## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 166

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/166:1)

היבמה וכו' וב"ד נותנין לו עצה בגמרא דף מ"ד ובהרי"ף שם איתא וקראו לו זקני עירו הן ולא שלוחן ודברו לו מלמד שמשאין לו עצה ופירושה מדכתי' וקראו לו היינו שיקראו אותם ע"י שלוחם שיבאו אצלם וישמעו עצה הוגנת מפיהם ולא ישלחם שלוחם אליהם להשמיעם העצה ע"י השליח ובדף ק"א איתא ההוא מיבעי' ליה לכדתניא וקראו להם ולא שלוחם ובתו' שם תימא נילף מהכא דאין שליח כמותו מכ"ז נשמע דדין גמור הוא וא"י למה השמיטו הרמ' והטור וש"ע:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/166:2)

והוא נקרא מאמר בס' קנ"ט סעיף ג' מבואר ש"י שזנתה מותרת להיבם ואם זנתה אחר המאמר הוא במחלוקת התו' וראב"ד כמבואר סי' מ"ד בשם וע"ש:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/166:3)

ויכול לעשות מאמר ע"י שליח כמו בשאר קדו' ריב"ש סי' א' וכן איתא בתו' יבמות דף י"ח ע"ב תוך ד"ה אומרים וכמעט הוא פשיטא לרבנן דסבר מקדו' ילפינן משא"כ לרבי דמדמה ליבום היה אפשר לומר כמו דיבום א"א ע"י שליח ה"ה המאמר:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:4
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/166:4)

ודוקא שבא עליה בפני עדים כ' ב"ש ומשמע מש"ג אף אם קידש לפני עדים כו' ע"ש כי משמעות זה לא מוכרח כ"כ ויותר מבואר בתו' מס' קדו' דף י"ב ע"ב ד"ה משום פריצות דז"ל פי' ר"ת דהיינו פריצותא לפי שצריך לעדים וקשה דביבמות פ' ר"ג מייתי לה מצות יבמה מקדש והדר בעל לא קידש לוקה מדרבנן כרב והתם לאו משום עדים דהא יבמה ד"ת אינה נקנית אלא בביאה כלומר דאף דקדש מ"מ צריכה הביאה לעדים מפני שד"ת וכו'. וכן בהריט"בא כ' על פי' ר"ת ולא מחוור דהא אמרינן ביבמות כנ"ל והתם בין בתחילה כלומר בהקדו' בין בסוף בהביאה לא סגי דליכא עדים שהרי ביאה גומרת בה ולא כסף ושטר והדברים ברורים בטעמן דאין דבר שבערוה פחות משנים דהיינו חיובא לאחרינא הענש על ביאתה מיתה ותימה על המ"ל פ"ב מה"י שנסתפק בזה ורוצה לדמות לביאת שוגג או מזיד וא"ד כלל ויותר תימה על היש"ש פ' ר"ג סי' ך"ה שכ' ומ"מ אם שניהם מודים שבעל פשיטא שפוטרת בגט אפי' ליכא עדים שנתייחדה עמו ולא כמו שכ' בשם ריא"ז כשם שקדו' וגרושין צריכי' עדים כך יבום וחליצה צ"ע וליתא דיבום א"ד לקדו' אלא מצוה בעלמא הוא דרמי' עלי' ומן התורה היבמה אין צריכה לקדו' כלל ומש"ה לא בעי' עדים כלל במח"כ נעלם מהם דברים הנ"ל שבתו' וריטב"א והנה חבירי המנוח ה"ה מאה"ג מו' משה מניס זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק קעמפנא הקשה לי לפ"ז מה מקשה בסוטה דף ך"ד דכוותה ש"י בשבא עליה ש"י קרית לה דילמא איירי שבא עליה בלא עדים דלא קנה וקדמה שכיבת בעל לבועל ולע"ד יש ליישב דהא ידוע שקינוי וסתירה צריך להיות בעדים ומיד נאסרה עליו לרב המנונא דס"ל ש"י שזנתה נאסרה על היבם עד שתשתה ובריש הפרק שם כתבו התו' דאי ליתא לדרב המנונא לא איצטרך קרא למעוטי שלא תשתה דהא תנן כל שתבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה דמה קנוי שייך היכא דלא מתסרה ומיהו ליכא למפשט מהכא משום דמוקי לה כגון שבא עליה יבם בבית אחיו דקנאה לפוטרה בגט בלא חליצה אפי' אליבא דשמואל הלכך שייכא נמי אשתו ליאסר עליו בזנות כדברי הכל וא"כ מקשה בממ"נ אי ליתא לדרב המנונא בל"ז אינה בת השקאה ואם איתא לדרב המנונא הא לא קדמה וכו' ואי תימה שבא עליה בל"ע איך אפשר שיהא נאמן לומר שבא עלהי כדי להשקותה להתירה לו ע"י ההשקאה הא ודאי שאין הבעל נאמן ע"י עצמו במוחזקת לו באיסור כמבואר סי' ז' דאפי' בשבויה אינו נאמן ומה דמשני כשמואל היינו שבא עליה בעדים ואך לשם זנות וק"ל. מ"ש הב"ש ול"ד לקדו' ע"י שליח ר"ל בסי' ל"ו סעיף ו':


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:5
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:5](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/166:5)

ואין נכסי יבם ע' ב"ש ודבריו נכונים ומה שכ' בהטור וכותב לה כתו' כדין כל נושא אלמנה דעלמא היינו בדלית נכסים מהראשון אז אין לה מהשני אלא מנה:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:6
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 166:6](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/166:6)

בין לשם זנות ע' ב"ש כ' מיהו י"ל אף אם היה ד"ת אסור לייבם לשם נוי או ד"א מ"מ קונה אותה ולע"ד דברי הנ"י ברורים דאלו ד"ת כל לשם ד"א פוגע בערוה דאשת אח ע"כ דלא הותר לו האיסור דאשת אח אלא דרך מצוה א"כ בנושא לשם ד"א איך אפשר שיקנה הא אין קדו' תופסין בה כדהובא ס"ק ב' בשם רש"י א"ו דאף א"ש גופיה אינו אומר שהיא ערוה אלא כאלו פוגע בערוה ומדרבנן וע' סימן קס"ה: