## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 149

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/149:1)

כגון שנשאה אפשר ר"ל אחר הגרושין ראינו שכנסה לביתו בדרך נשואין וחופה. ואף נתיחד עמה בעדים אף דלא ראינו הקדושין מ"מ מדנשואין מוחזקים לבעיל' הוי כראינו שנבעל' ואמרי' אין אדם עוש' ב"ז ובודאי או שקדש' קודם הכניס' או שקדש' עכ"פ בביא' וצ"ג אפילו נתגרשה מארוסין והב"ש כ' והריב"ש סי' ו' לא פסק כן ור"ל שכ' שסברת הרא"ה שבב"י הכא ובסי' קנ"ה דבנשואה אף בלא עדי יחוד יש חשש קדושין לאו הלכתא הן אלא דע"י בעינן תמיד (וע' בהרא"ש פ' החולץ ה' ל"א נזכר כעין סברת הרא"ה שכ' וי"א כיון שידוע לכל שטבלה כאלו עומדין שם דמי וכן יש שם בתו') ולפי' הנ"ל אפשר א"כ מחלוקת וגם הקושי' ממ"נ ל"ק וע' סי' ז' סעי' י"ב דכע"מ שם דנשואה היא בחזקת בעולה ואפשר ש"ה דאיירי מנשואין עם קדושין ברורי' משא"כ בנשואין גרידי סביר לי' דאין ללמוד משם וכן מדברי הר"ן ותו' דנמי איירי בנשואין שאחר קדו' ידועי' אין נראה לו ראי'. אף ק' דאם נשאת בחופה ע' סי' ך"ו סעי' ב' משמע דיש להחמיר להצריכה גט בלא חשש קדו' מצד דחופה קונה. ומה שהב"ש כתב ודין של תו' ור"ן איירי בארוסה שכ' לה גט ולא נתן לה ונשאה אמרינן בודאי בעל וביטל הגט וגרע מג"י תיבת וביטל הגט ע"כ ט"ס חדא דאמרינן מפורש הטעם משום ג"י ותו דמה שייך לחוש בזה לביטל הגט שהוא נותן מידו לידה ועיין ריש סימ' קמ"ח ותו דאלת"ה איך מתוקים הגמרא דיבמות דמגרש בו לכתחילה בשכ' זמן הנתינה ומה בכך אי איכא למיחש לביטולו אלא העיקר הואיל דודאי בעל גרע מסתם ג"י שהוא רק ע"י יחוד לענין החשש דשמא יאמרו גטה קודם לבנה:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/149:2)

לפיכך היא ספק מקודשת וכן פסק הרא"ש בסעיף ד' וע' בפ"א מה"נ ה"ט בהשגות הראב"ד ולפי' הה"מ להירושלמי דמי שאחזו לדעת הרמ' נראה דעת הירושלמי שהיא בחזקת מקודשת ודאי דהן הן ע"י הן הן עדי ביאה בודאי צ"ע.


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/149:3)

הג"ה אא"כ בא עליה אמת שהרמב"ן כ' ואפילו ראוה שנבעלה כפי מה שכ' הרמ' עכ"ל אבל נראה דהרמ"א חושש לדעת ת"הד סי' ר"ט שמסיק שנראה לו להחמיר בבא עליה בפני עדים דלא כהרמ' אלא שכ' שמן הסתם אין לחוש בעבור של פנוי' מדאין אדם עושה ב"ז סתמא המציא עדים כדי לקדש דלא כ"ע דינא קדו' גמירו. ולהכי אינו מקיל אלא בהיחוד אף בפני עדים ואף דגס בה לא אמרינן דבעל אבל בעל לפני עדים נראה לו להחמיר וע"ש עוד כי בפרוץ לזנות או לדידן שסתמייהו הם נדות אפשר אף בבעל בעדים אין לחוש:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:4
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 149:4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/149:4)

נתיחד עם אשתו כ' ב"ש וא"ל החשש שמא ביטל הגט כו' אלא כו' בודאי ביטל שליחתו הל' אינו כהוגן דמה ביטל הגט שייך טרם שנכתב אם לא מצד ביטול שליחות הכתיבה וכך הי' לו לומר א"ל הטעם שמא פייס וביטל השליחות דא"כ ליהני נאמנות אלא הטעם בודאי ביטל השליחות והדברים אמורי' בהה"מ בשם הרמב"ן. ומה שהוכחתי סי' קמ"ח מדעתו דלגבי יחוד לא מהני נאמנות היינו היכא דשייך שמבטל כדי שלא תהא בעילתו ב"ז משא"כ הכא שעדיין אשתו היא להכי להרמב"ן אינו אלא ספק ומועיל נאמנות. ולהרמ' מ"מ חשוב ודאי ביטל ולא מהני נאמנות. ולפ"ז צ"ע פסק תשו' הרא"ש שבטור ס"ס קמ"ז דפסק מדפירש בהגט במעת שאני בעולם ודאי ואין חשש בהיחוד יותר מטעם ג"י אינו מזיק היחוד בדיעבד ואמאי הרי בטופס הגט שם לא נזכר שום נאמנות ולמה לא חש מפני היחוד לשמא פייס וביטל הגט כדמדומה הכא הרמב"ן וצ"ל דע"כ לא מודה הרמב"ן אלא כל כמה שלא נכתב הא בגט שנכתב ונחתם ואין הוכחה לחוש לשמא פייס וביטל לא משום ביאת זנות ולא משום תליות הגט בזמן דומי' דסי' קמ"א סעיף ל"ז או דומי' דסי' קמ"ה סעיף ז' אף בנתייחד א"נ לנאמנות וכן דעת הטור בסי' קמ"ח שאינו מזכיר בתנאי אם דליהוי צריך נאמנות אף בנתיחד וכן מחלק הרשב"א פ"ק דף י"ח וכ' והשתא לא תיקשי לן לר"ל דאמר חוששין שמא פייס וביטל הגט אמאי לא חייש נמי בגיטין הבאים ממדה"י דכיון שהחתימו ומסרו לשליח אין דרכו לבטל אבל כאן שלא נחתם עדיין נמלך הוא ומבטלו ובזה מיושב נמי דתמה המ"ל על הכ"מ שהבאתי ריש סי' קמ"ח דהב"י לומד מדאינו מחלק הרמ' בג"י בין הוא בידו או ביד השליח ש"מ שאינו מחלק בחילוק הרמ"ה ומה שהחמיר הכא י"ל נמי מטעם הנ"ל מפני שעדיין לא נכתב ומה שמחמיר בס"ס קמ"ח בתנאי אם הא הב"י לשטתו שמפרשו מדשייכי' קדו' ומטעם אין אדם עושה ב"ז דס"ל דיש שייכות להרמ' ע"ש סי' הנ"ל ודוק: