## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 128

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:1)

צריך להזכיר שם מקום העדים כ' הפ"י דף פ' ד"ה ושם עירו לכאורה ק' לי וחפשתי קדמאי ובתראי ול"מ שום טעם למה תקנו לכתוב מקום עמידות הסופר והעדים ואדרבא יכול לבא לידי הזמה וכבר כתבתי דבע"כ לא בעינן בגיטן עדות שיכול להזימה דהא מצי למימר איחרנוהו וכתבנוהו ולא הוצרך לזה ופשיט' דבגיטין לא כעי' עדות שיכול להזימן וע' ריש סי' קך"ז. וטעם תקנות מקום העדים לע"ד פשוט ע"פ דאיתא בגיטין דף ל"ו בראשונה הי' כותב אני פלוני חתמתי עד אם כ"י יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול אמר ר"ג תקנה גדולה התקינו שיהא מפרשין שמותיהן מפני תקון העולם ופירש"י מאחר שיתפרשו שמותם יחזרו אחר מכיריהם להעיד על כתב ידם. וידוע שע"פ השם לבד בלי המקום אין בנקל לדעת על מי נשאל ונהי דלהפוסקים המכשירים בלא מקום עמידות העדים ע"כ לחלק בין חתם מבלי הזכרת השם דפסול דהיינו משום דבהזכרת השם לחוד מ"מ אפשר לחקרו ע"צ הדוחק ובלא השם א"א כלל לחקרו אבל על התקנה דלכתחילה שיהא מרווח לאהדורי אבתרייהו ודאי נכון הטעם וכן משמעות לשון הרש"בא שהעתקתי ריש סי' ק"ל שכ' דמצי לאהדורי אכולהו ראובן דאיכא במתא וק"ל ובעיקר קושית הפ"י שם בדבור זה ושאחריו הכל כבר מבואר יפה בג"פ.


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:2)

ואם שינה והזכיר שם מקום אחר פסול זה יוצא ממתני' הי' במזרח וכ' במערב ואוקמוהו אעדי' וכ' הג"פ ויראה דלאו דוקא כ' וחתם בירושלים וטעה וכ' בלוד אלא אפי' שינה בשם העיר מיקרי שינה כדאשכחן בפ' התקבל ההוא דהוו קרו לה נפתא אזל סהדא כתוב טפתא אמרינן התם דלא עשו שליחותם. ובסי' קכ"ב ס"ק א' כ' ולע"ד יראה דהך עובדא לא הוה בטל מן התורה דבשלמא אם היה טאפתא שם אשה אחרת הוי שינה שמה דבטל אבל טפתא לא היה שם אשה אחרת אלא שטעו במקום נפתא כתבו טפתא. ולע"ד דבריו שבסי' קכ"ב צ"ע דבשמות של עצמם דהסכמת רה"פ שבהעדרם הוא פסול ואינה מגורשת לכל הפחות מדרבנן כדלקמן סי' קכ"ט מה ההבדל בין אם השינה לשם אשה אחרת או לתיב' אחר סוף סוף שם האשה חסר ותדע דהרי התו' דף כ"ב הוכיחו דלר"מ ע"כ חסרון השמות בטל ד"ת מדאינו מוכח מתוכו ומדר"מ נשמע לר"א כמבואר פי' דבר זה יפה בג"פ ס"ק י' ואטו לר"מ אם השינה לשם שאינו שם אשה אחרת מוכח מתוכו שנפתא מגורשת וממילא ה"ה לר"א. ואם סברתו אזלה ע"ד שכ' הכא אות הנ"ל עוד היה נ"ל לצרף טעם אחר דקושתאנעין במקום קושטאנדינה לא חשוב שנוי השם משום דהו' לי' כקצור השם וכי האי דאמרינן חנינתו וחניכתה כשר ובד"ה איברא כ' דיש לחלק דש"ה דליפונט הוא שם גשר וא"כ ה"ה בנפתה אם טפתה אינו שם אשה אחרת הוי כקצור השם זה ודאי ליתא דא"כ לגמרי ליתכשיר א"ו כדכ' סי' קכ"ט ס"ק ק"ג בשם הר"א ששון דזה מלה אחרא לגמרי הוא וא"כ מה לי אם הוא שם אשה אחרת אם לא ס"ס שם האמת נעדר וצ"ל דהכי קאמר דכיון שלא הי' שם אשה אחרת סבר לדמות לחניכה והשיב לו שהוא חספא כיון שמלה אחר' הוא משא"כ אלו היה שם אשה אחרת לא ס"ד לדמות לחניכה ע"ש. וא"כ ראייתו הכא לע"ד נמי צ"ע כי באמת לשון המשנה והרמ' וטור בתחילת לשונו והש"ע אינם משמעים אלא דוקא לשינה לשם מקום אחר אבל שינה מקום העמידה לתיבה שאין שם מקום אחר י"ל דאינו אלא כאלו לא נכתב כלל שמסקנת הג"פ וב"ש ס"ק א' דכשר ואף לטעם דין זה אפשר לחלק דדוקא בשינה לשם מקום אחר שייך הוצאות לעז על העדים ע"י מי שידע האמת שבהמקום אחר לא הי' באותו יום אלא במקום הכתיבה באמת ומיחזי כשיקרא או שיאמרו הקדימוהו כדאי' בב"ח אבל אם הטעות לתיבה שאינו שם מקום כלל ובפרט שהיכי שהוא קרוב מאוד לעיקר השם י"ל דאין לעז כשר ומן הרשב"ץ שבהב"י שכ' אם כ' שם עירו ועירה בבלבול כגון תנס במקום תינס פסול ואם אינו נק' יפה הרי הוא כמו שאינו אין ראי' חדא דכבר כ' המרח"ש הביאו הג"פ דש"ה שהי' נודע שהי' עיר אחרת ששמה תנסי ותו דבשם עירו ועירה הל' במשנה שינה דמשמע כל שינה ותו דלא מיבעי' להסוברים דבהעדר שם עירו ועירה נמי פסול פשיטא שאין לחלק וכנ"ל אלא אפילו אם הרשב"ץ מכת הרא"ש דבהעדרו אין עיכוב אלא דוקא בשינה וכן משמע לשונו שמסיים ואם כו' הרי הוא כמי שאינו מכל מקום לפי הטעמים נמי יש קצת לחלק דבשלמא בשם עירה אם אינו כתיקונו יש לעז שאין זו המתגרשת שהרי זו מתונס ובהגט נכתב מתנס ויאמרו מי ידוע מה מקום יש ששמו כך כי כל זמן שלא נתברר להעולם שאשה זו נתגרשה מחזיקין אותה בא"א וי"ל דגרע מלא נכתב כלל שם העיר ובל"ז ע"כ לשטתינו לדחוק הכי משא"כ בהעדים איפכא כל זמן שאין רואים היפך האמת מה"ת יוציאו לעז. ואולם ל' הטור בתר הכי משמע קצת כדכ' הג"פ מדכ' סתם שינה מקום עמידות העדים וכו' משמע דאינו מחלק ואף אני חליל' לא באתי להקיל להלכה ומכ"ש לעמשה אך הריני כנושא ונותן לידע יסוד ראי' לדין זה דצ"ע. ובפרט היכי דאותיות השם המקום כולם כתובים על הסדר אלא שחסר אות אחד באמצע ועם חסרון זה אכתי לא נקרא בשם זה מקום אחר ואף אינו נקרא אלא לשם עיר זו אך שלא בדיוק כמו בעובדא שבספר הגאון נ"ב סי' פ"ז שהי' ראוי ליכתוב פילטץ וכתבו פילץ דזה לע"ד אף לראיות הג"פ א"ד דשם שינה גמור הי' מנ' לט' אבל חיסרון כנ"ל לאו שינה מקרי אלא חסרון מבפנים ולא שמי' חסרון די"ל דלא גרע מחניכה הניכרת וע' סימן קך"ט בב"י דברי התה"ד בשם שקורין אותו חזקיהו ונכתב חזקיה דלא הפסיד וע' ג"פ שם זה ודאי צ"ע לפסול בדיעבד וע' תשו' המחבר גבורות אנשי' סי' א'.


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:3)

אבל על מקום עמידות הסופר אין לחוש כ' הרא"ש ז"ל תדע דאמרי' מצא באשפה חתמו ונתנו לה כשר לר"מ ואמאי לא חיישינן שמא לא נכתב בו מקום הכתיבה ונפסל וזרקו לאשפה א"ו אין חשש בזה. וק' לפי מה שמסקו האחרוני' דאם לא נזכר כלל מקום העמידה אפילו של העדים דכשר דילמא איירי במצא גט בלא הזכרות מקום כלל וי"ל דמשמע לו דכשר לגרש בו אף לכתחילה וא"כ ע"כ דכ' בו שם מקום שרוצה להחתום בו העדים או שרוצה עוד לכתוב שם מקום זה וא"כ אלו שינה מקום הכתביה פוסל ניחש דילמא במקום אחר נכתב ומכ"ש בכ' בו כבר המקום דיש לחוש כדכת'. אך עכ"ז ק"ק מה ראיה מדר"מ דלדידי' אין שום כח בהכתיבה וי"ל שפיר כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו לא הקפידו בהשינה מקום אלא על החתימה משא"כ לר"א דוכתב עיקרו הכתיב' אף החכמים בהשינה מקום הקפידו אף על הסופר דלא ליהוי מיחזי כשיקרא ויש לדחוק אחרי שהוכיח דלר"מ דהמשנה אליבי' והגמרא מוקים לה בהסופר דע"כ לאו דוקא שוב אף דהחכמים מודים לו בהפיסול עכ"פ לא צרכינן לאחמורי אליבייהו יותר ממה דאשכחינן לר"מ:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:4
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:4)

וגם אין כותבין שם מקום הדיר' ע' בזה ג"פ האריך ליישב מנהגינו בזה אף כי לב האדם מהסס בו לפ"ר. ואף לע"ד נראה ראיה ממה דאיתא בירושלמי הביאו הה"מ פ"ד מה"ג שהקשה על המתני' כותבין על עלה של זית ולא כמקורע הוא ומשני אפילו לא כ' בו אלא אני פלוני מגרש אשתי כשר והברור מדמשני המתני' בהכי דהיינו דכתב אף לכתחילה ומדאינו מזכיר מקום הדירה ש"מ דאינו פסול אלא בשינה ובדלא נזכר כלל אין עכוב. וא"ל הא אף הזמן אינו מזכיר ותנן גט שיש עליו עדים ואין בו זמן לא תנשא בו י"ל דמזה באמת ראי' להעיטור שהובא ריש סימן קך"ז דלר"א דוקא ביש עליו עדים ואין בו זמן הוא דפסול הא בלא עדים אף בלא זמן כשר ואף שדחקתי שם ליישב קושייתו. דמקשה כדי למוקים המתני' כר"מ בל"ז אין דברי שם מוכרחים. והראב"ד ז"ל מחמיר וכ' ומי שאמר שאין שם עירו מעכבין טועה דא"כ ליחש דילמא איכא יב"ש הכא ואיכא אחרינא במתא אחריתא ויכתוב האיך גיטא הכא סתם וממטו לי' לההוא מתא לאנתתי' דהאיך עכ"ל כנראה מדעתו הרמה דמפרש הקושי' בג"פ דף קס"ז וליחוש לשני יב"ש אף בלא אתחזיק דאלו לפי התו' ולל' הרמ' וטור וש"ע סי' ק"ך סעיף י"ג מבואר דכל שלא הוחזק לא חיישינן בשני יב"ש ונשותיהן בשמם ושם אביהן בשוה וא"כ כל דאלו המוחזקים מגרשים זה בפני זה מה תו למיחש אלא משמע דמפרש הקושי' על כותבין גט לאיש דליחוש אפי' בלא אתחזק דילמא יש עוד יב"ש אבל צ"ע לפ"ז איך מפרש התו' זאת אומרת שני יב"ש וכו' הא כיון דלא אתחזיק לעדים הכותבין אולי לא יתחזק נמי בשעה שתוציא הגט עד דיכריחו לה הב"ד להביא עדי' שהיו זה בפני זה ואולי יש לדחוק דלהב"ד בודאי יהיו מוחזקין ולהכי שפיר ק' לו מהחשש דעיר אחרת. א"נ בפשוט דאף דמפרש הסוגי' במוחזקים דוקא אבל בלא הוחזק ל"ח סובר דהיינו לעיר זו תו ליכא למיחש אבל לכל עולם יש לחוש אבל משמעו' הפוסקים סי' י"ז משמע דלא מחלקו. ודע שדעת הש"ג שבב"ש כבר כ' הג"פ שבמה שכ' הגט בטל בטילה דעתו.


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:5
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:5](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:5)

הג"ה אבל אם שינה פסול לכ"ע בג"פ כ' בשם מוהריק"ש שם העיר שהוא ליחס כותבין פלוני דמיורקי וכשהוא לשם העיר כותבין דממתא מיורקא והוא מתשו' ר"ן שבב"י וע"ש כי לע"ד אין כ"כ הכרע לדינא לכתיבה לכתחילה. ואם כתוב אנא פלוני מיורקי והי' אז דר באיש בלייא ונידתו הי' במיורקי כעובדא דהר"ן יראה לע"ד דאפשר למיפשט מגיטין דף מ"ד ע"ב לפלוני אנטוכי' לא יצא והיינו בדאית לי' ביתא בא"י שאז משמע שנולד באנטוכי' ולא משמע שנולד ודר באנטוכי' וה"ה י"ל כשיש לו אשה באישבילייא ושולח גט לאחרת דאשתו זו ביתו ומכ"ש כשיש לו בית דירה באשבילייא נמצא דאין זה שינה שם עירו משא"כ כשאין בו בית ואשה באישבילייא אז פלוני מיורקי משמע שנולד ודר במיורקי כמו דשם לאנטוכי' יצא ה"ה הכא מיקרי שינה שם עירו ופסול:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:6
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:6](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:6)

א"צ לכתוב כו' סוף הסימן מביא הב"ש דברי הד"מ שכ' נשתרבב המנהג לכתוב בגט ב' נהרות דתו ליכא חשש דמתרמי עוד עיר אחרת עם ב' נהרות נקראים כן מיהו במקום דליכא ב' נהרות ואיכא למיחש לעיגון או בדיעבד אין לחוש והדברי' אמורי' על דברי הר"ן שממנו תוצאות דברי ש"ע אלו שכ' שאם נחוש לב' שוורי כשלא הוזכרו אף כשהוזכרו לא הוציאנו מידי ספק שהרי אנו רואין בההוא גיט' דהו' כתוב בי' בשיירי מתא דשקלינן וטרינן אי חיישינן לשנים כלומר לב' שוירי דיתבן על רכיס נהרא וכו' ואעפ"י שתקנת ראשונים ז"ל הזכירם בטופסי גיטין לשבחא דמלתא תקנו כך מפני קצת מקומות שוות בשמותיהן והנהרות מבדילין אותם ע"ז כ' בד"מ ונ"ל דמההוא חששא ר"ל שבגמרא אף שהי' כתוב דעל רכיס נהרא חששו נשתרבב המנהג לכתוב ב' נהרות דתו ליכא למיחש דמתרמי כולי האי ובש"ע השמיט חומרא זו דבמקום דליכא ב' נהרות דלא יגרשו שם אם לא במ"ע או בדיעבד דהרי הר"ן כ' לשבחא דמלתא תקנו כך משמע אבל לעיכובא כלל לא ובלי ספק חזר בו בש"ע. ובתשו' הגאון נ"ב שי' סי' פ"ו ראיתי מדחיק וכ' וא"כ לר' אליעזר ודאי ליכא שום חשש לב' עיירות שוים ועיקר החשש לדעת התו' שם בב"ב ובר"פ נ"ה בד"ה בע"מ ור"א היא דאי ר"מ בעינן מוכח מתוכו וא"כ חיישינן לב' יב"ש ולב' שוירי ואז לא מוכח מתוכו והנה הר"ן פליג וסובר גם לר"מ לא בעינן מ"מ והנה הרמ"א חייש לדעת ר"מ ולדעת התו' דבעינן מוכח מתוכו עכ"ל ואני תמה הא בתר הכי מיד מביא בעצמו דעת התו' עצמם דאף לר"מ אף למאן דחייש לב' יב"ש כל שלא הוחזקו מקרי שפיר מ"מ ואפילו למאן דחייש נמי לשני שוירי ומה"ת דזה דעת הרמ"א. ואולם להלכה למעשה מסיק הגאון הנ"ל שי' כהוגן מה דיש לנהוג לכתחילה ואף כ' ומעיד אני שבקהלתי מסדרין גיטן וכותבין ביאמפלא מתא דיתבא על נהר הארין ועל מי מעיינות. ואני מעיד שראיתי מסדרין גיטין בכל יום בק"ק ליסא ואין שם שום נהר כי אם מי מעיינות ובלי ספק משום דכל שעת הדחק כדיעבד ואם בקהילה תמיד יצטרכו ללכת אל עיר אחרת לסדר גיטן אין לך שעת הדחק גדול מזה ומי לא איריא נמי דפעם יתרמי על ידי זה עיגון והוי כדיעבד גמור ובזה יצאנו אף חומר משמעות הד"מ:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:7
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 128:7](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/128:7)

ע' תשו' שער אפרים שאלה קי"א כ' נהר שאין לו שם העצם אלא שמכנים אותו בשם מקום שתחילת יציאתו משם שיש לכתבו בשם זה כי בדן שנקרא הכי על שם שיורד מדן: