## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 44

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:1)

והיא מותרת וכו' זה מהרמ' וכבר הביא המ"ל פ"ד מה"א ראיה מן הירושלמי שבהה"מ פי"א מה"ג ע"ש:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:2)

וכ' הב"ש ואם בא פקח ונשא כו' ובספר ב"ה כ' כו' לא קנסינן אותה על הדין שכ' דנשא אותה פקח מדעת לא היה לו להעתיק דברי הב"ה דמה ענין זה לקנס אבל הם אמורים על אשת חרש שהלך למדה"י ונשאת ואח"כ בא וכ' לפ"ז מה דאיתא בפ' הא"ר תצא מזה ומזה ונותן גט לשניהם הטעם משום שמא יאמרו גרש זה ונשא זה היינו דוקא אם היה קדושי תורה אבל ק"ד מותרת לחזור לו ור"ל אף דהטעם שמא יאמרו נאמר על דלהכי צריכה גט משני סובר דהיינו נמי טעמא דאסורה לראשון אף דאנוסה כי משום דצ"ג משני איכא למיחש שיאמרו גירש וכו' ומחזיר גרושתו וכן הוציא הבה"ב בסי' קנ"ט מפירש"י ע"ש ולהכי דן באשת חרש דאף אם יאמרו ד"ת שרי' באמת לא אסרינן אפי' נשאת בטעות וכ' עוד הטעם דאי' בגמרא רישא דעבדה איסור' קנסיה וכו' היינו איסור אשת איש שע"י קדו' תורה אבל שע"י ק"ד לא קנסוה עכ"ל נמצא הא בנשאת מדעת אפשר מודה שאסורה מטעמו דכשם וכו' ואולי' הוא קיצור ל' אך מ"מ אף דינו דכשם וכו' צריך ראיה דמנ"ל דע"י ק"ד נאסרן לבועל אמנם לע"ד נעלם מתרוויי' דברי הרמ' פ"י מה"נ הל' ה' כ' וכן הדי' באשה שבאו עדים שמת בעלה ונשאת ואח"כ בא בין שהיה פקח בין שהיה חרש שאין ק"ג תצא משניהם וצ"ג מזה ומזה ואסורה על שניהם עולמות והוא מירושלמי ואולם אם זינתה אשת חרש בזה מצאתי במ"ל סי"א מה"א ד"ה וראיתי לדקדק וכו' כ' וכ"ת אליבא דמ"ד דאשת חרש שזינתה מותרת לבעלה וכמו שהאריך בספק זה הרב מו' יחיאל באסאן ומייתי ראיה מהה"מ פ"ג מה' א"ב ד"ה הבא על הקטנה וממה שכ' הטור סי' קנ"ה ואפילו לא בעל אחר שגדלה וכ' וטעמא כיון דיבמה שהיא בלאו אם זנתה מותרת ליבם א"כ לא תהא זיקת ק"ד גדולה מזיקת קדושי דאוריי' וכו' כנרא' דעתו להשוותה ליבמה לשוק שאם זינתה מותרת ואם נשאת לאחר בין שוגג בין מזיד אסורה והראיה מהה"מ נכונה אך ע' ברי"ט פ"ק דכתו' מפרש בסוגיא דפ"פ הרמ' פ"ב מה' סנהדרין דטעמו שמפרש הירושלמי בקטנה ממאנת שאז אם זנתה אמרי' שאין לה רצון להתקדש לבעלה והזנות הוא המיאון לפי' זה מוכח איפכ' דוקא בזמן שיכולה למאן הוא דשרי' הא אי גדלה אף שלא בא עליה שאינה מקוד' כ"א דרבנן מ"מ אם זנתה אסורה ע"ש ולע"ד פירושו מוכרח מל' הרמ' ה"ס והראיה מהטור סי' קנ"ה מדכ' ומותרת לחזור לראשון ע"ש ומן הסוגי' שהוציא הטור דינו אין הכרח כי י"ל מה דמקשה תינח כו' קדיש בביאה מא"ל עבדו רבנן וכו' לא משני דמש"ה מותרת לראשון אלא דאז א"צ גט מב' וע"ש ודוק וא"כ מה שהחליט המ"ל הנ"ל ד"ה ודע דמה שהוכרח לומר לעיל וכו' דכהן פקח הנשוי לחרשת שנשואיה דרבנן דאינה נאסרת עליו משום זונה אף דאונס ורצון לגבי כהן חדא מ"מ פשיטא לו דלא נעשית זונה מאיסור דרבנן וראייתו מפ' י"ח מה' א"ב דהיינו מה שאינה נעשית זונה ע"י ביאת איסור שניות יש לדחות דש"ה דיש לגזור דאתי לאחלופי באשת כהן פשוט ומה שכ' ובפי' פסק רבינו פ"ב מה' סנהדרין ובפ' ג' מה' א"ב דקטנה בת מיאון שזנתה לא נאסרה אף לכהן לפי' הרי"ט הנ"ל אין מזה שום ראיה ועדיין צ"ע וע' ח"ר יבמו' נ"א ע"ב סוף ד"ה הא דאמר ר"ש כ' והראב"ד תי' משום דכיון דקטן הוא ואין לו אשות גמור לא מתסרא עלי' בזנות משמע הא רש"י ז"ל שפי' בהא"ר כדי שלא תתסר עליו דאיירי בשוגגת אף דבהא"ר דף צ"ו ע"ב ד"ה הרי זה פי' בעצמו אבל יבמה הואיל וזקוקה לו שוי' רבנן כמאמר ודייק מניה הח"ר שם ד"ה מתני' דאזיל בשטת התוס' יבמות דף ס"ח וקדו' י"ט דאף יבמה לא קני לה מדאוריי' מ"מ ס"ל דאפ"ה לולא שוגגת היתה מתסרא עלי' בזנות ע"ש וכן התו' פ' רי"ג דף נ"א ע"ב כתבו וא"ל דהנהו נשואי דרבנן נינהו ולא חשו לאוסרה דכל דתקון רבנן כעין דאוריי' תיקנו:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:3)

וכן איילונית ע' לח"מ והטור נראה לא גרס גמורים וע' רש"י גיטין מ"ו ע"ב נראה מחלק בין אחר נשואים דאפילו לא הכיר צריכה גט לבין מן הארוסין דיוצאה בלא גט ומתני' דיבמות אפשר מפרש מן הארוסין וצ"ע:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:4
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:4)

חוץ מהנדה בתשו' פ"י חלק א"ע סי' ג' כ' ועוד דקושייתו הדר לדוכתה דלפריך בקדו' לר"ה מה להנך שכן קונין באלמנה אפי' נדה כדאמר אביי ס"פ החולץ הכל מודים דנדה דתפשו בהו קדו' אפי' בביאה ומה דפשיטא לי' אפילו בביאה ע' בתשובתי שצ"ע קצת:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:5
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:5](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:5)

כ' הב"ש בשם הד"מ ומכ"ש וכו' וא"ל הא קי"ל כרבא דאמ' בתמורה כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד ל"מ דז"ל הרשב"א קדו' ס"ו ע"ב וא"ת הא קי"ל כרבא כו' ותירצו בתו' דכיון דגלי קרא בלא יקח דכ"ג ה"א דמילף מניה ללא יקח דא"א דאי עביד מהני וא"כ י"ל מדחזינן דאפי' בחייבי כריתות מוכרח הגמ' להוציא ממקום אחר דלא תפשו קדו' דאיסורא מכלל הא שאר האיסורים מכ"ג באלמנה ילפינן ומודה רבא דמהני ומה גם שהוא בכלל למוד הגמ' כי תהי' כו' וכי יש שנואה כו' ואמר רחמנא כי תהי' וע"כ ל"צ בתמור' ללא יחלל אלא לר"ע וק"ל:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:6
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:6](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:6)

ישראל מומר שקידש כו' כ' הבאר היטב מהר"י מינץ סימן י"ב כ' דלא ת"ק מדרבנן וכ"כ רשד"מ ע' כנהנ"ג והספרים אינם אתי ועיין סימן קך"ט סעיף ה':


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:7
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 44:7](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/44:7)

מי שחציו עבד וכו' כ' ח"ר איכא למידק דהא אמרינן יבמות מ"ה מי שחציו עבד שבא על אשת איש הולד אין לו תקנה וע"כ אית לן למימר דקדושיו קדו' דאי לא אף הוא אינו עושה ממזר למ"ד נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וקמפרש טעמא משום דממזר מאשת אב גמרינן וכאשת אב מה אשת אב שאין לו בה קדו' אבל בעלמא יש לו קדו' יצא נכרי ועבד דאפי' בעלמא אין להם קדו' והלכך כשת"ל דמי שחציו וכו' אין קדושין קדו' אפילו כשבא על א"א דעלמא אין הולד ממזר וגירסא אחרת יש שם בשם ר"ה גאון ז"ל כאשת אב מה א"א שזרעו מיוחס אחריו אפילו לל' זה לכשת"ל שאין קדו' קדו' אין זרעו מיוחס אחריו וכדאמרינן הכא יורש מנא ליה. אלא רבא דהכא דהוי הוא דקא דחי וקושטא דמלתא ק"ק ויורשיו יורשין ממש וכן פירשו בתו' עכ"ל ובתו' שלפנינו ל"מ וביבמות כ' ושניהם לא למדהו אלא מא"א וכו' וכתבו מקצת רבותי דלא דייקא לההיא נוסחא דכ"ש הוא ואני אומר כי יש ליישבה דמאן דמכשיר הכי קאמר ע"כ ליכא למתלי בתפיסות קדו' אלא במי שיש לו קדו' בעלמא דכיון דאית לי' קדו' באחרינא והכא לית לי' אלמא משום חומרא דערוה היא זו והוי' לגבי' כאשת אב אבל נכרי ועבד הא דל"ת לו קדו' בבת ישראל דלמא לאו משום חומרא דערוה אלא דאינהו לאו בני קדו' נינהו ואפי' בבת מינן עכ"ל ודבריו צריכי' ביאור דק' תינח לגבי פנוי' י"ל הכי אבל בבא על א"א דהרי חזינן חומר האיסור במה דאפי' ישראל לא תפיס קדושיו וכשבא עליה נכרי ועבד חומר הערוה להיכי אזיל ולפ"ר ע"כ דזה סברה חיצונה דאיסור אשת איש לא עליהם נאמר ונמצא חומר הערוה לא נמצא גבייהו זולת מה שמצינן דלא תפשו קדושין כלל וזה אפילו בפנוי' ולא משום חומר הערוה וא"כ מה קשה לו ממי שחציו עבד דנהי דלא תפשו קדושין מצד עדות שבו מ"מ מצד חירו' שבו עכ"פ חומר הערוה דא"א גבי' ושפיר שייך ממזר והכא משמע דמקשה תחילה לגרסתינו וע"כ דחזר בו דבאמת מה שרציתי לדחוק דאיסור א"א לא עליהם אינו נכון דתינח נכרי אפשר (ואף זה אינו עולה למסקנת הפוסקים החולקים על ר"ת בס"ס קע"ח) אבל עבד מה"ת לא הא בר מצו' הוא במה שהאשה חייבת וכתי' ונכרתו להשוות אשה לאיש וכן מבואר במס' נדה דף מ"ז בתו' ד"ה מסר להו ולכן סובר דלגירסתינו גה"כ הוא דכל דלית ליה בשום אופן קדושין אין בניו ממזרים ושפיר מקשה וע' בס' ע"פ דחק ליישב הקושיא: