## Beur Reuven on Bava Kamma Daf 23b

###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:1
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:1)

**גמ' "מאי**בעי ידך בפומי דכלבאי", כלומר, דהא אף קרן פטור ברשות המזיק.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:2
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:2)

**"לענין**קטלא לא אמרי' ". כלומר, דקטלא חייב משום שהוא רוצח, ואם הרג ברשות המזיק נמי רוצח הוא.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:3
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:3)

**"בשחתרה".**וצריך לומר דסתם גדרים חתורות הם אצל בהמות, דאי לאו משונה הוא ולא הוי שן ואע"ג דבהכונס אמרינן דחתירה הוי אונס אצל בהמה, הייני אצל כותל ולא אצל גדר, ודוחק.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:4
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:4)

**רש"י ד"ה לא**אמרינן. "דפשיטנא לה מכלב שנטל חררה". והא דלא פשיט מהשן מועדת לאכול את הראוי לה ומכל הני דמתניתין הקודמת, כמו שהקשו בתוספות, אפשר לומר לפירוש רש"י דנטר עד דגמר לה למילי דשן וקא פשיט לה.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:5
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:5)

**תוס' ד"ה תפשוט**(ע"א). "והשיך היינו דתחב ודחק שיני הכלב ונחש בבשר חבירו". כלומר, דלא תקשי כיון דשסוי מקרי אפילו הכניס יד חבירו בפי הכלב, א"כ מה הבדל בין שסוי להשיך, ומאי שנא דבשסוי כ"ע פטרי ובהשיך פליגי ר' יהודה ורבנן.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:6
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:6)

**ד"ה תא**שמע. "ותימא דאמאי לא משני לענין קטלא לא אמרינן וכו' ". וליכא למימר דמעיקרא לא אסיק אדעתא טעמא, דלענין קטלא לא אמרינן, דהא מייתי מברייתא.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:7
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:7)

**בא"ד**"רישא בין לענין מיתה בין לענין נזקין". וא"ת לפי מאי דמפרשי לעיל דשסוי היינו אפילו הכניס יד חברו בפי הכלב, א"כ אמאי קתני משסה פטור, הא אמרינן בתוספות דלעיל דדוקא אם הושיטו חש"ו ונכרי פירות בפי פרה, משום דלאו בני תשלומין נינהו, הא אחר חייב? וי"ל דהתם חייב משום דכשהגביה את הפירות הוי כמו שגזלם, (והכי נמי אמרינן במנסך יין דחייב משום דכשהגביה קנה) אבל הכא ביד אדם לא שייך גזלה, ומטעם מזיק ליכא לחייבו דהוי גרמא.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:8
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:8)

**ד"ה איזהו.**"כרשב"ג דאמר בשלש זימנין הוי חזקה" ורבי סבר התם דבתרי זימני הוי חזקה. ואפשר לאמר דמשום חומרא דנפשות מחמיר טפי.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 23b:9
[Beur Reuven on Bava Kamma 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:9)

**ד"ה שיהו.**"כגון ע"י תינוקות". כלומר, דסברא היא, כיון דמה שאמר ר"ג במועד, "שהעידו בו שלש פעמים", היינו אף שלש פעמים, כדמוכח בגמרא, בברייתא, א"כ הא דאמר בתם, "שיהיו התינוקות", נמי אף. ועוד, דכיון דמצינו בתורה גבי מועד דשלשה ימים הוי סימן להרגל ע"כ ילפינן במה מצינו דאף לחזרה הוי הרגל. והא דג' פעמים לר"מ, וכן לר' שמעון, אינו מועיל לחזרה, אע"פ שמועיל להעדאה? יש לחלק בין העדאה לחזרה, דדבר פשוט הוא דעברת הזמן בלי נגיחה הוי סימן לתמות, וכיון דבשלשה ימים חזרה, הוי טפי עברת זמן בלי נגיחה סימן לתמות מחזרת ג' פעמים ביום אחד. וכן לענין העדאה, כיון דבשלשה ימים בשלש נגיחות הוי טפי עברת זמן בלי נגיחה מג' פעמים ביום אחד, א"כ בשלשה ימים הוי טפי סימן תמות מג' פעמים ביום אחד, ואם שלשה פעמים בג' ימים הוי סימן להעדאה קל וחומר לג' פעמים ביום אחד, דלא הוי כל כך סימן תמות.