## Beit Yosef, Yoreh De'ah

###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:1:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:1:1)

המקלל אביו או אמו חייב סקילה משנה בפרק ד' מיתות (סנהדרין נג.) ובגמרא יליף לה מקרא ומ"ש אחד האיש ואחד האשה שקללו ג"ז ברייתא שם:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:2:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:2:1)

ומ"ש אפי' קללום לאחר מיתה משנה בפ' הנחנקין (סנהדרין פה.):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:3:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:3:1)

ומ"ש בד"א שקללום בשם מן השמות המיוחדים וכו' משנה בפ"ד מיתות (דף סו.) ובפרק שבועת העדות (שבועות לו:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:4:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:4:1)

ואחד האיש ואחד האשה שהכו את אביהם או אמם חייבים מיתה מפורש בכתוב ומכה אביו ואמו מות יומת ומ"ש שמיתתן בחנק משנה פ' הנחנקין (סנהדרין פד:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:5:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:5:1)

ומ"ש ודוקא בחייהן אבל לא לאחר מיתה משנה שם:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:6:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:6:1)

ומ"ש ודוקא שעשו בהם חבורה וכו' ג"ז משנה שם:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:7:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:7:1)

הכהו על אזנו וחרשו נהרג וכו' מימרא דרבה בפרק החובל (בבא קמא דף פו:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:8:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:8:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:8:1)

לפיכך היה לאביו קוץ תחוב בבשרו לא יוציאנו שמא יבא לעשות בו חבורה וכן אם הוא מקיז דם או רופא לא יקיז דם לאביו וכו' בד"א כשיש שם אחר לעשות וכו כל זה דברי הרמב"ם בפ"ה מהלכות ממרים וטעמו מדגרסינן בר"פ הנחנקין (סנהדרין פד.) איבעיא להו בן מהו שיקיז דם לאביו רב מתנא אמר ואהבת לרעך כמוך כלומר לא הוזהרו ישראל מלעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו רב דימי בר חיננא אמר מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לרפואה פטור אף מכה אדם לרפואה פטור רב לא שביק לבריה למישקל ליה סילוא מר בריה דרבינא לא שביק לבריה למפתח ליה כויתא פי' כויה להוציא ליחה ממנה דילמא חביל והו"ל שגגת חנק ומשמע ליה להרמב"ם ז"ל דרב מתנא ורב דימי להיתירא פשטוה ופטור דאמר רב דימי פטור ומותר הוא דומיא דפטור דאמר במכה בהמה ועובדא דרב ודמר בריה דרבינא לא פליגי אפשטא דרב מתנה ורב דימי דפשטוה להתירא דרב ומר בריה דרבינא כיון דהוו משכחו אחריני דלעבדו להו לא שבקי לברייהו למיעל לבית הספק אבל אי לא הוו משכח מאן דעבד להו שבקי לברייהו וכדפשטוה רב מתנא ורב דימי אבל הרי"ף והרא"ש כתבו כלשון הזה איבעיא להו בן מהו שיקיז דם לאביו ואסיקנא רב פפא לא שביק לבריה למישקל סילוא מר בריה דרבינא לא שביק לבריה למפתח ליה כויתא נראה מדבריהם שהם סוברים דעובדא דרב ודמר בריה דרבינא פליגי על פשיטותא דרב מתנא ורב דימי וקי"ל כרב וכמר בריה דרבינא וכ"כ ר"י בשם הרי"ף שאין הבן מקיז דם לאביו והרמב"ן כתב בתורת האדם על הני עובדי דרב ודמר בריה דרבינא תמיהא א"כ לא יתעסק בקי ברפואות כלל דילמא טעי והו"ל שגגת סייף ועוד מ"ש בן בהקזה דאביו ומ"ש אחר בהקזה דחבירו דהתם נמי דילמא מזיק ליה שכמה דברים של סכנה תלויים בהקזה וי"ל כיון שנתנה רשות לרופא לרפאות ומצוה נמי איכא אין לו לחוש כלל שאם מתנהג בהם כשורה לפי דעתו אין לו ברפואות אלא מצוה דרחמנא פקדיה לרפויי ליביה אנסיה למיטעא אבל בן אצל אביו כיון דאיכא אחריני למישקל ליה סילוא ולמפתח ליה בועיא לא שבקינן לבן למעבד הכי דלא ליהוי מעייל נפשיה לספק חיוב מיתה ולהאי טעמא גבי הקזה כיון דחבלה גופה לרפואה היא מותר לבן להקיז דם לאביו דבנו ואחר שוים בכך אם הקזה זו רפואה לשניהם מותר ולשניהם מצוה ואם טעו והמיתו לשניהם עונש שגגת מיתת ב"ד ועובדא דרב פפא ומר בריה דרבינא לא פליגא אפשטא דבעיא דפשטו רב מתנא ורב דימי להיתרא אבל רבינו הגדול ז"ל כתב איבעיא להו בן מהו שיקיז דם לאביו ואסיקנא רב פפא לא שביק לבריה וכו' ואיפשר לומר כן דאף ע"ג דמכה אדם לרפואה פטור ומצוה דואהבת לרעך כמוך הוא אפ"ה כיון דאיכא אחריני לא שבקינן לברא למעבד הכי דילמא חביל ביה טפי ממה שהוא בדרך הרפואה והו"ל שגגת חנק אבל למיתה לא חיישינן לא בבן ולא באחר משום דע"כ הצריכו הכתוב לרפאות ואין לך ברפואות אלא סכנה מה שמרפא לזה ממית לזה עכ"ל:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:9:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:9:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:9:1)

היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינן להריגה ויוצאין ליהרג אסור לו להכותן ולקללן וכו' עד ולענוש כפי מה שראוי הכל דברי הרמב"ם בפ"ה מה' ממרים ודברים אלו עד אע"פ שראוין לכך ולא עשו תשובה מבוארים בפרק הנחנקין (סנהדרין פה:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:10:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:10:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:10:1)

כתב הרמב"ם מי שנתחייב שבועה לבנו וכו' ג"ז בפ"ה מהל' ממרים וכ"כ סמ"ג בשם הגאונים וכתב ששבועת האלה הוא כמו שרגילין להחרים בנידוי ושמתא וכיוצא בזה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:11:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:11:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:11:1)

שתוקי חייב על הכאת וקללת אמו וכו' גם זה דברי הרמב"ם בפ' הנזכר ומ"ש אבל בנו מן השפחה ומן הנכרית אינו חייב לא על אביו ולא על אמו בפ"ב דיבמות (כב.) תנן דבנו מן השפחה ומן הנכרית אינו חייב על מכתו ועל קללתו ומ"ש שאינו חייב על אמו נראה שהוא משום דכשנתגייר או נשתחרר הוי כקטן שנולד ואינו חשוב בנה א"נ הוי טעמא משום דכל שאינו חייב על מכת אביו וקללתו אינו חייב על אמו כמ"ש בסמוך:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:12:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:12:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:12:1)

וכן גר שהיתה הורתו שלא בקדושה אף על פי שלידתו בקדושה כתב הרמב"ם בפ"ה מה' ממרים שאינו חייב על מכת אביו וקללתו הטעם משום דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:13:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:13:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:13:1)

ומ"ש וכיון שאינו חייב על אביו גם אינו חייב על אמו וכו' דברי הרמב"ם שם:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:14:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:14:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:14:1)

גר אסור לקלל אביו הנכרי כו' גם זה דברי הרמב"ם שם ונראה שלמד כן מדאמרינן בפ"ב דיבמות (שם) שלא אסרו ערוה לגר אלא כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:15:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 241:15:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/241:15:1)

ומ"ש אבל עבד שנשתחרר אין לו יחוס וכו' גם זה דברי הרמב"ם שם: