## Beit Yosef, Orach Chayim ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:1:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:1:1) כל מלאכות שבת והלכותיו אנו למדין ממלאכת המשכן וכו' פשוט בכמה מקומות מהם פרק הזורק (שבת צו.): ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:2:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:2:1) הלכך כל היקף שלא הוקף לדירה וכו' אע"פ שמן התורה הוא רה"י גמור וכו' בפ"ק דשבת (ז.) ובפרק הדר (עירובין סז:) א"ר יוחנן קרפף יותר מבית סאתי' שלא הוקף לדירה אפי' כור אפי' כוריים הזורק לתוכו חייב: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:3:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:3:1) ומ"ש חכמים אסרו לטלטל בתוכו וכו' משנה בפרק עושין פסין (עירובין דף כג) ועוד א"ר יהודה הגנה והקרפף שהיא ע' אמה ושירוים וכו' ואמרינן בגמ' דהלכה כר"ע דלא בעי התם שתהא מוקפת לדירה: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:4:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:4:1) ומ"ש ושיעור ב' סאתים הוא שיעור ע' אמה וכו' ג"ז פשוט שם: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:5:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:5:1) ומ"ש ל"ש אם הוא מרובע או עגול וכו' ג"ז שם בגמ' הלכה כר"י דשרי אפי' באריך וקטין: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:6:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:6:1) ומ"ש ובלבד שלא יהא ארכו יותר מב' ברחבו וכו' ג"ז שם במשנה ר' יוסי אומר אפילו אם היה ארכה בשנים ברחבה מטלטלין בתוכה ומשמע הא אם היה ארכה יותר על שנים ברחבה אין מטלטלין בתוכה וכתב רבינו ירוחם בח"ד ואם הוא יותר מפי שנים בארכו על רחבו אמה א' אין מטלטלין בתוכו אבל בפחות מאמה מטלטלין כי אין חשוב יותר מפי שנים אם לא היה שם אמה יותר וכן משמע בגמ': ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:7:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:7:1) ומ"ש ואם הוקף לדירה אפילו יש בו ק' מילין שרי (שם:): ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:8:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:8:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:8:1) ומה נקרא מוקף לדירה וכו' ג"ז שם (דף כד) אמר רב כהנא רחבה שאחורי הבתים אין מטלטלין בה אלא בד"א אמר רב נחמן אם פתח לו פתח מותר לטלטל בכולו פתח מתירו ולא אמרן אלא שפתח ולבסוף הוקף אבל הוקף ולבסוף פתח לא ופירש"י רחבה שאחורי הבתים. ואין פתח הבית פתוח לה הויא מוקפת שלא לשם דירה ואי יותר מבית סאתים הוא אין מטלטלין בו אלא בד"א: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:9:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:9:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:9:1) ומ"ש ואם היה מוקף שלא לשם דירה ורוצה להקיפו לדירה וכו' ג"ז שם (דף כ"ד) אר"נ אמר שמואל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה פורץ בו פרצה יותר מי' וגודרו ומעמידו על י' ודיו ופירש"י שלא הוקף לדירה ואח"כ בנה אצלו דירה ואמר לקמן הוקף שלא לדירה ואח"כ פתח לו פתח לדירת ביתו לא מהני כיצד הוא עושה פורץ פרצה יותר מי' דהוי כמי שאין בו מחיצות וסותם אותה פרצה ומעמידה על י' והוי כפתח ולבסוף הוקף לדירה שנפתחת לו וכ' ה"ר יהונתן פורץ בה פרצה יותר מי' ונתבטלו כל המחיצות שאפילו היה מוקף לדירה היה אסור לטלטל בו אף כנגד העומד וגודר וסותם אותה פרצה לשם דירה אם ירצה כולו או אם ירצה אמה אחרת היתירה על עשר והוי כפתח ולבסוף הוקף ואותן י' אמות הנשארות פתח הן ואפילו כנגדן מותר לטלטל והרמב"ם בפי"ו כתב מקום שהוקף שלא לשם דירה אם פרץ בו פרץ יותר על י' אמות בגבוה י' טפחים וגדר בה לשם דירה עד עשר מותר לטלטל בכולה. וכתב הרב המגיד נראה מדבריו שהכל תלוי בכוונת הגדרים אם נעשו על דעת דירה ונראה שא"א שתועיל כוונתו אא"כ היה בדעתו לעשות ממנו בית לדור אבל אם היה דעתו לקרפף ואינו סומך לבית דירה היאך יאמר רבינו שגדרתו לשם דירה יועיל והוא מכוין לדבר שא"א ודבריו צל"ע והרשב"א כתב גבי קרפף איזה מוקף לדירה כל שפתח לתוכו פתח דירה ואח"כ הוקף וכמימרא זו כתב שיטת רש"י עכ"ל: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:10:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:10:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:10:1) ומ"ש ואם פרץ אמה וגדרה וכו' ג"ז בעיא דאיפשיטא שם (דף כ"ד) בספר ת"ה כתוב תקון נקל לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה בלא שיפרוץ כלום מן החומה ויהיה נחשב מוקף לדירה: כתוב בהגהות אשיר"י בפ' עושין פסין בשם א"ז גנה וקרפף שהיקיפן בגדר גבוה י' טפחים ויש שם שומירה דהיינו סוכת שומרים או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר דהואיל וקרובה לביתו דעתו עליה להשתמש בה תדיר וכהוקף לדירה דמי אפילו גדולים הרבה שרי עכ"ל. ונראה שטעמו מדתנן ועוד א"ר יהודה בן בבא הגנה והקרפף שהם ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים מוקפת גדר גבוה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא שם שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ואע"ג דקי"ל כר"מ דאמר אפי' אין בה אחת מכל אנו מטלטלין בתוכה מ"מ מדר' יהודה בן בבא שמעינן דהנך חשיבי בית דירה הילכך לדידן כי הוי יותר מבית סאתים דבעי הוקף לדירה חשיבי הנך בית דירה דהא ע' אמה ושירים לר' יהודה בן בבא כיותר מבית סאתים לדידן אבל אין כן דעת התו' שכתבו דאפי' לר"י בן בבא ביותר מבית סאתים לא סגי בשומירה ובית דירה אלא פתח ולבסוף הוקף הקרפף לצורך הבית: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:11:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:11:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:11:1) תל גבוה י' דינו כקרפף וכו' ג"ז שם בד' כ"ה משמע הכי מהא דא"ר חסדא ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל מ"ט באויר מחיצות העליונות דר הוא וכמו שיתבאר בסי' זה בס"ד: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:12:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:12:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:12:1) היה הקרפף יותר מסאתים ובא למעטו באילנות וכו' פשוט שם (דף כה) וכ' ה' המגיד פי"ו בשם הרשב"א מפני שדרך לטעת אילנות בקרפיפות לפיכך אפילו היו האילנות גבוהים י' ורחבים ד' שחולקים רשות לעצמם אין ממעטים. עוד כתב לפיכך יראה לי שהבורות שבגינה אפילו עמוקים עשרה ורחבים ד' תשמיש הגינה הם ואין ממעטין וכן בית כנוס המים להשקות הגן אינו ממעט ומן הטעם שאמרנו עכ"ל: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:13:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:13:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:13:1) בנה בו עמוד למעטו וכו' ג"ז שם (דף כ"ה) בנה בה עמוד גבוה עשרה ורחב ד' הוי מיעוט פחות משלשה לא הוי מיעוט משלשה ועד ארבעה רבה אמר הוי מיעוט ורבא אמר לא הוי מיעוט הרחיק מן הכותל ארבעה ועשה מחיצה הועיל פחות משלשה לא הועיל מג' ועד ד' רבה אמר הועיל רבא אמר לא הועיל רב שימי מתני לקולא. ופירש"י בנה בה עמוד. ואפילו באמצע ובכך נתמעט מבית סאתים: פחות מג' טפחים. אפילו נתמעט מבית סאתים כמאן דליתיה דמי: הרחיק מן הכותל. של קרפף ד' טפחים ועשה מחיצה לדירה הועילה מחיצה זו להיות היקף חדש והוי פתח ולבסוף הוקף: פחות מג' לא הועיל. דהוי כמחיצה ע"ג מחיצה ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי מדלא נקט מיעוט ואינו מיעוט דאי נתמעט ודאי הוי מיעוט שאפילו הוסיף על עובי הכותלים עד שנתמעט ש"ד כדלקמן אלא בפתח ולבסוף הוקף מיירי. מתני לקולא. להך פלוגתא דלעיל ואמר דבג' כ"ע מודו דעמוד הוי מיעוט ומחיצה הוי מחיצה לדירה ולא במוסיף ובפחות מג' פליגי וגבי הרחיק מן הכותל ועשה מחיצה כתב הרא"ש בדף קי"ו נ"ל דא"צ לעשות מחיצה אלא ביותר מי' דבבנין מחיצה חדשה סותר את הישנה וה"ל כמו פרץ אמה וגדר אמה וכ"נ מהא דקאמר הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה משמע דיש לקרפף ג' מחיצות מצד אחד ובאותה מחיצה שעשה לפני התל הוקף כולו לדירה. אבל הרמב"ם בפי"ו כתב הא דהרחיק מן הכותל ועשה מחיצה לענין מיעוט מבית סאתים וכתב ה"ה שהוא היה גורס הוי מיעוט במקום הועיל ופי' הסוגיא לדעתו שכל מיעוט שהזכירו הוא בנתמעט הקרפף מיותר מבית סאתים ע"י הבנין והבבין הזה אפילו פחות מי' אמות ושלא לשם דירה ולענין פסק הלכה כתב הרא"ש שפסק ר"מ כלישנא קמא דלא כרב שימי וכן דעת הרמב"ם בפי"ו וגבי טח בטיט כתב בדף קי"ו שר"מ והראב"ד והרז"ה פסקו כרבא והרמב"ם בפי"ו פסק כרבה וכ"נ דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ודע שממ"ש רש"י גבי בנה בה עמוד ואפילו באמצע נראה שחולק הרמב"ם בפי"ו שכתב בנה בו עמוד בצד הכותל דמשמע אבל אם בנאו באמצע הוי מיעוט: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:14:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:14:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:14:1) טח טיט על מחיצות הראשונות וכו' ג"ז שם (כה.) טחו בטיט ויכול לעמוד בפ"ע הוי מיעוט אינו יכול לעמוד בפ"ע רבה אמר הוי מיעוט רבא אמר לא הוי מיעוט ופירש"י טח בטיט והוסיף על עובי הכותלים עד שנתמעט: יכול לעמוד. הטיט בפני עצמו שעשוי בעובי שאפילו ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד וכבר כתבתי בסמוך שדעת הרא"ש והרמב"ם בפי"ו לפסוק כרבה ודלא כר"מ והראב"ד והרז"ה שפסקו כרבא ומה שקשה לדעת הרמב"ם מדין הרחיק מן הכותל פחות מג' דלא הוי מיעוט ובטחו בטיט הוי מיעוט כבר יישבן ה"ה בפי"ו: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:15:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:15:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:15:1) בנה מחיצות על הראשונות וכו' שם (כה.) העושה מחיצה ע"ג מחיצה א"ר חסדא בשבת הועיל ורב ששת אמר לא הועיל א"ר חסדא ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל מ"ט הואיל ובאויר מחיצות עליונות הוא דר ופירש"י הרחיק מן התל שבקרפף ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה ועשה מחיצה לדירה אצל התל בריחוק ד' טפחים ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישינה לחדשה אבל זו לדירה עשאה: הועיל. והכל מותר: לא הועיל. דהויא מחיצה ע"ג מחיצה: מודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל. ול"ג על שפת התל וה"פ אע"פ דפליג ואמר דלא מישתרי קרפף בהכי היינו טעמא שהדר בקרפף באויר מחיצות התחתונות דר אבל אם היה תל יותר מבית סאתים ועשה מחיצות סביב עליו להשתמש על גובה התל הואיל והדר על התל דר באויר מחיצות העליונות ולא מהני ליה תחתונות מידי הלכך לאו מחיצה ע"ג מחיצה היא וכתבו התוס' רש"י לא גריס על שפת התל דהוה משמע לאותם הדרים למטה אלא גרסינן על התל והועיל לאותם הדרים על התל ומיהו צריך לפרש דמיירי על שפת התל שאם הרחיקו ד' מן השפה אין שם חידוש דה"כ למטה אם הרחיק הועיל עכ"ל. וכתב הרא"ש דהלכה כרב ששת וכן דעת הרמב"ם בפי"ו: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:16:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:16:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:16:1) ומ"ש ואם נבלעו התחתונות וכו' שם בעיא דאיפשיטא וממה שכתבתי בסמוך בשם התוס' יתבאר לך שמ"ש רבינו אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות על שפתו לרבותא נקט על שפתו דאפ"ה מועיל וכ"ש שלא על שפתו: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:17:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:17:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:17:1) קרפף יותר מסאתים וכו' פשוט שם (כג:): ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:18:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:18:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:18:1) ומ"ש אפילו אינן נטועין שורות וכו' פלוגתא דאמוראי שם (כד.) ומשמע בגמ' דהלכה כרב נחמן דשרי וכן פסק הרא"ש וכ"נ מדברי הרמב"ם בפי"ו: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:19:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:19:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:19:1) נזרע רובו פשוט שם (כג:): ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:20:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:20:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:20:1) ומ"ש נזרע מיעוטו אם אין בו אלא סאתים מותר וכו' גז"ש (כד.) תרי לישני ופסק הרא"ש כלישנא בתרא לקולא וכן פסק הרמב"ם בפי"ו והטעם דכשנזרע יותר מבית סאתים אסור לטלטל אף במה שלא נזרע הוא לפי שנפרץ במילואו למקום האסור לו: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:21:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:21:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:21:1) אבל בחצר ורחבה שאחורי הבתים מספקא לר"י וכו' כ"כ הרא"ש בפ' בתרא דעירובין (קיו): ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:22:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:22:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:22:1) קרפף יותר מבית סאתים וכו' ונכנסו בו מים וכו' (שם כד.) קרפף יותר מב"ס שהוקף לדירה ונתמלא מים סבור רבנן למימר כזרעים דמו ואסור א"ל ר' אבא משמיה דרבה מים כנטעים דמו ושרו אמר אמימר והוא דחזו לתשמישתא אבל אם לא חזו לתשמישתא לא אמר רב אשי ודחזיין לתשמישתא נמי לא אמרן אלא שאין בעומקן יותר מב"ס אבל אם יש בעומקן יותר מבית סאתים אסור ולאו מילתא היא מידי דהוה אכריא דפירי ופירש"י והוא דחזו לתשמישא. לשתייה דאין לך דירה מעולה מזו: שאין בעומקן יותר על בית סאתים. כלומר שאין עומקן של מים נפשט ברוחב יתר על בית סאתים ועומקן של סתם מים לבטל מקומם מדין קרקע י' טפחים כדאמר במסכת שבת והרא"ש כתב (דף קי"ו) ואי לא חזי לתשמיש אפילו אין בעומקן יתר מבית סאתים אסור כי משמע שנתמלא כל הקרפף מים אלא שמקצתו יש בעומקו י' ומקצתו אין בעומקו י' ובחזו לתשמישא הוו בעו לפלוגי בין יש בעומקו יותר מבית סאתים לאין בעומקו יותר מבית סאתים אבל כי לא חזו לתשמישא לא מפליג משום דאפילו אותם שאין עומקן י' מבטלים הדירה כיון דלא חזו לתשמישא וגם אינו יכול להשתמש במקום המים עכ"ל ומשמע מדבריו דכי לא חזו לתשמישא דיינינן ליה כדין נזרע ומשמע תו מדבריו דאפילו אין בעומקן עשרה כיון דלא חזו לתשמישא ה"ל כנזרע וכך הם דברי רבינו ואין כן דעת רש"י שכתב דכל שעמוקין פחות מי' אין מבטלין מקומם מדין קרקע וכ"כ ה"ה בפי"ו בשם הרשב"א דכשאמרו שכשאינם רא יין לשתייה הרי הם כזרעים כשיש בעומקן י' טפחים אבל פחות מכאן הרי הם כטיט בחצר רקק הוא זה ורקק אינו חולק רשות לעצמו בשום מקום: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:23:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:23:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:23:1) קרפף בית ג' סאין וקירה ממנו בית סאה וכו' שם בפ"ב דעירובין (כה.) קרפף בית ג' וקירה בו בית סאה רבה אמר אויר קירוייו מייתרו ור' זירא אמר אין אויר קירוייו מייתרו לימא בדרב ושמואל קא מיפלגי דאיתמר אכסדרה בבקעה וכו' רב אמר אמרי' פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר לא אמרינן אי דעביד כי אכסדרה ה"נ הב"ע דעביד כי אורזילא ופירש"י אויר קירוייו מייתרו. סאה המקורה מיחשבא בהדי אידך כאילו לא קירוהו ואכתי הוי יותר מבית סאתים א"ר זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במילואו לחצר שאסור מ"ט דאויר חצר מייתרו ואסיקנא דה"ק שאויר מקום מחיצות מייתרו ופירש"י מקום מחיצות שנטלו וניתוסף על האויר ועושהו יותר מב"ס. ולפי הא דפירש"י באויר קירוייו מייתרו הוי רבה לחומרא ור' זירא לקולא אבל הרא"ש כתב וז"ל כתב ר"ח וקי"ל כר' זירא ובא"ז פסק כרבה דמיקל בעירובין וצ"ל שהוא גורס אויר קירויו מתירו כלומר שהוא ניתר ע"י הקירוי וכן גורס הרמב"ם בפי"ו מהלכות שבת: ומיהו בהא דא"ר זירא ומודינן בקרפף שנפרץ וכו' שאסור מ"ט שאויר חצירו מייתרו ע"כ לומר דגרסי' מייתרו כגירסת רש"י דא"א למיגרס אויר חצר מתירו בשום פנים ויש לדקדק היכי א"ר זירא ומודינן בקרפף שנפרץ וכו' שאסור למאן מודה אי לרבה הא רבה מישרא שרי בקירה בו בית סאה והיכי לימא דמודה ליה ר' זירא דבקרפף שנפרץ וכו' שאסור ועוד מאי איצטריך לאשמועינן ר' זירא שהוא אוסר בכה"ג דכיון דאסר בקירה בו בית סאה ממילא שמעינן דאסר בקרפף שנפרץ במילואו לחצר ונ"ל דודאי לא אתי ר' זירא לאשמועינן דהוא אסר בחצר שנפרץ במילואו לחצר אלא לאשמועינן דרבה מודה בקרפף שנפרץ במילואו לחצר דאסור והיינו דלא קאמר ומודינא אלא ומודינן כלומר בין לדידי בין לרבה אסור דבהא לא פליגינן ולענין פסק הלכה כבר כתבתי בשם הרא"ש שר"ח פסק כדברי המחמיר וא"ז פסק כדברי המיקל ונראה מדבריו שכן דעת רבינו מאיר וכן דעת הרמב"ם בפי"ו והכי נקטינן ואהא דאוקימנא בגמ' לפלוגתייהו דעביד כי אורזילא כלומר דאל"כ לכ"ע הוי שרי משום דפי תקרה יורד וסותם פירש"י אורזילא. גג משופע דליכא פה אבל התוס' פי' דאורזילא היינו שהוא פתוח מכל צדדיו והרמב"ם בפ' י"ז כתב קירויו מתירו שפי תקרה יורד וסותם וכתב ה"ה שהרמב"ם מפרש כפי' התוס' דכי אורזילא היינו שהוא פתוח מכל צדדיו כלומר ואפ"ה לדברי המיקל מותר אבל הרשב"א כתב דדוקא כשקירה על גבי שתי מחיצות דבוקות זו לזו הא לאו הכי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ודברי רבינו נ"ל עיקר עכ"ל. ודברי רבינו כדברי רש"י והיינו שהגג משופע ופסק כדברי המיקל: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:24:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:24:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:24:1) קרפף בית סאתים וחצר שנפרצו וכו' ג"ז שם (כה:) אהא דאמר ר' זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במילואו לחצר שאסור מ"ט הואיל ואויר חצר מייתרו מתקיף לה רב יוסף וכי אויר המותר לו אוסרו א"ל אביי כמאן כר"ש לר"ש במי הא איכא אויר מקום מחיצות דא"ר חסדא קרפף שנפרץ במילואו לחצר חצר מותרת וקרפף אסור חצר מ"ט דאית ליה גיפופי והא זימנין דמשכחת לה איפכא אלא משום דאמרי' זה אויר מחיצות מייתרו וזה אין אויר מחיצות מייתרו ופירש"י שאויר חצר מייתרו ועושהו יותר מבית סאתים ואסור וכי אויר המותר לו אוסרו וכו' ודברי רבינו כרש"י שפירשה בקרפף בית סאתים אבל הרמב"ם בפרק י"ו פירשה בקרפף יותר מבית סאתים וכתב ה"ה שאין הסוגי' נוחה לפירושו ושהרשב"א כתב כפירוש רש"י ושכתב עוד בד"א בשנפרץ הקרפף למילואו וכותליו נכנסים בתוך חלל החצר או שהיו כותלי החצר שבצד זה ושבצד זה יתרים על רוחב הקרפף ד"א ואם לאו אין זה נפרץ במילואו שכל שנראה מבחוץ אע"פ ששוה מבפנים נדון משום לחי עכ"ל: ###### Beit Yosef, Orach Chayim 358:25:1 [Beit Yosef, Orach Chayim 358:25:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/358:25:1) קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכו' שם בעירובין (כה.) ההוא בוסתנא דהוה סמוך לאפדנא נפל אשייתא ברייתא דאפדנא סבר רב ביבי למימר לסמוך אגודא גווייתא א"ל רב פפי הנך מחיצות לגואי עבידן וכתב הרא"ש שר"ת פי' שהבוסתנא היתה יתירה מבית סאתים שהוקף ולבסוף פתח האפדנא ועשו גודא (הקיפה לדירה ברחוק ד"א מגודא דאפדנא וגם היה באותה גודא פתח ללכת מאפדנא לבוסתנא ונפל ההוא גודא וסבר רב ביבי למיסמך אגודא גווייתא דאפדנא הואיל והותר ע"י מחיצה שעשו להקיפה לדירה ואע"ג דנפל ההוא מחיצה רצה לסמוך אגודא גווייתא דהואיל והותרה הותרה ותועיל ההוא גודא דאפדנא אע"פ שנעשית קודם שפתח האפדנא לבוסתנא ומסיק כיון דלדירה גואי נעשית המחיצה ולא לדירה בראי דבשעה שנעשית לא היה פתח בין אפדנא לבוסתנא ולא הוקף בוסתנא לדירה באותה אשיתא לא תועיל כאילו עכשיו הקיפה לדירה ורש"י פי' בע"א ודברי רבינו הם כדברי ר"ת ויישוב לשונו קרפוף וכו' והותר ע"י מחיצה זו שע"י כן נתבטלה מחיצה שהיתה שלא לשם דירה ואח"כ נפלו מחיצה אחרונה לא אמרינן דלישתרי ע"י מחיצה ראשונה דהואיל והותרה הותרה. כתוב בהגהות אשיר"י ספ"ב דעירובין פרדס גדול שלא הוקף לדירה סמוך לבית ובנה בו בית יעשה שביל בקנים פחות מג' מפתח ביתו לפתח הבית שבנה ויטלטל דרך השביל עכ"ל ודבריו הם סתומים והם לקוחים מההוא אבורנקא דה"ל לריש גלותא בבוסתניה דאיתא בעירובין (כה.) לפי' שני שכתב רש"י. כתב בתשובות הרשב"א גנה יתירה על בית סאתים שעשו בתוכה בית דירה ובור עמוק י' ורחב ד' להשקות את הגן ובית כנוס מים שקורין סאפארי"ג להקוות בו מים להשקות זרעים יש מן החכמים שהורה שהבור ובית כנוס המים ממעטין ונתן טעם לדבריו לפי שהם רה"י וא"כ אינו מכלל הגנה שהיא כרמלית ואינם נמדדים עמה ועוד הורה שמותר להכניס מן הבית שבתוכו אליה וממנה אל הבית ונתן טעם לדבריו מפני שהכל רשות מיוחדת לו ולא נחלקו ר"ש ורבנן אלא ברשויות מחולקין על שנים הא בחד גברא לא ואני אומר בכל להחמיר והשבתי עליו דבור אינו ממעט ואף לכשת"ל שהוא רה"י לפי שאין הדבר תלוי בחילוק רשויות שהרי אמרו בשלהי פסין מיעטו באילנות אינו מיעוט קא פסיק ותני ל"ש גבוה י' ורחב ד' שהוא רה"י ול"ש אינו גבוה י' ורחב ד' מדלא פליג בזה כדפליג בעמוד ועוד דעמוד גבוה י' ואינו רחב ד' לכ"ע אינו מועיל ואע"פ שהוא רשות בפני עצמו דמקום פטור הוא וארכו הדברים בין הרשב"א והחכם ההוא ובסוף עמדו דברי הרשב"א. כתב הריטב"א בפ"ב דעירובין שי"א דהא דאסור להוציא מבית לקרפף דוקא כשהם של ב' בני אדם אבל אם הם של אדם א' מותר מידי דהוה אבית וחצר דאדם א' וטעמא דמסתבר הוא וכן דעת מורי הר"מ ז"ל אבל י"א דבית וקרפף לר"ש כחצר וקרפף לרבנן דאסרי בחד גברא הלכך רחבה שיש לחצירות אחורי הבתים אפילו לר"ש אסור להוציא שם בשבת כלים ששבתו בתוך הבית ואע"פ שהם דגברא חד אלא א"כ נעשית הרחבה באחרונה דה"ל פתח ולבסוף הוקף ויש נותנין טעם להתיר הוצאה מן הבתים לרחבות משום דלא חשיבא רחבה שלא לשם דירה אלא רחבה שאחורי הבתים שעשה כל אחד ביתו סביב ונשארה רחבה בנתיים דה"ל לגואי עבידא לבראי לא עבידא אבל רחבה שנעשו כותלים לצרכה מוקפה לדירה חשיבא וכן פי' הראב"ד ז"ל ואין זה מחוור אבל יש למצוא היתר לרחבה שלנו לפי שיטה זו שלא אמרו דרחבה חשיבא כקרפף לגבי בית אלא כשהוא יותר מבית סאתים אבל בית סאתים לא הוי כקרפף וכדאמר שמואל גבי גג בפרק כל גגות (עירובין צ.) הא רחבה יותר מבית סאתים או קרפף אפי' של בית סאתים אסור לגבי הבית ואפילו לר"ש ואפילו דחד גברא וכ"נ דעת התוס' עכ"ל. כתב המרדכי בפ"ב דעירובין דכל קרפיפות שלנו הויין מוקפין לדירה ורגילות הוא לעשות פתח קודם להיקף וא"כ אם לא נזרע כלל מותר לטלטל גם ממנו לבית אבל אם הוא נזרע בזה נפרש דיניו אם היקפו אינו אלא בית סאתים אז יש בו ב' דינים אם לא נזרע אלא מיעוטו מותר לטלטל ממנו לבית דאינו חשוב ומתבטל לגבי השאר והוי כולו חצר אבל אם נזרע רובו או כולו ודאי מותר לטלטל בכולו כיון דאינו אלא בית סאתים אבל אסור לטלטל ממנו לבית דהוי כולו קרפף ואסור לטלטל מקרפף לבית אבל כשהיקפו הוי יותר מבית סאתים אם נזרע רובו אפילו אם אותו רוב לא הוי בית סאתים מ"מ אסור לטלטל גם בו אלא בד' אמות משום דכיון דנזרע רובו א"כ מיעוטה בטל לגבי רובא וה"ל קרפף יותר מבית סאתים אבל אם אינו נזרע אלא מיעוט בזה יש ג' דינין האחד אם אותו המיעוט לא הוי בית סאתים אז הוא מותר לטלטל ממנו לבית דאינו חשוב ומתבטל לגבי השאר והוי חצר. והשני אם יש באותו מיעוט בית סאתים דהשתא אותו מקום שנזרע הוי קרפף ואמת הוא דמותר לטלטל בכולן ממקום שנזרע לאותו מקום שלא נזרע דחצר וקרפף רשות א' לר"ש דהלכה כמותו מ"מ גם מאותו מקום שלא נזרע אסור לטלטל ממנו לבית משום דלגבי הבית הוי אותו מקום שלא נזרע נפרץ במילואו במקום האסור לו דאותו מקום שנזרע הוי אסור לו לגבי כלי הבית דאמר דאסור לטלטל מן הבית לקרפף ואפי' לר"ש וה"ג אם המיעוט הנזרע הוי יתר מב"ס הוי אסור לטלטל בכולו אלא בד' גם לר"ש משום דהשאר הוי נפרץ במילואו למקו' האסור לו: