## Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate

###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:1
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:1](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:1)

ולענין סירכא שאוסרת בריאה בשלא כסדרן כתב יש שפירש לפי שאין סרכא בלא נקב ובמקום רביתה הסירכא מגינה ושלא כסדרן אינה מגינה וקשיא ליה דהא קיימא לן קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום ותו דאם כן מקמי סירכא טרפה משום נקב וסירכא מכשירתה ואם כן פסול זה חוזר להכשרו ואמאי לא מקשינן עלה לרבא דמכשר בכסדרן כדמקשינן התם טעמא דסביך הא לא סביך טרפה והא תניא ניקב פסול נסתם כשר וזה פסול החוזר להכשרו זהו למעוטי מאי לאו למעוטי כהאי גוונא והכריע כדברי האומר שיש סרכא בלא נקב ושלא כסדרן שאסרו לפי שסופה להתפרק ולינקב וכל העומד לינקב כנקוב דמי עד כאן. ויש בסברא זו דחקים הרבה כמו שכתוב בחיבורו. עוד קושיא לדבריו מהא דמפלגינן בגמרא בריאה הסמוכה לדופן בין העלתה צמחים ללא העלתה צמחים ואם אין חשש על שעה זו אלא על העתיד מה לי העלתה מה לי לא העלתה ועוד דהא אמרינן בגמרא גבי ריאה הסמוכה לדופן דרב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפושרין ואמר ליה מר זוטרא בר רב חנניה בר רב פפי לרבינא דאינהו הא דרב נחמיה לאו אהא מתנו לה אלא אההוא דרבא מתנו לה דאמר רבא הני תרתי אוני דסמיכי להדדי לית להו בדיקותא ורב נחמיה בדיק לה בפושרין ואהדר ליה רבינא האי מאי בשלמא התם בעי בדיקה דאי איכא ריעותא בדופן תלינן בדופן וכשרה אלא הכי אי אינקיב האי טרפה ואי אינקוב האי טרפה אלמא דלא סגיא דלא אינקיב חד מינייהו והמחבר גריס אי מינקיב האי טרפה ואי מינקיב האי טרפה ועל העתיד קאמר מכל מקום קשיא מר זוטרא במאי טעי אי טעמא דסרכא שמא תתפרק ותינקב מאי מהניא לה בדיקת פושרין ותו רבינא דמתני הא דרב נחמיה גבי ריאה הסמוכה לדופן אם חששא זו על העתיד מאי מהניא לה האי בדיקה אלא ודאי איסורא דסרכא לאו משום חששא דעל העתיד היא אלא משום חששא דהשתא ואיכא מאן דסבר כל סרכא ודאי נקב ואיכא דסבר ספק נקב ול"ל דמר סבר חששא דהשתא ומר סבר חששא לקמן דהא לכולי עלמא בריאה הסמוכה לדופן מהניא בה בדיקת פושרין ואם עתידה להתפרק קשיא בדיקה זו למה כדאמרן אלא ודאי דרב נחמן ומר זוטרא סברי סירכא ספק נקב ומשום הכי אמר רב נחמן דריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה ספק ספיקא הוא שמא סרכא זו אינה מחמת נקב ואם תמצא לומר מחמת נקב שמא מחמת דופן ומר יהודה משמיה דאביי אמר בין כך ובין כך חוששין לה דסבר כל סרכא ודאי נקב והילכך חוששין שמא מחמת הריאה והכי נמי סבר מר זוטרא בר רב נחמיה דכל סירכא ספק נקב ולהכי אמר בההיא דרבא בתרתי אוני דסמיכי אהדדי דמהניא להו בדיקת פושרין ורבינא סבר דכל סירכא ודאי נקב ולא מהניא לה בדיקת פושרין דלא סגיא דלא אינקיב חד מינייהו ולא מהניא בדיקת פושרין אלא לסרכא הבאה מריאה למקום שאינו נאסר בנקב דבהא מהניא בדיקת ריאה ותולין לומר דאותה סירכא מחמת אותו מקום אחר היא שאינו נפסל בנקב ומה שהקשה מיהא דקיימא לן דקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום לאו קושיא היא כלל דלא אתמר אלא קרום אבל סרכא דמחיתוך לחיתוך בכסדרן או או מחתוכא דאיני לדופן במקום רביתא ודאי מגינה ומגינה והאי נמי דאמרינן דקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום דוקא בריאה ובושט דבדידיה נמי אתמר הא בכל דוכתי אחריני ודאי הוי קרום מדאתמר בהני תרי ויש כאן קושיא היכי מהני קרום בנקב בדוכתי אחריני דלאו ושט וריאה והיכי מהניא סרכא בכסדרן או מחתוכא דאוני לדופן אם כן מצינו פעמים נקב שבריאה וכן בבני מעיים בא לידי הכשר וכיון שכן אפילו כי ליכא סרכא וכי ליכא קרום לא ליתסר בנקב דכל מידי דאפשר ברפואה אפילו ליתה לרפואה לא מתסר מההיא דאמרינן גמירו דאי בדרי לה סמי חיי וכיון שאפשר לה ברפואה אע"ג דליתהו כשרה ותשובה שאלה זו שלא נאמרו דברים אלו אלא בדבר שבידי אדם כגון ההיא דאמר עלה דמחו בכוליתא ומחו בגידה נשיא אבל לא בדבר שבידי שמים שיש נקב שאפשר שתעלה לו רפואה ויש נקב כיוצא בו באותו מקום אי אפשר שתעלה לו רפואה לפי הלחה שנעשה הנקב מחמתה ודבר זה אינו מסור אלא למי שאמר והיה העולם ולפיכך כשאני רואה סירכה בריאה בכסדרן או במקום רביתא נתברר לי שזה הנקב מאותן שראויין לבא לידי רפואה וכשאין זה אני חושש עליו שמא מעיקרו אינו ראוי לבא לידי רפואה ולפי זה סרכא תלויה הרי היא אסורה ומי שהנהיג בה היתר הוא לפי הסברא האחרת וכבר ביררנו שאינה נכונה ומאי דקשיא ליה למחבר אם כן רבא דמכשר בכסדרן פסול חוזר להכשרו הוא ואמאי לא מקשה ליה מינה כי היכי דמקשינן לרב נחמן דאמר ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה והוא דסביך בבשרא זו אינה קושיא שכבר הקשו אותה ותרצו עליה דלא אתא למעוטי אלא קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינו קרום ותירוץ זה מספיק לקושיא זו בכל מקום שתקשה אותה וא"ת למה הקשו אותה עלה דהא דרבא משום דההיא דרב נחמן מיפרשא בהדיא דאמר ריאה שניקבה ואעפ"י שאנו יודעין בבירור שניקבה והיכי דמי כגון דפרקוה בסכינא ובדקוה ומשתכח דמפקא זיקא אפילו הכי כשרה בסתימת דופן דהינו בסרכא דמגינה שפיר בההוא דוכתא וזו ראיה לתירוץ שכתבתי במה שהקשה לפי שטה זו שאמרו אין סרכא בלא נקב מיהא דקיימא לן דקרום שעלה מחמת מכה אינו קרום הרי כאן שאמרו בניקבה בודאי שמגינה עליה סרכא הא אין עליך לדון אלא כמו שכתבנו. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחין חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר אחד זה ואחד זה חוששין לה פירוש והלכתא כמר יהודה דטעמא דידיה משום דאין סרכא בלא נקב והכי הלכתא דרבינא סבר לה הכי כדכתיבנא לעיל והיכי עבדינן אמר רבא רבין בר שבא אסברא לי מייתינן סכינא דחליש פומיה ופרקינן לה אי איכא מכה בדופן תלינן בדופן וכשרה ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא וטרפה וכתב דהא דרבא קאי אתרוייהו עד כאן. וכן עיקר. ואמרינן דרב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפושרין ואמרינן אמר ליה מר זוטרא בר רב נחמיה לרבינא אתין אהא מתניתו לה אנן אהא מתנינן לה דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכי אהדדי לית להו בדיקותא רב נחמיה בריה דרב יוסיף בדיק לה בפושרי אמר ליה האי מאי בשלמא התם בעי בדיקה אי איכא מכה בדופן תלינן בדופן וכשרה אלא הכא אי אינקיב האי טרפה ואי אינקיב האי טרפה ומשמע ודאי דכי היכי דבהאי לישנא דמר זוטרא רב נחמיה לאיפלוגי אתי הוא הדין ללישנא דידן דרב נחמיה לאיפלוגי אתי וכי היכי דלהאי לישנא רב נחמיה לקולא הכי נמי ללישנא דידן רב נחמיה לקולא למימרא דאפילו היכא דליכא מכה בדופן סגי ליה בבדיקת פושרין והלכתא כרב נחמיה חדא דעביד בה עובדא ומעשה רב ועוד דמר זוטרא ורבינא מסתברא דסברי לה כותיה דשקלי וטרי אליביה אהייא איתמרא וכן כתב המחבר אלא שהביא לשונות אחרים. אמר רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה ודוקא במקום רביתא ומקום רביתא היכא מקום חיתוכא דאוני אמר רבינא והוא דסביך בבשרא וכתב המחבר יש אומר דלאו דוקא דסביך בבשרא אלא הוא הדין בגרמא שאין לך צלעות שאין עליהן מחיים מעט בשר אלא דאתא לפרושי דלא תימא דופן סותמתה דקאמר רב נחמן לאפוקי ניקב הדופן כנגדו קמשמע לן דוקא דסביך בסרכא עד כאן. והוא דעת רבנו גרשום ורבנו תם ז"ל וכן עיקר. עוד שמעתי דלאו אריאה קאי דאם כן הוה ליה למימר דסביכא אלא אדופן קאי למימר דהאי דקאמר דופן סותמתה דוקא דסביך בסרכא בבשר הריאה ודוקא מגב האונין או שכנגדן.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:2
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:2](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:2)

אמר זעירי חלחולת שניקבה כשרה הואיל וירכים מעמידין אותה וכמה א"ר אלעזר א"ר יוחנן מקום הדבק ברובו שלא במקום הדבק במשהו ואסיקנא מקום הדבק אפילו ניטל כלו כשר והוא שנשתייר בו כדי תפיסה וכמה אמר אביי כמלא בטדא בתורא ויש שפרשו אצבע ויש שפירש שתים אצבעות וכתב המחבר דהלכה כר' יוחנן בשלא מקום הדבק דשיעורו במשהו עד כאן. וקשיא עליה דא"כ דזעירי היכא אם במקום הדבק הא אמרה במשהו ונראין דברי האומר דג' מקומות הם שלא במקום הדבק אפילו במשהו אסורה במקום הדבק אפילו נטל כלו כשר והוא שנשתייר בו כדי תפיסת יד ואותו תפיסת יד ברובו.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:3
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:3](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:3)

נקבה הגרגרת כנפה אמ"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא נקבים שיש בהם חסרון וכו' ופירש המחבר אם חופה רוב הקנה בין הנקבים והשלם שביניהן אעפ"י שבנקבים גרידי ליכא רובא טרפה הואיל ויש בהם חסרון ע"כ. וי"מ בעופא בין יש בהם חסרון בין אין בהם חסרון משערין אם חופה רוב הקנה בין הנקוב והשלם דלשער בו בכאיסר לא אפשר ואומר דכל השיעורין האמורים כאן בין הנקוב והשלם וסימנא דעבידי כי נפיא ופירש רש"י סימנא דכולא שמעתא דעביד כי נפיא דאלו נקבים שאין בהם חסרון היינו כי נפיא כלומר כנקבי הנפה שאין בהם חסרון וכולן כלומר אפילו אותן שיש בהם חסרון סימנא דמילתא כי נפיא שאין בין נקב לנקב כמלא נקב ובאלו משערין בין הנקוב והשלם שאין השלם כדאי להגין שאלמלא כן הרי אפילו בשני נקבים קטנים בשהם מופלגים זה מזה אפשר שהם עם מה שביניהם רוב הקנה תאמר בזו שהיא טרפה אלא ודאי כדפרישית והחכם הזה לא ביאר כמה יהא בין נקב לנקב.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:4
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:4](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:4)

ובענין כל יתר כנטול דמי כתב המחבר כאלו ניטל היא בלבד ממקומו וכו'. ואינו נכון דהא לקמן בההיא חיותא דאשתכח בה תרתי סניא דיבי אתיוה לקמיה דרבינא וטרפה מדרב הונא בריה דרב יהושע דאמר כל יתר כנטול דמי ובהא ודאי ליכא לפרושי כאלו ניטל היתר בלבד דהא מוכח בהדיא בגמרא דלרבינא סניא דיבי לאו היינו כרס הפנימית ואינו נאסרו בנקב אלא בנקרע רובא וסניא דיבי מחובר בכרס במקום דאליבא דכולהו לא חשיב כרס הפנימית לבד מדר' יוסי בר חנינא דאמר מפרעתא ולית הלכתא כותיה אלא ודאי כניטל האחר כנגדו קאמר ומסתברא דדוקא כנגדו בלבד ואפשר דתרווייהו קאמרינן לחומרא כאלו ניטל האחר כנגדו וכאלו ניטל הוא בלבד לומר שכל מקום שאלו ניטל הוא בלבד חמור יותר אף בזו מחמירין.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:5
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:5](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:5)

והתליע הכבד כתב המחבר דכשרה אפילו בכזית דבמקום חיותה ע"כ. ומסתברא דדוקא בשכלו שלם אבל ניטל ולא נשתייר אלא כזית במקום חיותא בעינן אותו כזית בריא ומה שכתב המחבר בהוריק כבד שרואין אותו כאלו ניטל מה שהוריק אפשר שהוא כן וכן דעת הרב ר' משה ז"ל במה שכתב גם הוא ומיהו דוקא על ידי האור כגון שנפלה לאור ואלו בכזית במקום חיותא הוריק כלו ודאי טרפה אבל לשון שכתב הוריקה הכבד כנגד כל מקום חיותה אינו נכון שאין לנו פסול בכנגדו אלא במקום שפוסל במשהו כגון בני מעיים ובמקום חיותא אינו פוסל אלא אם כן הוריק הוא עצמו ויש כאן מקום עיון כיון שאנו אומרים שנחשוב הוריק כניטל אם כן אפילו משהו בכזית במקום חיותה חשבינן כניטל ותו ליכא כזית. והנכון בזה דכל הוריקה לא חשבינן כנטל אלא כנקב.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:6
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:6](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:6)

ובהא דאמר רב מתנא בוקא דאטמא דשף כתב המחבר בוקא דאטמא הינו שמוטת ירך והוא העצם השלישי שנשמט ראשו העליון המחובר לגוף ועומד שם כבוכנא באסיתא ע"כ. ויש כאן קושיא חזקה בהא דמייתינן דרב מתנא ושקלינן וטרינן עלה ומסקינן עלה דליתא אלא היכא דאיעכול ניביה ולא מייתינן עלה כלל שקלא וטריא דלקמן באלו טרפות דשמוטת ירך ותו דלישנא דאסרינן לקמן שמוטת ירך סתמא משמע בדלא איפסוק ניביה דהא סתמא אמר דרב מתנא דלא אדכר איפסוק ניביה ולא איעכול ניביה אפקיה לבר מהלכתא ואסיקו ודלא כרב מתנא אלמא דהאי לישנא בסתמא משמע דלא איעכול ניביה ולא איפסוק ניביה ולקמן באלו טרפות שקלינן וטרינן טובא בשמוטת ירך ולא אדכרו כלל איפסוק ניביה ולא איעכול ניביה ולקמן בשמוטת ירך איכא דמפליג בין בהמה לעוף ואלו בהא בבוקא דאטמא מעולם לא הוזכר הפרש בין עוף לבהמה ולקמן ר' יוחנן סתמא טריף שמוטת ירך אפילו בעוף וכל שכן בבהמה כדמוכחא שמעתא בהדיא דחמירא לן בהא בהמה מעוף ולא מדכר ניביה כלל ואלו לעיל פליגי ר"י בדרב מתנא ומכשר בבוקא דאטמא אלא ודאי עיקרא דמלתא כדברי מורי רבנו משה ז"ל שאותו עצם שלישי שבעוף ובבהמה ראשו עליון התחוב בגוף נקרא בוקא דאטמא וראשו האחר המחובר לשוק נקרא שמוטת ירך וכאן לא הזכירו כלל ניביה דמאן דמכשר בהא מכשר אפילו איעכול ניביה ומאן דטריף טריף אפילו לא איפסוק כלל והלכתא כר' יוחנן ובשמיטת ירך אסורה לעולם ובבוקא דאטמא לא מיתסרא אלא בדעכול ניביה והקשה המחבר מיהא דאמר רב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טרפה שמוטת יד בבהמה כשרה שמוטת ירך בעוף טריפה שמוטת גף בעוף טרפה חיישינן שמא ניקבה הריאה ובודאי מאן דאסר שמוטת גף בעוף שרי בשמוטת יד בבהמה ושמוטת גף היינו הראש התחוב בגוף מדקאמר דחיישינן שמא ניקבה הריאה אם כן שמוטת יד היינו שנשמטה מן הגוף ומה שהתיר ביד כנגדו אסר ברגל עד כאן. ואני אומר צלל במים אדירים ולא העלה בידו כלום דודאי מאי דאיירי בבהמה בין ביד בין ברגל לא איירי אלא בעצם שלישי בראשו התחוב למטה עם השוק דאיהו חמיר טפי דאלו ברגל בראשו עליון כשרה בדלא איעכול ניביה ובראשו התחתון אוסרה וקאמר שמוטת ירך בבהמה טרפה כלומר בעצם שלישי בראשו התחתון ואלו בעליון כשרה בדלא איעכול ניביה ושמוטת יד בבהמה כשרה בראשו התחתון ואין צריך לומר בראשו העליון דכשרה דקיל טפי אפילו בירך אם כן בבהמה ביד ליכא טרפות כלל לא בראשו התחתון וכל דכן בעליון דקיל ובעוף כנגדו דיד בבהמה דהיינו גף בראשו עליון איכא טרפות משום ריאה. עוד הקשה המחבר לפי שיטתנו שאנו אומרים בעצם שלישי דראשו תחתון שמוטת ירך וראשו עליון בוקא דאטמא ור' יוחנן אסר בשמוטה ומכשיר בבוקא דאטמא מכל מקום ר' יוחנן דאמר דמאי דקאמר במתניתין אלו טרפות אלו דוקא קתני ולמעוטי דרב מתניתין דאמר בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה וכיון דאית ליה לר' יוחנן דאלו טרפות דוקא ולמעוטי ובקא דאטמא מאי שנא דלא ממעט נמי שמוטת ירך עד כאן. וליתה דר' יוחנן חדא בלחוד סבירא ליה דממעטינן משום אלו טרפות ואידך מרבינן משום רבויא דמתניתין דזה הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה וגמרא גמיר ר' יוחנן דבוקא דאטמא כשרה ולהכי מוקים מיעוטא דאלו טרפות להכי ואיהי גופה נמי לא ממעטינן לגמרי דהא היכא דאיעכול ניביה טרפה ועיקר פלוגתייהו נמי דר' יוחנן וריש לקיש בההיא דרב מתנה לאו אמתניתין הות ומשום דיוקא דאלו טרפות דאם כן לר' יוחנן מאי מכרעא הא דרב מתנא דמייתינן להיתירא מחדא דשב שמעתתא אלא עיקר פלוגתייהו בדרב מתנא גופה אי אסירא או לא וסבר ר' יוחנן דשריא ומוקי מיעוטא דמתניתין להכי וראיה ברורה לדברינו הא דאמרינן בגמרא עלה דשמוטת ירך אמר רב אבא אשכחתיה לר' ירמיה בר אבא דיתיב ובדיק בצומת הגידין ואקשאי ליה ואמרינן ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא אמר רב שמוטת ירך בעוף כשרה ואי שמוטת ירך בוקא דאטמא מה ענין לו צומת הגידין שהם ודאי דבר פשוט הוא שאינם מתפשטים למעלה מאותו אבר אמצעי כלל ושוב אין דין צומת הגידין עליהם אלא ודאי דבראשו התחתון קאמר שהשוק נשמט מן הירך וקא סלקא דעתין שהגידין מתפשטין בכל אותו אבר עד הפרק שעליו וקסלקא דעתך שדין צומת הגידין בכל אותו אבר ונקשרין בפרק שעליו והיינו דמקשי ליה דאם איתא דדין צומת הגידין בעוף ראוי הוא דשמוטת ירך בעוף פסולה שהרי נתפרקו צומת הגידין דקא סלקא דעתין שנקשרין באותו פרק והיינו קושיין מינה גופה מצומת הגידין לצומת הגידין ואייתי ליה ראיה ר' ירמיה בר אבא מדרב דצומת הגידין שהם בעוף וקבלה מיניה ר' אבא דודאי סבר רב דדין צומת הגידין בעוף ואפילו הכי אמר רב שמוטה כשרה שאין הגידין מתפשטין כל כך ואפילו באותו אבר עצמו יש חלוק בין חתוכה במקום צומת הגידין לחתוכה למעלה מהם כדאיתה בגמרא והשתא סלקא שמעתא כלה שפיר ושפיר הוה מקשי רבי אבא משמוטת ירך כיון דשמוטת ירך בראשו עליון של אותו אבר שבו צומת הגידין דאלו מבוקא דאטמא ליכא למיקשי דאתפליג מצומת הגידין ומאי דמהדרינן נמי אתי שפיר דאפילו הכי שמוטה כשרה שאין צומת הגידין מתפשטין כל כך ולאו תימהא הוא אי מכשרינן בשנשמטה דאפילו בשנחתכה באותו אבר עצמו איתא להאי דינא בין נחתכה במקום צומת הגידין לנחתכה למעלה מצומת הגידין כדאיתא בגמרא בהדיא ומה שאמרו שמוטת ירך ולא אמרו שמוטת שוק שלא תטעה לומר שעל השוק אמרו במקום שמחובר לרגל והרי נתבררו דברים אלו ביאור מספיק לרואי השמש.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:7
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:7](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:7)

בענין צומת הגידין וכו' ושיעור צומת הגידין דאמרינן ד' בטדי בתורא ופירשו בו ארבעה אצבעות ובדקה וכו' וכתב המחבר בעופא כבהמה דקה וכו' וליתה דסימני בהמה בצומת הגידין לא שייכי בעופא כלל דבבהמה דאיכא תלתא דחשיבי צומת הגידין ואיכא אחריני שייכי הני סימנין אבל בעופא דכלהו צומת הגידין לא שייכי הני סימנין אלא עיקרא דמלתא בעופא דמשנבלעין בבשר אין דין צומת הגידין עליהם.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:8
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:8](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:8)

ובענין זפק תנן ניקב הזפק כשרה ר' אומר אפילו ניטל ובגמרא אמרינן דר' סימון ור' יצחק הורו בזפק כרבי וכתב המחבר דלא שבקינן סתם מתניתין למעבד כוותייהו ע"כ ונראין דברי האומר דכיון דעבדו בה עובדא מעשה רב ומיהו דוקא למעלה מגג הזפק דלתנא קמא גופיה דמכשר בניקב דוקא ודאי למטה מגג הזפק.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:9
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:9](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:9)

ובענין הכרס הפנימית שנקב או שנקרע רוב החיצונה כתב המחבר מה בין קרועין לפסוקין. עד כאן. ונראה לומר דלשון פסוקין שייך בדברים ארוכין (ומשופין) [ומשוכין] כמו גרגרא וחוט השדרה אבל בדבר רחב הרבה כעין כרס לא שייך לשון הפסק אלא לשון קריעה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:10
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:10](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:10)

והא דתנן דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס פירוש הגס שבמיני הנץ והם פלקין ואוסטור ובגמרא אמרינן בעופות מן הנץ ולמעלה כלומר מן הנץ ולמעלה יש להם דריסה בעופות אבל למטה מן הנץ אפילו במיניו אין להם דריסה אפילו בעוף הדק ולאו למימרא דאינהו לא דרסי אלא דזיהריהו לא קלי ומיהו מן הנץ ולמעלה דאמרינן דיש להם דריסה לאו לאשווינהו דנץ בעוף הדק והגס בעוף הגס אלא למעוטי למטה מן הנץ דאין לו דריסה כלל למימרא דזיהריה לא קלי ובגמרא מיבעיא לן בשאר עופות טמאין גדולין מן הנץ אם יש להם דריסה ולאו למימרא דאי דרסי או לא דהא חזינן דדרסי אלא למימרא אי קלי זיהריהו ואסיקנא דשאר עופות טמאין יש להם דריסה בדכותייהו ונץ בדרב מיניה ומיהו דוקא בעוף הדק והגס בעוף הגס ואפילו בדרבה מינה ומיהו הא דאמרה בשאר עופות טמאין בדכותייהו לא אמרה אלא בעופות שאין מיוחדין לדריסה ומיהו זמנין דרסי אבל בעופות המיוחדין לדריסה כגון נשר דינן כדין הגס ואפילו בדרב מינייהו דרסי ודברים אלו לא נתחוורו יפה בדברי המחבר וכן מה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:11
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:11](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:11)

שכתוב שאר עופות טמאין קטנים מן הנץ או שכמותו יש להן דריסה בעוף הדק. אינו נכון דהא אמרינן בעופות מן הנץ ולמעלה ומאי אתא למעוטי ודאי קטנים מן הנץ כי היכי דאמרינן בבהמה מן הזאב ולמעלה ואתא למעוטי למטה מן הזאב כגון חתול ולמעוטינהו לגמרי אתא דאי למעוטי הנהו דרברבינן מינייהו אי נמי דכותייהו הא אפילו בשאר עופות טמאין בגדולים מן הנץ אין להם דריסה בדרברבי מינייהו אלא בדוכתייהו אלא ודאי למעוטינהו לגמרי אתא.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:12
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:12](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:12)

והא דאמרינן הפק כלבא ספק שונרא אימר כלבא כתב המחבר דדוקא בדאיכא קמן כלבא ושונרא הא ליתנהו קמן הי מנייהו דליהוי מצוי יותר תולין בו וכו' ואנו לא כך קבלנו דודאי מלתא דרבא אפילו בשאינו מצוי קאמר דתולין בכל דבר שאפשר דודאי שונרא וכלבא אפילו איתנהו קמן לא שכיח כלבא כשונרא ולא תלינן בשונרא משום דדריסה מלתא אחריתי היא ואין תולין בה כל היכא דאפשר בדבר אחר ואפילו בשאינו מצוי ותולין בובין להקל בין להחמיר וזימנין דהוי לחומרא כגון בבהמה דאי תלינן בדבר אחר א"א לשוחטה דלמא במקום נקב שחיט ואי תלינן בדריסה יש לה בדיקה אחר שחיטה דזיהרא מינכר אלא דלא תלינן בדריסה לעולם אלא בדבר אחר כל היכא דאיפשר ורב אשי היא גופא אתא לאשמועינן דלאו משום דשכיח האי כי האי אלא משום דלא תלינן בדריסה כל היכא דאפשר וכיון דכן נילף מינה דתלינן בקנה אע"ג דדבר רחוק יותר מן הכלב דעיקר טעמא דרבא משום דלא תלינן בדריסה דאי לא לא תלינן בכלבא דטפי שכיח שונרא לאיגרויי ולמימתי מכלבא והא דאמרינן בריש אלו טרפות חיצון אדום ולמאי נפקא מינה לספק דרוסה הוא הדין לספק נקב אלא חדא מינייהו נקט וכן עיקר.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:13
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:13](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:13)

עוד כתב והא דאמרינן קטע רישא דחד מינייהו אימר נח רוגזיה דוקא קטע אבל דרס חדא מינייהו לא עד כאן ונכון הוא עוד יש לי להוסיף דדוקא במקום שהוא יכול עליהם אבל במקום שאינו יכול עליהם כגון כלוב של עופות לא ניח רוגזיה בהכי אדרבה אוסופי קא מוסיף.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:14
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:14](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:14)

עוד כתב בהא דאמר בההוא שרקפא דספק דרוסות דאתאי לקמי' דרב וכו' ותירץ דלפרסומי מלתא דאיסורא וכי האי גוונא אמרינן בגמרא ע"כ ולדידי לא שמיעא לי דנהי דאמרינן לה בגמרא גבי הפסד מועט אההיא דפרכינן ואמאי ליחנקינהו וליתבינהו לכלבים או לנכרים אבל היכא דאפשר לאכשורינהו וליפסדינהו חס ושלום והא ודאי בורכא אבל תיובתא לא חזינא וקושיא מעיקרא ליתה דודאי הכי הוה דבדקינהו ואשכח בהו אודם במקום האוסר מספק והיינו לדידיה דחייש לספק דרוסה דאלו למאן דלא חייש האדים הבשר אין בכך כלום שכן בעופות המותרין אם האדים הבשר לא קפדינן והאי דלא אמרוה בהדיא משום דלאו אהא הוא דאתינן אלא למימר דרב הדר ביה לגבי שמואל ולהכי אייתי ליה לעובדא בלישנא קיטא והכי קאמר שדרינהו רב לקמיה דשמואל דמורי בהו לאסור ושמואל בדקינהו ואסרינה וחנקינהו ושדינהו בנהרא והמחבר הרבה לכתוב בזה וא"צ.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:15
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:15](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:15)

ספק דרוסה צריכה בדיקה מכפא דמוחא ועד אטמא ואם האדים בשר כנגד בני מעיים אסורה דזיהרא מקלא קלי ואזיל וסימן זה דהאדים בשר מבחוץ הוא לבר מושט לפי שעור שלו אדום ודוקא כנגד בני מעיים משום דזיהרא קלי כנגדו ומפסיד בבני מעיים והפסד משהו פוסל בהן בנקב אבל האדים ירך לא דס"ס הוא דלמא דריסה או לא ואם תמצא לומר דרוסה שמא הארס עכשיו לא יפסיד בזו בכדי שאלו ינטל תאסר שאין הפסד הארס בשוה שפעמים מפסיד יותר מפעמים אחרים ולפיכך לא נאמרה בדיקה בודאי דרוסה אלא מתניתין מסתים לה סתומי ודרוסת הזאב ודרוסת הנץ אלמא מכי דרסי אסירי ולית כאן בדיקה וכן בהאדים בשר כנגד בני מעיים אסרו אפילו בספק מפני שאם תמצא לומר דרוסה א"א שלא תאסר שבהפסד מועט נאסרת ובסימנין שהם חזקות אין חוששין להאדים הבשר כנגדן משום האי טעמא דאמרן דספק ספיקא עד שיאדימו סימנין עצמן ואלו בדרוסה ודאי מכל מקום אסורה שמא ארס של עכשיו חזק כל כך שממית בכל מקום ולאלתר סריך תכלא בכולא וטעם זה מאיר עינים והמחבר לא ביאר דברים אלו.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:16
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:16](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:16)

עוד כתב דספק דרוסה דצריכה בדיקה ואהניא לה בדיקה דוקא לאלתר אבל לא לאחר זמן ע"כ. וליתא שהרי לא נתנו חכמים בזו שיעור.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:17
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:17](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:17)

עוד כתב בדין ריסוק איברים דאם שחטה תוך מעת לעת לנפילתה אם לא עמדה טרפה ואין לה בדיקה אבל אם שהתה מעת לעת כשרה ובבדיקה. וא"ת וכו' ודברים אלו אינן שאין בטרפות של ריסוק איברים בדיקה ואין בדיקה באה בזה לבדוק טרפות זה שא"א לעמוד עליו בבדיקה ותמה על עצמך אי זו בדיקה אפשר לעשות להוכיח ולברר בה חשש ריסוק איברים אלו דברים בטלים אלא הוכחה שלו וסימן שבו הוא כשאינה עומדת ואז ראוי לחוש לה שמא נתרסקו איבריה שהוא טרפות בעצמו ואינו באבר אחד אלא בעצמותיה בשדרתה ובחליות שהן בנינו של אדם שאף בהכה אותה בשדרתה חששו לטרפות זה וטרפות זה מתברר בשוהה מעת לעת שאלמלא לקתה בזו לא היתה יכולה להתקיים זמן זה וכיון ששהתה נתברר שאין בה לקותא זה אבל עדיין יש לספק שמא בנפילתה מחמת החבט ניקבה באחד מאיבריה במקום האוסר ועל זו צריכה בדיקה ואעפ"י שא"א לעמוד בבדיקת נקב לבדוק עליו כל הגוף אחר שאינו במקום מסויים כדמוכח בההיא דאמרינן בקוץ עד שתנקב לחלל ולא אמרה תבדק דלא אפשר התם דנקב משהו במקום שאינו מסויים לא משתכח אבל נקב הבא מחמת חבט קים להו לרבנן דלא הוי משהו אלא נקב גדול דמשתכח שפיר ואם הלכה הובררה שאין בה שום הפסד מחמת חבטא זו ואעפ"י שהטרפות חיות ומהלכות קים להו לרבנן דכל ריעותא הבא מחמת חבט ראוי שתיטרף בו ואינה ראויה להלך ומיהו כל זמן שבדק ולא מצא נקב האוסר ומצא הפסד באבר שאילו ניטל כשרה עכשיו כשרה שאין לנו אבר שאלו ניטל כשרה ותאסר בהפסדו בין בידי שמים בין בידי אדם אלא אם כן מנאוהו חכמים ומצאנו ניטל טרפה ויש הפסד שאינו אוסר בו שהרי הכבד אם ניטלה כלה בלא שיור טרפה ואם התליע כלה בלא שיור כשרה אלא הנכון כמו שכתבנו.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:18
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:18](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:18)

בענין נחתכו רגליה תנן בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה טרפה וכן שניטל צומת הגידין נשבר העצם אם רוב בשר קיים שחיטתו מטהרתו ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו ואפליגו בה בגמרא אמתניתין באי זו רכובה אמרו דשלש עצמות הם בבהמה וכנגדן בעוף רגל הנמכר עם הראש למעלה ממנו שוק ונקרא אשקנקיל וכנגדו בעוף גינוי ובראשו התחתון של עצם זה צומת הגידין למעלה ממנו הנקרא קולית וראשו עליון חוב בשדרה ועל זה אמרו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ועל ראשו התחתון שמוטת ירך לפי שיטתנו שכתבנו למעלה וכנגדו בעוף נקרא פאלא ובמתניתין פסיק ותני מן הארכובה ולמטה כשרה דהיינו פרק התחתון ומן הארכובה ולמעלה טרפה ואיכא לספוקי באיזה פרק דהא שני פרקים הן אחד בין הרגל והשוק ושני בין השוק והקולית ומפרש רב יהודה בלישנא קמא דבפרק שבין הרגל והשוק איירינן ועולא אמר דבפרק שבין השוק והקולית איירינן ואקשו ליה לרב יהודה ואוקמוה מתניתין דתני וכן שניטל צומת הגידין שהם בראשו התחתון של שוק אלמא שאין בשוק טרפות אחר ולפום מאי דמסיק בגמרא לית להא קושיא קיום הדר אמרינן בגמרא משמיה דרב יהודה כעולא דרכובה דמתניתין פרק שני ובסיפא דמתניתין בנשבר העצם פליגי רב ושמואל דרב אמר דנשבר העצם אין רוב בשר קיים דהיינו כנחתך ממש באי זה מקום שיהו ואם הוא למטה מן ארכובה דמתניתין הי דתיהוי אבר אסור ובהמה מותרת כדאמרינן במתניתין דלמטה מן הארכובה כשרה ואם נשבר העצם ואין רוב בשר קיים למעלה מן הארכובה דמתניתין הי דתיהוי בהמה גופא אסירא כללא דמלתא דנשבר העצם ואין רוב בשר קיים דינו בכל מקום כנחתך אחר דשבירת עצם לא מיתסרא בהכי בהמה לעולם כי היכי דחזי מדין תורה דבשבירת עצם לא מתסר ליה אבר אם רוב בשר קיים כדקיימא לן דאין עושה ניפול ומתניתין דקתני מן הארכובה ולמעלה טרפה דוקא דנחתכו לגמרי וכדחזינא אדינא דאורייתא דשני לן בין נשברו ואין רוב בשר קיים לנחתכו לגמרי לענין אבר מן החי ולהכשיר באכילה ולשמואל דכיון דמכשרינן לה לבהמה הוא הדין לאבר עצמו דמותר מדאורייתא ולא מיתסר אלא מדרבנן דמדינא דאורייתא אין שחיטה עושה ניפול ולא שייכא האי פלוגתא כלל בפלוגתא דלעיל דרב יהודה ועולא דאנן לא נחתינן השתא למימר ארכובה דמתניתין הי היא אלא ארכובה דתהוי ומקשי רב נחמן לשמואל יאמרו אבר ממנה מוטל באשפה והיא מותרת דודאי נשבר העצם ואין רוב בשר קיים אינו מעלה ארוכה לעולם ודינו כאלו נחתך לגמרי וקסלקא דעתך דקושיין דרב נחמן כפשטה למימרא היכי אפשר הא דחד אבר בבהמה כמוטל באשפה ותשתרי היא ופרכינן לרב נחמן דהא לרב גופיה הכי דינא דהא מתניתין קתני נחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה שנחתכו לגמרי הרי לך אבר ממנה מוטל באשפה והיא כשרה ואמרינן דרב נחמן הכי קא קשיא ליה אבר שהוא חיה ממנה מוטל באשפה והיא מותרת פירוש אהא מתמה רב נחמן דלשמואל במאי דמודה דנחתכו טרפה דמתניתין היא למעלה מן הארכובה טרפה והיינו אבר שהיא חיה ממנו דהא מודות דנחתך טרפה לימא בנשבר העצם ואין רוב בשר קיים דכשרה דהא ודאי כיון דאין רוב בשר קיים הרי הוא כנחתך לגמרי ומוטל באשפה שהרי שוב אינו מעלה ארוכה אבל לעולא דמכשר בנחתך השוק למעלה מצומת הגידין וטריף בנחתך במקום צומת הגידין וטריף בנחתך במקום צומת הגידין ליכא למקשי הא ותימא אבר שהיא חיה ממנו שהרי נחתך אחד מצומת הגידין ומתה ויהא כלו מוטל באשפה ותתכשר דהאי קושיא הא איתמרא בגמרא ומי איכא מידי דפסיק לה מתתאי ומיתא ופסיק לה מלעיל ותיחי והשיבו אין אומרין בטרפות זו דומה לזו ובנחתך ממש קאמרינן דבתתאי טרפה ובדעילאי כשרה אבל כל קושית ר"נ כל עיקר אינה אלא היכי אפשר לאפרושי בין נחתך לגמרי לנשבר עצם ואין רוב בשר קיים באבר שחיותה תלוי בו דהא כיון דאין רוב בשר קיים שוב אין מעלה ארוכה וראוי להיות דינו כנחתך לגמרי לכל דבר מה שאין כן באבר אחר שאין חיותה תלוי בו דאפשר לענין שחיטה דכל שהוא מחובר מוכשר אבל באבר שאתה מודה שחיותה תלוי בו ואם נחתך טרפה אי אפשר בנשבר ואין רוב בשר קיים שלא תאסר שהרי אין מעלה ארוכה וכל שאינו מעלה ארוכה באבר דין הוא שיהא כאלו נחתך וקושיא זו לשמואל ולא לרב דלרב לעולם בין ללישנא קמא דרב יהודה בין ללישנא בתרא דרב יהודה בכל מקום שאלו נחתך לגמרי טרפה נשבר נמי כאלו נחתך כיון שאינו מעלה ארוכה והמחבר כתב דרב ושמואל תרוייהו סבירא להו דנשבר העצם ואין רוב בשר קיים הרי הוא כאלו נחתך לגמרי ולא אפליגו בהא כלל אלא דרב סבירא ליה בהאי שמעתא כדמפרש רב יהודה אליביה בלישנא קמא וארכובה דמתניתין דתניא למעלה מן הארכובה היינו פרק ראשון מן הרגל ממש וכל מקום שנחתך בו השוק ואפילו צומת הגידין הרי היא טרפה ונשבר העצם ואין רוב בשר קיים אבר אסור ובהמה מותרת כנחתך לגמרי שאין הפרש כלל בין נחתך לגמרי לנשבר העצם ואין רוב בשר קיים שאף זה כנחתך לגמרי אחר שאינו מעלה ארוכה ולשמואל מתניתין דתני מן הארכובה ולמעלה טרפה היינו בעצם שלישי דהיינו קולית ובאותו עצם קאמר שמואל אף בנשבר העצם ואין רוב בשר קיים שהיא אסורה כללו של דבר בין לרב בין לשמואל כל נשבר העצם ואין רוב בשר קיים הרי הוא כאלו נחתך ופליגתייהו בנחתך השוק למעלה מצומת הגידין אם תאסר הבהמה אם לאו וכי מקשינן לשמואל יאמרו אבר שחיה ממנה מוטל באשפה והיא מותרת מעצם שני קאמר מפני שבו צומת הגידין והכל מודים שהיא חיה מהם שאם נחתכו במקומן טרפה לדברי הכל והא קשיא לשמואל ולא לרב דרב מודה הוא בנחתך עצם זה שהוא אסור ובמסקנא אמר דהדר ביה שמואל לגבי רב הילכך הלכתא כרב וכלישנא קמא דרב יהודה ולמעלה מן הארכובה דתני במתניתין היינו פרק ראשון למעלה מן הרגל ממש וכל מקום שנחתך בו השוק אפילו למעלה מצומת הגידין הרי היא טרפה ע"כ תורף דבריו. וכולהו בורכא דאם כאן מחלוקת רב ושמואל זהו מחלוקת רב יהודה ועולא ללישנא קמא בלי חסר ובלי יתר דפליגי בארכובה דמתניתין אי עצם שני או שלישי ואי רכובה שנייה או שלישית והכל מודים דנשבר העצם ואין רוב בשר קיים שהוא כאלו נחתך לגמרי ואם כן הוא אתחזק ליה לישנא קמא דרב יהודה דהא אסקינן במתניתין דהדר ביה שמואל לגבי רב ולעיל אסקינן לישנא קמא דרב בקושיא והיאך אפשר לשתי שמועות של משנתינו מחלוקת אחד ממש ולא הוזכרה של זו בזו ובמקום אחד העלו דברי רב בקושיא ובמקום אחר העלו אותם בעיקר ולא הוזכרה קושיא זו ובמקום אחר בלשון אחרון לרב יהודה אמרו סברת שמואל לרב ובמקום אחר אמרו דהדר שמואל לגבי רב אם כן לפום לישנא בתרא דרב יהודה קם ליה רב בשיטתא דשמואל ושמואל בשיטתא דרב ותרתין שמעתא אילין אתאמרן אמתניתין והוה ליה למימר. ומי אמר רב הכי והאמר רב למעלה מן הארכובה אם רוב בשר קיים זה וזה מותר ואם לאו זה וזה אסור לא סגיא אלא ברכובה ראשונה כדפרישנא דאי לא לא אתי עלה פלוגתא דשמואל דתקשי ליה הא דקתני מן הארכובה ולמעלה טרפה ומוקים לה מתניתין בטרפות זו דומה לזה ואלו הכא בקולית לפום מאי דפריש המחבר והלין מילו דחוכא ותו דההיא קושיא דמקשי רב נחמן לשמואל יאמרו אבר שחיה ממנה מוטל באשפה והיא מותרת לפום מאי דמקשי בה המחבר דמן השוק קאמר משום צומת הגידין כבר הקשו אותה לרב בתמה יותר מזה דמקשיא ומי איכא מידי דאלו פסוק לה מתתאי מיתא וכי פסוק לה מעילאי חיה ופריק לה רב אשי שפיר דאין אומרין בטרפות זו דומה לזה ואלו הכא לפי דבריו העלו אותה בקושיא ואולי שכחו דרב אשי אלא דברים אלו כולם אינם נכונים וכבר ביררנו קושית רב נחמן לשמואל ולא לרב וביררנו דברים אלו כלן יפה בסייעתא דמרי שמיא יתעלה. הא דתנן נשבר העצם אם רוב בשר קיים שחיטתו מטהרתו ותנו רבנן נשבר העצם ויצא לחוץ אם עור ובשר חופין את רובו מותר ואם לאו אסור חדא מתפרשא בחברתה דממאי דתני בברייתא שמעינן דאע"ג דיצא לחוץ מתכשר בעור ובשר חופין את רובו וממתניתין שמעינן אע"ג דלא יצא לחוץ בעינן רוב בשר קיים ומיהו דוקא בשנקב הבשר כנגד שבירת העצם שראוי לצאת לחוץ והיינו יצא לחוץ דמתניתין וממתניתין נמי שמעינן לעור דמשלים לבשר היכא דבשר רובא הוא דבשר מגין טפי ומיהו בבר גוזלא דרכיך מצטרף עור לבשר אפילו מחצה על מחצה דאיידי דרכיך עורו כבשרו אבל לא בשאר עופות אא"כ בקטנים ורכיכין כיוצא בו וענין חופה רוב עביו ורוב חללו לא נצרכה אלא לעצמות שהן עבים מצד אחד וקצר מצד אחר כעין מה שאמור בגרגרת רוב עביה ורב חללה וכן פירוש רבנו יצחק ז"ל. ובענין נשתברו גפיה דמכשרינן ופסלינן בנשמטו משום חששא דריאה הסכימו רובי המפרשים ז"ל דהיינו בפרק המחובר לגוף ואחרים פרשו שאין כאן לחוש אלא אם כן נשמטו עצם אחר המחובר עם הגוף וראשו נוגע בריאה ונראין דבריהם ומכל מקום לדברי כלן אין חוששין בצלעות שנשברו ואין חוששין לדקין שלא נאמרו דברים אלא בקוץ וכן כתב בזו המחבר.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:19
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:19](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:19)

לענין עוף לענין טחול שבו אפשר שכיון שנקב פוסל בשל בהמה בסומכיה והכא ליכא קולשא וסומכא אפשר שהנקב פוסל בו ואם נקב פוסל ה"ה ללקות אכן בכוליא נראה יותר בשל עוף שאין שום דבר פוסל בה וראוי להחמיר.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:20
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:20](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:20)

בענין הוריקה כבד כנגד בני מעים או הלב או קרקבן או שהאדימו בני מעים שדרכן להיות ירוקין משנה שלמה שנינו ומלתא פסיקתא קתני נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אדומין כשרה ירוקין פסולה ודוקא בנפלה לאור שאלמלא היה פסול בשלא נפלה לאור לא הוה שתיק מתניתין מינה וליתני לה בנפלה לאור ובגמרא נמי לא מדכרינן בשום דוכתא למיחש לה בשלא נפלה לאור לא במתניתא ולא בשמעתא אלא דאגב אורחיה לא מדכרינן נפלה לאור במאי דמהדר רבי יהושע בן לוי לבריה דאמרינן בעא מיניה רב יוסף בריה דרב יהושע בן לוי מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו אמר ליה טרפה ואיהו ודאי כמתניתין בעא מיניה דקתני נפלה לאור ואמר ליה טרפה ואמר ליה לא יהא אלא ניטלה ואלו ניטלה כשרה ואהדר ליה שאני אומר כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו מעים והאי דקאמר בידוע לאו אנפלה לאור הוא ולמיסר אפילו בסתמא דהא איהו אמתניתין בעא מיניה דאיירי בנפלה לאור דוקא אלא אידוע שנחמרו מעיה קאי והרי זה כאלו בעא מיניה נפלה לאור והוריקה כבד כנגד בני מעים מהו והדר ליה כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו מעים כלומר בידוע שכשנפלה לאור נחמרו מעיה והאי דנקט הבעייא כנגד מעיה משום דהוה שמיעא ליה דאיכא מאן דאסר בהא ולא הוה ידע טעמא והיה סבור דמאי דאמר כנגד מעיה שמא באותו מקום קרוב יותר להוריק והיה סבור שהטרפות מחמת עצמו ולפיכך הוקשה לו ולא יהא אלא ניטלה ואהדר ליה דמשום חשש בני מעים הוא אבל בדידיה ליכא למיחש ומסתברא דאפילו בכזית במקום מרה וכזית במקום חיותא אינו נאסר מחמת עצמו בלקות זה דכל שאינו נפסל בנקב אינו נפסל בלקות כזה במקום שכולו שלם דהא מכשרינן בהתליע הכבד כלו ואפילו בכזית במקום מרה וכזית במקום חיותא ואמרינן ההיא תרנגולתא דהות בי ר' יהושע בן לוי אתיוה לקמי' דר' אלעזר הקפר ירוקין היו ואכשרה והא אנן תנן ירוקין היו ואכשרה והא אנן תנן ירוקין פסול א"ל לא אמרו ירוקה פסולה אלא בלב וקרקבן וכבד תניא נמי הכי באלו בני מעים אמרו בלב וקרקבן וכבד. ההיא תרנגולתא דהות בי רב יצחק בר יוסף אתיוה לקמיה דר' אבהו אדומין הוו וטרפה והא אנן תנן אדומין כשרה אמר ליה אדומן שהוריקו וירוקין שהאדימו פירוש שכל שנשתנה מראיהן פסולין ומתניתין דקתני הוריקו לפסול ולא תנא האדימו לפסול משום דהכי אורחא דמלתא דשליט בהו ירקות באדומים מקמי אדמומית בירוקין ואמר אמר רב שמואל בר חייא ירוקין שהאדימו ושלקן והוריקו כשרה מאי טעמא קוטרא עייל בהו אמר רב נחמן בר יצחק אף אנו נאמר אדומין שלא הוריקו ושלקן והוריקו טרפה מאי טעמא איגלי בהתתיהו וסוגין מוכחא דשוין הן אדומים שהוריקו וירוקים שהאדימו בין לפסול בין להכשר כלומר דאם נשתנו על ידי שלק לפסול פסולין ואם להכשר כשרין וכן שלא על ידי שלק אמר רב אשי הילכך לא ניכול איניש אלא בשלקא כלומר כיון דאמרת דשלק ראיה לפסולו ולא היא אחזוקי איסורא לא מחזקינן והא דרב אשי מוכחא דכולה סוגיין דוקא בנפלה לאור דהא דרב אשי לא סגיא ודאי אלא בנפלה לאור דאי לא מי אפשר למימר דלימא רב אשי בבני מעים שהם במראה כשר ולא הוחזק בהם שום ריעותא דלא ליכול איניש אלא בשלקא אטו מי לא ידע רב אשי דאחזוקי איסורא לא מחזקינן אלא ודאי בנפלה לאור וסבר רב אשי דכיון דאתחזק ריעותא דנפלה לאור והשלק הוכח בהם לא ניכול אלא בשלקא ואפילו הכי דחינן לה דליתה דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן כיון שהם במראה כושר לפנינו וזו ראיה מוכרחת וליכא למימר דהא דרב אשי בנפלה לאור ואידך סוגיין בסתמא דמאי מכרעת אלא ודאי כולה בנפלה לאו דוקא אבל בסתמא לא חיישינן שדרך בני מעים בכך מחמת חולי וכל שכן בכבד ואעפ"י כן כל שנפלה לאור בפנינו הרי הוחזק בו ריעות וראוי לבדוק ואם נשתנה מראיהן מן הראוי בבריאותן חוששין דהא אתחזק ריעותא וראוי לתלות בו ולא בחולי כיון דהא אתחזק האי ריעות ולא דמי לזאב וידא דטבחא דתלינן להקל דהתם מידי דאיתיה בעיני' ודברים אלו ברורים וראוי לסמוך עליהם לעשות מעשה וכן דעת רבנו שלמה ומורי רבנו משה ז"ל ולא כדברי המחבר.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:21
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:21](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:21)

בהא דאמרינן בעדיות פרק חמישי ביצה נבלה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק הרי זו מותרת ואם לאו הרי זו אסורה דברי ב"ש וב"ה אוסרין ומודים בביצת טרפה שאסורת מפני שגדלה באיסור כתוב שם מאי שנא מדלענין בשר בחלב דתניא בפרקא קמא דביצה השוחט את התרנגלת ומצא בה ביצים גמורות מותר לאכלן בחלב ר' יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסור מכלל דלתנא קמא אפילו במעורות מותרות ואע"ג דלענין טרפות ודאי כי האי גונא חשיבא כגופא ותירץ משום דבשר בחלב דרבנן א"נ משום דבשר בחלב היתר בהיתר משא"כ בנבלות וטרפות משום דהא החמירו בהן ע"כ. ושניהם אינן נכונים דלגבי טרפה ודאי לאו משום חומרא הוא כלל אלא מדינא אבל הנכון דשאני התם דלאו בשר הוא וכיון דלאו בשר הא לא אפשר לאחמורי עליה למסריה משום בשר בחלב. עוד כתב דביצת טרפה או נבלה אפילו הטילה אותו לאלתר שנטרפה הרי זו אסורה ע"כ ואיני מבין דבריו ורואה אני דברי האומר שלא נאמרו דברים אלא במוציא אותה מגופה דהשתא מיחזיא כגופה ומיחלפה ליה בההיא דגמרה באיסור אבל היכא דהטילה אותה לאלתר מותרת.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:22
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:22](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:22)

עוד כתב בהא דאמרינן בר"פ בהמה המקשה גבי הוציא העובר את ידו ואחר כך שחט את אמו ולכולי עלמא העובר מותר והיוצא אסור ומבעיא לן מהו לגמע חלבו חלב דעלמא לאו כאבר מן החי דמי וכו' עד בשחיטה והכא לא ע"כ. ואין דבריו נכונים דודאי טעמא אלימא הוא דלישתרי האי חלב דמה לי אית לה תקנתא או לית לה תקנתא הכא והכא כל זמן שהיא מיתסרא היא כאבר מן החי ואפילו הכי שרייה רחמנא לחלב וכיון שכן מה לי אי חד אבר בהאי איסור קאי באבר מן החי ולא פקע מה אכפת ליה לענין חלב אלא ודאי הפירוש הנכון כלישנא דגמרא דחלב בדין הוא דליתסר משום דהוי אבר מן החי וחידוש הוא שחדשה בו תורה בהיתרו ולהכי מיבעיא ליה בהאי דאיכא איסור יוצא ובבן פקועה שבא על בהמה מעליתא למאן דאמר חוששן לזרע האב ולית לה תקנתא מהו לגמע מינה חלבו כיון דכל חלב דעלמא שרא רחמנא מחי' ולא חייל עליה איסור אבר מן החי הכא נמי שרי דמאי שנא או דילמא שריותא דחלב חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו ולא מצינו שהתורה התירתו אלא במקום שאפשר לבשר להכשירו בשחיטה ולא אפשיטא ואסור.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:23
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Second House, The Third Gate 5:23](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Second%20House,_The%20Third%20Gate/r/5:23)

דתב בהא דאמר בפרק כל הבשר כשרה שינקה מן הטרפה קיבתה אסורה טרפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעיה ופרכינן וכו' עד קיבתה אסורה והא אמרת פירשא בעלמא הוא והרבה לכתוב על זה. ואין דבריו נכונים והוא סבר דלישנא דאמר פירשא בעלמא הוא פרש קאמר ויצא מתורת אוכל ולהכי קשיא ליה וליתא אלא מאי פירשא דקאמרינן פרוש מגופא ולעולם הולכין אחר אותה בהמה שינקה ממנה ודכוותה הא דאמרינן בב"ק תרנגולת שהזיקה אין גובין מביצתה מאי טעמא פרשא בעלמא הוא כלומר דבר פרוש מגופה הוא ומיהו בע"א בפרק אין מעמידין איכא האי לישנא דפרשא דבעי למימר פרש דאמרינן התם עלה דההיא דאמר דקיבת עולה חמורה ואמרו חכמים כהן שדעתו יפה שורפה חיה ופשטינן התם מינה דאיסורי הנאה שרי פרשיהו כלומר פרש שלהם ומדאמר דקיבת עגלי ע"א אסור אמרינן דפרש ע"א אסור משום דניחא ליה בנפחיה ומיהו לא מפקה ההיא דהתם ממשמעיתה דהא דהכא ולעולם לא משמע לן חלב שבקיבה דהיינו קיבה עצמה דהוי פרש אלא דבר הפרוש מגופה ואפילו הכי פשטינן שפיר מקבת עולה דשרו רבנן דפרש איסורי הנאה שרי דאלו הוה מתסר כל דכן דאסרינן חלב שבקיבה שהוא דבר חשוב מפרש והוה אסרינן ליה אע"ג דפריש מגופא ומדאסרי קיבת ע"א דפריש מגופא לגמרי נקטינן מינה נמי דהוא הדין דאסרינן פרש דאי לא לא הוה אסרינן קיבתה דפרוש מגופה וזו היא אמתן של דברים הללו.