## Bekhor Shor, Leviticus

###### Bekhor Shor, Leviticus 10:1:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:1:1)

**ויקחו שני בני אהרן.** קדם שתרד אש מן השמים, והיו ממעטים את הכבוד, שיאמרו: באשם של נדב ואביהוא שרף קרבנם. אשר לא צוה אתם. הא אמרינן: אע"פ שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט, הני מילי, לאחר שירדה אש מן השמים כבר, אבל קדם לא, ולפיכך כשהיו מביאין אתם אש, פגעה בהם אותה אש שירדה מן השמים ושרפתם ואע"פ שכתוב שתי פעמים ותצא אש, אש אחת היא. אש זרה אשר לא צוה אתם. שהזהיר עליהם שלא לעשות, כדכתי: לא תעלו עליו קטרת זרה, ושוב לא צוה לעשות, ולפיכך נענשו, כמו: לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי, כלומר, הזהרתי עליהם, כדכתיב: לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, לא צותי, הכי קאמר, מאחר שאסרתים שוב לא צויתי, כי פעמים שהק' אוסר דבר וחוזר ומצוה לצרך השעה, כמו אליהו בהר הכרמל, שהקריב בבמה ע"פ הק', ואע"פ שנאסר הבמות וכמו שסבר אברהם אבינו שהק' אסר רציחה לבני נח, וסבר אברהם שהק' צוה לשחט את בנו ורצה לשחטו. וזהו: אשר לא צוה אתם:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:3:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:3:1)

**הוא אשר דבר ה' בקרבי אקדש.** ופירוש אשר דבר, בפרשת כהן גדול, באמר אל הכהנים, שכתוב שם בכהן גדול: ועל כל נפשת מת לא יבא, לאביו ולאמו לא יטמא, וכתיב: את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם, וזהו בקרבי אקדש, שהוא מכובד על ידי כהנים גדולים שהם קרובי[ו], לא ימצא בהם דרך אבילות, ובזה על פני כל העם אכבד, אהי נכבד; ואף לבני אהרן, אע"פ שהם הדיוטים, אמר כן, לפי שעתה נמשחתם תחלה, הרי אתם ככהנים גדולים היום. ויש לפרש, הוא אשר דבר ה', כלומר, זה חשב הק' אנקם מאלו שהם קרובי ואתקדש ואכבד בפני העם שילמדו קל וחומר בעצמם: ומה בקרוביו כך, באחרים על אחת כמה וכמה שיש לנו לירא. וכיון ששמע אהרן שהם קרוביו של הק' שתק וקבל נחמה. ורבותינו דרשו, שהורו הלכה בפני רבם, או שתויי יין היו, והוא אשר דבר ה', כשאמר ונקדש בכבדי:

**Translated by Rb. Eliyahu Munk:**
**And that is what God meant in saying, by My close ones I will be sanctified**. And an explanation is that God said this in the portion of the high priest, in Parashat Emor, where it is written concerning the high priest: (Leviticus 21:11) "neither shall he go in to any dead body, nor defile himself for his father, or for his mother;" and it is written, "[he] shall not suffer the hair of his head to grow long, nor rend his clothes;" (Leviticus 21:10). And this is, "by My close ones I will be sanctified." God is honoured by the high priests -- who are God's close ones -- that no mourning practices are found among them. And in this is "**And gain glory before all the people**" (Leviticus 10:3); "I will be glorified." And so for the children of Aharon, although they are ordinary priests, say then, since they are anointed first, behold they are like high priests today. And it is possible to explain, "**this is what God meant in saying**" as if to say, so thinks God: I will be revenged on these, since they are My close ones, and I will be sanctified and glorified in front of all the people, since they will learn from an *a fortiori* argument about themselves. Meaning, if God is so revenged on God's close ones when they transgress, how much more so should we fear the same. And when Aharon heard that they were the close ones of God, he was silent and was comforted. And our rabbis have explained that they taught halacha in the presence of their rabbi, or they were drunk on wine, "**and that is what God meant in saying**" when it said, "I will be sanctified in My honour" (Exodus 29:43).


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:5:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:5:1)

**וישאם בכתנתם.** של נדב ואביהוא, דליכא לחומר בכתנות של מישאל ואלצפן, שלא מצינו לוים בכתנות. הגה"ה:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:6:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:6:1)

**ראשיכם אל תפרעו.** שהוא דרך אבלות, כדכתיב גבי מצרע: בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:6:2
[Bekhor Shor, Leviticus 10:6:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:6:2)

**ועל כל העדה יקצף.** שבאו לחנוך שלכם ואתם תערבבו להם השמחה, ואם תאמרו, אם כן, והיו אחינו מבולבלים שאין חולק על מיתתם, לכך אמר: ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה. והם יבכו ויתאוננו עליהם:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:9:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:9:1)

**יין ושכר אל תשת.** אע"ג שנותנים יין ושכר לשאר אבלים, שנאמר: תנו שכר לאובד ויין למרי נפש, אתה ובניך אל תשת, כי אתם אסורים בעת בואכם אל אהל מועד ויש בו חיוב מיתה:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:11:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:11:1)

**ולהורת.** בשעת הוראה בין אסור והיתר ובשעה שמבדילין בין קודש לחול ובין טמא לטהור, אסור לשתות יין, כדי שיהיה מקום קדוש שאין נכנסין בו בטומאה (ובין מקום חול), וכן בין טומאה לטהרה; מיהו אין בהוראה מיתה, אם הורה שתוי, דכתיב: אתה ובניך... ולא תמותו, אתם הנכנסין במקדש במיתה, אבל לא המורה שתוי. הגה"ה:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:16:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:16:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:16:1)

**ויקצף על אלעזר ועל איתמר.** לפי שהיה סבור הם פסלוהו, כמו שאמר: הן לא הובא את דמה אל הקודש, להיות נשרף, שהחטאות הפנימיות נשרפות, ופנימה היתה של[א] י(ו)צא[ה] חוץ לקלעים, ואם כן...:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:17:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:17:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:17:1)

**מדוע לא אכלתם.** שמא אתם הקרבתם אותה באנינות, וכהן הדיוט (אינו) פוסל עבודה, ואמר לו אהרן:


###### Bekhor Shor, Leviticus 10:19:1
[Bekhor Shor, Leviticus 10:19:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/10:19:1)

**הן [היום] הקריבו.** בתמיה, אני הקרבתי אותה, וכהן מקריב אונן ואינו אוכל, ואם שמעת בקדשי שעה וכו':