## Bekhor Shor, Deuteronomy ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:1:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:1:1) וזאת הברכה: עתה פירש התוכחה שהוכיחם, כמו שצוה הקב"ה לו, כדכתיב "דבר - משה אל בני - ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם", "כתבו לכם את - השירה הזאת ולמדה" להם, כי כן צוה ה' לכתוב את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל, ושימה בפיהם: וזאת - הברכה: שבירכן כמו כן ברוח - הקודש. וזהו שנאמר: איש האלהים: פירוש: שלוחו של מקום, וכן תחילת - הספר: "דבר משה אל כל ישראל", ופירש ר' יוסי קרא שלכך קראו כאן "איש האלהים", לומר: שעל - פי הקב"ה ברכם. לפני מותו: סמוך למיתתו, דרך ארץ הוא שכשאדם בא ליפטר מחביריו שמברכם, ונותן להם שלום. וכן עשה יעקב אבינו כשבא ליפטר מבניו בירכם, וברכתם של אילו - הגדולים נבואה היא, ודברים העתידים לבא. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:2:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:2:1) ה' מסיני בא: קולו של הקב"ה לישראל, והעירם, דכתיב "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וגו'" שעדיין היו במחנה, וכתיב "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה". וזרח משעיר למו: שמצד שעיר נראו תחילת זריחת הברקים והלפידים. הופיע מהר פארן: שיפעת הברקים גם מדרך הר - פארן באו, כדכתיב "אלוה מתימן יבא": משעיר - כדכתיב "אלוף - תימן", וכתיב "וחתו גבוריך תימן וגו'", "וקדוש מהר - פארן סלה", שמשם נתפשטו הברקים בכל העולם, וכתיב נמי "ה' בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה", כי מדרך שעיר נראו הברקים ובאו לסיני ונתפשטו בכל העולם, ורבותינו דרשו שהחזיר הקב"ה את התורה על כל האומות, ולא רצו לקבלה, ובאו ישראל וקבלוה. ואתה מרבבות קדש: שבא מן השמים רבבות מלאכי - השרת לתת תורה לישראל, דכתיב "רכב אלהים רבותים אלפי - שנאן", רבותים של אלף שנאנים דהיינו עשרים - אלף אלפי - מלאכים. המלאכים נקראו "שנאנים", לפי שאינם יריאים מן המיתה כבני - אדם, כמו "שאנן מואב מנעוריו ושוקט הוא". ורבותינו דרשו אל תקרי "שנאנים" אלא שאינן, דתמניא - עשר אלף עולמות יש להקב"ה. מימינו נתן אש - דת למו, כדכתיב "הלא כה דברי כאש נאם ה'". ואיכא למיפ': מימינו נתן להם דת מתוך האש, כמו שתירגם אונקלוס. ורבותינו דרשו דתיהם של אילו אש, כי עם קשה [ערף] הוא. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:3:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:3:1) אף חובב עמים: כלומר: אף כשאתה בא להזכיר חיבוב שאר אומות מהן, כל קדושיו בידיך: שכל הקדושים - שבהם נותנים עצמם בידיך, ומתגיירים, כלומר: אין - בהם חיבוב רק מעט - גרים שבאים מהם. אבל ישראל, כולם - תוכו לרגליך, כולם - כתתו עצמן וסבבו ההר, כדכתיב "ויתיצבו בתחתית ההר". והם תוכו לרגליך נראה - לי לפי הפשט: "אף חובב עמים" אף בשעה שהקב"ה מחבב עמים ומוסר ישראל בידם, והם: ישראל [מקבלים] מכותיהם ומוכים לרגליך: בשבילך, כמו "ויברך ה' אותך לרגלי", בשביל שאינם רוצים לעשות כתועבות - הגוים ולהניח יראתך. כל קדושיו מוסרים עצמם בידיך וסובלים גלות בשבילך. ישא - מדברותיך: נשאו עול לשמוע שתי - דברות מפיך. "מדברותיך" כמו "ומדברך - נאוה", לשון דיבור. (ד)ושאר התורה שהם שש מאות וי"א מצות דתור"ה בגימטריא הכי הוה - וצוה לנו משה: כשלא יכלו עוד לישא - קולך ולסבול דבריך, אז אמרו למשה "ואת תדבר אלינו", שכחך כנקיבה לגבי כחו. להכי כתיב: "ואת [תדבר"] ודבר משה על עצמו כאילו אחרים מדברים עליו. מורשה קהילת יעקב: שקבלוה למורשה לקהילת - יעקב לעולם, שקבלוה עליהם ועל זרעם. ואונקלוס פירש: "אף חובב עמים": לעניין ישראל לעניין השבטים. ורבותנו דרשו: "אף חובב עמים", אף בשעה שאתה מחבב את העמים ונותן ישראל בידם ליקח מסים וארנוניות מהם. "כל קדושיו בידיך", שאינם מכבידים עול על תלמידי - חכמים, שאתה מצילם בידיך, כדאיתא בבבא - בתרא גבי ההוא דמי - כלילא דאיתשול ושדיה ר' עקיבא אעמי - הארץ, וערקו, ואשתייר ההוא כובס, ודליה רבי עליה, וערק ובטל כלילא: ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:3:2 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:3:2) והם תוכו לרגליך. שמכתתים רגליהם ממקום למקום ללמוד תורה. כאן קבלו תורה ויחד - מלכותו עליהם, והם קבלו עליהם חוקיו ומצוותיו ומשפטיו. "ישא מדברותיך", שנושאין ונותנין בדבורו של מקום. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:5:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:5:1) ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי - עם: כלומר: מתי נעשה מלך עליהם, בהתאסף ראשי - עם: כשאמר הקב"ה "הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי", ובאותו - זכות "יחי ראובן", ואל יזכר בלבול מצע אביו. "ראשי - עם" קורא שבאומות, כמו "עם כל ראשי בשמים", וכמו שבטי - ישראל, כשנאספו - יחד שבטי - ישראל [קבלו] ברכה כל אחד ואחד בפני עצמו, כי הם עמו ונחלתו של הקב"ה, וקבלו תורתו ומלכותו עליהם. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:6:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:6:1) יחי ראובן ואל ימות: כשיעבור את הירדן לפני בני ישראל חלוץ למלחמה, ואל ימות במלחמה אחד מהם, ויהי מתיו מספר אנשיו שיעברו מספר: באותו מספר שיעברו - ישובו, שלא נפקד אחד מהם. ויש מפרשים "ויהי מתיו מספר", אדלעיל קאי. והכי - קאמר: ואל יהי מתיו של מספר, שלא יהו מתי - מספר, כלומר עם - מועט, שלא ימעטו, והיינו הך. אפילו לא בירך יעקב את ראובן היה - לו למשה לברכו, שהרי על פיו ומצוותו עברו בני - גד ובני - ראובן חלוצים את הירדן, ואף כי יעקב בירכו בזאת - הברכה עצמה, כמו שמפורש בויחי - יעקב, דקאמר "גד גדוד יגודנו", והכי - קאמר: גד! הגדוד שיגודנו, שיגוד עמו, ישובו על עקב, באותו גדוד עצמו, שלא יפקד מהם איש, נמצא שבירך יעקב את ראובן באותה ברכה עצמה שברכו משה. אבל שמעון שלא בירך יעקב, לא בירך משה, אלא שאמרו רבותינו שכללו ברמז בברכתו של יהודא כשאמר שמע ה' קול יהודא, ואף נפלה נחלתו בתוך בני יהודא, כדאיתא ביהושע שנאמר "הגורל - השני לשמעון... בתוך נחלת בני - יהודא", וגם בני - יהודה כללו בגורלו דכתי' "ויאמר יהודא לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי". ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:7:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:7:1) וזאת ליהודה: כלומר: וזאת הברכה עצמה שעשה לראובן, עשה ליהודא, שהתפלל על המלחמה. שמע ה' קול יהודה: כשיצעק אליך במלחמה, שנאמר "ויזעק יהושפט וה' עזרו, ויסיתם אלהים ממנו", ואל עמו תביאנו: לשלום, שלא ינצל טרף מידו כשיטרוף באומות וישלול - שלל. וכן הוא אומר "כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו, אשר יקרא עליו מלא רועים, מקולם לא יחת, ומהמונם לא יענה". רב לו בידו: ועזר מצריו תהיה: אתה, שלא יהיה צריך אחר, הרי ברכת ראובן וברכת יהודא אחת, ולפי שיהודא עולה בתחילה במלחמה הוצרך להתפלל עליו על המלחמה. ולראובן: לפי שהוא הולך ראשון, דכתיב "והחלוץ הולך לפניהם". ורבותינו דרשו לפי שהיו עצמותיו של יהודא מגולגלין בארון לפי שנידה עצמו דאמרינן נידוי אפילו מעצמו צריך הפרה. מנלן? מיהודא לפי שנאמר "וחטאתי לך כל הימים", והיה לו לומר: "אם אביאנו לא אחטא", וקללת - חכם אפילו על תנאי היא באה אפילו נתקיים. שאמר [עלי] לשמואל "כה יעשה לך אלהים" "לך": כמו שאירע לי, שאין בני הולכים בדרך - הישר. ואע"פ שהגיד [לו שמואל], כתיב "ויהי כאשר זקן שמואל... ולא הלכו בניו בדרכיו", שהיה לו לומר: "ואם - תגיד, לא - יעשה לך". וכן דוד שאמר גבי שיתין דקפא תהומא: כל היודע שמותר לכתוב שם [אחספא] לזרוק - בתהום ואינו אומר יחנק בגרונו, ונשא אחיתופל קל - וחומר מסוטה, שלשום - שלום בין איש לאשתו צוה הקב"ה למחוק השם, כל - שכן לשום - שלום לכל העולם - כולו. ואמר: מותר! ואפילו הכי נחנק, שהיה לו לדוד לומר: "ואם יאמר לא יחנק". וכן מצינו בכל התורה, "אם לא תשמע תוכיחו, ואם תשמע: ברכה". ולכך הנהיגו הקדמונים לברך הקהל אחר החרם, כלומר: אם יעמדו על החרם יתברכו. ולפי שלא אמר יהודא "ואם אביא לא אחטא", היו עצמותיו מגולגלין בארון, והתפלל משה עליו, ואמר: מי גרם לראובן שיודה? יהודא! וזאת ליהודא? בתמיהה: שעצמותיו [יהיו] מגולגלין, עול אבריה לשפא, אבל לא הוו מסלקי ליה למתיבתא - דרקיעא, אמר: "ואל עמו תביאנו" אסקוה אבל לא הוה ידע למשקל וטרי בהדי רבנן, אמר: "ידיו רב לו", שישא ויתן בידיו, לא סלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא. אמר: "ועזר מצריו תהיה": ולפי שברכת - ראובן ויהודא שוות, סמכן זה לזה, ומעין שברכם יעקב ברכם משה. ראובן: כמו שפירשתי. יהודה: יעקב אמר לו "ידך בעורף אויביך". איזהו מלחמה שיד כנגד העורף? הוי אומר זה קשת. ומשה אמר "ידיו רב לו", איזהו מלחמה שצריך שתי ידים? הוי אומר זה קשת, ועל - זה נאמר "ללמד בני יהודה קשת, הנה כתובה על ספר הישר". ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:8:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:8:1) וללוי אמר: ועל לוי אמר בפרשה - זו. ואע"פ שיעקב לא בירך לוי, משה ברכו שהרי בני - שבטו היו. ועוד שכשלא - נכשלו בעגל זכו - לברכה, כמו שאמר להם משה, "ולתת עליכם היום ברכה", היום תזכו לברכה, שתתברכו כמו שאר - השבטים. שמעתי. תומיך ואוריך. שכל ישראל צריכים להם, והם משפט בני - ישראל. מסרת לאיש - חסידיך: שיהיו כולם חסידים ולא נכשלו בעגל. אשר נסיתו במסה, תריבהו על מי - מריבה: שלא נמצא בו עון - אחר אלא אותו של - אותו סלע, שלא פירשו דבריהם. וכאן מוכיח - כדברי, שאותו ד' ויהי בשלח הוא הסלע שנכשל בו משה - ואהרון, דהתם כתיב "ויקרא שם המקום מסה ומריבה", והכא כתיב "אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה", והתם כתיב: "והכית בצור", ולפיכך אני אומר שלא הקפיד הקב"ה אלא על שלא פירשו דבריהם. ועוד [אם] כדברי האומר דעל שהכה הקפיד, אהרן לא הכה, אבל לפרש היה עליו כמו על משה. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:9:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:9:1) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו: מי שיוכל לומר על אביו ועל אמו לא ראיתיו במעשה העגל, שלא - נכשלו בו, ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע: באותו עון, כי שמרו כולם אמרתך ובריתך ינצורו: כדכתיב "ויאספו אליו כל בני לוי", שלא פשע אחד מהם. והמפרש הרגום, שצריך לדחוק הכתוב "אביו": אבי - אמו, "בנו": בן - בתו, ולכך נראה כי כשאמר משה: "כי איש בבנו ובאחיו", מישראל קאמר, כי כשאמר: "מי לה' אלי", כל ישראל באו אליו, שלא היה שבט שלם שלא פשע אחד מהם חוץ משבט לוי, כמו שפירשתי במעשה העגל. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:10:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:10:1) יורו משפטיך ליעקב: כדכתיב "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו", והלוים - נמי שאין להם נחלה לא היו טרודין כי אם ללמוד, ולכך יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. ישימו קטורה באפיך: שהם עשו העבודה והקטורת, וכליל עולות. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:11:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:11:1) ולכך ברך ה' חילו: שמפני הקטורת והעולות היו נכסים מתברכים, ולכך לא שונים לקטורת, שכל אחד רוצה להקטיר. ולכך אומר "חדשים לקטורת בואו והפיסו". אבל בעולות לא היו מדקדקים כל - כך משום דתדירי ומצויות להם, כדמפרש ביומא. ופועל ידיו תרצה שיבאו לרצון לפניך העבודה שהם עושים, ובזכות העבודה: מחץ מתנים קמיו: של אותם הקמים עליהם ומשנאיו מן יקומון: שלא יוכלו קום. ורבותינו אמרו "ברך ה' חילו", אפילו חולין - שלו, שאם היה עומד ומקריב על המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אע"פ שהוא חלל, כל הקרבנות שהקריב קודם שנודע, באים לרצון. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:12:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:12:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:12:1) לבנימין אמר ידיד - ה': על בנימין אמר: "ידיד - ה'", בנימין, קורא "ידיד - ה'", על שבחר הקב"ה לשכון בחלקו של בנימין, כי ירושלים בחלקו ובית המקדש בחלקו היה בנוי. ישכון לבטח עליו: דלוי שהיו משרתים בבית - המקדש, שהיה בנוי בחלקו. ו"עליו" - סמוך לו, כמו "והחונים עליו מטה שמעון". חופף עליו כל היום: לוי, שהיו הכהנים והלוים תופשים ובאים כל היום למשמרותם, כמו חוף - הים, שהספינות חופפות לנמל. ועל זה היה בנימין שכן בטח, בזכות - הקורבנות שהם מקריבים כל היום למשמרותם, ובין כתיפיו: של בנימין שכן: לוי בעזרה, שהוא מקום גבוה, שהיו שומרים שם הבית - המקדש בשלש מקדשות, כדאיתא בתמיד. וגם פרחי - כהונה איש כסתו בארץ, ומפתחות המקדש תחת מראשותיו. ולפי שאותם שומרים וגביני כרוז, שהיו אומרים: קומו כהנים לעבודתכם, ולוים לשירם, היו בני - בנימין יושבים וישינים בטח. ולפי שברכתו של בנימין תלויה בלוי, סמך בנימין ללוי, ואגב דנקט בני - לוי נקט יוסף אחריו, וחוזר לשאר שבטים. ויש לפרש "ישכון לבטח עליו": דהקב"ה שיכן שכינתו בחלקו, והקב"ה חופף ומגין עליו כל היום: כל הימים, דירושלים לא היה אחריה היתר: ובין כתפיו שכן הקב"ה, שאין לך נאה בשור יותר מכתפיו, לפי שהיה עין - עיטם גבוה מהר - הבית מעט, קורא לו - "כתפים". ומכל מקום על שהיו בני - לוי משרתים במקדש שהיה בחלקו של בנימין, סמך ברכתו של בנימין לברכתו של לוי. ורבותינו דרשו "חופף עליו כל היום", שהיתה רצועה יוצאה מחלקו של יהודא ונכנסת בחלקו של בנימין, ובה מזבח בנוי. והיה בנימין הצדיק מצטער עליה, כדכתיב "חופף עליו כל היום", דפורטו"ט עליו כל היום. ולכך קרן מזרחית דרומית לא היה לו יסוד. לפי שלא היתה בחלקו של טורף בנימין: קורא טורף על שאמר יעקב "בנימין זאב יטרף", וזהו מעין שברכו יעקב, שאף הוא ברכו שיהיה בית - המקדש בחלקו. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:13:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:13:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:13:1) וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו: שמוציאה פירות ומספקת עם - רב, כי בני - יוסף עם רב, דכתיב "וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם - רב עד אשר עד כה ברכני ה', ויאמר אליהם יהושע: אם עם - רב אתה עלה לך היערה" החביאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין - הרע, והם ענו להם: "מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא". ואמר לו משה כי ארצו מבורכת מאת הקב"ה ותספיק להם כל צרכם. ממגד שמים מטל: שירדו עליה גשמים בנחת, להמתיק ולהתעדן את הפירות. "מגד" לשון מיטב, מתוק, ובשום, מטל שירדו בנחת, כמו "שכבת - הטל". שבאת בנחת. ומתהום רובצת תחת: שאין לך טפח שיורד מלמעלה שאין טפחיים עולים מלמטה ותהא משוקה מלמעלה הענפים, [ו]מלמטה השרשים. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:14:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:14:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:14:1) וממגד תבואות שמש: שהשמש יזרח עליהם למתקם, שכל פירות הגדילים בצל אינם מוטעמות, אבל השמש מבשל הפירות וממתקם. וממגד גרש ירחים: גרש: נראה לי תיבה הפוכה באותיות, ו"גרש" גבי - פירות כמו "שגר" בהמה, לשון שילוח, שתשלח ארצו פירות לירחים, בכל ירח וירח פירות הראויות לו. בירח אחד כונס קיצו, ובשני מוסק את זיתיו, ובשלישי לוקט תמריו, וברביעי אחר - כן כל חודש וחודש. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:15:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:15:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:15:1) ומראש הררי קדם: הריו יהיו ראש להררים המקדימין לבשל פירותיהם והוא יהיה ראשון לכולם, כי ארץ אפרים היו הרים, דכתיב "צופים מהר אפרים", וכתיב "כי יש יום קראו נוצרים בהר - אפרים". וממגד גבעות עולם שתהא לגבעתך מיתוק מכל גבעות עולם. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:16:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:16:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:16:1) וממגד ארץ ומלואה: ממיטב הארץ מילואה ותבואה. ורצון שוכני סנה: ורצונו של מקום ששיכן שכינתו בסנה, ויו"ד של "שוכני" יתירה, כמו "היושבי בשמים". ואיכא לפרש לפי פשוטו "ורצון שכני סנה": שתהיו לרצון לשכון בין סנאים של ארץ - יוסף מארזים של ארץ אחרים. תבואתה כל הברכה הזאת לראש יוסף, [ולקדקוד] נזיר אחיו: מופרש מאחיו, כמו "וינזרו מקדשי בני - ישראל", לפי שהיה יוסף מופרש מאחיו וירד למצרים. ואיכא לפרש: "ורצון שוכני סנה", רצונו של הקב"ה ששכן בסנה, בזרעו של - יוסף, בחד מזרעו מלך יהושע שהוא מזרעו של אפרים. וגם תשכון השכינה בחלקו של יוסף בשילה שהיה שם אוהל - מועד הרבה שנים, והוא בחלקו של יוסף, דכתיב "ויטוש משכן שילו" "וימאס באהל יוסף", ורוב מלכי ישראל היו מאפרים. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:17:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:17:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:17:1) בכור שורו הדר לו: המלך הראשון שבחר הקב"ה מזרעו של יוסף זהו יהושע, שנבחר עתה ראשון למלך, "הדר לו", דכתיב "ונתתה מהודך עליו". ואיכא - למימר דלכך קורא לו בכור ליוסף, לפי שנתן יעקב בכורתו של ראובן [ליוסף], דכתיב "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני - יוסף", והוא לקח פי שנים בארץ ישראל. וקרני - ראם קרניו: חזקים כקרני - ראם. בהם: באותם קרנים ינגח אפסי - ארץ: שיכבוש ארץ - ישראל, וינצח שלשים ואחד מלכים, והם אותם הקרנים: רבבות אפרים, והם אלפי - מנשה: הם קרניו של יהושע וחוזקו, שהם קרוביו ואנשי מלחמתו. ונתנו לאפרים הרבבות, לפי שהוא גדול, שנתן לו יעקב הגדולה. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:18:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:18:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:18:1) ולזבולן אמר, שמח זבולן בצאתך: הוא היה שוכן בחוף - הים, כמו שאמר יעקב "זבולן לחוף ימים ישכון", והוא יוצא לסחורה לצור ולצידון ולארץ מרחק, והתפלל משה שישמח ויצליח בסחורתו. ויששכר באהליך: ארץ יששכר היתה ארץ - טובה למרעה, והוא יושב באהלים לשמור על שדותיו, ולא היה יוצא לסחורה, כי פירות - ארצו היו מספיקות - לו, ואמר לו משה שיצל[י]ח וישמח בשדותיו. וכן אמר לו יעקב "רובץ בין המשפתים", שהיה רובץ בין הגבולים לשמור השדות. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:19:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:19:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:19:1) עמים הר יקראו: כשהיו העמים באים לארץ - זבולן היו מתכנסים שם בים, ומזמנין עצמם להר - ציון לזבוח שם זבחי - צדק: אם ינצלו מן הים, כי הגוים נודרים נדרים ונדבות כישראל. כי שפע - ימים ינקו: כי בשפע תבא להם סחורה דרך הים וירויחו. ושפוני טמוני חול: גם מן הספינות שישברו בנמל ויהיו טמונים וטבועים בהם יקחו ממונם, וספוניהם - אוצרותם שהיו צפונים להם. ולפי הפשט איני יודע למה הקדים זבולן ליששכר, אבל לפי המדרש שעשו שותפות שזבולן יעסוק בפרקמטיא ויששכר בתורה. וקאמר: "שמח זבולן בצאתך", בפרקמטיא, "ויששכר באהל - תורה". ואמר: "עמים הר יקראו", יזדמנו לרגלים, למועד שיקבע להם, יששכר שעוסק [בתורה] וקובע חדשים ומעבר - שנים, דכתי' "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל". שם יזבחו זבחי צדק: תמידין ומוספין, איכא - למימר: שהקדים זבולן לפי שהוא המפרנס. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:20:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:20:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:20:1) ולגד אמר ברוך מרחיב גד: ברוך המקום שהרחיב נחלתו של גד, לפי שהיה נחלתו של גד מקום מרעה ומקנה, שייך למימר בזה לשון "מרחיב". כי מקום מרעה הוא רחב, כדכתיב "ירעה מקניך - כר נרחב". וטרף זרוע אף קדקוד: כשהיו מכים בני - גד היו מכים בצואר ומעמיק המכה דרך החזה אל תחת אצילו הימנית, וחותך הראש והזרוע כאחד. ולי נראה לפי העברי דהכי - קאמר: כשהיה מכה וזה מרים יד שמאלו כנגד המכה, הוא חותך הזרוע ומכה בראש, וממיתו במכה - אחת, מדקאמר: "אף קדקוד", משמע שהוא מכה בזרוע תחילה. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:21:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:21:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:21:1) וירא ראשית לו: שראה ובחר לו ראשית של ארץ - ישראל, אותה שנכבשה תחילה, ארץ סיחון ועוג, וכן שם חלקת מחוקק ספון: כדמתרג' הכי קאמר: לכך ראה גד ליקח לחלקו ארץ עבר הירדן, אע"פ שעמון ומואב מערערין עליה, כדאשכחן שנלחם מלך בני - עמון עם יפתח על אותן תרעומות, לפי שידע ששם יקבר, והיה יודע שאם היה סופה לחזור לעמון ומואב יותר משאר ארץ - ישראל, לא היה קובר משה בחוצה - לארץ, ובזה סמך גד לקחת אותה נחלה ולא חשש לאותו תרעומת. והאי דקאמר גד ולא ראובן, לפי שבני גד התחילו לשאול אותה, דכתיב "ומקנה רב היה לבני - ראובן ולבני - גד". ושם גד ראשון, לפי שדברו ראשונים, ועוד לפי שרצה לומר לראובן מה שלא אמר לו, ונתאוה להיות קרוב לו, שיגן עליו זכותו. ויש מפרשים: "כי שם חלקת מחוקק", חלקו של - ראובן, שנקרא "מחוקק", כדכתיב "בפלגות - ראובן גדולים חקקי - לב", ולא נהירא. ויתא ראשי עם הוא לקח חלק בראש והולך בראש ישראל למלחמה, דכתיב "והחלוץ הולך לפניהם". צדקת - ה' עשה ומשפטיו עם ישראל: שעמד בתנאו בדין ובמשפט, שהורה ולמד להם משפטיו של הקב"ה. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:22:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:22:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:22:1) ולדן אמר דן גור - אריה: שהוא עומד על הספר ושומר ושוקד שלא יכנסו אויבים לארץ - ישראל. יזנק מן הבשן: ישקה ארצו מן הירדן שמקלח מן הבשן, שהירדן יוצא ממערת פמייס מארץ - דן, דאמר למה נקרא שמו ירדן, שיורד מדן ומפסיק בין ארץ - דן והבשן. שדן על שפת - הירדן, לצד ארץ ישראל, והבשן ארץ גד וגלעד עברו על שפת הירדן. וארץ - טובה היא ארץ העומדת על - הירדן, כדכתיב "וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה... כגן ה' כארץ - מצרים". ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:23:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:23:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:23:1) ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון: ארץ נפתלי קלה וממהרת לבשל פירותיה, ולפיכך הוא אומר שהוא שבע רצון, כי מי שפירותיו מאוחרים, ואחרים אוכלים פירותיה והוא אינו אוכל שלו מפני שהן מאוחרין אינו שבע לרצונו, אלא מתאוה קודם שישבע. אבל נפתלי אינו כן, כי פירותיו ממהרות, ומיד שירצה יאכל מהר קודם שיאכל שום אדם פירות. ומלא ברכת ה': כל הבא בארץ - נפתלי ורואה פירות - מבכרות ואילנות מלבלבין וציצים ופרחים מוקדמין, ומודה ומשבח ומברך את השם על החדש. וכן אמר יעקב "הנותן אמרי שפר", ומתרגמינן: "יהון מודן ומברכין עליהון". ים ודרום ירשה: כתרגום: שירושתו למערב ולדרום ים - כנרת. ופירותיה מתוקים וטובים, דאמרינן למה נקרא שמה כנרת? דמתיקי פירותיה ככנרא, ככנור שהוא מתוק לשומעיו. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:24:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:24:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:24:1) ברוך מבנים אשר: ברוך מפי שאר בנים אשר, שכל הבנים מברכים [אותו] וסוף הפסוק מוכיח, דקאמר: יהי רצוי אחיו: שהוא רצוי ואהוב לכולם, וכולם מברכים אותו, למה? וטובל בשמן רגלו: שהיתה ארצו משופעת בשמן, ומשפיע שמן לכל אחיו, והן סכין ומתעדנין בו, ומברכין אותו, ואף נשותיהם ובנותיהם מתפנקות בו, ומשיר השיער ומעדן הבשר ומפשט הקמטין. ורבותינו אמרו שהיו בנותיו של אשר נאות, מתוך שמתעדנות בשמן, ונשואות למלכים ולכהנים - גדולים כמו שפירש רש"י. ויש - לפרש "ברוך מבנים אשר", יותר משאר בנים. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:25:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:25:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:25:1) ברזל ונחושת מנעלך: מנעלי - גופך: הגידים והעצמות, שהם לגוף כמו מנעול לדלת, שמחזיקים אותו. מתוך שיהיו לו שיפוע שמן יהיו נמשחים תדיר, ויהיו חזקים כברזל, כאילו הם של ברזל ונחושת. ולכך יהיו כימיך: כימי נערותיך יהיו ימי - זקנותיך, שמי שרגיל בשמן, חזק בזקנותו ואינו תש כח, דאמרינן אמרו עליו על ר' חנינא שהיה בן שמונים - שנה וחולץ מנעלו ונועל מנעלו על רגל אחד, ואמר: "שמן שסכתני אמי בנערותי הוא עמד לי בזקנות". ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:26:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:26:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:26:1) אין כאל ישורון: עתה מדבר לכל ישראל ואומר להם, ומשיא להם עצה טובה, ואומר: ישורון! אין כאל, שהוא רוכב שמים להיות בעזריך, אין - לך עזר ותועלת כמותו, ולא תבקש לך עזר אלא הוא, שהרי הוא רוכב בגאותו שחקים שהוא מושל על העליונים. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:27:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:27:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:27:1) מעונה: למעון לאלהי - קדם שקדם לכל באין תחילה וראש, הוא בראם ורוכב עליהם, ומושל בהם, והם למעון לו, ששם הכין כסאו והשרה שכינתו. ומתחת הוא רוכב זרועות עולם ותוקפו וכחו של עולם ומושל על הכל, שהוא מושל בעליונים ובתחתונים, ורוכב עליהם, והוא חפץ בך. ויגרש מפניך אויב: כל - אויביך, ויאמר השמד: שהרי עמלק שהוא אויביך, אמר לך: "תמחה את זכר עמלק". הכנענים שהם אויביך, אמר: "לא תחיה כל נשמה", עזרה - שלימה הוא עושה לך, ושונא שונאיך. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:28:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:28:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:28:1) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב: כל אותם שהם מעין יעקב ישכנו בטח ובדד, שלא תתערב שאר אומה בשמחתם ובשלוותם, כמו שאמר בלעם "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב", ולא יהיו עמהם אלא אותם שהם מעין - יעקב, ומדוגמתם של בני יעקב, כגון גירי - צדק שהם מעין - יעקב, אבל המינים המשומדים והמסורות הפורשים מדרכי ציבור, לא ישכנו עמהם, ד"זרע יעקב" לא נאמר, ולא "בני - יעקב", אלא "עין - יעקב". אל ארץ דגן ותירוש: שהיא מליאה דגן ותירוש. אף שמיו יערפו טל: יטיפו טל לגדל פירות, ושאר מיני מגדים. ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:29:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:29:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:29:1) אשריך ישראל מי כמוך: מי עם כמוך שאתה נושע בה': שתשועתו מאת הקב"ה, שתשועתו שלימה בכל, שהוא מושיע עמו, הוא משמיד אויביך, הוא משפיע טובות, הוא זן, הוא מפרנס. מגן עזרך: הוא מגן מן הרעה, הוא עוזר לך על האויב. ואשר חרב גאותיך: הוא חרבך להשמיד אויבך, וגאוותך: שמגביה אותך על כל. ויכחשו אויבך לך: שכשהם אויביך בלבם אומרים לך מפני יראתך ואימתך - אנו אוהבים אותך, ומשועבדים לעשות כל רצונך והם משקרים מפני פחדם, שיראים לומר שהם אויביך. ואתה על במותימו תדרוך: על גדוליהם וגבוה שבהם, שתדרוך ותתנינו תחת כפות - רגליך, וכדכתיב ביהושע "שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה". ###### Bekhor Shor, Deuteronomy 33:44:1 [Bekhor Shor, Deuteronomy 33:44:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Deuteronomy/r/33:44:1) שימו לבבכם: תנו לב לדברים הללו.