## Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Third House, The Third Gate

###### Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Third House, The Third Gate 1:1
[Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Third House, The Third Gate 1:1](https://torahapp.org/share/book/Bedek%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaArokh/s/The%20Third%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:1)

במליחה וניקור בשר: כתב המחבר במי שלא שחט את הוורידין דאסור לאכול באומצא אלא אם כן במנתח אבר אבר ומולח וכתב דבחטיטת חוטי דם שבבשר מותר שהרי אמרו השוחט לחולה בשבת מותר לאכול ממנו באומצא סתם שוחט את הבהמה אינו שוחט את הורידין עד כאן. ואינו נכון שהרי אמרו לענין וורידין בשלא נשחטו שאין הכשר לנשחט אפילו בצלי ותלו ההיתר במנתח אבר אבר הא לאו הכי כלו אסור ואפילו מקום שאין בו חוטין דכוליא חשבינן דמובלע בליעה יתרה ולא הוזכרה תקנה לה ולענין זה אלא בנתוח אבר אבר. עוד כתב דדם האיברים כל היכא דפריש אסור בלא תעשה וכל היכא דלא פריש מותר והיכי דלא יצא לחוץ אלא דפריש ממקום למקום חשבינן ליה כפירש לחוץ ע"כ ואינו נכון שהרי הכשר מליחה לקדרה בשיעורא שהיתה אינה מוציאה כל הדם שאלו היתה משתהה יותר בודאי יותר היתה פולטת דם אלא שהיתה פולטת בכדי שאין כח במים פושרין להפליטה יותר ומשבאי לכלל רותחין אין לחוש שהן חולטין אותה כדמוכח בגמרא דרותחין חולטין וצומתין הדם ובודאי כשמעבירין אותה מן המלח כיון שלא פלט כל דמו בודאי יש בגופו דם שפירש קצת ולא הגיע לצאת אלא ודאי כל שלא יצא לחוץ לא חשיב פירש ואין חוששין לו. עוד כתב דבצלי לא בעי מליחה והביא הא דאמרינן במנחות במלח תמלח יכול תבונהו מאי תבונהו יכול צריך ליתן בו טעם כבינה שנותנת טעם באדם תלמוד לומר תמלח הא כיצד מולחו והופכו ומולחו ומעלהו אמר אביי וכן לצלי דאלמא צלי בעי מליחה והרבה לכתוב בזה ולא עלה בידו שום דבר מחוור. ואנן אנהרו לן בה עיינין מן שמיא דכי אמרינן התם במנחות וכן לצלי לאו בחולין קאמר דמאי שייטיה דהתם לענין חולין ולא מתמר בכולה מכילתין ואדרבה איתמר איפכא בכלהו מכילתין דבצלי לא בעינן מליחה אלא התם בקדשים איירינן ולענין ברית מלח וקאמר דברית מלח בקדשים לאו בדבר הקרב בלחוד היא אלא אפילו למה שנאכל לכהנים ולבעלים ולקדרה לא צריכא למימר אלא אפילו לצלי דמדינא לא בעי מליחה הכא בעי מליחה מדין ברית מלח. ובפסחים בפרק אלו דברים דאמרינן לענין שעירי הרגלים בשבת דחיין נאכלין צלי אין נאכלין במליחה הוא דנאכלין אע"ג דמליחה כי האי גוונא כלומר להכשיר לא שריא במקדש (שאמרו) [שרו] רבנן.