## Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate

###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:1
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:1](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:1)

כתב המחבר שאין וסת ההפלגות נקבע אלא בד' פעמים ע"כ ואינו נכון כמו שיתבאר לפנינו בעזרת השם עוד כתב שנינו בפרק האשה שהיתה עושה צרכיה כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן וסתות מפהקת ומעטשת חוששת בפי כריסה ושיפולי מעיה וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שתקבע לה ג' פעמים הרי זה וסת אלמא בג' ראיות בלבד קובעת לה וסת ואע"ג דגרסינן בפרק האשה שהיתה עושה צרכיה א"ר הונא בר חייא אמר שמואל הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחד למה שלא מנו חכמים ג' פירוש לימים שנים לוסת הנקבע לימים בב' פעמים הוא נקבע לוסתות אחד פירוש לוסת דגופא אחד כלומר בוסת הנקבע בגופה כגון מפהקת ומעטשת בפעם אחד הוא נקבע הא אוקימנא לה התם כחכמים דהיינו רבי דפליג עליה דרשב"ג אבל לרשב"ג לעולם אימא לך דאינו נקבע בפחות מג' פעמים כסתמא דמתניתין דהתם דקתני היתה למודה להיות רואה יום ט"ז וכו'. שנתה ג' פעמים ליום כ' הותר ט"ו וקבעה לה יום כ' ומתניתין רשב"ג היא וקיימא לן כותיה בוסתות כדאיפסיקא הלכתא בהדיא ביבמות בשלהי פרק הבא על יבמתו ע"כ ודבריו בשגגה במאי דקאמר למימרא דשמואל אמר בחד ואמר בתרי ואמר בתלתא וכהאי גוונא לית ליה דרבי אלא הכא שמואל גמרא גמיר לה הכי דאיכא רבנן דאיפליגו עליה דרבי ועליה דרשב"ג ואית להו דקביעת וסת לא בחד גונא אלא זימנין בחד וזימנא בתרי וזימנין בתלתא דזימנין כרבי וזימנין כרשב"ג דהיינו בתלתא וזימנין דלא כחד דהיינו בחד וכי אמרינן בתלתא למה שלא מנו חכמים פרישו בגמרא מה שלא מנו חכמים אכלה שום וראתה וכסכסה פלפלים וראתה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:2
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:2](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:2)

עוד כתב גרסינן בהאשה ראתה יום חמשה עשר בחדש זה ויום י"ו בחדש זה ויום י"ז בחדש זה רב אמר קבעה לה וסת לדילוג ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג ואיכא למידק היכי דמי אי בחדשים שוין כלם מלאים או כלם חסרים אין כאן דילוג כלל אלא הפלגות והפסקות שוות ל' ושנים יום שכן מיום ראייתו והיום בכלל ליום ראייתה שלשים וב' יום וכן לעולם ואי בחדשים חסרים הרי הם לעולם ל' יום ואי באחד מלא ואחד חסר אף דילוג שוה אין כאן דראיה אחד מיום ראיה אחד עד ראיה שניה ל"ב יום וכשתחשוב לראיה שלישית הם ל' ואחד שהרי חדש אמצעי היה חסר לפיכך פירש הר"א בר' דוד ז"ל שכשם שהאשה קובעת לה וסת להפלגות שוות כך קובעה לה וסת לימי החדש כיצד ראתה ר"ח ור"ח קבע לה וסת לראשי חדשים ואע"ג שאין הפלגותיה שוות שהא' מלא ואחד חסר והילכך זו שדילגה כיון שאין בראיותיה צד השוה כלל לא בדילוג כלל שוה ולא בהפלגות שוות אומרין לימי החדש היא קובעת ולא בהשואה אלא בדילוג וכן לדבריו ראתה בט"ו בחדש זה ובט"ו לחדש זה ובט"ו לחדש זה קבעה לה וסת לעולם לחמשה עשר בחדש ואע"פ שאין הפלגותיה שוות שפעמים מקרבים ראיותיה פעמים מרחקת ראיותיה דאיכא מלא וחסר מכל מקום השוה מדותיה לענין ט"ו בחדש ע"כ ואני אומר וכן הדין אבל אדונינו מורי רבנו משה ז"ל יש לו בזה קושיא גדולה מבטלת כל זה ואומר שא"א שיהו עניני הוסתות נתלין בקדוש החדש שאין השופר שתוקעין בו גורם ולא קדוש שלנו שמקדשין אותו גורם ואי אפשר לומר שלוסת כזה יתחדש דבר בגופה ותראה וזו קושיא חזקה סותרת בבירור לפיכך אני אומר שהאמת בבירור כשיטת הרב הגדול ר' אברהם ז"ל אבל לא כדבריו שא"א שיהא קדוש החדש גורם לאשה שתראה אבל כי אמרינן בט"ו בחדש זה לא לקידוש החדש שלנו אמר אלא למוליד הלבנה לשעה שנראה שראוי לקבוע ר"ח ע"פ הראיה שמשעה זו שהוא נראה על הארץ הוא פועל בעולם והוא אינו בא בהשויה לפיכך אין הפלגותיה שוות אבל יש כאן השויה לימי החדש אחר המולד כלומר אחר הראות הלבנה והשויה זו בדילוג יום אחד כגון ט"ו בחדש זה וי"ו בחדש זה וי"ז בחדש זה וכן הדין בט"ו בחדש זה וט"ו בחדש זה וכן הימים קובעין וסת כגון ראתה שלשה פעמים בשבתות או בשלישי בשבת וכיוצא בזה וכן אמר בשור המועד וכן מוכח בפירוש בהלכה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:3
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:3](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:3)

עוד כתב וסת ההפלגה אינו נקבע אלא בד' פעמים משום דבעינן ג' הפלגות ולא משכחת לה אלא בד' ראיות ולאו בבציר מהכי דקמייתא לאו בהפלגה חזיתא ע"כ ואינו נכון כלל ומעולם לא הוזכרו בגמרא בוסת ההפלגות אלא שלשה פעמים ולא הזכירו בשום מקום בעולם וסת בארבעה פעמים אלא בוסת הדלוג ואף הוא דוקא כענין שאמרו ראתה בחמשה עשר בחדש זה וששה עשר בחדש זה ושבעה עשר בחדש זה שלא השותה מדותיה בענין זה בשום דבר לא להפלגות ולא לימים ולא לשום דבר אבל כל זמן שיש השואה בענין בשום דבר דינו שלש פעמים אע"פ שיש בו דילוג כגון בחמשה עשר בחמשה עשר בט"ו שאין השואה בהפלגות ולא בדילוג דפעמים מקרבת ראיותיה ופעמים מרחקת ראיותיה אבל יש בו השויה לענין ימי החדש שהוא בחמשה עשר וכיון שכן דיה בשלש פעמים ואפילו לשמואל וכן בוסת ההפלגה אפילו שמואל מודה ולא מיבעיא לרב דהלכתא כותיה אפילו בוסת הדילוג דמכל מקום איכא קצת השויה כשהוא בתוספת יום אחד בימי החדש ולא אמרינן קמא לאו בהכי חזיתיה וכן לרבי דאמר בתרי זמני בוסת ההפלגות כיון שאין השויה אחרת לא ליום ידוע כגון שבת או ראש חדש וכיוצא בזה ולא לימי החדש כגון חמשה עשר לחדש וחמשה עשר ולא ענין דילוג כגון חמשה עשר לחדש וששה עשר לחדש דליכא חד מהני אזלינן בתר הפלגה והוקבע לכיוצא בה אע"ג דליכא אלא הפלגה אחת אבל איכא חד מהני אזלינן בתריה בשתי ראיות בלבד משום דהוא דבר חדוש ואיכא הוכחה ומעולם לא שמענו וסת באשה אלא לרבנן בשלש ראיות ולרבי בתרתי בר מוסת הדילוג שחדש בו שמואל לרבנן ארבע ראיות דהיינו שלשה דילוגין דהא פרישנא מאי טעמא ובהאי מסתברא ודאי לשמואל אליבא דרבי דבעינן שני דילוגין ושלש ראיות ולרב דהלכתא כותיה ליתה אלא בשתי ראיות נמי הוי לרבי דכיון דליכא עונה בינונית ולא השויה לימי חדש לאלתר נקטינן דענינה ווסתה ולדילוג ומסתברא דלא אמרו דינה דדילוג אלא בענין זה שמוספת בכל פעם ומשנה יום אחד כגון מחמשה עשר לששה עשר ומששה עשר לשבעה עשר וכיוצא בזה אבל בתוספת יותר מזה לא כגון מחמשה עשר לשבעה עשר ואחריו לתשעה עשר וכל שכן בתוספת יותר אלא הכי הוא כמי שאין לה וסת וראיה לדברינו בוסת הפלגות שהוא בג' פעמים ולא אמרינן קמייתא לאו בהפלגה חזיתה הא דאמרינן בשור מועד ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגין לשוורים ולא אמרינן קמייתא לאו בסירוגין הות והתם מדמינן העדה לוסתות והתם איכא שלש נגיחות הכא איכא שלש ראיות והתם איכא שני סירוגין והכא שתי הפלגות וחדא הוא בהדי הא לגמרי והקשה המחבר לסברא זו מיהא דאמרינן בפרק האשה שהיתה עושה צרכיה היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושנתה ליום כ' זה וזה אסורין ראתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין שנתה שלשה פעמים ליום עשרים הותר חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים אלמא אינה קובעת עד שתשלש להפלגות של עשרים דהכא ודאי בהדי קמייתא דמקמי הני תלת ארבע ראיות נינהו אלא דשלש הפלגות בעינן וא"ת התם במתניתין למודה שאני דכיון דרגילה וקבעה לה וסת ליום חמשה עשר האי יום חמשה עשר בתרא בתר קמאי שדינן להו וכששנתה ליום כ' התחלת מלאכה היא וליכא אלא שלש ראיות ושתי הפלגות א"כ תיקשא הא דמותבינן לרב מברייתא דקתני היתה למודה לראות ביום חמשה עשר ושנתה לששה עשר זה וזה אסורין שנתה לשבעה עשר הותר ששה עשר ונאסר שבעה עשר וחמשה עשר שנתה לשמונה עשר הותרו כולן ואינה אסורה אלא משמונה עשר ואילך קשיא לרב פירוש דאי לרב לאלתר בשבעה עשר קבע לה וסת לדילוג והותרו השאר דהיינו חמשה וששה עשר. ומתרצינן אמר לך רב למודה שאני ודקארי מה קארי אמר לך למודה איצטריכא ליה מהו דתימא כיון דלמודה ועקרתיה בתרי זימני הויא עקירה קמשמע לן ואם איתא דבמתניתין אית לן למודה שאני מאי מותבינן ליה מברייתא על כרחין למודה שאני ממתניתין ע"כ וליתה ותשובתה בצדה דלרב ודאי אמרינן בהדיא למודה שאני ואי אמרת דבעינן שלש הפלגות אם כן במתניתין אליבא דרב ליכא אלא תרתי דהא בתרייתא בתר קמייתא שדינן להו ותפשוט דלרב לא בעינן אלא תרתי הפלגות שוות אלא מאי אית לך למימר דשאני לן בטעמא דלמודה שאני בין וסת דילוגן לוסת הפלגות דבוסת דילוגין אמרת למודה שאני למישדי ראייה קמייתא בתר קמייתא ולא בוסת הפלגות אלא דשדית לה בתר בתרייתא ואיכא שלש הפלגות לדידן נמי אמרינן איפכא ואדרבה הכי מסתברא דבוסת הפלגות שדינן ראיה בתרייתא להפלגה קמייתא דהיא ראיה קמייתא להפלגה בתרייתא הא שדינן בתר הפלגות קמייתא ובהא מודו כולי עלמא כיון דזיל הכא וסת הפלגות הוא וזיל הכא וסת הפלגות הוא ואפילו שמואל מודה בהא ומודה שמואל נמי בוסת הפלגות דלא בעינן אלא תרתי כדפרישנא לעיל אבל בוסת דילוגין כיון דאיכא שנוי וסת בהא ראיה ראשונה להן דהיינו יום חמשה עשר מתחשב בהן כלומר עם האחרונות דהא מההיא איכא דילוג דקמייתא בט"ו ואחריה בששה עשר וכיון שהדלוג מתברר בה הרי הוא מתחשב עמהם אליבא דשמואל וכיון דכן לא שנא למודה ולא שנא אינה למודה אבל רב סבר דכאן וכאן למודה אינה מתחשבת עם האחרונות ולרב נמי נגח שור שור וחמור וגמל האי שור בתרא בתר שוורים שדינן לה ולא מייעד לשאר מיני ודייקינן תו אשמעתין ומותבינן תו לשמואל מיהא דתניא ראתה ביום עשרים ואחד בחדש זה ויום עשרים ושנים בחדש זה ויום עשרים ושלשה בחדש זה קבעה לה וסת דילגה ליום עשרים וארבעה לא קבעה לה וסת כלומר שאם ראתה בפעם שלישית ביום עשרים וארבעה לא קבעה לה וסת וקשיא לשמואל דהא הכא בשלש ראיות ובב' דילוגין אמרינן דקבע לה וסת ומתרצינן הכא במאי עסקינן דרגילה למיחזי ביום עשרים ושנתה לעשרים ואחד כלומר וההיא ראיה דיום עשרים מצטרפת ואיכא שלשה דילוגין ודייקא נמי דשבקיה ליום עשרים דלא תנא ליה ונקט עשרין וחד שמע מינה מאי האי דייקותא לטעמיה דשמואל היא דלית ליה בוסת דילוגין טעמא דלמודה שאני אבל לרב לאו דייקותא היא כלל דהא ראיה דיום עשרים אינה מצטרפת בלמודה ולהכי לא תנא לה ולאשמועינן היא גופא אתא שלמודה שאני ולהכי הוא דשביק יום עשרים דמצטרף לראשונות וברייתא לרב בלמודה דכיון דליכא דייקותא לרב הדרינן לכללא דמילתא דקיימא לן דהלכתא כרב באיסורי והאי דנקטה ביום עשרים וארבעה לא קבעה לה וסת אפשר דהוא הדין בכהאי גוונא דוסת דדילוג שני ימים לא קבעה לה וסת אע"ג דנקטה לה סרכתא בכהאי גוונא וכדכתיבנא לעיל ואפשר דמתניתא נמי הכי קאמר ועוד הביאו ראיה לדבריהם מדקתני במתניתין שאין האשה קובעת לה עד שתקבענו שלשה פעמים וסתמא קתני ודומיא דהא מה הא בשלש הפלגות אידך נמי בשלש הפלגות וליתה דמתניתין אי אמרת בלמודה שאני הא ליכא אלא שתי הפלגות ותו מידי אריא הא כדאיתה והא כדאיתה הנה הרוחנו הרבה בשמועתנו ועלתה בידינו יפה תהלה לבורא יתעלה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:4
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:4](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:4)

תנו רבנן תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה ושניה דיה שעתה שלישית הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה פירוש הא מני רבי היא כדמוכח סיפא ואפילו הכי בעינן שלשה פעמים ומיירי נמי בשקרבה ראיותיה כדמוכח בהדיא וטעמא דמילתא דבעינן שלשה פעמים ואפילו לרבי משום דכיון דמסולקת בדמים שלא הגיע זמנה ראיה ראשונה לא חשיבא לן לאיצטרופי דאקראי בעלמא חשבינן לה והכי נמי אמרינן בגמרא בברייתא בזקנה דבעינן שלש פעמים ומסתברא דאתיא נמי לרבי דומיא דבתולה ומיהו לא איתמר בגמרא בזקנה אלא בשרחקה ראיותיה אבל בקרבה ראיותיה לא אלא היינו מתניתין דאמרינן דפעם ראשונה דיה שעתה ושניה מטמאה מעת לעת דשאני זקנה דהורגלה בדמים ודין תינוקת שלא הגיע זמנה אף בקרבה ראיותיה כזקנה כשרחקה ראיותיה וכשהגיע פעם שלישית דמטמינן לה לא אמרינן לטמויי למפרע אותן ב' פעמים דשאני וסתות דרבנן ואפשר נמי בהני דמסולקת דמים דאכתי לא שכיחי בה דמים עד השתא ומתניתין נמי דתני אליבא דרב דמוקי לה בבתולה לקמן ופריש עלה ודפעם ראשונה דיה שעתה ושניה מטמאה מעת לעת מיירי בתינוקת שהגיע זמנה לראות דבההיא פעם שניה מטמאה מעת לעת לרבי כדאיתא נמי בהאי ברייתא ופעם ראשונה דיה שעתה ובהא איירי מתניתין והא הוא דאיצטריכא ליה והא הוא דאתא לאשמועינן דדיה שעתה דאלו לא הגיע זמנה פשיטא ומיהו מדרבי נשמע בהני דהיינו תינוקת שלא הגיע זמנה וזקנה בשרחקה ראייתיה לרשב"ג לאו מי אמר רבי דהני בעינן ג' פעמים וראיה קמייתא לא מצטרפא לרשב"ג נמי דבעי בעלמא שלש פעמים בהא בעינן ארבעה פעמים דכאן וכאן ראייה קמייתא לא מצטרפא זו מדה בגמרא בכל מקום ללמוד דעתו של תנא או של אמורא מבעל מחלקתו וכן הדין נותן וזה שלא כדברי המחבר ועוד נראה מדברי המחבר שיש ללמוד דין קביעות וסת מדין טומאה ולפיכך כתבן שאלמלא כן אין לו עסק עמהם ואם הוא כן נתבאר בפירוש דוסת הפלגות סגי בשלשה פעמים לרשב"ג שהרי אמרו אליבא דרבי בתינוקת שהגיע זמנה דפעם ראשונה דיה שעתה ושניה מטמאה מעת לעת ולרשב"ג ודאי בג' פעמים. סיפא דמתניתא עברו עליה שלש עונות וראתה דיה שעתה ועוד עברו עליה ג' עונות וראתה דייה שעתה ועוד עברו עליה ג' עונות וראתה הרי היא ככל הנשים ומטמא מעת לעת פירוש עברו עליה שלש עונות ואפילו לאחר שהוחזקה בדמים דכיון דעברו עליה שלש עונות הרי זה הפסק וראיה לסילוק דמים הגיע זמנה לראות פעם ראשונה דיה שעתה שניה הרי היא ככל הנשים ומוקמינן להדיא כרבי דאית ליה דבתרי זימני הויא חזקה ואפילו הכי בעינן ברישא שלש פעמים משום דברישא ראיה קמייתא לא חשיבא כדפרישנא לעיל ומינה לרשב"ג דבעינן ארבעה פעמים דראיה קמייתא לא חשיבא עברו עליה ג' עונות וראתה דיה שעתא דסבירא ליה דכל אשה שעברו עליה שלש עונות הרי זו ראיה שהיא מסולקת בדמים ואיבעיא לן ארישא בשלא הגיע זמנה לראות דתני עברו עליה שלש עונות וראתה דיה שעתה הדר חזיא בעונות קטנות מאי כלומר בעונות בינוניות או כמו שהיתה רגילה ולאפוקי ריחקה ראייתיה בשלש עונות אמר רב גדל אמר רב פעם ראשונה ושניה דיה שעתה שלישית מטמאה מעת לעת ופירוש פעם ראשונה היינו אותה ראיה שעשתה בסוף שלש עונות שעברו עליה שלא ראתה בהן כי אם ראיה זו ושניה היינו ראשונה אחר זו תחילה לסוף עונה קטנה ראשונה ושלישית דאמרינן היינו שלישית לאותה ראיה של שלש עונות ובזו נעשית ככל הנשים. וכן הדין נותן שהרי קודם שהוחזקה כלל להיות רואה ראתה בפעם שלישית דינה ככל הנשים כל שכן עכשיו לאחר שכבר ראתה אע"ג דאיכא סילוק שראוי שיהא דינה כשאר הנשים בשלש ראיות וזה מבואר והוא שלא כדברי המחבר ותו מיבעיא לן אמאי דתני ועוד עברו שלש עונות שראתה שתי פעמים כל אחת בהפסק שלש עונות ואמרינן עליה דדיה שעתה הדר חזיא בעונות קטנות מאי ואהא מהדרינן דפעם ראשונה כלומר ההיא דסוף שלש עונות דיה שעתה שנייה והיינו ההיא דסוף עונה קטנה ראשונה והיא שלישית לאותה ראשונה שבסוף ג' עונות ראשונה הרי היא ככל הנשים ובזו הראיות מצטרפות ודין הוא דכיון דאם רחקה לשלישית זו אחר שלש עונות אחרות טמאה כל דכן הכא דקרבה והקשה המחבר לשיטה זו שכתבתי דהיכא דבעי הכא בג' פעמים בעי רשב"ג ארבעה א"כ סוגיין דלא כהלכתא דאמרינן כתם שבין שניה לשלישית פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן ולר' יוחנן טהור ושקלינן וטרינן טובא עלה וכלה דלא כהלכתא דלרשב"ג הא אמרת דארבעה בעינן ולאו מילתא היא דהא בהדיא מוכח דשקלא וטריא אמתניתין ומתניתא ומתניתין כרבי ולהכי שקלי וטרו בהאי לישנא ובההיא גונא ואליבא דהלכתא נפקא לן לכתם שבין שלישית לרביעית.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:5
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:5](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:5)

עוד כתב זקנה זו שעברו עליה שלש עונות וראתה אחר מיכן בעונותיה שהיתה למודה לראות בהן בין של הפלגות בין של ימים קבועים מסתבר לי שהיא חוזרה לקביעותה הראשון כיצד אם היה וסת בימים קבועים אפילו בפעם אחת הוחזקה זו ואם וסת של הפלגות בב' ראיות כראשונות שהיתה למודה לראות בהן ע"כ ואיני מבין דבריו ולפי מה שכתבתי אין שום הפרש בין וסת ימים לוסת הפלגות ואין לנו כאן וכאן אלא כדברי משנתנו דראיה ראשונה דיה שעתה ושניה דינה ככל הנשים אבל לענין קביעות וסת אין הדבר מבואר אם יש הפרש בין טומאה לקביעות.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:6
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:6](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:6)

עוד כתב הא דתנן בפרקא קמא דנדה אעפ"י שאמרו דיה שעתה צריכה היא להיות בודקת חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר ואמרינן עלה בגמרא יושבת פשיטא מהו דתימא תיבדוק דילמא קבעה לה קמשמע לן דממעין טהור למעין טמא לא קבעה הא ניחא ללוי דאמר שתי מעיינות הן אלא לרב דאמר מעין אחד תבדוק דילמא קבעה לה אפילו הכי מימי טהרה לימי טומאה לא קבעה לה ודקדק מכאן מורי רבנו משה ז"ל דאשה קובעת וסת בימי מנקתה דלא ממעטינן הכא אלא ימי טוהר דידה ויש מן המפרשים חלוקין בזה וזה החכם הכריע כדבריהם מדאמרינן בגמרא דשמואל ורבי יוחנן דאמרו מעוברת ומניקה דיין כל ימי עוברן ודיין כל ימי מנקתן ואם איתא דקובעת וסת חדש בימי עוברן ובימי מנקתן הרי הן כלל הנשים ולמה דיין שעתן וכל שאתה אומר בכל ראיותיהן דיין שעתן אף אתה עושה ראיות כמקרים ואין ראיות המקרים ראיות להצטרף וכענין שאמרו בראיה ראשונה של זקנה שעברו עליה שלש עונות ותינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע"כ כדמוכח בהדיא בההיא מתניתין לתינוקת שהגיע זמנה לראות ע"כ ודבריו פלא בעיני מה ענין דיה שעתה לקביעות וסת וכי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דיה שעתה אינה קובעת לה וסת אם אמרו בראיה ראשונה שאינה מצטרפת מפני שהוא כמקרה לא יאמרו בשאר והלא בראיה שניה דיה שעתה ומצטרפת ואיפשר שאף היא לענין קביעות וסת מצטרפת ראיה ראשונה וסת מצטרפת ראיה ראשונה שלה ששאר ראיות מצטרפות לה ולא נאמרו דברים אלא לענין דיה שעתה לפי שדמיה מועטין אף בימי מנקתה וימי עיבורה אם ראתה קובעת לה וסת ואע"פ שדיה שעתה מתוך מיעוט דמיה ואף באשה שיש לה וסת מתוך ששאר שעות מסולקים דמיה אמרו דיה שעתה ודברי רבנו ז"ל מוכרחים מיהא דמקשינן להדיא תבדוק דילמא קבעה לה ולא מפרקינן לה אלא משום דלא קבעה מימי טהרה לטומאה ודבריו נכונים הם וברורים ובשאר מה שכתב המחבר בזה לא נתכונו דבריו ואיני צריך להשיב. מיהו אע"פ שהיא קובעת וסת לימי עיבורה ומניקתה מיקבע הוא דקבעה לה אם אירע לה שלשה פעמים כשאר דיני וסתות אבל ודאי אינה חוששת בהן לוסתה הראשון שלפני עיבורה שלפניו מינקתה דמסתמא במסולקת דמים חשבינן לה ולא בעיא בדיקה כלל בשביל אותו וסת אפילו לכתחילה והכי מוכח בהדיא בגמרא וכן העלה בזו המחבר. אבל אם אירע להם לראות עכשיו קובעות להם וסת בתחילה אבל אם לא אירע להם לראות בימי עיבורן ומניקתן נראין דברים שאחר שעברו ימי עיבורן ומניקתן חוזרות וחוששות לוסתן הראשון שכיון שנעקר הגורם דהיינו עיבורה או הנקתן בדין הוא לחוש לאורח שמא יחזור למקומו וכן העלה המחבר וכתבה בשם הרב ר' אברהם בר' דוד ז"ל. בוסת קפיצות נראין דברי המחבר שאין וסת לקפיצות לבד שאין וסת נקבע מחמת אונס והילכך ליכא וסת לקפיצות לחודייהו אלא לקפיצות וימים כגון שהיא רגילה שהיא קופצת בשבא או בחדא בשבא ורואה ובהא בלחוד הוא דאיכא קביעות וסת לקפיצות בהדי ימים. בענין הוסתות לעולם הולכין אחר התחלת הוסת ואע"פ שהראיה נמשכת בין בוסת הימים בין בוסת קפיצות ופיהוקין ובכל וסת וכן כתב המחבר וכן כתב אדני זקני הרב ר' זרחיה הלוי ז"ל בספר פתחי נדה ומבואר הוא בגמרא בהרבה שמועות וחדא מינייהו הא דאמרינן בפרק האשה היתה למודה לראות עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה ר' יהודה אומר כל הלילה שלה כלומר אסורה ואי חיישינן להמשכת הוסת אמאי לא מתסרא נמי ביום אלא ודאי כדאמרן.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:7
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:7](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:7)

כתב החכם המחבר דאשה שאין לה וסת חוששין לה לימי עונה בינונית דהיינו שלשים יום מיהא דאמרינן בפרק כל היד כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן אמר ריש לקיש והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונה ע"כ ואין דבריו נכונים וכבר נתבאר במה שכתבנו למעלה דאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה כלל ואינה חוששת לשום זמן אבל אותה שמועה ענין אחר היא ופירוש אחר יש לה וכבר כתבנוה למעלה.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:8
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:8](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:8)

עוד כתב עלה דהא דאמרינן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן דלמאן דאמר וסתות דרבנן אתיא בין באין לה וסת בין ביש לה וסת ונשתהא בכדי ראיה וטבילה דדילמא לא חזאי ואי חזאי דילמא טבלה ואם יש לה וסת לקפיצות וימים אתיא אפילו בלא נשתהא כדי שיעור זה דכיון דבמעשה תליא מילתא אומר לא קפצה ואפילו למאן דאמר וסתות דאורייתא ע"כ ודברים אלו כשגגה ונשתקע דבר זה ולא נאמר והיאך עלה על דעת דספיקא דאורייתא שרינן בחד אימר והא קפצה מידי דמתרמי היא ובחדא ספיקא לא שרינן איסורא דאורייתא אלא ודאי דאגב חורפא לא עיין בה אבל עיקרה דמילתא דאנן כי שרינן בוסת דקפיצות וימים ודאי אפילו למאן דאמר וסתות דאורייתא שרינן ומיהו דוקא בנשתהא הבעל כדי ראיה וטבילה והשתא כיון דוסתה תלו במעשה איכא למשרי אפילו למאן דאמר וסתות דאורייתא דהשתא חשיב ספק ספקא דילמא קפצה דילמא לא קפצה דהא ראיותה בקפיצה תליא ואם איתא דקפצה וחזאי דילמא טבלה והילכך אפ"ת וסתות דאורייתא איכא ס"ס אבל היכא דלא תליא וסתה בספיקא ליכא ס"ס אם איתא דבוסתות דאורייתא דהאי בודאי חזאי מחזקינן לה ולאפוקי ממאן דאמר וסתות דרבנן דלדידן בלאו הכי איכא ס"ס דדילמא לא חזאי ואם תמצא לומר חזאי דילמא טבלה ואלו דברים ברורים.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:9
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:9](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:9)

עוד כתב שראוי לו לבעל שיהא חושש לעונה בינונית ע"כ וכבר כתבנו שהם נתלין באותה שמועה שאמרו והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונה ולא נתכונו דבריהם בה וענין אחר ופירוש אחר יש לה וכבר כתבנוה למעלה בסעייתא דשמייא.


###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:10
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Third Gate 1:10](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Seventh%20House,%20The%20Women%27s%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:10)

עוד כתב החכם בענין וסת הפיהוקין שאם פיהקה בראש חדש וראתה ועוד בר"ח וראתה ובר"ח שלישי ראתה בלא פיהוק איגלי מלתא דראש חדש גרים ולא פיהוק וכעין שאמרו בשילהי פ"ק דנדה בוסת דקפיצות אבל פיהקה בר"ח וראתה וכן בר"ח וראתה ובשלישי פהקה בתשעה ועשרים בו ולמחר ראתה בר"ח בלא פיהוק הרי זה וסת מורכב דפיהוק דאמש קא גרים והאי דלא חזאי כי פיהקה משום דאכתי לא מטא זמנא כדרך שאמרו ג"כ לענין וסת של קפיצות ע"כ ואינו נכון כלל ורואה אני דברי חברנו שאין הקפיצות דומין בדינן לפיהוקין שהקפיצה גורמת לוסת שיבא וכיון שכן אפשר שהקפיצה של יום זה גרם לוסת שיבא למחר אבל הפיהוק אינו כן אלא הוסת גורם לפיהוק שיבא וא"א לוסת לגרום ביאת הפיהוק יום אחד קודם לכן וזה נכון וברור. והא דאמרינן דאין אשה קובעת וסת לא בימי זיבה ולא בימי נדה כתב מורי רבנו משה ז"ל דעכשיו דהחמירו בנות ישראל על עצמן אין להם הפרש בין ימי נדה בין לימי זיבה ואין להם ספירה לידע זמנים אלו הילכך בכל זמן חוששין לוסתן עוד כתב המחבר בשער זה פלוגתא דרב ושמואל בוסת הדילוג ושאר דינין נתבארו ונכללו במה שכתבתי למעלה.