## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 133

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 133:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 133:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/133:1)

צריך כו' כ' הב"ש כ' הב"ח אם מסרו בפני אחד וחזר ומסרו בפני אחד אם פסול או בטל. ע' בפ' השולח וכו' ומזה י"ל אף ע"מ מצטרפי' וכו' לפ"ז נראה גם לע"מ נמי מצטרפי' כמו בד"מ ועכ"פ נשמע מזה דא"ב ולע"ד עדיין צ"ע דבשלמא בע"ח שפיר אף דלא שמעו כאחד מ"מ שניהם מעידן בח"י שציוה הבעל לכל אחד לחתום גט לאשתו ושעשו שליחותם משא"כ בע"מ המסיר' שראה זה לא ראה זה ואפשר דלפני כ"א מסר גט אחר ובשלמא בד"מ אף דהי' הלואה אחרינא מ"מ בין שניהם מעידים שזה חייב לזה מנה כמבואר בח"מ סי' ל' וה"ה במילתא דאיסורא אבל בגט אלו גט אחר הוא פשיטא דא"א לצרף חדא דאין על כל גט אלא עד אחד וקי"ל מה"ט אפי' בממון לענין משעבדי שאין ע"מ של שני שטרות מצטרפים כדאי' אח"מ סי' נ"א בהג"ה ותו דספר אחד אמר רחמנא ולא שני ספרי' (וע' ב"ש סי' קך"ט ס"ק ל"ח וג"פ סס"ק ך"ו) וכ"ע לע"ד בזה מודו דהא ע"כ ע"י שני ספרי' נתגרשה. ואי איירי בשידוע לעדים שהי' הכל גט אחד זה קשה הציור,(א) (ועי' תשו' מהר"י בן לב כלל ד' שאלה ך"ג בספר ראשון כ' חקירה זו לגבי מנוי שליח קבלה). תו כ' וכ' בט"ז להפוסקים קדושין בפני ע"א הוי קדושין י"ל גט בפני ע"א הוי גט ולע"ד זה בודאי ליתא כמבואר במתני' פ' המגרש יש בו זמן ואין בו אלא ע"א הולד כשר ואוקמוה לכל הפחות ע"י צירף כתב סופר אינו מובהק ועד הא אם הסופר חתם לבד בעד בטל כמבואר פ' ג"פ דף קס"ה ע"ב בתו' ד"ה מה התם ואם כן בע"ח למ"ד ע"ח כרתו ה"נ בעד מוסירה למ"ד ע"מ כרתו ולקדושין א"ד כלל דשם טעמא דר"פ לצרף הודאו' פיה להעד דליהוי כשני עדים אף דהודאתה מחייב לאחרינא מ"מ לגבי דידה העיקר הודאו' חובתה וע"ש ח"ר ולהכי נמי שם במכחישו לית בית מיחש משא"כ בגט דהודאתה לאו כלום שהיא להתיר עצמה אין בע"א מידי ואינו גט ד"ת והט"ז לא החליט אלא הניח בצ"ע. אבל בדיעבד אם לא הי' אלא ע"ח כשר היא שטת הרי"ף ורמ' ורמ"בן הסוברים דלר"א ע"מ כרתי היינו שהם העיקר וכ' הרא"ש א"י מה עיקר וטפל שייך במידי דאוריי' כיון דסגי בע"ח או בע"מ אמאי בעינן לכתחי' בע"מ ולמה הן עיקר יותר מע"ח. וע' ספר מרגניתא טבא דף ל"ח למה שכ' להרמ' דלר"א ע"ח אינם ד"ת משום שנא' מפיהם ואך מדרבנן תיקונם ואפקו להקדו' ע"י גט זה משא"כ לר"מ הע"ח ד"ת ניחא ולשטת הרמב"ן שם עדיין קשה אבל זה לשונו סוף המגרש אבל מודה ר"א כשהיו ע"ח עלי' שהוא כשר ואף בלא ע"מ ומיהו לכתחילה בעינן ע"מ שהן עיקר שלא תצטרך לשמור גיטה מן העכברים ולקיומי' בב"ד. ובל"ז בסברה דהפקעת קדושין לא ניחא ליה וע' ריש סי' קך"ז:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 133:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 133:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/133:2)

וי"א כו' פסול היא שטת תו' והרא"ש וכ' פ' המגרש וכן הלכתא בין בשטר מכר ומתנה ובין בשטרי הלואה בעינן ע"מ וכ' בספר תפארת שמואל נ"ב זה לסברתו דאין מועיל ע"ח בלא ע"מ אבל מן הסתם מוקמינן השטר בכשרות כמו שכ' לקמן ומ"מ נראה דוקא בשטרי הקנאות שעיקר המקח דמתנה נגמר בשטר אבל נקנה בשאר קניני' ושטר ראיה פשיטא דכשר בלא ע"מ דשטרי הלואה נמי י"ל דאיירי לענין משעבדי דכל זמן שלא נמסר אין דין שטר עליו ואינו טורף ומ"מ לא נראה לי ההוא פיסק' ולמה דקי"ל שעבודא דאורייתא ואפי' מע"פ היה מהראוי לטרוף אלא דל"ל קלא הכא דיש ע"ח דמפקו לקלא שפיר טורף ועוד אני אומר לענין מלוה בודאי ל"פ ר"א דבעינן ע"מ אלא שאף ע"מ מועילים כמו ע"ח אבל ע"ח לבד פשיטא דמועיל (רק) כצ"ל לענין ערוה שאינו פחות משנים כל זמן שלא נתגרש' בפני שנים לא הוי כריתות כמו שכ' הרא"ש אבל שטר (מה"ת) כצ"ל לא יועיל ע"מ ואף בטור לא מצינן ד"ז דבעינן ע"מ אלא אף בשטר מהני ע"מ עכ"ל ונעלם מע"כ לפי שעה דברי הרא"ש עצמם שבפ"ק סוף הל' י"א כ' הילכך שטרי מו"מ והלוואות כשרים כו' ואפילו בלא ע"מ דלא מצריך ר"א ע"מ אלא בשטר קנין או בג"נ אבל שטרות ראיה בעלמא ל"ב ע"מ הרי דאפי' למשעבדי לא מצריך ע"מ ומה שכ' פ' המגרש בין בהלוואה הרגיש הע"פ בהסתירה ודחק וע"ש. ואולם לדינא יפה כיון דאפילו בשטרי קנין לא קי"ל כהרא"ש כי ז"ל הפרישה בח"מ סי' נ"א הילכתא ע"מ כרתי ומ"מ אין גיטן ושטרות שוין דבגיטן בעינן דוקא ע"מ ואם לא נתגרשה בפני עדים אף אם ע"ח עליו הוא פסול ובשאר שטרות סגי באחד מהן והתו' פ"ק דגיטן דף ד' בד"ה דקי"ל כר"מ וכן בשטר מתנות קרק' או מכר שהוא לקנין אין מועיל כלום לר"א אם ידוע שלא נמסר בפני עדים מיהו יש לחלק דלענין ממון דמהני הודאות בעל דין סגי בע"ח במקום הודאתו אבל בקדושין וגרושין לא מהני הודאתו דמחייבו משום לאחרינא עכ"ל. וא"כ מה שכ' הרא"ש פ' ג"פ ה"ו אבל אם העד מעיד שנמסר השטר בפניו גבי ממשעבדי דחשוב כאלו יש ע"מ שהעד שהוא חתום אמרינן שגם בפניו נמסר תדע דלר"א שטר הבא לפנינו וע"ה עליו גובין בו אעפ"י שלא ידעינן שנמסר בפניהם אלא שתלינן כיון ששנים ח"ע גם נמסר בפניהם ע"כ לאו לשיטתיה הנ"ל דפ' המגרש אזיל דאף בשטר הלואה צריך ע"מ דוקא דזה א"א לקיים ע"פ דבריו הנ"ל שבפ' א' אלא של דבריו שבפ"ק אזיל דבשטר מתנה ודאי צריך לר"א ע"מ ואפ"ה מודה דאם בא לפנינו בע"ח גובין בו המתנה וכדפי' הת"ש הנ"ל כן ה"נ אחרי שע"י צירף העדים ידעינן שההלואה אמת ואלו שטר שאין חתום בו אלא א' כ"ע יודעי' שאין גובין בו ממשעבדי וכן אם לא נמסר אלא בפני אחד נמי א"ג בו מחזקינן השטר בכשרות ואמרינן סתמא נמסר אף לפני החתום דלולא כן לא היה המלוה מלוה מעותיו וע' או"ת סי' הנ"ל הקשה על הש"ע שם שפוסק הכי ודברי הרא"ש עכ"פ ע"פ שטתו דהכא דלר"א עמ"כ ולא ע"ח משא"כ לשטת הרי"ף דהכא לא די דלית הוכחה אלא אדרבא מבואר בהרי"ף ובח"ר דלית להו ההיא חזקה כלל דהא עיקר הוכחתם דלר"א אף עמ"כ דאל"ה מה תקון יש בחתימה וא"כ איך פסק שם סתם לההיא דינא ולע"ד יש לדחוק דסובר הש"ע מדלא מצינו בהדיא חולק על הרא"ש כדאי הוא ליפסוק כמותו ואי משום דהרי"ף ודעמי' לא ס"ל החזקה היינו דלא מסתבי' להו שיהא היתר ערוה אך נתברר ע"פ חזקה בלא עדים ומ"מ י"ל דמודו לגוף החזקה לדון על פיה ד"מ. והנה משמעות כל האחרונים הנ"ל הפרישה ות"ש להלכה בשטר מתנה שהוא לקנין ע"ח מועילים כמו ע"מ לכ"ע אבל מ"מ או זה או זה ודאי דבעי ובש"ע ח"מ סי' קצ"א פסק כ' לו שדה נתונה לך קנה ואפי' אין שם עדים כלל ומקורו בב"י סי' קפ"ט מהרמ' וביאר הה"מ שהוא ממסכת קדושין לא נבראו סהדי אלא לשקרא והאמת כי לפ"ר ד"ז כולו הוא נגד סוגיא דגיטן בערכאות דפריך אלא שטר מתנה במה קנה ההוא שטרא חספא אך שם הרגישו תו' ומשני קצת בדוחק וביותר צ"ע מפרק מי שהיה נשוי סוגיא דשני שטרות היוצאין ביום אחד דקאמר לימא רב כר"מ ושמואל כר"א ולהנ"ל בסי' קצ"א אין צריך לא ע"ח ולא ע"מ אלא המוסירה לבד מיד המקנה קונה ומה טעמא לא נימא שודא וצ"ע אם יש לדחוק ע"פ דברי תוס' גיטן הנ"ל וע' בהר"ן פ' המגרש בסוגיא דהלכתא כר"א מפורש שם דלא מהני אפי' לר"א המוסירה בלא עדים וסותר קצת דעתו בקדושין ע"ש וצ"ע כי מסוגיות הנ"ל איכא למשמע דדינא דמס' קדושין אינן אלא בשאר קנינים דשם לא נבראו כו' אבל קנין דשטר לא חשוב למקני בלא ע"ח או ע"מ וע' ש"ך ח"מ סי' פ"א ס"ק ך"א וע' כתובות דף י"ח ע"ב ברש"י ד"ה בשלמא מוכח דעתו הכי ואף למשמעות דחיקות תו' הנ"ל בסוגיא דערכאות וגם בדף ד' דבריהם שבפרישה הנ"ל עכ"פ משמע דשטר כזה בלי שום עדים אין הקנין נגמר אלא בשעת הודאתו ונ"מ אם כופר אין כאן עסק שבועה וכ"ז צריך לו עוד עיון וא"כ מקומו: