## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 160

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:1)

ונתרצה ליבם כ' ב"ש ואם בורח במזיד י"ל לכ"ע חייב במזונות ואם לא ברח אלא נתעכב פה וכו' ולע"ד הדין הראשון שכ' בדרך י"ל היא מוכרח מל' הרא"ש שכ' ולא בברח במרד דוקא איירי וכו' הרי מבואר דבברח במרד ודאי חייב אלא שהכריח מכתובות דבברח מחמת אונס נמי איירי אלא לע"ד נראה להוכיח מדבריו דבמרדן שאינו רוצה לא לייבם ולא לחלוץ אפי' לא ברח והוא כאן מיד שתבעתו לדין לאחר ג' והוא מורד תוך הזמן שכופין אותו או לייבם או לחלוץ חייב במזונות דאל"כ עדיין ק' מנ"ל להקשות בכתובות וליחש דילמא צררי אתפסי' דילמא לא איירי בברח מחמת אונס אלא מחמת מרד בחליצה ויבם אלא ש"מ דאלו במורד מה אירי' ברח אפי' לא ברח נמי ומזה נמי נראה להרא"ש דדוקא ברח ונתרצה אבל אם הוא כאן אף דנתרצה ליבם לא חייב מיד דאל"כ אלא משעה שנתרצה נתחייב הדר ק' מה אירי' ברח. וא"כ מה שמסיים הב"ש ואם לא ברח אלא נתעכב וכו' לא קאי אדלעיל במורד דומיא דבורח במזיד דאיירי מני' שזה אפי' נתעכב פה חייב אלא בנתרצה דוקא איירי שאז פטור כ"ז שהוא כאן ולא אירעו אונס לברוח אבל מורד מיד מתחייב כנלע"ד והנה מדברי כה"פ לא נשמע חלוק בדין זה בין הרבה אחים ליבם אחד ומשמע תמיד מי מהן שהתרצה לייבם ונאנס נזונית משלו. ומדברי תו' יבמות משמע דוקא ביבם אחד ובשני יבמים דוקא בעביד בה מאמר ובהרא"ש נראה דלא כתו' אבל לדידי' חלוק אחר היכי דעביד מאמר בלא ברח ע' ודוק:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:2)

הג"ה ילד' ספק נפל כו' נוטלת כתובתה מיד כ' ב"ש אע"ג דאסורה וכו' ר"ל וא"כ י"ל הואיל ולא קרינן לכשתנשא לאחר וכו' לא תטול כתו' לזה מביא ראיה ממים שאין להם סוף ומסיים שם בהג"מ ועוד הכא בל"ז כיון דאינה עומדת להתייבם הואיל ואינו רשאי מדוע לא תטול כתו' מיד הא לא קם תחת אחיו לנחלה וע"ש וכן איתא סי' קס"ג סעיף א' וכבר איתא נמי סי' קס"ה סעיף ד' כל יבמה שתחלוץ ולא תתיבם ה"ז נ"כ:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:3)

מוכרת כ' ב"ש היינו דלא הכניסה לו בצ"ב דבריו סובבים על דעתו שבסעיף ז' יע"ש:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:4
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:4)

וה"ה אם נשארה וכו' דלא עדיף יבם מבעל כלומר דה"ה אם נשארה אלמנה זקוקה מארוסין אעפ"י שנפל בעודה ארוסה דהיינו בעוד שהי' הארוס בחיים מ"מ מוכרח לכתחיל' ואף דארוסה לכתחי' לא תמכר כ' הר"ן בכתו' בל' זה ואפשר ג"כ שמוכרת לכתחילה וכדאמר עולא התם רישא שנפלה מן הארוסין וכו' ולא אשכחן מאן דפליג עליה וכ' שם עוד דאם מתה ודאי דאין היבם הבא מכח ארוס יורש אותה דלא עדיף יבם מבעל וזה לע"ד החסור בדברי הה"מ שממנו נעתקים דברי הש"ע אלו והר"ן איירי לשטתי' שהן הי"א שבסעיף ו':


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:5
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:5](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:5)

אין ליבם פירות כ' ב"ש ומה שכ' נכסי צ"ב שהכניסה לאחיו ל"ד וע' בטור וע' סעיף ז' ולע"ד ל' הש"ע דוקא:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:6
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:6](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:6)

מתה כשהיא שומרת יבם וכו' כ' ב"ש ע' בש"ס כו' איירי כל המתני' דנפלו לה בעודה ש"י וכו' ונצ"ב חולקין ולשטת הגאונים נצ"ב לעולם שייך ליבם אפי' אם נפלו בעודה ש"י וכבר התמיה הב"י על הטור איך שייך בנכסי' שנפלו כשהיא ש"י לחלק בין צ"ב לנ"מ ודוחק לומר דבעודה ש"י הכניסה אותם לו בנ"מ או בצ"ב והאמת שהוא דוחק גדול כי מה הכנסה שייך קודם שיבם ואף אלו כתבה לו שכשיבמנה יהיו הנכסי' צ"ב אכתי מה טעם וסברה יש שבשביל זה יהיה לו עדיפות בהנכסים כשמתה ועודה ש"י ומעולם לא זכה בזכות צ"ב אם לא שנאמר שמאז החזיק בנכסים לאכול פירותיהם וקבל אחריות צ"ב ואין דוחק גדול מזה אמנם לפ"ר מוכח שטת רש"י ז"ל דיש במציאת דהא רבא משני אי דנפל תחתיו דבעל כ"ע ל"פ ור"ל דאף ב"ה מודו דיחלוקו ובנכסים בחזקתן פירש"י ז"ל דקאי על צ"ב ויחלוקו כפי מסקנת הלכה ואי דצ"ב לא משכחת אלא בתחתיו דבעל מה אירי' צ"ב הא באופן זה דאיירי צ"ב אפי' נ"מ יחלוקו אלא משמע לאוקימתא דרבא כולה מתני' אף בנכסים בחזקתו דהיינו צ"ב איירי בנפלו כשהיא ש"י ובזה יש חילוק בין נכסים סתם דהיינו צ"ב לבין הנכנסי' וכו' וש"מ דיש במציאות צ"ב אף בעודה ש"י והיינו דהתחיל הב"ש וכ' לפי אוקימתא דרבא וכו' וסמך על זה ליכתב דינן בסתם ע"פ הטור דלא כב"י אבל לע"ד כבר מיושב זה ע"פ דברי ח"ר פ' החולץ דז"ל אבל רש"י ז"ל נראה דגורס וכתובה וכולה מתניתן פרטי קתני ואין בכלל כתובה דמתני' אלא עיקר כתו' ותוספת והכי קאמר נכסים כלומר צ"ב בחזקתן ולא פי' בחזקת מי מפני שאין בחזקת אחד מהן אלא בחזקת שניהם ולומר דכיון שהן ראוין להיות בחזקתן ואין אנו יכולין לעמוד בירר הדבר הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו וה"ה לנ"מ שנפלו כשהיא תחתיו דבעל וכתו' דהיינו עיקר ותו' בחזקת יורשי הבעל והנכנסים ויוצאים בחזקת יורשי האב והוא שנפלו כשהיא ש"י עכ"ל ור"ל לע"ד מה שפירש"י על נכסי' בחזקתן צ"ב היינו ליתר אוקימתות אז אין מתפרש נכסים סתם אלא בצ"ב משא"כ לאוקימתת רבא נכסי' מתפרש דרך כלל כל הנכסים ששייך לומר עליהן בחזקתן דהיינו שהן בחזקת שניהן דהיינו מה שהי' לה תחתיו דבעל ל"ש צ"ב ול"ש נ"מ נשארו בחזקת שניהם ויחלוקו ועיקר כתו' ותו' בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסי' ויוצאין עמה שב"ש איירו בהו דהיינו בנפלו לה בשהוא ש"י עושה בה מאמר שאלו אין במציאתן באמת אלא בנ"מ הנכנסין ויוצאין עמה הן לב"ה בחזקת יורשי האב וכן נרא' מהר"ן שהרי תחיל' מביא פירש"י בצ"ב דיחלוקו ופירש ר"ת דצ"ב בחזקת יורשי בעל ובתר הכי מביא פי' הרי"ף בידו עדיפה מידה והוא פסק הגאונים דלרבא בנ"מ שהיו תחתיו דבעל שהם כולם של היבם ומסיק ולפ"ז נכסים בחזקתן דקאמר ב"ה וכו' וכפי פי' השני שכתבתי דלא גרע מנ"מ שנפלו תחתיו דבעל שהם בחזקת יורשי הבעל ואלו יש במציאות צ"ב שנפלו לה כשהיא ש"י ולרבא כולה מתני' אך הכי איירי מה"ת דלא אפשר דגריעו מנ"מ שנפלו תחתיו דבעל א"ו דלא אפשר ודברי הב"י ז"ל לע"ד ברורי' והטור ז"ל צ"ע:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:7
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:7](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:7)

וכל זה במקום ובזמן וכו' ע' מ"ל הרבה להקשות על דין זה:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:8
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:8](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:8)

אבל סוגית הגמ' וירושלמי משמע שהיבם יורש הש"י וא"כ אין לאב חלק בירושתה ז"ל הר"מ יורשי הבעל הל' משמע דיורשי הבעל הן יורשין וכל הקודם בירושתו יורשים נכסים אלו ואם האב קיים יורשן וכ"כ המהרי"ק סי' צ"א אמנם בהר"ן משמע דהיבם יורשן וכן פסק מהרי"ו בהדי' וצ"ע דל' יורשי הבעל לא משמע כן וראיתי מי שחלק דאין יבם יורש אלא מה ששייך לאשה כגון צ"ב או כתובה משום דזקוקה היא לו ויורש כחה אבל אם היו שם נכסים אחרי' היתירים על הכתו' האב יורשן וליתא כדפריך פ' הא"ש אמתני' ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר ש"מ דהיבם יירש אחיו ולא הש"י וע"ש בתו' דמפרשו הא דקאמר אח אני יורש דר"ל מכח האח אבל יוכל להיות דהיבם יורש הש"י וכן משמע בירושלמי דהיבם הוא יורש אותה עכ"ל משמע דמסקנתו לפי' התו' בצירף הירושלמי דהיבם יורש הש"י (וכן משמע לע"ד מה דקתני יורשיה יורשי כתו' וגם הגמרא דקאמר איזה אלמנה שיש לה שני יורשים משמע שיורש הש"י) שפיר יש לחלק בין נכסיה דהיבם יורש אותו ובין המותר שהאב יורש בנו ולכן הכא דעסוק וקאי בדין נכסי האשה כ' אבל סוגית הגמרא וירושלמי כו' וא"כ אין לאב חלק בירושתה דהיינו מה שנשאר לירש מהאשה והן נכסיה אבל בהמותר אינו מכריע כלל ומשמע טפי דעתו שהם של האב או האחים (ולע"ד נמי מסתביר לחלק בהכי דהא פ' החולץ תחילה נשנית מחלוקת הקדומה בזמן שבין ב"ש וב"ה בספק הנופל בשמתה מה יעשה בנכסים ואח"כ המאוחרת בזמן שבין ר"י לחכמים באם מייבם והאב חי מי היורש ובלי ספק לב"ש וב"ה לא נפל שום ספק יותר במתה אלא בנכסיה ולא בהמותר והיה פשוט להו שהם או של היבם או של האב ולר"י בלי ספק של האב שהרי אף כשמייבם אליביה של האב ומה"ת להמציא פלוגתא דלהחכמים הפשיטות הוא להיפך שאף בשמתה והאב חי הכל להיבם ומהמתני' לא תנן אלא כנסה זכה בהנכסים ואלו במתה יש נמי פלוגתא בין הת"ק לר"י לא היו שותקין מלהשמיענו ומה שא"כ בנכסיה מה דנאמר במתה בחזקת יורשי הבעל ודאי שפיר י"ל דבזה אף לר"י הכונה על היבם או היבמים ואף בשהאב חי כי בלי ספק דע"כ לא פליג ר"י אלא בנכסי עצמו דסובר מדבכור קרי' רחמנא אינו יורש אחיו בעוד שאב קיים אבל בנכסי האשה מאין יבא האב לזה אלא מדזיכה לו רחמנא אשת אחיו זכה בכל השייך לה והוא במקום אחיו הן בחייה והן במותה לירש אותה ושפיר אזלה פלוגתת ב"ש וב"ה עם מה דפשוט להו דהיינו נכסי עצמו הכל בדרך אחד לחכמים כמו לר"י ותו יש ראיה כמו אם פסלו אחיו בגט דמבואר בכתובות שאף שהוא אנוס מלייבם אינו זכה בנכסים אלא כל אחים שוים ה"ה בשמתה אף שרצה לייבם כל כמה שלא כנס לא זכה והם של האב או האחים ודוקא בנכסיה יורש אותה אבל בהמותר מה"ת. ולשטת מהרי"ו ע"כ לידחוק דלא דמי דשם מ"מ סוף בא לידי חליצה והופקע הזיקה ממנו משא"כ במתה שהיא בעודה זקוקה שהיא ספק נשואה. ומ"מ ק' הא אינו אלא ספק יורש ובשלמא מה שזכה ע"י ספק זה בירושת האשה נגד יורשיה היינו משום דהנכסים היו בחזקת אחיו מחיים יותר מבחזקת יורשיה אבל בנכסי עצמו איך יזכה בכל וכל נגד אביו בהספק אם זיקה נישואין הוא היורש ואם אינם נישואין האב היורש ולכל הפחות א"א ליפסוק יותר מחלוקה כדין הללו באין לירש והללו באין לירש וע' סי' קס"ב ודוק) והב"ש מביא תחילה בשם מהרא"ש בשם מהרי"ו דאין האב יורש כלום וכל עזבון המת יורשין האחין וכו' וע' ס"ס קס"ה שם כתבתי לפי תיקון הקהילות המבואר שם ליתא הדין של מהרי"ו והמשך הג"ה זו ה"פ אף לדינא דש"ס איתא פלוגתא מי היורש של ש"י ומשמע בש"ס האחים יורשים כמ"ש בתשו' מהרי"ו דמדייק מש"ס (וכל מעיין במהרי"ו יראה שראיותיו אינם כלל כי אם על נכסיה אבל על המותר אין לו שום ראיה) ומשמע מהב"ש שסובר בהרמ"א ז"ל כמהרי"ו ממש אפי' בנכסי' עצמו המותר מה ששייך להאשה ולע"ד זה אינו אלא אדרבה דייק ליכתוב וא"כ אין לאב חלק בירושתה אבל מה שאינו ירושתה הניח בלי הכרעה וכל זה אם מה שהניח היה במוחזק אבל בראוי ע' סי' קס"ג סעיף א' הכרעת הרמ"א ז"ל לעיקר:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:9
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:9](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:9)

ואם מתה בלא השבעת כתובה ע' מהרי"ק שורש צ"א וצ"ע מה שלא זכר בנ"ד מדין מטלטלים ואיתניהו בעינייהו:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:10
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 160:10](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/160:10)

הג"ה ואין ספק מוציא כו' אין להקשות מדפסקינן לעיל בהג"ה שיטת רש"י דש"י שמתה נוטל היבם החצי מנ"מ שנפלו תחתיו דבעל מטעם ספק אם זיקה נשואין עושה ולמה לא נימ' נמי יורשי האשה ודאים והוא ספק די"ל ש"ה דאם הזיקה נשואין עושין לא מכחה הוא זוכה אלא כח אחיו שהיתה ידו עדיפה מודה בנכסים לענינים אלו לאכול פירותיהן וליורשן אם תמות הוא נוטל שהרי במקום אחיו הוא קם אמנם הא ודאי מן הסוגיא יש לתמוה דרבא ועולא תירצו דהמתני' איירי בנכסים שנפלו בעוד ש"י ומ"מ סברו ב"ש דיחלוקו מדהיא ספק נשואה והוא יורשה כאלו היתה אשתו ואמאי הא הם ודאי' והוא ספק ואטו נימא דב"ש לית להו הסתמא דמתני' הוא אינו יורש אותן וע' סי' קס"ג שביארה הרמב"ן אפילו במקום אב או אחים ולא במקום שארי בני' דוקא והרי לא מצינן פלוגתא דב"ש בזה ואף למה שדחקתי לעיל עדיין ק"ק דמ"מ י"ל ה"ה דאף בניתוסף נמי הספק דזיקה מ"מ לירש מטעם הנ"ל דאם היא זקוקה וגם נשואין עושה לא מכחה וכו' כנ"ל אמנם בהגהות מרדכי דכתו' פ' א"נ כ' ועו' דל מהכא כל זה למה לא תטול זו כתובתה הלא יבם זה אינו רשאי לייבם וא"כ אינו עומד תחת אחיו לנחלה א"כ אפשר דין זה מתקיים בלא ההוא טעמא אלא דאפילו ספק יורש אינו וחתני החריף מו' יודא נרו בהיותו פה ק"ק ש"ל כדי ליישב קושית הנ"ל מן הסוגיא ר"ל דדוקא בספק בן נגד אב או אחים שפיר יש לדון בסברה זו דהא אף אם הספק בנו מ"מ עדיין שם יורש על הסבא אלא שהספק הוא יורש מוקדם ותדע שהרי אף אם כדברי הספק עדיין אפשר שתסוב הנחלה לגבי הסבא אם ימות הספק בלא בנים ולהני הוי הסבא יורש ודאי והוא ספק דאם אינו בנו הרי הוא נכרי משא"כ ביבם בנכסי ש"י שאם הזיקה נשואי' עושין שוב יורשיה לגבה נמי כנכרים הם שהרי הוסבה הנחלה ע"י בעלה והספק שקול מי מהם יורשיה ושפיר הוי ספק וספק ולפ"ז ודאי אין דין הג"ה זו עולה אלא ע"פ דברי הג"מ הנ"ל די"ל דאפי' ספק אינו וא"כ מה שדן תו הב"ש ס"ק י"ג שאם מתו שני הנשים וא"י איזה מתה תחילה דנמי הוו היורשים ודאים והיבם ספק להנ"ל צ"ע: