## Beit Yosef, Yoreh De'ah

###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:1:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:1:1)

תנא אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים וכו' באבל רבתי (פ"י):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:2:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:2:1)

קברו סמוך לק"ש וחזרו וכו' עד זו לפנים מזו בפ' מי שמתו (ברכות יז. יט.) וכבר נתבאר בטור א"ח סימן ע"ב:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:3:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:3:1)

אין שורה בפחות מעשרה פ"ב דסנהדרין (יט.) מימרא דרבי מנשיא בר עוות אין שורה פחותה מעשרה ואין אבלים מן המנין:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:4:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:4:1)

ומ"ש ואין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כנגד הבל הבלים וכו' בפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף ק:):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:5:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:5:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:5:1)

ואין עושין מעמד בפחות מי' משנה בפרק הקורא עומד (מגילה כג:) ומפרש טעמא בגמ' דכיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו בבציר מי' לאו אורח ארעא:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:6:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:6:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:6:1)

אין המנחמים רשאים לפתוח עד שיפתח האבל תחלה בסוף מ"ק (כח:) ומייתי לה מקרא דאיוב ונראה שמ"ש הרמב"ן בת"ה בשם רבינו האי שהאבלים מתחילין ואומרים ברוך דיין האמת הוא מטעם זה:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:7:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:7:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:7:1)

והאבל מיסב בראש שם ובסוף פרק מציאת האשה (כתובות סט:) ומייתי לה מקרא:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:8:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:8:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:8:1)

וכיון שנענע האבל בראשו שוב אין המנחמים רשאים לישב אצלו בס"פ ואלו מגלחין (מועד קטן כז:) מימרא דר' יוחנן:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:9:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:9:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:9:1)

ומ"ש דכיון שהוא אסור בשאלת שלום בזמן שפוטר המנחמין שוחה בראשו וכו' כך פי' הרמב"ן ז"ל בשם הר"י גיאת ז"ל:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:10:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:10:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:10:1)

לכל אומרים שב וכו' בסוף מ"ק (כז.):


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:11:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:11:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:11:1)

אמר רב יהודה מת שאין לו מנחמין באים י' בני אדם ויושבים במקומו ההוא דשכיב בשבבותיה דרבי יהודה וכולי בס"פ שואל (שבת קנב.) ופירש"י במקומו במקום שמת שם ע"כ וכן מצאתי בתשובת רב פלטוי ועכשיו נוהגין לישב בב"ה במקום האבלים ומשכיבין עליו:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:12:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:12:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:12:1)

לשון הרמב"ם באין י' בני אדם כשרים ויושבים במקומו כל וכו' בפי"ג ז"ל מת שאין לו אבלים להתנחם באים י' בני אדם כשרים ויושבים במקומו כל ז' ימי האבילות ושאר העם מתקבצים עליהם ואם לא היו שם י' קבועים בכל יום ויום מתקבצים י' משאר העם ויושבים במקומו ע"כ:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:13:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:13:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:13:1)

כל אלו הדברים תלויים במנהג וכו' לאו אמאי דסמיך ליה קאי אלא אעשיית שורה ומעמד ומושב קאי :


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:14:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:14:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:14:1)

וכתב א"א הרא"ש ז"ל והאידנא לא נהגו לעשות אלא מעמד אחד וכו' עד ומלוין אותו עד ביתו בסמ"ק:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:15:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:15:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:15:1)

והרמב"ן כתב המנהג שהיו נוהגים בימי רבותי כך היה וכו' עד דמת תופס ד' אמות לק"ש כל זה בת"ה ולמד כן מסוגית התלמוד בבלי וירושלמי והתוס' ודע שיש בדברים אלו שהעתיק רבינו ט"ס שבמקום שכתוב היא סיבה פלונית לתחיית המתים צריך להגיה הוא יזכה פלוני לתחיית המתים ובמקום שכתב וכל העם עומדין שורות על הסדר שהושבו צריך להגיה עוברין במקום עומדין ובמקום שכתוב בא"י מנחם אבלים צריך להוסיף קודם תיבת בה ולכתוב כך ומברכין על הכוס ברכה שמסיימין בה בא"י מנחם אבלים ובמקום שכתב ואח"כ נכנסים עם האבל צריך להוסיף תיבת לביתו: כתב הכלבו אחר הקבורה מלוין את המת אומרים לו לך בשלום ונופלים על קברו ונושקים הקבר ועפרו דרך כבוד המת דוגמת מה שאמרו [חולין סח:] מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ונמלינהו לעיינין : כתב עוד שמנהג נרבונ"א שאם נקבר בלילה א"א קדיש ולא צדוק הדין בבה"ק:


###### Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:16:1
[Beit Yosef, Yoreh De'ah 376:16:1](https://torahapp.org/share/book/Beit%20Yosef/s/Yoreh%20De%27ah/r/376:16:1)

נשאל לגאון נוהגים אצלינו כשחוזרים מב"ה רוחצין ידיהם וכו' עד סוף הסימן בת"ה. וכתב עוד על מה שנהגו לקנח בעפר ולתלוש עשבים ולרחוץ ידים מפי אחד מרבותי שמעתי קבלה בידו שהוא רמז לטהרת הטומאה לומר טומאה זו אינה נטהרת אלא כבעין ג' דברים הללו מים ואפר פרה ואזוב וזה טעם יפה עכ"ל. וגם בהג"א פרק אלו מגלחין כתוב בשם א"ז לאחר סיום קדיש לוקחים עפר ועמו עשב ומשליכין אחר גוום ולרחוץ ידיהם כשחוזרים מבה"ק א"צ ואם נהגו רוחצים ואין בכך כלום וז"ל הכלבו וכשיוצאין מב"ה תולשין עשבין בצרור עפרם על ראשם דרך צער על דרך ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה (איוב ב׳:י״ב) ואח"כ רוחצים ידיהם ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו' כפר לעמך ישראל וגומר עד בקרב עמך ישראל ע"כ וכתב עוד כתב הריא"ג במה שנהגו לקנח ידיהם לבתר דקבר מיתא אין שורש ידוע אצלו לזה ואפשר שנהגו להפסיק מדבר מיתה ומה שנהגו לזרוק צרורות בתר קדיש טעות בידם וטעו בקינוח העפר ומה שירחצו ידיהם קודם שיכנסו לבתיהם א"ר פלטוי שאין לו עיקר: ב"ה כתוב בא"ח אם נקבר בלילה אין אומרים צדוק הדין ולא קדיש בבית הקברות: כתב הכלבו על מה שנמצא בהגדה שפעם אחד פגע רבי פלוני באחד שהיה מקושש עצים וכו' אמר ליה אין מי שיצילני אם לא שיאמר בני קדיש א' או יפטיר בנביא על זה פשט המנהג לומר בנו של מת קדיש בתרא כל י"ב חדש וגם להפטיר בנביא ויש שמתפללין כל מוצאי שבת תפלת ערבית לפי שבאותה שעה חוזרין הרשעים לגיהנם ואיפשר שתגן עליהם אותה תפלה והמעשה הזה הוא בזוהר בסוף פרשה אחרי מות : וכתב עוד בשם הר"מ נ"ע שמצוה להתענות ביום שמת אביו או אמו ומצוה לומר קדיש על אמו בחיי אביו ואם אביו מקפיד אע"פ שאמו עשתה לו צואה לומר בשבילה כבוד האב קודם לכבוד האם עכ"ל :