## Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 7

###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:1
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:1)

מעשה כ' ב"ש ודין בפ"ע הוא וכו' לע"ד אין פי' זה האמ' והעיק' כהבנת הה"מ וח"מ וכן מבוא' בפי' המשניות כ' במשנה וכן ב' אנשים וכו' שכשרים בעדות אשה אשה וקרוב וקטן מל"ת וכן במשנה א"ר זכרי' כ' וכבר ביארנו שהקרוב והאשה כשירים חוץ מבעלה ושפחתה הרי להדי' דלא כוותי'. אך זה צ"ע שהרי"ף אינו מזכיר מל"ת. וכנראה מפני שתי' ר"פ שפחתה כעצמה נרא' לו להחמיר בשפחתה דומיא דעצמה אף במל"ת ועובדא דרבי ביאר בבנה גדול ע"פ הבריית' וכיון שפסק כסתם מתניתין דאף בנה א"צ מל"ת לכן לא הזכיר מל"ת והרמ' נראה אף דאזיל בשטתו דבנה גדול א"צ מל"ת מ"מ נראה לו להעמיד עובדא דרבי אליבא דהלכתא ומטעם הקטן הצריך מל"ת ופס' כוותי' ובפירושו להמשניות נראה שאף בשפחתה הסכים להרי"ף שלא יועיל מל"ת ובחיבורו חזר בו וצ"ע:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:2
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:2](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:2)

אפילו הי' שם ע"א א"ל הא קי"ל מיגו להכחיש העד ל"א כי זה אך בממון שע"א קם לשבועה ול"א מיגו לישבע נגד העד משא"כ בעניני איסור שאין מקום לשבועה אמרינן מגו להכחישו. ומכ"ש דאתי שפיר טפי לתי' הריב"ם שבש"ך ח"מ סי' ע"ה ס"ק ל"ט:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:3
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:3](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:3)

אין אומרים נמתין כו' זה נמי מטעם שמסיים שבשבוים הקילו סמ"ע סי' ק"מ ס"ק ד' אפי' יצא עליה קול כ' ב"ש אפי' קול דאתחזיק בב"ד ב"י בשם הריטב"א. ועם שבב"י כ' כן מ"מ בש"ע השמיטו וא"כ מה ק' לו על הרמ' כמבואר אף דבריו נראים מגומגי' דמה ענין פירוש עדי טומאה להכא שזה מסכימים תוס' עם הרמ' ובעיקר דברי ריטב"א תמהני אף דספר ריטב"א על כתו' אין אתי הא בריט' קדו' י"ב כ' להיפך דהסוגיא דלשם ע"כ לא איירי אלא בקלא דלא איתחזיק ומסיים ראיה מבנתי' דמר שמואל דאפילו שהיו שבוינהו בפנינו אלא דמסתפקא לן אם נבעלו לא חששו לקול דאמרי דהוי עדי טומאה מכיון דלא אתחזיק הרי להדי' שמפרש דוקא בלא אתחזיק וכן במרד' כתוב' פ"ב גבי עובד' דאשה שנתייחדה ואמרה נאנסתי ע"ש כי ב' הכתות ביארו סוגי' דהכא אך בקול רנון ולא בדאיתחזק יפה עשה הש"ע שהשמיט רבותא זו ולדינא צ"ע וע' סימן קנ"ז ובהה"מ פ"ג מה' יבום לדעת הרמב"ן ורש"א התם דוקא קלא דאיתחזק יש לדייק הא בשבוים דמקילין אף באיתחזק. ולפ"ר הסוגיא התם מכרעת כותי' מדקיי"ל כל קלא דלא אתחזק לאו כלום הוא ותי' הריטב"א הנ"ל ל"ש התם ומ"ש מקול קידושי' ודוק:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:4
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:4](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:4)

אינו נאמן ע' ב"ש כ' על המ"מ וא"י מנין לו ויפה תמה כי משמע מהר"ן עצמו פ' י"י להיפך במשנה האומר זה בני ממזר אינו נאמן כ' רש"י ז"ל דקרוב הוא וכ' תמהני למה הוצרך לכך דהא כיון דבחזקת כשר היא אין ערער פחות מב' הרי דלא תמה כ"א למה הוצרך אבל מוד' דלת"ק דל"ל יכיר אפילו כחד א"כ מצד שהוא קרוב וה"ה לבת גבי שבוי' ומה שהב"ש דחק בל' הר"ן ואפשר שמזה הוציא הח"מ דעתו לע"ד פשוט כי הר"ן מדיהיב טעמא דא"כ במגו דחדוש היא הוצרך לבאר דהחדוש הוא במה דנאמן כב' דאלו בא' לא היה חדוש מה שהוא קרוב דאדרבא מה שבכל התורה קרוב פסול אינו אלא ג"ה כדאי' בחה"מ סי' ל"ג סעי' י' ובפרט לחובתו:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:5
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:5](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:5)

כיצד מצלת כו' הב"ש מביא השגת הר"ן על הרמ' ולע"ד יש ראיה להרמ' מי"ד סי' ק"ץ סעיף ך"ה והוא התם נמי נימא דהסלע יציל על כולם דנמי שייך כתי' הגמ' הכא מי יימר דאיטמא ונימא דהסלע ליהוי כמחבואה ויציל על שניהם אפי' בבאו בבת אחת כיון דכל כתמי' אך ס' כדכ' הרמ' פ"ט מה' א"ב וטומאה זו מס' וכו' ולהרמ' ניחא דאף הכי לא מטהרינן לכולהו אלא בשאומרת טהורה אני ולפ"ז ק"ק נמי על הרמ"א ז"ל בל"ז דהכא משמע שסותם כהש"ע ובי"ד קי"ד סעי י' בהג"ה למד מדין מחבואה לדין א"י שאינו מערב מציל על כולם ושם ל"ש כלל אמירה ולהחולקי' על הר"מ ע"כ לדחוק כמו שתי' הכ"מ דלא ליהוי ס"ס משום דכל דליכא למתלי הוי כמו ודאי מגופה ה"נ לענין זה הו' כודאי איטמאה מדרבנן. וע"ש בט"ז ול' הרמ' וטומאה זו מס' לד' א"נ דבשבוי' הקילו ויי"נ אפשר דדומה לשבוי' הואיל ואסרי' מס' ואתחזי היתר:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:6
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:6](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:6)

ודוקא בנחבשה מחמת עצמה ע' ח"מ כ' ובוודאי לדעת ר' אלחנן וכו'. ועם כל דבריו צ"ע לשטה זו הפוסקים דבדיעב' במסורה בידם ול"ל הופס' ממין אסורה לב"כ והיא נמי שטת הרמ' והרמ' נמי מפרש כהגאונים דע"י נפשות נמי אינה אסורה אלא לב"כ א"כ ע"כ דמה דקתני ע"י נפשות ל"ד אלא דסתם חבישות אינם כ"א או ע"י ממון או עי"נ כדכ' הרא"ש בע"ז לתי' א' דאל"כ מה אירי' עי"נ הא אפילו במסורה חנם נמי אסורה וא"כ ק' מה שייכות פלוגתא יש לפרש עי"כ במה איירי ורב ולוי וחזקי' ור"י במה פליגו ואף שהרי"ף ורמ' השמיטו פלוגתא זו מ"מ הסוגיא ק' וגם רב עצמו שבריש ההלכה נאמר משמו החילוק בין א"ה הקיפו שממנו הסכימו והח"מ וב"ש שמוכרח שלא כרבינא שמחליק בין לכתחילה לדיעב' הוא עצמו שאמר וכגון נשי גנבי וק' האי כגון מאי עבידתיה יהי' מה שיהי' הא שלא עי"מ הוא ואסורה לב"כ ורציתי לדחוק ע"פ הסברא שבב"ש ס"ק ך"ב שסוברים המתני' דוקא קתני שאינה נאסרת אף לב"כ אלא בשנחבשה ע"פ דין או עי"מ או עי"נ ולאפוקי בעלילה חנם ואין דומה לשבוי' או עיר שכבשה כרכום שע"פ דינא דמלכותא זכה בה ופי' רב בנשי גנבא דלא נגמר דין וכו' נמי מיקרי ע"פ דין ואסורה לכן סתם הרמ' אבל סברה זו אינה אמורה אלא לגבי רצון ולא לחשש אונס דכהן גם בפירושו להמשניות משמיט כל בבא דעי"נ וצ"ע ובע"כ לידחוק דסובר אך רב דפי' כגון נשי גנבא הוא דאזיל לשיטתי' דעי"מ דוקא בשיד ישראל תקיפה שיראים לה"מ ועי"נ באמת ל"ד ופירש לדוגמא כגון נ"ג שלא תימא עי"נ הוא עי"נ דעצמם אלא אפילו בהווה כגון נ"ג שאין להם יראת נפשות מ"מ מפני שנמי יראת ממון אין להחובשים אסורה לכהן ולוי וחזקי' ור"י חולקים וסוברים כרבינא דעי"נ דוקא עי"מ ל"ד ומ"מ דוקא לכהן ופי' הרמ' כרב ע"פ מסקנה דע"ז וזה נראה כונת הח"מ אבל דברי הה"מ צ"ע וע' סי' ע"ח ב"ש ס"ק ז' דין שבוי' סתם ודין שבוי מלכות שבגמ' דף נ"ב כי צ"ע שלא נזכר:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:7
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:7](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:7)

להג"ה ב' בשע' השמד וכו' יש להקל ע' ח"מ וב"ש מהרי"ק סי' ק"ס מצאתי העתק בשם הסמ"ק מצורי"ך בשם הר"י מקורבל כ' כהן ואשתו שנשתמדו באונ' ומיד שעברה הגזירה חזרו ועשו תשו' אין לה דין דנחבשו עי"נ דאסורה דהתם מיירי דאין דעתו להניח בשום ענין וא"כ באין ודאי עליה וכו' ע"ד אבל כשרוצים להניח בשלום כשרוצה להמיר אם אירע שנשתמדה ואח"כ חזרה וודאי אינה אסורה כך פי' ר"י מקורבול ע"ט בהג"ה מצורי"ך והרי לך בהדי' שר"י מקור' שהיה אחרון כ' דהיכא שאינה מסורה בידם למות דאינה אסורה אפי' לב"כ עכ"ל מהרי"ק וא"כ אפשר אף דבש"ע נרשם בשם הרא"ש ט"ס ורומז לר"י מקורביל אמנם נלע"ד דהר"י מקור' נמי פוסק כרבינא דעי"מ ל"ד ועי"נ דוקא ושפיר יוכל לומר דל"מ עי"נ אלא בשאין דעתו להניח בשום ענין ופי' נמי כחזקי' דהוא שנגמר דינו אבל להש"ע דעי"מ דוקא הוא דמותרת ועי"נ ל"ד לא אזיל שפיר סברתו דהא לא גרע מעי"מ וידם תקיפה דאסורה אף דודאי דעתם להניח בשום ענין כשיותן להם הממון תו כ' הח"מ ס"ק ך"א ובת"ה סי' רמ"א הניח בצ"ע וז"ל ת"ה ולפ"ז היה נראה דשרי אפי' לכהונה והא ליכא למיחש דשמא אנסוהו דהא צנועה מסרה נפשה שלא יאנסוה כדמוכח בההוא דלדרוש להו אונס שרי ובסמ"ק דלעיל משמע דלא שרי אלא לבעלה ישראל וכו' ודוחק לומר דפלוג סמ"ק אדברי תו' עכ"ל ובעניותי איני מבין דאף דמוכח דצנועה מוסרה נפשה אף על אונס ותבחר במות נפשה אשר עי"ז אפשר שתבא לידי סכנה מ"מ מי ליכא למיחש שיתקיף עליה ויבעל בלי רצונה בבחירת המות אלא בבחירתו להשאירה בחיים ולבעול אותה ומה מהני לזה צניעתה. וגם המע' בתוס' בל"ז אין ראיה לע"ד דיש לחוש אף דצנועה היא ידעה הדין דאונס שרי דקרקע עולם היא ומה"ת תמסור למיתה ומה דמשני איכא נמי כהנת אין ר"ל דאף אחר הדרש תמסר עצמה אלא מפני הכהנת שנאסרו לא מיחו בידם חכמים ע"ש וע' נמי בתו' ד"ה ולידרוש להו:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:8
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:8](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:8)

להג"ה ג' וכ"ז בשנחבשה כו' אבל אם נתייחדה כו' ע"א על היחוד הנה דין פנוי' שנתייחדה אינו מבואר ובמהרי"ק סי' ק"ס בשם הש"ג בשם ר"י טראני כ' פנוי' שנתיחדה עם א' מהפסולים ואפילו עם א"י נאמנת לומר לא נבעלתי ומותר' לכהונה ומכין אותה מ"מ על שנתייחדה עכ"ל וכן הוא בטור סי' ך"ב והוציא מן מימרא דרב קידו' פ"א מלקין וכו' ופירשו בפנוי' לכהונה דומיא דמלקין דפי' ר"א דלא איירי אלא בפנוי' ומשמע להו סתמא אפי' עם א"י ואף דבכתו' משני הגמ' אפ"ת ר"י מעלה עשו וא"כ רב ע"כ לא איירי באיסור כהונה אפשר דסברו דזה דחיי' בעלמא דלא נפיק מרב דפוסק כשמואל וכר"ג. ולדחי' זו אה"נ ע"כ אף מלקין ביחוד דא"א ור"א דמפרש דוקא בפנויה מוקים באמת רב כר"ג א"נ דסברי כתי' וי"ל בתרא דבפו' קידו' ור"ל דנהי דודאי רב איירי ביחוד פנוי' עם פסול מ"מ אינו דומה לטוענת נבעלתי והס' בין כשר לפסול דעשו מעלה אבל ביחוד בעלמא אפי' עם פסול לא עשו מעלה ונאמנת לומ' לא נבעלתי. ואולם לתי' א' דמהרי"ק הביאו הח"מ וב"ש דכ"ע מודים ביחוד פנויה עם א"י דפרוצים אפשר דרש"י ז"ל קאי כוותיה ודחק לו לפרש דברי רב וא"א על היחוד בפנוי' ובנתייחדת עם ישראל פסול דוקא ופי' דלא קאי כלל על איסור כהונה אלא בא"א אבל ק' לי על ההוא תירוצא דאם איתא שיהא מוכרח מדר"ג עצמו דפנוי' שנתייחדה עם א"י דכע"מ דאסורה לכהן א"כ ק' על רבינא בע"ז קושי' הבה"ג דהא מוכח דפנוי' אם א"י חיישינן אף בדיעבד לאוסרה לכהן ומה מייתי ממתני' דנחבשה דלא התירה כ"א לבעלה ולקיח' בהמה לקרבן ודאי' דומיא דפנוי' לכהן ולא לאשת כהן ואיפכא היה לו למידק מדקתני לבעלה הא פנוי' אסורה. וגם לפי האמת לא היה לנו ראיה להתיר פנוי' שנחבשה אפי' עי"מ כיון דכבר מוכרח דיש חלוק בין פנויה לא"כ משא"כ לתי' ב' דמהרי"ק ניחא. אך מ"מ ק' לי דלפ"ר מבלעדי קושי' הבה"ג יש ראיה דפנוי' שנתייחדה אפי' עם ישראל פסול ומכ"ש א"י שאסורה לכתחילה מסוגיא דראוה מדברת דהיינו נסתרה דפליגו ר"ג ור"י ועלה איתמר נמי משמי' דשמואל הל' כר"ג ואת ל"ת עובדא וכו' ומכ"ש בנסתרה עם פסול שעכ"פ לכתחילה אסורה וכן איתא בר"ע מברטנור' ע"ש ותינח אם הפלוגת' דמדבר' איירי במודה שנבעלה אלא שאמר' כשר היה (וע' בתוס' שנסתפקו) א"כ באומרה לא נבעלתי מודה ר"י ובטור הכרעה דאת ל"ת לא קאי אלא במה שנחלקו:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:9
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:9](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:9)

ושפיר י"ל דבנתייחד' כע"מ ואפילו ר"י בלא טעם ס"ס אלא אפילו בפסול ומטעם פשוט שא"א על היחוד ואפילו פנוי' ומה דמשני א"ת ר"י מעלה עשו דוקא בטוענת נבעלתי וכתי' תו' קידו' הנ"ל אבל לפי' השני דהפלוגתא היא אף בטוענת ל"נ נמצא הכרעה זו עלה נמי קאי ק'. והנה הבה"ג שמביא ראיה דר"ג מודה בנסתרה עם א"י לע"ד ע"כ דמפרש הפלוגתא באינה מודה דאלו במודה נמצא כל המו"מ דר"ג ור"י לא היה אלא שר"ג דן דמדברת אינה כשבוי' דיש לה מגו ור"י השיב דל"ל מגו דיראה לומר ל"נ כדאי' בתו' אבל מודה בטוענת ל"נ דנאמנת וע"ז השיג ר"ג רוב א"י פרוצי' ואין ללמוד מדבריו כ"א שמודה ר"נ א"א שנסתרה עם א"י ואומרת נאנסתי דאינה נאמנת במגו (ולע"ד מזה יש סעד להמחמירי' שבהגהות רמ"א סי' קע"ח) אבל באומרת ל"נ י"ל דכע"מ ואפי' ר"י בלא טעם דס"ס ואפי' עם א"י דלא חשדינן ברצון ולאונס לי' למיחש באינה מסורה (ובזה נדחה הוכחות המהרי"ק דכ"ע מוכרחים להודות לבה"ג בא' מאופני ב' התירוצי') אלא ש"מ דבה"ג מפרש הפלוגתא בטוענת ל"נ וא"כ מוכח מהכרעת שמואל דאל תעבד כו' דאפי' בנתייחדה עם ישראל פסול דאסור' לכתחלה וע"כ שהוצרך הבה"ג ז"ל לחלק בין י"פ לא"י ולהביא ראיה מהודאות ר"ג שא"י דומה לשבוי' היינו לדיעב' דומי' דשבוי' וזה נמי דלא כתי' א' דמהרי"ק אמנם לתי' ב' דמדברת היינו נסתרה לשם זנות א"כ אף אי מיירי בטוענת ל"נ אין ראיה מהכרעה זו מידי לנתייחדה פשוט. אך ל' הבה"ג שבמהרי"ק הכי מה ששנינו היתה מדברת עם א' ואמרו לה מה טיבו ר"ג ור"א אומרים נאמנת להשיא לכהונה מה מדברת זעירא אמר נסתרה ה"מ עם ישראל אבל אם א"י הוא כשבוי' ופסולה לכהונה עכ"ל. וק"ק דמשמעות הל' דבנסתרה עם ישראל נמי הל' כר"ג וכשירה אף לכתחילה וזה דלא כהכרעת שמואל דבאופן דפליגו ל"ת עובדא ולפ"ר מוכח מזה דלא כר"ע מברט' אלא דשמואל לא קאי כ"א על מעוברת וצ"ע מנ"ל. ואולם תמהני על הרמ' ז"ל ראש המעתיקין שהשמיט דין מדברת וק' ממ"נ אי סובר כר"ע נהי שפרט כר"ג בראוה שנבעלה ומכ"ש מדברת מ"מ הי' לו להשמיענו דאף מדברת לכתחילה לא עד דאיכא וכו' ואי סובר כדלעיל ודלא כר"ע מכ"ש היה לו ליפסוק בזה כר"ג אף לכתחילה אמנם אלו נאמר דאינו מחלק בין נסתרה ליחוד דלא כתי' מהרי"ק איפשר לדחוק דהכריח מסוגי' דע"ז דשמואל לא קאי אלא על מעובר' דאלו אף על הפלוגתא דמדברת איך עלה בדע' רבינו למיפשט דיעבד דיחוד פנוי' ממתני' דנחבשה הא חזינן דפנוי' שנתייחד' פסולה לכתחי' א"ו דבפלוגת' זו אף לכתחי' הל' כר"ג ויש לדחוק שסמך בזה על מה שמסיי' על דין נחבשה כיון שנעשית ברשות הגוים להורות הא ביחוד עם א"י כשירה ומכיון שבריש הל' כ' עי"מ מותר עי"נ אסורה ולפיכך כו' נשמע מיני' הא כל עיקר הלכ' זו אף בפנוי' נאמרה דמותרת לכהונ' וממילא מה דמסיי' כיון שנעשית כו' להורות דבנתייחד' לחוד שרי' נמי אף על פנוי' נאמר' ושפיר א"צ שוב להעתיק דבמדברת עם ס' כשר דכשירה לכתחילה דבק"ו נלמד מנתייחדה עם א"י אבל לתי' מהרי"ק דמדבר' אינה נתייחדה קשה אך הא ניחא אם מפרש הפלוגתא בטוענת ל"נ דאז י"ל דאלו היה סובר ר"י דבלא נבעלתי נאמנת היה מודה דבלכשר נבעלתי ממילא נאמנת במיגו וא"כ זה א"צ להשמיענו דמיגו הוא כלל בכל התורה אבל אם מפרש הפלוגתא דוקא באומר' לכשר נבעלתי ועיקר הפלוגתא אם המגו טוב הדרה הקושי' לדוכתא דממ"נ היה לו להעתיק או לאשמעינן אף דאית לה מגו מ"מ לכתחילה לא עד דאיכא ר"כ דזה לא נשמע מן מעוברת או להיפך דהיכי דאית מגו דל"נ אף שמודה נאמנת לכתחילה אילו בר"פ לומר לכ"נ דזה לא נשמע מנחבשה דאומרת ל"נ ואם מפרש הפלוג' בטוענת ל"נ דהיינו שיט' הבה"ג כנ"ל ק' קושי' הבה"ג להנ"ל שהוכחתי מני' דלא כב' תירוצי מהרי"ק. ובע"כ כדדחק עצמו התו' מהו' משה ש"ג נרו' שיש ליישב קושי' מהרי"ק על החולקי' על בה"ג דעיקר הקושי' דאי בנסתרה עם א"י נמי מותרת לר"ג היה לו להשיב שאני שבוי' שמסורה בידיהם די"ל קושטא קאמר ואלו השיב הכי היה משמע דטעמא דהתיר' דר"ג מפני שאינה מסורה ובמסור' אסורה ובאמת בנסתרה דמתני' אף במסורה שרי' כיון דאינם פרוצי' וא"ל השתא נמי יש למטעי דבפרוץ מודה ר"ג זה אינו דמהא לא איירי מתני' כלל והוא דחק רב ולדידי כ"ז צ"ע ומכ"ש על הטור שאף סיום ל' הרמ' מכיון שנעשים ברשות הא"י נמי משמיט:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:10
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:10](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:10)

ובמה שמאריך הב"ש להשיג על הח"מ לע"ד אפשר מהרי"ק לא כיון כ"א לפנוי' ואפילו בנסתרה לשם זנות בתי' ב' ומה שמוציא מדקדוק ל' מהרי"ק בעובדא דהתם וגם במה שמסיים על דברי מהר"מ אפשר מפני שהשיב להבעל שהיה עצמו השואל כ' דבלא נסתר' לשם זנות יוכל לסמוך על כל הגדולים המתירי' אף לכתחילה בפנוי' לאפוקי בנסתרה לשם זנות כיון דבפנוי' העלה דכע"מ דאסורה לכתחילה אפשר היה ראוי לומר להבעל שאם רוצ' להחמיר דמצוה קעביד כדמצינן בא"א בדבר מכוער אבל לאסור א"כ לבעל מיראת רצון יותר מא"י אין מוכרח. ואולי אף כוונת רמ"א ז"ל שכ' יש להחמיר אינו לחלוטין להוציאה בע"כ דבעל אלא שהבעל יחמיר על עצמו וכן בפנוי' מהראוי שהב"ד יחמירו לכתחילה ולא נראה לו להחמיר כתי' א' אלא כהב' וע' במהרי"ק עצמו משמע שאין לחלק בא"א בחשש רצון בין א"כ לאשת זר ועסי' י"א שהבאתי ראיה דלא כב"ש:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:11
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:11](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:11)

מאיסורי כהונה ב"ש מקש' לראב"י דיש חלל ח"ע ואלה לא אתא להפסיק אלא למעט נדה ל"ל הא כבר ממועט שאין חלל אלא מא"כ וממציא לראב"י נדה נעשית זונה וצריך מיעוט שאם בא עלי' שנית שאז היא א"כ וה"א שהולד חלל קמ"ל דלא ולפ"ר תימ' דא"כ איך פסקינן סי' ו' דלא נ"ז הא קי"ל כראב"י ואם ר"ל לולא אלה ה"א דנ"ז ומאלה ידעינן דלא נ"ז ל"צ לומר שהרמ' איירי כשנתעברה בפעם א' ותו דא"כ לרבנן דל"ל אלה באמת יהא נדה נ"ז ובפע' ב' יהא חלל וכבר מבואר בח"ר דבנדה אין פלוגתא וכן בתשובת רשב"א סי' אלף ר' והטעם כיון דלא הו' זר אצלו מעיקר' גם כשירה לקהל וקדו' תפשו בה א"א שתהא זונה מן פסול וכי תהי' וע' נמי בח"ר ריש הערל גם מה שכ' בפי' התו' היינו לשטתו דלעיל דאין לוקין לתו' כהן הבא על הנבעלת מח"ל וכבר מבאר לעיל דאינו ובעיקר הקו' יש לדחוק דלראב"י לא מיותר כלל חללה דגבי כ"ג מפני שדורש אלה למעוטי ומשמע אלה דוקא א"כ אי לא כתיב חללה נהי דהוה פשיטא לן דחללה אסורה לכ"ג לחלל זרעו ה"א דוקא אלה דכתיב בקרא ולא נמי חללה ולראב"י באמת מה דידעינן דאין חלל מח"כ היינו נמי מדרשה דאלה כמו דממעט נדה אף דנמי אתי' לי' בק"ו וזה גופא הק"ו דס"ד דאביי בקידושי' למילף מיני' דיש חלל מח"כ ומה שהוצרך הגמ' לידרוש מחללה שמיותר שאין חלל אלא מח"כ. היינו לרבנן דס"ל אלה להפסיק ולדידהו באמת חללה מיותר אלא שלשון הסוגיא דחוק וצ"ע. אעפ"י שנמצא' בתולה כ' ב"ש כ"כ הרמ' משמע כו' נראה דיליף וכו' עיין סימן ס"ז ב"ש ס"ק ב' מבואר דאין שום ראיה משם תו' כ' ותו' נמי ס"ל ואמת שתו' כתבו הכי בשם ר"ת. אבל הרמ' עצמו בה' תרומות פ' כפירש"י ואף קשה לי על ר"ת דאיך אפשר דבחופה לחוד נתחללה הא מקרא דלא יחלל זרעו נפיק דמשמע ודאי בביאה וכדאיתה שם נ"ט דביאה הוא דמשוי חללה וכן דף ס"ט מה כ"ג באלמנה בביאה אף ההוא נמי בביאה וע' ח"ר על סוגי' דיש חופה לפסולת כנראה אף לשטת תו' ע"כ אך מדרבנן לחומרא וע"ת גיטין פ"ה מוכח להדי' בד"ה חוץ מתרומתך דבנשואין בלא ביאה לא נפסלה מתרומה כ"א מדרבנן. וא"כ מה דמסיים וכן נראה לי עיקר דהא אף לשטת הרמ' אין מוכרח פירושו ליתא וגם מיני' ובי' מוכרח דלמה מסיי' שכל נשואה בחזקת בעולה והעיקר כהט"ז וח"מ:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:12
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:12](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:12)

כהן שבא ע' ח"מ ודבריו אמתי' כי לא אפשר שיהא ממזר וכהן ומותר בתרומה וכבר הוציא הרשב"א בתשובה אלף ר' השואל מדעת זו:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:13
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:13](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:13)

ונתעברה מביאה א' אין הולד חלל ז"ל הריט' קדו' ע"ז וכ"ת אמאי הא בהעראה נ"ז וכי גמר ביאתו היא פסול כהונה ונעשית חללה הא ל"ק דכי אמרינן העראה שמה ביאה כשפירש ולא גמר אבל גמר דעתו על גמר ביאה הלכך בגמר הויא זונה וע' סי' ל"ג ודבריו דחוקים דמה שייכו' לדעתו בזה והעיקר כדאי' במ"ל פי"ז מה' א"ב ה' י"ג בשם רשב"א בשם ר"ח דחדא ביאה לא פלגינן דתאסור ב' איסורין:


###### Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:14
[Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer 7:14](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Meir%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/7:14)

או ספק חלוצה הב"ש כ' בשם הב"ח דמחלק והמ"ל משיג מהטור י"ד ומעלה דטעות נפל הכא בהטור ע"ש: