## Ben Yehoyada on Berakhot Daf 35b

###### Ben Yehoyada on Berakhot 35b:1
[Ben Yehoyada on Berakhot 35b:1](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Berakhot/r/35b:1)

**כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.** נראה לי לעיל דאמר מָעַל ונהנה מקדשי שמים קאי על המאכל עצמו שאכלו בלא ברכה, אך כאן מדבר על ניצוצי קדושה שהם בתוך המאכל, דהואיל שלא בירך כדי לתקנם ולהעלותם גרם שהקליפה תגזול אותם, ולכן לעיל אמר 'מָעַל' ולא אמר 'כְּאִלּוּ', וכאן אמר כְּאִלּוּ גּוֹזֵל, דבאמת הוא לא לקח את ניצוצי קדושה כדי שיאמר גזל, אלא גרם שהקליפה תגזול ולכן קרי עליה כאלו גזל הוא בעצמו, והואיל וניצוצי קדושה אלו שייכים לקב"ה לכן אמר כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ולכן מדמה זה לְיָרָבְעָם שֶׁהִשְׁחִית, כן זה השחית את ניצוצי קדושה שיהיו עשוקים בקליפה.

**[fr]:**
Anyone who benefits from this world without a blessing is as if they are robbing the Holy Blessed One and the Congregation of Yisra'el. It appears [correct] in my eyes that above [i.e., earlier in the Talmud {Berakhot 35a}], it had said "[one who benefits from this world without a blessing] has cursed and [nonetheless] benefited from the holinesses of the heavens" referring to the food itself that one has eaten without a blessing. But, here, [the Talmud] is speaking about the sparks of holiness that are inside the food, and, since [the eater] did not bless [the food] in order to repair [the broken, fallen holy sparks] and to raise them up, [the eater] caused the shell [of the universe's impurity/evil] to rob [the holy sparks], and therefore, the reading of this is "as if" the [non-blessing-reciting] eater themselves robbed. And since these sparks of holiness belong to the Holy lessed One, therefore, [Rabbi Chanina bar Pappa] said, "[Anyone who benefits from this world without a blessing] is as if they are robbing the Holy Blessed One and the Congregation of Yisra'el." And therefore, this is similar to Yorov'am who corrupted, and this [non-blessing-reciting eater] corrupted the sparks of holiness that are destined to be oppressed in that shell.


###### Ben Yehoyada on Berakhot 35b:2
[Ben Yehoyada on Berakhot 35b:2](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Berakhot/r/35b:2)

**רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמִי, כְּתִיב: "וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ". וּכְתִיב: "וְאָסַפְתָּ דְּגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ", לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם...** נראה לי בס"ד ההפרש כאן יו"ד וכאן כ"ף, ובזמן שעושין רצונו של מקום כתיב בהו (ישעיהו מט, טז) הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ, ואז אותו זמן יבא אות כ"ף ויהיה במקום יו"ד, וקרינן ליה דְּגָנֶךָ.


###### Ben Yehoyada on Berakhot 35b:3
[Ben Yehoyada on Berakhot 35b:3](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Berakhot/r/35b:3)

**אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנָן: בְּמָטוּתָא מִינַיְכוּ, דְּלָא תֵּיתוּ קַמָּאִי, לָא בְּיוֹמֵי נִיסָן וְלָא בְּיוֹמֵי תִּשְׁרֵי.** הא דלא אמר 'בחודש ניסן ובחודש תשרי', נראה לי בס"ד דלאו על חודש ניסן וחודש תשרי ממש קאמר, אלא כונתו על 'זמן הקציר' ועל 'זמן חרישה וזריעה', ולהיות הקציר הוא בחדשי הקיץ, וניסן הוא ראש חדשי הקיץ, לכך קורא לזמן הקציר **יוֹמֵי נִיסָן**, וכן להיות זמן החרישה והזריעה הוא בחורף, וחודש תשרי הוא תחלת חדשי החורף, קרי לזמן חרישה וזריעה **יוֹמֵי תִּשְׁרֵי**, וידוע שהבוטחים בהשם יתברך ביותר ואין להם יכולת להוצאות השקאת מים מנהרות, הם זורעים על מי המטר לבדו שקורין בלשון ערבי דים, ועל כן אלו אין צריכין לעסוק במלאכתם אלא רק בזמן הזריעה בתחלת החורף ובזמן הקציר בתחלת הקיץ.


###### Ben Yehoyada on Berakhot 35b:4
[Ben Yehoyada on Berakhot 35b:4](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Berakhot/r/35b:4)

**בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים.** הא דנקיט בלשון זה 'בֹּא וּרְאֵה', מפני **שגם בדורו נמצא אנשים אשר מתנהגים כמו דורות ראשונים**, כי לא אלמן ישראל אלא שהם מועטים, ולכן אמר לו 'בא וראה' עתה בשארית הפליטה שהם מתנהגים כמו דורות הראשונים, ותמצא כמה הפרש יש בין מנהג דורות ראשונים ובין מנהג האחרונים.


###### Ben Yehoyada on Berakhot 35b:5
[Ben Yehoyada on Berakhot 35b:5](https://torahapp.org/share/book/Ben%20Yehoyada%20on%20Berakhot/r/35b:5)

**דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תּוֹרָתָן קֶבַע וּמְלַאכְתָּן עֲרַאי, זֶה וְזֶה נִתְקַיֵּם בְּיָדָם.** נראה לי בס"ד קביעות התורה בכל יום בשעות ידועות שלא יבטלנו אפילו אם נזדמן לו עסק גדול והכרחי, הנה זה מועיל לאדם בתרתי, ה**א**' אפילו אם הוא קובע לתורה שתים ושלש שעות דוקא, ושאר היום עוסק במלאכה נחשב לו כאלו כל היום עסק בתורה, דקיימא לן כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי, ותועלת ה**ב**' כיון שאם נזדמן לו עסק הכרחי בשעות אלו שהם קבועים לתורה, והוא מניח העסק ואינו מבטל לימוד התורה. נמצא הוא מאמין שכל עסקיו נעשים בהשגחתו יתברך והוא המזמין לו פרנסתו במלאכה ועסק שעוסק, לכך לא אכפת לו אם עבר זמן העסק ולא עסק בו, כי בודאי הקב"ה יזמין לו פרנסתו מדבר אחר, אף על פי שהוא רואה בחוש שעל ידי שביטל ולא עשה אותו העסק הלך מידו ריוח שהיה ראוי להרויח באותו עסק, ולכן לאדם כזה שהוא מאמין באמת בכך יהיה לו הצלחה בעסקיו מאותו יתברך, וירויח משאר עסקים מה שהיה לו להרויח מאותו עסק שהשליך מידו שמלאכתו ועסקיו מתברכין, ולזה אמר **עָשׂוּ תּוֹרָתָן קֶבַע** שלא שינו ולא ביטלו תורתן בזמן הקבוע, אפילו שנזדמן להם אותה שעה עסק הכרחי על ידי כן **זֶה וְזֶה נִתְקַיְּמָה בְּיָדָם**, כי למוד התורה נחשב כשיעור גדול, כאלו למד כל היום כדין הקבוע, והמלאכה שהוא עסק הגשמי גם כן נתקיים בידם, שמלאכתם מתברך שירויחו בה ריוח טוב כאלו עשו העסק ההוא שנזדמן לידם ולא עסקו בו. ונראה לי בס"ד לכך עשרת הדברות שבהם כלולה כל התורה הם **קע"ב** [172] תיבות, לרמוז שצריך לעשות התורה **קֶבַע** וטוב לו.