## Beit Yosef, Yoreh De'ah

###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:1:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:1:1)

אבל חייב בכפיית המטה בפרק אלו מגלחין (מועד קטן טו:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:2:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:2:1)

ומ"ש ותניא אפילו נתנה ע"ג ספסלים וכו' באבל רבתי [פי"א] וכתבה הרמב"ן בת"ה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:3:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:3:1)

ומ"ש ואין טעם הכפייה כדי שיצטער וכו' אלא טעמא כדתני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בכם וכו' בפ' אלו מגלחין אהא דת"ר [שם כא.] היה ישן ע"ג המטה ע"ג כסא ע"ג אודני פי' כיסוי הבור גדול מכולן ע"ג קרקע לא יצא י"ח א"ר יוחנן שלא קיים כפיית המטה כתב הרא"ש אבל אם כפה מטותיו וישן על גבי קרקע יצא י"ח שאין החובה לישן על המטה כפויה אלא כפיית המטה היא החובה כדאמרי' לעיל תני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בכם וכולי ואם הפך מטתו וישן ע"ג קרקע כ"ש דמילתא יתירתא הוא דעבד והא דקתני ברישא היה ישן ע"ג המטה פי' שלא הציע על המטה כר וכסת ולא מפץ ומחצלת אלא ישן ע"ג החבלים ויתכוין לצער עצמו דומיא דאחריני והיה סבור שזה היה עומד במקום הכפייה וקמ"ל דלא יצא י"ח ולא יצא ידי מצות כפייה עכ"ל וכן דעת הרמב"ן ז"ל בת"ה והביא ראיה מהירוש': ב"ה וכ"נ שהוא דעת הריב"ש בתשובה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:4:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:4:1)

ומ"ש בשם הרמב"ם ז"ל שלא יצא עד שישן על גבי מטה כפויה בפ"ד האבל ביום ראשון בלבד אסור להניח תפילין ולאכול משלו וחייב לישב על מטה כפויה ובשאר ימי האבל מותר לו לאכול משלו ולישב ע"ג מפץ או קרקע ומניח תפילין וטעמו משום דמשמע ליה דברייתא בשכפה מטתו ובא לישן על גבי קרקע הוא וא"ר יוחנן שלא קיים כפיית המטה כיון שאינו שוכב עליה ומ"מ איני יודע מנין לו לחלק לעניין כפיית המטה בין יום א' לשאר ימים והראב"ד כתב על מ"ש וחייב לישב על מטה כפויה לא ראיתי שורש לזה ולענין הלכה כיון שהראב"ד והרמב"ן והרא"ש מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן וכ"ש שהם מקילין והלכה כדברי המיקל באבל


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:5:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:5:1)

ומ"ש וה"מ בשעת שינה או בשעת אכילה אז יושב על המטה כפויה אבל כל היום אינו יושב אפי' על מטה כפויה אלא ע"ג קרקע וכן המנחמים יושבים עמו ע"ג קרקע דא"ר יהודה אמר רב מנין לאבל שאינו רשאי לישב ע"ג המטה וכו' כ"כ הרמב"ן בת"ה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:6:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:6:1)

ומ"ש ולא מטתו בלבד הוא כופה אלא כל מטות שיש לו בבית ברייתא פ' אלו מגלחין (מועד קטן כז.):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:7:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:7:1)

ומ"ש ופי' הראב"ד כגון מטות אשתו ובניו וכו' והרמב"ן כתב אם יש הרבה מטות מיוחדים לאכסנאים צריך לכפות כולם וכו' בת"ה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:8:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:8:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:8:1)

ומ"ש וא"א ז"ל הסכים לסברת הראב"ד ז"ל בפרק אלו מגלחין:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:9:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:9:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:9:1)

היו לו י' מטות בי' מקומות וכו' עד אם לבו גס בו כופה ואם לאו אינו כופה הכל לשון הרא"ש בפרק אלו מגלחין והברייתות הללו הם באבל רבתי [פי"א] ומ"ש הדר בפונדק אינה כופה וכו' ירושלמי כתבו הרא"ש בפרק אלו מגלחין:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:10:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:10:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:10:1)

ומ"ש בשם הרא"ש ועל זה אנו סומכים באשכנז וצרפת שאין נוהגים בכפיית המטה וכו' עד לא שייך בהם כפייה בפרק אלו מגלחין וגם סמ"ג כתב דמטעם זה לא נהגו באלו המלכיות בכפיית המטה: ב"ה כתב הריב"ש סימן ס"ט המטה שלהם שהיתה עשויה מד' קרשים או מד' בריחים ומסריגים אותם בחבלים ועליהם מציעים הכרים והכסתות ובד' קרנותיה היו ד' רגלים ועולים למעלה מעט משפת המטה וההכפייה היא שהופך המטה למטה על פניה והרגלים למעלה ועל צד האחר מן החבלים מציעים הכרים והכסתות ולפעמים עושים ב' נקליטים יוצאים אחד בראשה ואחד לצד מרגלותיה כדי לפרוס עליהם הדין או כילה ומטה כזו א"א לכפותה ולזה אמר מטה שנקליטיה יוצאים זוקפה ודיו כלומר זוקפה על צדה ודיו והמטה שהיו נוהגים בארצינו לא היו עושות כמטה שלהם וא"א לכפותה עכ"ל: וכתב רבינו ירוחם ראיתי בכל המקומות שמהפכים את הכר או הכסת רמז לזה ואע"פ שלא דברו חכמים אלא במטה של עץ ושל חבלים: ב"ה וכתב הריב"ש שכך היו נוהגים בארצו להפוך הכרים והכסתות: וגם התוספות כתבו בסוף מ"ק (שם) גבי כפיית המטה צ"ל דמכאן סמכו שלא לישב ע"ג כסא וספסל אע"פ שאין ראיה גמורה דשאני מטה הואיל וצריך כפייה ולא מצינו כפייה בכסא וספסל עכ"ל:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:11:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:11:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:11:1)

ומ"ש מטה המיוחדת לכלים אינה צריכה כפייה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:12:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 387:12:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/387:12:1)

דרגש והיא מטה שאינה סרוגה בחבלים וכו' עד סוף הסימן הכל מבואר בפרק אלו מגלחין (שם):