## Beur Reuven on Bava Kamma Daf 70a

###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:1
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:1](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:1)

**גמ' "אבל**לא כפריה כתבינן". נראה דהני תרי לישני דנהרדעי בהא פליגי, ללישנא קמא, המרשה צריך להקנות למורשה את המטלטלין וכיון דאינם ברשותו אינו יכול להקנותם. אבל ללישנא בתרא, שליח שויה ואינו צריך קנין. וכן משמע מדברי התוספות.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:2
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:2](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:2)

**"לאו**בעל דברים דידי את". כלומר, דהזמנה לדין הוא זכות שיש לאחד על השני, וכאן אין לו למורשה על הנתבע שום זכות.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:3
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:3](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:3)

**"מיגו**דמשתעי דינא אפלגא משתעי דינא אכולה". כלומר, דבאופן כזה הוי כשותף, ודרך השותפים שהאחד טורח בדבר בשביל שניהם ולכן יש לו הזכות לדון בשביל השנים.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:4
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:4](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:4)

**"שליח**שויה". כלומר, דבא הלשון השני ופירש את הראשון דנתן לו את הדבר רק שיהיה לו כח לדון עליו. ולאיכא דאמרי, אין הלשון השני מפרש את הראשון, ולפיכך שניהם קיימים, דהיינו שהקנה לו את הדבר וגם השאיר לעצמו את הדבר, ולפיכך הדבר הוי לשניהם, והיינו שותפא שוייה.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:5
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:5](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:5)

**"והלכתא**שליח שויה". קשה לי, הא קיימא לן בכל התורה כולה דשלוחו של אדם כמותו, וא"כ אמאי צריך לכתוב ליה "זיל דון ואפיק לנפשיך"? וי"ל דאם לא כתב לו כן הוי כתופס לב"ח במקום שחב לאחרים דאינו מועיל אפילו עשאו שליח. וא"ת אמאי לא יועיל נמי התם מטעמא דשלוחו של אדם כמותו? וי"ל דהכא לא שייך שליחות משום דבמה שהוא יכול לתפוס הוא מגביל זכותם של אחרים לתפוס, ואם נאמר שהוא יכול לעשות שלוחים לתפוס אז הוא בעצמו יגביל בזה זכותם של אחרים, ומי נתן לו את הזכות להגביל זכותם של אחרים? וכן כאן יש לו לאדם הזכות שמי שאינו בעל דברים עמו אינו יכול להזמינו לדין, ואיך יכול זה השליח לשלול את זכותו?


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:6
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:6](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:6)

**"או**על פי שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה". ברישא משמיענו דאותם העדים שמעידים על הגנבה יכולים עוד להעיד על הטביחה, ולא שייך הכא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. ובסיפא אשמועינן דשנים אחרים אינם פסולים על הטביחה משום חצי דבר.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:7
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:7](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:7)

**"וטבח ביום הכיפורים".**לא זו אף זו קתני, דמכר בשבת הוי רק איסור דרבנן, גזירה שמא יכתוב שטר.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:8
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:8](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:8)

**"או**לכלבים". דסלקא דעתך אמינא דבעינן דטבח טבח והכן, דגבי יוסף, דהוה לאכילת אדם.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:9
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:9](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:9)

**"השוחט**חולין בעזרה". אף הכא לא זו אף זו קתני. לא רק לרפואה ששחט בשביל בני אדם אלא אפילו לכלבים, ולא רק טרפה שהחסרון לא היה בשחיטה אלא אפילו חולין בעזרה שהחסרון היה משום שחיטה. ועוד דבחולין בעזרה אסורה אף בהנאה.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:10
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:10](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:10)

**"ולא**חצי דבר" כלומר, דמה שהתורה נתנה דין עדות לשנים והכריחה אותנו להאמין אותם בלי שום פיקפוק בדבר, היינו דוקא כשהעדים באים לקיים איזה דבר, דאי לאו הכי לא היה מתקיים שום דבר, אבל אם הם באים לספר לנו רק ספור המעשה, שאין לנו שום נפקותא מזה לדין, אז אין אנו מחויבים להאמינם ואין להם דין עדות. וחצי דבר הוי כלא דבר, ואין להם דין עדות בזה.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:11
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:11](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:11)

**רש"י ד"ה משום**דר' יוחנן. "ולתבוע מיד הנאמן". משמע דרש"י אוקמי בפקדון, אבל התוספות חולקין וסברי דדוקא בגזל אין הנגזל יכול להקדיש ולהקנות.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:12
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:12](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:12)

**ד"ה על**פי שנים. "כלומר שנים מעידין". דלפי פשוטו ע"פ שנים משמע ששנים צוו אותו לגנוב.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:13
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:13](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:13)

**ד"ה וטבח**ומכר. "תנא בסיפא דפטור", דפטור לשלם לשאר אחין כיון שגם לו יש חלק בשור ולא הוי כולו באיסורא.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:14
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:14](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:14)

**תוס' ד"ה כסתם.**"יחידאה היא דהיינו ר' יהודה וכו' ". קשה לי, מנא להו דההיא סתמא דאין הגונב אחר הגנב יחידאה היא, דלמא ההוא תנא לאו ר' יהודה הוא אע"פ שהוא ור' יהודה אמרי דבר אחד, כדאמרינן בסתמא דצנועין דלא הוי סתם יחידאה אע"פ שר' דוסא סבירא ליה הכי, וצ"ע.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:15
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:15](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:15)

**ד"ה**לא כתבינן. "ויש כח לאדם להקדיש פקדון שיש לו ביד חבירו". וטעמא הוי משום דהא דאמרינן דאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו הוא משום דאין לו כח להשתמש בזה והקדש הוי נמי אחד מן השמושים והואיל וכן, כיון דפקדון יכול להוציא ולהשתמש בו יכול נמי להקדיש.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:16
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:16](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:16)

**ד"ה אמטלטלין.**"דהילכתא כלישנא בתרא". כלומר, בהא דאמר דכתבינן אמטלטלין דלא כפריה.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:17
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:17](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:17)

**בא"ד**"למיפרך ממילתא אע"ג דליתא" כלומר, דאע"ג דליתא דלנהרדעי מ"מ הכי פריך, נהרדעי היכי הוו מפרשי המשנה. וכן כדפריך מרב פפי הכי פריך. רב פפי היאך הוה מפרש מילתא דרב הונא.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:18
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:18](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:18)

**בא"ד**"למיחזי כשיקרא דבית דין". ואף לפי זה ניחא תירוצו של ר"ת, דהרשאה לא בית דין כתבי, אלא המרשה ולפיכך לא חיישינן למיחזי כשיקרא.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:19
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:19](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:19)

**בא"ד**"ושואל מדרבי נתן". כלומר, שהאחד חייב לחברו חמשה סלעים, ואז בא התובע לכהן ותובע ממנו את החמשה סלעים ממה נפשך - אם בני בכורי מת בתוך שלשים הרי אתה חייב להחזיר לי את הה' סלעים. ואם של חברי מת, הרי אתה חייב לו, וכיון שהוא חייב לי אתה צריך להחזיר לי משום שעבודא דר"נ.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:20
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:20](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:20)

**בא"ד**"אי נמי שנתן לו במעמד שלשתן". אבל בהרשאה אי אפשר להיות מעמד שלשתן, שהרי הנאמן אין כאן.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:21
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:21](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:21)

**בא"ד**"בההיא דבכורות צריך לדקדק וכו' ". והתוספות מסתפקים בזה משום דלא דמי לכתובה לגמרי, דהתם בודאי אין לה שום זכות לגבות מחיים, אבל הכא יש לו בה זכות ספק, ויכול להוציא מידי כהן נמי, על ידי שעבודא דר' נתן.


###### Beur Reuven on Bava Kamma 70a:22
[Beur Reuven on Bava Kamma 70a:22](https://torahapp.org/share/book/Beur%20Reuven%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:22)

**בא"ד**"בעיסקא מיירי". כלומר, שנתן להם סחורה למכור בשבילו, דאז אסור להם להשתמש במעות.