## Bekhor Shor, Leviticus ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:1:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:1:1) **בהר סיני.** כל הפרשיות כולן של מעלה מראש הספר עד כאן נאמרו מאהל מועד, וכולהו שייכו באהל מועד הקרבנות הטהורות והט[ו]מאות שצריכין ליזהר מליכנס ומלאכל בקודש בטומאה, כגון זבים ומצורעים ובעלי קריים ויולדות ומלואין וכל הענין, אבל אלו שתי הפרשיות בהר סיני, ומיהו משום דשייכי קצת שמדברות בשביעית ויובל וערכין דשייכי בכהנים, שהכהנים מקדשים השנים וביובל כתיב: והעברת שופר תרועה וכתיב: ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות, וגם מדברות בחרמים שהם לכהנים, ובערכין שהכהנים מעריכין, נצטרפו הכא בת"כ, ומשום דלא תיסיק אדעתין דנאמרו באל מועד, כתב דבהר סיני נאמרו: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:2:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:2:1) **שבת לה'.** שתהא ניכר שהוא של הק[ב"ה] כמו שפירשו רבותינו, מאי טעמא דשביעית זרעו שש ושבתו שביעית כדי שתדעו שהארץ שלי היא, וכן הוא אומר: כי לי הארץ: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:5:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:5:1) **ואת ענבי נזירך.** כשם שהתבואה הבאה מן הגרגרים הנושרים בלא חרישה וזריעה קרויין [ספיח], כן הענבים הבאים בכרמים בלא זמור ובלא תקון קרויים נזירים, ועל שם שהבעלים נפרשים מהם ומניחים אותם קורא אותם נזירים, כמו: וינזרו מקדשי, וכן תרגום אונקלוס: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:6:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:6:1) **והיתה שבת הארץ לכם לאכלה.** לא לסחורה ולא להספד ולא לזלוף ולא למלוגמא ולא למשרא ולא לכביסה, ומיהו באכילה מותר, ובכל דבר שהנאתו ובעורו שוה שהם דומיא לאכילה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:6:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:6:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:6:2) **לך ולעבדך ולאמתך.** כלומר, כולכם שוים, כשם שאינם יכולים למעט כי הפקר הוא, והכל אוכלים משולחן הגבוה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:7:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:7:1) **ולבהמתך וללחיה אשר בארצך.** שאפילו החיה אין לך רשות לגרש מתוך השדה, פי שאינה שלך, והקיש בהמתך לחיה, וכיון שכלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך שבבית, וכשם שחיה אוכלת ופטורה מן המעשר, (כך בהמתך אוכלת ופטורה מן המעשר) שהרי אין לה אדון שיעשר לה, כך בהמתך אוכלת ופטורה דהא הפקר הוא, וכל שהוא אכל ונשמר וגדולו מן הארץ חיב במעשר, אבל הפקר לא, והוא הדין לתרומה, שפירותיה של שבועות פטורות מהכל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:8:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:8:1) **וספרת לך** נראה לי, מצוה על בית דין לספר שני היובל ולמימני שני ושבתות כדרך שאנו מונין יומי ושבועי לעומר, דמנינא לא אתא לאשמועינן: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:9:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:9:1) **והעברת שופר.** העברת קול שופר: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:10:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:10:1) **וקראתם דרור.** שיוצאים עבדי חפשים: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:10:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:10:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:10:2) **לכל ישביה.** בזמן שכל יושביה עליה, ולפי הפשט, שהמוכר עצמו [ל]חוצה לארץ לגוים, אין לו דרור, שאין ידנו תקופה עליהם, ואורחיה דקרא הוי דא, ולכך כתיב: ישביה, לאותם שיושבים בארץ ישראל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:10:3 [Bekhor Shor, Leviticus 25:10:3](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:10:3) **ואיש אל משפחתו.** שבמשפחתו, ולפי הפשט, האיש חוזר ואין בניו שיש לו מן השפחה חוזרין עמו אפילו ביובל, שאין להם משפחה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:11:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:11:1) **לא תזרעו ולא תקצרו.** הרי לך שתי שנים מקודשות זו אחר זו, שביעית ויובל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:12:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:12:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:12:1) **קדש תהיה.** שתופסת דמיה. **תהיה.** שבהויתה תהיה, שאינה יוצאה מדין שביעית אלא, אחרון אחרון נתפס ופרי עצמו אסור: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:12:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:12:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:12:2) **מן השדה תאכלו את תבואתה.** שאין מכניסין אותם לאוצר, אלא הולך ולוקט מן הנמצא בשדה כדי לאכל ואוכל, ואחר כך חוזר עד שתכלה לחיה, דאין דרך לאסף פירות שביעית, כדאמרינן: בתחלה היו [קורין] אותם אוספי שביעית, וביובל אם נמנה לשמיטה הבאה או עומדת לעצמה, פלוגתא דר' יודא ורבנן, דלר' יודא שנת חמשים עולה לכאן ולכאן, ולרבנן עומדת לעצמה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:13:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:13:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:13:1) **בשנת היובל הזאת תשבו.** קרא יתירא ולרבות שאפילו התנה לעשרים הכל כמו שפיר' רבינו. והשמטת כספים הנה היא במשנה תורה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:17:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:17:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:17:1) **ולא תונו איש את עמיתו.** למכר כפי שהקרקע שוה, שהרי תחזר, ואעפ"י שאין אונאה לקרקעות, הכא יש אונאה, שאין הקונה קרקע בא"י קונה רק התבואות, כדמפר' קרא: [כי] מספר תבואת הוא מכר לך, כי מספר תבואות, שאם היו שנים כשני אליהו או שנת שדפון וירקון, אינו ממעט בחשבון הכסף אם בא לגאל, וכן שתי שנים שאמרו חכמים שצריך להניחה בידו, צריך שיהיו שנים של תבואה: **Translated by Rb. Eliyahu Munk:** **And you shall not defraud, each one their kin** To sell according to the worth of the land, since it will return. Although there is no concept of fraud with regard to land (cf Sifra Behar 3:1), here there is fraud, since one does not acquire land in Eretz Yisrael but rather only its products, like the verse says "For the number of years they sell to you" (Leviticus 25:15). If it had been years like the years of Eliyahu (ie of drought, cf I Kings 17:1), or blasting and mildew (cf Devarim 28:22), one would not decrease the account of the money if the redeemer came to redeem. And so too the two years that the Sages said one needs to leave the land in their hand, they need to be productive years. ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:18:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:18:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:18:1) **וישבתם על הארץ לבטח.** אל ירע בעיניכם, כי בזאת תשבו בטח: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:19:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:19:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:19:1) **ונתנה הארץ פריה.** שאשלח בה ברכתי. ואף לפי נוהג כשהארץ שובתת היא מתחזקת להרבות פירות, ודרך בני אדם להובירה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:20:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:20:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:20:1) **ולא נאסף.** מאחר שלא נזרע מהיכן נאסף? מכאן אמר ר' עקיבא ספחים אסורים, אבל רבנן דלא דרשו הכי אמרו דאין ספחים אסורים מן התורה אלא מדרבנן, כגון גדולי תרומה תרומה, וספחים דפליגי בהו הם ספחים הגדלים מן הגרגרים של שביעית לאחר זמן הבעור שהם אסורין, (והם ספחים) וספיחין של שביעית דבר פשוט הוא דלפני הבעור אסורין, כיון שכלו לחיה שבשדה, כדדרשינן מלבהמתך ולחיה, וכן פירשתי בהלכת ספחים בפסחים: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:21:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:21:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:21:1) **לשלש השנים.** לפי הסברא נראה לי, דאשנת היובל קאי, שיש שתי שנים מקודשות זו אחר זו, וצריכה התבואה הנלקטת בששית מפסח ועד תשרי, שמיטין ויובלות מתשרי מנינן, שתספיק לשביעית, לשמינית שהיא יובל ולתשיעית עד שילקטו מה שילקטו בעשירית בפסח, והן שלש שנים: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:22:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:22:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:22:1) **וזרעתם את השנה השמינית.** האי קרא קאי אשביעית, (דכל שמיטה ושמיטה): ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:24:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:24:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:24:1) **גאלה תתנו לארץ.** שמכירת א"י אינו אלא כל זמן שירצה המוכר לגאל או קרוביו לפי שני היובל יגאל, כך מפרש ואזיל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:25:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:25:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:25:1) **כי ימוך אחיך.** שאינו יכול לגאל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:25:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:25:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:25:2) **ובא גאלו הקרב אליו וגאל.** ואין הקונה יכול לעכב, וכל שכן אם השיגה ידו של מוכר: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:26:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:26:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:26:1) **והשיגה ידו.** אבל אינו לוה וגואל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:26:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:26:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:26:2) **כדי גאלתו.** אבל אינו גואל לחצאין, שיתן מעותיו בעין רע זוזא זוזא דאפסדינהו מיניה, ואעפ"י שאין עליו אלא תרעומות, הכא כיון דהקרקע בידו לא יקח מעותיו אלא ביחד, ולכך כתיב: כדי גאלתו: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:27:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:27:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:27:1) **וחשב את שני ממכרו.** שיחשב כמה יש משמכרו לו עד היובל, וכמה עולים דמי המקח לכל שנה, וכמה עמדה בידו, והיותר יחזיר לו: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:29:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:29:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:29:1) **בית מושב עיר חומה.** דאותו ודאי, כיון שהעיר מוקפת חומה, קרקע הבית לעולם אינו עומד לזריעה, והק[ב"ה] לא הקפיד אלא בקרקע שחיות האדם תלויה בו כגון שדה וכרם וכל קרקע שעושה פירות, שאין הק[ב"ה] רוצה דלפסקוה לחיותיה, ולכך אמר שלא תמכר לצמיתות אבל לבית דירה אין בה בית מיחוש כל כך, אלא שנתן לו הק"[בה] זמן שנה תמימה שאם יוכל לגאל יגאל; אבל בתי החצרים פעמים שאדם עושה אותה שדה פרי, הרי היא כשדה ולא תמכר לצמיתות: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:32:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:32:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:32:1) **בתי ערי אחזתם.** אעפ"י שהיא מוקפת ולא תמכר לצמיתת: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:32:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:32:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:32:2) **גאלת עולם.** אעפ"י לאחר מלאות שנה תמימה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:33:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:33:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:33:1) **ואשר יגאל מן הלוים.** שאם ישראל מכר בית עיר חומה ללוי: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:33:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:33:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:33:2) **ויצא ממכר [בית] ועיר אחזתו ביובל.** כלומר, אין לה דין בתי עיר חומה, שכשם שאין ישראל יכול לקנות לצמיתות מלוי, כך אין הלוי יכול לקנות מישראל לצמיתות, אלא יגאל או יצא ביובל. **כי בתי ערי הלוים.** מ"ח עיר שהיו להם בא"י ו' ערי מקלט ומ"ב שניתוספו עליהן כדכתיב: ועליהם [תתנו] ארבעים ושתים עיר, ואין להם מחוזה אחרת ולא שדות וכרמים אלא הערים ומגרשיהן, ולפיכך אין הק"[בה] רוצה שימכרו לצמיתות, וכשם שאין מוכרין לישראל לצמיתות, כך אינם קונים מישראל לצמיתות, כדכתי: ואשר יגאל מן הלוים. ורבותינו דרשו: לוי שמכר ללוי ורצה לגאל שדינו כישראל שקנה מלוי: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:34:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:34:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:34:1) **ושדה מגרש עריהם לא ימכר.** לצמיתות, אי נמי, כשם שלישראל הבית נמכר לצמיתות והשדה אינו נמכר לצמיתות, כך ללוים כיון שהבית אינו נמכר לצמיתות שדה מגרשיהם אינו נמכר כלל וכלל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:35:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:35:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:35:1) **ומטה ידו.** שאינו יכול להשיג מה שהוא צריך, ומדרש לפי שיד מקבל מתנה מלמטה ויד הנותן מלמעלה, שיך לומר בעני: ומטה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:35:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:35:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:35:2) **והחזקת בו.** על ידי מתנה או על ידי הלואה אבל לא בריבית, כדמפרש ואזיל: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:35:3 [Bekhor Shor, Leviticus 25:35:3](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:35:3) **וחי (אחיך) עמך.** עשאו הכתוב טפל לך, שחייך קודמין לחיי חברך: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:39:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:39:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:39:1) **עבדת עבד.** עבודה מבוזה כגון לנקות הרפת וכיוצא בה, ורבותינו דרשו: בו אין אתה עובד עבודת עבד, אבל בבן חורין כגון אינשי דלא מעלו, אתה עובד, וכדרשינן: לעולם בהם תעבדו, ובאחיכם [וכו'] וכדרב שעורים אחוה דרב סלא דנקיט אינשי דלא מעלו ואייעל להו בגוהרקי דרבא, דאינו קשה כל כך לבן חורין כמו לעבד, משום דאי בעי עביד ואי בעי לא עביד: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:40:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:40:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:40:1) **כשכיר כתושב.** שניהם שכורים, אלא שזה שכר יום וזה שכר שנה, וכשם שלשכיר אין אתה יכול לצוות לו עבודה קשה בעיניה שהרי יחזר בו מיד, דפועל חוזר בו אפילו בחצי היום, כך לא תצוה לו עבודת פרך, ולא יהיה חלוק בינו ובין השכיר אלא עד שנת היובל יעבד עמך: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:41:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:41:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:41:1) **הוא ובניו עמו.** כל עבד שאינו יוצא ביובל, כגון עבד כנעני, הרי הוא ובניו ובני בניו משועבדים אבל זה כיון שיוצא אין לך שום טענה על בניו ועל דורותיו, שהרי הוא עצמו נעשה בן חורין; ורבותינו דרשו שהאדון חיב במזונות בניו: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:43:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:43:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:43:1) **לא תרדה בו בפרך.** שנה הכתוב להזהיר טפי על דבר זה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:44:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:44:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:44:1) **ועבדך ואמתך אשר יהיו לך.** ש[י]היו לך אותן מלאכות מכוערות מן הגוי' וגו': ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:48:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:48:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:48:1) **אחרי נמכר גאלה תהיה לו.** שלא תדחה אבן אחר הנופל, ולפי פשוטו, אחרי נמכר, כאדם שקובל ואומר אחרי שעשיתם שלא כהוגן, שלא החזקתם אותו כמו שאמרתי לכם: וחי אחיך עמך, ולא יצטרך לעם אחר ונמכר לגוים, גאלה תהיה לו, מהרו לגאל אותו שלא (יטמא) [יטמע] ביניהם: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:49:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:49:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:49:1) **או דדו או בן דדו.** הקרוב קרוב קודם: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:49:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:49:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:49:2) **או השיגה ידו ונגאל.** שאין גופו קנוי, ולא אמרינן ביה: מה שקנה עבד קנה רבו: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:50:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:50:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:50:1) **וחשב עם קנהו.** מדקדק עם קונהו, שאין באין עליו בעקיפין, דגזל גוי אסור: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:51:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:51:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:51:1) **אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב.** דרש רב נחמן בר יצחק להני קראי כסיני, נתרבה כספו, שלמד אומנות ושוה יותר ממה שהיה שוה בשעת קנין, לא יוכל הקונה לומר: אולי היה עומד עמי עד היובל, כך וכך היה מרויח, אלא לפי כסף מקנתו, לפי הדמים שקנה אותו בהם ישיב לו משנים הנותרות: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:52:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:52:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:52:1) **ואם מעט נשאר בשנים.** שנתמעט כספו שחלה ותש כחו, אינו שוה כמו שהיה שוה בעת קנין: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:52:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:52:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:52:2) **כפי שניו.** מונין עמו כמו שאומדין אותו שיוכל להרויח עד היובל ולא לפי הקנין, ולפי הפשט, שנים הנותרות ישלם אם רב, אם מעט: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:54:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:54:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:54:1) **ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל.** אבל בשש אינו יוצא, באלה נגאל ואינו נגאל בשש: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:54:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:54:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:54:2) **הוא ובניו.** כמו שפירשתי שיציאתו גורמת לבניו חירות, דאין דרך לומר שהגוי חיב במזונות בניו, דגוי לאו בר מעבד מצוה הוא: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:55:1 [Bekhor Shor, Leviticus 25:55:1](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:55:1) **כי לי בני ישראל עבדים.** ולפיכך אין אדם יכול לקנותם לצמיתות, אפילו אותם היורשים אותם אינם אלא כמו אריסי בתוכה: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:55:2 [Bekhor Shor, Leviticus 25:55:2](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:55:2) **אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.** ומאותה שעה נעשו עבדי, וקודם שטר שעבודי לכל אדם: ###### Bekhor Shor, Leviticus 25:55:3 [Bekhor Shor, Leviticus 25:55:3](https://torahapp.org/share/book/Bekhor%20Shor/s/Leviticus/r/25:55:3) **אני ה' אלהיכם.** המחזיק אתכם בני חורין ואת ארצכם: