## Beit Yosef, Even HaEzer

###### Beit Yosef, Even HaEzer 89:1:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 89:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/89:1:1)

מתה האשה בחיי הבעל חייב לקוברה וכו' משנה בפרק נערה (כתובות דף מו:) ומ"ש בכלל זה האבן שנותנין על הקבר וכו' כ"כ הרא"ש בתשובה כלל י"ג ובסוף כלל ע"ה וכ"כ הרשב"א בתשובה:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 89:2:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 89:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/89:2:1)

ומ"ש ולהספידה אפילו עני שבישראל לא יפחות לה מב' חלילין ומקוננת אחת וכו' שם במשנה חייב בקבורתה רבי יהודה אומר אפי' עני שבישראל לא יפחות לה מב' חלילין ומקוננת ומסיק בגמ' (מז.) דפליג כגון דהוי אורחא דידיה ולאו אורחא דידה ת"ק סבר כי אמרי' דעולה עמו ואינה יורדת ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה לא ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה אמר רב חסדא אמר מר עוקבא הלכה כרבי יהודה וז"ל הרמב"ם בפרח י"ד מתה אשתו חייב בקבורתה ולעשות לה מספד וקינים כדרך כל המדינה ואפילו עני שבישראל לא יפחתו לה מב' חלילין ומקוננת אם היה עשיר הכל לפי כבודו ואם היה כבודה יותר מכבודו קוברין אותה לפי כבודה שהאשה עולה עם בעלה ואינה יורדת אפילו לאחר מיתה וכתב ה"ה כתב רבינו כדרך כל המדינה לומר שאם נהגו בני המדינה שלא להספיד אינו מספיד וכן מבואר בירושלמי:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 89:3:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 89:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/89:3:1)

לא רצה לקוברה ועמד א' וקברה ב"ד מוציאין ממנו ונותנין לזה כ"כ הרמב"ם בפי"ד וכתב ה"ה ירושלמי לא רצה הבעל לקוברה האב קוברה ומוציא ממנו בדין א"ר חגי לא אמרו אלא האב הא אחר אינו גובה רבי יוסי אמר בין אב בין אחר גובה ופסק רבינו כרבי יוסי והאריך ה"ה בטעם הדבר וחלק על הרשב"א שפסק כרבי חגי ומשמע מדברי הגהות מרדכי בסוף כתובות דה"ה אם היה הבעל בעיר ועמד האב או אחר וקברה :


###### Beit Yosef, Even HaEzer 89:4:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 89:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/89:4:1)

ומ"ש ואם הלך למ"ה ומתה ב"ד יורדין לנכסיו וכו' כ"כ הרמב"ם בפרק הנזכר וכתב שם שמוכרין בלא הכרזה וכתב ה"ה היה במדינה אחרת וכו' מימרא בפרק נערה (כתובות מח.): ומ"ש בלא הכרזה ממה שאמרו פרק אלמנה ניזונית דלקבורה מזבנינן בלא אכרזתא וכן פירש"י ורבינו האי וכו' ויש מי שהוסיף לפרש שאף הלוה לצורך קבורה או למזונות כשבאין ב"ד לפורעו מוכרין בלא אכרזתא ל' יום כדי שלא תנעול דלת בפני גומלי חסד המלוים לדברים כאלו וכן ראוי בכיוצא בזה לעשות עכ"ל:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 89:5:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 89:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/89:5:1)

ומ"ש בד"א בחייו אבל אלמנתו אינה נקברת מנכסיו אלא יורשי כתובתה חייבים בקבורתה משנה פרק אלמנה ניזונת (כתובות דף צה:):


###### Beit Yosef, Even HaEzer 89:6:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 89:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/89:6:1)

ומ"ש בשם הרמב"ם הוא בפי"ח מה"א וז"ל מתה האלמנה יורשי הבעל חייבים בקבורתה ואם נשבעה שבועת אלמנה ואח"כ מתה יורשיה יורשין כתובתה והן חייבין בקבורתה אבל לא יורשי הבעל וכתב ה"ה מתה האלמנה וכו' ר"פ אלמנה (שם) יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ופרק האשה שנפלו (כתובות דף פא.) פירשו בגמרא יורשי כתובתה. בשומרת יבם שמתה ויורשי הבעל שהם יורשי כתובתה וחצי נצ"ב שלה חייבים בקבורתה כמו שיתבאר בפכ"ב וסובר רבינו דכ"ש באלמנה דעלמא שלא נשבעה שאין יורשין שלה יורשין כלום כנזכר פי"ו שיורשי הבעל חייבים בקבורתה אבל בהשגות כתוב א"א דעתא קלישתא חזינא הכא וכי מפני שלא נשבעה קרא ליורשי הבעל יורשי כתובתה והלא הם אומרים שכבר נפרעה ונטלה צררי והורישה אלא ודאי יורשי נדוניתה ונ"מ שלה קוברים אותה ואע"פ שלא ירשו כלום עכ"ל ובאמת שיש לחלק בין זו שדינה שיורשיה יורשין אותה אלא שלא נשבעה לההיא דשומרת יבם ואין בידי להכריע עכ"ל וגם הר"ן כתב בר"פ אלמנה שטעמו של הרמב"ם דיליף לה במכ"ש דשומרת יבם והראב"ד השיג עליו והדין עמו ע"כ: