## Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 440

###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:1
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:1)

**ס"א א"י שהפקיד כו'.**השמיט דין ייחד לו בית כו' משום דס"ל כפי' הר"ן דהפקיד סתמא ה"ל ככנוס כו' וצ"ע שהרי אמעוט של א"י משמירה כמ"ש בח"מ סי' ש"א ס"ט וע' תוס' דשבועות מ"ד א' סד"ה שומר וכן קשה על הרא"ש שכת' מכאן מ' כו':


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:2
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:2)

**מגניבה ואבידה.**רמב"ם ורא"ש בשם ר"י וכמ"ש בגמ' דאילו מגניב או מתביד כו'. ולשיטת רמ"א בח"מ סי' ע"ב ס"ב צ"ל דוקא באונסין כמ"ש תוס' בד"ה הנ"ל ואף שבפסחים שם כתבו וכולה שמעתא כו'. ר"ל בסתמא שלא קבלו בפירוש אבל סתם אחריות בתורת משכון מסתמא חייב:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:3
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:3](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:3)

**בין כו'.**שם מניין ליתן את כו':


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:4
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:4](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:4)

**ואפילו חזר כו'.**עמ"א וכמ"ש בגמ' כדילכין דמי ועס"ד אבל ביד בעליו שרי כמ"ש מ"א וכן משמע בגמ' שלא אמרו אלא לקבל פקדונות וקבל אחריות:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:5
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:5](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:5)

**וי"א שאפי'.**דמגניב או מתביד ל"ד כמ"ש הרא"ש ע"ש וראייתם ממ"ש שם הפקידו אצלו וסתם פקדון ש"ח וכ"ש לפי' רש"י דייחד לו בית בלא קיבל אחריות מיירי. ופי' הר"ן דבריו הפקידו אצלו דכיון שקיבלו ברשותו הוי כמ"ש כנוס שורך ברשותי דחייב לרבנן בב"ק מ"ז מ"ח וייחד לו בית הוי כמ"ש כנוס שורך ברשותך וז"ש שם למימרא דשכירות כו' וכת' הרשב"א שהרי"ף ס"ל כדעת רש"י ולכן השמיטה וכן ראוי להחמיר וכ' הר"ן שכ"נ מדברי הרמב"ם ולכן השמיטו ש"ע ג"כ:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:6
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:6](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:6)

**ואפי' אם כו'.**שם בעירו חמירא כו' דאילו מיגניב כו' וע"פ הדין אינו נעשה שומר לא"י כמ"ש בח"מ סי' ש"א ס"ט וכן מ"ש הפקידו אצלו וכו' מיירי ג"כ בכה"ג ובזה מתורץ קושיית הרא"ש ודבריו תמוהין מש"ש דסתם כו':


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:7
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:1:7](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:1:7)

**ויש חולקין.**הראב"ד דס"ל דתשלומין אלו היה מן הדין ושחוק המלכות עליהם:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:2:1
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:2:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:2:1)

**ס"ב וצריך לעשות.**כפירש"י ד"ה חמצו דבלא קיבל אחריות אזיל לשיטתו דבאחריות לא מהני יחוד וכ"ד הרמב"ם ורי"ף דלא כרמב"ן ובע"ה דס"ל אפי' בקיבל אחריות מהני דס"ל כר"ת בתוס' שם ד"ה ייחד שלפי' בקבל אחריות אבל בלא אחריות לא בעינן מחיצה י' אלא מפנהו לכ"מ כדי שלא יכשל בו ועב"י:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:2:2
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:2:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:2:2)

**וא"י שהניח כו'. ודוקא כו'.**גמרא שם המוצא כו' חמצו כו' ומשמע דהמוצא אפי' חמצו של א"י מדאמר אם של הקדש וע' רש"י ד"ה עושה:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:3:1
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:3:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:3:1)

**ס"ג א"י.**שם ת"ר א"י כו' וע' רש"י ד"ה אין זקוק כו':


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:3:2
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:3:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:3:2)

**אבל אסור.**כמ"ש בפ' כל הבשר:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:3:3
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:3:3](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:3:3)

**ואפי'.**ע' מ"א וע' בפ"ד דע"ג נ"ט א' ולכן אע"פ שמהתחלת דברי הרשב"א מ' דוקא במכירין אבל לפי מה שאסר אפי' בהפסק מפה אין חילוק ולכן סתם בש"ע:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:4:1
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:4:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:4:1)

**ס"ד ישראל שהפקיד.**כמ"ש ל"א א' אבל א"י כו' ד"ה עובר ואף דהתוס' שם ב' ד"ה שקונה כתבו וכולה שמעתא כו' לא כתבו אלא אחמצו של א"י וכ"מ שם מדפריך ממתני' לרבא תנן א"י כו' ולא קאמר דמתני' בשקיבל אחריות להכי ברישא מותר ובסיפא אסור ואע"ג דחמצו של א"י יכול לאוקמי באחריות מ"מ מדרישא לאו מטעם אחריות צ"ל ג"כ בסיפא דלאו משום ה"ט הוא ושם כ"א א' ומוכרו לא"י פשיטא לאפוקי כו' וע"כ ל"פ ב"ה אלא במכירה. ר"ן. וא"ל א"כ אמאי אמרינן שם אי א"י קני משכון דאינו עובר כבר כ' בשבועות ד"ה הנ"ל דשאני התם דקני ליה ואדרבא משם מוכח דלשיטת הרא"ש דמחייב אפי' בש"ח מאי פריך תנן א"י נהי דא"י שומר שכר לא הוה דלא שייך ביה פרוטה דר"י מ"מ ש"ח הוא לכ"ע והר' יונה הביא ראיה לזה ממ"ש וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש וכ' הרא"ש ולא הבנתי ראייתו ונראה לי דה"ק דר"ש פליג על ת"ק ואמר קדשים שחייבין באחריותן היינו מבית האיש וע' ב"ק ע"ו א' ולא קי"ל כוותיה:


###### Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:4:2
[Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim 440:4:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20HaGra%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/440:4:2)

**עובר עליו.**לכאורה ראיה ממתני' א"י שהלוה לישראל כו' ואוקמינן אף שהרהינו אצלו דוקא בדא"ל מעכשיו ואף שיש לדחות דמתני' מיירי בדלא קיבל אחריות דומיא דישראל שהלוה כמש"ש בתוס' מ"מ מדדחיק בגמ' ולא אוקמוה כה"ג ש"מ דעובר. אבל הרמב"ן בחומש פ' בא כ' דמפקיד אצל א"י אינו עובר עליו מד"ת כמ"ש במכילתא רק מד"ס אסור ולכן ייחד לו בית אפי' קיבל אחריות מותר כדברי ר"ת אע"ג דהוי כשלו כיון דייחד לו בית הוי כביתו של א"י ובכה"ג אפי' מדרבנן מותר וכ' שפשט המקרא מוכיח כן דאם תאמר שעובר בכ"מ ועל של א"י אינו עובר אף בביתו א"כ בבתיכם וגבולכם שכ' התורה ל"ל דהא אין חילוק בין ביתו לבתי אחרים ע"ש ומה שפירש הרא"ש המכילתא בהלוה על חמצו דבריו תמוהים דא"כ מאי קאמר יצא חמצו של א"י בבית ישראל כו' הא בכה"ג חייב לבער: