## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 176

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 176:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 176:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/176:1)

אין מוציאין ע' ב"ש ומה שכ' מיהו למה שמדייק הנ"י במתני' וכו' מ"מ גזרו חז"ל בחליצה כן איתא נמי בח"ר ומוכרחים לחלק בין ספק אחות לספק חליצה לכהן שבסעיף ג' שאינו אלא לאו אפילו ודאי גרושה לכהן משא"כ אחות אשה שהיא ערוה וע' סי' קע"ה סעיף ב':


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 176:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 176:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/176:2)

מי שעבר ויבם אחות זקוקתו יוציאו כן דקדק הרא"ש פ' כיצד ה"ד. וע' ספר ע"פ שתמה מה צריך לדקדק הא משנה היא קדמו וכנסו יוציאו וע"ש. ואולי מפני שר"י מסיק אחיות א"י מי שנאן א"כ י"ל נהי דעיקר הוכחתו מה קושי' אלא שני אחר חבראי שנייה יבם אלא ראשונה מייבם מ"מ אחרי שהמשנה נדחית תו י"ל דאף מן הראשון שבודאי אחות זקוקה יבם מ"מ אין מוציאן דהא אזיל בשטת תוספת דקושי' מ"ש מהא דתנן אינה אלא מרישא דחולצת ולא מתייבמת וא"כ י"ל דאף התירץ אינו מספיק הסברה דמדלא חזי' בשעת נפילה הוי כא"א שיש לו בנים אלא לענין האיסור לכתחילה לייבם בתר חליצת שני אבל להדיעבד אם כנס ופרח הזיקה מאחותו ע"י כניסתו יהי' תלוי בפלוגתת חכמים וריב"ב לזה מדקדק מן הייתור ל' כל חד וחד דאף זה כולל הגמרא דכל דודאי עביד איסור מחויב להוציא עכ"פ ואילו לרבנן ועדיין צ"ע וע' שו"ת סי' ב' וע' סי' קנ"ט סעיף ה' ומה שכ' הב"ש ס"ק א' אף לדע' התו' וכו' דשם בתחילה קידש אותה ולא בא עליה באיסור לע"ד אין זה טעם הו' הרא"ש לריב"ב אלא טעמייהו מפני שהי' תחילה חופה הגומרת כל הפקעת זיקה להכי מתירן לכתחילה ליבעל כדמדויק נמי לזה ל' הרא"ש פ' החולץ אלא לרבנן הוא דמחלקין הכי. ומה שכ' ס"ק ב' ואפילו הסכימו שניהם שייבם כ"א אחת מ"מ באיסור היינו הראשון מחויב להוציא אבל השני שיבם הראשונה אחר שיבם הראשון לא יוציא וע' סי' הקודם ב"ש ס"ק ד':


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 176:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 176:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/176:3)

חולצים וחליצת אחיו של הראשון אין פוטרת צרתה כי ח"פ היא כן מבואר בה"המ וגם צריכה חיזור וע' סי' ק"ע סעיף ה' ולא מייבם מדרבנן אחיו של ראשון חולץ ד"ת ולא מייבם מדרבנן אחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מייבם לא ד"ת ולא מדרבנן כן הוא ל' הגמרא ומשמעות ל' זה אינו אלא שאין צריך לייבם דאלו איסור נמי יש בו ראוי לומר ולא מייבם מדרבנן אבל ל' הש"ע שהוא ל' המשנה משמ' דאף אחיו של שני אסור לייבם כמו אחיו של הראשון והכי מבואר בש"ג וטעם האיסור צ"ע (ומ"מ נלע"ד דא"צ חיזור וע' סי' ק"ע סעיף ח' ובשו"ת סוף סי' א') וע' במ"ל פ"י מה"י דין י"ט בסופו נראה דמשום אחיו של בועל נגעו בו ורוצה להוכיח מזה דלאחיו של בועל גמור אסורה ד"ת. שוב ראיתי ביש"ש כ' להדי' שמותרת לאחיו של שני כשמת קודם גרושין בלא בנים ממנה וצ"ע: