## Beit Yosef, Orach Chayim

###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:1:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:1:1)

תניא שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות וכו' בפ' מי שהוציאוהו (עירובין מח:):


###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:2:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:2:1)

ומ"ש ומודדין לכל אדם כפי אמותיו ומרווחות נתבאר בסימן שמ"ט:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:3:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:3:1)

ומ"ש ולעיל פירשתי אם נותנין לו אלכסונן ואם הוא ננס באיבריו שנותנין לו ד"א בינוניות ג"ז בסימן שמ"ט:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:4:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:4:1)

ומ"ש ופסק הרי"ף שאין לו אלא ד"א וכו' בפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ה) תני מי שישן בדרך וכו' וחכמים אומרים אין לו אלא ד"א ר"א אומר והוא באמצען רבי יהודה אומר לאי זה רוח שירצה ילך ומודה רב יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו ופירש"י והוא באמצען של ד"א. כלומר ב' אמות יש לו לכל צדדיו. לאי זה רוח שירצה. יטול ד"א ואחר שבירר לצד זה אין יכול לחזור ולברור לצד אחר ובגמ' (דף מ"ח) ר' יהודה היינו ת"ק אמר רבא ח' על ח' איכא בינייהו ופי' רש"י דרבנן סברי ארבע לכל צדדיו דהיינו ח' על ח' ור' יהודה סבר לחד רוח ותו לא כדקתני ומודה רבי יהודה לר"א שאם בירר לו ב' לכאן וב' לכאן שאין יכול לחזור בו וכן אם בירר ארבעתן לרוח אחד ואמר רבא מחלוקת להלך אבל לטלטל ד"ה ד"א ותו לא וכתב הרא"ש שהרז"ה פסק כת"ק שיש לו ח' על ח' והוא כאמצען כר"א ור"ח גור' חכמי' היינו ת"ק ומפרש היינו ת"ק דריש פירקין ונראה דמה שלא הביאה הרי"ף משום דס"ל כת"ק דריש פירקין דאין לו אלא ד"א וכ' ה"ה בפי"ב ובפכ"ז מהל' שבת שכן דעת הרמב"ם ודעת רבינו דלא קי"ל כר"א דאמר והוא באמצען שהרי כתב בסימן ת"ה מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ד' אמותיו ואילו לר"א כיון שיש לו ב' אמות לכל רוח אפילו יצא ב' אמות עדיין הוא בתוך תחומו וגם הרמב"ם בפכ"ז מהלכות שבת פסק דאפילו אמה א' לא יכנס וכתב ה"ה דס"ל כרבי יהודה דאין לו אלא ד' אמות לרוח א' ואע"ג דרבי יהודה לאי זה רוח שירצה אמר אלא שאם בירר אינו יכול לחזור בו וא"כ זה שלא בירר לו עדיין יכול לברור ומדברי רבינו נראה שכיון שזה מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו וזה דחוק והרשב"א כתב שדעת רבינו הוא כשבירר לצד החיצון אלא שהיה לו לפרש עכ"ל. וכתב ה"ה בפי"ב מה"ש שדעת הרשב"א כדעת הרז"ה שיש לו ח' על ח' ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן :


###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:5:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:5:1)

בכ"מ שקידש עליו היום אם הוא מוקף לדירה וכו' כך פשוט בסוף כיצד מעברין (עירובין דף ס"א) לרבנן דקי"ל כוותייהו:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:6:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:6:1)

ומ"ש ואם אינו מוקף לדירה וכו' בפרק מי שהוציאוהו (ב:) תניא כוותיה דרב מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי במקום פלוני מהלך עד שמגיע לאותו מקום הגיע לאותו מקום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה בד"א במקום המסוים כגון ששבת בתל שהוא גבוה י' טפחים והוא מד' אמות ועד בית סאתים וכן בקעה שהיא עמוקה י' והיא מד' אמות ועד בית סאתים אבל במקום שאינו מסויים אין לו אלא ארבע אמות ודעת רבינו שדין שובת שוה לדין המערב בזה וכתב ה"ה שכן דעת הרשב"א ז"ל אבל מדברי הרמב"ם בפ"ז מה"ע נראה דה"מ בקונה שם שביתה ע"י עירוב אבל בשבת ממש אפילו הוא יותר מבית סאתים ולא הוקף לדירה כיון שהוא רה"י מותר לטלטל בכולו:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 396:7:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 396:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/396:7:1)

ומ"ש ובקמה קצורה וכו' שם בגמרא (טו. ):