## Be'er Mayim Chaim, Exodus

###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:1:1)

**ויען** משה ויאמר והן לא יאמינו לי וגו' כי יאמרו לא נראה אליך ה'. אומרו כי יאמרו וגו' לכאורה מיותר ודי באומרו לא יאמינו לי. ואמנם כי לא חשד משה את ישראל שיחזיקוהו בשקרן לומר כי כזב הוא מדבר אליהם, כי כבר הכל ראו אותו מיום הולדו כי טוב הוא והשכינה אתו וכבר אמר הכתוב (צפניה ג', י"ג) שארית ישראל וגו' ולא ידברו כזב. פירוש אפילו מי שנקרא שארית ושיריים בישראל לא ידברו כזב מכל שכן הקצינים שבעם. אך זה עלה על לבו לחוש פן יאמרו איזה דבר נדמה לך שמדבר עמך או איזה מלאך דיבר אליך אבל לא נראה אליך אמיתיות שמו יתברך שם ה' ועל כן כאשר צוהו לעשות האותות אמר לו למען יאמינו כי נראה אליך ה' וגו' ה' בעצמו ולא מלאך ולא שרף.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:1:2)

**גם** יאמר הכתוב כי לא נראה אליך ה' ותרגומו לא אתגלי לך ה'. ויבואר על פי המבואר בספרי קודש בהשים לב להבין למה הס"מ טען על הים הללו עובדי עבודה זרה וגו' כמאמר חז"ל (שמות רבה כ"א, ז') ובמצרים שהיה גם כן כמו על הים שהכה כל בכור בארץ מצרים עד אשר אין בית שאין שם מת ובישראל פסח ה' על הפתח והיה אור במושבותם ולא טען כלל מה נשתנו אלו מאלו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:1:3)

**ואמנם** כי יש שני בחינות בבחינה זו שיהיה רחמים ודין כאחד. אחד, בחינת קריעת ים סוף שמבואר כוונתו בכוונות האר"י ז"ל (בכוונת השירה) כי המלכות מקבלת על ידי היסוד מן חסד וגבורה והיסוד הוא מכריע ביניהם וממזגם ואז היא מקבלת גבורות ממותקים. ואם אין היסוד ממזג אותם רק שעוברים דרך מעבר בעלמא אז באים אליהם חסד וגבורה בלי מיזוג ואז היא נחלקת לשנים בחינת חסד לבד ודין לבד. ובבחינת החסד הוא עושה חסד לצדיקים ובבחינת הדין הוא עושה דין גמור ברשעים בלא שיתוף רחמים כלל וזה סוד קריעת ים סוף וכו' עד כאן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:1:4)

**ואמנם** עוד יש בחינה גדולה מזו והוא בסוד מה שאמרו חז"ל (עבודה זרה ג'.) לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה וכו' רשעים נדונין בה וצדיקים מתרפאין בה. והוא בחינת התגלות אלהות במורא גדול בבחינה נשגבה ונוראה למאוד בלי התלבשות לבוש הנרתק, ואז (ישעיה ב', י"ח) והאלילים כליל יחלוף ובאו במערות צורים וגו' מפני פחד ה' ומהדר גאונו, וכל הקליפות בטילין ומבוטלין ולישראל הוא רחמים פשוטים נפלאים בלי שום תערובת דין כלל. ובחינה זו היה במצרים כי ועבר ה' לנגוף וגו' שעבר שמו יתברך בהתגלותו בלתי לבוש ואז היו ישראל מתרפאין בה והמצרים נדונין בה ולא שייך אז שום קיטרוג כי ממקום רחמים פשוטים ונוראים האיר שם שאין מקום לדין, רק שהאלילים כליל יחלוף מפני רב ההתגלות שאינם יכולים לסבול אור גדול ונורא כזה והבן. ועל כן לא היה יכול המשחית לבוא אל בתי ישראל כי לא היה יכול לסבול האור אשר בבתי בני ישראל מה שאין כן בעת קריעת ים סוף שהיה אז בחינת החסד לבד ובחינת הדין בלתי ממותק ועל כן טען הללו עובדי וכו' כי במקום הדין שייך הקיטרוג.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:1:5)

**וזה** שסידר בעל מסדר ההגדה ועברתי בארץ מצרים אני לא מלאך כי מלאך הוא מספר הוי"ה ואדנ"י שהם בחינת חסד ודין וזה לא היה יכול להיות במצרים מפני פחד הקיטרוג, רק אני בעצמי. ובמקום הטומאה ערות מצרים ששם תוקף הקליפה אם היה שם הקיטרוג לא ימלט שלא היה איזה בחינת הדין שורה על ישראל ח"ו, ועל כן ועברתי אני ולא מלאך שהקב"ה בכבודו ובעצמו התגלה כבודו הרם ונשא, וישראל מתרפאין בו ומצרים נידונין בו ושום קיטרוג לא שייך במקום הרחמים הפשוטים. וזה הוא היד רמה שנאמר ביציאת מצרים (שמות י"ד, ח) ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כי אז נעשה ימין ה' רוממה למאוד והחסדים נתגברו כל כך עד שלא היה יכולת במצרים לסובלו.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:6
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:1:6](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:1:6)

**וזה** שהיה משה ירא שלא יאמרו ישראל לא נראה אליך ה' ותרגומו לא אתגלי וכו', פירוש פן לא יהיה בבחינה זו התגלות עצמיות ופנימיות אלהות לבר מהיכלו בבחינת רחמים מרובין, רק שיהיה בבחינת החסד והדין על פי המלאך שמספרו הוי"ה ואדנ"י ואז יתגבר הקיטרוג והדין לומר מה נשתנו אלו מאלו ולא נוכל לצאת. ועל כן הראה לו הקב"ה את האות במטה שנהפך לנח"ש הרומז על קליפת מצרים נחש עקלתון כמו שהוא במדרש רבה (שמות ג', י"ב) ואחר כך ויאחז בזנבו ויהי למטה בכפו להראות כי כולם בידו של משה הם בלי שום דין וקיטרוג למען יאמינו כי נראה אליך ה' בהתגלות אמיתי וישראל יתרפאו ומצרים ידונו ככל האמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:9:1)

**והיה** אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה וגו' ולקחת ממימי היאור וגו' והיו לדם ביבשת. טעם סמיכות אמונת בני ישראל על האות הזה יותר משני האותות הקודמות, כי האותות הראשונות לא היה בהם תודע וסימן למשפט אלהי מצרים כי אם למצרים לבדם על כן לא יתחזק האמונה בהם אחר שבאלהיהם לא יעשה ה' שפטים אבל באחרונה שהכי נכבד לתת סימן למכות אלהיהם כי היו עובדין ליאור נילוס המחיה אותם כמאמר חז"ל (שמות רבה ט', ט') ובזה ודאי יאמינו ישראל כי ה' הוא העושה כל זאת וכי ראה את ענים ונתן לב לגאלם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:9:2)

**ועוד** נראה בטעם שלושה האותות האלה. כי הנה שלושה דברים עשה הקב"ה בצאת ישראל ממצרים. א', גוף ההצלה וגאולתן של ישראל מהיות עבדים לפרעה. ב', השפטים שעשה הקב"ה במצרים ובאלהיהם והורידם בעמקי הים. ג', מה שיצאו ישראל ברכוש גדול תורי זהב עם נקודת הכסף. ובזה נראה לבאר קצת סדר הכתובים בפרשה זו. כי תחילה אמר לו (לעיל ג', ז'-י') ראה ראיתי את עני עמי וגו' עד לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי וגו', ולא אמר לו כלום אופן השליחות מה שיאמר לפרעה עד אחר כך להלן שנאמר (שם ט"ו-י"ח) ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל וגו' לך ואספת את זקני ישראל וגו' פקד פקדתי וגו', ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העברים וגו'. וזה צריך להבין למה לא אמר לו בדיבור אחד השליחות שילך אל ישראל ולפרעה. ואחר כך אמר הכתוב (שם י"ט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וגו'. וגם זה צריך הבנה לדעת מה היה נפקא מינה בדיבור זה לאופן עיקר האמירה שהיה אומר אליו בדבר הגאולה, ואחר כך נאמר (ד', א') ויען משה ויאמר הן לא יאמינו לי ודבר זה קשה אחר ששמע קול דבר ה' שאמר ושמעו לקולך ואיך יאמר הן לא יאמינו לי כאשר עוררו חז"ל בזה (שמות רבה ג', י"ב) ועוד שארי דקדוקים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:9:3)

**ואכן** זה הכל סובב הולך על זה אשר אמרנו כי שלושה בחינות היה נמצא בגאולתן של ישראל כנזכר, ועל כן תחילה אמר לו הקב"ה רק את דבר ההצלה והגאולה ואמר לו לכה ואשלחך וגו' והוצא את עמי בני ישראל ממצרים ושאל לו משה וכי אוציא כלומר באיזה זכות והשיב לו בהוציאך את העם וגו' תעבדון את האלהים על ההר הזה ובזכות הזה אוציאם כפירוש רש"י ואחר כך נאמר ויאמר עוד אלהים אל משה, פירוש נוסף על דברים הראשונים כה תאמר וגו' ה' אלהי אבותיכם וגו'. ועד הנה לא אמר לו ה' אלהי אבותם כי בדבר ההצלה והגאולה לבד לא היה צריך הקב"ה לצרף זכות אבות כי היו ראויין מעצמן לכך על ידי שמירת ארבעה דברים שמנו חז"ל (ויקרא רבה ל"ב, ה') וגם עבור קשוי השיעבוד. אבל במשפט פרעה ואלהיו ויציאתם ברכוש גדול לזה היה צריך להזכרת ברית אשר כרת עם האבות, והבטיח לאברהם לאמר (בראשית ט"ו, י"ד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כאשר כתבנו בזה למעלה.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:9:4)

**ועל** כן עתה כאשר רצה לומר לו הכל, כי חפץ להכות את מצרים ולהוציא את בני ישראל ברכוש גדול, הזכיר לומר ה' אלהי אבותם, כי ברית אשר כרת עם אברהם ויצחק וגו' הוא אשר גרם לזה. ואמר לו תחילה ואומר אעלה אתכם מעני מצרים וגו' ושמעו לקולך ובאת אתה וגו' ואחר כך הקדים לומר לו איך אשר יסבב להכות את מצרים בכדי לקיים שבועת אבות ואמר לו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה פירוש כי תחילה לא ירצה מעצמו להניח אתכם ואחר כך כשאכנו בדבר ובמכות רעות ביד חזקה וירצה הוא, מכל מקום אני אכביד את לבו ולא ירצה לשלוח גם ביד חזקה והכל בכדי לקיים שבועת אבות. ועל כן ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי וגו' וגם ונתתי את חן העם בעיני מצרים ושאלה אשה וגו' כלי כסף וגו' בכדי שיצאו ברכוש גדול. ועל כן אמר משה והן לא יאמינו לי כי אף ששמע מפי הקב"ה שאמר ושמעו לקולך מכל מקום דברו זה היה על דבר ההוצאה ממצרים ובזה ודאי ידע כי יאמינו ישראל שה' לא יניחם שם לעולמים אחרי ששמרו את עצמם בגדר בני ישראל ולא התערבו בגוים ונאמר בהם (שיר השירים ד', י"ב) גן נעול אחותי כלה גל נעול וגו'. ואמרו חז"ל (שיר השירים רבה על פסוק זה) גן נעול אלו הנקבות גל נעול אלו הזכרים וכו', ובזה ידע משה כי ודאי יאמינו לזה, ואך אמר כי פן לא יאמינו עוד על דבר גדול כזה מה שהם מצד עצמם אינם ראוים לזה, שעוד יעשה ה' נקמות בפרעה וחילו ויצאו ברכוש גדול, ועל כן אמר והן לא יאמינו לי וגו', כי יאמרו לא נראה אליך ה' בחסד גדול כזה, כי הן זאת לא שאלנו בפינו ולא בקשנו זאת מאלהינו. על כן אמר לו הקב"ה מזה בידך וגו' ואמרו חז"ל (שמות רבה ג', י"ב) כי ראוי אתה ללקות שחשדת בכשרים כי ישראל מאמינים בני מאמינים הם, ופירוש הדברים, כי אברהם אמר להקב"ה (בראשית ט"ו, ח') במה אדע כי אירשנה ואמרו חז"ל בזה הלשון (בראשית רבה מ"ד, י"ד) לא כקורא תגר אלא באיזה זכות וכו' וכן הוא (במגילה ל"א:). ולפי דבריהם נמצאנו למדין אשר אברהם לא היה מסופק כלל על ירושת הארץ והיה מאמין באמונה שלמה שודאי יירשו בניו את הארץ, ולפי זה ודאי ברא כרעא דאבוה וכל ישראל מאמינים בני מאמינים הם ויאמינו לקול דברי משה בכל אשר יאמר. ועל כן משה שאמר לפני הקב"ה כי הוא מסופק אם יאמינו לו ישראל על הכל נמצא שהוא פירוש לשון במה אדע שאמר אברהם כפשוטו כי היה מסופק אם כן יהיה ושאל לו אות, אבל הקב"ה שהוא היה יודע האמת בטיב כוונת אברהם שלא היה מסופק בשום אופן רק שאל באיזה זכות אמר לו מזה בידך וגו' שראוי אתה ללקות שחשדת בכשרים הוא אברהם אבינו שהיה ח"ו מסופק באמירתי והאמת לא כן כי הוא ודאי היה מאמין ובניו ודאי הם מאמינים בני מאמינים ויאמינו לדבריך.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:9:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:9:5)

**ושלושה** בחינות האלה רמז הקב"ה בשלושה האותות שצוה לו לעשות, כי אות הנחש רומז על השפטים והנקמות שיעשה הקב"ה לפרעה ולמצרים על ידי משה, כי הנחש רומז למצרים כמו שכתוב (בשמות רבה ג', י"ב) ששרשם שורש נחש שכן קראן הכתוב (יחזקאל כ"ט, ג') התנין הגדול, גם כי הנחש התחילה בערוה תחילה לכל באי עולם שבא על חוה הראשונה כמאמר חז"ל (שבת קמ"ו.) ואין לך זוהמת הערוה בכל העולם כמו במצרים שנקרא ערות הארץ ששטופים בזימה היו למאוד. והרי משה אחז בזנבו והיה למטה בכפו וזה רמז כי בידו הוא לעשות בו מה שירצה ועוד שנעשה למטה אשר בו עשה משה כל המכות לפרעה כי (ירמיה ב', י"ט) תיסרך רעתך, ומהרסיך ומחריביך ממך יצאו (ישעיה מ"ט, י"ז) כנודע. והאות השני בידו המצורעת רומז אל גאולת ישראל כי כאשר הניחה בחיקו נעשה מצורעת רמז לירידת ישראל למצרים כי מצרים גימטריא כמצֹרע¹, כי מצֹרע בכל מקום בתורה בלא ו' וגם אין ברעה למטה מנגע כמו שאיתא בספר יצירה (פרק ב' מועד משנה ד') ונודע אשר קליפת מצרים היתה אז הרעה שאין למטה ממנה וישראל נכנסו שם במ"ט שערי טומאה ועל כן נגע צרעת היא, ואחר כך ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו רומז על הגאולה שנעשה כמקודם טרם הירידה (גם כי שבה כבשרו עם המילוי של האותיות עולה כמספר גאלת בזרע עמך לרמז על הגאולה). והאות השלישי שהוא מכת הדם רומז על הרכוש גדול שהשיגו ישראל ממצרים כי ממכה הזו נתעשרו ישראל שלא היו יכולים המצרים לשתות בשום אופן אם לא כאשר לקחו מישראל בדמים מרובים כמו שהוא במאמר חז"ל (שמות רבה ט', י'). ואמנם מהראוי להקדים אות המורה על גאולת ישראל לאות המורה על נקמת פרעה, וכאשר בדברו של הקב"ה אמר לו מקודם דבר הגאולה. ואך לפי שזה היה קודם בזמן הכאת פרעה לגאולתן של ישראל, וגם לפי שרצה לומר לו מזה בידך לרמז לו שראוי אתה ללקות במטה לפי שחשדת את ישראל כפירוש רש"י הראה לו אות הנעשה עם המטה ואחר כך רמז לו הגאולה ואחר כך הרכוש גדול שעיקרו נעשה לבסוף בביזת הים שהיה גדול מביזת מצרים כמאמר חז"ל (בשיר השירים רבה בפסוק (א', י"א) תורי זהב).

footnotes:
¹ אולי צריך לומר כי מצֹרע גימטריא כמצרים.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:10:1)

**ויאמר** משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום וגו'. לכאורה צריך להבין את זאת, כי הלא זאת היה צריך להשיב תיכף בפעם הראשון כי לא אוכל לילך בשליחותך כי לא איש דברים אנכי ולא שיאמר לו קודם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ואמר לו הקב"ה אהיה וגו' ואחר כך אמר והן לא יאמינו לי והראה לו הקב"ה את האותות, ואחר כך לאמור כי לא יכול ללכת כלל. וגם לפי פשוטו צריך להבין אומרו גם מתמול גם משלשום מה זה נפקא מניה אם זה מיומיים או מיום הולדו או לו, והעיקר שלא איש דברים הוא זה היה צריך לומר. ועוד וכי זה רק מתמול ומשלשום היה הרי זה נעשה לו בעודו בבית פרעה בן לבתו שלקח גחלת אש ונגע על פיו כמאמר חז"ל (בשמות רבה א', כ"ו). ונראה שזאת גופה אמר להקב"ה כי הלא גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך לא איש דברים אנכי והייתי סבור שתשנה לשוני שאוכל לדבר לפני המלך, ועל כן לא אמרתי זאת. ועתה אשר אני רואה כי אני כמאז, אני אומר לך כי לא איש דברים אנכי. ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:11:1)

**ויאמר** ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' הלא אנכי ה'. כלומר גם האלמים לא מעצמם נעשו אלמים הכל אני ה' עושה זאת ובכוון עשיתיך אלם בכבד פה בכדי שתדע חביבות התורה כמאמר חז"ל (דברים רבה א', א') עד שלא זכה לתורה כתיב בו לא איש דברים אנכי כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו וכו' אבל כשתצטרך לדבר אנכי אהיה עם פיך והוריתיך את אשר תדבר.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:13:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:13:1)

**ויאמר** בי אדני שלח נא ביד תשלח. אמר לשון בקשתו בלשון בי אדני כי לאשר שאמר לו המקום כי הוא יהיה עם פיהו בעת הצורך ונמצא כאשר ידבר הוא אל פרעה בשפה ברורה ובנעימה ודאי אשר יתקדש שם שמים על ידי זה לבד חוץ מן האותות ויראו בעיניהם כי ה' הוא המשיח אלמים ונמצא איך היה יכול לומר שאינו חפץ בשליחות הזה אחרי שיש בו קידוש ה' וח"ו ח"ו יראה כמי שאומר אין רצוני שיתקדש וכו', ועל כן אמר בי אדוני הן אמת אשר בי בעצמיותי יוודע אדנותך בעולמך לצד ראותם אלם מדבר, ואמנם אף על פי כן למה לך לשלוח אותי ותעשה נס, שלח נא ביד תשלח ביד מי הראוי לשלוח בפה מלא ולא תצטרך להפליא פלאות נסיך על ידי זה, וידוע שאין הקב"ה עושה נסים לשדד המערכה כי אם בעת אשר נצרך הדבר להעשות על ידי נס אבל אם יֵעָשֶה הדבר בלא הנס לא ישדד הקב"ה המערכה על מגן. וקצת ראיה משינוי שם אברהם שאמר לו אברם אינו מוליד אברהם מוליד וכו' כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ד, י'), ונודע לכל אשר הקב"ה היה יכול לשדד טבע המזל אף אם היה נקרא שמו אברם כבראשונה ואך מה שהיה יכול לעשות בלי שידוד המערכה עשה. הגם שנפשי יודעת מאוד שנתיבות דברים אלו עמוקים מני ים הם ואין אדם יורד לסופן, והוא הנקרא בזוה"ק אורחין טמירין דלא אתגלי בר לרבי שמעון בר יוחאי וחביריו וכו' מכל מקום לפי ראות עינינו גם זה אחד מהם. ואמנם חז"ל שאמרו (בשמות רבה ג', ט"ז) כי משה אמר זאת עבור גודל ורוב ענותנותו שלא רצה ליטול גדולה נגד אהרן אחיו שהיה גדול ממנו שלוש שנים. כי היה קשה להם אחרי שהקב"ה אמר לו כך שרצונו בו דוקא ולהראות נסים הנוראים על ידו שיתקדש שמו על ידי זה מה לו להראות דרכים אחרים לבורא עולם הלא כל רז לא אניס ליה ואיך יאמר דבר נגד קידוש שמו יתברך. ועל כן אמרו לגודל ענוה שהיה בו אמר כן. ועל זה השיבו המקום,


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:14:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:14:1)

**הלא** אהרן אחיך הלוי וגו' ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו וגו'. כלומר הרי אף פה אהרן לא ידבר כי אם כאשר אני אהיה עמו, כי נודע אשר הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית והוא כי זה הכח וההשפעה אשר נתן הקב"ה אז בעת הבריאה לכל העולמות להתהוותם, זה הכח אינו נפסק, ומיום הבריאה ועד סופה תמיד הקב"ה בחסדיו משפיע זה הכח והאור וההשגחה ההוא לכל העולמות וכמו שאמר דוד (נחמיה ט', ו') ואתה מחיה את כולם. כי הוא מחיה ומהוה את כולם תמיד בכל רגע ורגע, ואלמלא יצוייר העדר שפעו וחיותו מכל הנמצאים שבעולם אף רגע כמימרא היו כל העולמות כלא היו, והיו לאפס ואין כמו קודם הבריאה. ועל כן גם עם פה אהרן המדבר אנכי צריך להיות עם פיהו, ואהיה עם פיך ועם פיהו ויתקדש שמי עוד ביותר ויותר כי חלילה לא יכבד להקב"ה שידוד המערכה ואך שלא יעשה זאת בכל עת, עבור הבחירה שבידי אדם כי אם תמיד יראו שידוד המזלות וכוכבי שמים לעובדי ה', יטיבו הכל מעשיהם לצורך טובתם, ונמצא עשיה שלא לשמה והבחירה בטלה, ועל כן לא יעשה ה' זאת תמיד. ולא כן במצרים כי הוצרך לשידוד המערכה להכותם בעשר מכות הם ואלהיהם על כן גם זאת עשה להשיח אלמים ומדברים, כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:17:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:17:1)

**ואת** המטה וגו' אשר תעשה בו וגו'. גם זה תשובה לטענות משה שאמר כי לא יוכל לעשות הדבר הזה לגודל קטנות ערכו וכבידת פיו ואמר לו כי תקח משל מהמטה שאינו יכול לעשות בעצמו שום דבר כי (ישעיה י', ט"ו) היתפאר הגרזן על החוצב בו וגו', רק אתה העושה בו כל דבר אשר תצטרך ובפרט במטה הזה שתעשה האותות וכי הוא יעשה איזה אות הלא אתה הוא העושה פלא, וכן אתה אף אם קטן אתה בעיניך וכי אתה תעשה איזה דבר הלא אני הוא העושה על ידך ומי יאמר לי מה תעשה הלא אני גוזר ומקיים. וכן זה שאמר לו למעלה מזה בידך ויאמר מטה גם כן רמז לו על הדבר הזה כי אמר לו מִזֶה שבידך תַּראה להם כי אני ה' העושה הכל ואתה אינך כי אם כמו המטה עושה ביד המניפו ועל כן ודאי יאמינו שיכול להיות על ידך.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:18:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:18:1)

**וילך** משה וגו' ואשובה אל אחי וגו'. ולא אמר לו כלל מה שנתראה אליו ה' ומה שאמר לו, כי לא חפץ להתפאר לפניו ולספר לו גדולתו, גם פן יכאב לבבו על זה כי גיורא עד עשרא דרי וכו' כמאמר חז"ל (סנהדרין צ"ד.) בפסוק (שמות י"ח, ט') ויחד יתרו וגו', ועל כן העלים כל זאת מאתו וגם להגיד שבח יתרו כי אף שלא ידע מדבר ה' הניחו לילך לראות את אחיו, גם כי בטוח היה במעלת משה שלא יעשה דבר כי אם בהשכל ובדעת ואת שהוא מן הצורך.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:19:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:19:1)

**ויאמר** ה' אל משה במדין לך שוב מצרים. אף שכבר אמר לו בהראות אליו בסנה שילך מצרימה מכל מקום לא קבע לו זמן רק שאמר לו לכה ואשלחך וגו' כלומר כאשר אשלח אותך תלך (ובזה מתורץ, כפל אומרו לכה ואשלחך) ועל כן אמר לו במדין לך שוב מצרימה כי עתה הגיע העת והעונה לגאלם ועל כן כבר מתו כל האנשים המבקשים את נפשך שירדו מנכסיהם כמאמר חז"ל (נדרים ס"ד. ושמות רבה ה', ד').


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:20:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:20:1)

**ויקח** וגו' אשתו וגו'. חז"ל אמרו (מכילתא מובא בילקוט רמז קע"ד) שפגע בו אהרן על הדרך ואמר לו על הראשונים אנו מצטערים וכו', והחזיר אשתו ובניו וכו' ועל כן נאמר אחר שילוחיה וכו', ולהבין דעת משה מתחילה, נראה שזה מעיד על גודל אמונתו ובטחונו בה' אלהיו, כי אף שידע שלב פרעה עליו מכבר להורגו, ובודאי מהראוי שעל כל פנים יחזור אליו יחידי בלא אשה ובנים כי למה לו להכניסם בסכנת מות וביותר שהיה עמו גרשום שהיה בתנאי לעבודה זרה כידוע (מכילתא יתרו א', א'), וקרוב שיפגע פרעה בו על כל פנים, ואף על פי כן גבר חסדו ואמונתו בה' לחזור למקום שנתחייב שם מיתה, עם אשתו ובניו בלי שום מורא ופחד.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:21:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:21:1)

**ויאמר** ה' וגו' בלכתך וגו' ראה כל המופתים וגו' ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח וגו'. ולכאורה צריך להבין מה שאמר לו כאן שיחזק את לבו ולא ירצה לשלח מה נפקא מניה עתה בזה, ואולי לצד שאמר לו ראה כל המופתים אשר שמתי וגו' ועשיתם לפני פרעה ופן יקשה למשה למה יצרך עשיית כל המופתים וכי במופת אחד לא די שיגרשנו מן הארץ כי מי ראה מלחמת ה' וילחם בו ועל כן אמר לו אני אחזק את לבו, וה' הוא העושה כל, ויכול כל דבר להיות. גם הוא נותן כח ברשעים לקבל פורענותם כמאמר חז"ל (לסנהדרין ק':) ובזה ממילא יחזק לבו. ועוד אפשר לומר כי כוונת הכתוב הוא כי על ידי המופתים יחזק לב מצרים באומרם תבן אתה מכניס לעפריים וכו' כמאמר חז"ל (שמות רבה ט', ז').


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:22:1)

**כה** אמר ה' בני בכרי ישראל. נתתי אל לבי להבין טעם לקריאת ישראל בשם בכור, והנראה כי צרופי א"ב הנה נזכר בדברי רבותינו בגמרא (שבת ק"ד.) שהם א"ת ב"ש וא"ל ב"ם ואח"ס בט"ע וכו' ועוד נמצאים הרבה מהן בסוד הרל"א שערים המבוארים בפרדס בסופו ונמצא צירוף הא"ב בצירוף אי"ק בכ"ר גל"ש וכו' וכל אלה רומזים על שמותיו של הקב"ה הקדושים הנוראים איך כל צירוף וצירוף מתגלגל ברל"א שערים פנים ואחור כמבואר בפרדס הקדוש שם. והנה צירוף אי"ק בכ"ר הנזכר הנה אי"ק רומז על שמותיו של הקב"ה בזה האופן, כי הא' ודאי שמורה על הקב"ה כי הוא במספר אחד ורומז על יחידו של עולם, גם אל"ף הוא אלופו של עולם גם אל"ף הוא פלא שרומז על פלא העליון, גם א' נכתבת יו"ד למעלה יו"ד למטה ו' באמצע ומספרה כ"ו כמספר שם הוי"ה ברוך הוא. והיו"ד גם כן מורה על הקב"ה כי היא אות א' משם הוי"ה ברוך הוא גם רומזת לעשר ספירות בלימה הנזכר בספר יצירה (פרק א' משנה ג') שבהם נעלם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם גם היא אחד שבעשיריות ורומזת כמו האל"ף על הא'. והק' מורה גם כן על שמו יתברך כי נודע אשר העשר ספירות הנזכרים שבהם יחודו ואחדותו עבור האחדות האמיתי הם מתיחדין ונכללין כל אחד בחבירו עד שבכל אחת מעשי כולם ובין הכל הוא ק' בסוד מאת אדנים, גם הוא האחד שבמאות ורומזת כמו האלף כנזכר. וזה נרמז באלף בית הלז לומר כי הא' והי' והק' כולם רומזים לראשון לראשונים לאדון יוצר כל, וכל זה רומז אל בחינת הכתר עליון הנקרא פלא שהוא מופלא ומכוסה ונעלם ומתיחד בתקות זוהר חוט אין סוף ברוך הוא וכו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:2
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:22:2)

**והנה** אור הנפלא ומכוסה הזה לרוב פלאות אורו שאין העולם יכול לסובלו בשום אופן אינו מתגלה ומאיר לעולם כי אם על ידי בחינת מדת החכמה, כי הכתר אף שנקרא ראש עם כל זה הוא ראשון לראשונים כאמור כי הוא בסוד הנעלם והוא טמיר וגנוז ומאיר לעולם על ידי בחינת החכמה שגם היא נקראת בבחינת הראש ראשית חכמה כי היא הראשית להתגלות אור אין סוף ברוך הוא על ידי בחינת הכתר הנעלם בה כמו שמובא בכוונות האר"י ז"ל (בכוונת ראש השנה עיין שם). והחכמה היא בחינת מרכבה אל הכתר כי אור הכתר שורה עליה ומתגלה על ידה. ונודע אשר בכל מקום השראת אור קדושתו יתברך על איזה דבר נקרא זה הדבר מרכבה כמאמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ח) רכב אלהים רבותים וכאשר אמרו חז"ל (בראשית רבה מ"ז, ו') אמר ריש לקיש האבות הן הן המרכבה שנאמר (בראשית י"ז, כ"ב) ויעל אלהים מעל אברהם, (שם ל"ה, י"ג) ויעל מעליו אלהים, (שם כ"ח, י"ג) והנה ה' נצב עליו וכו' עד כאן.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:3
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:22:3)

**ונראה** שעל כן נקרא זה בלשון מרכבה, כי החכמה הוא בסוד בכֹר כמאמר הכתוב קדש לי כל בכור וידוע אשר הקדש הוא בסוד החכמה שעל כן נקרא השבת קדש שהוא קדש מעצמו שמאיר בו בחינת אבא סוד החכמה מה שאין כן ימים טובים שנקראים מקרא קדש לפי שהם באימא, שהקדש שהוא אבא נעלם בתוכה כידוע מכוונות האר"י ז"ל. וגם כי הבכֹר נקרא ראשית בסוד (שמות כ"ג, י"ט) ראשית בכורי אדמתך, וכל בחינת הבכורים כולם הם בבחינה הראשית כמו ראשון לרחם אשה או בהמה או ראשית פרי האדמה הנקרא ביכורים והכל כי הם בסוד החכמה הנקרא ראשית חכמה, וטעם שהחכמה הוא בסוד בכֹר מפני שהם השניה לאותיות אי"ק המורים על בחינת הכתר והשניים אליהם שהם בכר מורים על בחינת החכמה ועל כן נקרא החכמה בכֹר והוא עיקר הראשית והראשון להתגלות כי אור הכתר הוא טמיר וגנוז, ובכֹר הוא אותיות רכב מפני שהוא המרכבה להשראת אור הכתר ועל כן כל מקום השראת קדושתו נקרא מרכבה שהוא שורש רכב אותיות בכר סוד החכמה והיא המרכבה אל אור הכתר והבן. ועל כן אמרו חז"ל (בבראשית רבה א', י') למה נברא העולם בב' שהוא לשון ברכה, כי העולם בכללו נקרא מרכבה אליו יתברך כמו שאמר הכתוב (ישעיה ס"ו, א') השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכו' לצד שהוא משרה שכינתו בעולם הזה כמאמר חז"ל (במדבר רבה י"ג, ו') מן היום שברא הקב"ה את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים. וזה רכב אותיות ברך ועל כן נברא בב' שהוא מספר השני לאי"ק בחינת בכֹר שהוא אותיות ברך לשון ברכה כאמור, וזה שאמר הכתוב קדש לי כל בכֹר כי קדש פירוש זמן לי בחינת הבכֹר שיהיה קדש ומזומן למעני שאשרה אור קדושתי עליו והוא יֵעָשֶה מרכבה אלי.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:4
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:22:4)

**והנה** ישראל נודע שהם בבחינת החכמה כי ישראל הוא אותיות לי ראש שהם בבחינת ראשית חכמה וגם נאמר (ירמיה ב', ג') קודש ישראל לה' ראשית תבואתה. הרי שנקראים קודש וראשית שכל זה בחינת החכמה הוא, ועל כן אמר הכתוב (תהלים פ"ט, כ"ח) אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ. כי הם בבחינה הראשית שהוא בחינת בכֹר ועל כן הם ראשונים ועליונים על כל העמים כבחינת הבכֹר שהוא הראשון והגדול להאחים. ואפשר זה רמז אב א' לאב וב' לבן כי א' הוא אי"ק הראשון לראשונים וב' בכ"ר שני לו, ולזה אמר הכתוב בני בכרי ישראל, כי ישראל לצד שהוא בני ממילא בכרי הוא שני אלי ומכל שכן שבלי זה בכֹרי ישראל, כי ישראל הוא לי ראש שהוא בחינת הבכֹר ראשית חכמה שנאמר בו קדש לי כל בכֹר, ומי אשר יעמוד נגדו כי הלא כאשר בכֹר אתנהו הרי הוא עליון למלכי ארץ קדש ישראל לה' ראשית תבואתה וכל אוכליו יאשמו רעה תבוא עליהם.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:5
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:22:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:22:5)

**ובזה** אפשר לומר רמז בפסוק (איוב ל"ז, ו') כי לשלג יאמר הֶוֵא ארץ. כי העולם בכללו נחלק על שני חלקים, שהם השמים ושמי השמים וכל צבאם, והארץ וכל אשר עליה. כי כל העולמות העליונים נכללין בכלל השמימה, והעולמות התחתונים לכולם יקרא ארץ אף ששבעה ארצות המה כמו שאיתא (בספר יצירה נזיקין משנה ד') מכל מקום בכלל יקרא ארץ ובכל לשון הכתוב לא מצינו כי אם שמים וארץ לא יותר. והנה הכתוב אומר (ישעיה ס"ו, א') השמים כסאי והארץ הדום רגלי, כי השמים שהם עליונים הם המרכבה הראשונה להשראת גילוי אלהותו יתברך והארץ היא כמו מרכבה למרכבה להשראת אלהותו יתברך וזה הוא במי שזוכה לחבר הארץ לשמים שיהיה נשקי ארעא ורקיע אהדדי על ידי תורה ומצוות ומעשים טובים לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא. כי הארץ וצבאיה בכללה נקראת על שם השכינה ששוכנת בתחתונים ונאמר (שמות כ"ה, ח') ושכנתי בתוכם כנודע ליודעים ועל כן עשיה גימטריא שכינה וכאשר כתבנו כמה פעמים על פסוק (ויקרא כ"ה, כ"ג) והארץ לא תמכר לצמיתות, ומתורגם לפסיקת עלמין. כי מי שנדמה לו שאלהים הוא בשמים והוא על הארץ, ואינו משים לבו לקרב הארץ וכל אשר בה, להשמים שמים לה' בכל הדברים הנעשים לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא, הוא פוסק העולמות זה מזה עולם התחתון מעולם העליון, והזהיר הכתוב והארץ לא תמכר לצמיתות ותרגומו לפסיקת עלמין ח"ו לפסוק העולמות זה מזה. וכשאדם מחבר ארץ לשמים נעשה הארץ וצבאיה כמו מרכבה למרכבה לאלהותו יתברך, והוא על דמיון בחינה השלישית מאור קדושתו יתברך וראוי לכנותה על שם גל"ש שהוא השלישי בא"ב של אי"ק בכ"ר גל"ש והוא אותיות שלג, וזה אמר הכתוב (איוב ל"ז, ו') כי לשלג יאמר הֶוֵא ארץ כלומר הקב"ה אומר שהארץ יהיה נעשה בבחינת השלג שיהיה מרכבה למרכבה לאלהותו יתברך כדבר האמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:23:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:23:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:23:1)

**הנה** אנכי הורג את בנך בכורך. עיין ברש"י ז"ל שכתב היא מכה אחרונה ובה התרהו תחילה וכו', וגם להבין אומרו בזה בלשון יחיד בנך בכורך, ובאמת כל בכורי מצרים נלקו אף בכורי בהמה. ואפשר כי חפץ הקב"ה לרמז לו טרם צאתו לדרך, בדבר המילה שלא מל את בנו, בכדי שלא יקראנו אסון על הדרך כי השטן מקטרג בשעת הסכנה. ולזה אמר לו בלשון יחיד הורג את בנך וגו' לרמז לו על בנו ממש. ואמר בכורך כי כן מבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל (לקמן כ"ד) שגרשום לא היה נימול, שלא הניחו יתרו, ואליעזר היה נימול עיין שם. ומשה רבינו לא הבין בזה, ועל כן תיכף נאמר ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש וגו', ואמר ויפגשהו ה' בשם הוי"ה הרחמים, כי ברחמים היה שרמז לו עוד על הדבר הזה במה שבלעו מראשו ועד אותו מקום וכו' כפירוש רש"י.


###### Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:30:1
[Be'er Mayim Chaim, Exodus 4:30:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Exodus/r/4:30:1)

**וידבר** אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה וגו'. פירוש שבכל דיבור ודיבור אמר זה הדבר אשר דיבר ה' אל משה, להודיע שזה דבר ה' אל משה ולא לו, לגודל אמיתתו וענותנותו.