## Bekhor Shor, Leviticus ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:1:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:1:1) **ויקרא אל משה.** לפי שנאמר בסוף הספר: וכבוד ה' מלא את המשכן ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד, הוצרך לקרותו וליתן לו רשות לכנס. וכן מצינו בהר סיני כשכסהו הענן כתב: ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן. ולפי דקאי אקרא דלעיל דכתיב: וכבוד ה' מלא את המשכן, כתב: ויקרא אל משה, דאכבוד ה' דלעיל קאי. ורבותינו פירשו דלכל הדבורים היתה קריאה, ולמדה תורה דרך ארץ שכשאדם מדבר עם חבירו יקראנו תחלה שידע שאליו הוא מדבר: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:1:2 [Bekhor Shor, Leviticus 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:1:2) **וידבר ה' אליו.** מפורש בתורת כהנים: למעט את אהרן: דאמר ר' יודא ב' בתירא: בשלש עשרה מקומות כתיב: וידבר ה' אל משה ואל אהרן, וי"ג מעוטין כתיב למעט אהרן. וכתיב בת"כ: אלא שאמר למשה שיאמר לאהרן, ולא נהירא לי אותו פירוש דבשביל שאמר למשה שיאמר לאהרן, כתיב: וידבר ה' אל משה ואל אהרן, אם כן היה לו לומר: וידבר ה' אל משה ואל בני ישראל, שהרי אמר למשה שיאמר לבני ישראל. ולפיכך, נראה לי דהכי קאמר: מיעט אהרן במה שכתב: וידבר ה' אליו, שכשאמר: וידבר ה' אל משה ואל אהרן, לא היה מדבר עם אהרן, אלא עם משה, ואהרן שומע הדבור שהיה מדבר עם משה, שלמשה היה מדבר כאשר ידבר איש אל רעהו, שאומר כך יהיה הדבר הזה, וכן תאמר וכן תעשה ואהרן היה שומע קול השכינה והדבור, אבל לא היה אומר אליו, אלא אל משה, וכן כל הנביאים לא היה הדבור מתיחד אליהם אלא בחלום, או על ידי מלאך, או שומעים [את] הקול שהיה אומר כך יהיה דבר זה, ואני רוצה שיאמר לישראל, והם הולכים ואומרים. ומה שכתוב בנביאים: וידבר ה' אלי, כלומר, לאזני בא הקול והדבור, וכן היה דבר ה' אלי. ונראה לי, דאותו שיאמר לאהרן לא גרסינן: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:1:3 [Bekhor Shor, Leviticus 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:1:3) **מאהל מועד.** לפי שהיה משה חוץ לאהל, כדכתיב: ולא יכל משה לבא אל אהל מועד, מפני הענן, אמר שמאהל מועד בא הקול אליו וכשהיה בתוך האהל, היה ושמע הקול בא [אליו] מבין שני הכרובים ורבותינו דרשו: מאהל מועד, יכול למכל הכפרת, ת"ל: מבין שני הכרובים: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:2:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:2:1) **אדם כי יקריב מכם.** אפילו גוים, כדאמר: איש איש, לרבות את הגוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל, מכם ולא כלכם להוציא: זבח רשעים תועבה, בכם חלקתי ולא באומות דאפילו הגוי רשע גמור, מקבלין הימנו קרבן, כדי לקרבו תחת כנפי השכינה. **קרבן לה'.** שתהא כוונתו לשמים, ורבותינו פירשו: שלא יאמר: לה' חטאת, אלא חטאת לה', שלא יוציא שם שמים לבטלה. **מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן.** בהמה, וחיה בכלל בהמה ואמר מן הבקר ומן הצאן והיה ליה כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט, לומר, דחיה אינה נקרבת והמביאה עובר. משל לאדם שאמר לעבדו: אל תביא לי אלא חטין, והביא חטין ושעורים, אינו כמוסיף על דברי רבו, אלא כעובר על דברי רבו, כך פירשו רבותינו. ות"כ מפרש: כאן למדנו ענותנותו של הק' שלא הטריח את בניו, אלא בדבר המצוי בידם. (לאחר שהוקם המשכן סדר הק' איך ישרתו אותו עבדיו בביתו וצוה סדר הקרבנות). **Translated by Rb. Eliyahu Munk:** **If a man among you brings an offering to the Lord,** even gentiles, as it is said: "Any man" (Leviticus 22:18), to include gentiles who take vows and freely give offerings like Israelites (Eruvin 69b; Chulin 5a, 13b), "from among you" and not all of you, to exclude: "The sacrifice of the wicked is an abomination" (Proverbs 15:8). Among you (Israel) I have distinguished, but not among the nations, for even if the gentile is completely wicked, his offering is accepted, in order to draw him under the wings of the Divine Presence. **An offering to the Lord,** that his intention should be for the sake of Heaven. And our Sages explained: He should not say "To the Lord, a sin-offering", but rather "A sin-offering to the Lord", so as not to utter the Name of Heaven in vain. **You shall bring your offering of livestock from the herd or the flock.** "Livestock" includes wild animals within the general category of livestock, and it specifies "from the herd and from the flock." This constitutes a general principle followed by specifics, meaning that only what is specified is included, i.e., to say that wild animals are not offered, and one who offers them transgresses. It is like a person who instructed his servant: "Bring me only wheat," and he brought wheat and barley - he is not merely adding to his master's words, but violating them. So our Sages explained (Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 2, 6; Zevachim 34a). The Sifra expounds: Here we learn of the humility of the Holy One, blessed be He, that He did not burden His children except with what was readily available to them. (After the Tabernacle was set up, the Holy One arranged how His servants would serve Him in His house and commanded the order of offerings.) ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:3:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:3:1) **אם עלה קרבנו** דבר העולה כלו לאשים קרי עולה. **אל פתח אהל מועד יקריב אותו.** שלא יאמר לכהן: קח בהמה בביתי ועשה ממנה קרבן, דאין זה כבוד של מעלה, אלא הוא עצמו יקריב וידדה בהמתו לפני המלך: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:3:2 [Bekhor Shor, Leviticus 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:3:2) **לרצנו.** כדי שיהא רצוי לפניו, ורבותינו דרשו: לרצנו, שלא יקחו בעל כרחו, אם נדר, אלא כופין אותו עד שיאמר: רוצה אני: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:4:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:4:1) **לכפר עליו.** לפי הפשט, כשאדם אוכל בשוגג חלב מביא חטאת, ואם ספק בידו, מביא אשם תלוי, ופעמים שהוא סבור שהוא אוכל היתר ודאי והוא אוכל חלב, והעולה מכפרת לו על שאינו יודע כלל, ורבותינו אמרו שהוא מכפרת על עשה ועל לא תעשה הנתק לעשה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:4:2 [Bekhor Shor, Leviticus 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:4:2) **וסמך... ושחט.** שיתעסקו בו הבעלים לשמש לפני בוראם, אבל מקבלה ואילך מצות כהונה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:5:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:5:1) **את בן הבקר.** משמע לשון בחרות, שלא יביא זקן יותר מדאי וחולה, משום הקריבהו נא לפחתך: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:5:2 [Bekhor Shor, Leviticus 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:5:2) **בני אהרן.** שלא יהיו זקנים מרתתין, כמו שאמרו רבותינו. כהן, מאימתי פסול לעבודה? משרותת: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:5:3 [Bekhor Shor, Leviticus 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:5:3) **הכהנים.** הראוים לכהונה, שאינם לא חללים, ולא בעלי מומין, ולא טמאין, ולא אוננים לא שתוים, ולא יושבים ועומדים בכהונם שלבושים בגדי כהונה (ה)מחוסר[י] בגדים, וכל אלו מחללין עבודה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:5:4 [Bekhor Shor, Leviticus 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:5:4) **אשר פתח אהל מעד.** ולא על מזבח הזהב שבהיכל. ורבותינו אמרו: כשההיכל עומד ולא כשהוא מפורק: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:5:5 [Bekhor Shor, Leviticus 1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:5:5) **וזרקו…סביב.** דרשו רבותינו: שתי מתנות שהן ארבע: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:6:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:6:1) **והפשיט את העלה** אינו אומר בן הבקר, אלא העולה, לרבות כל העולות להפשיט: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:8:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:8:1) **את הראש ואת הפדר** שאינם בכלל הפשט, הראש שכבר הותז בשחיטה, והפדר בתוך המעיין ואינו סמוך לעור. ורבותינו אמרו שנותן הפדר על בית השחיטה והוא כבוד של מעלה, לפי שבית השחיטה מלוכלך בדם. לפי שמצינו פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים ופר ושעיר של יום הכפורים שהם נשרפים כולם והעור והפרש, פירש כאן בעולה, אעפ"י שהיא כולה כלול: והפשיט: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:9:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:9:1) **וקרבו וכרעיו ורחץ.** ואין כתוב רחיצה בקרבים רק בעולה, כי חטאת ואשם שנאכלים לכהנים ושלמים שנאכלים לבעלים, מי שאוכל אותם ירחיצם אם ירצה, אבל זו באה בשלחן המלך וצריך לעשות דרך כבוד, אבל אותם נשרפין חוץ: **Translated by Rb. Eliyahu Munk:** **And its innards and its legs shall be washed.** "Washing" for the innards is only written for the burnt offering. This is since the sin-offering and the guilt-offering are eaten by priests, and the wellbeing-offering is eaten by its owners -- if one wants to wash it they may! But this, the burnt-offering, comes to the table of the King, and one needs to prepare it in a respectful manner. But they are burnt outside. ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:11:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:11:1) **על ירך המזבח צפנה.** אף אבן הבקר דלעיל קאי, ששחיטתן בצפון, דהא כתיב ביה נמי: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:11:2 [Bekhor Shor, Leviticus 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:11:2) **לפני ה'.** קבע מקום לבית המטבחים בצפון, שהוא פנוי ואינו מקום דרוסת רגלי הכהנים, שהכבש בדרום כדכתיב: ומעלתיהו פנות קדים, כשיפנה למזרח יהיה דרך ימין, וכן קבע מקום לקדשי קדשים כדכתתיב: במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת, וכתוב: כי כחטאת האשם [וכו'], דאילו עיקר זביחת לשמים, אבל קדשים קלים לא קבע מקום לשחיטתן, אלא נשחטין בכל מקום עזרה, לפי שאין כל כך עיקרים לשמים: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:12:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:12:1) **ונתח אתו לנתחיו.** אע"פ שפירש הנתוח גבי בן הבקר, צריך לפרש גבי בהמה דקה שלא תאמר: בן בקר ראוי לנתח כל אבר מנה יפה בפני עצמו, אבל בבהמה דקה לא, קמ"ל, אבל ההפשט לא הוצרך, דדבר פשוט הוא, שבהמה דקה צריכה הפשט כמו גסה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:15:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:15:1) **הכהן אל המזבח ומלק.** מליקה בעצמו של כהן, שהוא בראשו של מזבח, שחיטה כשרה בזר שאינו בראשו של מזבח: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:15:2 [Bekhor Shor, Leviticus 1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:15:2) **ונמצה דמו על קיר המזבח.** לפי שדמו מועט, אינו מקובל במזרק, שאם קבלו, אינו יכול ליקח ממנו להזות, ולכן מולק בראש המזבח שימצה מיד על המזבח. הגה"ה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:16:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:16:1) **והסיר את מראתו** זפק אינו ראוי לבא אפילו [לפני] בני אדם. ורבותינו פירשו שפורסין ואוכלין גזל בשדות אחרים והק' שונא גזל, (בעולה) ולפי שתורים ובני יונה רדופין מכל העופות, בחר הקב"ה בהן: ###### Bekhor Shor, Leviticus 1:17:1 [Bekhor Shor, Leviticus 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/1:17:1) **ריח ניחוח.** נאמר ריח ניחוח בעוף הדק כמו בשור הגדול, דאחד המרבה ואחד הממעיט שוין ובלבד שיכון לבו לשמים: