## Beit Yosef, Orach Chayim

###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:1:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:1:1)

אסור לתלות תפילין בין ברצועה בין בבתים וכו' בפרק מי שמתו (ברכות כד.) א"ר חנינא אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו לו חייו ל"ק הא ברצועה הא בקציצה ואב"א ל"ש רצועה ול"ש קציצה אסור וכי תלה רבי בכיסתא תלא ופסקו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם כשינוייא בתרא:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:2:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:2:1)

בית שיש בו תפילין אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או שיניחם כלי בתוך כלי וכו' שם בסוף הפרק (כה:) תניא בית שיש בו ס"ת או תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או יניחם כלי בתוך כלי אמר אביי לא שנו אלא בכלי שאינו כליין אבל בכלי שהוא כליין אפי' י' מאני כחד מאנא דמו ופירש"י אפי' י' מאני וכולם כליין כחד מנא דמו ומשמע שאם שני הכלים לא הוו כליין טפי עדיף וכן נראה מדברי הפוסקים אבל מדברי הרב ר' יונה נראה דכי הוו תרוויהו אינן כליין נמי אפי' י' מאני כחד מנא דמו ונראה דל"ש לן בין עליון כליין ותחתון אינו כליין להיכא דהוו איפכא בכל גוונא שרי:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:3:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:3:1)

ואפי' נתנן כלי בתוך כלי אסור להניחן תתת מרגלותיו גם זה פשוט שם דתחת מרגלותיו אסור מפני שנוהג בהם מנהג בזיון:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:4:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:4:1)

ומ"ש אבל תחת מראשותיו בין כר לכסת מותר אפי' אם אשתו עמו שם בעיא דאיפשטא ואע"ג דאיתותב אסיקנא דהכי הילכתא ואמרינן בגמרא והיכא מנח להו א"ר ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו כלומר אבל כנגד ראשו אסור מפני שנוהג בהם מנהג בזיון ותמהני על רבינו שהתיר סתם בין כר לכסת ולא חילק בין כנגד ראשו לשלא כנגד ראשו וכתב ה"ר יונה דכנגד ראשו אסור בכל ענין אפי' כלי בתוך כלי ואפי' אין אשתו עמו ושלא כנגד ראשו אם אשתו עמו צריך כלי בתוך כלי דהיינו כלי אחד והכר שהוא כלי שני ואם אין אשתו עמו אפי' בכלי אחד דהיינו בין הכר והכסת סגי ודקדק כן מסוגיית הגמרא ואח"כ כתב אבל רבינו משה לא כתב כן שהוא לא חילק בין אשתו עמו לאין אשתו עמו ובכל ענין אמר שצריך כלי בתוך כלי לחומרא עכ"ל ול"נ דאפשר דמשום דבאשתו עמו עסיק הרמב"ם משו"ה נקט אם הניחם כלי בתוך כלי אבל אין ה"נ דלהרמב"ם נמי כשאין אשתו עמו לא בעינן כלי בתוך כלי ומדברי הרמב"ם בפ"ד נראה דלא ס"ל כה"ר יונה דאמר שהכר חשוב כלי אחד אלא שצריך להניחם כלי בתוך כלי קודם שיניחם בין כר לכסת וכן הלכה: והא דאמרינן דבאשתו עמו בעינן כלי בתוך כלי נראה דכשרוצה לשמש דוקא הוא וכשאינו רוצה לשמש מיקרי אין אשתו עמו ואין לומר דאע"פ שאין בדעתו לשמש כיון שאשתו עמו בעי כלי בתוך כלי דחיישינן שמא ימלך לשמש וישכח התפילין דא"כ כי תניא בית שיש בו ס"ת או תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם ליתני אסור להיות אשתו עמו במטה אלא ודאי כדאמרן: ולהניחן במטה כנגד צדו כתב ה"ר יונה דאזלינן לחומרא ודיינינן ליה כתחת מרגלותיו:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:5:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:5:1)

שכח ושמש מטתו בתפילין לא יאחז לא ברצועה ולא בבתים וכו' ברייתא בפ' הישן (סוכה כו.) ומסיים בה מפני שהידים עסקניות הן ופירש"י ושמא נגעו במקום הטינופת:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:6:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:6:1)

ישן בהם וראה קרי אוחז ברצועה וכו' גם זה ברייתא שם ופירש"י צריך לסלקן מראשו בעוד הקרי עליו כלומר דאילו אחר שקנח הקרי אע"פ שהוא טמא מותר להניחם כדמשמע התם בגמרא ונראה שהטעם שהתירו לו שיאחז ברצועה משום דליכא למיחש כולי האי שמא נגעו במקום הטינופת ואעפ"כ כיון שאפשר לחלצם ע"י רצועה לא שרי ליה שיגע בבתים א"נ משו"ה התירו לו לאחוז ברצועה קודם שיטול ידיו דטפי עדיף הא משישהם עליו עד שיטול ידיו:


###### Beit Yosef, Orach Chayim 40:7:1
[Beit Yosef, Orach Chayim 40:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Orach%20Chayim/r/40:7:1)

הנכנס לסעודת קבע וכו' בפרק מי שמתו (ברכות כג:) א"ר יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואח"כ נכנס ופליגא דרבי חייא דאמר מניחן על שולחנו וכן הדור לו ועד אימת א"ר נחמן בר יצחק עד זמן ברכה. ופירש"י חולץ תפיליו. שמא ישתכר בסעודה ויתגנה בתפיליו: וכן הדור לו. שיהיו מזומנים לו ויחזור ויניחם בשעת ברכה וכתבו הרי"ף והרא"ש וכן הלכה כלומר כר' חייא וכדרב נחמן בר יצחק וכן פסק הרמב"ם בפ"ד ומשמע דלאכילת קבע דוקא צריך לחלצן אבל לא לאכילת עראי והכי איתא בהדיא בירושלמי פ"ב דברכות וכן כתב המרדכי וכן כתב הרמב"ם: