## Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach

###### Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 1
[Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Aharon/s/Teachings%20on%20Torah%20and%20Holidays,_R%27%20Asher%20%28the%20First%29%20of%20Stolin,_Exodus,_Beshalach/r/1)

**בפרשת המן.** כתיב וילקטו המרבה והממעיט. ונוכל לומר כי נודע כי דור המדבר הם דור דעה והם הדעת של כל הדורות עד שיבא משיח במהרה בימינו. והנה מי שיש לו שכל לדעת ולהשגיח על כל העובדות והעשיות של דור המדבר אפי' בנגלה בוודאי הי' יכול להנצל מיצר הרע בכל מדותיו וזה מובן:


###### Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 2
[Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Aharon/s/Teachings%20on%20Torah%20and%20Holidays,_R%27%20Asher%20%28the%20First%29%20of%20Stolin,_Exodus,_Beshalach/r/2)

**והנה** בדור המדבר כתיב שהתרעמו על משה שהלכו במדבר. ולכאורה קשה על דור דעה שיתרעמו. אלא שבאמת האמינו בד' שיכול ליתן פרנסה בכל מקום אלא שסברו שמשה עשה מדעתו שהוליכם במדבר וע"כ התרעמו. ובאמת כתיב וגם בך יאמינו לעולם. והענין כי כל התורה נמשך ע"י משה ולא הי' אפשר לקבל התורה או אפי' אות אחת בלא האמונה ח"ו כמו שהעיד עליו הכתוב בכל ביתי נאמן הוא. וע"ז הבטיח לו הקב"ה וגם בך יאמינו לעולם והוא הדעת והשכל של כל ישראל. והנה מי שהוא ירא שמים ושכלו נכבד בוודאי רואה שלא ילך מהשכל אפילו כמלא נימא. ומה הוא עיקר השכל היינו שכל טוב מה שהוא דבוק בד'. ומי שהוא עושה כן אזי כל מדותיו קשורים בהשכל שלא יצא החוצה ח"ו אך מי שאינו כנ"ל אזי המים של אהבת האכילה והשתי' ושאר תענוגים שוטפים את השכל שלו. והנה ישראל התרעמו על משה רבם מה נאכל. וע"י האכילה התרחקו מעט מהשכל כנ"ל והם היו צריכים לקבל את התורה באמצעות משה ע"כ אמר לו ה' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. דהיינו כל האכילות יהיו מהשכל ולא נפרד מן השכל ועי"כ יהיו מקושרים תמיד בהשכל ובמשה. וזהו שאמר הכתוב וילקטו המרבה והממעיט. היינו לא מבעיא שאכלו בקדושה ובטהרה כי זה הי' ממילא אלא אפי' הלקיטה מה שלקטו היה ג"כ המרבה את השכל והממעיט את תאוות הגופניות כמ"ש כי אתם המע"ט מכל העמים. ולא קאי תיבת המרבה והממעיט על המן. רק מורה שהרבה דבר אחר עם הלקיטה דהיינו השכל. והמעיט ד"א. היינו שהמעיט תאוות הגופניות:


###### Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 3
[Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Aharon/s/Teachings%20on%20Torah%20and%20Holidays,_R%27%20Asher%20%28the%20First%29%20of%20Stolin,_Exodus,_Beshalach/r/3)

**איתא במדרש. ראו כי י"י נתן לכם השבת. כל דבר של שבת כפול הי'. שני העומר לאחד. ואף קרבנו הי' כפול שני כבשים. ואף מזמור שלו כפול מזמור שיר ליום השבת:**


###### Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 4
[Beit Aharon, Teachings on Torah and Holidays, R' Asher (the First) of Stolin, Exodus, Beshalach 4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Aharon/s/Teachings%20on%20Torah%20and%20Holidays,_R%27%20Asher%20%28the%20First%29%20of%20Stolin,_Exodus,_Beshalach/r/4)

**ונוכל** לומר כתיב למעני למעני אעשה. ומהו כפל הלשון רק שבאמת כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו. אפילו כל הדברים שבבריאה הוא להתגדל כבודו של הקב"ה וב"ש וזה נקרא למעני וכל הדברים שישנם בזה העולם הכל יש דוגמתם למעלה וכל הדברים ועשיות שאדם עושה בעולם הכל הוא בחי' שבת כפי שאמרנו הפי' על הזמר זכרו תורת משה במצות שבת גרוסה. ולכאורה זה תמוה וכי כל התורה כולה היא רק שבת הלא יש בה תרי"ג מצות. רק באמת כל המצות שהאדם עושה צריך לכוין לשם יחוד וכו' אשר ע"י המצוה שעושה יהיה יחוד גמור וישפיע ע"י זה כל טוב לישראל וזה בחי' העלאת מ"נ וכל המצות ל"ת הוא ג"כ כדי להכניע הקליפה והסט"א ולא להניח לה לקבל שום קדושה רק שיהיה יחוד גמור. וכדאיתא ישב ולא עבר עבירה נחשב לו כאילו עשה מצוה. נמצא שכל המצות וכל התורה כולה רק בחי' העלאת מ"נ. ועי"ז ירד הטוב לישראל בחינת הורדת מ"ד וזה היחוד הגמור ולזה נקרא כל התורה כולה בחי' שבת כי עונתא דחכימא משבת לשבת. וזהו זכרו תורת משה במצות שבת גרוסה. חרות"ה ליום השביעי כפי דאיתא בגמרא שאמרה לו אנא חרות"א דמן יומא וד"ל. נחזור לעניינינו שכל הדברים נקראים בחי' שבת. ושבת הוא אחד מששים בעוה"ב הנקרא ג"כ שבת. וזהו למעני הכפול שהם אינם בבריאה רק למעני. ולזה הי' כפול כל דבר של שבת כדאיתא שבא שבת בעצמו ואמר מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת: