפילו בשבח איש החכם לא ישבחנו אדם שהוא חכם יותר מן הכסיל רק ישבחנו שהוא חכם יותר מכל החכמים ומכל שכן באלהי עולם ה'. ועוד מה זאת שאמר איש בער לא ידע וגו' וכי החכם יודע גדולת מעשיו ברוך הוא ועומק מחשבותיו ואילו מתקבצים כל החכמים שבעולם ואפילו כל מלאכי מעלה ושרפים וחיות הקודש האם ידעו אפס קצה דקצה מעומק מחשבותיו אתמהא. ואולם דוד המלך ע"ה שיבח לשמו יתברך ואמר הנה אני יודע שמה מאוד גדלו מעשיך ה' ומאוד עמקו מחשבותיך עד שאי אפשר לי להשיג בהם בשום פנים בעולם. ואמנם איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת כלומר שהכסיל אינו מבין את זאת שמאוד גדלו מעשיך ומאוד עמקו מחשבותיך עד שאי אפשרי לידעם כי הוא סובר בדעתו שיודע הכל ומבין הכל. ולא כן החכם שיודע כי מעשיו ברוך הוא ועומק מחשבתו וחכמתו הנה רק אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:26
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:26](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:26)

**והנה** מלת בוקר רומז על האור כמו שנאמר (בראשית מ"ד, ג') הבוקר אור. וזה שהשיב להם משה בוקר ויודע ה' וגו' כלומר כי הנה כל האור אור החכמה שישנו באדם הכל הוא שיחפוץ על ידי זה עוד ועוד לידע את ה' כי זה תכלית הידיעה שידע אשר אינו יודע והוא חפץ לידע עוד עד אין סוף. את אשר לו פירוש כל השייך אליו אל שורש נשמתו. ואת הקדוש והקריב אליו כלומר גם הקדוש בקדושה הוא חפץ להתקרב אליו מעתה ולא שידמה לו כי כבר בא לתכלית הקדושה והידיעה כי זה שנדמה לו שיודע הוא אינו יודע רק שיודע שאינו יודע והוא חפץ עתה לידע. ואופן הידיעה הוא על ידי הצדיק הדור צדיק יסוד עולם הממוצע בינו יתברך לאישי ישראל שעל ידו מקבלים כל בחינת האור והמוחין. וזה שאמר ואת אשר יבחר בו יקריב אליו פירוש זה שבחר בו ה' להיות שושבינא דמלכא להתמצע בינו ובין בני ישראל הוא יקריב אליו ברוך הוא את איש ישראל שידע את שמו יתברך ביותר ויותר והכל בתכלית הידיעה שידע בכל פעם שאינו יודע יותר ויותר. כי כל עוד שידע האדם מידיעת גדלו יתברך ורוממותו יודע ביותר שאינו יודע כי אין חקר לתבונתו ולגדולתו אין חקר. וזה נקרא עולת תמיד העשויה בהר סיני שצריך האדם לעלות תמיד ביותר ויותר והכל בבחינת הענוה הנאמנה שיודע בכל פעם יותר, שאינו יודע בגדולתו ברוך הוא, ועל ידי זה נעשה נכנע ושפל באמת לפניו יתברך בכל פעם ביותר. וזה העשויה בהר סיני כי הר סיני רומז אל מדת הענוה כידוע וכמאמר חז"ל במסכת סוטה (ה'.) שהרי הניח הקב"ה כל ההרים הגבוהים והרכין שכינתו על הר סיני.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:27
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:27](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:27)

**וזה** שאמר הכתוב ויקח קרח ותרגומו ואתפלג כלומר שהתפלג והתחלק עצמו מהצינור שלו משורש נשמת משה לומר שהוא אינו צריך אליו עוד לקבל חיות ואור החכמה על ידו. ועל כן ירדו שאול חיים הוא וכל הנטפלים אליו כי אחר שנפלגו לקבל חיות חדש על ידי צדיק הדור מקור הקדושה נפלה נשמתן לשאול תחתית ונגרר גופן אחר נשמתן שמה עבור בזיון משה ואהרן. ששמו יתברך חס על כבוד הצדיקים יותר מכבודו כביכול כמאמר חז"ל (תנחומא תולדות י"ב) בירבעם שהיה מקטיר ופולח לעבודה זרה ולא הוביש ידו וכאשר פגע בעדו הנביא ותיבש ידו. ועל כן יחסו הכתוב בן יצהר בן קהת בן לוי לומר כי גם זכות אבותיו שהיו צדיקים גדולים לא עמדה לו בעת התחלקו מצינור שורש משה כי לא היה יכול לקבל עוד חיות בלתי צינור מהמקור. ועל כן אמרו חז"ל (סנהדרין ק"ט:) ולמה לא אמר בן יעקב כלומר להיות עוד רבותא ביותר שאף זכות יעקב לא עמדה לו, ואמרו שהתפלל יעקב על זה ואמר (בראשית מ"ט, ו') בקהלם אל תחד כבודי. פירוש כשיתקהלו לעצמן להתפלג משורש משה להעשות קהל בפני עצמם, אל תחד כבודי כלומר הגם שיהיה כבודי קצת בזה שיהיה ניכר שגם זכות יעקב לא עמדה ושמע מינה שהיה זכותו גדול. אינו חפץ בכבודו ולא בבזיונו וכך אומרים לצרעה לא מעוקצך ולא מדובשך (במדבר רבה כ', ט'). ועל כן אמרו חז"ל (עיין סנהדרין ק"י:) שואמרים שם בשאול משה אמת ואנחנו בדאין. כי אמת מורה על דבר שאין לו סוף כנודע שהוא במספר קטן ט' ואינו מתבטל לעולם. ולזה אומרים משה אמת כלומר שמשה היה דבוק באמת בבחינת אין סוף שצינורו דבוק במקור אין סוף ברוך הוא, ונצרך לישראל תמיד בסוד העלאת המיין נוקבין וכל הנחלים הולכים אל הים. ואנחנו בדאין ולא אמר שקרנים כי שקר הוא היפך האמת. ואמנם כיוונו על לשון בד בבד כמאמר חז"ל (ברכות ס"ג:) בפסוק (ירמיה נ', ל"ו) חרב אל הבדים וכו' כלומר שהתחלקנו משורש נשמת משה ונשארנו לבדינו בד בבד, ועל כן קראנו כל אלה, ועל כן מבואר בספרי חכמי אמת כי עתיד קרח להיתקן לעתיד בסוד (תהלים צ"ב, י"ג) צדי'ק כתמ'ר יפר'ח סופי תיבות קרח. כי אחר שמתחרט שם על התחלקותו ורוצה להתדבק במקורו על ידי צינור משה רבינו ע"ה הנה על ידי זה יקבל חיות חדש ויחי עוד לנצח לא יראה השחת.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:28
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:28](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:28)

**בני** ראובן. הנה כבר נתחבטו כמה מהמפרשים לתת טעם על הזכרת שמות הצדיקים אצל עדת קרח באומרו בן יצהר בן קהת וגו' וגם אנחנו דברנו מזה למעלה. וגם כן נאמר לפרש הזכרת ראובן שבט משבטי י"ה במעשה זה. כי הנה תחילת מחלוקת קרח נראה שהיה בקנאותו על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל. באומרו שהוא היה יותר ראוי להיות נשיא לבני קהת כי הוא מאחיו הגדול ממנו. ואך סוף דבר מחלוקתו הגיע למעלה למעלה בשמי השמים שנתגברו הגבורות על החסדים מאוד והשמאלא על ימינא עד שנאחז הרע ח"ו במקום הקדושה, והקדושה עלה למעלה. וכל הרעה נהפך על ראשו וראש כל אשר עמו, והגיע עליו כל בחינת הדין והגבורה לעשות בו משפטים מה שלא נעשו מימי קדם שתפתח הארץ את פיה וירדו שאול חיים הם ובתיהם וכל אשר להם גמולי חלב ויונקי שדים, ואש יצא מה' ותאכל קצתם. וכל אלה גבורות קשות שנאחז בהן הרע למעלה על ידי חטאם והושב להם גמולם בראשם כמו שכתבנו למעלה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:29
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:29](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:29)

**וגם** על פשוטו, נגע חטאו למעלה בכבוד מלך מלכי המלכים ברוך הוא ובכבוד משה רבינו ע"ה. כי באמת ה' שלחו לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבו כלומר שאף מעולם לא עלה זאת על לבו להתאוות קצת לזה שיהיה אהרן כהן והוא מלך והקב"ה יעשה רצון יראיו בזה. כי הוא היה באמת עניו מכל אדם ולא היה מצייר בנפשו כלל שיש לו איזה מעלה יתירה משאר אנשי ישראל ואיך יחפוץ למלוכה אם לא שה' צוהו על כך, והוא צוה לו לעשות אליצפן לנשיא. וקרח שהכחיש בנשיאות אליצפן שלא מה' הוא, ממילא הגיע עד למעלה ואמר שכל התורה בדאן משה מלבו ולא ה' צוה בזה (ירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה א'), וגרם פגם גדול בכל העולמות ודחק רגלי השכינה למעלה לומר כי אין הקב"ה משגיח על מעשה הארץ שיהיה הוא המצוה לעשות כך וכך.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:30
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:30](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:30)

**וזה** דומה לחטא ראובן במעשה בלהה. שמתחילתו נראה שפתח למטה וקינא על כבוד אמו ובלבל מטת בלהה וסוף חטאו נגע למעלה בכבוד השכינה שחילל יצועי עלה, שהשכינה היה שורה שם והוא חיללה שלא תבוא עוד לשם. ואכן ראובן בתשובתו הרמתה שהשתוקק לתקן זה. תיקן חטאו על ידי הצלת יוסף שאמר לאחיו אל תשפכו דם וגו' (בראשית ל"ז, כ"ב), ובזה גרם השראת השכינה על יעקב עצמו כמאמר הכתוב (בראשית מ"ה, כ"ז) ותחי רוח יעקב אביהם ואמרו חז"ל (אבות דר' נתן פרק ל', ד') ששרתה השכינה עליו. ועם כל זה לא תיקן חטאו לגמרי כי חילל יצועי עלה כאשר אמר לו יעקב (בראשית מ"ט, ד') פחז כמים אל תותר כי עלית וגו' אז חללת וגו' וניטל ממנו הבכורה וכו' על ידי זה. והנה חז"ל אמרו (בזוה"ק חלק א' ע"ה.) בפסוק (שם י"א, ה') אשר בנו בני האדם בנוהי דאדם קדמאה מה אדם וכו'. ואף שאדם הראשון כבר עשה תשובה, מכל מקום תולין הקלקלה במקולקל להזכירו בחטא הדומה לחטאו. ובפרט שלא נתקן חטאו לגמרי עד יעקב. והפריח רעת חטאו לבני בניו שיחטאו הם עוד ביותר מעין חטאו (ועיין בזוה"ק). זה קינא בקנאתו למטה ונגע למעלה לבלבל השראת השכינה בארץ וזה קינא למטה ועלה למעלה בזה. וגם כאן לפי שחטא עדת קרח דומה לחטא ראובן הזכיר הכתוב בני ראובן שגם הם עשו כמוהו אף שהוא כבר עשה תשובה. ובפרט שלא ניתקן חטאו עדיין לגמרי. ומניצוץ פגם שורשו, בניו אחריו ימשכו העוון בחבלי השוא ונעשה בהם כעבות העגלה חטאה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:31
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:31](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:31)

**ועוד** נראה השתוות חטא קרח ועדתו למעשה ראובן. כי הן יעקב שקבע דירתו באוהל רחל ואחר כך באוהל בלהה ודאי שהיה על פי הדיבור כי רחל היתה עקרת הבית. ובכולן לא נאמר אשת יעקב כי אם ברחל. ובלהה הנה היתה ניצוצי שורש נשמת רחל. וראיה ממה שמבואר בדברי קודש קדשים האר"י ז"ל שרחל היתה עקרה לפי שלא היה לה ה' בשמה. שכל האמהות כולן היה להן ה' בשמותיהן חוץ מרחל. וה' הוא סוד הזרע בסוד הכתוב (בראשית מ"ז, כ"ג) הא לכם זרע. ואך שניתקנה על ידי בלהה שיש לה ה' יתירה בשמה ולקחה היא ה' אחת, שעל כן אמרה רחל (שם ל', ג') ואבנה גם אנכי ממנה וכו' עיין שם. הרי שבלהה היה בה ניצוצי שורש נשמת רחל. ועל כן קבע יעקב אהלו אצלה כאשר ברחל, והכל על פי הדיבור היה. (והדברים עתיקין למעלה למעלה כנודע לחכמי לב). ואם ראובן היה מאמין זה שיעקב תוקע אהלו אצל בלהה על פי הדיבור שכן נצטוה, ודאי שלא היה מעורר על זה ולא היה מבלבל מיטתה. ואך שלא האמין כי מה' הוא וסבר שיעקב עושה כן מדעתו. וחילל על ידי זה השראת השכינה משם וגרם פגמים למעלה. שעל כן העלה עליו הכתוב כאילו שכבה לפי שנסתלק השראת השכינה מעליה כאילו היה בא עליה ח"ו וטימאה שלא היתה ראויה לשריית שכינה כן על ידי בלבולו. וכן ממש חטא קרח שלא האמין כי משה עושה הכל על פי ה' וסבר כי מדעתו עושה כן ורצה לבלבל עבודת אהרן הכהן בבית המקדש שהוא ממש חילול יצועי עלה היא השכינה שהיתה עולה תמיד לשכון בין בדי הארון, והבן. ולזה בני ראובן ממש וכאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:32
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:32](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:32)

**ויקהלו** וגו' כי כל העדה כולם קדושים וגו'. להבין מלת כולם שלכאורה הוא מיותר כי כבר אמר כי כל העדה. והנראה כי כבר כתבנו במקום אחר באריכות בדבר חיות הקודש הנשפע לאדם על הארץ ממלך הקדוש, שאינו בא בפעם אחד כל בחינת אורות הקדושה הראוי לבוא עליו כי לא היה יכול האדם לעמוד בו, ולא היה יודע כלל אופני הנהגתו, אלא אם כן הוא נמשך ונשפע במעט מעט. כאשר בשכל הגשמי הניתן באדם שבעת הולדו אין לו כי אם מעט מן המעט זעיר שם ואחר כך כשמתחיל להגדיל, גדל גם שכלו עמו מעט עד הגיעו לשכל השלם הראוי אליו. והוא סוד מוחין דעיבור ומוחין דיניקה ומוחין דגדלות, וזה נוהג בכל עת ובכל זמן. ובכל בחינה ובחינה לבדה יש בזה משלוש אורות הללו. והם הנובעין משמות הוי"ה ואלהי"ם. כי תחילה בהיות השכל וחיות הקודש קטן באדם ואין לבבו בוער לעבודת ה' אפילו לפי טבע מזג גופו וכוחו ומחפש לו דרכים ליבטל מעבודה באכילה ושתיה יתירה במתינות (כי אינו אץ לומר ארף מזה ואלך לעבוד קצת לבוראי בלימוד או בשארי מצוות). ובשינה ומשא ומתן למותרות שלא להכרח הצריך ללחם לאכול ובגד ללבוש ליום זה. כי מי שדואג לומר מה נאכל למחר אין זה אלא פתיות ומעשה יצר הרע לבטלו מעבודת ה' תמיד ולבלבלו מכל וכל. כי האל הטוב שיזמין לו היום הזה, על מחר, יוכל להזמין לו זה ביום מחר בעצמו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:33
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:33](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:33)

**ונודע** אומרם ז"ל (סוטה מ"ח:) כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה וכו'. כי ה' הנותן לחם לכל בשר דבר יום ביומו ואינו מצטרך להכין לחם מיום אחד לחבירו. שעל כן בצאת ישראל ממצרים והיתה יהודה לקדשו לנחלה לו והתחיל לספוק להם מזון במן שהוריד להם, היתה הצווי מפורשת מאתו יתברך ונאמר (שמות ט"ז, ט"ז) זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגלגולת וגו'. שלא יאמר אדם לפי שעתה מצוי הוא אלקט הרבה פן לא יהיה למחרתו. לא כן כי ה' שמזמין היום יזמין למחר ולא ייעף ולא ייגע ולא תלקטו כי אם על יום אחד לא יותר. ואף על פי כן וילקטו המרבה והממעיט. שאחד הרבה בלקיטתו לחסרון אמונתו בה' פן יחסר לו מאכל לפיהו. אבל וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:34
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:34](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:34)

**וזה** מוסר לדורות כי הן אמת אשר האדם מְצוּוֶה שיעמול על הצטרכותו ואמרו חז"ל (עיין ברכות ל"ה:) יכול יהא אדם יושב ובטל תלמוד לומר וכו'. כי על כן נקרא זה העולם עולם העשיה שצריך לעשות בו עשיות בכדי לברר על ידי זה ניצוצי הקדושה כנודע, אבל לא שיעמול על ממונו כל היום וכל הלילה כי לא יפעל כלל בזה. אם רק ישתדל על ההתחלה בדבר מה, ואז אם יעסוק בדבר ההוא כל היום, או ירף ידו ממנו אחר ההתחלה, ודאי שלא יעדיף ולא ימעיט מה שגזר עליו הבורא להרויח ביום זה. כי כל העשיות שאדם מצטרך לעשות, כל הצטרכותו הוא רק על דרך הזריעה באדמה. שלא יאמר אדם אדמה יש לי לא אזרענה כלל ותצמח מאליה. לא כן כי צריך להשתדל בדבר מה ולחרוש ולזרוע. אבל אחר הזריעה האם יועיל לאדם אם ישב שם כל היום להביט על אדמתו או ישב בביתו. כי אין בזה כי אם כפי מה שגזר הגוזר שתצמיח לו אדמתו, כן יהיה וכן יקום. וכן הוא בכל העשיות, שאין ההשתדלות כי אם על ההתחלה שיתחיל בדבר מה. ואחר כך אם יעסוק כל היום או ישב בטל ודאי שלא יוסיף ולא יוחסר פרוטה אחת מגזירת בוראו עליו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:35
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:35](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:35)

**וזה** הראה הקב"ה במזון הראשון שנתן, שלקטו המרבה והממעיט ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר. והכל להראות כי לא ישתדל בפרנסתו יומם ולילה כי תורה מה תהא עליה. כי אם יתחיל בדבר מה, והשאר לעבודה לתורה ולתפילה. ואחר כך צוה ה' איש אל יותר ממנו עד בוקר. שלא יאמר האדם כיון שכבר יש לי פרנסת יום זה במעט ההשתדלות אותיר ממנו למחר אולי לא יהיה לי כי מראה בזה חסרון אמונתו בה' שח"ו אין הקב"ה משגיח על כל בריה מבריותיו להכין להם מזון בשעתם במעט השתדלות בבני אדם. לכן אל יותירו ממנו להראות שאין יום אחד מכין לחבירו, וגבולות גבל הקב"ה בעולמו והבדיל כל יום בפני עצמו. ובכל יום שפע אחרת ומזון אחר, ולא תצר צרת מחר. ואנשים מחוסרי אמנה שלא האמינו לדברו וירגנו באהליהם להותיר למחר, וירם תולעים ויבאש. להראות בחוש לבני אדם כי הקב"ה הוא הממציא מזון בכל יום ביומו ואין יום אחד מכין לחבירו. בכדי שלא יעמול האדם יומם ולילה בעסקי גופו, ומיד כשיהיה לו על פרנסת יום זה ילך לבית המדרש לעסוק בתורה כי זה כל האדם.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:36
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:36](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:36)

**ונחזור** לענין, כי זה האיש שעובד לעצמו יום ולילה, זה אין לו כי אם חיות קטן מעט מזעיר מבוראו. ואינו עובד אפילו בדרך טבע העולם וטבע מזג גופו וכוחו, כי ממציא לו עתים שיוציא עליהם ימיו ושנותיו, זולת עבודתו יתברך. והוא בבחינת אל"ם מאלהים בסוד הכתוב (תהלים ל"ט, ג') נאלמתי דומיה, דום י"ה, שנסתלק י"ה מאלהים ונשאר אל"ם. כי הוא עדיין כאלם ממש אין לו פה לדבר לפני קונו וצורו על מה זה נברא בעולם, ולמה בא הנה, ומה עושה כאן. ומכל שכן בעת הצטרכותו לתת דין וחשבון וכו' ודאי שהוא אלם אז ממש ונסתם פיו מלדבר בחשבון ובבנותיה ואין לו בחיותו בחינת י"ה שבשם להאיר עליו מעט שיזכור היכן הוא ומה עושה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:37
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:37](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:37)

**ואכן** כשזוכה האדם קצת על ידי מצוות ומעשים טובים ובא אליו עוד שפע אור ממלך הקדוש עד שמתנהג עם המקום על כל פנים לפי דרך טבע העולם עושה מצוות כפי כח גופו ולומד מיד כשיש לו איזה פנאי. אדרבה משתוקק ומחפש בכל כוחו להמציא לו איזה פנאי לעבודת בוראו ונותן צדקה כפי מסת ידו וערכו. זה נקרא בחינת מוחין דיניקה ומקבל שפע אור מבחינת אלהים שגימטריא הטבע, לפי שעבודתו הוא בטבע, לא זולת. ואחר כך כשזוכה יותר ומגיע לו שפע אור ממוחין דגדלות עד אשר הוא שוכח כלל מגופו אם יש לו כח עוד ללמוד או לא כי נפשו בערה בו לה' ולומד במסירת כל כוחי גופו ונפשו כמעשה דרבא (שבת פ"ח.) שהיה לומד ונתחב אצבעו תחת הספסל והיה נובע דם מאצבעו ולא היה יודע כלל. ונותן צדקה יותר מערכו ולפעמים אינו משגיח כלל אם נשאר לו על טרף ביתו או לא, והכל כי עלה למעלה מטבע גופו. ואז אור לו מבחינת שם הגדול והקדוש הוי"ה ברוך הוא המהוה את כל שלא בטבע בבחינת מוחין דגדלות, ואז כח בו להתקדש עצמו מכל וכל. כי כל בחינת הקדושה הוא להתקדש במותר להכניע ולשבר כוחי גופו ותאוותיו להיות נבזה בעיניו נמאס כל בחינת התאוות שכולם מעשה בהמה הם. ולא נאוה לאיש בעל שכל קצת לעסוק במעשה בהמה אם לא מעט ההכרח לעסוק בהן לצורך עבודת גבוה בלבד שלא לתאות חמדתו (כאשר הארכנו בבחינות אלה כמה פעמים). וזה נקרא קדוש כי קדוש הוא לאלהיו שיצא מבחינת כוחות תאות הגשמיות הנמשכים משורש הרע והתקדש עצמו בקדושת ה' אלהים למסור כל כוחי תאוותיו אליו לאכפייא לסטרא אחרא ולהכנס תחת רשות הקדושה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:38
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:38](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:38)

**ואפשר** לזה יאמר הכתוב (ויקרא י"ט, ב') קדושים תהיו כי קדוש אני ה' וגו' ולכאורה יפלא נתינת טעם של כי קדוש כי הלא אדרבה אם הקדושה גדולה כל כך שאתה קדוש ושמך קדוש איך יוכל בשר ודם להגיע לזה כי היעשה אדם אלהים. ואמנם לדברינו הנזכרים שכאשר האדם מקדש עצמו מעט מלמטה אז נשפע אליו שפע אורה משם הוי"ה ברוך הוא המקדש אותו מלמעלה בכל מיני קדושות באורות פנימים ומקיפים, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו יאמר הכתוב קדושים תהיו כלומר שתוכלו להיות קדושים אם תרצו כי קדוש אני ה' שאני הוי"ה המהוה משפיע אליכם בחינת הקדושה מלמעלה ממקור קדושתי על כן תוכלו בקל גם אתם להתקדש בקדושתי. (וכבר כתבנו שהקב"ה הוא המשלם לאדם כפעלו כי המנהג את עצמו בעבודה למעלה מהטבע כן מתנהגים גם עמו להעשות לו נסים מופלאים שלא בדרך הארץ לרבים או ליחיד כמו נסי מצרים וקריעת ים סוף וכמעשה דרבי חנינא בן דוסא (תענית כ"ה.) שאמר מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק וכו' כי (איוב ל"ד, י"א) פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:39
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:39](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:39)

**ואמנם** תדע כי כמה וכמה בחינות יש בבחינה זו. כי יש אשר יצא לגמרי מכל בחינת תאוות עולם הזה ולא יתאוה ולא יחמוד אליהם בשום פעם כי כבר שיבר כל כוחי גופו. ומכל שכן במעשה התורה והמצוות שקדוש הוא בהם מכל וכל במחשבה דיבור ומעשה ביראה ואהבה ושמחה כנאה לקדוש פאר מקדושים. ויש אשר עדיין לא יצא מכל וכל מתאוות עולם הזה ועדיין הם מקשקשין במעיו. רק לפעמים יתלהב לבו ורעיון מחשבתו עד אשר יהיה נבזה בעיניו כל התאוות, ובשעה אחרת יחמוד ויתאוה אליהם. כי לא בעגלא ובזמן קריב יזכה האדם לבחינה האמיתית הזו אם לא כאשר יוציא על זה ימים ושנים בשיבור כוחי גופו ובזיון התאוות בלבו. ובאותן הימים כאשר לא יוגמר בחינה זו בקרבו אז אינו שלם בזה כי לפעמים יגיע לבחינה זו ולפעמים יתאוה ויחמוד אליהם בלבו ואז לא יקרא קדוש. כי בחינת קדוש הוא מובדל ומופרש לה' אלהיו. ובשעה שנמצא תאוות הזמן בלבבו לא נקרא עליו בחינת קדוש. ויש אשר לא יגיע לבחינת קדוש כי אם בשעה שעוסק בתורה ובמצוות אז הוא כמלאך אלהים להיות באמת נבזה בלבו כל תאוות הזמן. אבל בשעה שעוסק בדברים הגופנים נפשו חומדת קצת להם. וזה נקרא בכתוב (שופטים י"ג, כ"ה) ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן. פירוש שרוח הוי"ה המהוה למעלה מטבע לא היה בו כי אם כפעם בפעם לא תמיד. ואז אור לו מבחינת הוי"ה ואלהי"ם, פעמים הוי"ה פעמים אלהי"ם, ולא נקרא כולו קדוש.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:40
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:40](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:40)

**ולזה** אמר קרח רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' וגו'. כלומר מה הוא הרב והמעלה הגדולה שלכם הרי כל העדה כולם קדושים פירוש שהם בבחינת כולו קדוש מראשם ועד רגלם בכל הבחינות. ובתוכם ה' הוי"ה לבד בלי שום בחינה אחרת. והרי בחינה זו למעלה מכל הבחינות ועל כן מדוע תתנשאו על קהל ה'. כי איזה בחינה נמצא עוד יותר שיהיה לכם מה שאין בתוכנו. ואכן בודאי טעה, וטעה בזה כי (איוב י"א, ז') החקר אלוה תמצא. וכשם שאורו ברוך הוא וברוך שמו הוא אין סוף, כן עבודתו אין סוף וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם כנודע.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:41
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:41](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:41)

**עוד** ירמוז ובתוכם ה' על בחינת דור המדבר הנקראים דור דעה שסוד נשמתם היה מבחינת הדעת והאיר עליהם אור דעת את ה' מבחינה השלימה שנאמר עליה (ישעיה י"א, ט') כי מלאה הארץ דעה את ה' ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד והיה ה' לאור עולם שלא ישלוט בעולם רק ההשגחה מבחינת הוי"ה. כי נודע אשר הדעת הוא המכריע ובו שלימות שם הוי"ה. ולזה אמר ובתוכם ה' כי הם דור דעה ששלימות הוי"ה בו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:42
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:42](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:42)

**וגם** יאמר ובתוכם ה' על בחינת סוד נשמתם בכל חמשה חלקים הנמשכים מארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא עם הקוצו של י' כנודע. וגם על בריאות גופם בכל בחינותיהם בארבע יסודות וארבע מרות ודומם צומח חי מדבר הכלולין בו הנמשכין משם הוי"ה ברוך הוא. שבשעת מתן תורה נשלמו בכל הבחינות שפסקה זוהמתן ונטהרו נשמתם מכל וכל בכל הבחינות ונתרפאו בגופם בכל. וכל זה מורה כי שם ה' נקרא עליהם ושלימים בכל השלימות ומדוע תתנשאו וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:43
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:1:43](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:1:43)

**גם** ירמוז ובתוכם ה' על דרך מאמר חז"ל (עיין של"ה הקדוש, ובאלשיך על פסוק זה) על פסוק (שמות כ"ה, ח') ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד. ולזה אמר ובתוכם ה' כלומר הרי בתוכו לא נאמר אלא בתוכם להראות שהשכינה שורה בתוך כל אחד ומדוע תתנשאו וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:3:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:3:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:3:1)

**ויקהלו** וגו' רב לכם וגו'. כבר כתבנו בזה בפסוק שלפני זה ועוד לאלוה מילין על פי מה שאמרו חז"ל (עין הוריות י'.) אתה סבור מלכות אני נותן לך עבודה אני נותן לך וכו' והענין הוא כי אשר נשיא יחטא לאשמת העם (ויקרא ד', כ"ב) כלומר אם העם חוטאים באשמות ופשעים, עוונם תלוי בנשיאם וכמו שאמרו חז"ל (שבת נ"ה.) רישך בקרירי ורישא דרישך בחמימי וכו' כי כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו כמאמר חז"ל (שם נ"ד:). וכאשר אמרו חז"ל (דברים א', י"ג) בפסוק () ואשימם בראשיכם. אשר על כן הנשיא שבעם בהיות כי המכשלה הזאת תחת ידו צריך תמיד ליסר את העם בדברים ולעיין עליהם בעינא פקיחא לשמרם מכל פשע ועוון. ועבור זה נקרא עבדות שהוא עבד להם לשמרם תמיד ואולם מי שהוא רב ונשיא על עדה קדושה שהם רחוקים מגזל ועריות ומכל עבירות. אז אין צריך לעבדם בזה כי המה נזהרים ונשמרים מאליהם בזה. אך על כל פנים צריך עוד להיות עומד על משמרתו לראות שיבואו למעלה והדרגה יתירה עד שיהיה שם ה' נקרא עליהם וצריך לזרזם בזירוז אחר זירוז בזה ולא לתת שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה עד אשר ימצא מקום לה' שיהא שם ה' נקרא על שמו ולשקוד תמיד על תקנתם להעלותם במעלה יתירה ובזה נקרא גם כן עבדות מה. ואכן בעדה שכבר נחה שם ה' עליהם ורוח אלהים חופף עליהם כל היום ושוכן בם אין כאן עוד עבדות כלל וכלל. והנה בנשיא שהוא עבד לעם בבחינות הנזכרים הנה כל העם מחויבים לנהוג כבוד גדול בו ולנשא אותו עליהם מאחר שהוא עובד אותם ומעלם במעלה מעלה. אבל בנשיא שאין העם צריך אליו אין להם לנשא אותו עליהם מאחר שאינו עובד אותם.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:3:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:3:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:3:2)

**וזה** שאמר קרח אל משה רב לכם פירוש הנה הנשיאות שלכם הוא רבנות והתנשאות ולא עבדות כי כל העדה כולם קדושים שבאו לכלל קדושה ונשמרים מאליהם מכל פשע ואשמה וגם ובתוכם ה' שכבר נקרא שם ה' עליהם ועל כן מדוע תתנשאו על קהל ה' פירוש כיון שהם כבר קהל ה' בלעדיכם מדוע תתנשאו עליהם. וכלל גם כן בזה שלא יאמר משה מה אתה מקנא לי בשררות הלא עבדות הוא ולא שררה, כי הנה רב לכם ולא עבדות. ואמנם הבל יפצה פיהו וכאשר כתבנו למעלה וכי יש בעבודת שמו יתברך קץ וסוף לומר שאין צריך עוד למעלה והדרגה יתירה. ובאמת משה עבד נאמן היה לישראל וכאשר נאמר עליו כי עבד נאמן קראת לו והיה צריך תמיד להעלות את ישראל עד קרוב למדריגתו שהוא בחינת התפשטות הגשמיות וביטול המציאות ולמאוס בכל חפצי העולם הזה באמת שיהיה תמיד דבוק בה' ובתורתו לעבדו בלבב שלם יומם ולילה באין הפוגות. ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:5:1)

**וידבר** אל קרח וגו' בוקר ויודע ה' את אשר לו וגו'. פירוש שיודיע ה' מי אשר לו באמת שכל מעשיו מיוחדין אליו יתברך שכבר מאס בכל תאוות חפצי הגוף ויצא מהם מכל וכל עד שאינו מתאוה לשום תאוה בעולם. ואין כל העם הזה על בחינה הזו עומד. ועל כן ואת הקדוש והקריב אליו. כלומר כי גם מי שהוא בבחינת הקדושה צריך הוא להקריב אותו אליו יתברך. ואפילו ואת אשר יבחר בו כלומר גם מי שבחר בו ה' להיות נקרא שמו עליו, גם כן יקריב אליו שצריך הוא להקריב אותו אליו יתברך להעלותו במעלה ודרגה יתירה עד בחינת התפשטות הגשמיות וביטול המציאות לפניו יתברך. ושינה בלשונו ואמר תחילה והקריב אליו ואחר כך יקריב אליו לומר כי בעת היות העם בגדר הקדושה לבד הנה כבר קירבם משה בעבודתו אליהם עד שנקרא שם ה' עליהם. ואמנם עתה נצרך להקריבם למעלת ביטול המציאות כי עדיין לא הגיעו אליה. ועל כן אמר ואת הקדוש והקריב אליו כלומר כשהיו בבחינת הקדושה כבר הקריבם אליו אבל ואת אשר יבחר בו כלומר עתה כאשר בחר בם ה' ליקרא שמו עליהם צריך מעתה שיקריבם אליו ברוך הוא במעלה ובחינה יתירה. ובזה ידעו כי התנשאות משה ח"ו ח"ו לא בשביל לקבל שררה ורבנות מאתם ולא לשום חפץ עולם הזה כי הנה הוא הוא אשר לו לבד יתברך באין שום תאוה וחפץ מאהבת העולם רק עבד נאמן קרא לו להעלותם ממעלה אל מעלה ומבחינה אל בחינה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:5:2)

**ובזה** יובן מאמר חז"ל (סנהדרין ק"י.) שאמרו בפסוק (שמות ל"ג, ח'¹) והביטו אחרי משה שחשדוהו באשת איש וכל אחד קינא לאשתו ממשה וכו' ולכאורה דבר פלא הוא. ואמנם הנה מבואר בזוה"ק (חלק ב' ל"ו:) שכתב בזה הלשון: אי רישא דעמא זכאין כל עמא זכאין וכו'. והענין הוא כי צדיק הדור אשר יחטא אל השערה בעבירה דקה מן הדקה גורם בזה להחטיא את העם ח"ו הנמשכין אחריו בעבירות גמורות ופשעים. והטעם הוא בהיות כי שורש נשמתו מה מאוד גדולה ורוממה וכשבא ח"ו לידי חטא ועוון קל הנה נותן בזה כח וחיות אל הסטרא אחרא משורש נשמתו שאורה גדול ועל ידי זה מתרבה כח בהסטרא אחרא והחיצונים להחטיא בני אדם גם בני איש בהסתיהם ופתוייהם. וכן להיפך כשאישי ישראל נכשלין ח"ו בעבירות רעות גורמין אל הצדיק שיפגם בחטא קל ודק לפי ערכו. שעל כן כשעשו ישראל את העגל אמרו חז"ל (עיין שמות רבה מ"ב, ב') אף הסרסור הרגיש עמהם ונאמר לו לך רד אתה והם בירידה. ועל כן אי רישא דעמא זכאין כל עמא זכאין כי לא נמצא כח ביד הסטרא אחרא והרע להחטיא את העם אם לא לפרקים כשהעם קשה עורף עד מאוד ואז הם מכשילים גם אותו בדבר מה. ולזה כיוונו חז"ל בכל מקום שאמרו כאילו עובד עבודה זרה או כאילו בא על אשת איש וכדומה כי כשהצדיק חוטא בדבר מה בגסות הרוח או לשון הרע וכדומה ונמשך מזה שיחטא העם בעבודה זרה או בעריות, נחשב לו כאילו הוא עבר עבירה, עבור שהכח והחיות הסטרא אחרא שבאה להסית להעם לחטוא, ממנו בא. וזה היה חשד משה רבינו הקדוש בעיני ישראל. לא שחשדוהו באשת איש ממש ח"ו כי לא יאומן כי יסופר כזאת. ואכן חשדוהו בהתנשאות והתפארות לומר כי הוא מתנשא ומתגאה על עם ה' ח"ו ומחטא הזה נמשך שיחטאו ישראל בעריות כאומרם (סוטה ד':) כל המתגאה כאילו בא על כל העריות ונחשב עליו חלילה. וזה אומרם שכל אחד קינא לאשתו ממשה. פירוש שכל אחד קינא לאשתו שלא תסתר עם שום אדם מישראל על ידי חטא משה כי כאשר חשדו למשה בגבהות ידעו שנמשך מזה התגברות הקליפה של עריות לישראל וחשש כל אחד לאשתו וקינא לה שלא תסתר עם שום אדם וכדי בזיון וגנאי היה למשה בזה.

footnotes:
¹ בגמרא הוציאו דרוש זה מפסוק שלפניו ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:3
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:5:3)

**ואמנם** באמת שקר בימינם וכזב בשמאלם כי הלא העידה התורה בפה מלא על משה (במדבר י"ב, ג') שהיה עניו מאוד מכל האדם ובודאי לא עלה על לבבו שום גסות והתנשאות בשום פנים. כי אם דבר ה' היה אליו בהתנשאותו למלך עליהם בשביל לקרב את ישראל אליו ברוך הוא על ידו. ואכן משה לרוב ענותנותו חשב בלבו כי אפשר אמת שהוא הגורם בחטא העם ועל כן כאשר עשו את העגל מסר נפשו ואמר (שמות ל"ב, ל"ב) מחני נא מספרך וגו' כי אני הגורם בחטאם. וכן גם כאן בשמעו מן המורים מה שחושדים אותו בהתנשאות אמר בלבו אפשר כדין הם מדברים. ועל כן נאמר וישמע משה ויפל על פניו שנפל על פניו בתפילה לפני שמו יתברך על חטאו עד אחר ששמע מפי ה' שאמר (לקמן פסוק כ"א) הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם וגו' אז ידע כי דיבת שקר הוציאו עליו. ועל כן אמר (פסוק כ"ח) בזאת תדעון כי ה' שלחני וגו' כי לא מלבי. כלומר שלא עבור תאות לבי להתנשאות אני עושה כל זאת כי אם ה' שלחני לעשות כל המעשים האלה לעבודתו יתברך לקרב את ישראל אליו כנאמר.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:4
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:5:4)

**עוד** יתבאר אומרו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו. כי נודע אומרם ז"ל (ברכות מ"ח:) אין המלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא וכשהקב"ה פוסק גדולה לאדם אין פוסק לו כי אם עד עת בא השני וכשמגיע זמן מלכות השני וגדולתו, נדחה הראשון מפניו ברגע כמימרא. ועל כן אמרו חז"ל (פסחים פ"ז:) אוי לרבנות שמקברת את בעליה כי בהגיע תור זמן גדולת השני, נדחה זה מפניו ומות ירעם. ולכך אמרו חז"ל (סנהדרין י"ד.) הוי קבל וקיים בשביל שלא יהיה איש שידחה אותך בכדי לקבל גדולתו שמגיע לו. ולזה אמר משה לקרח הנה ואת הקדוש והקריב אליו כלומר זה שהיה קדוש בעיניו יתברך הקריב אליו מכבר, זה אהרן קדוש ה' שהקריב אותו יתברך לכהונה. ואמנם ואת אשר יבחר בו יתברך מעתה הנה יקריב אליו כלומר כאשר יגיע עת האחר אשר יבחר בו ה' הנה ודאי יקריב אליו אותו תיכף ולא יתעכב אפילו כמלא נימא. ועל כן גם אתה אם אתה ראוי לכהונה ובחר בך ה' ודאי יגיע זמנך ולמה לך לדחוק את השעה שתהא שעה דוחקתך, הֶיֵה אתה נדחה מפני השעה ותהא השעה עומדת לך. כי אפשר לפי שצפה הקב"ה שמספר ימיך יותר מאהרן הקדים הגדולה לאהרן ואחר כך בהגיע זמנך יוכרח אהרן להיות נדחה מפניך אם אתה ראוי לזה עבור השלשלת גדולה שראית יוצא ממך. ועל כן אמר לו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וגו' רמז לו בזה מעשה נדב ואביהוא שאמרו חז"ל (שם נ"ב.) שאמרו מתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור ורצו לדחוק השעה ונכנסו להקטיר קטורת באש זרה אשר לא צוה אותם, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם (ויקרא י', א'-ב'). ואמר משה בלבו אולי יתן קרח לב לזה ויאמר בלבו לא אדחוק עתה השעה ולא יקראני כאלה. ואכן כל זאת לא הועיל לו ונדמה לו שהוא לבדו הוא הקדוש ובודאי בו בחר ה' ולא באהרן כלל. וירד חיים שאולה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:5
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:5:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:5:5)

**גם** יתבאר כפל אומרו ואת הקדוש והקריב וגו' ואת אשר יבחר בו יקריב וגו'. כי אמר משה בלבו אולי נדמה להם כי זה שנתתי גדולה לאהרן אחי הוא טעות בידי כי הקב"ה אמר אלי שאקריב אליו את הקדוש בישראל ולפי שכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ונגעי קרוביו על כן נדמה אלי שהוא הקדוש בישראל ועבור זה נתתי הגדולה לו. ובאמת לא כן הוא כי כולם קדושים ויכולתי לתתו לאחר. ולזה אמר להם הנה ודאי זה אמת אשר ואת הקדוש והקריב אליו, שלא יקריב הקב"ה לעסק זה כי אם הקדוש בישראל. כי כהונה גדולה הוא ושושבינא דמטרוניתא. ואולם כי לא כל הקדוש ראוי לזה כי אם ואת אשר יבחר בו יקריב אליו פירוש מי שיבחר בו ה' ביחוד בשמו, הוא שיקריב אליו ולא אחר אשר לא בחר בו ה'. כי הוא הבוחן ובודק גנזי נסתרות וכל קדושיו בידו לידע ולהודיע, ולכולם בשם יקרא. ולא יעשה זאת הקב"ה בכללות לומר כי אתה תבחר ולא אני כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. ומפיו יקרא אלי בשם לבחור באהרן ולא באחר כמה שנאמר (שמות כ"ח, א') ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו'. ועל כן בכתוב השני לא נאמר בו רק והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש כי שם דיבר עמהם לנוכח ואמר כי זה שיחיה מכל מקריבי הקטורת הוא הקדוש כי זה נבחר ביחוד אשר ישאר בחיים והוא רב לכם בני לוי כי הוא הראש בית אבותם והכהן הגדול נקרא ראש לבית לוי. הוא ולא אחר.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:8:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:8:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:8:1)

**ויאמר** משה אל קרח שמעו נא בני לוי וגו'. להבין מה שלא סיים במה שפתח כי התחיל לדבר אל קרח ואמר שמעו נא בני לוי. ואפשר יתבאר על דרך מאמר הכתוב (ישעיה מ"ג, כ"ו) ספר אתה למען תצדק. כי דרך אנשים כשאחד מקנטרו בדברים והוא יודע האמת כי גם לפי דברי מתנגדו אין ממש בדבריו. אז יאמר להעומדים עליו שמעו נא דבר שטות הזה שגם כפי מה שהוא אומר לא יצדק. כדי שהם בעצמם ישיבו אותו על חלומותיו ועל דבריו. וכך אמר משה אל קרח שמעו וגו' כלומר כלפי דבריו של קרח אמר שמעו נא בני לוי את דבריו ותדעו ותבינו מעצמיכם כי לא בדעת ידבר והשיבו אתם על דבריו ויסכר פי דוברי שקר.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:8:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:8:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:8:2)

**גם** יאמר שמעו נא בני לוי. כלומר הגם שאתם ממשפחתו וקרוביו ומיודעיו. וגם כי לפי דבריו ציד בפיו לומר אשר בעד כולכם הוא מדבר עם כל זה שמעו נא דבריו. כי,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:9:1)

**המעט** מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם וגו' עד ובקשתם גם כהונה. כלומר כי הן אני יודע אף אם מעט מכם מה שהבדיל אלהי ישראל וכו' הנה אפשר בלבבכם לבקש גם כהונה שהוא מעלה ודרגה אחת למעלה ממעלתכם. על דרך יש לו מנה מבקש מאתים (עיין קהלת רבה ג', י'), אבל לא ג' מאות. כי דרך טבע האיש להיות מתאוה אל אשר לא לו וירד לחלוק על מעלה אחת שלמעלה ממנו אבל לא למעלה למעלה. ועל כן הנה קרח ועדתו שמבקשים כהונה גדולה שהוא למעלה למעלה ממדרגתם אין זה כי אם לבקש תואנה ועלילה לעשות מחלוקת בחנם. ולזה אמר לו,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:11:1)

**לכן** אתה וכל עדתך הנועדים על ה' וגו'. פירוש הנה מבין ריסי עיניך ניכר בזה שאתה מבקש גדולה שלמעלה למעלה שאין שייך אליך כלל. אין זה כי אם שבלבבך לתור מאחרי ה' ולחלוק עליו כביכול. כי אם היה יראת ה' על פניך לא היית בא לריב ומחלוקת לתת לך גדולה למעלה מעטרת ראשך. וזה שאתה אומר בפיך שאתה מתלונן על אהרן, הוא רק כאדם שתולה קללתו בחבירו שאתה ירא לומר שאתה חולק על ה' כי מי ישמע אליך בדבר הזה ועל כן אתה אומר בפיך על אהרן ובלבבך על ה' לתור מאחריו ח"ו. וזה שאמר לו ואהרן מה הוא כי תלונו עליו. כלומר זה שאתם מזכירים בפיכם את אהרן, אינו כי אם תלונו עליו שתוכלו להתלונן עליו בפה מלא (כי תלונה הוא בפה כמו שאיתא בדברי רש"י ז"ל בפסוק (שמות ט"ז, ח') אשר אתם מלינים עליו) כאדם שמבקש דבר אחד בכדי לבוא על ידי זה להמבוקש שבלבו. וזה טוב לפניכם להשים התלונה עליו בכדי שיהיו נשמעין דבריכם בעיני המון העם. אבל באמת בלבבכם באתם להיות נועדים העיקר על ה' ואחר כך על משיחו, בפני הבריות.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:12:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:12:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:12:1)

**וישלח** משה לקרוא לדתן וגו'. יבואר על דרך מאמר חז"ל (הובא ברש"י) בפסוק (במדבר כ"ב, כ') אם לקרוא לך באו האנשים וכו' לומר אם הקריאה שלך הוא ולטובתך באו שתיטול שכר הרבה. וכן כאן שלח להם לומר שהקריאה שלהם הוא לטובתם. והבינו כוונתו שרוצה להפריש אותם מעדת קרח להיטיב להם על ידי זה. ועל כן אמרו לא נעלה פירוש לא נפריש עצמינו מקהלת קרח ועדתו על דרך הכתוב (שמואל-ב ב', כ"ז) כי אז מהבוקר נעלה העם איש מאחרי אחיו. ופירשו שם שהתפרדו איש מאחיו. ועל כן היטיבו דברי חז"ל שאמרו (במדבר רבה י"ח, ד'-י') פיהם הכשילם שאין להם עליה וכו' מאחר שהוציאו לשון הפרשה בלשון לא נעלה מזה תדע כי פי רשע מחיתה לו וברית כרותה לשפתיים. ולזה אמרו,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:13:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:13:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:13:1)

**המעט** כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש וגו'. כלומר כי מה שאתה קורא אותנו להיטיב לנו שלא נלכד בעדת קרח ובזה יתפרד הקהלה וישקוט הריב הנה באמת לא נעלה איש מאחרי אחיו אלא נעשה אחוה יחד בקהל קרח ודתן ועדתו. כי אין אנחנו באין לריב בשביל קרח לתת לו מלכות וממשלה, כי אם בעדינו אנו מדברין. כי באמת המעט כי העליתנו וגו' כלומר הנה זה למעט יחשב מה שהעליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר נגד מעשה הזה כי תשתרר עלינו וגו' כי מאה מיתות ולא קנאה אחת (דברים רבה ט', ט'). ועל כן סיימו גם השתרר פירוש כי השררה שייך גם אלינו והוא על דרך מאמר חז"ל (בתרגום ירושלמי¹) שעליהם לבד נבקע הים אחרי צאת ישראל ממנו שהם איחרו לבוא עבור רשעתם ונבקע בשבילם שלזה יאמר הכתוב כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגו' ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' פירוש גם אחר שכבר בא סוס פרעה בים הלכו בני ישראל ביבשה והם דתן ואבירם שנבקע עבורם ועל כן חשבו החטאים האלה בנפשותם כי חשיבתם גרם זאת. ועל כן אמרו כי גם להם מגיע השררה ולא אמרו בלבבם כי חסד מאת אלהים הוא והקב"ה חפץ לקדש שמו בעולם בפלאי פלאים לעיני כל מצרים. ואמנם כי גם רשע ליום רעה מוכן שיתקדש שם שמים על ידו כי נודע ה' משפט עשה כמאמר חז"ל (ילקוט יחזקאל בפסוק ל"ח, כ"ב ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו') אין שמו של הקב"ה מתגדל ומתקדש אלא כשהוא עושה משפט ברשעים וכו'.

footnotes:
¹ עיין תרגום יונתן בשלח י"ד, ג'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:13:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:13:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:13:2)

**גם** יאמר כי תשתרר עלינו גם השתרר. כלומר שררה זו אין קץ אליה ומי יאמר לו מה תעשה כי אם ירצה אחר כך לרדות אותנו בשוטים ועקרבים מי ימחה ועל כן אין אנו יכולים לעמוד בזה כי הוא דבר שאין קצב לו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:14:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:14:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:14:1)

**אף** לא אל ארץ זבת חלב ודבש וגו'. פירוש על דרך מאמר חז"ל (שמות רבה א', ט') בפסוק (שמות א', י') ועלה מן הארץ כשישראל הם בירידה מיד הם עולים וכו' עד כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו (תהלים מ"ד, כ"ו) אז אותה שעה קומה עזרתה לנו ופדנו למען וגו'. ולזה אמרו כי הנה גם זה מעט היה בעינינו כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש ולא הביאותנו אל מקום כזה לתת לנו נחלת שדה וכרם אחת על כל פנים. כי אל המדבר הביאותנו לא מקום זרע וגפן כי אמרנו שירידה זו עליה היא לעלות מעפר עד לרקיע אבל זה הוקשה לנו מכל מה שאתה משתרר עלינו כי כל טובה לא נחשב לאדם אם הוא תחת ממשלת איש ומה שקנה עבד קנה רבו ועל כן העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה כלומר לא נפרד איש מחברינו ונראה מה יהיה בסופינו. ואחר כל הדברים האלה. הנה,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:15:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:15:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:15:1)

**ויחר** למשה מאוד ויאמר אל ה' וגו'. פירוש כי אמר אל ה' שהמחלוקת הזה אל ה' הוא אחרי שאינם חפצים בשום עול מלוכה עליהם וכמאמר חז"ל (שמות רבה א', ח') אשר לא ידע את יוסף היום לא ידע את יוסף ולמחר הוא עתיד לומר לא ידעתי את ה'. כי אחר כל הטובות שנעשה להם על ידו בגאולת מצרים מבית עבדים ובים ובמן ובשליו והמה כופרים בכל ונדמה להם לעול, ודאי הם כופרים בה' ובכל טובותיו ואומרים לאל סור ממנו ומה שדי כי נעבדנו (על פי איוב כ"א, י"ד). ועל כן אל תפן אל מנחתם כי אף על פי שמקבלים קרבנות מפושעי ישראל הוא כי אף על פי שחטא ישראל הוא ואפשר יחזור בתשובה, ועל כל פנים הוא אינו כופר בה'. אבל הם שכופרים בה' ובטובותיו הנה הכופר בה' כאילו מודה בעבודה זרה ואין מקבלין קרבנות מעובד עבודה זרה. והראיה לזה שהמה כופרים בה' כי הן לא חמור אחד מהם נשאתי כלומר אפילו חמור אחד מכולם לא נשאתי ובאמת חמור אחד מס' רבוא אנשים לכלום יחשב ובאמת הייתי צריך על כל פנים לחמור אחד בשבילם כפירוש רש"י ז"ל אף על פי כן משלי נטלתי. ולא הרעותי את אחד מהם פירוש אפילו מי שהיה אחד מהם בלי קרובים ומשפחה כמו גר יתום ואלמנה לא הרעותי לו בשררותי. ועל כן זה שאינם חפצים בשררותי לא בשביל עולם הקשה שהכבדתי עליהם או המסים וארנוניות שאני מקבל מאתם. ומכל שכן שזה שקר מה שאומרים שיראים שלא ארדה אותם בפרך בשוטים ועקרבים. ואין זה כי אם רוע לב שרוצים לפרוק מעליהם עול מלכות שמים לאמור מה שדי כי נעבדנו ודעת דרכיו לא חפצנו. ובודאי בזה ראוי למנוע חלקם בקרבן אשר הם מקריבים, כי זבח רשעים תועבה (משלי ט"ו, ח'). ועל כן תיכף,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:16:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:16:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:16:1)

**ויאמר** משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה'. כי היה יודע משה שבודאי תתקבל תפילתו לפני המקום שלא יקובל קרבנם, כי לא יחפוץ ה' בתת הכסילים זבח ומנחה, ובודאי יעשה דין ומשפט בהם ויתקדש שמו ברוך הוא על ידם וכמאמר חז"ל (שמות רבה ז', ד') בפסוק (תהלים פ"ד, ז') עוברי בעמק הבכא, כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מן הצדיקים בגן עדן כך קילוסו עולה מן הרשעים בגיהנם שאומרים יפה דנת יפה חייבת וכו'. על כן אמר אתה וכל עדתך היו לפני ה' כלומר שתהיו לפני ה' שיתקדש שמו על ידיכם. אחת. בראות כל העדה כי הוא עושה משפט ברשעים וייראו ממנו. וגם קילוסו יהיה עולה מכם כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"י.) בבלועי דקרח שאומרים משם משה אמת ותורתו אמת וכו'. וגם בהיות שידע משה שיתראה כבוד ה' בזה אל העדה לעשות משפטו כנאמר אחר כך וירא כבוד ה' אל כל העדה. ועל כן אמר לו אתה וכל עדתך היו לפני ה' כלומר שתהיו לפני ה' כי יתגלה ה' שכינת כבודו על ידכם.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:17:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:17:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:17:1)

**וקחו** איש מחתתו וגו' והקרבתם לפני ה' וגו' חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו. מה שלא כלל מחתות קרח ואהרן בכלל מספר המחתות לומר רנ"ב מחתות, או על כל פנים מחתת קרח הוה ליה לכוללו בתוך מחתותם. נראה שלא מנה משה כי אם המחתות המקודשים וכמאמר הכתוב להלן (י"ז, ב') כי קדשו. ועל כן אמר והקרבתם לפני ה' וגו' חמשים ומאתים מחתות כלומר שהמה נשארים לפני ה' כי קדשו. ועל כן זכר מספר המחתות ולא מספר הנפשות כי המה לא נשארו לפני ה', רק המחתות לבד. ומחתות אהרן וקרח לא כלל בזה כי מחתת אהרן לא נתקדש עתה כי היתה קדשה מכבר. ומחתת קרח גם כן לא נתקדשה כי קרח גם מן הבלועים היה כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"י.) וכל הנקברים עפרן אסור (סוף סוטה) וכמשמע מפשט הכתוב ותבלע אותם וגו' ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש מלשון כל הרכוש אף המחתה בכלל הזה, או רבוי האת לרבות את המחתה אתא. ולזה אמר להם וקחו איש מחתתו לומר שיקחו דוקא כל אחד מחתתו ולא שיתן להם קרח מחתות בכדי שישארו מקודשים לה' ולא יבלעו ברכוש קרח. גם בכדי שיהיה ביד כל אחד לקדש את מחתתו ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. וכן עשו כנאמר,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:18:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:18:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:18:1)

**ויקחו** איש מחתתו וגו' וישימו עליהם קטורת ויעמדו פתח אוהל מועד. סיפר הכתוב בגנותן שלא עשו כדבר משה שאמר להם ושימו עליהן קטורת לפני ה' מחר וגו' פירוש שישימו הקטורת בפנים לפני ה' והם עשו כדברי המינין ששמו הקטורת מבחוץ והכניסו. וזה וישימו עליהם קטורת ואחר כך ויעמדו פתח וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:19:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:19:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:19:1)

**ויקהל** עליהם קרח את כל העדה וגו'. פירוש עליהם על עצמן הקהיל קרח כל העדה שסופן שראו הכל בבזיונו ובושתו וחרפתו וחרפת עדתו ובזה וירא כבוד ה' אל כל העדה שנתקדש שמו יתברך בעיניהם כשעשה דין ומשפט ברשעים האלה וייראו מפניו כאמור למעלה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:20:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:20:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:20:1)

**וידבר** ה' אל משה ואל אהרן וגו'. חילק הכתוב בינם באל, אל, לומר כי היה דבר ה' למשה לבד ולאהרן לבד. וזה היה כי אולי על ידי זה לא יתן האחד לב לישא בעדם רנה ותפילה ויפגע אף ה' בעדה ויכלם. או אפשר כי לנסותם בא שמו יתברך לראות אם יתפללו שניהם על עדת ה' ואמנם כי עמדו בנסיון.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:21:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:21:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:21:1)

**הבדלו** מתוך העדה הזאת וגו'. אמר העדה הזאת ולא סתם מתוך העדה, לומר שרק מן העדה שהקהיל קרח עליהם יבדלו ויכלם כרגע אבל עוד נשארו במחנה צדיקים שלא באו בדבר קרח. ומה שאמר הכתוב למעלה ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אוהל מועד פירוש שכל העדה שהקהיל שבאו בבריתו הקהילם אל פתח אוהל מועד. ואכן שאר העדה נשארו במחנה באהליהם ובתיהם ולא יצאו עמו. והראיה שהרי יהושע וכלב היו שם והם ודאי לא שמעו את דבר קרח לחלוק עם משה. גם היו שם שאר נביאים שהיו מתנבאים ואלדד ומידד, ובודאי עוד נשארו רבים השומעים לקולם. על כן לא אמר כאן ואעשה אותך לגוי גדול כמו שאמר לו בעגל ובמרגלים. כי עתה לא היתה כוונתו יתברך על כליון הכל ח"ו רק לעדה הרעה הזאת ששמעו לקול קרח, והם נתחייבו זאת מכבר כמו שמובא בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים. ובזה טענת והמתה את העם הזה כאיש אחד בטל כאן, מאחר שנשארים עוד בעם צדיקים רבים וכן שלימים. ועבור זה דקדק ואמר ואכלה אותם לומר אני בעצמי אכלם ולא אתנם להמשחית להשחיתם כי המשחית אינו מבחין בין טוב לרע ויכלה כולם ח"ו. רק אני המבחין ויודע ואכלה אותם לבד, וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים ל"ז, כ"ט).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:22:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:22:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:22:1)

**ויפלו** על פניהם ויאמרו וגו'. מורה על הדבר האמור למעלה כי אף על פי שאמירת הקב"ה היה לכל אחד בפני עצמו. אף על פי כן נפלו שניהם כאחד על פניהם להתפלל לפניו על עמו כי מרה להם בנפול עמו בצרה, ויאמרו שניהם אל אלהי הרוחות וגו' ושניהם לדבר אחד נתכוונו להתנפל לפניו בבקשת לשון אחד. ומאת ה' היתה זאת כמעשה השבעים זקנים שכתבו התורה לתלמי המלך ושינו כל אחד בשוה, במקום הצורך, כמאמר חז"ל (מגילה ט':).


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:22:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:22:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:22:2)

**אל** אלהי הרוחות לכל בשר וגו'. מה שנקטו בלשונם לשון זה יבואר על דרך מאמר חז"ל (בעבודה זרה נ"ד.) שהשיבו הזקנים שברומי להפלוסופים ששאלו אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלה והתשובה וכי יאבד עולמו מפני השוטים הרי הם עובדים לדבר שהעולם צריך בו כמו חמה ולבנה, יאבד עולמו מפני השוטים וכו' הרי שבא על אשת חבירו דין הא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והשוטה שקלקל עתיד ליתן את הדין וכו' עד כאן. והנה נודע שהחיות שנותן הקב"ה בהולד במעי אמו נקרא רוח כמאמר הכתוב (איוב י', י"ב) ופקודתך שמרה רוחי. וגוף הולד נקרא בשר וזה אלהי הרוחות לכל בשר כלומר שאתה חיות ורוח לכל בשר שיתקיים הבשר במעי אמו כמאמר חז"ל (סנהדרין צ"א:) והלא בשר שעומד שלושה ימים הוא מסריח. ואמר לכל בשר כלל אף מי שהורתו שלא בקדושה כמו הבא על אשת חבירו שהיה בדין שלא תתעבר ואף על פי כן אתה עושה את שלך שלא לאבד מנהגו של עולם בשביל השוטים שקלקלו. ואם כן אם אתה אינו מאבד אף מנהג העולם בשביל שוטה שקילקל מכל שכן שלא תאבד עולם מלא בשביל קילקול השוטה. ועל כן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. ואך השוטה בעצמו ראוי לעונש ולא אחרים עמו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:22:3
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:22:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:22:3)

**והנראה** במה שלא התפלל משה גם עליהם שלא יאבדו והלא אנשים גדולים היו ומופלגים בחכמה כנודע. הוא על דרך מאמר חז"ל (שם פ"ח:) בזקן ממרא שאם רצו בית דין למחול אין מוחלין לו מה שאין כן בבן סורר ומורה שאם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו והטעם הוא שלא ירבו מחלוקת בישראל כמו שאמר שם מפורש. כי על זה עומד יסוד כל התורה כולה כי אם אחד יאמר כך והשני כך ולא ירצו לשמוע לבית דין הגדול הרי ח"ו נהרס כל יסוד התורה, והעם לא ידעו למי לשמוע לזה או לזה ונעשה התורה שני תורות ח"ו ואין מכריע. ועל כן גם כן בראות רועה נאמן ישראל אש תבערת המחלוקת שיצאו מהם לחלוק על מקור התורה וכמאמר חז"ל (במדבר רבה י"ח, ג') לבשו טליתות שכולן תכלת וכו' ונמצא שאר העם לביזה ולא ידעו אל מי לשמוע וממי ילמדו לעשות. אמר מעתה אין הדבר תלוי בי כי זה חמור הרבה מזקן אחד ממרא מחמת שהיו רבים וגדולים ומפורסמים בין העם, ובזה ודאי אם רצו בית דין למחול אין מוחלין ועל כן הסכים דעתו שיענוש מי שראוי ליענש. ובראות אל עליון שהסכים דעת משה לאהרן בעונשם אז תיכף היה דבר ה' אליו לאמר.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:24:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:24:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:24:1)

**דבר** אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח וגו'. ופירושו כאשר פירשנו למעלה במאמר דתן ואבירם לא נעלה שהוא לשון הפרשה ופירוד וכן כאן יאמר אל העדה שיעלו מסביב למשכן קרח כלומר שיתפרשו מחיבורם ומעצתם בלבבם שלא יאבדו עמהם ח"ו כי תיכף נגזרה כליה עליהם. הגם שיש זכות שתולה שתים ושלוש שנים, הנה יש כח ביד הצדיקים למחות כמבואר בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים בפסוק (לעיל ט"ו) אל תפן אל מנחתם. וגם על פי פשוטו אמר להם שיעלו מאתם שלא יעמדו עמהם. וכאשר שמע משה שנתקבל תפילתו על הרבים ורק השוטה שקלקל יתן את הדין. אז הנה,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:25:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:25:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:25:1)

**ויקם** משה וילך אל דתן ואבירם. פירוש שקם מנפילתו מה שהתנפל לפני ה' בתפילה כאמור למעלה ויפלו על פניהם וילך אל דתן ואבירם אמר בלבו אולי ישובו בלבבם ויתנחמו על הרעה. וילכו אחריו זקני ישראל מגיד הכתוב כי נחמו בני ישראל על הרעה אשר עשו ללכת עם קרח וילכו אחר משה ונאמר עליהם (יחזקאל י"א, ל"ב) והשיבו וחיו. ואז כאשר ראה משה עקב היתה רוח אחרת בעם ללכת אחריו פתח פיהו,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:26:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:26:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:26:1)

**וידבר** אל העדה לאמר. אומרו לאמר פירוש שיאמרו הם גם לדתן ואבירם אולי יחזרו ממחשבותם הרעה ולמה ימותו באבדן קרח. ועל כן לא אמר להם עוד בלשון העלו שהוא לשון הפרשה ופירוד המחשבה כאמור למעלה כי כבר ראה מאתם זאת כאשר הלכו אחריו. ואמר להם סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה. פירוש שיסורו גם בגופם מאתם שלא יעמדו אצלם כלל כי אוי לרשע אוי לשכינו (סוף סוכה). וקראם האנשים הרשעים ולכאורה מלת אנשים יורה על אנשים חשובים וראוים כפירוש רש"י בפרשת שלח בפסוק (י"ג, ג') כולם אנשים, והיה לו לומר אהלי הרשעים האלה. ואמנם כי יש רשעים שהכל קוראין אותן רשעים שמפורסם רשעתם בניאוף או בגזל וגניבה וכדומה והמה אינם נקראים אנשים כלל כי אם רשעים שידוע רשעתם לעין כל. ואולם כי יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים שהם גדולים בתורה ועושין מצוות, ואכן כי הוא משפה ולחוץ, ובלבם לא דמו כן. וכמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ג', ב') רבים קמים עלי ואמרו חז"ל (מדרש תהלים שם) רבים בתורה וכו' כמו דואג ואחיתופל שהיו גדולים בתורה עד מאוד כמאמר חז"ל (חגיגה ט"ו:) תלת מאות בעיי הוו בעי דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר וכו' ודוד עצמו קרא לאחיתופל רבו אלופו ומיודעו, אשר יחדיו נמתיק סוד, ורעות היה במגורם בלבבם עד שאמרו חז"ל עליהם (סנהדרין צ'.) שאין להם חלק לעולם הבא. ואלה המה נקראו אנשים רשעים כי בעיני הבריות אנשים חשובים הם שהמה אלופים בתורה, ובקרבם רשעים גמורים הן כי פקרו ויצאו לחוץ. ואף הפוקר בדבר אחד נעשה כאילו כופר בכל התורה שכן אמרו חז"ל (עיין שם צ"ט.) שמי שאינו מאמין בדבר אחד מדברי חכמים נקרא כופר בכל התורה. ולזה אמר משה לעדת ישורון סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה כלומר אף שהם אנשים חשובים בעין רואה, הנה רשעים גמורים הם ואל תגעו בכל אשר להם. דקדק לומר בכל אשר ולא אמר באשר להם, לרבות בא לומר שאף חלק תורתם לא תקבלו ולא תלמדו מהם לא זכות ולא מדה טובה כמאמר חז"ל (עיין עירובין י"ג:) ברבי מאיר שאין הלכה כמותו ¹לפי שלמד תורה מאחר אף שרבי מאיר רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק (חגיגה ט"ו:) וסורו מהם ומהמוניהם לגמרי כי פן תספו בכל חטאתם שלא תאמרו שחטאתם אינו גדול כל כך להצטרך לסור מהם מביתם כי הן דוקא במנאפת מפורש בדברי קבלה אל תקרב אל פתח ביתה כמו שכתוב במשלי (ה', ח'). ולא כן הוא. כי במינות הכתוב מדבר אשר אמריה החליקה שאין נראה רשעתם לעין כל ולכך המשילוה הכתוב לאשה מנאפת לומר כי תועבותיהם שוה לתיעוב המנאפת שצריך לסור מהם. ועל כן פן תספו בכל חטאתם הגם שחטאתם אינו נראה לכם כל כך, וחשובים הם בעיניכם. ואפשר עוד לומר כי אוהל מרמז על אוהל תורה כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ג, י') בפסוק (בראשית כ"ה, כ"ז) יושב אוהלים. ועל כן אמר סורו נא מעל אהלי האנשים וגו' כלומר אף מאוהל תורה שלהם סורו נא. ואמר אהלי האנשים הרשעים האלה לרמז כי חטאם דומה לחטא העגל שנאמר בו (שמות ל"ב, ד') אלה אלהיך ישראל וכמאמר חז"ל (ברכות ל"ב:) בפסוק (ישעיה מ"ט, ט"ו) גם אלה תשכחנה. כי כל החולק על רבו כאילו חולק על הקב"ה כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"י.).

footnotes:
¹ שם איתא מטעם שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:26:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:26:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:26:2)

**ואפשר** עוד לרמוז באומרו סורו נא וגו'. על דרך המבואר בדברי מרן (בפרי עץ חיים פרק ג') בנ"א יודי"ן שיש באחוריים וכו' עיין שם. יאמר סורו נא שאף אור האחוריים הרמוזים בנ"א יודי"ן שבהם יסור מהם שלא יהיה להם שום אחיזה בהקדושה ואז בהכרת רשעים תראה. ולהיפך לענין הטובה אמר (במדבר י"ב, י"ג) אל נא רפא נא להמשיך הטובה גם מאור הנ"א יודי"ן האלו שכולם יסכימו להוריד הרפואה מאורן לרפאותה רפואה שלימה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:27:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:27:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:27:1)

**ויעלו** מעל משכן קרח וגו'. מגיד הכתוב בצדקת עם קדוש כי עלו והתפרשו והתפרדו עצמם מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב. כי נחלקו מהם ומעצתם לגמרי מכל וכל עד שלא רצו לעמוד אצלם אפילו רחוק מסביב כי הטו אוזן אל רועה נאמן ויאמינו בה' ובמשה עבדו. וכשם שהכתוב מיחס את הצדיקים לשבח כך מזכיר את הרשעים לגנאי ואמר ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם שהעיזו פניהם למשה בפניו כי מצח אשה זונה להם מאנו הכלם (על פי ירמיה ג', ג'.)


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:28:1)

**ויאמר** משה בזאת תדעון וגו' עד כי לא מלבי. כבר ביארנו בחיבורנו סידורו של שבת בתחילתו בפירוש דבר זה שאמר להם משה כי לא תאמרו בלבבכם הגם שזה אמת שה' שלחני לעשות כל המעשים האלה. ואמנם זה היה רצון לבי וחפצי שיהיה אני מלך ואהרן אחי כהן גדול והקב"ה מילא רצוני וחפצי ושלחני לעשות כזה. לא כן הוא כי לא מלבי היה הדבר הזה שאחפוץ לזה או לתת לב על זה לבקש זאת מלפני אדון למלא משאלותי בזה. כי רק שליחות שמו יתברך היה אלי בזה כמו כל השליחות אשר צוני ה' אלהי לעשות בקרב הארץ ולמען שמו עשיתי באהבה לא למעני. ואולם לפי מה שכתבנו למעלה יאמר כי לא מלבי שלא תסברו שהקב"ה צוה אותי בסתם שאבחר הקדוש בישראל לנחלה לו להיות לכהן לו ואני מלבי בחרתי את אהרן אחי לקדוש ה' לצד שהוא קרובי ונדמה לי שאין בישראל כמותו כי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו וקרוביו. לא כן הוא כי לא מלבי עשיתי זאת רק מפורש נאמר לי מפי הגבורה קח את אהרן ואת בניו וקדשת אותם לי וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:28:2)

**ואכן** כי בדקות יותר יאמר כי לא מלבי. כי הנה דרך המשלח שליח אם רואה שהשליח עושה השליחות בשמחה ובטוב לבב בזריזות ובזהירות לבל יפול דבר ארצה ישלחנו עוד בכל פעם ופעם שיצטרך לשלוח. מה שאין כן כשהשליח מבעט בהשליחות ועושה השליחות בעל כורחו שלא בטובתו ומאחר השליחות הנה המשלח ימנע השליחות ממנו ולא ישלחנו עוד הפעם. והנה כאן בשליחות משה לגדולת אהרן היה בזה כמה שליחויות. אחת לכהן אותו לעבוד את ה' להקריב לפניו חלב ודם ולבישת בגדי הכהונה שהן לכבוד ולתפארת וכ"ד מתנות כהונה שניתנו לאהרן שלא נאמרו בבת אחת כי אם בזה אחר זה והיה מקום בזה לומר שלפי שבשליחות הראשון אשר שלחו לכבד את אהרן היה עושה השליחות בשמחה גדולה בזריזות בטוב לבב על כן מצא לו הקב"ה עוד שליחות נוסף כזה וכזה על כי עבד נאמן קראו ונתן שמחה בלבו על שליחותיו.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:3
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:28:3)

**ובאמת** תיפח רוחם ונשמתם של האומרים כן כי הלא תורתינו הקדושה וכל המוזהר בה לעבודת שמו יתברך הכל הוא במדה ובמשקל. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ושמו יתברך הזהיר אותנו על ככה כמו שכתוב (דברים ד', ב') לא תוסיפו על הדבר וגו' ולא תגרעו ממנו וגו'. ואם לא היתה התורה כולה במדה ומשקל מפני מה נאסר להוסיף עליה הרי על כל פנים לא נעשית פחות מאשר כתוב בה. ואמנם כי שמו יתברך הנה אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה (איוב כ"ח, כ"ז) וכמאמר חז"ל (בראשית רבה כ"ד, ה') ששמו יתברך צירף וליבן כל תיבה ותיבה מהתורה פעמים רבות עד שלא ניתנה. והתורה שיעור קומה של יוצר בראשית היא ואין בה להוסיף או לגרוע ח"ו. וגם כי התורה היתה חמדה גנוזה לפניו יתברך אלפיים שנה קודם שנברא העולם (בראשית רבה ח', ב'), ולא ניתנה לשיעורין להוסיף בה על ידי אדם וכלשון חז"ל (עירובין כ"א:) וכי התורה פעמים פעמים ניתנה וכו' וכל האומר כי יש יתרון נוסף בהתורה הרי הוא כופר בתורת אמת. שעל כן נקראת התורה תורת אמת כי הלא אמת הוא קו האמצעי שאין לנטות בו לשום צד וכל דבר אמת הוא כשקל ופלס מאזנים מאזני צדק. והן נודע המבואר ברעיא מהימנא (ריש פרשת תשא) בענין מחצית השקל הרומז לשם הוי"ה ברוך הוא כי הוא"ו בין תרין ההי"ן הוא המשקל עשרים גרה השקל דא יו"ד וכו' עיין שם. וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, ועיקרן הוא שם הוי"ה ברוך הוא, ובו ניתן פלס מאזני צדק בתורה הקדושה. וכל האומר שאות אחת בתורה יתרון הוא, יותרו חייו לא יאבה ה' סלוח לו והרי הוא כופר בכל התורה ובשם הוי"ה ברוך הוא שבו ניתן משקלה על קו הצדק והאמת, וכל אותיותיה ניתנו ספורות למו וכמאמר חז"ל (סנהדרין ק"ו:) איה סופר וגו' שהיה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששקל כל קלים וחמורים שבתורה וכו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:4
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:28:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:28:4)

**והנה** משה רבינו ידוע ברוב ענותנותו שהיה עניו מאוד מכל האדם ובודאי לא לכבודו עשה את כל המעשים האלו עם קרח ועדתו. ועוד שהרי הכל נאמר לו מפי שמו יתברך כי המה אותיות התורה, והתורה ושמו יתברך אחד בתכלית היחוד. ורק לפי שכפרו קרח ועדתו במשקל אמת התורה ואמרו שניתוסף בה על ידי רצון משה או שהוסיף משה מדעתו, כפרו בזה בשם הוי"ה ברוך הוא. ושם הוי"ה ברוך הוא הוא המשבר ומשדד את כל טבע העולם, ועל כן היה מוכרח להיות מיתתן בשינוי טבע העולם, להראות אשר הכופר בזה הוא כופר בשמו יתברך. ואכן כי משה היה חפץ להודיע זאת לעדת ישראל שידעו זאת כי אין יתרון והוספה בתורה הקדושה. והעובר על אות אחת מהתורה כאילו עובר על כל התורה כולה וכמאמר חז"ל (שמות רבה ו', א') בשלמה המלך ע"ה שעלתה יו"ד של ירבה וכו' ואמרה הרי שלמה עומד ומבטל אותי והשיב לה הקב"ה שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין וקוץ ממך איני מבטל וכו' עד כאן. ועל כן אמר להם משה לישראל בזאת תדעון כי ה' שלחני וגו' פירוש בבקשה מכם שבזאת תדעון שתתנו לב להבין ולידע זאת כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה. פירוש גם המעשים האלה אשר אנכי עושה היום הכל הוא בשליחות שמו יתברך. והכל בכדי שתדעו ותבינו כי לא מלבי. שאין דבר ואות וקוץ בהתורה שיהיה נובע מלבי או על ידי רצון לבי רק כל התורה כולה מיוחדת בשמו יתברך ובשיעור קומה של יוצר הכל ברוך הוא ואין נקודה בה ליתרון והוספה. ולזה אמר להם משה רועה נאמן לישראל.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:29:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:29:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:29:1)

**אם** כמות כל האדם ימותון אלה. פירוש אם יהיה מיתתן כמות כל האדם הגם שזה היה גם כן לאות ולמופת כי ימותון כולן בפעם אחת בפתע פתאום והיו יודעין הכל כי לא במקרה הוא רק יד ה' היתה בם להומם מקרב המחנה. או ופקודת כל האדם יפקד עליהם. פירוש או אם יהיו נידונין ביסורים שנקרא פקודה על האדם כמאמר הכתוב (איוב ז', י"ח) ותפקדנו לבקרים וגו' וגם זה היה לאיזה אות שמאת ה' הוא. לא יתוודע בזה כי אם שה' שלחני. לא כמו שהם אומרים שאנכי בדיתי הכל מלבי ואין תורה מן השמים. וזה אומרו לא ה' שלחני פירוש לא תוכלו לידע על ידי זה כי אם שה' שלחני ואני באתי בדבריו של הקב"ה ותורה מאתו תצא. ואכן,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:30:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:30:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:30:1)

**ואם** בריאה יברא ה' ופצתה וגו' עד וידעתם כי נִאצו האנשים האלה את ה'. פירוש ואם יהיה מיתתן בשידוד מערכת טבע העולם אז תדעון כי זה אמת מה שאני אומר לכם כי לא מלבי שאין בזה שום הוספה ויתרון משלי אף על חוט השערה. כי אם היה איזה הוספה משלי, הנה לא היה חטאם גדול כל כך במה שאומרים שבדיתי מלבי כי על כל פנים יש בזה איזה שמץ מנהו והיה די להיות מיתתן כמיתת כל האדם. וגם אפשר כי לא דמו בלבם רק על דרך הזה שיש בזה הוספה מלבי וזה כל צעקתם וחשדם אותי. ובזה שבריאה יברא ה' בשידוד הטבע לעקור שורשם מן הארץ בזה תדעו כי נאצו האנשים האלה את ה' שכפרו בשמו יתברך כי כל התורה מיוחדת בשמו והיא על קו משקל הצדק והאמת על חוט השערה. ובניאוצם את שם הוי"ה ברוך הוא הנה השם הזה הוא המשדד את כל טבע העולם, ובריאה יברא ה' מחדש להראות מקור מקום חטאתם ולא יהיה עוד כקרח ועדתו להרהר אחרי התורה שמץ מנהו, ולהזהר בכל אות וקוץ ונקודה ממנה.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:30:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:30:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:30:2)

**ואפשר** היה גם כוונת משה בזה לטוב להם בעצמם לתקן מעוותם אשר עוותו להפריץ פרץ בעם להרהר אחרי התורה וחטא הרבים תלוי בהם. וכאשר על ידי מיתתן ידעו ישראל להזהר מעתה, בזה יתוקן המעוות לבל ידח מהם נדח כענין (שמואל-א ב', ו') מוריד שאול ויעל. ועל כן סיבב מיתתן שלא בטבע על ידי שם הוי"ה ברוך הוא המהוה את כל ובידו לשדד את כל למעלה מהטבע. כענין מה ששמעתי מפי מורי ורבי הרב הקדוש בוצינא דנהורא איש אלקי מוהר"ר **יחיאל מיכל** זצללה"ה בפירוש מאמרינו טובים מאורות שברא אלהינו וגו' עד כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל. שזה הטוב הוא בבריאתם שכח וגבורה נתן בהם להיות מושלים וגו' כלומר שיש בהם כח וגבורה לצמצם בהירות אורם שיוכל העולם לסבול אורם להיות מושלים בקרב תבל. כי לא שייך לומר כח וגבורה על הבהקת האור כי זה מתת אלהים הוא ברחמיו המרובין, לא בכח וגבורה, והבן. ומכל שכן דכל שכן להבדיל שמו הגדול והקדוש שכל הכוחות נכללים בו. ואף כח זה בו שמהוה את כל ומשפיע אורו במדה וקצב שיוכל העולם לסבול, אבל בידו לשדד הכל. וכאשר יראו בית ישראל מפלתן על ידי שידוד הטבע אזי ייראו מה' ומתורתו המיוחדת בשמו ויתוקן קצת חטאם מה שהחטיאו את הרבים כאמור. ועל כן נאמר תיכף,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:31:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:31:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:31:1)

**ויהי** ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע וגו'. כי לא היה כאן לא תפילה ולא בקשה מאת המקום שיתפלל משה על זה שתבלעם הארץ רק שדיבר אל ישראל שכן מוכרח להיות עבור חטאם בשם הוי"ה המהוה ושידעו ישראל להזהר מעתה. ועל כן תיכף ככלותו לדבר את הדברים האלה דיבור בעלמא ותיכף כן נעשה. כי נאצו את ה'.


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:31:2
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:31:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:31:2)

**או** יאמר ככלותו לדבר ותבקע האדמה וגו'. כי הנה חז"ל (סנהדרין ק"י.) הגידו על פסוק (חבקוק ג', י"א) שמש ירח עמד זבולה, שעלתה השמש לזבול ואמרה איני יוצא להאיר לעולם עד שנעשה דין לבן עמרם וכו'. והענין הוא על פי מה שכתבנו למעלה כי השמש בתוקפו אין נסתר מחמתו ולא היה ביכולת העולם כלל לסובלו רק שהיא מוכרחת שתצמצם אורה בכדי שיוכלו הבריות לסבול. והנה הגם שבזה היא מקצרת בשבח ה' יתברך שאינה נראית בכל תוקפה לראות גודל רב הבהקת אורה שנתן בה ה' יתברך. ואכן כי דעתה שבודאי ידעו הבריות ויבינו את זאת כי תוקף אורה גדול, רק בהכרח היא מצמצמת אורה. וזה היא שבח ה' יתברך ברוך הוא שמתנהג עם עולמו לפי כח כל אחד. ועל כן כח וגבורה נתן בה שתוכל למשול בקרב תבל שיהנו הבריות מאורה ולא ישרפו בהבלה (ועיין בזה בפרי עץ חיים שער הברכות פרק ד').


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:31:3
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:31:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:31:3)

**ואכן** עתה שנטה קרח ועדתו מלהאמין שמדה וקצב נתן שמו יתברך בתורתו ובבריותיו שנבראו בה. אז אמרה השמש איך אצא להאיר בעולם השפל להמעיט האור שבזה אני ממעט כבודך הואיל שבני אדם אינם מבינים שזה גודל נפלאותך שאתה מקצר בגדולתך עבור יכולת בני אדם. ואפשר עבור זה סמך דוד המלך ע"ה (תהלים יט, ח') תורת ה' תמימה אחר אומרו ואין נסתר מחמתו. שלכאורה אינם שייכים זה לזה ואמנם דבר אחד הוא שזה שמאמין שתורת ה' תמימה ובה פלס במשקל ובמדה וקצב לצורך התנהגות העולם, הנה זה יודע כי אין נסתר מחמתו רק חוק קצב מאת ה' הוא שלא תאיר יותר מיכולת שוכני בתי חומר. והנה הגם שדעת השמש היה לשם ה' שלא להמעיט כבודו יתברך באור צמצומה. אך לפי שאמרה עד שתעשה דין לבן עמרם נאמר לה על כבודי לא חסת וכו' ומחוהו בשיתין פולסי דנורא שתצא להאיר. והנה הארץ רעשה בימי עוזיהו ורצתה לבלוע אותו כמאמר חז"ל (תנחומא נח י"ג). ואכן שהיתה יראה שלא יעשה לה כאשר נעשה בהשמש. והנה ודאי גם כאן רעשה הארץ לעשות דין לבן עמרם ואולם עד אשר לא שמעה שכבוד ה' בזה והיתה סבורה שעיקר מחלוקותם על משה ואהרן אף שידעה שהם ידידי ה', כי הכל ידעו מעלת משה כמאמר חז"ל (שבת פ"ט.) שהתהום השיב לא בי היא התורה נלך אצל בן עמרם. אף על פי כן אמרה איך אעשה בעצמי מעשה כזה בשביל כבוד בשר ודם ופן ישיבו לי כתשובת השמש. ואך עתה בשמעה ממשה כי נאצו האנשים האלה את ה' וכל מחלוקותם כביכול על ה' הוא, אז אמרה ודאי ראוי לי לחוס על כבוד ה' ולעשות דין ומשפט במכעיסיו שיתגדל שם ה' בזה. ועל כן ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ושמעה הארץ כי התיצבו האנשים האלה על ה' אז אמרה עת לעשות לה' ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם כי קנאין פוגעין במרגיזי האל ברוך הוא לעשות בו דין ומשפט כמעשה טיטוס (גיטין נ"ו:) שעמד נחשול שבים לטובעו ולהיפוך נכנעין הן לפני עובדי ה' למלאות רצונם כמעשה גינאי נהרא שחילק מימיו לפני רבי פנחס בן יאיר כמאמר חז"ל (בחולין ז'.). ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:33:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:33:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:33:1)

**וירדו** הם וכל אשר להם חיים שאולה. מגיד הכתוב כי גם בזה מדד להם הקב"ה מדה כנגד מדה באותות ובמופתים. כי בטבע העולם מי יכול לחיות אחר נפילה גדולה וכבידה כזו. ואכן כי בידו הכל לעשות בכח וגבורה ולצמצם בכח וגבורה. וזה מאמר הכתוב וירדו וגו' חיים שאולה כלומר שבאו לשאול בחיים ולא הם לבדם כי אם וכל אשר להם שאף הכלים לא נשברו בנפילתן כי כלים שבירתן זו הוא מיתתן, וכאן כתוב הם וכל אשר להם חיים. והכל להראות שבחו של הקב"ה בכל, הן לעשות בכח והן למעט כחו כביכול לקמוץ אור הרב שיצא במדה וקצב, והכל בשקל התורה שהוא מחצית השקל תרומה לה' כדבר האמור. והנה על ידי כן כל ישראל נסו לקולם כי יראו פן תבלעמו הארץ ולהיכן נסו הנה ודאי נסו אל פתח אהל מועד לחסות תחת צל כנפי השכינה. ושם הנה אש יצאה מאת ה' ותאכל את הר"ן איש, ויראו שם פן יוקדו ביקוד האש. ומבין שניהם נכנס מורך בלבבם שלא יהיו עוד כקרח וכעדתו לחלוק על תורת משה. ובא הכתוב לתרץ שלא יקשה מפני מה לא נבלעו הר"ן איש אתם אחרי שהיו בעצה אחת. ועל כרחך תוכרח לומר שלא היו בעצה אחת אתם, כי אם שבאו עמם. ואם כן למה נשרפו. ולזה אמר הכתוב,


###### Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:35:1
[Be'er Mayim Chaim, Numbers 16:35:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Numbers/r/16:35:1)

**ואש** יצאה וגו' ותאכל וגו' מקריבי הקטורת. כלומר לפי שהקריבו קטורת שלא ברשות כי הם זרים שלא מזרע אהרן ועל כן נשרפו. ואך קרח ששתים עשה להקטיר קטורת ולבוא בעצה לחלוק על תורת משה על כן נשרף ונבלע. נשרף על הקטורת ונבלע בעצתו.