## Be'er Mayim Chaim, Genesis

###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:1:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:1:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:1:1)

**ויהי** בעת ההיא וגו'. עיין בדברי חז"ל (בראשית רבה פ"ה, ב' וברש"י) שדרשו סמיכות הפרשה לכאן כי לכאורה לא היה לו להפסיק בפרשת יוסף. ומה שנראה לי בזה הוא כי הנה נודע ומבואר בשל"ה הקדוש אשר הגם שעיקר המלוכה היא ליהודה מלכות בית דוד שנאמר בו (תהלים פ"ט, ל"ז) זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. מכל מקום התחלת תיקון המלוכה מוכרח להיות מבניה של רחל כמו שאול קודם לדוד ומשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד. (כידוע כוונתו למארי קבלה בסוד (שמות ט"ז, ה') והיה ביום הששי והכינו וגו' כי יסוד הוא המכין למלכות). ונראה שעל זה רמז הכתוב באמור הקב"ה ליחזקאל (יחזקאל ל"ז, ט"ו-י"ז) קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו וגו' ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו וקרב אותם אחד אל אחד וגו' והיו לאחדים בידך. כי עץ רומז למלכות על דרך שאמר דניאל (דניאל ד', י"ז-י"ט) אילנא די חזית וגו' אנת הוא מלכא וגו'. ועל כן שני המלכים קרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידך כי שניהם אחד הם שזה מוכרח להכין להשני, ולבסוף עץ אחד הם שדוד עבדי נשיא להם לעולם. ועל כן בתחילת צמיחת מלוכת יוסף בעת בואו למצרים שהוא תחילת מלכותו שנאמר עליו מבית הסורים יצא למלוך. גילגל הקב"ה גם כן התחלת צמיחת קרן מלכות בית דוד והוא שירד יהודה מאת אחיו וגו' עד שנולד בן פרצי שמשם המלך פורץ גדר לעשות לו דרך בית המלכות. ולזה אמר הכתוב ויהי בעת ההוא בעת שיוסף יצא למלוך התחיל להשתלשל מלכות דוד ושלמה. ועל כן כתיב וירד יהודה כי כשם שצמיחת מלוכת יוסף התחיל להיות מהשפלה רבה בבחינת (תהלים קי"ז, ז'-ח') מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים כן מלכות בית דוד וירד יהודה תחילה שהורידוהו אחיו מגדולתו ומלכותו כמאמר חז"ל (תנחומא ויגש ט'), ומשם יצא למלוך. ולזה אמר וירד יהודה מאת אחיו כלומר שירידתו לא היה רק מאת אחיו לבד שהורידוהו מהיות מושל עליהם. או יאמר מאת אחיו כלומר שוה ליוסף שכשם שהשפלת יוסף היה מאת אחיו שמכרוהו כן ירידת יהודה מאת אחיו היה והכל משום קרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידך וכזה כן זה כדבר האמור.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:1:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:1:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:1:2)

**ויט** עד איש עדולמי וגו'. רש"י ז"ל פירש נשתתף עמו ולשון ויט עד אין לו פירוש לפי זה והיה לו לומר נתחבר או נתיישב עם איש וגו' ולא ויט עד וגו', ואכן יאמר הכתוב כי כל כך ירד יהודה מאת אחיו עד שנטה לאיש עדולמי כלומר שהעדולמי יהיה נחשב נגדו לאיש שהוא לשון גדול וחשוב כפירוש רש"י בפסוק (ישעיה ב', ט') וישפל איש, מה שבעת היותו עם אחיו היה זה לאפס ותהו נחשב לו וכמה גדולה ירידה זו מאגרא רמא וכו' אשר וירד יהודה מאת אחיו החשובים בכל העולם ויט עד איש עדולמי שהעדולמי היה נחשב אצלו לאיש. ועל כן סיים ושמו חירה מלשון חירות, או חוֹרִי [יושבי] הארץ (בראשית ל"ו, כ') שהוא היה החשוב בארץ אז גם בהיותו עם יהודה, ודבר זה לא נהג בעולם בהאבות והשבטים בכל מקום היותם כידוע. ומפני כבודו של יהודה כתוב בו כאשר בצדיקים ושמו חירה שמו קודם לו כמו ושמו מרדכי וכדומה ולא כמעשה הרשעים שהם קודמים לשמם כמו שבע בן בכרי שמו כמאמר חז"ל (אסתר רבה ו', ב') כי לצד שהיה איש וחשוב בהיות יהודה עמו היה גנאי ליהודה לכתוב אצלו כמעשה הרשעים.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:2:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:2:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:2:1)

**וירא** שם יהודה בת איש כנעני וגו'. לא פרט הכתוב שם האשה אשר לקח כי אם שם אביה להגיד שבחו כי לא נתן עיניו באשה עצמה לקחתה בשביל נוי ח"ו או שאר דברים ולא כשמשון שאמרו חז"ל עליו (סוטה ט':) שמשון הלך אחר עיניו וכו' שנאמר (שופטים י"ד, ג') כי היא ישרה בעיני. וכאן היא לא נזכרת כלל כי אם על שם אביה בת איש פלוני. וגם לא הביט ליקח בת נשיא הארץ כי כל יחוסיהם לעפר ואפר נחשב אצלו רק ראה בת איש סוחר רצה להתדבק עמו על דרך מאמר הכתוב והארץ תסחרו. ועל כן עד יום מותה לא נקראת בשמה כי אם בת שוע להגיד שבח הצדיק שלא הכיר בה בעצמה כל ימיו רק בת פלוני. וגם כאן אמר ושמו שוע בשביל כבוד יהודה כנזכר למעלה וגם להגיד כי לא נתחתן ח"ו ברשעי ארץ כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים רק במקום שדבר ה' הוא לקחת בת רשע כמו בנות לבן וכדומה בכדי להוציא יקר מזולל כנודע.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:2:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:2:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:2:2)

**ויקחה** הרב זללה"ה באור החיים פירש כדין לקוחי אשה, ולי נראה שיגיד הכתוב בגדולת שבטי י"ה אף בירידתן, שהלא פירש רש"י לעיל בפסוק (ל"ד, י"ט) את בנותינו תקחו לכם שאתם תבחרו ותקחו לכם ככל אשר תחפצו מאתנו מה שאין כן את בנותיכם תתנו לנו מדעתכם ומרצונכם ולא נקח לנו לדעתינו. וזה אומרו כאן וירא שם יהודה וגו' ויקחה כיון שראה אותה וחפץ לקחתה לו, מיד ויקחה באין מוחה כי גם בירידתו מאת אחיו, גדול בין העמים היה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:3:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:3:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:3:1)

**ותהר** ותלד וגו'. טעם פרטת הריונה הוא, כי נודע שבביאה הראשונה נותן הבעל כח שם ב"ן באשתו להיות מזה העלאת המיין נוקבין לכל הילודים שתוליד, ולזה בא הכתוב להעיד שלא הניח הקב"ה שבט הרשע על גורל הצדיקים וגם יהודה שנשא אשה מבנות הארץ נזדמן לו אשה כזו שהורתה ולידתה הכל בשם ב"ן שהוא התחלת הביאה הראשונה כי כשירה היתה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:3:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:3:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:3:2)

**ויקרא** את שמו ער. טעם קריאת שם זה לבן בכורו באותיות רע. הוא כי דרכם היה לכנות את שם הילוד להם על שם המאורע כמו גרשם כי אמר גר הייתי (שמות ב', כ"ב) וכדומה. ועל כן לפי שירידה היתה ליהודה מאת אחיו ונשאר יחידי כמו חרב מאין יושב על כן קרא שם בנו ער שהוא לשון חורבן כמו שמובא ברש"י ז"ל בפסוק (בראשית ט"ו, ב') ואנכי הולך ערירי עיין שם.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:4:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:4:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:4:1)

**ותהר** עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן. טעם קריאת שם זה נראה כי דרכם היה ששם הבכור היה קורא האב ושם השני קראה האם כמו שכתב הרמב"ן ז"ל על כן הוא קרא על שם המאורע שלו על שם הירידה ער וערירי והיא קראה אונן גם כן על שם המאורע שאירע לה והיא הטובה הגדולה שתנשא ליהודה אדם הגדול בענקים, ולזה קראתו אונן על שם (הושע י"ב, ט') מצאתי און לי כי עלתה לגדולה וזכות וטובה גדולה נחשב אצלה במה שזכתה להוליד מיהודה ועל כן למעלה כתיב ויקרא וכאן ותקרא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:5:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:5:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:5:1)

**ותסף** עוד וגו' ותקרא את שמו שלה. גם שם זה היא קראה כמו שכתוב ותקרא והכל על החשיבות ועתה ביותר כי זכתה להעמיד שני בנים ממנו ועל כן קראתו שלה על שם שילה כמאמר חז"ל בפסוק (בראשית מ"ט, י') עד כי יבוא שילה עיין שם, כי לשי ומתנה רבה נחשב אצלה במה שזכתה להבנות מיהודה. ועוד יש לומר בטעם שם שלה כי הנה היא סברה, שבודאי המלכות שלה יהיה, ומבן הזה. כי מלכות בית דוד לעולם ישתל מהקטן שבאחים כמו פרץ וזרח שזרח יצא ראשון וכן דוד בבני ישי שהיה לו שמונה בנים והוא הקטן שבכולם והטעם מפני שנמשל ללבנה שנקראת קטנה מאור הקטן ועל כן דוד הוא הקטן ועל כן סברה היא כיון שהמלכות ודאי מיהודה אם כן יהיה מִשֵלָה בנה הקטן והנה הוא בנה ונמצא המלכות שלה היא ועל כן קראתה אותו שלה. ותראה שלולי שאמר הקב"ה ליהודה אתה רמית את אביך בגדי עזים חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים וכו' וכן אתה אמרת לאביך הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא וכו' כמאמר חז"ל (בראשית רבה פ"ה, ט' וי"א) שעל כן הזדמן זאת ליהודה שתמר תעשה לו כן ולולי זה מאין היו מלכים יוצאים אם לא שתמר תנשא לשלה אחרי מות אחיו וממנו יעמיד מלכים, ואך היא כיוונה בלא זה לשלה מטעם שדוד הוא הקטן, ועל כן סיים הכתוב והיה בכזיב בלדתה אותו ופירש רש"י על שם שפסקה מלדת ולכאורה מה זה לכאן להודיענו שכבר פסקה מלהוליד, ואמנם לצד שאמר שקראתו שלה לטעם המלוכה שלה כי יהיה ממנו עבור קטנותו ויקשה כי הלא יהיה לה עוד בנים ותצמח המלוכה מהקטן שבכולן לזה אמר והיה בכזיב וגו' שפסקה מלהוליד ובזה ידעה כי ממנו תוצמח המלוכה להיותו הקטן שבכולם ועל כן קראתו שלה.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:6:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:6:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:6:1)

**ויקח** יהודה אשה וגו' ויהי ער בכור יהודה רע וגו'. פירוש אחר שנשא לו אשה נעשה רע להשחית זרעו בכדי שלא תתעבר ויוכחש יופיה אבל קודם לזה לא היה עדיין ברע וזה ויקח וגו' ואחר כך נעשה רע עבור האשה אשר לקח.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:9:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:9:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:9:1)

**וידע** אונן וגו' ושחת ארצה לבלתי נתן זרע וגו'. לכאורה צריך להבין דעת אונן שעבור שלא יהיה זרעו על שם אחיו ישחית זרעו מכל וכל בלתי היות לו בנים והכתוב אומר (ישעיה מ"ה, י"ח) לא תהו בראה לשבת יצרה וגו'. ונראה כי טעם אונן כטעם ער היה בכדי שלא תתעבר ויוכחש יופיה, ואך הכתוב אומר כי לא היה אונן עושה דבר הזה להשחית בניו אם לא מחמת שידע כי לא לו יהיה הזרע על כן ושחת ארצה לבלתי נתן זרע וגו' והכל עבור שלא תתעבר, ועל כן על כל פנים לא נזכר באונן רע כי קצת שוגג היה שסבור עבור שלא לו יהיה הזרע מותר להשחית זרעו שלא תוכחש אשתו, אבל ער הנה ידע כי בניו הוא משחית ואף על פי כן עשה מה שעשה על כן נקרא רע שהוא היותר מרשע כידוע. ולזה אומר הכתוב להלן,


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:10:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:10:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:10:1)

**וירע** בעיני ה' וגו' וימת גם אותו. ואמרו חז"ל (יבמות ל"ד:) כמיתתו של ער מיתתו של אונן ולמה היה ער משחית זרעו כדי שלא תתעבר וכו' ולכאורה כלפי לייא כי הלא בער אינו מפורש טעם מיתתו ואנו למדין שהיתה טעם מיתתו כטעם מיתת אונן והיה צריך לכתוב גם אותו במיתת ער להדמותו לאונן, ואמנם כי בא להדמות גם כן להיפוך כי הלא ער הוא החייב הגמור בעבירה זו עד שנקרא רע וכבר נודע בחינת הרע שהוא בחינת השחתת הזרע ולא כן אונן, אך אף על פי כן לפי שעשה כמעשהו לפיכך וימת גם אותו שהיה טפל לער במיתה זו, ולא כמוהו ממש כי ער נקרא רע ולא אונן.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:10:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:10:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:10:2)

**או** יתבאר על זה הדרך כי מדכתיב וימת גם אותו ופירושו שמת באותה מיתה שמת ער. והנה נודע שהקב"ה מודד מדה כנגד מדה ובודאי מיתת אונן היתה כנגד מדה שחטא בה שהוא משחית זרעו ומדכתיב בו שמת כער שמע מינה שגם ער מת באותה מיתה וכנגד מדה שחטא ובודאי משחית זרעו הוא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:1
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:1](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:11:1)

**ויאמר** יהודה לתמר וגו' כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו. לכאורה מלת כאחיו מיותר אחרי אומרו גם הוא, ואמנם הנה נודע (יבמות ס"ד:) פלוגתת רבי ורבנן בקטלנית אם הוא לשנים או לשלושה אבל כששניהם מתו במיתה אחת כולי עלמא מודים שהיא בחזקת קטלנית ולזה אמר יהודה פן ימות גם הוא כאחיו כלומר כיון שאחיו מתו במיתה אחת בזה ודאי חיישינן, שלא ימות גם הוא.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:2
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:2](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:11:2)

**עוד** יתבאר אומרו כאחיו. כי לכאורה יקשה איך מנע יהודה מלקיים מצות יבום אשת האח בשביל חשש קטלנית הלא שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח', ה') והראיה שלא מצינו בכל הש"ס ופוסקים למנות קטלנית בכלל אותם שחולצות ולא מתיבמות ואדרבה ראיה גמורה דלא חשו חכמים במצות יבום לחששא זו מהא ששנו רבותינו (פרק ג' דיבמות ל'.) ג' אחים שנים מהם נשואים ב' אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת וכו' והרי כיון שמתו שני אנשים אצלה כבר אסורה ליבם משום קטלנית ולמה לו להזכיר צרת ערוה וכל המשניות שם מלאים בכזה, אלא ודאי דאין ביבום חשש קטלנית. ואמנם חשש יהודה היה דבר אחר כי אם יהיה שלה מכוון באמת לשם מצות יבום ודאי כי שלוחי מצוה אינן נזוקין, ואך פן ימות גם הוא כאחיו פירוש שיעשה מעשה אחיו ולא ירצה להקים זרע לאחיו ואז ימות בתרתי הן מחמת עונש הדבר שהגיע לאחיו והן מחמת חשש קטלנית ובזה צדקו דברי הרמב"ן ז"ל שכתב כי באמת דיבר יהודה עם תמר עד כי יגדל שלה וגו' שרצה באמת לתת לה את שלה שלא כפירוש רש"י שכתב דוחה היה אותה בקש עיין שם, כי עיקר החשש היה שלא יעשה כמעשה אחיו אבל עד כי יגדל שלה ואהיה בטוח בו שלא יעשה כמעשה נערות כי אם לקיים המצוה לשמה ודאי אתן אותו לך כי שומר מצוה לא ידע וגו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:3
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:3](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:11:3)

**גם** אפשר לומר בזה על פי דברי חז"ל (ביבמות צ"ו:) דקטן שיבם אם לא בא עליה אחר שהגדיל צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו וכו', הרי שביאת הקטן אינו מוציא ופוטר ממצות יבום שעל כן אם לא בא עליה אחר שהגדיל צריכה חליצה לזיקתו, ולזה היה ירא יהודה אם יתן את שלה לתמר בעודו קטן יסתכן מחשש קטלנית ולא שייך בו שומר מצוה כיון שאינו יוצא אז ידי מצות יבום עד שיגדיל ובין כך פן ימות גם הוא ועל כן המתן עד כי יגדל שלה ואז יהיה עוסק במצוה ושומר מצוה לא ידע וגו' ולא אירא מליתנו לך, ועל כן הנה באמת ובתמים דיבר יהודה עם תמר כלתו כדעת הרמב"ן המובא לעיל ולא כפירוש רש"י ז"ל שהיה דוחה אותה וכו'.


###### Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:4
[Be'er Mayim Chaim, Genesis 38:11:4](https://torahapp.org/share/book/Be%27er%20Mayim%20Chaim/s/Genesis/r/38:11:4)

**ותלך** תמר ותשב בית וגו'. אומרו ותשב בית אביה מה שהיה די לומר ותלך אל בית אביה, לומר שעשתה כדברי יהודה להמתין על שלה ולזה אמר ותשב לשון עכבה שהיתה משמרת וממתנת בית אביה על שלה כשומרת יבם וגם ותשב הוא לשון שבי אלמנה וגו' כי אין שייך ישיבה בענין כזה כי אם כשאדם מתעכב ומצפה לאיזה דבר ותמיד מתגעגע מתי יבא אותו דבר לידו והוא בבחינת הצער כמו (איכה א', ג') היא ישבה בגוים לא מצאה וגו' וכדומה. וכן כאן היא יושבת וממתנת עד יגדיל היבם ומצטערת באותן הימים. אחרי כותבי זאת מצאתי מדרש חז"ל (סנהדרין ק"ו.) אמר ר' יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער וישב ישראל בשיטים וכו' ודברינו דבריהם ונהניתי.