## Beit Yosef, Even HaEzer

###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:1:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:1:1)

אע"פ שהבעל אוכל פירות נכסי אשתו אם התנה עמה שלא יאכלם מהני תנאה כיצד כתב או אמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך מהני תנאה וכו' משנה ר"פ הכותב (כתובות דף פג.) הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה א"כ למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה או נתנה קיים ובגמרא תני ר' חייא האומר לאשתו פירש"י תני רבי חייא האומר ולא תני הכותב לאשמועינן דבאמירה בעלמא נמי סליק נפשיה בלא שום קנין וכתיבה ע"כ וזהו שכחב רבינו כתב או אמר לה:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:2:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:2:1)

ומ"ש בד"א בכותב או אומר לה כן בעודה ארוסה וכו' שם בגמרא וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו לא אמר כלום אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה בעודה ארוסה כדרב כהנא דאמר נחלה הבאה לו ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה א"ה אפי' נשואה נמי אמר אביי ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא מידה ופירש"י בכותב לה ועודה ארוסה. ודאי מי שהקרקע שלו ובא ליתנו לחבירו צריך לשון מתנה ומתניתין בכותב לה עד שלא זכה בנכסים ומתנה ע"מ שלא יזכה בהם לכשישאנה וא"צ לשון מתנה שהרי אין לו עכשיו רשות בהם: א"ה. דטעמא משום דתקנתא דידיה הוא ויכול למחול עליה אמאי איצטריך דבי רבי ינאי לאוקומה בכותב לה ועודה ארוסה אפי' נשואה נמי: ידו כידה. והרי הוא כשותף בהן וכיון שנכסים שלו צריך לשון מתנה ואין מועיל לשון דין ודברים וכתב הר"ן אהא דאמר ר' ינאי בכותב לה ועודה ארוסה דוקא בכותב לה ועודה ארוסה דשייך בה קצת אבל קודם לכן כיון שאין לו שייכות בנכסים כלל סילוקו לאו כלום הוא :


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:3:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:3:1)

ומ"ש רבי' אבל אם נפלו לה משנשאת וכו' שם כתב הרא"ש אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה ומסתמא נמי מיירי דנפלו לה בעודה ארוסה וקשה דא"כ אפי' אם לא כתב לה נמי מכרה קיים דהא תנן לעיל עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים וי"ל דמתני' דהכא כתנאי דאמרו לו לר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים והרמב"ן כתב דמסתלק הוא מנכסים שנפלו לה לאחר שתינשא דסילוק בעלמא הוא ובמה שאינו ראוי לו עדיין אדם מתנה שלא יזכה בו ומיהו בירושלמי לא משמע הכי דגרסינן התם אמר רבי ירמיה בעו קמיה דר"ז כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ונפלו לה לאחר מכאן מהו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ולא דמי לכותב לה ועודה ארוסה דהתם הנכסים כבר ביד האשה וקצת יש לדחות דירושלמי איירי דכתב לה אחר נישואין דכיון דידו כידה אין הסילוק מועיל לדבר שאינו ברשותו אבל בעודה ארוסה מהני סילוק אפי' לנכסים שנפלו לה משנשאת עכ"ל והר"ן הסכים לדעת הרמב"ן דהאי תנאה מהני אפי' לנכסים שיפלו לה אחר שתנשא וגם ה"ה בפכ"ג מה' אישות כתב דברי הרמב"ן בלי שום חולק:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:4:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:4:1)

כתב הרמב"ם שאם קנו מידו בעודה ארוסה בקנין שאין לו דין ודברים בנכסים הרי סילק עצמו מגוף הקרקע וכו' בפרק כ"ג מהלכות אישות וטעמו מדגרסינן בפ' הכותב איבעיא להו קנו מידו מהו ופירש הרי"ף דאמתני' דהכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך קאי ומיבעי ליה אי קנו מידו של בעל בעודה ארוסה אי אמרי' דקנין לטפויי אתי ומגופה של קרקע קנו מידו שלא יהא לו זכות בקרקע כלל וכיון שכן אינו אוכל פירות ואסיקנא דמגופא של קרקע קנו מידו ואפי' בעורר ורש"י פי' בענין אחר והרא"ש הקשה על דברי הרי"ף וכתב שפי' רש"י עיקר והראב"ד כתב על דברי הרמב"ם כל מ"ש כאן הבל ורעות רוח ותמה עליו ה"ה וכתב שרבינו האי מפרש כדברי הרמב"ם ז"ל:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:5:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:5:1)

וכתב עוד הרמב"ם שאם קנו מידו מהני תנאה אפי' התנה אחר הנישואין וכו' בפרק הנזכר וכתב ה"ה שלמד כן ממה שאמרו בפרק חזקת (בבא בתרא מג.) גבי הא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו שאם קנו מידו קנה חבירו ולא יהא כח הבעל בנכסי אשתו גדול מכח השותף בחלקו ורש"י כתב איבעיא דבסמוך קנו מידו מהו אברייתא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו קאי והתוס' הקשו על פירש"י וכתבו דנראה לר"י דאנשואה קאי דאמרינן דידו כידה אי מהני לה שום קנין והר"ן כתב על פירש"י ואסיקנא דמגופה של קרקע קנו מידו וה"ה בנשואה דמהני לפירות אם קנו מידו והרא"ש כתב על פירש"י וקשה מה הועיל שם קנין למי הוא מקנה אותה דדין ודברים אין לי בה אינו אלא לשון הפקר הילכך נראה דאנשואה קאי דלא מהני דין ודברים משום דידו כידה ומיבעיא להו אי מהני קנין ויש לקיים פירש"י דכיון שאומר לחבירו שהוא שותף עמו והקנה לו מוכח שהוא מקנה לו השדה ורב אלפס כתב קנו מידו של בעל ועודה ארוסה מהו וקשה דהא אפי' באמירה מועיל וכוונתו שאם אמר דין ודברים אין לי בנכסייך וקנו מידו אם נסתלק גם מפירות וירושה וקשה כיון דטעמא דלא נסתלק משום דיד בעל השטר על התחתונה או מדקדוק הלשון דבנכסייך ולא בפירות בנכסייך ולא לאחר מיתה לרב אשי מאי מהני קנין לדבר שאינו שלו ממשמעות הלשון ופי' רש"י עיקר עכ"ל והשתא יש לתמוה על רבינו שכתב על דין זה דהרמב"ם ולא נהירא לא"א הרא"ש שהרי הוא ז"ל בתחילה הקשה על פירש"י וכתב כפר"י ואע"פ שאח"כ חזר לקיים פירש"י מ"מ לא סתר פר"י ולא הקשה עליו וצ"ל שסובר רבינו כיון שבסוף דבריו כתב שפירש"י עיקר משמע שהוא סובר דליתיה לפר"י: (ב"ה) ומדקדוק דברי הרמב"ם נ"ל שמה שכתב ואם כתב לה אחר הנישואין לא לענין שיועיל הקנין אחר שנשאת לענין הפירות אע"פ שלא כתב לה אלא דין ודברים אין לי בנכסייך וכדמשמע מדברי ה"ה דא"כ אין בין ארוסה לנשואה כלום אלא לעניין שיהיה מכרה ונתינתה קיים ע"י שיאמר לה דין ודברים אין לי בנכסייך קאמר דאע"ג דבכותב לה ועודה ארוסה א"צ לקנות מידו לענין שיהיה מכרו קיים ואם קנו מידו מועיל אף לפירא אם לא כ' לה אלא אחר שנשאת אם לא קנו מידו אינו מועיל אפי' למוכרה ומתנתה ואם קנו מידו מועיל למוכרה ומתנתה אבל לא לפירות וזה נ"ל ברור בדברי הרמב"ם: כתב המרדכי בפרק הכותב בשם רבינו האי אם יתנה אדם עם אשתו קודם נישואין וכתב לה שאין לי בנכסייך כלום ואחר כך נישאת ומכרה מכירתה קיימת אפי' בנכסים הכתובים כ"ש בנכסי מלוג ואפי' אם תמות בחיי בעלה אינו יכול להוציא מיד הלקוחות וכתב ריצב"א מה שהוסיף לה אפילו נכסים הכתובים בכתובה לא יתכן בעיני לומר שזהו בכלל נכסייך אלא אם כן פירש בהדיא עכ"ל :


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:6:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:6:1)

הוסיף להתנות גם על הפירות שאמר לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן וכו' במשנה פרק הכותב (שם) כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה רבי יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירות פירותיהן עד עולם ופסקו הרמב"ם והר"ן והר"ש כר"י וכ"נ מדברי הרי"ף שהביאו ברייתא דאלו הן פירות ואלו הם פירי פירות וההיא כר' יהודה אתיא כמבואר בדברי הרא"ש והר"ן ובכותב לה ועודה ארוסה מיירי כמ"ש בראש הסימן:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:7:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:7:1)

ומ"ש בשם הרמב"ם הוא בפרק כ"ג מהלכות אישות ובגמרא אהא דאמרי' וליטעמיך הא דאמר רב יהודה לעולם הוא אוכל פירי פירות דכיון דאכלינהו לפירי פירי פירות מהיכא אלא בדשיירה ה"נ בדשיירה כתב הרא"ש מדקאמר בדשיירה משמע דהדבר תלוי בה ואם תרצה תשייר אבל אין הבעל יכול לכופה ליקח בהם קרקע והרמב"ם כתב ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות ונראה שסמך על התוספתא דתניא ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות כיצד מוכר פירות וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות וכן מצאתי בירושלמי ונראה דהירושלמי פליג אגמרא דידן דלפום גמ' דידן לא אמרינן מוכר פירות ולוקח בהם קרקע אא"כ שיירה ולקחה בהם קרקע ע"כ והר"ן כתב כלשון הזה מדאמרינן בדשיירה משמע דכי אמרינן לעולם הוא אוכל פירי פירות דוקא בדשיירה ממילא אבל אין הבעל יכול לכופה ליקח בהם קרקע אלא שהרמב"ם כתב ילקח בהם קרקע והוא אוכל וסמך לו על התוספתא דתניא במכילתין ע"כ:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:8:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:8:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:8:1)

הוסיף להתנות גם על פירי פירות שאמר בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן אינו אוכל לא פירי ולא פירי פירות אבל אוכל פירי פירי פירות וכולי בפרק הכותב (שם) אהא דאמר רב יהודה לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה וכולי איבעיא להו פירי פירות דוקא או עד עולם דוקא או תרווייהו דוקא וכתב הרא"ש ולא איפשיטא הילכך בעינן תרוייהו כלומר משום דאשה הויא בעל השטר וידה על התחתונה וכ"כ הר"ן וכ"פ הרמב"ם בפכ"ג מהלכות אישות וכן נראה מדברי הרי"ף שכתב מתני' דר' יהודה כצורתה ומשמע מפשטא דתרווייהו בעינן:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:9:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:9:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:9:1)

ומ"ש ואם כתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירותיהן ולא הזכיר הפירות וכו' גם בזה בעיא בפרק הכותב ואמרו פשיטא דמכל מילי סליק נפשיה דאי אמר מפירי פירות וכו' ודחו בגמרא ההכרח שאמרו לפשוט כן וכתב הר"ן ולא איפשיטא בעיין הילכך אמרינן דמפירי פירי הוא דסליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה וכ"כ ר"ח אבל רבינו האי כתב ואסיקנא דמכל מילי סליק נפשיה וגם הרב המגיד כתב בפכ"ג מהלכו' אישות יש מהגאונים שפסקו דכיון דבעיין לא איפשיטא יד בעל השטר על התחתונה ויש מהם שפסקו כפשיטות הגמרא וזה דעת רשב"א ז"ל נראה שהם מפרשים אותה אליבא דר' יהודה ובשאמר עד עולם ולא נזכרה בעיא זו בהלכות ובדברי רבינו ואולי שדעתם לפרשה אליבא דת"ק והלכה כרבי יהודה ולזה לא הזכירוה עכ"ל ורבינו סתם דבריו כדברי האומרים דבעיין לא איפשיטא ויד האשה על התחתונה כתב המרדכי בפ' הכותב על ראובן שחפץ לקנות בית ודואג פן יצטרך למוכרו ותעכב אשתו עליו והתנה עם אשתו שלא תוכל לעכב על ידו בכל עת שיצטרך למוכרו וקבלה עליה ונכתב השטר אינה יכולה לחזור בו:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:10:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:10:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:10:1)

ועדיין אם מתה ירשנה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותיך אינו אוכל פירות ולא פירי פירות ואם מתה אינו יורשה שם במשנה:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:11:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:11:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:11:1)

ומ"ש ואם לא הזכיר פירות אלא דין ודברים אין לי בנכסייך וכו' פשוט הוא.


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:12:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:12:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:12:1)

ומ"ש ואם מכרה ונתנה קיים כבר נתבאר לעיל דמתני' דהכותב היא הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה א"כ למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך שאם מכרה או נתנה קיים ומשמע מדברי רבינו שכתב זה בבבא זו דדוקא בשלא סילק עצמו מהפירות הוא דאם מכרה ונתנה קיים וכדדייק לכאורה לישנא דא"כ למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך אבל במסלק עצמו מפירות אם מכרה ונתנה אינו קיים ולי נראה דאף במסלק עצמו מפירות אם מכרה ונתנה קיים דאם לא כן למה ליה למימר דין ודברים אין לי בנכסייך הכי הול"ל דין ודברים אין לי בפירות נכסייך:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:13:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:13:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:13:1)

ומ"ש רבינו וכן אם התנה עמה אם תמות בלא בנים שיחזרו נכסיה לבית אביה הכל לפי תנאה ירושל' כתבוהו הרי"ף והרא"ש בפרק הכותב והרמב"ם בפכ"ג מה"א.


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:14:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:14:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:14:1)

ומ"ש ורשב"ג פליג ואמר שאין תנאי מועיל לבטל הירושה וכו' במשנה פרק הכותב (שם) ואיתמר עלה בגמ' (שם) אמר רב הלכה כרשב"ג. וכתב הרי"ף ולית הלכתא כוותיה דקיימא לן דבר שבממון תנאו קיים וכתב הר"ן שטעמו משום דרב סבר דמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ואע"ג דירושת הבעל דרבנן חכמים עשה חיזוק לדבריהם כשל תורה כדאיתא בגמרא אבל אנן הא קי"ל כרבי יהודה דאמר דמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים הילכך ליתא לדרב וכן דעת הרמב"ם בפכ"ג מהלכות אישות אבל ר"ח פסק כרשב"ג ולא מטעמיה אלא משום דהוה כמתנה על דבר שלא בא לעולם והביא ראיה מהירושלמי והאריך הר"ן בזה ובסוף דבריו כתב עיקר הפסק כדברי הרי"ף דלא קי"ל כרשב"ג והא דאיתמר בירושלמי אין מיתת בלא בני וכו' משכחת לה בכותב לה ועודה ארוסה אבל לאחר שנשאת לא אא"כ מחייב עצמו להחזיר ליורשים מה שירש ממנה בכה"ג ודאי מהני עכ"ל. ודברי הריב"ש בזה בתשובה סימן ס"ד וסימן ק"ב והרא"ש ג"כ כתב אחר פסק הרי"ף שר"י ור"ח ובה"ג פסקו כרשב"ג ונשא ונתן בדבר ובסוף דבריו כתב וכיון דליכא ראיה ברורה אית לן למימר כל תנאי שבממון קיים ע"כ. וכבר כתבתי כל זה בארוכה בס"ס ס"ט :


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:15:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:15:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:15:1)

ומ"ש רבינו ודוקא שהתנה בעודה ארוסה וכו' כבר כתבתי כן בסמוך בשם הר"ן ז"ל וכ"כ הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות אישות וזה לשונו התנה עמה אחר שנשאת שלא יירשנה תנאו בטל ואף על פי שירושת הבעל מדברי סופרים עשה חיזוק לדבריהם כשל תורה ובפרק כ"ג מהלכות אישות כתב וז"ל התנה עמה שלא יירשנה ה"ז לא יירשנה אבל אוכל פירות בחייה וכן אם התנה עמה שיורש מקצת נכסיה וכן אם התנה עמה שאם מתה בלא בנים יחזרו נכסיה לבית אביה הכל קיים במה דברים אמורים שהתנה עמה קודם שתינשא שהנחלה הבאה לאדם שלא ממשפחתו מתנה עליה שלא יירשנה קודם שתהא ראויה לו אבל אם התנה עמה אחר שנשאת תנאו בטל ויירשנה כמו שביארנו עכ"ל. וכתב הרב המגיד כן הכריעו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דהלכה כרשב"ג ודוקא במתנה ועודה ארוסה וכההיא דרב כהנא דאמר נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה אבל משנשאת אין תנאו בירושה כלום דכיון שהירושה ראויה לו אם תמות עתה הו"ל כאומר לא אירש את אבא שלא אמר כלום ואפי' קנו מידו וכך כתב הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכדעת רבינו והירושלמי הנזכר בהלכה הוא בכותב לה ועודה ארוסה א"נ בכותב לה בכתובתה בשעת כניסה אבל אחר נישואין לא אמר כלום אלו דבריהם מסכימים לדעת רבינו ע"כ. וכתב בתשובות הרשב"א סימן תתק"ס דארוסה שאמרו דוקא הוא לפי שיש לו בה שייכות אבל קודם אירוסין אינו כלום וכתב בסימן תתקס"ב על ראובן שכתב שיור לאשתו והערים וגירשה בו ביום והחזירה ואח"כ מתה בלא ולד והוא טוען שכיון שגירשה נתבטלו תנאים הראשונים והשיור והשיב שאין בדבריו כלום שהמגרש את אשתו והחזירה על דעת כתובה הראשונה החזירה כדתנן בס"פ הכותב (כתובות צ.) ואף על גב דאמר רב הונא עלה ל"ש אלא מנה ומאתים אבל תוספת אין לה היינו דוקא במה שהוסיף לה משלו אבל מה ששייר האב ומה ששיירה האשה הרי היא כעיקר הכתובה שהמכניס על דעת כן הכניסה וכשקבל על דעת כן קבל ועוד שזה מערים הוא ושורת הדין ב"ד דנין ומחייבין אותו:


###### Beit Yosef, Even HaEzer 92:16:1
[Beit Yosef, Even HaEzer 92:16:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Even%20HaEzer/r/92:16:1)

ומ"ש רבינו אבל אם התנה אחר שנשאת אינו מועיל לבטל ירושה דאוריי' לכאורה נראה דלא דק דבפרק הכותב אמרינן דסבר רב ירושת הבעל דרבנן וכ"כ הרמב"ם בפ"א מהלכות נחלות אלא שהרב המגיד כתב דבס"פ מי שמת משמע שהיא מן התורה ושזה דעת הראב"ד והרשב"א ז"ל הכותב שטר סילוק לאשתו בשעת החופה מסולק גם משטר ירושה כתב האב לבתו בשעת החופה מהרי"ק בשורש י"ג העושה פיטור לאשתו אם יש במשמעות כל מיני תביעות וערעורים מהרי"ק בשורש י"ג: