## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 158

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/158:1)

נאמן ע"א אע"ג דמן הנשואין אין חומר בסוף כבסי' קנ"ט סעיף ד' מ"מ דייקא לפי שאין יודעה אם יכניסה או יחלוץ ותנשא לשוק ויש חומר תו' יבמות דף צ"ג ע"ב.


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/158:2)

הג"ה וי"א דאין ע"א נאמן היא דעת הרא"ש וכ' ב"ש ולהרא"ש מת בעלה ואח"כ מת בנה ג"כ אינו נאמן וע' בהרא"ש דלשטתו זה לא נכנס אפי' בגדר האיבעי' ופשיט' לי' דאינו נאמן אבל הש"ע סותם בדעת הרי"ף ורמ' דאף בזה נאמן והיינו משום דמבואר בהרי"ף דסומך על פשיטותא דרב ששת ושם מבואר דאף בזה נאמן. וע' תשו' הר"ן סי' מ"ז תפש נמי בפשיטות דעת הרי"ף אף דשם מומר הי' מ"מ חזינן דלא פקפק כלל:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/158:3)

חמשה נשים כ' ב"ש וכאן א"א לומר בת בעלה וכו' אע"פ דהיינו בת יבמה והיא בכלל ב"ב וכ"כ צ"צ. ולע"ד אי מש"ה לא אירי' דבשלמא אלו פרטו הכא בת בעלה שפיר משא"כ עתה שדוקי' דידהו אך מן המספר ה' וזה לק"מ כי ידוע שכל החמשה נשים אין מעידין זו לזו כדהבאתי סי' י"ז בשם הירושלמי והנ"י וכן מבואר שם בש"ע דהיינו כמו שב"ב אינה מעידה לה כן היא אין מעידה לבת בעלה ופשיטא דזה שייך הכא שאין האשה מעיד' לבת בעלה שמת יבמה וזה הפשוט וברור ואין מזה לע"ד אף ריח ראי' אלא שהצ"צ מביא בשם חתנו בעל ע"ה והיא בתשובותיו סי' ס"ו שלומד בת יבמה שאין מעידה אפי' במיתת הבעל מדמיון חמותה הבאה לאחר מכאן וע' בזה סי' י"ז. תו כ' וחמותה כאן להנ"ל אף זה אין מוכרח כי י"ל הנ"מ אינה אלא דהכלה אין מעידה לחמותה שהיתה נשאת לבעל אחר מיתת אבי בעלה ומת השני והחמות זקוקה ליבם אין כלתה מעידה במיתתו אלא דהכא אפשר מפני שכבר היא חמותה בזיקה כע"מ דאם יבמה חמותה מקרי תו כ' מיהו צרתה ל"א כאן דפשיטא דא"נ דהא היא בעצמו זקוקה ולע"ד ז"א דצרות שהיה פעם ונשאו לאחרים נמי אין מעידות זו לזו כמבואר סי' קמ"א סעיף נ"ד ובסי' י"ז בעצמו כ' דה"ה להעיד במיתת הבעל והוא ברור אף דברמ' וש"ע לא נזכר שם דהא בירושלמי שממנו הוציא הרמ' פ"ז מה"ג לא נאמר אלא על המתני' דעדו' מיתת הבעל וא"כ פשיטא דמשכחת החדוש שהאשה שהיתה צרתה אינה מעידה עתה במיתת היבם והיא אינה זקוקה כלל ואפילו לפירושו בסימן י"ז ס"ק י"ב וע"ש שכ' ואפשר לאותו בעל וכו' ור"ל דוקא בשגירש אחת מהצרות והיא נשאת לאחר זאת אינה מביאה להנשארת אבל בשמת הבעל שהיו צרות אצלו ותרווייהו או אחת נשאו לאחרים שוב שפיר יכולה להביא עכ"פ נשמע ודאי דה"ה בשגירש אחת אין הגרושה מעדה במיתת הבעל הנשארת וממילא דה"ה במיתת היבם נמי אינה מעידה מפני שהיתה צרתה ושייך נמי טעמו דרצונה לקלקלה שתאסר על היבם כמו שהיא אסורה עליו משום גרושת אחיו: