## Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 330

###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:1
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/330:1)

**וי"א כו'.** כגי' שלנו.


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:2
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/330:2)

**ונוטל השאר ואפילו כו'.** כו' גמ' שם:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:3
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:3](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/330:3)

**(ליקוט) נטע כו'.** כרב אשי ונ"ל דפלוגתא דרב אשי דרב אחא סבר דאין לנו אלא שיטול הבע"ה פלגא שלו ורב אשי סבר דאי לשתלא קודם הזמן ליטול אלא כמו היה נוטל יתר על האריס ומוכח בשמעתין כרב אשי ממש"ש שטפה נהרא ריבעא הואיל הוא קודם זמנו משא"כ בקופא סבא ואע"ג דא"צ ליתן כלום לאריס ועתוס' ד"ה רבא כו' וכן שטפח כו' ולכן פ' כרב אשי והרא"ש כ' דפליגי בזה דרב אחא סבר שחולקין בקרקע אבל רב אשי סבר דאין חולקין אלא בפירות שאם יאמר השתלא נחלוק הכרם ואעבוד חלקי וחלקך אין שומעין לו וז"ש בהג"ה מיהו כו' ומ"מ ההיא דשטפה נהר ע"כ צ"ל כנ"ל ואפשר דטעם קאמר למה אמרינן דאדעתא דהכי נחות שישקול רק ריבעא משום שא"י לחלוק בלא זמנו וערש"י שם ד"ה קופא כו' וד"ה שטפה כו' (ע"כ):


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:4
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:4](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/330:4)

**מיהו לא כו'.** עש"ך:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:5
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 330:5](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/330:5)

**(ליקוט) אלא רביע.** הוא תמוה דשתות הל"ל כמו בס' שקדם דבגמ' דקא' ריבעא היינו כמו שקדם ריבעא דהוא דנקא וע' רש"י שם ד"ה שטפה נהר כו' ותוס' שם ד"ה רבא כו' אבל הוא לא הזכיר בס"ג כלל ריבעא הל"ל שתות (ע"כ):