## Beit Yosef, Yoreh De'ah

###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 397:1:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 397:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/397:1:1)

כתב הרמב"ן שמתאבלין ע"פ עד אחד ועד מפי עד ונכרי מסיח ל"ת וכו' בת"ה והביא ראיה לדבר וכתב בסוף דבריו זה הכלל עדות שמשיאין האשה על פיו קרובים מתאבלין:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 397:2:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 397:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/397:2:1)

ומ"ש והר"מ היה מפקפק בדבר וכו' וטענת הרמב"ן וטענת הר"מ הכל כתוב באורך בפסקי הרא"ש ובמרדכי והגה"מ פרק ו' משמע שבסוף דבריו הסכים הר"מ להתאבל על פי עד אחד ואפי' אשה או נכרי מל"ת אבל אם הנכרי מתכוין להעיד לא ודלא כקצת רבוותא שהיו אומרים דאפילו מתכוין הנכרי להעיד מתאבלין על פיו: כתב המרדכי בסוף מ"ק והגה"מ פרק ו' שני עדים אומרים מת ושנים אומרים לא מת מספיקא אינו מתאבל כדאמרינן בפרק יש בכור (בכורות מט.) גבי מת ביום ל' דר"ע משויה ליה ספיקא לענין פדיון ואפ"ה מודה לענין אבילות דכיום שלפניו דמי: