## Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate

###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:1
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:1](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:1)

בדיני תערובתו: גרסינן בפרק השוכר נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של עו"ג פירוש שיש בו יין נסך נטלו ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור ופירשו בגמרא משום נצוק ולהכי אתסר ליה מה שבמשפך מעיקרא ולמאן דאמר נצוקן אינו חבור שפחסתו צלוחיתו כלומר של עו"ג והגיע יין אסור שבו במשפך ובודאי מתניתין דלא כרשב"ג דאי כר"ש ב"ג הא קיימא לן דאפילו יין ביין בסתם יינן ימכר כלו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו ונצוק איסורו ודאי משום תערובת ואפילו מה שהגיע לתוך צלוחיתו של עו"ג ואצ"ל מה שבמשפך מעיקרא ימכר כלו לעו"ג חוץ מדמי איסור שבו ואצ"ל מה שבא עכשיו בצלוחית של ישראל שאין מגופו של איסור בו כלל וי"מ דאסור בשתיה קאמר וטעמא דאיכא עכבת יין הא לאו הכי בשתיה נמי שרי דכל כלי שאין מכניסו לקיום והכשרו בהדחה ועמד שם יין אסור לפי שעה ונתייבש אינו צריך הדחה לפי שכבר כלה כל לחלוחית שבו ודוקא בכלי שאין בו בית קבול כגון משפך ושלא כדברי המחבר שהביא סברא זו בכל הכלים ולא נאמרה אלא בכלי שאין בו בית קבול והקשה המחבר דהא משפך ניגוב בעי וליתא שאין דברים אלו אלא במשתמש בו בגת שהוא תשמיש מרובה אבל לפי שעה בכל כלי הגת בהדחה בעלמא סגי להו והכי מוכח בפירקין קמא דע"א בהנהו כובי דאנס בר עדי טייעא מרב יוסף ורמא בהו חמרא ואורו ליה דסאגי בהדחה וכובי כלי הגת נינהו אלא דנשתמש בהו איסור לפי שעה ואמרו דסאגי בהדחה ולא אמרו אפילו לפי שעה גזרו ביה רבנן אלא במכניסו לקיום או בגת עצמו אבל לא בכליו.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:2
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:2](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:2)

הא דתנן יין נסך אסור ואוסר בכל שהו כתב המחבר בשם רבנו תם ז"ל דדוקא ודאי יינן אבל סתם יינן בנותן טעם אפילו במינו כשאר איסורין שבתורה והביא המחבר ראיה לדבריו מיהא דתנן בהשוכר את הפועל להביא לו יין נסך שכרו אסור ואיבעיא לן עלה שכרו לסתם יין מהו אלמא סתם יינן לאו בכלל יין נסך הוא ע"כ וכבר הביאוה הראשונים ז"ל לראיה זה ולאו ראיה דשאני התם גבי שכרו דהוי קנס יתירא אסתפקא לן אי הוי הכי בסתם יינן אדרבה ראיה היא דאי לישנא דיין נסך לא משמע אלא ודאי יינן מאי אסתפקא להו ובודאי בכלה מכילתין מתניתין ומתניאתא לא אדכר סתם יינן אלא יין נסך ואיכא כמה דיני דפשיטא מילתא דהוא הדין בסתם יינן וחדא מינייהו יין נסך שנפל על גבי ענבים מבוקעות אסורות ובודאי הכי דינא בסתם יינן אלא ודאי כל היכא דמדכרי יין נסך הוא הדין לסתם יינן אבל ודאי בכל יין שאסור בשתיה ומותר בהנאה בזו מודים רבותינו ז"ל שאינו אסור אלא בששים כשאר איסורים שבתורה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:3
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:3](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:3)

גרסינן במסכת ערלה פ"ג בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים כלן ידלקו דר"מ וחכמים אומרים יעלו באחת ומאתים ומקשינן עלה בירושלמי לר' מאיר אמאי ידלקו ולא אמרינן בה תקנתא דר"ש ב"ג דאמר בשילהי השוכר דימכר כלו לנכרים חוץ מדמי יין נסך שבו ופרקינן משום דהוה ליה דברים הניקחין מן הנכרים ושמא יחזור וימכרם לישראל ומיהו אכתי קשיא אמאי לא אמרינן בה יוליך הנאה לים המלח כר' אליעזר דאמר הכין בפרק כל הצלמים אמתניתין דנטל ממנו עצים והלכתא כותיה ושמעינן מינה דההיא דר' אליעזר ליתה בנתערב גופו של איסור כגון סתם יינן שנתערב ביין היתר אלא חבית בחבית אבל דר"ש ב"ג אמרינן בה אפילו בתנערב גופו של איסור וביין נסך ודאי אפילו דר"ש ב"ג לא אמריה בה בשנתערבה גופו של איסור אבל חבית בחבית אמרינן בה אפילו דר' אליעזר דיוליך הנאה לים המלח והכי מוכח ההיא דנטל ממנה עצים ובגמרא אמרינן ההוא גברא דאיערבא ליה חביתא דאיסורא בחמריה אתא לקמיה דרב חסדא א"ל זיל שקול ארבעה זוזי דמי חביתא ושדי בנהרא ואתיא בין בחביתא דסתם יינן בין בחביתא דיין נסך ודאי דהא בנטל ממנה עצים ואפה בהן הפת דהיא ע"א גופה ונתערבה באחרות איתמרא דרבי אליעזר דיוליך הנחה לים המלח ופסקינן כותיה וכל מה שכתב המחבר בזה אינו נכון. ובשילהי ע"א אמרינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יין נסך ודאי יין ביין אסור דלית ליה תקנתא חבית בחבית מותר כלומר כרשב"ג דאית לה תקנתא סתם יינן אפילו יין ביין נמי מותר כלומר כרשב"ג דאית לה תקנתא והא דאמרה דחבית בחבית אית לה תקנתא אע"ג דחבית חשיבא ולא בטלה אפילו באלף והויא לה מדברים שאוסרין בכל שהן ואפילו בהנאה הני מילי לענין דלית לה ביטול לההיא דאיסורא לעולם וכל היכא נמי דלא עבדינן תקנתא מתסרן כלהו אבל בתקנתא משתריאן אידך לבר מינה דהא ליתיה לההיא דאיסורא והיינו אליבא דרשב"ג או אליבא דרבי אליעזר במאי דשייכא מילתיה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:4
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:4](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:4)

עוד כתב בשם רבנו יצחק ז"ל דיין של תרומה בטל בששה חלקי מים אע"ג דבעלמא אזלינן בתרומה בששים בשאינו מינו אבל יין בהאי שיעורא מיפסיד לגמרי וכתב דה"ה אף ליי"נ ע"כ וליתי מיהא דאמרינן בפרק המוכר פירות גבי שמרים של תרומה ראשון ושני אסור שלישי מותר ואמרין עלה דבהקדש הגוף לעולם אסור ויין נסך ודאי הרי הוא טמא טומאת הגוף ואסור לעולם אפשר דסתם יינן דינו כתרומה אע"ג דאשכחן דאחמירו ביה טפי אבל יין שלנו כל היכא דנפישי מיא מעל חד תלתא נפק ליה מתורת יין ואינו נאסר במגע נכרי.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:5
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:5](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:5)

גרסינן בפרק השוכר חמרא עתיקא בעינבי דברי הכל בנותן טעם חמרא חדתא בעינבי אמר אביי במשהו בתר טעמא אזלינן ואידי ואידי חד טעמא הוא ורבא אמר בנותן טעם בתר שמא אזלינן והאי חמרא מיקרי והאי עינבי מיקרי. והקשה המחבר ולאביי הא איכא חרצנים וזגים דלאו מינו וכיון דכן נימא רואין ונימא סלק מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו והשיב דחרצנים וזגים גופייהו טעמא דחמרא חדתא אית בהו ע"כ והנכון בזה דחרצנים וזגים כיון דפרישי ולא מיערבי ומינכרי לא מבטלי. ולא דמי לההיא דאמרינן בחולין בחתיכת נבלה שנפלה בקדרה דאמרינן אליבא דרב דסבר דמין במינו לא בטיל דרוטב מבטלה דרואין מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלין אותו דהתם רוטב בחתיכה איכא קצת תערובת דרוטב נבלע בחתיכה וחתיכה פולטת ברוטב אבל חרצנים כיון דפרישי לגמרי לא מבטלי אפשר דלרבא דאית ליה בששים מצטרפין לבטל מידי דהוה עצם דמצטרף בהדי בשר דידיה לבטל בשר דאיסורא.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:6
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:6](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:6)

הא דאמרינן המטהר יינו של עו"ג ונתנו ברשותו ישראל דר בחצר מותר בחצר אחרת אסור ואע"פ שמפתח וחותם בידו וחכמים אומרים עד שיהא יושב ומשמר וקאמרינן עלה חכמים אהייא אלימא אסיפא דרישא תנא קמא נמי אחמורי מחמיר קשיא הכא לימא ליה דתנא קמא לא סגי ליה במפתח וחותם אלא בחותם בתוך חותם ורבנן בעו שומר א"נ לימא ליה דמתניתין מפתח או חותם קאמר אבל בחותם בתוך חותם שרי ורבנן סברי דאפילו בחותם בתוך חותם לא סאגי אלא בשומר ותירוצא דלא ניחא ליה דבכל דוכתא חותם בתוך חותם חשיב כשומר ובהאי תירוצא מיתרצא לה קושיא קמייתא דאמרינן דתנא קמא סבר דלא סגי במפתח וחותם אלא בחותם בתוך חותם ורבנן סברי דלא סאגי בחותם בתוך חותם אלא בשומר ותו לא קשיא הא כיון דאמרינן דסבירא לן דחותם בתוך חותם כשומר וכשטתיה דר' יוחנן דאמר הכי בפרק אין מעמידין ואסיקנא דלא מהדר אהא אלא אאחריתי דאמרינן יינו של ישראל בבית שברשותו של עו"ג אסור אא"כ במפתח וחותם וחכמים אומרים עד שיהא שם שומר ומוכר לעיר בהדיא בפרק אין מעמידין דהוא הדין לרבנן דסאגי בחותם בתוך חותם הילכך לתנא קמא מפתח או חותם קאמר דודאי תנא קמא כרבי אליעזר דסאגי ליה בחותם אחד בלא מפתח כלל דליכא דעת שלישי ור"א אוכחנא לעיל בהדיא דסאגי ליה בחותם אחד או במפתח אליבא דר' יוחנן דהלכתא כותיה ושמעינן מיהא דמפתח כחותם ושני מפתחות כשני חותמות.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:7
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fifth House, The Fifth Gate 1:7](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Fifth%20House,_The%20Fifth%20Gate/r/1:7)

בענין נצוק הרבה המחבר לכתוב והנכון דנצוק אינו חבור וראיה ברורה לזה קנישקניס דשרינא בגמרא ולא גרע מנצוק ועליה דן מורי רבנו המובהק ז"ל ובשבילה חזר בו ואמר לי מפיו דנצוק אינו חבור וכן הוא ברור ואין בו ספק.