## Ben Yehoyada on Avodah Zarah Daf 27a

###### Ben Yehoyada on Avodah Zarah 27a:1
[Ben Yehoyada on Avodah Zarah 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Avodah%20Zarah/r/27a:1)

**אִשָּׁה כְּמַאן דִּמְהִילָא דַּמְיָא.** קשא מה טעם יש בזה לחשוב אותה 'כְּמַאן דִּמְהִילָא' מאחר דקרינן הִמּוֹל יִמּוֹל (בראשית יז, יג) ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בריש שער מאמרי רשב"י דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות משום דעל ידי בעלה נחשבת גם היא כאלו עשתה מצות אלו ואינה חסרה כלום עיין שם. ולפי זה גם לענין מילה יש לאשה שייכות במצוה כאלו קיימה אותה מכח בעלה שהוא נימול לכן חשיבה 'כְּמַאן דִּמְהִילָא'.


###### Ben Yehoyada on Avodah Zarah 27a:2
[Ben Yehoyada on Avodah Zarah 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Avodah%20Zarah/r/27a:2)

**דְּאָמְרָה לְאִינִשׁ אַחֲרִינָא וְעָבַד.** הנה בזה יש לפרש בס"ד מדרש פליאה וַתִּקַּח צִפֹּרָה צוֹר (שמות ד, כה) מלמד שמלתו בפה, ופירשו המפרשים אם תקח צוֹר מן '**צִ**פּ**וֹרָ**ה' ישאר 'פה'.
וקשא איך יאמר מלתו בפה והכתוב אומר 'וַתִּקַּח צוֹר וַתִּכְרֹת'? ונראה לי בס"ד לפי האמור כונת המדרש לומר שאמרה בפיה לאדם אחד שימול אותו בצור ובזה נחשב לה מעשה שלוחה כאלו היא מלה אותו בידה כיון שבפיה צוותה.