## Beit Yosef, Yoreh De'ah

###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:1:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:1:1)

עיר שיש בה אליל אסור לילך שם אם הדרך מיוחד לאותו העיר לבד וכו' משנה בפ"ק דע"ז (יא:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:2:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:2:1)

ומ"ש ומש"ה קאמר בירושל' שלא אסרו אלא באכסנאי וכו' כתב א"א הרא"ש ז"ל יש שכתבו שאם יהודים דרים בעיר מותר וכו' שם:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:3:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:3:1)

וכתב הרשב"א ומשום הך טעמא דחשדא אפי' ישראל הדר בעיר שיש בה אליל אסור לילך לרחוב שאליל שם וכו' ב"ה כ"כ בא"ח בשם הרשב"א לפי פירש"י שפירש טעמא משום חשדא:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:4:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:4:1)

וה"ר יונה כתב ומשום אליל שבעיר אין לאסור לילך שם וכו'. הרא"ש ז"ל כתב בשם דברי הרב רבינו יונה ומפני כך כתב רבינו וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ואין לשונו מדוקדק דלא שייך האי לישנא אלא כשמביא שתי סברות ומסכים לאחת מהן אבל הכא שלא הביא הרא"ש אלא סברת ה"ר יונה לבד לא שייך למימר לשון מסקנת אלא כך הו"ל וכן דעת א"א ז"ל :


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:5:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:5:1)

עיר שיש בה יריד של אליל וכל מי שלוקח שום דבר נותן מכס לאליל אסור ליקח משם כלום וכו' ברייתא שם :


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:6:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:6:1)

ומ"ש לפיכך פעמים שהעכו"ם מוכר חפץ ואומר לא אתננו אלא בכך וכך ועוד פשוט לאליל פלוני וכו' כ"כ שם התוס':


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:7:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:7:1)

וכתב בספר התרומה ואם אינו מזכיר בפירוש אליל וכו' כן כתב הגמיי' בשמו בפ"ט מהלכות ע"ז וכ"פ התוס' (יג.) בשם סמ"ג וכן כתב הכלבו:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:8:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:8:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:8:1)

ודוקא ביריד שנותנים המכס לאליל אסור ליקח מהם אבל ביריד שאין נותנין מכס לאליל או ליקח מבע"ה שאין לוקחין ממנו מכס מותר כדתניא הולכין ליריד של עכו"ם וכו' שם רמי האי ברייתא אההיא דלעיל בסמוך ומשני דלא קשיא כאן בתגר דשקלי מיכסא מיניה כאן בבע"ה דלא שקלי מיכסא מיניה: ב"ה מהרי"ק בשורש קצ"ה דמכס שהיה קבועה ע"פ השר ואח"כ אמר השר שמה שיתנו היהודים יקנו ממנו צורת אליל שרי ליהודים לפרוע המכס כיון דמתחילה לא הוקבע מכס זה לשם אליל וגם עכשיו אין פורעין יותר ממה שהיו פורעים מקודם. ואהא דתניא כותב ומעלה בערכאות שלהם מפני שהוא כמציל מידן פירש"י כותב שטרות ומעלה בערכאות שלהם מקום גדוליהם ושופטיהם ומעלה שטרותיו לפניהם לחתום ואע"פ שכבוד ותפארת הוא להם ואיכא למימר דאזיל ומודה מותר מפני שהוא כמציל מידם שמתוך כך יהיו לו עדים ומסייעין להציל מן העוררין:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:9:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:9:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:9:1)

וכתב הר"ר יונה אפילו במקום שאין נותנין מכס לא התירו לילך שם לקנות אלא אלו וכו':


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:10:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:10:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:10:1)

וכתב א"א הרא"ש ז"ל וי"א דהאי יריד יום חג הוא ואפ"ה מותר ליקח כל דבר שצריך וכו' עד וכ"כ רב האי בתשובה הכל שם וכן כתב הר"ן ג"כ ומ"ש והיינו דקאמר משום מיעוטינהו כלומר דאמרינן בגמ' בההוא פירקא (יג:) וכתב הר"ן ומיהו כי שרי משום דבר האבד היינו דוקא בדברים שהוא צריך להם לעצמו אבל להשתכר בהם לא דהנאת ריוח לא מיקרי דבר האבד והכי מוכח בפ"ק דמ"ק (י:): ב"ה ורבינו ירוחם כתב נראה כי בזה"ז אין עושים לשם אליל ומותר ללכת ליריד ליקח ולמכור עכ"ל:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:11:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:11:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:11:1)

והאידנא נוהגין היתר לישא וליתן להלוותן ולפורען וכו' וגם האידנא אינו מצוי שיתנו המכס לאליל וכו' עד ולא נוייה הם דברי הרא"ש שם:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:12:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 149:12:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/149:12:1)

עכו"ם ההולך ליריד שמוכרין שם אליל וצרכיה וכו' עד סוף הסימן ברייתא בפרק א"מ (לב:) ומפרש טעמא משום דישראל אמרינן ודאי אליל הלך למכור דאי חמרא או גלימא הלך למכור כאן היה מוכרן לנו אבל עכו"ם אימור גלימא זבין חמרא זבין וכתב הרי"ף ז"ל דאין אנו צריכין לטעם זה דהא אסיקנא בפרק השוכר את הפועל (עבודה זרה סד.) דדמי אליל ביד עכו"ם מותר: