## Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate

###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:1
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:1](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/4:1)

עוד כתב בענין ריאה בשני קרומות של ריאה דקיימא לן דאם נקב אחד מהן חברו מגין וכתב דאם נקבו שניהם זה שלא כנגד זה כשר דומיא דקרקבן וכיסו. וליתה דהתם ריעותא הוא בקרקבן ואחד מגין על חברו אבל ריאה עיקרה לקלוט את הרוח וכיון שניקבו אי אפשר ומדבריו ניכר שאינו בקי ברפואות.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:2
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:2](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/4:2)

עוד כתב האי ריאה דקיימא גילדי גלדי אוכמי אוכמי חזואתא חזואתא כשרה ודוקא מאותן מראות שאינה נטרפת בהן כגון אדומות וירוקות ככרתי וכו' ע"כ. ואינו נכון דלא היה ליה לסתומי הכי חזואתא חזואתא דמשמע בכלהי חזואתא ותו דהא אוכמי אוכמי סתמא קאמר ואיכא מאוכמי דאסורא כגון כדיותא אבל העיקר דבכלהו חזואתא קאמר ואגלדי קאי והיינו לישנא דכפילא גלדי גלדי והכי קאמר האי ריאה דקיימא גלדי גלדי אוכמי אוכמי או חזואתא חזואתא כשרה אי זה מראה שיהא שאין מראות פוסלי בריאה אלא כשהן בבשר הריאה אבל בצמחים ובועות שבה אין מראה פוסל בהן וזה עיקר. ובניקב קרום של מוח העיקר כמו שכתב רבנו אלפסי ז"ל דקרמא תתאה קאמרינן ועילאה אינו מגין והוא דבר ברור. וריאה דאגלידא כאהינא סומקא העיקר כמו שכתב דכשרה ולא בעיא בדיקה ולא נפיחה כלל ואין לחוש לזה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:3
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:3](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/4:3)

עוד כתב אמר רבה האי ריאה דדמיא לאופתא טרפה ואיכא דאמרי דשיע כאופתא דלית לה חיתוכא דאוני שהריאה צריכה חמשה אונין תלתא מימינא ותרתי משמאלא ואי חסיר טרפה עד כאן והיה לו לכתוב דוקא דשיעא ממש ואם חותכין בה נראה וניכר מקום חתך שאינו עומד חלק אבל אם היו חותכין בה בשום מקום ועומד מקום חתך לכאן ולכאן משני צדדין חלק כשירה דאונין הם אלו אלא שנדבקו ונסרכו וכל כסדרן כשרה וכל היכא דאיכא במקום חתך זה חלק כטרפא דאסא כשירה שכך שיעור אונא בין לפסול כגון יתרת שלא במקומה בין להכשיר להשלים למנין אונות ואע"פ שנאמר שיעור זה בגמרא בלשון אפילו דאמרינן אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טריפה איכא כי האי לישנא בגמרא דהוי דוקא והכי מוכח בברכות דאמרינן אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר ואמרינן עלה ומינה מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר. ובבבא בתרא נמי אמרינן אפילו לא אכל שם סעודת חתן אלא בדינר אין חוזרין ואמרינן עלה דוקא דינר ומתמהין פשיטא דינר תנן ואע"ג דתני לה בלשון אפילו ושוב מצאתי שכתבה המחבר לפנינו. עוד כתב הא דאמר רב נחמן ריאה שנימוקה כלומר שנימוקה מבפנים והיה רקנית אם העור שלה קיים כשרה ואפילו מחזקת רביעית ע"כ והיה לו לכתוב דדוקא רביעית ולא ביתר מיכן וכדאמרינן דכל שיעורי חכמים מסתמא דוקא ואע"ג דמפקי להו בלשון אפילו.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:4
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:4](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/4:4)

עוד כתב אמר רב נחמן האי סימפונא דריאה דאינקיב טרפה ואוקימנא בניקב לחברו לפי שהוא קשה כמוהו ואינו מגין אבל ניקב לבשר הריאה בשר הריאה רך ומגין אבל הרב ר' משה בן הרב ר' מימון ז"ל כתב אחד מסמפוני הריאה שניקב ואפילו לחברו טרפה נראה מדבריו שהוא סבור כי מה שאמר תלתא קני הוו דריאה כריאה היינו סימפוני הריאה וזו ביד הרב ז"ל בעיני כשגגה שיצאה מלפני השליט דתלתא קני הוו שאמרו אינן סימפונות הריאה אלא אותן המתפצלין קודם שיכנסו בכבד ובריאה ובלב ותדע לך שהרי גבי מחט שנמצאת בחתוך הריאה שבא לפני ר' אמי וטרפה הקשינו והא רבנן מכשרי והשיבו הם הכשירו שיודעין מאי זה טעם הכשירו אנו מאי זה טעם נכשיר דילמא אי איתא לריאה קמן הוה מינקבא ואקשינן טעמא דליתא קמן הא איתא קמן הוה מכשרינן והאמר רב נחמן האי סימפונא דאינקיב טרפה כלומר וזו ודאי כיון דאשתכח בריאה ולא בסימפון אי אפשר למחט שלא נקבה סימפון ויצא לבשר הריאה ופרקינן ההוא ניקב לחברו אתמר אבל זה שלא ניקב לחברו אע"פ שניקב לבשר הריאה כשרה שבשר הריאה רך וסותם וזה מבואר עד כאן. ואני אומר שתפס הרב רבי משה וגם הוא נתפס מתוך ראיתו שהביא שכל דבריו אלו כשגגה שהרי מבואר מתוך מעשה זה דאי איתה לריאה קמן כשהיא שלימה בדקינן לה בנפיחה או בפושרין ומכשרינן לה וכי ליתה שלמה טרפינן לה וכאן וכאן לא מפלגינן כלל בין היכא דקופה לגאו להיכא דקופה לבר אע"ג דכי האי גונא בכבד מפלגינן בהו משום דלא דמיא ריאה לכבד משום דכבד אין בו חשש נקב בגופו ואין בו בדיקה להכי מפלגינן בין קופה לגאו לקופה לבר למיחש דילמא מעלמא אתאי ונקבא בני מעים וכל היכא דלא חיישינן בה דאתאי מעלמא ליכא למיחש בה למידי דהא נקב לא פסיל ביה אבל ריאה יש בה בדיקה ונקב פוסל בה הילכך כל היכא דליתא שלמה בין קופה לגאו בין קופה לבר אסור דאפילו תימא דלא אתאי מעלמא כיון שאנו רואין אותה עכשיו תחובה בבשר הריאה ואינה בסמפון הרי נראה לנו שהיא נקבה בריאה וכיון שכן יש לחוש שמא נקב בעור וחזרה ונדחקה ואעפ"י שהיא עכשיו בתוך הריאה ורחוקה מן הקרום אבל כשהיא שלימה כיון דריאה אפשר לה בבדיקה בין קופה לגאו בין קופה לבר מכשרינן לה דבדיקה ריאה בדיקה מעליתא היא וכדאי לסמוך עליה ואם כדברי החכם הזה שהוא סבור דנקיבת סמפון פוסל בריאה ואפילו לאחר שמובלע בה בשנקב לחברו היאך אנו מכשירין בשלמה ואפילו בבדיקה ואפילו נמצאת המחט בבשר הריאה למה אין אנו חוששין שמא נקבה הסימפון לחברו ועכשיו נדחקה והיא בבשר הריאה כשם שאנו חוששין לה בין קופה לבר לקופה לגאו ואע"ג דליכא למיחש לה דאתאי מעלמא חוששין שמא נקבה בקרום הריאה וחזרה ונדחקה ועכשיו היא בתוך הריאה אלא הא מלתא ליתה כלל אלא כל שבתוך הריאה לית בה טרפות כלל כמסקנא דשמעתא אלא למאי דסלקא דעתין מעיקרא והכי פירושא הם הכשירו שידעו מאי זה טעם הכשירו אנו מאי זה טעם נכשיר דילמא אי איתא לריאה קמן הוה מינקבה ומקשינן טעמא דליתא קמן הא איתא קמן ובדקינן לה ולא מינקבא כשר והא אמר רב נחמן האי סימפונא דריאה דאינקיב לחבריה טרפה והיינו דאמר רב נחמן בגמרא תלתא קני הוו חד פריש לריאה ודיניה כריאה ולא אתמרא דרב נחמן בדוכתא אחרינא וקסלקא דעתא דדיניה כריאה אפילו לאחר שמובלע בה וכיון דכן אמאי לא חיישינן דילמא אינקיב ומהדרינן ההוא ניקב לחברו אתמר פירוש ממקום שמתפצל ועד מקום שמתחבר ומובלע בריאה והיינו לחברו דהא תלתא קני הוו ואתא למימר דאפילו בהתחלת פיצילו שדבוק עם חברו אבל לאחר שמובלע בריאה אין בו טרפות כלל וראיה ברורה לזה הא דאמרינן בריאה שנשפכה כקיתון דאכשרה רבא והוא דקיימי סימפונהא והיכי עבדינן מותבינן צעא דקוניה ומותבינן לה בגווה אי אית בה שירייקי חיוורי טרפה ואי לא כשרה ואמאי לא חיישינן דילמא אינקיב סמפון הריאה חד לחבריה אי נמי אפילו שלא לחבריה דכל שנשפכה כקיתון ליכא דמגין עליה דמוגלא לא סתמא אלא ודאי כל בתוך הריאה ליכא טרפות כלל בנקב ואף לחכם הזה הוקשה זה ולא העלה בידו כלום והעיקר כמו שכתבנו.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:5
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 4:5](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/4:5)

עוד כתב אמר רבא הני תרתי בועי דסמיכי להדדי לית להו בדיקותא ופירש רש"י ז"ל דקים להו שאין סמיכותן אלא מחמת נקב שהעלה בועות הללו סביביו. ואינו מחוור דאם כן לאשמועינן באי זה שיעור הם קרובין עד כאן. ואיני מבין דבריו אי זו שאלה היא באי זה שיעור דהא סמיכי דבקות ממש וסריכי ממש דאמרינן דומיא דתרתי אוני דסמיכי להדדי דסריכי קאמר והוא כתב שמא תדחוק האחת חברתה ותבקע מדוחק חברתה וכן העומד לינקב כנקוב דמי ואלו דברי נביאות ואף לדבריו צריך לשאול באי זה שיעור אבל הנכון כפירש רש"י ז"ל והוו להו בועי קרום שעלה מחמת מכה בריאה ואיני קרום.