## Be'er Mayim Chaim, Genesis

###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:1:1)

**וישא** יעקב וגו' והנה עשו בא וגו' ויחץ את הילדים וגו'. להבין מפני מה תחילה לא עשה כן לסדר הילדים ואמם זה אחר זה, רק סתם ויחץ את העם אשר אתו וגו' לשני מחנות, ומה ראה כאן לסדרם כך. והנראה על דרך שאמר יהונתן בן שאול לנושא כליו בעת עוברו אל מצב הפלשתים (שמואל-א י"ד, ח'-י') הנה אנחנו עוברים אל האנשים ונגלינו אליהם אם כה יאמרו אלינו דומו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם ואם כה יאמרו עלו עָלֵינו וְעָלִינו כי נתנם ה' בידינו וגו' ופירש רש"י אם כה יאמרו דומו וגו' שעתם מצלחת ולבם רם עליהם ואם כה יאמרו עלו עלינו פחד הקב"ה בלבם ויראים לזוז ממקומם וכו' ובודאי נתנם ה' בידנו. ולזה נתן יעקב עיניו ולבו אם כשיראו זה את זה לא ירצה עשו לבוא לקראתו וימתין עד בא יעקב אליו סימן טוב הוא שחתת אלהים עליו וירא לגשת ואין לו להפחד ממנו, אבל אם גם אחר ראיית פניו יבוא לקראתו ח"ו אין זה סימן טוב. ובאמת כי לא הכניע את עשו עד אחר כל השתחויות שעשה, שבזה היפך מדת הדין לרחמים כנזכר בדברי רבותינו ז"ל (בראשית רבה ע"ח, ח'). כי הוא לא השתחוה ח"ו לעשו הרשע רק לשכינה ההולכת לפניו כמו שאיתא בזוה"ק (פרשה זו קע"א:). ובזה הכניע את עשו והכניס מורך בלבבו לירא מפני יעקב. אבל עד ההשתחויות לא נכנס עדיין שום מורא בלב עשו ממנו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:1:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:1:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:1:2)

**ולזה** אמר הכתוב וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ד' מאות איש. שעיקר לזה נשא את עיניו לראות אם ימתין עשו עד בואו אצלו או יבוא נגדו. אבל וירא והנה עשו בא נגדו ות' איש עמו כלומר שגם הם עושים כמעשהו לגשת מול המלחמה ולא פחדו ולא רעדו כלל לעמוד איש נגדו להיות נשמטין ממנו אחד אחד כדרך שעשו באחרונה. ועבור זה נתיירא יעקב מאוד כשראה שלא נפל עליהם פחד חרדת אלהים בעת ראות פניו על כן תיכף ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל בכדי להציגם מול המלחמה בסדר אחרון אחרון חביב והוא עבר לפניהם לומר שילחם בו תחילה כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ולזה אמר הכתוב,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:3:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:3:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:3:1)

**והוא** עבר וגו' וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו. ולכאורה הלא עשו היה בא לקראתו והיה לו לומר עד גשת אחיו אצלו, ואמנם כי מיד שהשתחוה שבע פעמים הנזכרים אז פחד ומורא אלהים עלה על לב עשו וירא לגשת עוד ונשאר עומד במקומו ואדרבה עוד נהפך עליו לאוהב שאפילו במקומו לא ילחם עמו והוא אומרו עד גשתו עד אחיו שהוא גש עד אחיו ולא אחיו גש כי פחד אלהים היה עליו מלגשת אצלו. ולזה,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:4:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:4:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:4:1)

**וירץ** עשו לקראתו וגו'. כי עשו בעיניו ראה דבר פלא אשר תחילה לא היה יכול לזוז ממקומו לגשת לקראת יעקב כאמור ועתה מיד כאשר נהפך לאוהב הותרו אגודת מוטו וצעדו רגליו לרוץ לקראת יעקב אמר ודאי זה רצון בורא עולם שלא יעזבנו בידי ומה אוכל לעשות ועל כן וישקהו ואמרו חז"ל (כאן ברש"י מספרי בהעלותך ט', י') אמר רבי שמעון בר יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו. כי אחר שראה את כל המעשים שמתחילה לא היה יכול לזוז ממקומו כי אם עתה באהבתו אותו רץ כדרכו. אמר בודאי רצון כל יכול להיטיב ליעקב וחבקו ונשקו בכל לבו. וגם לדעת הסוברין שם בהיפוך שלא נשקו בכל לבו, הוא לאשר ראה חשיבתו בעיני המקום מה שאין כן הוא שנאמר בו (מלאכי א', ג') ואת עשו שנאתי. על כן חרה לו ונפלו פניו כעין קין והבל כאשר התקבל מתנת הבל ואל קין ואל מנחתו לא שעה. שבעל כורחו נשקו כי ראה שה' אלהיו עמו אשר לא יבושו קוויו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:5:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:5:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:5:1)

**וישא** את עיניו וירא את הנשים וגו'. הרמב"ן ז"ל מקשה למה לא השיבו יעקב כי אם באחת שהוא שאל על הנשים ועל הילדים והוא לא השיבו כי אם על הילדים. ומה שנראה לי הוא כי הנה ודאי ידע עשו שאלו נשיו וילדיו רק כשראה לפניו תיכף השפחות וילדיהן שהיו ראשונים עליהן שאל מי אלה לך כי הלא אבינו יצחק לא צוך רק ולקחת מבנות לבן אחי אמך ולא משפחות לבן ועל זה השיבו הילדים אשר חנן וגו' כי הנה רחל עקרה היתה ולא נפקדה בבנים כי אם על ידי בלהה שפחתה כמאמרה (לעיל ל', ג') ואבנה גם אנכי ממנה כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"א, ז') שאמר לה יעקב זקנתי הכניסה צרתה לביתה וכו'. וכאשר אמרה אחר כך (שם שם, ו') דנני אלהים וגו' ופירש רש"י דנני וחייבני וזיכני כלומר מתחילה היה מדת הדין מתוחה כנגדי מלהוליד ואחר כך זיכני על ידי הכנסת צרתי לביתי (ומכל שכן על פי המבואר בדברי מרן הרב האר"י ז"ל שרחל לא היתה יכולה להוליד עבור שלא היה לה ה"א בשמה ונתנה את בלהה ליעקב ולקחה מאתה ה"א אחת משני ההי"ן שבשמה עיין שם) ועל כן היה מוכרח יעקב לישא את בלהה שפחת רחל. ואחר כך גם לאה כשפסקה מלדת נתנה שפחתה לאישה. ולזה אמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך כי אלהים מדת הדין היה מעכב מהיות לי בנים ועל ידי השפחות חנני אלהים והנם לפניך. ולזה אמר הכתוב אחר זה,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:6:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:6:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:6:1)

**ותגשן** השפחות הנה וילדיהן. שתיבת הנה לכאורה מיותר, ואמנם שהוא מורה על המדבר בעדם כי עליהם שאל ואומר שהנה וילדיהן השתחוו, ובזה נכון את אשר ראוי לדקדק מי הרשה להם להשתחוות לו בלתי דעת בעליהם יעקב ולא מצינו שיעקב יצוה להם זאת. ואכן לצד שהוא שאל עליהם, ובזה דרך העולם כשמלך או שר גדול וחשוב שואל על איזה איש מי הוא, שהאיש ההוא כורע ומשתחוה לו כנראה שמחזיק לו טובה על אשר נתן דעתו עליו, וכן כאן לפי ששאל על השפחות וילדיהן לכך ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין. ולזה אמר הכתוב להלן,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:7:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:7:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:7:1)

**ותגש** גם לאה וילדיה וגו'. מלת גם מורה שהמה לא עשו כי אם מחמת שכבר עשו השפחות על כן נגשו גם המה לעשות כן אבל הם בעצמם לא היו עושין כן והוא מחמת כי עליהן לא שאל ואין מהמוסר שיעשו דבר בלתי שאלת יעקב אך מחמת שכבר השתחוו השפחות אז גם זה אינו מדרך ארץ שלא ישתחוו המה גם כן. ואולם גבי יוסף ורחל לא נאמר גם כי אם ואחר נגש יוסף ורחל כי השתחויה זו כוונה אחרת היה בה שלא יסתכל בזיו תואר פני רחל שלא יתלה עיניו בה כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"ח, ט') שמכאן זכה יוסף לברכת עלי עין.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:8:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:8:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:8:1)

**ויאמר** מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. לכאורה לשון הכתוב הוא כתרתי דסתרי כי המחנה הזה משמע המחנה שהם עומדים אצלו לנוכח, ואשר פגשתי משמע שכבר פגש אותה ואין עתה לפניו. ואמנם הנה נודע מאמר חז"ל (בתנחומא ריש פרשה זו) שהמלאכים ששלח יעקב אצל עשו, עשו עצמן כשני ראשי גייסות ונפלו על עשו והכהו והוא אומר להם הניחוני שבן בנו של אברהם אני הוסיפו להכותו וכו' עד שאמר להם אני אחי יעקב אמרו לו אתה הוא אחי יעקב אהובינו, לכבודו ולאהבתו אנו מניחין אותך וכו' עד כאן. ולדבריהם ז"ל אפשר ירמז הכתוב בתחילת שליחתן באומרו אל עשו אחיו כלומר שיתנהגו עמו כראוי לעשו והוא להכות ולפצוע עד אשר יאמר אחיו שהוא אח ליעקב ואז יניחוהו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:8:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:8:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:8:2)

**והנה** עשו עיניו ראו ב' הפכים בנושא אחד כי המלאכים באו והכוהו פצעוהו ונראה שיעקב בא במלחמה עמו ואחר כך ראה מנחה ודורון אליו באהבה וחיבה, כדורש שלום. והוא לא ידע שיעקב הכין עצמו לשני הדברים למלחמה ולדורון. ואמר בדעתו כי אחת משתי אלה אמת מדעת יעקב והשני סיבה מאת ה' הוא. והוא, או שיעקב שלח הדורון לשאול לו בשלום ויודע המחשבות ידע שלא יתפייס עשו בזה ולא יועיל זה לשכך כעס וחימה מאתו ועל כן שלח לו מלאכים להכותו ולהפחידו בקול תרועת מלחמה. או להיפוך, שיעקב שלח המלאכים ובהם בטח שיעזרו לו ורצונו להלחם עמו ואין צר לו שמא יהרוג את אחרים. רק הקב"ה וברוך שמו עשה זאת למען טובת עשו שלא יהרג במלחמה, או למען צער יצחק אבינו בהריגת בנו, והראה לו דמות מנחה ודורון בכדי שיהפך לבב עשו אל יעקב באהבה ולא יבואו כלל למלחמה ויבואו שניהם שלימים אל יצחק אבינו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:8:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:8:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:8:3)

**ואמנם** הנה המלאכים האלה אחרי הכותם לעשו שבו אל יעקב כנאמר וישובו המלאכים אל יעקב ואז כשבא עשו לקראת יעקב כבר היו המלאכים אצל יעקב כי המה היו שלו מהמחנות מלאכים שליווהו מחוץ לארץ. ומאחר שגילה הקב"ה את עין עשו לראותם בעת שליחותם עבור טובת יעקב הנה הגם הלום ראה אותם אחרי ראותם בדרך ובזה החליט בדעתו כי ודאי יעקב שלח המלאכים מול המלחמה ואין הדורון מאתו. ואך כשראה השתחויות יעקב עם נשיו וילדיו וכי קורא עצמו עבד לפניו כנאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך הבין שגם הדורון מאתו הוא, ולא היה יכול למצוא הדרך האמת איזה הוא של יעקב ואיזו אינו. (או אפשר נפל בדעתו כי שניהם של יעקב הם והאחד עיקר והשני לרווחא דמילתא ולא הבין איזהו העיקר ליעקב). ולזה שאל לו ויאמר מי לך פירוש איזה הוא שלך (ולדרך השני יאמר איזה הוא שלך שהוא העיקר בעיניך והכל אחד) אם כל המחנה הזה שהוא מוליכי המחנה כפירוש רש"י שזה הוא לפנינו או אשר פגשתי אלו המלאכים שפגשתי שם בדרך שהכוני פצעוני. (ולדברי רבותינו ז"ל (בראשית רבה ע"ח, י"א) שדרשו שכל המחנה הזה פירוש על המלאכים שראה, יאמר או כל המחנה הזה המה המלאכים שהם עתה לפנינו, או אשר פגשתי הוא המנחה שכבר עבר הרבה מן המנחה כי היה ריוח בין עדר ובין עדר והרבה עדרים היה והבן). ולזה השיבו ויאמר למצוא חן בעיני אדוני, כלומר כי הכל שלי והכל בשביל למצוא חן כי גם שליחות המלאכים לא היה כי אם בשביל אהבת האחוה כשתאמר שאחי אתה יניחוך וזה מורה על שלימות אהבת האחוה ומכל שכל הדורון הזה, שהוא באהבה כי אני רוצה באהבתך.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:9:1)

**ויאמר** עשו יש לי רב וגו'. חז"ל אמרו (שם) יש לי רב מכות וכו' ולכאורה לא יובן מה תשובה זו כאן, ונראה שדבר אחר כיוונו בזה והוא שאמר ליה עשו ליעקב אם הייתי רוצה להכותך דרך מלחמה יש לי רב מכות המה כתות החיצונים והקליפות שמסטרא דיליה שהמה מוכנים בשליחתן לדבר רע להכות ולפצוע כי זה חשקם ותאותם מעודם לרע ואגב רמז לו לשלוח השטן משחית אחד הנקרא רי"ב, שעליו נאמר (תהלים ל"ז, ל"ב) צופה רשע לצדיק ומבקש וגו' (כמו שמובא בסידור האר"י ז"ל בכוונת המזוזה עיין שם היטב) והוא תחת יד עמלק והוא שהטעה את שאול המלך כשבא עד עיר עמלק להלחם נאמר שם (שמואל-א ט"ו, ה') וירב בנחל ירב אותיות רי"ב שהטעה אותו לדמות מלחמת עמלק להורג נפש מישראל שצותה התורה להביא עגלה ערופה בנחל. וזה שאמר יש לי רב כאילו אמר יש לירב לומר כי אם הייתי רוצה לבוא ברי"ב וקטטה עמך יש לי רי"ב הזה שמוכן לפורעניות. ואך כאשר פתחת בשלום ורצית באהבתי והכל עשית למצוא חן בעיני להיות שלום בינינו הנה יהי לך אשר לך כלומר הדבר אשר הוא לך יהי שלך לעולם ויתקיים בך.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:9:2)

**גם** יאמר יהי לך אשר לך. ואמרו חז"ל (שם) כאן הודה לו על הברכות ולכאורה מנין יצא להם זה, ואמנם שפרשוהו שאמר יהי לך אשר לך כלומר יהי זה שלך כי באמת אשר לך הוא שאפילו יבוא לידי שלך ממש הוא כי מה שקנה עבד קנה רבו ונודע מה שפסק הרמב"ם ז"ל בפרק ז' מהלכות עבדים באחד שנתן מתנה לעבדו ושייר קרקע כל שהוא לא אמר כלום ונשאר הכל תחת יד האדון הן העבד הן הנכסים שלא כתב ליה אלא לחנופי וכו' עיין שם. על כן יהי לך אשר לך כי הכל שלך הוא. ומוכח מזה שכאן הודה לו על הברכות וזה הוא המילתא טבא שאמר חד מעמא דארעא לפני ר' יהושע (בראשית רבה ע"ח, י"ב) שאותן הדורנות שנתן יעקב לעשו עתידין להחזירם למלך המשיח שנאמר (תהלים ע"ב, י') מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מנחה יביאו אין כתיב אלא ישיבו וכו' כי באמת המתנה אינה שלו ולא קנתה לו כלום ורק לחנופי אמר ליה וחונפין לרשעים בעולם הזה כמאמר חז"ל (סוטה מ"א:) אבל לעתיד לבוא אם ירצה ה' שתעבור החנופה, ואמת מארץ תצמח (תהלים פ"ה, י"ב) אז ישיבו המנחה לאשר לו הוא. או אפשר שכך אמר לו הלואי יהי לך אשר לך ולא כולו שלך, ששלי ושלך שלך הוא כי מה שקנה עבד קנה רבו כאמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:9:3)

**גם** ירמוז באמרו יהי לך אשר לך. למה שידוע מכתבי קודש מרן האר"י ז"ל שאור מדת הבינה הידוע נקראת יובל ששם דרור וחירות מבלי נגוע בקצהו מאחיזת החיצונים לא מניה ולא מקצתיה כי שם שער הנו"ן שהוא יובל וחירות ממלאך המות ומשעבוד מלכיות כנודע. ועל כן באדם צדיק שהשיג בחינת נשמה והוא הנלקחת מעולם הבריאה ששם בחינת הבינה. אין שום אדם רע יכול להתגולל עליו ולשלוט בו כי שם משומר ממגע נכרי וזר לא יקרב אליה כי קודש הוא לה', וזה היה מפלת המן הרשע שרצה לאחוז בסבך בקרן מקום גבוה כאשר הביט שורש נשמת מרדכי שהוא מרי דכיא נקי וזך מכל סיג ופסולת מקום שער החמשים רצה לעלות אחריו בסולם ועשה עץ גבוה חמשים אמה זה לעומת זה להזיק למרדכי הצדיק ומשם נפל ונהרג כי אור הלזה שורפת ומכלת כל הקוצים והחוחים הסובבים את השושנה ומנערת את רשעי ארץ. ולזה אמרו חז"ל (חולין קל"ט:) המן מן התורה מניין שנאמר (בראשית ג', י"א) המן העץ וגו' ולכאורה זה פלא. ואמנם כי שאלו היכן מרומז מפלת המן בתורה מאין בא מפלתו כך בפתע פתאום ואמרו המן העץ וגו' כי זה נאמר עליו המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת כי שער הנו"ן טמור וגנוז ונצטוו לבלתי עלות שם ונגוע בקצהו והוא עלה ומשם קבורתו. ואמנם עשו בנו של יצחק היה, וידע שחלילה לו לעלות שמה על כן אמר לו יהי לך אשר לך כי ל"ך היא בחינת החמשים במספרו וזה לך יהיה ואיני רוצה לנגוע שם שלא אכוה בגחלתו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:9:4)

**או** כה יאמר כי הנה בהגיע האור הזה למטה היא שורפת ומכלת כל הקוצים והחוחים אחיזת עשו על כן אמר יהי לך אשר לך פירוש כל האורות המושפעים מבחינת ל"ך שהוא בחינת החמשים יהי לך ויתקיים בך ולא יתערבו בשלי לכלות אותי וכל אשר לי. אבל לא כדבריו כן הוא כי אם ירצה ה' בעת התיקון אור יאיר בכל העולמות מבחינה זו ואז האלילים כליל יחלוף ורוח הטומאה יעבור מן הארץ כנודע לחכמי לב.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:5
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:9:5](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:9:5)

**ועוד** רמז בזה כי נודע מה שכתב הרב ז"ל בליקוטי תורה בפסוק (שמות ג', ד') וירא ה' כי סר לראות שס"ר חושבן עשר הויות ה' חסדים וה' גבורות ורומז שנמתקו הגבורות בחסדים, וידוע אשר בהמתקת הגבורות מתבטלין כל הקליפות. והנה עשו אמר למעלה יש לי רב וכתבנו שם שכיוון על משחית הרי"ב שלו עיין שם. ועל כן היה ירא שלא יצטרף אליו עוד בחינת חמשים. ורי"ב עם חמשים הוא בגימטריא סר עם ב' האותיות. וכאשר יעשה בחינת סר הרומז למיתוק הגבורות יתבטל הרי"ב שלו. ועל כן אמר יהי לך אשר לך שלא יתערב אצלו בחינת חמשים להמתיק הגבורות (ואפשר זה תרגם אונקלוס (שם ז', כ"ז) על אם מאן אתה לשלח אם מסרב את וגו' כי סרב הוא רמז על סר עם ב' אותיות כנזכר ואם אתה תחזק את לבך למאן אף אחר בחינת סר הרומז על המיתוק, הנני שולח מחר ארבה וגו').


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:10:1)

**ויאמר** יעקב אל נא וגו' ולקחת מנחתי מידי וגו'. להבין תשובת יעקב לעשו בזה. נראה על דרך אומרם ז"ל (קידושין ז'.) נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת, ובאדם חשוב מקודשת משום דלקיחת אדם חשוב נחשב לנתינה. וכן הוא בשולחן ערוך אורח חיים (סימן רכ"ג סעיף ה') לענין ברכת הטוב והמיטיב שכשאחד מקבל מתנה מאחר צריך לברך הטוב והמיטיב שהוא טובה לו ולנותן עיין שם. ולזה כאשר אמר לו יש לי רב אחי כלומר ואיני צריך למתנותיך אמר לו אל נא פירוש לא כמו שאתה סובר שבשביל טובתך לבד אני שולח לך המתנה להנהותך במנחתי לא כן כי אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כלומר כי מנחתי הוא במה שאתה תקבל המנחה הרי נחשב לי לנתינת מתנה וצריך אתה לעשות דבר זה בשבילי ולא בשבילך.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:10:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:10:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:10:2)

**גם** יתבאר זה לאשר ביארנו למעלה כי באמת הכל של יעקב כי מה שקנה עבד וכו', לזה אמר ולקחת מנחתי פירוש אף שהוא מנחה שלי אף אחר הנתינה, מכל מקום ולקחת, על דרך (בראשית כ"ב, ל') כי את שבע כבשות תקח מידי שהקיחה מידי תהיה לעד ששלום בינינו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:10:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:10:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:10:3)

**גם** יאמר ולקחת מנחתי וגו'. כי רש"י ז"ל כתב כאן מנחה זו הבאה לראיית פנים, ולפרקים אינה באה אלא לשאילת שלום וכל ברכה שהיא לראיית פנים כגון ויברך יעקב וכו' כולם לשון ברכת שלום הן וכו'. ולזה אמר לו יעקב כי לא כדעתך שאתה סובר שהבאתי לך מתנה למלאות חסרונך שאתה אומר יש לי רב כי רק ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני וגו' כלומר לפי שחביב וחשוב עלי ראיית פניך כראיית פני המלאך ועל כן הבאתי המנחה הזו שבאה לשאילת שלום בלבד ותרצני בראות פניך ולא להנהותך כמצטרך אליה. ועל כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:11:1)

**קח** נא את ברכתי וגו'. כלומר כי מנחה זו היא כמו הברכה הבאה על שאילת שלום בלבד ומנחה זו ברכה נקראת להנאת ראיית פנים. ועל מה שאמרת יהי לך אשר לך כאילו אתה חס עלי מלחסר אותי הנה חנני אלהים וכי יש לי כל. כל מה שהיה לי קודם השליחות כאילו עתה הוא בידי כי אני אל ה' בטחתי שתמיד חונן ונותן לי ואין מחסור ליראיו וכאילו היה תחת ידי ממש. וכבר הארכנו בבחינה הנפלאה הזו במקום אחר מי שזוכה למדת כ"ל שנתברכו בה אבותינו שתמיד היה להם כל ולא מחמת שהיה להם הרבה היה בהם מדה זו כי אנו רואין בעינינו שאין קץ לדברי רוח ואילו יהיה לאדם אלפי אלפים דנרי זהב משתוקק וחומד עוד ליותר ויותר ומשתגע ומתבלבל ממש בחיפושו יומם ולילה עוד ועוד. ואמרו חז"ל (קהלת רבה ג', י') אין אדם מת וחצי תאותו בידו ואמרו (אבות ב', ח') מרבה נכסים מרבה דאגה. אבל מי שזוכה למדת כל הוא דבר אחר שהוא שמח בזה אשר יש לו יותר מעל כל הון כי הוא יודע בטוב אשר ה' עשה לו כל צרכו תמיד, שעל כן אנו מברכין בכל בוקר ובוקר העושה לי כל צרכי ואינה ח"ו ברכה לבטלה ובודאי אמיתיות שה' הוא המכין ועושה לכל צרכי בני אדם וזה שאין לו זה אינו מצטרך לו כי ה' אלהיו הוא היודע יותר איזה מצטרך לו ואיזה אינו. ועל כן הוא שמח בחלקו במה שיש לו, ותמיד יש לו כל כי אין חסר לו שום דבר לצד שאין צריך לשום דבר קודם שרואהו בביתו, ואשר מזמין לו ה' יתברך זה רואה שזה שלו הוא ואל זה מצטרך עתה ולא יותר. וזה אמר יעקב אבינו ע"ה יש לי כל כי איני מצטרך לשום דבר, וממש יש לי עתה כמו קודם שילוח המנחה ודי בזה והארכנו במקום אחר.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:12:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:12:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:12:1)

**ויאמר** נסעה ונלכה וגו'. אמר ב' לשונות נסעה ונלכה על דרך האמור באברהם אבינו (בראשית י"ב, ט') ויסע אברם הלוך ונסוע ואמרו חז"ל (לשון רש"י שם) הלוך ונסוע, לפרקים יושב כאן חודש או יותר וכו'. וכן כאן אמר לו נסעה ונלכה שיעשה בבחינת הלוך ונסוע לפרקים ליתן ריוח בהנסיעה, והכל לטובת יעקב שהוא לא יוכל לילך כל כך. ועוד יותר אמר לו שאעשה למענך אשר ואלכה לנגדך (שמלת לנגדך אין לו פירוש ועיין ברש"י ז"ל, ואמנם אמר שיעשה) כדרך הנוסעים בחבורה אם נסעו הראשונים ורואין שאין זה נוסע אחריהם בשוה חוזרין ונוסעין לנגדו וכן אמר כאן אם אתה תתעכב באיזה עיכוב ואני אתרחק מאתך אז ואלכה לנגדך כדרך המתלוין בדרך אחד והכל אעשה למענך למען נתוועדה יחד. ועל זה השיבו יעקב,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:13:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:13:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:13:1)

**ויאמר** אליו אדוני יודע וגו'. פירוש על דרך הכתוב (משלי י"ב, י') יודע צדיק נפש בהמתו. כלומר מאמירתך זה נראה שאתה יודע כי הילדים רכים ועל כן אני מוכרח לתת ריוח בהנסיעה שלא לנסוע יומם ולילה רק לישב כאן איזה ימים ולנסוע, וכאן איזה ימים ולנסוע. והצאן והבקר עלות עלי, כלומר גם מזה אתה יודע שהצאן והבקר עלות עלי שכל טרחתן לידתן וגדילתן הכל עלי ולפעמים יתגלגל שבחיקו טלאים ישא, על כן אף על זה פקחת עיניך ותבטיח להיות נסעה ונלכה וגם ואלכה לנגדך אם נצטרך. אך אחרי כל זאת קשה לנו ההליכה יחד כי אף אם רק ודפקום יום אחד שארצה לעשות למענך ומתו כל הצאן פירוש חושש אני שימותו כל הצאן. על כן,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:14:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:14:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:14:1)

**יעבור** נא אדוני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי וגו'. פירוש לא שאני אנהוג ואנהל את הצאן כי אם אני אתנהלה כלומר אני אתנהג אחריהם לרגל המלאכה אשר לפני על דרך אומרם ז"ל משל לרועה והצאן לפניו כי דרך הרועה האמת שמנהיג את הצאן לפניו לתת תמיד השגחתו בהם שלא יארע להם איזה תקלה וגם כשהם לפניו הם הולכים כפי יכלתם והוא אחריהם ולזה אמר לרגל המלאכה אשר לפני דייקא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:14:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:14:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:14:2)

**ולרגל** הילדים עד אשר אבוא וגו'. כאן רמז לו שאין ילדי ישראל צריכין שמירה אלא עד היום שיבוא לשפוט את הר עשו אבל מהיום ההוא והלאה הנה נאמר (ישעיה י"א, ח'-ט') ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' ומכל שכן גדולי ישראל שכל הברואים ייראו ויפחדו מהם כנאמר (בראשית ט', ב') ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ. ונאמר (שם א', כ"ו) וירדו בדגת הים.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:15:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:15:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:15:1)

**ויאמר** עשו אציגה נא עמך וגו'. ירמוז על הגרים שיתגיירו מבני בניו וזה אומרו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי שיעלו מן העם אשר אתי להצטרף אליך אבל רק עמך כמו שאתה עתה אבל לא לימות המשיח כי אין מקבלין גרים לימות המשיח כמאמר חז"ל (יבמות כ"ד:).


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:16:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:16:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:16:1)

**וישב** ביום ההוא עשו וגו'. אומרו ביום ההוא יגיד רשעת ושקרנות עשו הרשע כי עד הנה כמה ביקש והפציר בו להתוועד יחד והבטיח לו להתעכב עבורו בכל פעם, ועתה לא רצה ללין עמו אף לינה אחת באהבה ואחוה כדרך האח עם אחיו כי אם תיכף ביום ההוא שב לדרכו הראשון כמקודם ברשעותו ולא למד מדרכי יעקב כלום ואף שראה כמה נפלאות איך שלא נתנו ה' להרע ליעקב ונעשה צוארו שיש כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע"ח, ט') והפציר בו נסעה ונלכה ועתה עשה מעשה הרשעים שאומרים הרבה ואף מעט אינם עושין (בבא מציעא פ"ז.) ושב תיכף ביום ההוא לדרכו ורשעו הראשון.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:17:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:17:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:17:1)

**ויעקב** נסע סכותה וגו'. הגם שעדיין לא נקרא סכותה עד אשר עשה הוא שם למקנהו סוכות כמאמר הכתוב אחר כך על כן קרא וגו', קראו סכותה על שם העתיד. ועוד אפשר רמז בזה כדרך האמור באברהם הלוך ונסוע הנגבה. ופירש רש"י כל נסיעותיו היה לצד ירושלים. כן גם הוא נסע לו לצד ירושלים ובית המקדש הנקרא סוכת דוד הנופלת (עמוס ט', י"א).


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:17:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:17:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:17:2)

**ויבן** לו בית. לכאורה לא בית אחד היה צריך לבנות לד' נשיו ואחד עשר ילדיו. ואמנם שרמז על מאמרם ז"ל (פסחים פ"ח.) לא כאברהם שקראו הר וכו' אלא כיעקב שקרא בית. והוא אומרו ויבן לו בית שתיקן את השכינה בבחינת בית הראוי לדירה מעולה ועל שמו נקראת בית יעקב ועיין בזוה"ק (קע"ב:) פרשה זו.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:18:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:18:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:18:1)

**ויבוא** יעקב שלם עיר שכם וגו'. חז"ל פירשו (בראשית רבה ע"ט, ב') שלם בגופו וכו'. ועוד נראה כי חז"ל (לשון רש"י שם) אמרו בפסוק (בראשית כ"ה, כ"ו) וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב הקב"ה קרא שמו יעקב (עיין בראשית רבה ס"ג סוף אות ח') דבר אחר אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב וכו' עד כאן. ולכאורה לדעת האומרים הקב"ה קראו יעקב צריך לדעת מפני מה לא קראו אביו בשם ומה נשתנה הוא מעשו שלזה קרא לו שם ולזה לא. ואמנם באמת אלו ואלו דברי אלהים חיים ולא פליגי כלל כי הנה יצחק קראו תיכף שם הזה על שם אחיזת העקב אך לא קראו כי אם עקב לבד המורה על אחיזה העקב ואך הקב"ה לא רצה בזה לבד כי הוא מורה רק על עקב וקץ וסוף, ובתחילה כלל כלל לא, והוסיף לו אות אחת וקראו יעקכ ויו"ד הוא הרומז על המחשבה התחילה ורומזת אל שם ישראל שהוא לי ראש שיטול יעקב גם בתחילה (ועיין מה שכתבתי למעלה בפסוק (ל"ב, כ"ט) לא יעקב יאמר עוד שמך).


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:18:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:18:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:18:2)

**ואכן** זה היה רק בדעת הקב"ה אבל עשו לא רצה להודות על זה ואמר (בראשית כ"ז, ל"ו) הכי קרא שמו יעקב ויעקבני וגו', לומר כי אין קריאת השם כי אם על שם עקבה על שם הסוף כפירוש רש"י שם. ואמנם עתה אחרי שהודו לו על הברכות הוא ומלאכו וקראו בפירוש ישראל על שם הראשית ועל שם שנטל הברכות בשררה ולא בעקבה כמאמר חז"ל שם (לשון רש"י, ועיין בזוה"ק חלק ג', מ"ה.) אז ודאי אין השם על שם עקבה כי אם יעקב ביו"ד על תחילת המחשבה ועד עולם. ועל כן אמרו חז"ל (בראשית רבה ע"ח, ג') לא שתעקר שם יעקב ממקומו כי באמת בשם יעקב מרומז גם כן שם ישראל ביו"ד שבראשו. וזה אומרו ויבוא יעקב שלם עיר שכם שבא בשם יעקב בשלימות ביו"ד בשררה ונחת ואין אחד פוצה פה ומצפצף רק כולם הודו והמליכו ואמרו כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל ולא יקרא לו עוד עקב בעקבה כי אם יעקב שלם כדבר האמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:18:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:18:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:18:3)

**בבֹאו** מפדן ארם. זה איני יודע מה מלמדנו ועיין ברש"י ז"ל, ואולי כי בא לספר גדולת יעקב כי הנה אמו שלחתו לפדן ארם ולא אמרה לו רק עד שוב אף אחיך ממך וגו' (בראשית כ"ז, מ"ה), ועתה נתהפך שאחיו יצא לקראתו ונעשה לו אוהב וישקהו בכל לבו ולא הגיע לו נזק כלל וכלל והכל על כי בטח באלהי יעקב ועל כן מגדיל הכתוב הענין שבא שלם מפדן ארם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:19:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:19:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:19:1)

**ויקן** את חלקת וגו' במאה קשיטה. מודיע הכתוב זאת שקנה השדה וסכום מקחה להגיד צדקת יעקב הצדיק כי הלך בדרכי אבותיו אברהם ויצחק שאף שהבטיח להם הקב"ה נתינת הארץ מכל מקום כל עוד שהיו רואין שהכנעני אז בארץ לא רצו ליהנות בחנם אפס קצהו רק במחיר כסף כמו אברהם שקנה השדה, ויצחק נתגרש מפלשתים ולא הרהר כלל. ולא כלוט שהתחיל לירש את הארץ בחייו בגזילה שעדיין לא זכה בה. והוא אומרו כאן לאשר שבא לעיר שכם אשר בארץ כנען ועדיין הכנעני בה על כן תיכף ויחן את פני העיר שנתן להם חנינה כמאמר חז"ל (שבת ל"ג:) שווקים תיקן להם וכו' להראות כי הוא רק גר בארץ נכריה ואין דעתו להחזיק בה עד אשר ינתן לו מן השמים וקנה את חלקת השדה במחיר כסף כאברהם זקנו וכעובר אורח ממש.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:19:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 33:19:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/33:19:2)

**ומודיע** עוד הכתוב כי בכסף מלא קנאה ולא עמד על המקח לנכות דבר מה. ולפי ערך גדולת יעקב ודאי שלא היה עומד המוכר עמו וכמו עפרון לאברהם. ואמנם הוא לא רצה בזה וטעמו כטעם אברהם זקנו שאמר (בראשית כ"ג, ט') בכסף מלא יתננה לי. כי ידוע אשר כל קניני הגוי כשהם עומדים תחת ידו הרי הם תחת רשות החיצונים והקליפות הנאחזים בהם וכשמוכר הנכרי בעין יפה שנותנין לו כסף מלא כל דמי שוויה ויותר אז מסלק הנכרי כל דעתו ורצונו מזה ונתנה בעין יפה ברצון הטוב, ואז מסתלק כל כוחו ורשותו, וכל כוחות הטומאה וחיצונים והקליפות בטלין ומבוטלין והולכים להם מן המקום הלזה וקם ברשות הקונה עם כל כוחי הקדושה שבקרבו כמאמר הכתוב (שם שם, י"ז) ויקם שדה עפרון לאברהם למקנה. שהכח שהיה לעפרון בשדה ההוא נסתלק מכל וכל, וקם הכל למקנה אברהם תחת ידו ורשותו. אבל אם אין הנכרי מוכרה ברצון שלם אז עוד קצת דעתו על מקום ההוא ואינו מסתלק מכל וכל ושולטין בו עוד מכוחות החיצונים שלו. ועל כן עשה יעקב אבינו כשקנה מיד בני חמור לא עמד על המקח ונתן להם כאשר חפצו מאה קשיטה בכדי להפיס דעתו לתת עיניו בממון יתירה שנותן לו ויסתלק מכל וכל. וכן דוד המלך ע"ה כשרצה ארונה לתת לו הבקר והכלים והמוריגים לא רצה ואמר (שמואל-ב כ"ד, כ"ד) לא כי קנו אקנה מאותך במחיר. הכל כדי להסתלק דעת ורשות הנכרי מהם מכל וכל בכדי שיוכל להשרות הקדושה על מקום ההוא כי מקום שיש בו קצת אחיזה לרוח הטומאה אי אפשר להקדושה לשרות על מקום ההוא. ועל כן אמר אברהם בלשון בכסף מלא יתננה לי כי נודע פלוגתת חז"ל (בבא בתרא ל"ז:) אם מוכר בעין יפה מוכר אבל הנותן ודאי בעין יפה נותן. ולזה אמר בכסף מלא שאתן לו ממון כל כך עד אשר יתננה לי שיהיה כנותן שבעין יפה נותן. וכזה עשה יעקב שנתן להם כל אשר החליטו מפיהם בפעם ראשונה. ולזה מודיע הכתוב סכום המקח לומר כי זה הסכום הוא דמי הקנין כאשר רצו הם בעצמן בפעם הראשון בכל רצונם כדבר האמור (ועיין ברבה (ע"ט, ז') עד כמה עלה הסכום לסך גדול מאוד).